כשצללים טובים יורדים על הגגות — נדלקים פנסים בעינו האחת של הגנב.
והוא מפריח את דש מעילו באקדח של ניקל.
אותה שעה: הוזה מנהל הבנק(אוריון) תחת ברוש המפוסל בבדיל. אהובתו(סיציליאנית) עירומה כמעט, צובטת גיטרה לרגליו. והגנב פוזל אליה, מעל להרים, מעל לחוטי הטלגרף, מעל לאווירונים.
וממולו מתרומם הבנק (אוריון) ועליו מתנוססים חיילי עופרת. מנהל הבנק מתאנח: מגולגלתו הפתוחה(ג׳ורג׳ גרוס הוא שפתחה), מתעופפים טנקים, תותחים מקושטים יונים ורודות.
והוא אומר בחיוך לנערה מסיציליה:
— צריך לנעוץ פנינה בשערותיך!
והגנב לירח הדבוק לחלון־ראוה:
— צפור שלי, עלי על קרחתי, וזמרי!
עובר שוטר, כרסתן ומגהק.
הגנב מיתמם, מוריד אפו לאקדח־הפרח ומריח.
זוהי השעה שאווירון מדפיס באוויר ריקלמות באותיות גוטיות. והגנב קוראן בקול מילודי בשביל המשוררים צרודי הקול: הסבון ״מיקא״ מבשם את גופנו הטמא:
משחת השיניים ״אודיאון״ מנקה את פינו המלא קללות! המכונית ״פיג׳ו״ מוליכה אותנו לנופות הקוטב!
— די! — צועק מנהל הבנק לסיציליאנית — את צורמת את עצבי!
הגנב מרכין את ראשו ומלקט את שייר הסיגריה שנשמט מפיו של המנהל.
וזונה מדליקה לו גפרור:
— יפהפה שלי, עינך האחת צורבת אותי!
והנה שוב הבנק שבו נובל הזהב ככרוב.
והגנב מפזם:
— גן נעול באלפי מפתחות!
— בתולה טהורה מאוד!
מנהל הבנק מטלטל את אבריו המבושמים: איזו שן אלמונית נושכת אותו.
והסיציליאנית מחייכת:
— יודעת אני פתגם נגד עין רעה!
והמנהל גונח:
— הגידי את הפתגם!
והיא מתרוממת על בהונות רגליה ונופלת עליו כגשם של מאי. ובמפתח זעיר פותח הגנב את אלפי הדלתות של הבנק (המספר אינו מדויק).
את מראהו של בנק בלילה ימצאו הקוראים בסרטים הצבעוניים. והגנב שלנו שורק: כנופיות עכברים מגיחים מחוריהם והולכים אחריו.
ומנהל הבנק: הוא יורק את סיוטיו על מימיו האפלים של ים התיכון.
והסיציליאנית מתעופפת (אין זה פנטסטי כלל!) ומטילה את עצמה על צווארו של הגנב, צוואר של תלוי שנשמט מכל החבלים:
— אהובי, בעל עין הקטיפה האחת!
והוא מפשיל בשערותיה המקורזלות (אביה היה רועה כבשים) פנינים צחורות.. (רואה אני: הנשים היפות מחווירות בשנתן). ועם שחר של צדף הם בורחים לאי קטן המבורך בבננות־בר מתוקות.
והעכברים עם מסכות המשי על פרצופיהם נועלים אחריהם את אלפי הדלתות של הבנק.
וכשהשחפים מתחילים לטאטא את ים התיכון מקיץ המנהל והוא צועק אל השמש:
— שוּדדתי!
ומישהו מתקן:
— העולם שודד!
ולאחר לילה זה מתרוצצת קריקטורה זו של גרוס ברחובות ופושטת יד וצחוקה המטורף הוא המענה אותנו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.