רבים מספרי הדפוס העבריים, מן העתיקים וגם מן החדשים יותר, אבדו, ואין מהם היום טפסים רשומים בספריות הגדולות. חלקם אבד משום שהיו ספרי שימוש שבלו, נקרעו ונגנזו מרוב הדפדוף המתמיד בהם, וחלקם משום אופיים הפולמוסי שהביא להשמדתם בידי מתנגדיהם. חלק אחר אבד משום שמלכתחילה היה פרסומו בגדר ארעי, כמודעות, כרוזים וכדומה. גילויים של ספרים כאלו, זיהוים ורישומם השלם, יתרמו תרומה לא רק למקצוע הביבליוגראפיה העברית, אלא גם לענפי מחקר שונים של תולדות עם ישראל. להלן לקט לדוגמה מתוך ספרייתי, 18 ספרים מן הסוגים הללו, שמציאותם לא נודעה ממקור אחר או שלרגל נדירותם נרשמו רישום לא נכון. הספרים סודרו עפ“י סדר א”ב של שמם, פרט למס' 11, הקשור וכרוך במס' 10.

 

1] ספר / אגרת הקדש    🔗

/ דברים נחמדים מהרב הגדול בוצינא קדישא מו' / מנחם מנדיל זללה“ה מק”ק / וויטעפסק שהיה מגיד משרים בטבריא תוב“ב / והשני הרב החסיד המפורסם מו' אברהם נרו / מקליסקא. והשלישי איש אלקי מו' חיים / חייקל מק”ק המדורא זללה“ה ועוד בו / הנהגות ישרות מן הרב… מו' אלימלך / זלה”ה ומס' רב ייבא ופרקי הנהגת המתבודד להנשר / הגדול הרמב“ם זצוק”ל הובא לדפוס ע“י הרבני מו' / יעקב במו' נפתלי הירץ ז”ל מבראד.. / נדפס פה ק“ק זאלקווא / צענזירירט פון האם דען ניינטין אגוסט תשצ”ח [=1798] בדפוס הרבני… / מרדכי… / רבין שטיין / שנת תקנט לפ"ק.◦12. מב דף. (אותיו רש"י).

הדפוסים הראשונים של ספר זה לא נודעו בבירור לביבליוגראפים עד אשר הופיע מאמרו המסכם של ח. ליברמן “ספר אגרת הקודש”, בקרית ספר, ל“ה, עמ' 127/8. במאמרו זה הודיע ח. ליברמן, כי הספר נדפס ראשונה [במעזירוב] תקנ”ד, והמהדורה השניה של הספר היא מהדורת המוש“ד (שוינר רשמה כדפוס ראשון וקבע את מקומה וזמנה: זאלקווא תק"ס) לאחר מיכן תאר 5 מהדורות חמוש”ד ודן בעניינן. על המהדורה הראשונה של [מעזירוב] באה הסכמת הרב דוד לייקיש אב“ד באר, תלמיד הבעש”ט. והנה לפנינו המהדורה השניה, שהיא בלתי ידועה, ומהדורת המוש"ד שתארה וינר היא השלישית.

מעבר לשער הסכמה סתומה מאד: “הסכמת [פה נקרעה מלה] המאה”ג המקובל המפורסם / בחסידות ופרישות החסיד מאמשטרדם אשר / יצא מוניטין שלו בכל העולם בספריו אשר נתפשטו בעולם / אשרי מי שזוכה לקיים את דברי האגרת הזאת… / ולזכות הרבים נדב לב הרבני מו' יעקב נרו במו' / נפתלי הירץ ז“ל מק”ק בראד להדפיס הכרך / הנורא הזה… לבל ישיג שום אדם / את גבול מוהר“י הנ”ל משך ששה שנים… / כ“ד המדבר לכבוד התורה הקדושה ולומדי' יום / א' ד' תמוז תקנטי”ת פה לבוב יע“א / ה”ק אברהם הכהן בעה“מ חלה בתוך חלה וחשב בתוך / וחשב ופשר בתוך פשר ובך וסמי וא”א. / ויתר ההסכמות קצרה היריעה הלא המה כתובם בס' / אשר אני עתיד להדפיס בעזרתו ית' ".

 

2] [אגרת השליחות של הרב אברהם מאימראן]    🔗

דף בודד. [קושטא, תק"ל לערך].

