רקע
אברהם שלונסקי
סֻלָּמוֹת
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: (מרחביה - תל אביב): ספרית פועלים, 0; תשל"ב 1971

א

הָאִילָנוֹת גֻּדְּעוּ עַד תֹּם

ובַשָּׂדֶה קָצִיר אַחְרוֹן הוּא.

לִבִּי אוֹמֵר לִי כִּי הַיּוֹם

פְּגִישׁוֹת לִי אֲחֵרוֹת נָכוֹנוּ.


רַק אֱלֹהִים (וְשֶׁמָּא גַם אֲנִי)

יוֹדֵעַ מִי הִטְרִים אֶת הַשַּׁלֶּכֶת.

אֵינֶנִּי מַאֲשִׁים אָדָם בְּשִׁכְלוֹנִי.

לָמַדְתִּי לִסְלֹחַ וְלָלֶכֶת.


אֲנִי הוֹלֵךְ וּבְפִי שָׁלוֹם.

בִּשְׂדֵה לֹא-פֹּה חָרִישׁ רִאשׁוֹן הוּא.

לִבִּי אוֹמֵר לִי כִּי הַיּוֹם

פְּגִישׁוֹת לִי אֲחֵרוֹת נָכוֹנוּ.


ב

מָה הָאִילָן שֶׁמִּגִּזְעוֹ נוֹטֵף לִי שְׂרָף-הַשִּׁכָּרוֹן?

מַה זַּעֲוָה מִמֶּנָּה הֲרִיחוֹתִי סַעַר?

הֵן גַּם הַיּוֹם עֵת קוֹל שַׁדַּי עָלַי יָרֹן

אֲנִי מֵשִׁיב: עוֹדֶנִי נַעַר.


עוֹדֶנִּי נַעַר… שְׁלַח בְּיַד תִּשְׁלַח…

רַבִּים הָלְכוּ וְנִשְׂרְפוּ עַד אֵפֶר.

עַכְשָׁו אֲנִי רוֹדֶה אֶת צַעֲרָם הַלַּח

צוֹרֵב אֶצְבְּעוֹתַי בְּאוֹתִיּוֹת הַסֵּפֶר.


הָהּ אַפִּרְיוֹן אָדֹם! אֲבַק חֲלוֹם שָׁמוּט

כְּנֵפֶץ-כּוֹכָבִים נִבְזַק עָלַי מִמַּעַל.

הַקְשֵׁב לִבִּי וָדֹם… אַתָּה הוֹלֵךְ לָמוּת.

הַרְכֵּן רֹאשְׁךָ וְשַׁל הַנַּעַל.


אַתָּה הוֹלֵךְ לָמוּת הַיֶּלֶד הָעִוֵּר

(הָהּ כֹּל-רְאוּת מִשִּׁכָּרוֹן עִוֶּרֶת!)

אֶצְבְּעוֹתֶיךָ הַקְּטַנּוֹת דַּקּוֹת לְהִשָּׁבֵר

אֶת דְּבַשׁ הַקֵּץ יִרְדּוּ מִן הַכַּוֶּרֶת.


ג

הַקְשֵׁב לִבִּי וָדֹם. שִׁירִי אוֹמֵר לִי: גְּוַע!

וְאֶת דִּבְשׁוֹ הַמָּר מוֹסֵךְ בְּסַף הָרַעַל.

אֲנִי מַצְנִיחַ עַל חָזִי גֻלְגֹּלֶת רְעֵבָה

כְּלַיְלָה מְבֻשָּׂם אֶת ירֵחוֹ מִמַּעַל


וּמִתְבּוֹנֵן:

לִי עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת בִּשְׁתֵּי כַּפּוֹת הַיָּד

וְהֵן שׁוֹקְטוֹת עַכְשָׁו כְּתֹרֶן בְּשֹׁךְ סָעַר.

הָהּ כַּמָּה עֲוִיתוֹת גּוֹנֶזֶת כָּל אַחַת

בְּהֵאָגְרֵף חָרוֹן

בְּהִגָּחֵל הַצַּעַר.


הַהֵן רָצְחוּ אֵי-אָז? הַהֵן רָחְצוּ בְּדָם?

עַכְשָׁו: הִנֵּה סַכִּין – רַק לֶחֶם בּוֹ לִבְצֹעַ.

הַפֶּה לָחַשׁ: הַמּוֹצִיא-לֶחֶם – וְנָדַם

נָשַׁךְ פְּרוּסָה – אַךְ לֹא יוּכַל לִבְלֹעַ.


וְסַף-הָרַעַל לִי – פִּתְאֹם הִלְבִּין מְאֹד:

אֶת סֵפֶל הֶחָלָב יָדִי אֶל פִּי הִקְרִיבָה.

