רקע
אוריאל אופק
מַסַּע הַנּוֹדְדִים

לא עבר חודש מאז הצטרפתי לגרעין [הכינוי המחתרתי של הפלמ"ח, שהוּמצא כדי ‘לבלבל’ את האנגלים, אדוֹני הארץ] – וכבר יצאנוּ למסע הרגלי הראשון שלנו. אתה שואל איך הרגשתי בו?

השוּרוֹת הבאות יהיו אולי תשובה לשאלה.

(מתוך מכתב לעורך “במעלה”, קיץ תש"ד)


אֵלֵינוּ קוֹרְאִים הַשָּׂדֶה וְהָרוּחַ,

מוּלֵנוּ קוֹרֵץ כָּל מִשְׁעוֹל בֶּהָרִים.

אֲנַחְנוּ אַחִים לַמֶּרְחָב הַפָּרוּעַ,

לְסֶלַע אָפוֹר וּפְלָגִים זוֹהֲרִים.

הִכַּרְנוּ בָּאָרֶץ כָּל תֶּלֶם וָרֶגֶב,

בֵּרַכְנוּ כָּל שִׂיחַ וָעֵץ בּוֹדְדִים.

הָרֵי הַגָּלִיל וּפָרֹכֶת הַנֶּגֶב

שָׁמְעוּ אֶת שִׁירֵנוּ, שִׁירַת נַוָּדִים.

עָזַבְנוּ הַבַּיִת (הוּא לָנוּ סוֹלֵחַ),

נָטַשְׁנוּ רֵעִים וְאָחוֹת אֲהוּבָה.

בֵּיתֵנוּ – כָּל שִׂיחַ מוּל פֶּלֶג קוֹלֵחַ,

רֵעֵינוּ – עוֹפוֹת וְחַיַּת עֲרָבָה.

צָחַקְנוּ לְסַעַר נוֹחֵת מִשָּׁמַיִם,

הוֹשַׁטְנוּ לָשׁוֹן מוּל תַּנּוּר־הַחַמָּה.

כָּרַתְנוּ הַבְּרִית עִם מִשְׁמַעַת־הַמַּיִם

וְעֹל הַתַּרְמִיל נַחֲבֹק בִּדְמָמָה.

וְאִם יִכָּשֵׁל אַלְמוֹנִי בְּטוּרֵנוּ –

יִדֹּם הַמַּסָּע וְאוֹתוֹ נֶאֱסֹף;

וְשׁוּב, כְּתָמִיד, מְטַפֶּסֶת דַּרְכֵּנוּ

אֶל הַר שֶׁפִּזֵּר מִשְׁעוֹלָיו לָאֵינְסוֹף.


המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות