רקע
אוריאל אופק
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: ישראל: ספרית עפר

בְּיוֹם חֹרֶף אֶחָד יָפֶה הָלַכְנוּ לָנוּ לְטַיֵל.

כְּשֶעָלִינוּ עַל הַגִבְעָה רָאִינוּ פּתְאֹם שֶהָעֵמֶק נִרְאֶה כְּמוֹ שָטִיחַ יָרֹֹק נֶהֱדָר פָּרוּשׂ לְרַגְלֵינוּ, וְכֻלוֹ רָקוּם פַּרְדֵּסִים.

  • בּוֹאוּ לַפַּרְדֵסִים! – קָרְאוּ הַיְלָדִים.

וּמִיָד קָפַצְנוּ וְרַצְנוּ מַהֵר מַהֵר וְהִגַעְנוּ מִתְנַשְׁמִים וּמִתְנַשְׁפִים לְפַרְדֵס צָעִיר אֶחָד, שֶהָעֵצִים שֶׁלוֹ קְטַנִים וְעוֹד אֵין בּוֹ תַּפּוּזִים…

  • מַה זֶה שָוֶה? – אָמְרוּ הַיְלָדִים, – פַּרְדֵס בְּלִי תַּפּוּזִים…

אֲבָל אֲנִי אָמַרְתִּי שֶהָעֵצִים הַקְטַנִים עוֹד יִהְיוּ גְדוֹלִים וְאִם יְטַפְּלוּ בָּהֶם יָפֶה, הֵם יִתְּנוּ הֲמוֹן פְּרִי.

וּבֶאֱמֶת, בַּדֶרֶךְ רָאִינוּ בַּחוּרִים עִם טְרַקְטוֹר-רִסוּס וְהֵם מְרַסְסִים אֶת

הָעֵצִים הַצְעִירִים מִפְּנֵי מַזִיקִים. הַבַּחוּרִים קָרְאוּ לָנוּ לֹא לְהִתְקָרֵב, כִּי

חֹמֶר הָרִסוּס הוּא רְעָלִי, אָז הָלַכְנוּ מִסָבִיב וַאֲנִי אָמַרְתִּי לַחֲבֵרִים שֶלִי:

  • הַפַּרְדֵס הַזֶּה עוֹד יִהְיֶה לְתִפְאֶרֶת, תִּרְאוּ!

וְכָכָה הִמְשַכְנוּ לָלֶכֶת וְהִגַעְנוּ לַפַּרְדֵס הַגָדוֹל וּפִתְאֹם…

מָה רָאִינוּ? זוּג אוֹפַנַיִם עוֹמֵד לוֹ נִשְעָן עַל עֵץ כְּאִלוּ כָּאן סְתָם חָצֵר שֶׁל

בַּיִת אוֹ רְחוֹב…חָשַבְנוּ לָנוּ: – מַה זֶה פֹּה? הִתְקָרַבְנוּ לְאַט לְאַט וּפִתְאֹם

שָמַעְנוּ צְחוֹק מֵרֹאשׁ הָעֵץ! זוֹהִי רִנָה וְהִיא קוֹטֶפֶת!

  • שָׁלוֹם! – אָּמְרָה רִנָה – בָּאתֶם לְבַקֵר אוֹתִי בַּפַּרְדֵס?

  • סְתָם הָלַכְנו.., – אָמַרְנוּ לָהּ, – יוֹם כָּל כָּךְ יָפֶה…

  • יוֹם נֶהֱדָר! – אָמְרָה רִנָה, – הֵי, הַתַּרְמִיל שֶׁלִי כְּבָר מָלֵא. הִנֵה אֵרֵד

וְאֶשְׁפֹּךְ אֶת הַתַּפּוּזִים לְתוֹךְ הַמֵיכָל הַגָדוֹל וְאַחַר כָֹּךְ נֵשֵׁב וְנֹאכַל קְצָת. עֵת לַעֲבוֹד וְעֵת לָנוּחַ…