[אל]… הגבירים… רוזנים וקצינים אשר… בכל ערי אשכנז יע"א…

… אתינן לאודועי למעלת תורתם… על… עיר עוז לנו צפת תותב“ב… עזובה רבה סביביה צריה יצורו… והנה זה באנו במגילת ספר להודיע קושט דברי אמת כי חכמי ורבני הספרדים יצ”ו הם אוהבים אותנו כנפשם ומקרבים אותנו באהבה וחיבה… ומהנים אתנו מממונם מתוך הדוחק והצער… כולנו / כאחד ספרדים ואשכנזים מקיימים את התורה מעוני ומרוב עבודה… / כי עול החובות השתרגו עלו על צוארם סך עשרים אלף גרוש' חוץ מהמס המגיע בכל שנה ששת אלפים גרוש' /…נזרקה מפי חבורה ללכת חד מרבנן לערי אשכנז יע“T. והנה… / והאלקים אנה לידינו ציר אמונים החכם השלם שלוחא דרימנא כמוהר”ר אברהם בכ“ר יצחק יצ”ו / ממשפחת מאימראן והיה לבבם זה להם רך וטוב בהתנדב עם נדבה חדשה.. / העיר הזא… היא יחידה נשארה… / אכסנייא כוללת… שם מצאו כל אנשי חיל ידיהם להתבודד עם קונם בכל דרכי החסידות… / החותמים פה עה“ק צפת ת”ו בס' ואל שדי / יתן לכם רחמים שנת התק“ל ושלום: נתן בהר”ב המנוח מוהר“ר לוי ז”ל בעל המחבר בית לוי ועטרת שלמה מגזע הרב עובדיא מברטינורה ומהר"ל מפראג.

מנחם נחם במוהר“ר יצחקזצ”ל.

דוד במוהר“ר צבי הירש ז”ל

שלום בן כמהר“ר זיסקינד זצ”ל

אריה ליב במוהר"ר פרץ בעל המחבר בית פרץ

וגם אני הגבר בראותי את עוני עמינו בית ישראל אשר אין דרך לנטות… /

כ“ד אריה ליב במוהר”ר מרדכי זצל

נאום יוסף בן יעקב הלא הוא אחד מתושבי ארץ הקדושה

נאום שמואל בן יאודה ליב יצ"ו

שמעון ב“ה מוהר”ר משה גינצבורג זצ"ל מפראג

להבנת הענין הזה ראה א. יערי, “שלוחי א”ח“, מפתח בערכו. ועפ”י הדף הזה יש לתקן אצל יערי שם ולהקדים את מועד שנת שליחותו לשנת תק"ל. לאיגרת במילואה חשיבות היסטורית נכבדה.

 

3] ספר / אזהרות הקודש    🔗

/ ראה וקדש באזהרות הקודש ל“ו באזהרה / נגד ל”ו כריתות שבתורה וירצה זה / לעומת זה וירפר זה בעד זה ואל שדי יאמר / די לצרותינו ויסלח לנו על כל חטאתינו וישלח / לנו הגואל במהרה בימינו אכי“ר: / נדפס פה ק”ק / מינסק / בשנת תקע. ◦16. [8] דף. (אותיות רש"י).

מעבר לשער הקדמת המהדיר “אהרן יוסף בן… נפתלי הירץ הכהן זלה”ה בודק מ“ס [=מוכר ספרים] בחצר בהכ”נ החדשה לבוב תוך העיר“: “…ושם המחבר פלאי וגם שנה שנדפס היא שנת / השמיט”ה שהשמיטהמחבר ולא נודע מבטן מי יצא /… ובטוח אני /… שלא / יסיגו גבולי /…כי הודעתי זאת לכבוד הרב הגאון אב”ד פה ק“ק לבוב /והקרייז וגם שארי רבני גאוני חכמי הזמן והסכימו /… שלא להדפיס הן בלה”ק והן בלשון אחרת…"

נדפס בראשונה בפפד“א או בפיורדא, סביב שנת ת”ן.

 

4] א[גר]ת בחינת העולם    🔗

להחכם האלהי / לשון הזהב הח“ר ידעיה / הפניני מעיר בדרש / ז”להה. ◦16. 8 דפים ממהדורה בלתי ידועה של הספר שנדפסה כנראה בשאלוניקי (קושטא?), בדפוס יעב"ץ, שכ"ט לערך. (אותיות מרובעות מנוקדות).

טופס שלם⁻כמעט נמצא בספריית פרופ' מ. בניהו.

