רקע
ברל כצנלסון
הסתדרות הנוער העובד

1

בּשכבוֹת התחתוֹנוֹת של חיינוּ החברתיים מתרקמת יצירה חדשה: הסתדרוּת הנוֹער העוֹבד. טרם מָלאה לה שנה. אך בּחג הסוּכּוֹת שנת תרפ"ה הוּנח לה היסוֹד (יזָכר לטוֹב ר׳ א.ז. ר.2 אשר עזר בּצעדים הראשוֹנים). עוֹד דלת-כּוֹחוֹת היא. אפשר גם עוֹד לא תוֹאר ולא הדר, אוּלם – העשׂרוֹת הראשוֹנוֹת כּבר היוּ למאוֹת, ולא רחוֹק היוֹם, והמאוֹת יהיוּ לאלפים, וההסתדרוּת עצמה, יצירתוֹ העצמית של הנוֹער העוֹבד, תקוּם לפנינוּ בּמלוֹא קוֹמתה כּאחוֹת צעירה של ההסתדרוּת הכּללית, וכמוֹה רבּת-התוֹכן ורבּת-המפעל.

חידוּש גדוֹל חידשה הסתדרוּת הנוֹער העוֹבד בּעוֹלמנוּ הארץ-ישׂראלי. יצירתנוּ החלוּצית בּארץ, מפעלוֹ הכּוֹבש והמחַדש של הפּוֹעל העברי היוּ נזוֹנים עד הֵנה אך מן הגוֹלה. תנוּעת הנוֹער המוּפלאה שלנוּ בּגוֹלה היא ששימשה דרך לעבוֹר עוֹלים לחיי עבוֹדה ויצירה חברתית. הדוֹר הצעיר שגָדל בּארץ, בּין אם חוּנך על בּרכּי ה״אַליאנס״ אוֹ הישוּב הישן ואפילוּ בּבית-הספר הלאוּמי – היה בּרוּבּוֹ הגדוֹל מַבהיל בּריקניוּתוֹ, בּחוֹסר קשריו עם הארץ, עם עבוֹדתה, בּתלישוּתוֹ מן המסוֹרת הגבּוֹרית של הוֹריו וּמחיי הגבוּרה של הפּוֹעל העוֹלה. החַמרנוּת, הקַריֶריזמוּס, הפּיקחוּת הבּעל-בּיתית קצוּצת-הכּנפים, הם ששפכוּ את שלטוֹנם על העוֹלם הרוּחני של הנוֹער בּארץ. כּל הנסיוֹנוֹת של המוֹרים-החלוּצים לשנוֹת את המצב לא הצליחוּ.

אוּלם מה שלא עשׂוּ מאמצי מחַנכים – עשׂתה העבוֹדה, עשׂתה העליה, עשׂתה התרכּזוּתם של ההמוֹנים בּארץ. והנוֹער העוֹבד, מבּני כּל העדוֹת, בּערים וּבכּפרים, זה היוֹדע מילדוּתוֹ את ידוֹ הכּבדה של המשטר הקיים, זה המקוּפּח מילדוּת אפשרוּת חינוּך והשׂכּלה, הנאה מעוֹלם המדע והאמנוּת, זה העזוּב ללא מוֹרים, ללא ידידים, ללא הגָנה, הוּא אשר ידוֹ הוֹשיעה לוֹ, והוּא המקים עכשיו לעינינוּ תנוּעת-נוֹער, מלאַת מסירוּת ותוֹכן.

בּרכוֹתינוּ תלַוינה את הנוֹער ליוֹם התכּנסוֹ. יהי רצוֹן שהסתדרוּת הנוֹער העוֹבד תשמש לחבריה מכשיר למלחמה הצוֹדקת על כּבוֹדם וּתנאי עבוֹדתם, תחנך אוֹתם להיוֹת אזרחים טוֹבים, עוֹבדים ויוֹצרים, בּמדינת העבוֹדה בּארץ-ישׂראל שבּעתיד וחתן להם חברה טוֹבה, חברת-עלוּמים, רעוּת ותרבּוּת בּהוֹוה.

ויִישר כּוֹחם של אלה החברים הבּוֹגרים הבּאים לעזרת הנוֹער.


אב תרפ״ה.


  1. “דבר”, גליוֹן מ“ז, ג' בּאב תרפ”ה, 24.7.1925. דבר היוֹם.  ↩

  2. [אלכּסנדר זיסקינד רבּינוֹביץ] (אז"ר). תרי“ד–תש”ה. נוֹלד בּרוּסיה. סוֹפר, נתוּן להלכי–רוּח דמוֹקרטיים–מַהפּכניים. מוֹרה עברי. חוֹבב–ציוֹן וּמראשוֹני הציוֹנוּת. עלה לארץ בּשנת 1906. כּתב סיפּוּרים וציוּרים לנוֹער ולעם. חיבּר “תוֹלדוֹת הישוּב העברי בּארץ–ישׂראל”, ספרי לימוּד וּמקרא (“תוֹלדוֹת עם ישׂראל” ועוֹד). תירגם “אגדוֹת התנאים והאמוֹראים” מאת ז. בּכר וכמה מיצירוֹתיהם של טוֹלסטוֹי, קוֹרוֹלנקוֹ ואחרים. כּתביו כּוּנסוּ בּארבּעה כּרכים. היה מעוֹרה בּתנוּעת העבוֹדה. השתתף בּקביעוּת בּעתוֹנוּתה. חבר מספּר אחד להסתדרוּת. היה אהוּב בּרחבי הישוּב וּבנוֹער. עיין מאמרוֹ של בּרל על אז“ר, ”בּחבלי אדם", עמוּד 163.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47464 יצירות מאת 2638 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19875 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!