רקע
דן אלמגור
הוולס הראשון
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר; 2012

מילים ולחן: ז’אק ברל

שרו: אביבה שוורץ(1970) וכן נועה גודל, נועה קשפיצקי(2010)


כֵּן, עוֹד לֹא, עוֹד לֹא שָׁכַחְנוּ

אֶת הַוַּלְס – הַוַּלְס הָרִאשׁוֹן.

עַל רַגְלַיִם אֵיךְ דָּרַכְנוּ.

רַק בְּקשִׁי הִצְלַחְנוּ לִנְשֹׁם.

כָּל הָעִיר רָקְדָה אָז בְּקֶצֶב

אֶת הַוַּלְס:

“אַחַת-שְׁתַּיִם-שָׁלוֹשׁ.”

כָּל הָעִיר רָקְדָה, וּבְעֶצֶם

סִחְרְרָה לְכֻלָּנוּ תָּ’רֹאשׁ.


הַנֶּשֶׁף הָרִאשׁוֹן…

הַנֶּשֶׁף הָרִאשׁוֹן…

הָרֶטֶט שֶׁבַּלֵּב

זָכוּר לָנוּ הֵיטֵב,

זָכוּר לָנוּ הֵיטֵב.

יָצָאנוּ בְּמָחוֹל.

הִנֵּה, סוֹבֵב הַכֹּל,

סוֹבֵב בְּמַעְגָּל.

סוֹבֵב לוֹ כְּגַלְגַּל

בַּקֶּצֶב שֶׁל הַוַּלְס –

וְזֶה בִּכְלָל לֹא קַל.

וּשְׁנֵינוּ מִתְרַגְּשִׁים.

וּשְׁנֵינוּ מִתְבַּיְּשִׁים.


כֻּלָּם הֲרֵי רוֹאִים,

כֻּלָּם הֲרֵי יוֹדְעִים

שֶׁאָנוּ שׁוּב טוֹעִים

בְּצַעַד לֹא נָכוֹן.

הַנֶּשֶׁף הָרִאשׁוֹן.

הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן.

וּמִסְתּוֹבֵב הָרֹאשׁ.

"הַמְשִׁיכִי עוֹד לִלְחשׁ:

“אַחַת-שְׁתַּיִם-שָׁלוֹשׁ'.”

הַלַּיְלָה כֹּה חָמִים.

הַלַּיְלָה כֹּה תָּמִים.

וּשְׁנֵינוּ נִפְעָמִים

טוֹעִים קְצָת, לִפְעָמִים.

הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן.

הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן.

זֶה לֵיל הָעֲלוּמִים.

זֶה לֵיל הַגִּמְגּוּמִים.

וּשְׁנֵינוּ מַסְמִיקִים.

הַסֹּמֶק הָרִאשׁוֹן.

וּמִי רוֹצֶה לִישֹׁן?

כֵּן, מִי רוֹצֶה לִישֹׁן

בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן?


כֵּן, עוֹד לֹא, עוֹד לֹא שָׁכַחְנוּ

אֶת הַוַּלְס – הַוַּלְס הַשֵּׁנִי.

כְּשֶׁלַּנֶּשֶׁף שׁוּב הָלַכְנוּ

כְּבָר חִיַּכְנוּ, אַתָּה וַאֲנִי.

וְהָעִיר הָלְמָה שׁוּב בְּקֶצֶב

אֶת הַוַּלְס:

“אַחַת-שְׁתַּיִם-שָׁלוֹשׁ.”

וְחָשַׁבְנוּ אָז שֶׁבְּעֶצֶם,

מְיֻתָּר כְּבָר לִסְפֹּר וְלִלְחשׁ.


הַנֶּשֶׁף הַשֵּׁנִי…

הַנֶּשֶׁף הַשֵּׁנִי…

הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי

זָכוּר לָנוּ הֵיטֵב.

הָרֶטֶט שֶׁבַּלֵּב.

וְשׁוּב סוֹבֵב הַכֹּל

בְּקֶצֶב הַמָּחוֹל,

סוֹבֵב בְּמַעְגָּל,

סוֹבֵב לוֹ כְּגַלְגַּל –

וְזֶה בִּכְלָל לֹא קַל.