 

5] בית תפלה    🔗

/ כמנהג ק"ק הספרדים עם כמה / תוספת על הראשונים /… וגם העמידה לשלשה רגלים… / נדפס / בקושטאנדינא / אשר תחת ממשלת אדוננו המלך / שולטן עבדול חמיד / שנת התקמ"ד לפ"ג / בדפוס… / חיים אליהו פארדו…

לא נרשם ע"י הביבליוגראפים. ◦8. 4 הדפים הראשונים בלבד נשתמרו. האם נפסקה ההדפסה?

 

6] סדר / ברכות המזון    🔗

/…ולסבת מרדות הזמן ואורך הגלות. / נשתנו נסחי הברכות ונשתכחו טעמם ברוב / ההמון בהרבה מדינות וגלילות. ורוב המון / העבריים מגששים באפילה כאורי“ם… / ואין יוצאין ידי חובת הברכה. ע”כ אני צעיר / הצעירי' נתן אשכנזי בלא“א איש חי רב פעלים / כבוד ר' שמשון שפירא ז”ל ה"ה הערוני רעיוני. /…ולתקן / להם בית שער ומבוא לברך כראוי ברכ' המזון. /…כתו' בכתב יושר באר על /הלוחו'…

ובקולופון: “תם ונשלם היום יום ו' ט”ו לחדש אב שנ"ט לפ“ק: פה ק”ק לובלין:“. ובראש השער, מעל לכותרת, בתוך מסגרת, כתוב כך: “היו' יום ו' ובתורתו יה”גה יום בתמוז שנ”ט לפ“ק”, כלומר: כ“ג בתמוז. ◦8. [16] דף. ברכת המזון באותיות מרובעות מנוקדות והפירוש באותיות רש”י.

מהדורה זו לא נודעה לרושמי רשומות.

 

7] [דרשה לר' ישעיה דרשן מקראקא, קראקא, שנ“ז – ש”ס]    🔗

נדפס בלי שער. הכותרת בראש העמוד הראשון (הפנה קרועה): [דר]שת שנ“ז בזאת הפרש' הדורש והדורשה לר' ישעי' דרשן מקראקא עש”ו / [לנו] היא מורשה. והתחיל בזא' דרך מקרה בלא כוונה. עד יזכהו הש"י / להדפיס דרשות מראשית השנה עד אחרית השנה: וגם צריך להוציא מאתים / על מנה. ובתוך שבטי ישראל הודיע נאמנה. שזאת הדרשה ממוצעת בדרשותיו / ואין ברירה באמונה:

◦8. [4] דף. (אותיות רש"י).

הדרשה היא לפרשת “במדבר”, (ולא כפי שרשם שטיינשניידר בקטלוג הבוליאני מס' 5806 שהיא למזמור כ"א בתהלים). הדרשה מתחת בשאלות סגנוניות על פסוק מתהלים כ“א וכעבור 6 שורות: “נ”ל ע”ד זה הפסוק בזאת הסידרא וידבר ה' אל משה וגו' איש על דגלו באותות" וכו'. גם פקפוקו של ש"ש על שנת הדפוס מיותרת, שהרי היא מרומזת בכותרת.

הספר לא נרשם ע"י A. E. Cowley ברשימתו (האם אבד?).

 

8] סדר / הזמירות של הגאון מהר"ר    🔗

/ שלמה לוריא זצ“ל… /…לשורר על סעודות / שבת שלא יהא שלחנך ריקם מבלי / תהילות העילות תראה נפלאות במראו[ת] / הצובאו' רוח הקודש הופיע… /…גם הגאון עצמו פירש עם פי' יפה… /….תחת ממשלת אדוננו המלך זיגמונ' / השלישי יר”ה…/ נדפס / פה ק“ק לובלין שנת וישם… [=שנ”ו] / על ידי קלונמוס בן מהר“ר / מרדכי יפה ז”ל.

◦4 קטן. 21 דפים. הזמירות באותיות מרובעות מנוקדות והפירוש באותיות רש"י. כנראה דפוס ראשון. נכר ברשימת שטיינשניידר 6950, ושם נרשמו 18 דף; האם הטופס שלו לא היה שלם, או טעות במנין?

בסוף: “אדלק כאילים וכצבאות ליתן שבחות נאות על אלהי הצבאות זר לראשו מובאות / שהחזקני ואמצני להתחיל ולסיים זמירות הגאון מהר”ר שלמה לוריא זצ“ל ה”ה".

 

9] לשרידים אשר ה' קורא    🔗

[מודעה מסחרית, של משפחת חפץ⁻חינטילי, על דף בודד], ויניציאה, תק"ח.

כל איש אשר תורת ה' בקרבו יודע כי האל אשר בחר בנו מכל העמים רצה להבדילנו מהם… / ובפרט בבגדינו בצוות אל בני ישאל על מצות ציצית החמורה… / ואין גם אחד תהלה לאל כי יסור מן המצוה / הנ“ל…והחרדים את דבר ה' יבקשו טליתות של צמר רחלים להטיל בהם ציצית כי כן הורו / המורים… בעל הלבושים בלבוש התכלת הל' ציצית סי' ט' ס”י' /…ואחריו / ימשוך בעל באר היטב… נשענים באילן גדול הוא רבינו / ישעיה הראשון… ופוק חזי / מאי עמא דבר כמו שכתב בעל מטה משה בשם ס' האגודה…

כל זה הבינו וחקרו בני משפחת חפץ יצ“ו המכונה משפחת גינטילי אשר לשעבר עלה בידם… / להמציא מחדש בעיר הזאת מלאכות שונות באריגת הצמר והפיקו רצון / מע' שרי השררה הזאת יע”א לתת להם לבדם רשות וכח לעסוק במלאכות ההמה. ולכן בראותם עתה כי הטליתות / של צמר הבאים לעת עתה מארץ המערב לא יספיקו לעמינו כי מעטים הם… / לכן העיר ה' את רוחם… / להמציא כאן בויניציאה מלאכת הטליתות לבנים של / צמר כמנהג הבאים ממערב וגם ארוגים בזהב ובכסף. ויטב הדבר בעיני השרים והשררה יר"ה והרשות נתונה / מהם להם לבדם… / כי מצאו נשים כי בחכמה ובדעת טוות את צמר הרחלים / בדקות האפשרי…

אשר על כל אלה זאת היא המודעא היוצאת מהם אל כל אחיהם בית ישראל… / כי יש אתם ויהיה אתם תמיד בס“ד טליתות של צמר בערך השוה / לכל איש ואיש הקטנים עם הגדולים וכפי השגת יד הקונה… כי כל מגמתם כי כל איש / ימצא בידם כל צרכו לצאת ידי חובתו… כל איש אשר יבוא אליהם / או יכתוב לכמ”ר אשר בר אורי חפץ יצ“ו או לכינוייו אנסילמו די ליאון גינטילי ראש המשפחה / הנ”ל יר"ה…

בויניציאה היום ב' בשבת כ"ד לחדש אדר סדר ושנת אשר נתן ה' חכמה בלבו. מעוטר במסגרת עלים ועציצים מלמעלה ועיטור קערה עמוקה מקושטת מלמטה.

 

10] בעזה"י משמרת לסייג    🔗

/ אמר בעל הסייג לתורה הנה פתח דברי אשים התנצלותי דברים ערבים יוצע לרבים. לעשות משמרת לסייג / לתורה. לפתוח שערי אורה… ולשקול בחוט השערה… [ובקולופון: בעה“ח [=באתי על החתום] כ”ה לחודש זיו: לפרט תקנה גדולה [=תר"ג] לפ“ק /… / הקטן יוסף בהרב הג' וכולי מה' מנחם מענדיל אב”ד דק“ק יאס יע”א / נדפס ביאס / ע“י הנגידים / האחד מוהר”ר משה זעליג צימאנד והשני מוהר"ר נטע וואסר מאן. ו, [2] דף. ◦4. (אותיות רש"י).

 

11] הריסת משמרת /    🔗

[כאן קרועות כמה מלים] המשמרת לסייג ולגלות טעות הדברים… / ה, [1] דף. חסרים דפים ג’–ד'. ◦4. [יאס, תר"ג/ד].

שני ספרים אלו, שלא נודעו לביבליוגראפים, מוסיפים לידיעתנו את ראשית מלאכת הדפוס ביאס, ובעיקר מבהירים את עניינו של הספר “סיג לתורה” שנרשם, עפ“י פרידברג [ע' 754, מס' 338], בצורה מוטעית בכל הרשימות, ועד האחרונה בהן: י. קארא (שווארץ), הדפוס העברי ברומניה עד שנת תר”ס (קרית⁻ספר, מה, תש"ל, עמ' 292). בין הספרים שנדפסו ביאס בשנת תר“ו נזכר: סיג לתורה, פסק דין בענין מכירת חמץ [מאת] מה”ר יוסף בן מנחם מנדל… לנדא [יאסי], תר"ו (בטעות דפוס שם: תר"ן).

