רקע
ברל כצנלסון
"המזרחי" וההתישבוּת החסידית

1

בּשעה שמוֹעצת פּוֹעלי חיפה הזמינה לדין את ״המזרחי״ והציעה לבוֹרר את הרבּי מיַבּלוֹנה ו״המזרחי״ דחה, שאל מר יש״א בּ״הארץ״ (גליוֹן 1812 ) שאלה:

״כּדאי לדעת אם ״המזרחי״ שבּפּוֹלין תמים-דעה הוּא עם ״המזרחי״ שבּארץ-ישׂראל בּבחירוֹת נשים בּלבד, אוֹ שהוּא מסכּים לדעתוֹ גם בּבחירת דיין ושוֹפט. פּרץ סכסוּך בּין ״המזרחי״ וּבין הסתדרוּת העוֹבדים, והתהפּכוּ המסיבּוֹת: ״המזרחי״ הנגזל היה לנתבּע והסתדרוּת העוֹבדים – הגזלן – היה לתוֹבע שמוּכרח ללכת אחרי הנתבּע. מוֹעצת פּוֹעלי חיפה הזמינה לדין את ״המזרחי״, הזמינה אוֹתוֹ לפני הרבּי מיַבּלוֹנה ולא נַענה, הזמינה אוֹתוֹ לפני מר וַן-וריזלַנד ונַענה. חֲזָקָה על ״המזרחי״ שלא עביד דַיינא ולא פּסיל דיינא בּלי דינא, בּכל זאת כּדאי לנוּ לדעת, אם ״המזרחי״ בּפּוֹלין תמים-דעוֹת אתוֹ גם בּבחירה זוֹ״.

והנה בּא הגליוֹן 18 של ה״דאס יוּדישע לעבּען״, עתוֹנוֹ של ״המזרחי״ בּוַרשה וּמעיד כי אכן תמימי-דעוֹת הם המזרחים של וַרשה ושל ירוֹשלים. בּמאמר הנקרא ״צדיקים – סאציאליסטען״ ושכּוֹתבוֹ חוֹתם ״אַ מזרחיסט״ מתיַשבת התמיהה:

״כּידוּע מן העתוֹנוּת היוֹמית נכנסוּ שתי הקבוּצוֹת החסידיוֹת הנ״ל (של יבּלוֹנה ושל קוּזיניץ) ל״הסתדרוּת העוֹבדים הסוֹציאליסטית הכּללית״ שבּארץ-ישׂראל, וּמלבד זאת פּקד הרבּי מיבּלוֹנה על חסידיו בּפּוֹלין, כּי יקנוּ את השקל הציוֹני הכּללי ויחַזקוּ את מספּר הצירים בּקוֹנגרס הציוֹני. בּשני הצעדים הנ״ל כּבר השתמשוּ נגד ״המזרחי״ ויש לנוּ לחשוֹב כּי בּקוֹנגרס הבּא ניפָּגש בּ״טענה״ כּי ״המזרחי״ מיוּתר, מפּני שגם רַבּיים הנם חברים בּמפלגה הציוֹנית ואפילוּ בּהסתדרוּת סוֹציאליסטית. הגיעוּ כּמוֹ כן ידיעוֹת כּי נוֹסדה בּארץ-ישׂראל מפלגה חדשה, אוֹרתוֹדוֹכּסית כּביכוֹל, הרוֹצה ללכת לאסיפת הנבחרים, וּמַכּירה בּלי תנאים בּזכוּת הנשים לבחוֹר וּלהיבּחר. כּל המעשׂים הללוּ סוֹתרים את שאיפת האוֹרתוֹדוֹכּסיה – וּכדי להעריך אוֹתם כּערכּם עלי לציין את העוּבדוֹת דִלְקַמָן: 1 ) הן הרבּי מיבּלוֹנה והן הרבּי מקוּזיניץ אינם כּלל צדיקים בּמוּבן הנכוֹן של המלה. הרבּי מיבּלוֹנה היה סוֹחר כּכל הסוֹחרים ואך לפני זמן-מה נזכּר כּי הוּא ״בּנן של קדוֹשים״ וַיהי לרבּי. והרבּי מקוּזיניץ אינוֹ רבּי כּלל עד היוֹם הזה. – – עוּבדה היא כּי שניהם היוּ ״נעבּיך״ מחוּסרי פּרנסה והנם זקוּקים עכשיו לכסף – – אין לפיכך כּל חידוּש בּדבר שהרַבֵּינוּ מיבּלוֹנה עלתה פּתאוֹם בּקרבּוֹ נשמה ציוֹנית – ויתחבּר לשׂמאליים הקיצוֹניים שבּארץ-ישׂראל – – החשבּוֹן אינוֹ רע כּלל. כּשזקוּקים לכסף מקרן-היסוֹד, כּדאי לרכּוֹש את הפּרוֹטקציה של כּל המפלגוֹת הבּלתי-חרדוֹת״.

כּכה יוֹדע ה״מזרחיסט״ הכּשר להעריך וּלהסבּיר את כּל הענין המוּפלא והנהדר של ההתישבוּת החסידית בּעמק ואת השפּעתם האישית-החלוּצית של רבּיהם-מַדריכיהם. האין זאת תעוּדה לרוֹממוּת הנפש וּלטוֹהר הראִיה?

וּ״מזרחי״ זה, העמֵל זה שנים להקים – בּאמצעים של תקציבים, של נרגָנוּת ושל חרחוּר – ״פּוֹעל מזרחי״, ״הסתדרוּת עוֹבדים מזרחי״, ״עוֹלים בּוֹנים״ 2(והכּל ללא מזל בּרכה!), ואשר לבּוֹ יוֹצא ממש למחנה עוֹבדים חרֵדִי בּארץ, אינוֹ רוֹאה דרך אחרת, אחרי הקינים והֶגֶה והִי, מאשר לאַיים על הקרנוֹת הציוֹניוֹת. ״כּי התמיכה בּ״צדיקים-הציוֹנים״ וּב״צדיקים-הסוֹציאליסטים״ תמיט מכּוֹת-מות על הקרנוֹת הציוֹניוֹת״.

וּביראת-השם אמיתית הוּא מסיים: ״מצדיקים כּאלה ישמרנוּ השם״.

אכן, שמר, כּנראה, השם את ״המזרחי״ מצדיקים עוֹבדים וּמיבּשים בּיצוֹת ונוֹפחים רוּח חיים בּעדת חסידיהם. אלא, משוּם מה לא שמר אוֹתוֹ השם ממפירי-שביתה וּממסַדרי ענין חיפה 3.

אב תרפ״ה.


  1. “דבר”, גליוֹן 66, כ“ז בּאב תרפ”ה, 17.8.1925. החתימה: בּארי. בּשנת תרפ"ה התישבוּ על אדמת הקרן הקימת מזרחה לכביש חיפה–נַצרת שתי קבוּצוֹת של עוֹלים חסידים בּראשוּת רבּיהם, הרבּי מיבּלוֹנה והרבּי מקוּזיניץ, ויסדוּ שתי נקוּדוֹת ישוּב: נחלת–יעקב ועבוֹדת–ישׂראל. הן התחבּרוּ אחר כּך בּמוֹשב אחד על אדמת חַרבַּג' – הוּא כּפר–חסידים כּיוֹם. התישבוּת זוֹ נפגשה בּאַהדה וּבסעד–שכנים מצד הישוּבים ההסתדרוּתיים שבּסביבה, ואף נעזרה רבּוֹת על ידי המרכּז החקלאי.  ↩

  2. “עוֹלים בּוֹנים”. חברה לקבּלנוּת בּנין ועבוֹדוֹת ציבּוּריוֹת, אשר הוּקמה בּזמן ההוּא על ידי “המזרחי” ו“הפּוֹעל המזרחי”, בּהקבּלה ל“סוֹלל–בּוֹנה” של ההסתדרוּת.  ↩

  3. וּמסַדרי ענין חיפה. בּאוֹגוּסט 1925 פּרצה שביתה בּבנין אחד הבּתים בּהדר–הכּרמל בּחיפה, שנבנה בּאמצעוּת לשכּת העבוֹדה של “המזרחי”. “המזרחי” הביא פּוֹעלים סַתתים מירוּשלים להפר את השביתה. הדבר הגיע למאסר השוֹבתים. הסַתתים הירוּשלמים חזרוּ, ו“המזרחי” הביא מפירי–שביתה מטבריה. הסכסוּך הלך והחריף.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47759 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!