רקע
אלתר דרויאנוב
בֵּין הַפַּטִּישׁ וְהַסְּדָן
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות

אין הגדרה מדויקת יותר להמצב שאנו נתונים בו תמיד ולהסכנה השומרת את צעדינו תמיד: או שאנו נתונים בין הפטיש והסדן או שהפטיש והסדן מחכים לנו…

סכנה זו, המיוחדת לנו, אורבת עכשיו להיהדות האונגרית.

רק לפנים ורק לשעה קלה, בימי צרוף בוסניה והרצגובינה, נדמו הקטטות ושנאת הלאומים במלכות בית־הבסבורג. משעבר הרגע, שבו היתה מלכות זו מוכרחת להעמיד פנים של מנוחה כלפי חוץ, שב המצב לקדמותו – השנאה שבין לאומיה השונים הולכת וגדלה ומתעמקת.

ושוב הוסר הקרום בן־הרגע מעל התהום שבין שני חצאי המלכות: אצילי אונגריה ודבּרי המאדיארים הולכים ומרחיבים את הפרוד, גובלים את הגבולים שבין אונגריה ואוסטריה, ומקרבים את שעתה של המסקנה האחרונה. והממשלה המרכזית, הרגילה לראות את כנפיה פרושות על שני עברי הלֵיטה, אינה יכולה, כמובן, לשבת במנוחה ולראות בלב שקט את התקרבות הקץ. ואין לה דרך אחרת אלא להסתייע בתורה הישנה של “חלוק ומלוך” ולסכסך את המאדיארים באויביהם המרובים, כדי שלא יהיו לבם וכחם מפנים רק כלפי אוסטריה.

ואין הממשלה המרכזית צריכה לבקש אויבים להמאדיארים הממרים: הרי הם בעין: הרומאנים, הקרואטים, הסרבים והסלובקים, שהמה המרובים באונגריה וכבר פקעה סבלנותם מלשאת את העול מצד של המאדיארים המועטים, החושבים את עצמם לאדוני־הארץ.

הממשלה המרכזית נכונה למלחמה, משום שכבר קהו כל כלי זיינם של השלום והתווך, ולמלחמה זו היא מכינה נשק יפה: חוק בחירה חדש, ליברלי, שעל פיו ינטלו השלשלאות מעל הלאומים המשועבדים שבאונגריה. וכיון שינטלו מעליהם השלשלאות ולכל אחד מאזרחי אונגריה תנתן הזכות להשתתף בבחירות, מיד יהיו שלוחיהם של הלאומים המשועבדים המרובים בפרלמנט האונגרי ושליחיהם של המאדיארים – המועטים.

חוקי בחירה טובים וישרים, ליברליות וחופש להלאומים המשועבדים, – בנשק יפה מזה לא יכלה לבחור הממשלה המרכזית, האומרת לעשות את הלאומים הללו לפטיש, אשר יכה על גבי הסדן כדי לבקוע בו בקיעים.

ובין הפטיש המסוכן הזה והסדן הקשה הזה נתונה כנסת ישראל שבאונגריה. נאמנים היו יהודי אונגריה להמאדיארות, נאמנים למאדירות מעבר הליטה מזה באותה מדה שאחיהם נאמנים להאשכנזות מעבר הליטה מזה, נאמנים עד כדי שכחת עצמותם הם, עד כדי העשות נושאי התרבות המאדיארית ושותליה בקרב יתר עמי אונגריה, – הכל כאורח גוברין יהודאין בכל מקום. ובקרב העמים המשועבדים שבאונגריה, שהמה המרובים במדינה, נשתרשה שנאה כבושה ליהודים, לעבדי המאדיארים, לשמשים המשמשים את אדוני הארץ וכו', – הכל גם־כן כנהוג בכל מקום בנוגע ליהודים, שאין להם בעולמם אלא תרבות זרה מכל צד וענינים שאינם שלהם בכל פנה שהם פונים. ואין כל ספק: כשישתחררו העמים המשועבדים שבאונגריה וירגישו, שהגיעה שעתם להיות להם השפעה גדולה במדינה, תנחת ידם בראשונה על היהודים שנואי־נפשם, ובהם ינקמו תחלה נקמת שעבוד המאדיארות. “לעתים קרובות מאד, – קוראים אנו במאמר הראשי של ה”אסטרייכישע וואכענשריפט" נומר 16 לשנה זו, – ידיעות באות, שיהודים חלוצי המאדיארים בפלכי הסלובאקים שלמו את הונם וחייהם כופר בעד הפוליטיקה הזאת שלהם. ואולם כשתגבר ידם של הלאומים הנכנעים לא יכחדו עוד היהודים שבמדינה בחרב ובכידון, אלא על־ידי חוקים חדשים וברורים להחוקים הישנים"…

ואל־נא ירמו את עצמם היהודים האונגרים לאמר: המאדיארים, שסוף סוף כחם גדול ורב עדיין, יעמדו להם בעת צרתם. גם להם יקרה מה שכבר קרה לאחיהם שבאוסטריה. הללו גלו יחד עם אדוניהם האשכנזים גלות פוליטית, נשמעו להם ועמדו להם בשעת הבחירות, וכשלא שחקה השעה להאדונים היתה ראשית מעשיהם לבעוט באלו ששרתו להם. כמעשה הזה יעשו גם המאדיארים. כבר יש להם מפלגה עממית קלריקלית ושמונים ושתים אגודות במקומות שונים המצטרפות למפלגה נוצרית־סוציאלית, שיש לה גם דבּר בפרלנט. אנטישמיות במדה זו בשעה זו דיה כבר, כדי שיראו יהודי אונגריה את הנשקף להם בעתיד וידאגו בעוד מועד לעשות דבר לטובתם…

כמה קשה היה הלגלוג, שלגלגו בשעתם גם המנהיגים של יהודי אוסטריה לקומץ הלאומיים שטענו, כי ראשית־כל חייבים היהודים לברוא בכל מקום שהם פוליטיקה יהודית, לאומית, למען יהיו ככל האפשר אדונים לעצמם ולא עבדים ושמשים לאחרים. עדיין לא נשכח “הפסק” המשונה, שנפסק לפני שנים אחדות מאת “ציוני” אחד, אדם מפורסם באונגריה, כי ציונותם של יהודי אונגריה יכולה ורשאה להיות רק ציונות למחצה, כלומר עד כמה שזו טובה ומועילה ליהודי המזרח, “יתומי העולם”, שראוי לרחם עליהם, אחרי אשר יהודי אונגריה אין להם לדאוג לטובת עצמם משום שטובתם הם נכללת בטובת המאדיארים, עכשיו אנו שומעים אותו בעל־המאמר מסיים את דבריו כך:

“אנחנו, יהודי אוסטריה, כבר אבּדנו את טובתנו, כי נפרדנו איש מעל רעהו ועל־פי טעות ירדנו למחנה האשכנזים והאויבים. ואולם יהודי אונגריה חייבים לעמוד על נפשם עוד טרם אבדו להם כחם והשפעתם הכלכלית, כדי שיוכלו להגן על עצמם ולא יארע להם מה שאירע לנו”…

הישמעו יהודי־אונגריה להתראה זו? – מסופקנו.

העולם 1910

המלצות קוראים
תגיות