עיון בשני הספרים הקטנים הרשומים פה מעלה, כי הרב יוסף לנדא, מרבניה הנודעים של יאס, פירסם בשנת תר“ג דף אחד, ובו כ⁻80 שורות נדפסות, אשר הכיל “תקנה גדולה” בענין סדר מכירת חמץ. לתקנה זו התנגד אחד מחכמי יאס האחרים (כנראה ר' אהרן משה טויבש; רמז לכך מה שכתוב ב“הריסת משמרת”: “ומי כמוני קרוב להגאון האמיתי הנ”ל [הרב יעקב אורנשטיין] בהיותי בלבוב, עד שכמעט יום יום פלפלנו יחד ומעולם לא שמעתי מפיו הקדוש מזה המנהג…“; בסוף הספר מצויה חתימת ידו של הרב טויב בשמו המלא ובתארו “אב”ד יאס”). את התנגדותו הביע בחוברת (או שמא בדף בודד ג"כ?) בשם “הגו סיגים” ובסופה הדפיס “בטול מודעה” באותו ענין. גם “סייג לתורה” וגם “הגו סיגים” לא נשתמרו. בתגובה ל”הגו סיגים" כתב הרב יוסף לנדא את “משמרת לסייג”. בחוברתו הוא דן, פיסקא אחר פיסקא, בהשגות איש ריבו, מבטלן, ומוכיח כי תקנתו מבוססת על תקדימים של חכמי ישראל אחרים, בהם בעל “ישועות יעקב” הנ“ל, וכי גם הרב שלמה קלוגר הסכים עמו לדינא. על חוברת זו שב ופירסם בעל מחלוקתו את “הריסת משמרת”, כדי לקיים כל דבריו הראשונים ולבטל תקנתו של הרב יוסף לנדא. כל פרשת הפולמוס הזה אבדה כליל, ונשתמרו רק החוברות המתוארות למעלה. כפי הנראה ארכה המחלוקת כמה חדשים ונשאה אופי קשה מאד, כפי שיעידו הביטויים החריפים והאשמות שבפי היריבים. ב”הריסת משמרת" נזכרים כמה מחשובי יאס בשמם, וכן נזכרים “הגאון הצדיק מוואליטשיסק בעצמו [ש]שמש בכתר רבנות דפה ובנו הגאון אחריו”. המחלוקת מפיצה אור על תולדות היהודים ביאס באמצע המאה ה19.

 

12] סבוב רבי פתחיה    🔗

[קראקא?], שנ“ט. ז [צ”ל: ח] דף, ◦8. חסר השער. הקולופון: “תם ונשלם סבוב רבי פתחיה ומדרש יונה… / בשנת שנ”ט לפ“ק / נאם שמחה בן לא”א יצחק ז“ל המכונה שמחה דרוקר מק”ק קראקא".

הדפוס הראשון הוא פראג שנ"ה, ודפוס זה לא נודע כלל. האם ידע המדפיס על המהדורה הראשונה? ישנם שנויים קלים בין המהדורות.

 

13] [סדור תפלה נוסח ספרד, ויניציאה].    🔗

לשון הקולופון: “תם ונשלם, בשם אלהי עולם / שנת שנ”ג לפ“ק ע”י השותפים מטיאו זאניטי קומין פריזיניי“. שמ”ד דף, חסר עד דף ל“ו. דף רכ”ט–ר“ל: לאדינו. בדף רס”ג: “סדר המלקות כמנהג זקני המערב…” בתחתית: קונטרסים בני 8 עמודים, מסומנים באותיות עבריות ומספרים בסוף: מולדות לשנים שנ“ג – שנ”ו. גדלו: 10 X 6¹/₂ ס“מ. אותיות מרובעות מנוקדות. ההוראות באותיות רש”י. כולל: תפילות חול, שבת, הגדה, ראש השנה, יום כפורים, הושענות, סדר תענית וברכת המזון. בסופו גם תפלת הדרך ותפלת הים.