אַךְ חֲשׁוּקוֹת שְפָתַי. וְקוֹל קוֹרֵא: עֲמֹד!

בָּאֹפֶק הַחוֹגֵג גַּחֶלֶת-יוֹם הִזְהִיבָה.


בָּאֹפֶק הַחוֹגֵג מַרְקִיעַ יוֹם שָׁחוּט.

שְׂדֵרַת עֵצִים בְּלַבְנוּנִית זוֹרַחַת.

וּבַמִּפְלָשׁ הַזֶּה לִבִּי נוֹהֵר כְּחוּט

אֲשֶׁר הֻשְׁחַל בְּקוֹף שֶׁל מַחַט.


ד

יוֹנִים דּוֹלְקוֹת פָּרְחוּ מִשֹּׁבֶךְ יְגוֹנַי

וְלֹא רָאוּ כִּי עַל הַסַּף מוּנַחַת מַאֲכֶלֶת.

עַכְשָׁו אֲנִי מֵצִיץ הֵיטֵב לְתוֹךְ עֵינַי

וְלִי נִדְמֶה כִּי כְּבָר נִשְׁחַט הַיֶּלֶד.


עֵינֵי אָדָם – פְּחָדִים בְּאִישׁוֹנָן.

עֵינֵי אָדָם תָּמִיד כַּחֶרֶב הַנִּשְׁלֶפֶת.

בָּהֶן תָּמִיד אֵימַת הַמָּוֶת תִּתְלוֹנָן

כִּבְתוֹךְ עֵינֵי הַדָּג אֵימַת סְפִינָה נִטְרֶפֶת.


ה

אַךְ הֵם בּוֹנִים בּוֹנִים בּוֹנִים.

כָּל-כָּךְ לָבָן הַסִּיד בָּעֲרֵבָה זוֹ הַמְרֻבַּעַת.

הַלֹּבֶן תַּכְרִיכִי. הָעֲרֵבָה – אָרוֹן.

כְּאִלּוּ מִי-שֶׁהוּא אִבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת.


וְהֵם עוֹלִים וּמַעֲלִים אֶת הַגּוּפָה בְּפִגּוּמִים

כְּמֶלֶט לְטוּחוֹ בֵּין לְבֵנָה וּבֵין אָרִיחַ.

וּבַיִת עַל תִּלּוֹ.

רַק בְּלֵילוֹת אֵימִים

רוֹאֶה סַגִּי-נְהוֹר בְּהִתְפּוֹרֵר הַטִּיחַ.


אָז יִתְאָרְכוּ קִירוֹת

יִתְעַקְמְמוּ מְאֹד

כְּאִילָנוֹת הַנִּבָּטִים מִן הַבְּרֵכָה הַמִּתְנוֹעַעַת.

וְשׁוּב מַלְבִּין הַסִּיד וְלֹא נוֹדַע הַסּוֹד

כִּי מִי-שֶׁהוּא אִבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת.


ו

אֲנִי אָמוּת צָעִיר מְאֹד

נִרְגָּע וְלֹא-נֶחְרָד כִּכְנַף הַדֶּגֶל הַצּוֹנַחַת.

עַד אֶבָּהֵל מִפְּנֵי הָרֹגַע-אֵין-חֲֲרֹד

וְאֶתְפָּרֵץ בְּבֶכִי מֵרָב פַּחַד.


עוֹלָם נָבוֹךְ יַבְהִין אֶל חַלּוֹנִי:

שׁוּב נִפְתְּחוּ גִנְזֵי הַטַּל לַצַּעַר

וְשׁוּב נִגָּר מֵעַיִן מֵעֵינִי

מִיץ אֱנוֹשִׁי נִשְׁכָּח כִּשְׂרָף אִילָן מִיַּעַר.


ז

כֹּה נָכְרִיּוֹת רַגְלַי עַל אֲדָמָה מְרֻגָּבָה.

הָאֱלֹהִים שָׁכַח לִבְכּוֹת. וְהָאָדָם – כָּמֹהוּ.

הַקְשֵׁב לִבִּי וָדֹם! שִׁירִי אוֹמֵר לִי: גְּוַע!

וּמְַפְתֵּחוֹת חוֹרְקִים בְּמַנְעוּלֵי הַתֹּהוּ.


אֲנִי הוֹלֵךְ מִפֹּה. הוֹלֵךְ כָּל-כָּךְ שָׁלֵו.

סַע רֶכֶב-אֵין-הָבִין וְיִתְרוֹנֵן הַשַּׁעַט.