אָז יָשַבְנוּ לֶאֱכוֹל עִם רִנָה. קִלַפְנוּ אֶת הַקְלִפָּה וְהַסְפִּירְט נִתַּז לָנוּ עַל הַיָדַיִם בְּקִלוּחַ יָרֹק… אַחַר-כָּךְ נִגַבְנוּ אֶת הַיָדַיִם עִם הַחֵלֶק הַפְּנִימִי שֶׁל הַקְלִפָּה וְאַחֲרֵי שֶׁהַיָדַיִם כְּבָר הָיוּ כִּמְעַט נְקִיוֹת פָּתַחְנוּ אֶת הַפְּלָחִים וְהִכְנַסְנוּ אוֹתָם לַפֶּה וְאָמַרְנוּ:

  • אַהההה… כָּל כָּךְ הָיָה לָנוּ טָעִים!

פִּתְאם רָאִינוּ חֲמוֹר קָטָן מִתְקָרֵב לַמֵיכָלִים הַמְלֵאִים.

  • הֵי, – קָרָאנוּ, – מָה אִתְּךְ חֲמוֹר אֶחָד, אַל תֹּאכַל!

  • הוּא לֹא יֹאכַל, הוּא סְתָם סַקְרָנִי, – אָמַר שִׁמְעוֹן הַקוֹטֵף, – זֶהוּ חֲמוֹר

קָטָן וְנֶחְמָד. תִּרְאוּ אֵיזֶה עֵינַיִם יָפוֹת יֵש לוֹ!

רָאִינוּ כַּמָה הַחֲמוֹר נֶחְמָד, וְהִתְיַשַׁבְנוּ בַּחֲזָרָה לֶאֱכוֹל עוֹד קְצָת תַּפּוּזִים.

אֵיזֶה יֹֹֹפִי לָשֶבֶת בַּפַּרְדֵס בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ וְלֶאֱכוֹל תַּפּוּזִים קְרִירִים!

גַם שִׁמְעוֹן יָשַב וְאָכַל אִתָּנוּ וְהַחֲמוֹר חִכָּה בַּצַד, וְאַחַר כָּךְ שִׁמְעוֹן קָם

וְאָמַר:

  • נוּ, חוֹזְרִים לָעֲבוֹדָה.

הוּא לָקַח סֻלָם אֲלוּמִינְיוּם אָרֹךְ אָרֹךְ, הִשְׁעִין אוֹתוֹ עַל עֵץ, טִפֵּס עָלָיו

וְהִתְחִיל לִקְטוֹף בִּזְרִיזוּת וּלְמַלֵא אֶת הַתַּרְמִיל שֶׁלוֹ.

פִּתְאֹם שָׁמַעְנוּ שִׁיר מְרַקֵד וְשַעֲטוֹת פְּרָסוֹת עַל הַשְבִיל, וְזֶה הָיָה שׁוֹמֵר

הַפַּרְדֵס! אֵיזֶה שוֹמֵר אַמִיץ! חָזֶה רָחָב לוֹ. וְכוֹבַע עִם שׁוּלַיִם וְסוּס שָׁחוֹר

נֶהֱדָר כָּזֶה וְחִיוּךְ עַלִיז. כַּמָּה טוֹב לִהְיוֹת שׁוֹמֵר בְּפַרְדִס תַּפּוּזִים בְּיוֹם

שֶׁמֶשׁ נִפְלָא.

וּכְשֶׁהַסוּס הִתְרַחֵק נִשְׁמַע רַעַשׁ שֶׁל טְרַקְטוֹר וְהִסְתַּכַּלְנוּ וְהִנֵה בֶּאֱמֶת

הִתְקָרֵב טְרַקְטוֹר וְעָלָיו יָשַׁב חַיִים, חַיִים הָעַלִיז.

  • שָׁלוֹם חַיִים! – קָרָאנוּ אֵלָיו, – לְאָן אַתָּה נוֹסֵעַ?

  • אֲנִי מוֹבִיל אֶת הַמֵיכָלִים הַמְלֵאִים לְבֵית הָאֲרִיזָה, – אָמַר חַיִים, –

רוֹצִים לָבוֹא אִתִּי?

בֶּטַח שֶׁרָצִינוּ! רַצְנוּ אַחֲרֵי הַטְרַקְטוֹר, כִּי אָסוּר לִילָדִים לַעֲלות עַל

טְרַקְטוֹר קָטָן כָּזֶּה שֶׁאֵין לוֹ פְּלַטָפוֹרְמָה. אַחֲרֵי הַכֹּל טְרַקְטוֹר זֶה לֹא

אוֹטוֹבּוּס!

