1
חֲצוֹת הַלֵּיל הָיְתָה שֶׁל חֹרֶף.
מֵעֵבֶר לְפַרְגֹּד הַסְּדִינִים
עֲלֵי כֻרְסָה שֶׁל עֵץ הָאֹרֶן
צוֹנַחַת הָרוֹפְאָה שָׁם נִים-לֹא-נִים.
הִיא שָׁבָה הֵנָּה לִפְנֵי רֶגַע
אַחַר סִיבוּב עַרְבִּי לִפְנֵי שֵׁנָה
בֵּין הַחוֹלִים רְפֵי הַהֶגֶה
בְּלִי קְרִיאַת עֶזְרָה, בְּלִי תְלוּנָה.
עַל מִשְׁכָּבוֹת קָשִׁים בְּלִי נוֹעַ
יָנוּחוּ נִצְנָפִים יוֹמָם וָלֵיל:
נִתְלוֹת לְמַטָּה בְלִי כֹחַ
כַּפֵּי יָדַיִם נִשְׁדָּפוֹת כַּצֵּל.
מִתַּחַת סְמַרְטוּטֵי אַדֶּרֶת
תִּבְלֹטְנָה קְצָת רַגְלַיִם בְּצֵקוֹת:
כְּגֶבַע נְפוּחָה הַכֶּרֶס
וְהַכְּתֵפַיִם כֹּה מְצֻמָּקוֹת.
עוֹר הַפָּנִים יָבֵשׁ צִחֵחַ
וְצֶבַע לוֹ כְעֵין עָלֶה נוֹבֵל;
שְׂעַר הָרֹאשׁ דֵּהֶה, קֵרֵחַ,
כְּשֶׁלֶג שֶׁל אֲדָר בְּלֵיל אָפֵל.
וּבְעֵינֵיהֶם נִשְׁקָף הַצַּעַר
שֶׁל יֶדַע קַר מוֹצֵץ לִפְנֵי גְסִיסָה:
מָחָר מֵעֵבֶר לְשִׂבְכַת הַשַּׁעַר
יָשְׁלַךְ שִׁלְדּוֹ הַדַּל בְּיָד גַּסָּה.
וְהִיא, זוֹ הָרוֹפְאָה, מַה תַּעַשׂ,
בַּמֶּה תָקֵל סִבְלוֹת הָאֻמְלָלִים,
וְאֵיךְ תַּצִּיל הַנֶּפֶשׁ הַגּוֹוַעַת,
תֵּדַע חַסֵּן כֹּחוֹת אֲשֶׁר כָּלִים?
אִם מַחֲלָה אַחַת קוֹסֶסֶת
בְּגֵו כָּל הַחוֹלִים — הוּא הָרָעָב —
כָּל טִפּוּלָהּ בְּיָד שֶׁל חֶסֶד
וְכָל מַרְפֵּא וְכָל זְרִיקָה — לַשָּׁוְא.
2
הַפִּיחוֹנִית עוֹמֶמֶת
מִתַּחַת לָאִיקוֹנִין שֶׁל “הָאֵם”
וְהָרוֹפְאָה כֹה מְנַמְנֶמֶת
נִים-לֹא-נִים —
וּכְסֶרֶט מְטֻשְׁטָשׁ אִלֵּם
מְרַפְרְפָה מַחֲרֹזֶת הַשָּׁנִים:
… הַרְחֵק בְּקִישִׁינוֹב, יְמוֹת חַמָּה.
יַשְׁחִירוּ מַפְצִיצִים מִמַּעַל.
סִירֶנוֹת-אַזְעָקָה מְבַשְּׂרוֹת הַסַּעַר
וְעִיר בִּמְבוּכָתָה הָאֲדֻמָּה.
אַחַר דְּמָמָה.
וְהַגָּפַת תְּרִיסִים
וְהִצְטַמְּקוּת בְּתוֹךְ פִּנַּת מַרְתֵּף זוֹמֶמֶת…
הִנֵּה בָא שֶׁפַע קַלְגַּסִּים,
כָּבָה אוֹר שֶׁמֶשׁ.
חִפּוּשִׂים.
יְהוּדִים שֶׁהוּצְאוּ לַהֶרֶג
לִפְנֵי הָאַנְדַּרְטָה שֶׁל גַּן הָעִיר
וְקוֹל הָמוֹן חוֹגֵג שׁוֹאֵף לַטֶּרֶף
טוֹבֵל בְּדַם שִׁכְרוּת וָשִׁיר.
וּבְלֵיל מִן הַלֵּילוֹת
שֻׁבְּרוּ דַלְתוֹת בָּתִּים בְּכֹחַ:
"כָּל הַזִּ’ידָנִים, זָקֵן וָטַף, מִדַּל עַד שׁוֹעַ —
לְמִגְרַשׁ בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת לַעֲלוֹת".
וְשָׁם עֲלֵי כְלוֹנָס זָקוּף
עַל בַּד שָׁחֹר כַּזֶּפֶת:
"יְהִי מִסְפַּר הַיְּהוּדִים בְּבֶּסָרַבִּיָּה —
רַק אֶפֶס!"
וּמִשְׁתּוֹלֵל הָאֲסַפְסוּף,
עֵינָיו טוֹבְלוֹת בְּדָם
לְקוֹל פְּקֻדַּת שְׁלִיחוֹ שֶׁל אַנְטוֹנֶסְקוּ:
"קָדִימָה, עַם בָּזוּי, מָחְרָם,
קָדִימָה עַד הַדְּנֶסְטֵר!"
…וְהִיא הוֹלְכָה בְתוֹךְ הֲמוֹן הַמְגֹרָשִׁים
בְּרַגְלֶיהָ הַיְחֵפוֹת פּוֹסַעַת.
עִמְדוּ-נָא רֶגַע: חוּסוּ, אֲנָשִׁים!
הֵיכָן אָבַד הַבֵּן? הֵיכָן נִתְפַּס הַבַּעַל?
רַק מַגְלְבִים עוֹנִים בִּצְלִיפָתָם
וְדָם פּוֹרֵץ מִשֶּׁכֶם וּמִזְּרוֹעַ:
כָּל נֶחֱשָׁל בְּמַגְּפֵי בַרְזֶל מוּהָם,
כָּל מְפַגֵּר נוֹפֵל בִּן-רֶגַע מֵאֶקְדּוֹחַ.
קַרְקַע שְׁמֵנָה שֶׁל סְתָו
זְרוּעָה בְקוֹץ וְקֶלַח
וְחַלְלֵי זְקֵנוֹת וְטַף.
מַבְהִיק הַדְּנֶסְטֵר בֵּין הָרִים כְּמַאֲכֶלֶת.
וְקַפִּיטָן נוֹאֵם לִפְנֵי עֵדָה לִשְׁמָד מוּבֶלֶת:
"אַתֶּם עוֹבְרִים כַּיּוֹם הַזֶּה אֶת הַנָּהָר
וְלֹא תָשׁוּבוּ עוֹד לִרְאוֹת אֶת זוֹ הָאָרֶץ,
אֲשֶׁר שִׁקְּצוּ אֲבוֹתֵיכֶם מִימֵי הַ“צַּר”
וּבְדַרְכְּכֶם-לֹא-דָרֶךְ
אַתֶּם בִּבְגִידַתְכֶם הָאֲדֻמָּה
זְרַעְתֶּם אוֹתָהּ טֻמְאָה.
חֵי אֲנִי, נְאוּם הַקַּפִּיטָן פּוֹפֶּסְקוּ,
אִם לֹא בֵּין הַנָּהָר הַזֶּה וּבֵין הַבּוּג,
בַּחֶבֶל הַנִּקְרָא טְרַנְסְדְנֶסְטְרִיָּה
פִּגְרֵיכֶם הַמְצֹרָעִים יִפְּלוּ!"
…וְשַׁיָּרוֹת וְשַׁיָּרוֹת
בְּרֶגֶל מִתְלַבְּטָה עוֹבְרוֹת
עַל פְּנֵי דוֹבְרוֹת,
נֶהְדָּפוֹת בְּשׁוֹט
וּבְאַלָּה וּבְדֶקֶר,
וְרַב מִסְפַּר הַמֻּפָּלִים,
וְרַב מִסְפַּר הַמִּתְנַפְּלִים
וּבְתוֹךְ גַּלֵּי הַשֶּׁקֶט
בִּן-רֶגַע צוֹלְלִים…
…גִּשְׁמֵי קָרָה חוֹבְטִים בְּזַעַף,
בַּבֹּץ רַגְלַיִם בּוֹסְסוֹת;
לִינָה עַל מַעֲרֶה שֶׁל יַעַר
וּבֶגֶד אֵין לְהִתְכַּסּוֹת.
וְשֶׁלֶג בָּא בְסוּפוֹתָיו
וּדְחָק שֶׁל אֲנָשִׁים בָּרֶפֶת,
מָאתַיִם נֶפֶשׁ.
רָעָב.
צוֹאָה וְשֶׁתֶן,
כִּנִּים, צָרַעַת וְגָרָב.
וּפֹה הַסֶּרֶט כְּמוֹ נִתַּק,
פָּסְקוּ מַרְאוֹת זְוָעָה,
כִּי כַנִּרְאֶה נָפְלָה אֲזַי בְּחֹסֶר תּוֹדָעָה…
…וְשׁוּב:
בִּצְרִיף שֶׁל בֵּית חוֹלִים
פּוֹקְחָה עֵינַיִם
וּבִלְשׁוֹנָה הַיְבֵשָׁה
בְּכָל אָמְצֵי כֹחָהּ הִיא מְבַקְּשָׁה:
"טִפָּה שֶׁל מַיִם…
וּפֵרוּרִים לְשׂבַע"…
וּמִישֶׁהוּ שׁוֹאֵל מֵעַל רֹאשָׁהּ:
“מַה שְּׁמֵךְ, אִשָּׁה?”
וּמַעֲנֶה חָלוּשׁ: “דֻּבְּרוֹבָה”…
הִתְיַעֲצוּת:
יְהוּדִיָּה? לֹא-יְהוּדִית?
לִשְׁמָד? לִפְדוּת?
לְהַחֲיוֹת אוֹ לְהָמִית? — — —
3
הַפִּיחוֹנִית עוֹמֶמֶת.
נִים-לֹא-נִים
פֹּה הָרוֹפְאָה דֻּבְּרוֹבָה מְנַמְנֶמֶת,
וּמֵעֵבֶר לְפַרְגֹּד הַסְּדִינִים
לֵילוֹתֵיהֶם הָאַחֲרוֹנִים
יִחְיוּ חוֹלֶיהָ שָׁם מִבְּנֵי עַמָּהּ,
בְּצֵל כַּנְפֵי הַמִּלְחָמָה…
פִּתְאֹם בַּשֶּׁקֶט הַלֵּילִי
פְּסִיעוֹת בַּצְּרִיף עָבָרוּ
וּשְׁנֵי זַ’נְדַּרְמִים יְזָרְזוּ בְאֵלֶּה הַמִּלִּים:
“אֶת הָרוֹפְאָה קוֹרֵא הַקַפִּיטָן מוֹרָרוּ”.
מִחוּץ לַמַּחֲנֶה טִירָה
עַל רֹאשׁ הַגֶּבַע;
חֲדַר מַשְׂכִּית מוּצָף אוֹרָה.
שֻׁלְחָן הָבְנִים עַל כֶּבֶשׁ.
בְּפִיק בִּרְכַּיִם וּפַחַד מְחַכָּה הִיא
עַל הַמִּפְתָּן,
וּבְלַעַג אַרְסָנִי לוֹחֵשׁ הַקַּפִּיטָן:
"גְּשִׁי, אַל-נָא תִתְמָהִי.
בִּסְבִיבָתִי רוֹפְאִים נוֹצְרִים לָרֹב כָּאן —
וּבָךְ בָּחַרְתִּי רַק, רוֹפְאָה זִ’ידוֹבְקָה.
הַבִּיטִי בְעֵינַיִךְ הַטְּמֵאוֹת
מַה פֶּצַע זֶה עַל יָד יָמִין?"
ב מִכְוַת חַמִּין.
— “זֶה מַזָּלֵךְ כִּי כֹה נִחַשְׁתְּ. וְהָרְפוּאוֹת?”
— תַּחְבּשֶׁת פַּעַם בְּיוֹמַיִם,
וּלְסוֹף הַחֹדֶשׁ וְהַפֶּצַע אַיִן.
4
עֶשְׂרִים לֵילוֹת (אוּלַי זֶה אֶלֶף?)
רָחוֹק מֵעִיר וּרְחוֹב
בִּידֵי זַ’נְדַּרְמִים אֶל הַקַּפִּיטָן מוּבֶלֶת
לַחְבּשׁ אוֹתוֹ הָלוֹךְ וָשׁוֹב.
עֶשְׂרִים לֵילוֹת (אוּלַי זֶה אֶלֶף?)
הוּא מִמַּגַּע אֶצְבְּעוֹתֶיהָ מְחֻשְׁמָל;
הִיא נָסוֹגָה אֲחוֹרַנִּית נִבְהֶלֶת
וְהוּא גַּם הוּא מַבִּיט נִבְהָל.
עֶשְׂרִים לֵילוֹת (אוּלַי זֶה אֶלֶף?)
דָּמוֹ מִתַּאֲוָה נִרְתָּח —
וְהִיא פּוֹנָה אָחוֹר בְּסֶלֶד,
חוֹמְקָה בְמִצְעָדָהּ הָרַךְ.
עֶשְׂרִים לֵילוֹת (אוּלַי זֶה אֶלֶף?)
הוּא מְגַדֵּף, דּוֹרֵשׁ, רוֹגֵז — וְהִיא, הָרְצוּצָה, קָשָׁה כַּפֶּלֶד,
לִקְרַב אֵלֶיהָ לֹא יָעֵז.
עֶשְׂרִים לֵילוֹת (אוּלַי זֶה אֶלֶף?)
הוּא מְפַיֵּס, הוּא מִתְחַנֵּן, נִכְנָע —
וְהִיא בְלַהַט וִדּוּיָיו בּוֹחֶלֶת
וּמִתְרַחֶקֶת גֵּאוֹנָה.
5
תַּחְבּשֶׁת אַחֲרוֹנָה הַלָּיִל…
וְהִיא הוֹלֶכֶת כָּל הַיּוֹם כִּמְבֻלְבָּלָה.
הִנֵּה הוּטַל הַכֹּל עַל כַּף מֹאזְנַיִם,
נֶחְתָּךְ הַלַּיְלָה גוֹרָלָהּ.
מַה גּוֹרָלָהּ אִם לֹא גוֹרַל אַחֶיהָ,
מַה תַּפְקִידָהּ אִם לֹא תַפְקִיד הָעָם?
הַצַּר בְּנַבְלוּתוֹ בוֹ מִתְלַהְלֵהַּ
וְאֵין מֵגֵן וְאֵין גוֹאֵל הַדָּם.
כְּצֹאן אוֹבְדוֹת וּמוּבָלוֹת לַטֶּבַח,
כּוֹרְעִים כֻּלָּם בְּמַבְּטֵי הַתֹּם,
גּוֹלְשִׁים בִּדְמִי אֱלֵי הַקֶּבֶר,
כָּרוּ עַצְמָם רַק זֶה הַיּוֹם.
וְאֵין אֶחָד אֲשֶׁר יִקְרָא לַמֶּרֶד
וְדַם הַמַּכַּבִּים קָפָא,
וְרַק אַחַת לָהֶם הַדֶּרֶךְ:
לִנְפֹּל מִידֵי עַוָּל אוֹ מִכָּפָן.
כַּמָּה רָחַב הַלֵּב לִפְנֵי כְחֹדֶשׁ,
עֵת הֶאֱזִינָה לָרַמְקוֹל בַּמִּסְתָּרִים
עַל מִלְחָמָה וּמֶרֶד קֹדֶשׁ
בַּגֶּטָאוֹת הָאֲחֵרִים.
בְּיַלִסְטוֹק וּוִלְנָה, קוֹבְנָה, וַרְשָׁה —
קִרְיוֹת יְקָר וּשְׁמוֹת גָּאוֹן.
בָּרוּךְ יְהִי מִי שֶׁמָּרַד בַּצַּר שָׁם,
בָּרוּךְ מִי שֶׁנָּפַל בְּמוֹת בִּרְיוֹן!
וּפֹה? הַאִם רַק מֹרֶךְ לֵב וָפַחַד
אֶת הַיְּהוּדִים קוֹסֵס, זוֹלֵל?
לִמְרֹד? לִלְחֹם? לְהִתְגּוֹנֵן? אֵיכָכָה?
בִּרְזוֹן בָּשָׂר? בְּגֵו כּוֹשֵׁל?
הַרְחֵק מִבֵּית אָבוֹת, הַרְחֵק מֵעִיר מוֹרֶשֶׁת
בְּתוֹךְ עַם צַר, גָּלוּת בְּתוֹךְ גָּלוּת —
מִי זֶה יַמְצִיא לָהֶם הַנֶּשֶׁק,
אֵיךְ זֶה תִפְרֹץ הִתְקוֹמְמוּת?
סָגוּר הַגֶּטוֹ בְגָדֵר שֶׁל תַּיִל
וּמֵעֶבְרוֹ רַק הַתַּלְיָן שׁוֹאֵף דָּמִים,
אַתֶּם, חִדְלֵי כֹחוֹת, רַק פְּנוּ אֶל הַשָּׁמַיִם
וּכְלוּ בְּפִגְעֵיכֶם הָאֲיֻמִּים!
אוּלַי הַיַּעְרָה תִבְרְחוּ, לַפַּרְטִיזָנִים?
שִׁקּוּץ מַמְאִיר תִּהְיוּ גַם שָׁם!
יְמָאֲנוּ גַם אוּקְרָאִינִים, מוֹלְדָבָנִים
לְשַׁתֶּפְכֶם אֶל הַנָּקָם.
…הוֹלֶכֶת כֹּה הַיּוֹם דֻּבְּרוֹבָה וּמְחַשֶּׁבֶת,
הוֹלֶכֶת כָּל הַיּוֹם מְבֻלְבָּלָה.
שְׁעַת הַהַכְרָעָה זוֹחֶלֶת, מִתְקָרֶבֶת:
נֶחְתָּךְ הַלַּיְלָה גוֹרָלָהּ!
אַךְ מָה הִבְרִיק מִן הָאָרוֹן שָׁם הָרָעוּעַ
בֵּין הַכֵּלִים וְהַסְּחָבוֹת?
כְּכֶסֶף חַי נוֹצֵץ סַכִּין נִתּוּחַ
רוֹמֵז, קוֹרֵא בְלַהֲבוֹ.
אָז רֶגַע קַל הִיא מִסְתַּכְּלָה מִנֶּגֶד
וּבְאוֹר חָדָשׁ פָּנֶיהָ מַזְהִירִים —
וּמוֹרִידָה אֶת הַסַּכִּין אֶל כִּיס הַבֶּגֶד
פּוֹנָה בִזְהִירוּת לָעֲבָרִים.
6
יַהֲלֹם, אִזְמָרַגְד וְסַפִּיר
נוֹצְצִים בַּחֲלַל הָאֲוִיר.
לֵיל חָרְפִּי בַשָּׂדוֹת מְטַיֵּל
בְּשִׁלְגּוֹ הַפָּרִיר הַמְחוֹלֵל.
וְעַלִּיז הַמָּחוֹל וְסוֹעֵר
וּמַצְלִיף בִּמְחָטָיו וְדוֹקֵר.
יַהֲלֹם וְסַפִּיר, אִזְמָרַגְד
יְכַסּוּ אֶת פְּנֵי הַמֶּרְחָק.
