רקע
דן אלמגור
לא קל להיות מורה צעיר

לחן: רפי קדישזון

שרו: ששי קשת (המורה) ושרי צוריאל (התלמידה)


המורה:

זֶה לֹא קַל,

זֶה לֹא תָּמִיד נָעִים,

לִהְיוֹת מוֹרֶה צָעִיר

בַּ“שִּׁשִּׁית” אוֹ בַּ“שְּׁבִיעִית”,

מוּל תַּלְמִידִים

גְּדוֹלִים וַחֲסוֹנִים

שֶׁצְּעִירִים מִמְּךָ

רַק בְּכַמָּה שָׁנִים.

מוּל תַּלְמִידוֹת

יָפוֹת, שְׁזוּפוֹת,

וְהַחֻלְצוֹת

הַמִּתְפָּרְצוֹת,

שֶׁאוֹ־טוֹ־טוֹ־טוֹט

מִתְפּוֹצְצוֹת.

הֵן מַבִּיטוֹת

יָשָׁר אֵלַי;

וְלִפְעָמִים

נִדְמֶה: אוּלַי…

אַל תִּתְפַּתֶּה!

אַל תִּתְפַּתֶּה!

הֵן תַּלְמִידוֹת!

אַתָּה מוֹרֶה!

קָשֶׁה לִזְכֹּר

קָשֶׁה לָזוּז.

קָשֶׁה לִשְׁמֹר

עַל הָרִכּוּז.

וְיֵשׁ מִין מֶתַח,

כָּזֶה מִין מֶתַח

בָּאֲוִיר.

כֵּן, לִפְעָמִים

קָשֶׁה לִהְיוֹת

מוֹרֶה צָעִיר.


התלמידה:

זֶה לֹא קַל.

זֶה לֹא תָּמִיד נָעִים,

כְּשֶׁיֵּשׁ מוֹרֶה צָעִיר,

חָבִיב וּבַיְשָׁנִי –

וְהַהֶבְדֵּל בֵּינֵינוּ

רַק כַּמָּה שָׁנִים.

מוֹרֶה צָעִיר.

מוֹרֶה רַוָּק.

נָשׂוּי? אֵין מָה

לְהִתְיָאֵשׁ.

כִּי אוֹ־טוֹ־טוֹ

הוּא מִתְגָּרֵשׁ!

הוּא מֵחַיֵּךְ יָשָׁר אֵלַי,

וְלִפְעָמִים

נִדְמֶה: אוּלַי…

זֶה מְסֻכָּן!

שֶׁלֹּא נֵדַע,

הוּא הַמּוֹרֶה –

אַתְּ תַּלְמִידָה.

קָשָׁה לִלְמֹד.

אִם הוּא יָזוּז…

קָשֶׁה לִשְׁמֹר עַל הָרִכּוּז.

וְיֵשׁ מִין מֶתַח,

כָּזֶה מִין מֶתַח

בָּאֲוִיר.

כֵּן לִפְעָמִים

קָשֶׁה, כְּשֶׁיֵּשׁ

מוֹרֶה צָעִיר.

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות