רקע
יצחק בר לוינזון
מכתב לְהַלֵל
mנחלת הכלל [?]
wמכתבים
פרטי מהדורת מקור: וארשה; תרנ"ד

אשר שלח לריב“ל החכם ה”ר שניאור זכס נ“י היושב בפאריז, דובנא רבתי יום ה' ט”ו כסליו תר“א לפ”ק.

עודני רך וצעיר, נעור וריק מכל מדע ולשון, וחשך ואפל כסו פני שמי נפשי, אז זרח בחשך אור לי הספר היקר תעודה בישראל, הוא הפיח בקרבי רוח חדש לתורה ולתעודה, רוח נכון לא יסור מקרבי כל ימי צבאי עלי ארץ! הוא הלהיב בנפשי נצוץ אהבת החכמה והאמת, אשר ברבות הימים נהיה לשלהבת יה, לעולם תוקד ולא תכבה מהמון מים שוטפים כבירים, מים זידונים מים מרים המאררים, מי מריבה אשר ישטפו בקצפם שוחרי תושיה, עד צואר יגיעו לבלוע אותם חיים! ומן השמים הוריד אש קדש, אש אוכלת אש זרה, אש קנאה ושנאה! עם נצוצי אהבה ראשונים אל התורה והחכמה שלח הספר הנזכר בקרב לבבי גם זיקי אהבה עזה שאין למעלה הימנה, אהבה שאינה תלויה בדבר בטל, אל מחברו איש חי רב פעלים לטובת כלולות אומתנו. נפש יקרה ורחבה, רבה היכלת בגוף חלש וידוע חולי, ה“ה הרב המובהק, החוקר השלם, נר ישראל, גאון יעקב ומופת דורו, הנודע בשערים לשם ולתהלה, בשמו הטוב כשמן הטוב, מרנא ורבנא יצחק בער לעווינזאהן בטרם עוד ידעתיו. ומה גם עתה הולך וגדל יום יום כח אהבתי אליו, אחרי אשר חנני אלהים לראות גם פניו כראות פני אלהים, להשתעשע בחברתו כשבוע, ולקנות אהבתו. האח! עטי לא יעצר כח לצייר הענג והעדן אשר רבת שבעה לה נפשי בהיותו אתי, אך זאת אומר: אתם אשר עמודי שמי אמונתכם בענג ועדן רוחני ירופפו, בואו נא אל החכם הנכבד הזה, וקחו מפיו תורה, והתענגו על יושר אמריו, אז תאמינו בטח בתענוג העוה”ב ותחיו באמונתכם! ומה מאד ישמח לבי ותגל נפשי כיום בראותי הפנקס הזה פתוח, ויד כל אדם דורש תושיה ומדע חתום בו, לקחת ארבעה חבורי טהר של ידיד נפשי ולבי לנצח, אלופי ומיודעי הרב החכם הכולל המחבר הנ"ל, אשר בתוכם אכבדה להמנות גם אנכי הצעיר, כי החבורים האלה ארבעתם, כלם אהובים, כלם ברורים! דברי צדיקים כלם, נאותים ונכונים אל מעמד בני בריתנו הנוכחי במדיני, מוסרי ומדעי, וכלם טובים ומועילים לחזק עמודי בית יהודה, כי המחבר היקר הזה, אשר גם מזולל יוציא יקר, ובעמק רפאים ילקט שבלים טובות ובריאות. שִכֵל ידיו לכתוב במועצות ודעת עלים לתרופה, להעלות ארוכה למחלות נפשות בני עמנו, ויבחר באמצעים היותר נכונים לתכונת בני ישראל, יושבי ארץ רוסיא בכלל ומחוזי וואליניען, אשר בתוכם יושב הרב, בפרט, כרופא אמן הַשָּׁלֵם במלאכתו, אשר יתן סמים שונים למחלה אחת בעצמה, לפי מזג האנשים השונים, ולפי תכונותיהם השונות יכין שקויו, ובתבונות כפיו ינחם על מי מנוחות, והשב ישיב את אחיו התועים בעולם הפוך ובעולם של הפקר ניחא להם, וכמעשה החבורים האלה הנודעים ממנו, ואשר עוד בכתובים אתו, כן מעשהו בפעליו אלה אשר בקרב ירחים יחיה ויראה אור ברצות ה'.

שניאור זכס קידאנסקי.


המכתב הזה יהל אור על תהלוכות הצעירים בימים ההם, וכמעט אורו עיניהם מיערת דבשם של ספרי ריב“ל, ונהפכו כלם לאנשים אחרים, והחלו לדרוש לדעת והשכיל בכל דבר מדע וחכמה. הח' הזה ה' ­­­זכס הוא לנו לעד נאמן, כי ספרי ריב”ל פעלו פעולה עזה ונמרצה על נפשו, ומבלעדיהם מי יודע אם הגיע למעלה חכמתו ותורתו בעולם הספרות שלנו. כמוהו רבים היו בימים ההם אשר התאבקו בעפר רגלי ריב“ל, וכמעט כלם היו לחכמים מביני מדע והשכל. אך למורת רוחי הנני להגיד, כי רבים מהחכמים האלה שכחו ברבם הגדול הזה, ואינם גומלים לו את החסד הזה שגמל אתם, וגם את ספריו אינם מזכירים לטובה, ובזה המה מתראים ככפויי טובה בעיני מוקירי ריב”ל ז“ל, ונמצאים הרבה בין תלמידיו הרבים כאלה שיש בכחם לפעול בלב אדירינו לטובת הדפסת הכ”י שלו שמתגוללים בעפר, ומשימים יד למו פיהם ועמם.

המו“ל ספרי ריב”ל ב. נאטאנזהאן.

המלצות קוראים
תגיות