 

14] [סדור תפלות],    🔗

פראג, תכ“ח. כולל תפילות חול ומועדים, פרשיות, יוצרות וסליחות, תהלים – עם שער מיוחד –, מעמדות, קינות ומנהגי טירנא עם שער מיוחד. ההערות ביידיש. ◦4. הסדור מחזיק 81 קונטרסים בני 4 דפים כל אחד, מסומנים בתחתית העמוד באות עברית ובמספר. יחד: 324 דף. אין פגינציה. למנהגים 11 קונטרסים כאלו, יחד: 44 דף. אותיות מרובעות מנוקדות. בסוף הסידור, לפני תהלים, חתום: “נאם מנחם נקרא מן בן לא”א כמר יצחק שליט זעציר מק”ק פראג הבירא“. ובסוף המנהגים: “על ידי הפועל במלאכת הקודש נאם יצחק בן לא”א כמר אשר שלי,ט א”ס זעצר מק“ק פראג הבירא: על ידי הפועל במלאכת הקודש נאם משה בן האלוף המרומם כמוהר”ר קלמן מק“ק קראקא”.

שטיינשניידר בקטלוג הבודליאנה (מס' 2169) הזכיר קטעים מסדור זה, אך הם חסרים ברשימת A Concise catalogue of the Hebrew printed books: A. E. Cowley in the Bodleain library,Oxford. 1929.

 

15] [סליחה] אין תשורה,    🔗

של מהר“ר אלעזר אשכנזי ז”ל. דף בודד. נדפס כנראה בפראג, סוף המאה הט“ז או ראשית המאה הי”ז. ◦2.

סליחה זו לא נדפסה בשום מקום אחר, וב“אוצר השירה והפיוט” לא נזכרה. רק בהשלמותיו לאוצרו הוסיף דוידזון את ראשית הפיוט, עפ"י מה שמא אצל שטיינשניידר, שלפניו היה כנראה דף זה.

 

16] אלו הדברים הנחמדים מפז ואדרכמונים/    🔗

… אשר איזן / ותיקן ועשה אזנים לתורה פירוש נחמד על קפיטל / תהילים ק"ז וגם כוונת המקוה אשר נמצא באמתחת כתבי קודש… /…של הרב המקובל איש אלקי… /… מוהר“ר ישראל בעשט / זללה”ה אשר הועתק מפה קדוש / הנ“ל על ידי אחד מתלמידיו ונמצא ביד כבוד הרב הגאון /…מוהר”ר שמעלקא ז“ל ה”ה / אב“ד דק”ק ניקלשפארג והמדינ' וכדי לזכו' / את הרבים ליראי ה' ולחושבי שמו הובא לבית הדפוס. חמ“ד, חש”מ, חש“ד. [קארעץ?]. דפוס ראשון? ◦8. 6 דף. (אותיות רש"י). פרק ק”ז עצמו באות מרובעת⁻מנוקדת.

כונת המקוה כתובה בהמשך דף השער, ומעברו השני מתחיל פירוש “הודו”.

 

17] שבועה חמורה על ברדאן,    🔗

פראג. המאה הי"ז? דף בודד, נדפס משני צדיו. ◦2. פראג נזכר בגוף השבועה בלשון “היר אין פראג”.

על ענין הברדאן כתב י. היילפרין במילונו שבסוף “פנקס ועד ד' ארצות”. כך: “פרדאן, ברדאן, בטרנסקריפציה פולנית Berdon, Perdon, מס של הקהילות מצריכה ומשא⁻מתן, בדומה לקאראפקי האתימולוגיה של המלה טרם נתבררה כל צרכה. מקצת ביבליוגראפיה על המס הזה בפולין ובאירופה המרכזית: ויינריב, 1938, MGWJ עמ' 263”. מעבר לדף – המשך השבועה, וגם שבועת האשה.

 

18] ספר / שבט יהודה    🔗

/ דאש ספר האט מחבר גווען החכם השלם מוהר“ר / יוסף בן ווירגא… / מיר האבן מעתיק גווען פון לשון הקודש אויף טייטש לשון כדי עש / זאלין פר שטיין דער פראסטי עולם ונשים השם יתברך זול אונז / שיקין דעם גואל צדק במהרה בימינו אמן: / עפ”י רשיון צענזאר / בהרובשוב / בשנת תקע"ח לפ"ק.

מעבר לשער: “אל עין הקורא” – בעברית. ◦12. אין פגינציה אך הקונטרסים, בני 4 דפים כל אחד, מסומנים בתחתית. הטופס חסר מעט בסופו וכעת יש בו [43] דף =י"א קונטרסים והאחרון חסר דף. מעבר לשער: עציץ בתוך מסגרת קישוטים, כרגיל בדפוסי הרובשוב. הספר מכיל תרגום יידי בלבד. (אותיות צו"ר).