כִּי לֹא אוֹסִיפָה עוֹד אֶת דִּמְדּוּמֵי הַלֵּב

לִבְכּוֹת עַל אֹזֶן לֹא-שׁוֹמַעַת.


אֵינִי יָכוֹל יוֹתֵר אֶת כִּסּוּפַי לִכְאֹב

וּלְהַאֲמִין כִּי אֵי-בָּזֶה עוֹד מַאֲזִין לִי רֵעַ.

אֵינִי יָכוֹל אֵינִי יָכוֹל עוֹד הִתְחַפֵּשׂ “כִּי טוֹב!”

וְלִי לֹא טוֹב לֹא טוֹב עַד הִשְׁתַּגֵּעַ.


עַל פְּנֵי מִשְׁעוֹל-לֹא-פֹּה נוֹסֵעַ הַקָּרוֹן.

שָׂדוֹת-לֹא-נִצְעֲדוּ אֶת חֶדְוָתָם הִדְשִׁיאוּ.

לִי אִילָנוֹת נוֹטְפִים אֶת שְׂרָף הַשִּׁכָּרוֹן

וְהוּא כֻּלּוֹ שֶׁלִּי וְעַד מְאֹד שֶׁלִּי הוּא.


וְשׁוּב לֹא יְפַתֶּה קוֹל מְפַיֵּס: “עֲמֹד!”

אֶל תֹּהוּ סַע רִכְבִּי אֶל בֹּהוּ אֲבַקְּשֶׁנּוּ.

אֲנִי אָמוּת מְאֹד-מְאֹד:

כְּפַחַד שֶׁנִרְגַּע

כְּאַבָּא שֶׁאֵינֶנּוּ.


ח

הַהֵלֶךְ הַנָּבוֹךְ! כְּבָר נֶאֱלַם הַשַּׁעַט

וְיוֹם שָׁחוּט צָנַח לְתוֹךְ הָעֲלָטָה.

וְתַם הַקְּרָב. בְּגַאֲוָה נִכְנַעַת

אַתָּה מוֹנֶה אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה.


וְאֵין לָדַעַת עוֹד: הַשְׁכוֹל – אוֹ נִצָּחוֹן הוּא?

הַכֹּל בּוֹהֶה סָבִיב בְּכֵפֶל הֵן-וְלָאו.

אוּלַי-וְלֹא-אוּלַי מָחָר לְךָ נָכוֹנוּ

פְּגִישׁוֹת מְזֹהָרוֹת הוֹזוֹת כִּנְתִיב-חָלָב.


הַיּוֹם אַתָּה עוֹמֵד כְּתֹם הַמַּעֲרֶכֶת

מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הַנְּעוּלָה

וּבְעִצָּבוֹן גֵּאֶה צוֹפֶה מוּל הַשַּׁלֶּכֶת

שֶׁל הַיִּתְרָה הָאֲבֵלָה.


מִכָּל הַחֲמוּדוֹת

שְׂכִיּוֹת אֵלִים וָמֹלֶךְ

מִתּוֹעֲפוֹת בִּינָה וְכִסּוּפִין דִּי-נוּר

הִצַּלְתָּ רַק אוֹתוֹ אֶת מַעְיַן הַבְּדֹלַח:

הַדֶּמַע הַמְבֹרָךְ וְהָאָרוּר.


כָּךְ נִרְצְחוּ יָמִים וְנִשְׂרְפוּ עַד אֵפֶר.

הַכֹּל מוֹפִיעַ שׁוּב בְּרֶמֶז מְאָדָּם.

וְשׁוּב בְּקֻלְמוֹסְךָ אַתָּה רוֹשֵׁם עַל סֵפֶר

רַק גִּימֶל אוֹתִיּוֹת: אָדָם.


ט

אָדָם – דִּמְדּוּם וְדָם. בְּקַרְנֵי-הוֹד כְּאַיִל

מַדּוּעַ נֶאֱחַזְתִּי בִּסְבַךְ שֶׁל דָּלֶת-מֵם?

כְּסֻלָּמוֹת אֶל יָהּ אֶת זְרוֹעוֹתָיו הַלַּיִל

יַגְבִּיהַּ וְיִרְמֹז: טַפֵּס נָא וְדַמְדֵּם!


דִּמְדּמֶת אֱוִילִית – רַק אַתְּ לִי הַכְּנָפַיִם!

אֲנִי נִכְנַף מְאֹד וּמִתְרוֹנֵן שִׁכּוֹר:

"הַשְׁלִיכוּ מַחְשַׁכִּים לְתוֹךְ הַצָּהֳרַיִם

כִּי רַב מִדַּי הָאוֹר!"