עֲדַיִן מִתְרַגְּשִׁים.

עֲדַיִן מִתְבַּיְּשִׁים.


כֻּלָּם הֲרֵי רוֹאִים,

כֻּלָּם הֲרֵי יוֹדְעִים

שֶׁאָנוּ שׁוּב טוֹעִים

כֵּן, אַתְּ וְגַם אֲנִי.

הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי.

לָחַשְׁתָּ בְּאָזְנִי:

“עָלַי הִשָּׁעֲנִי.”

הִמְשַׁכְתָּ עוֹד לִלְחשׁ,

לִלְחשׁ לִי:

“אַחַת-שְׁתַּיִם-שָׁלוֹשׁ.”


הַלַּיְלָה הֶחָמִים

כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ תָּמִים,

וּשְׁנֵינוּ נִפְעָמִים

לְפֶתַע מִתְאַדְּמִים.

הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי.

וּשְׁנֵינוּ בַּיְּשָׁנִים.

וְזֶה אֶת זוֹ נֹאהַב,

וְשׁוּב נַסְמִיק יַחְדָּו.

הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי.

הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי.

אַתָּה וְגַם אֲנִי

מְשֻׁלְהֲבֵי פָּנִים.

הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי

חָרוּת בְּזִכְרוֹנִי.

הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי…


אֵיךְ גִּמְגַּמְנוּ וְהִסַּסְנוּ –

בַּיְּשָׁנִים, שְׁקֵטִים וּתְמִימִים.

אַךְ מֵאָז כְּבָר “הִתְוַלְסַסְנוּ”

מִי זוֹכֵר כַּמָּה פְּעָמִים.

וְהָעִיר הֶחְלִיפָה כְּבָר קֶצֶב,

וְהַוַּלְס כְּבָר נִשְׁאַר מֵאָחוֹר.

גַּם אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ, בְּעֶצֶם,

כְּבָר מִזְּמַן הִפְסַקְנוּ לִסְפֹּר.


הַלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי

זָכוּר לָנוּ פָּחוֹת,

הַרְבֵּה יוֹתֵר פָּשׁוּט

וּבְלִי כָּל הִתְרַגְּשׁוּת.

יָצָאנוּ בְּמָחוֹל,

וְשׁוּב סוֹבֵב הַכֹּל,

סוֹבֵב בְּמַעְגָּל,

סוֹבֵב כְּמוֹ גַּלְגַּל

בְּקֶצֶב שֶׁל הַוַּלְס.

לֹא הִתְרַגַּשְׁנוּ כְּלָל.

הַוַּלְס הָרְבִיעִי…

הַוַּלְס הַחֲמִישִׁי…

הַוַּלְס הַחֲמִישִׁי

נִרְאֶה פִּתְאוֹם טִפְּשִׁי.

הָרֶטֶט נֶעֱלַם.

רוֹקְדִים פֹּה כָּכָה, סְתָם.

הַלַּיְלָה הַשְּׁבִיעִי…

הַלַּיְלָה הַתְּשִׁיעִי…


זֶה לֹא כָּל כָּךְ נָעִים,

אַךְ שְׁנֵינוּ מַזִּיעִים,

וּשְׁנֵינוּ כְּבָר יוֹדְעִים

שֶׁכָּךְ זֶה בַּחַיִּים.

וּסְתָם מִתְנוֹעֲעִים,

כִּי כָּךְ זֶה בַּחַיִּים.

הַוַּלְס הָעֲשִׂירִי

כְּבָר לֹא אוֹמֵר לִי כְּלוּם.

וְהַמַּבָּט אָטוּם.

וְאֵיזֶה שִׁעֲמוּם

סוֹבֵב פֹּה, בֶּחָלָל.

סוֹבֵב לוֹ הַגַּלְגַּל.

וְכָךְ, בְּמַעְגָּל,

חוֹלְפִים חַיֵּי אֱנוֹשׁ.

כָּל חַיֵּינוּ,

כָּל חַיֵּינוּ

כָּךְ חוֹלְפִים כָּאן –

"חַת-שְׁתַּיִם-שָׁלוֹשׁ!

כָּל כָּךְ.

המלצות קוראים
תגיות