הִגַעְנוּ לְבֵית הָאֲרִיזָה וְאֵיזֶה יֹֹפִי שָׁם!

הַתַּפּוּזִים נוֹסְעִים לָהֶם עַל פַּסִים אֲרֻכִּים, טוֹבְלִים בְּמַיִם וּבְדוֹנַג וְהַפּוֹעֲלִים יוֹשְבִים עַל כִּסְאוֹת גְבוֹהִים, מְמַיְנִים וּמְבָרְרִים וְעוֹטְפִים וְאוֹרְזִים. וְהַתַּפּוּזִים הַפָּחוֹת יָפִים עוֹבְרִים

מִכָּאן יָשָר לְבֵית חֲרֹשֶת, וְשָׁם מְכִינִים מֵהֶם רִבָּה וּמִיץ וּמַמְתַּקִים

מְתוּקִים… וְהַכֹּל נַעֲשֶה בִּמְהִירוּת גְדוֹלָה וְהָרֵיחַ שֶׁל הַתַּפּוּזִים מְשַׁגֵעַ

וַאֲנַחְנוּ רוֹצִים לָשִיר וְלִצְעוֹק מֵרֹב שִׂמְחָה. אִם הָיִינוּ צוֹעֲקִים, הָיוּ חוֹשְבִים

שֶׁהִשְׁתַּגַעְנוּ, אָז בִּמְקוֹם זֶה שַׁרְנוּ בֶּאֱמֶת, אֶת הַשִׁיר הַזֶה:


עִם בֹּקֶר הִגַעְנוּ לַפַּרְדֵס הַיָרֹק.

הַטַל הִתְנוֹצֵץ בֵּין עָלָיו.

הָלַכְנוּ בָּרֶגֶל וְעוֹד מֵרָחוֹק

רָאִינוּ פִּתְאֹם וְקָרָאנוּ בִּצְחוֹק:

הַפַּרְדֵס מִתְרַחֵץ בְּזָהָב!

שָׂמַחְנוּ לִרְאוֹת עַל כָּל הָעֵצִים

אֶת הַפְּרִי שֶׁכֻּלָנוּ נֹאהַב:

פֵּרוֹת נוֹצְצִים –

בְּאוֹר יוֹם רוֹחֲצִים –

תַּפּוּזִים שֶׁל עָסִיס וְזָהָב.

קָטַפְנוּ מֵעַל הֶעָנָף הָרָטֹב

תַּפּוּחַ עָגֹל וְזָהֹב.

קִלַפְנוּ אוֹתוֹ,

טָעַמְנוּ אוֹתוֹ

וְאָמַרְנוּ: – מַה טוֹב! כַּמָה טוֹב!


גָּמַרְנוּ לָשִׁיר הִגִיעַ בְּדִיוּק אוֹטוֹ מַשָּא עֲנָקִי וְעָלָיו הֵנִיחוּ אֶת תֵּבוֹת התַּפּוּזִים הָאֲרוּזוֹת. שָׁאַלְנוּ אֶת הנֶהָג לְאָן הוּא מֵבִיא אֶת הָאַרְגָזִים וְהוּא צָחַק וְאָמַר:

  • לַנָמֵל!

וַאֲנַחְנוּ הֶחְלַטְנוּ שֶׁהַטִיוּל הַבָּא שֶׁלָנוּ יִהְיֶה לַנָמֵל, כִּי אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִרְאוֹת

אֵיךְ מַטְעִינִים אֶת הַפְּרִי עַל הָאֳנִיוֹת וְשׁוֹלְחִים אוֹתוֹ לְחוּץ לָאָרֶץ.

הַנֶהָג הֶרְאָה לָנוּ תְּמוּנָה שֶׁל הַנָמֵל, אֲבָל אֲנַחְנוּ בְּטוּחִים שֶׁנִסַע לְשָׁם

בְּעַצְמֵנוּ.

  • אֵיךְ אַתֶּם?
המלצות קוראים
תגיות