כִּי יֵשׁ שָׁעָה שֶׁלֹּא צֻיְּנָה בְּלוּחַ הָאֹרְלֹגֶן

יֵשׁ נוֹף בָּדוּי לֹא חֲלָמוּהוּ יַבָּשׁוֹת

וּבַשָּׁעָה הַזֹּאת נִרְאָה הַכֹּל כְּעֹגֶן

שֶׁנֶּעֱקַר מִצִּי חוֹתֵר בְּאֵין מָשׁוֹט.


וְאָז גּוּפִי נִמְתַּח כַּלַּהַב הַמַּרְקִיעַ

(הָהּ תֹּרֶן כִּסּוּפִים בֵּין יָהּ וּבֵין אָדָם!)

עַד תִּשָּׁלַח הַיָּד אֲשֶׁר עָלָיו תּוֹקִיעַ

גֻּלְגֹּלֶת שִׁכּוֹרָה כְּדֶגֶל מְאָדָּם.


בְּצֹהַר עֲלָטָה – אֶל יָהּ! – כִּבְקוֹף שֶׁל מַחַט

אֲנִי מַשְׁחִיל אֶת הַגֻּלְגֹּלֶת וּמַמְרִיא.

וְהֵם עוֹמְדִים – הָהֵם! – הַמִּשְׁתָּאִים בְּפַחַד

וּמְפַחֲדִים בְּבוּז!

סַהֲרוּרִי!


כָּל וַי בִּי מִתְנַגֵּן: כִּי טוֹב.

כָּל הַר – נְבוֹ הוּא.

בְּסוֹד הַסְּנֶה בּוֹעֵר כָּל פֶּצַע אִיּוֹבִי.

שָׂמוּנִי פֹּה כַּתָּף לָשֵׂאת אַבְנֵי-הַבֹּהוּ

בְּפִגּוּמֵי הַמַּכְאוֹבִים.


י

לֵילִי בּוֹעֵר בּוֹעֵר. יְאוֹר-דִּי-נוּר קוֹלֵחַ

בֵּינִי לְבֵין עוֹלָם. וּשְׁנֵי חוֹפָיו גְּבֹהִים.

מַה זֶּה בּוֹעֵר בָּעֲצָמוֹת בּוֹעֵר וּמִתְיַפֵּחַ:

אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם אָדָם מוּל אֱלֹהִים.


אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם כִּי כִּסּוּפִים וּמָוֶת

יַפְרִידוּ בֵּינֵיכֶם כְּגֶשֶׁר הַכִּשּׁוּף

וּצְעָקָה גְדוֹלָה בְּכָל חֲצוֹת נִצָּבֶת

בְּשִׂיא הַגֶּשֶׁר כְּיַנְשׁוּף.


עַל מָה כֹּה תִּשְׂנְאוּ בְּאַהֲבָה נִצַּחַת?

עַל מָה כֹּה תִּשְׂנְאוּ אוֹתִי וְזֶה אֶת זֶה?

פֹּה לַיְלָה בְּלֵילוֹת עַל פְּנֵי יְאוֹר הַפַּחַד

אֶת דֹּבְרוֹתָיו שׁוֹלֵחַ הַהוֹזֶה.


וְאֹזֶן יֵשׁ רוֹאָה. וְעַיִן יֵשׁ שׁוֹמַעַת.

כְּמִזְרָקוֹר גּוֹשֵׁשׁ אַיֶּכָּה מִן הַחוֹף.

שִׁמְעוּ שִׁמְעוּ: מִכָּל נָתִיב עוֹלֶה הַשַּׁעַט

וּמִתְרוֹנֵן עַל פְּדוּת וְעַל מַכְאוֹב.


תָּמִיד אֵי-מִי אֶל מִי בַּלַּיְלָה מְשַׁוֵּעַ.

תָּמִיד אֵי-מִי אֶת מִי בַּלַּיְלָה מְבַקֵּשׁ.

אוֹתוֹת מִמֶּרְחַקִּים! מוֹפֵת כִּי יֵשׁ שׁוֹמֵעַ:

כִּי יֵשׁ

כִּי יֵשׁ

כִּי יֵשׁ!


הַחוֹף בּוֹעֵר כֻּלּוֹ. בְּצִפִּיָה צוֹנֵח

הוֹזֵה הַהֶזְיוֹנוֹת וּמַבָּטָיו בּוֹהִים.

וְהוּא קוֹרֵא אֶל תּוֹךְ הַלֵּיל וּמִתְיַפֵּחַ:

אֲנִי אוֹהֵב אֶתכֶם אָדָם מוּל אֱלֹהִים.

המלצות קוראים
תגיות