יְכַסּוּ הַשּׁוּחוֹת, הַשְּׁבִילִים,
יַעַרְמוּ עֲרֵמוֹת וְתִלִּים.
מִתְלַבֶּטֶת בַּשֶּׁלֶג הָרַךְ
הִיא הוֹלֶכֶת לְשָׁם, לַטִּירָה…
הַפָּנִים מֵהַקֹּר נִצְרָבוֹת
וְקָפְאוּ כַּבַּרְזֶל אַרְכֻּבּוֹת.
אַךְ צוֹעֶדֶת הִיא חִישׁ לְפָנִים
וּבְכִיסָהּ הִיא חָשָׁה הַסַּכִּין.
הִיא זוֹכֶרֶת בָּמַת חִזָּיוֹן:
“הַשְּׁחִיטָה” עִם סִיּוּם כֹּה אָיֹם.
גִּבּוֹרָה — וּמַאֲכֶלֶת בַּיָּד
וּלְרַגְלֶיהָ הָאִישׁ הַנִּשְׁחָט.
וּבְ“טוֹסְקָה” הַגֶּבֶר מוּמָת
מִפִּגְיוֹן שֶׁל אִשָּׁה בְּנָקְמָהּ.
וְעָרוּף הוֹלוֹפֶרְנֵשׁ מַלְחִית
וּבְחַרְבָּהּ מְנַצְּחָה יְהוּדִית.
תִּתְנַפֵּל נָא אַף הִיא וְתִתְקַע
הַסַּכִּין בְּגוּמַת הָרַקָּה!
אַךְ מָחָר?…יִמָּצֵא הֶחָלָל
וְתֵצֵא פְקֻדַּת בֶּהָלָה:
"כָּל שָׂרִיד יְהוּדִי יִשָּׁמֵד,
יִיָּרֶה, יֵחָנֵק, יִשָּׁחֵט!"
…אִזְמָרַגְד וְסַפִּיר, יַהֲלֹם —
וְהַלֵּב בָּהּ יֶחֱרַד, יַהֲלֹם.
הִנֵּה הִיא קְרֵבָה לַטִּירָה,
הִנֵּה לֵיל אַחֲרוֹן וְנוֹרָא!..
7
עַל הַשֻּׁלְחָן גְּבִיעַ יַיִן,
עַל הָרִצְפָּה הַבַּקְבּוּקִים;
הַקַּפִּיטָן עֲצוּם עֵינַיִם,
עֲנִיבָתוֹ טוֹבְלָה בְקִיא.
בַּחֲרָדָה נֵעוֹר לְפֶתַע,
פָּקַח עֵינוֹ וַיִּלָּפֵת.
וְהִיא עוֹמְדָה לְיַד הַפֶּתַח —
וְהַסַּכִּין בַּכִּיס לוֹהֵט.
הִנֵּה יָקוּם, יָגִיחַ חֶרֶשׁ
וּבִצְעָדָיו, צַעֲדֵי נָמֵר,
הוּא יִתְכּוֹנֵן אֶל מוּל הַטֶּרֶף
וְעַצְמוֹתֵיהוּ יְמַגֵּר.
אַךְ הִיא עֲלֵי עָמְדָהּ דּוֹמֶמֶת
וּמַבָּטָה שָׁקֵט וְקַר —
וְהוּא נָסוֹג אָחוֹר כְּמוֹ אֶמֶשׁ,
נִדְחָף מֵעֹז כְּשָׁפִים נִסְתָּר.
וְהוּא מוֹסֵךְ שׁוּב כּוֹס שֶׁל יַיִן
וּבִנְשִׁימָה אַחַת לוֹגֵם;
זִיקִים זוֹרֶה הוּא בָעֵינַיִם
וְכַאֲרִי רָעֵב נוֹהֵם.
אַךְ הִיא דּוּמָם רַק מִסְתַּכֶּלֶת
עַל הַטּוֹרֵף בְּשִׁכְרוֹנוֹ.
מִי הִנְחִילָהּ אֶת עֹז הַפֶּלֶא,
אָן נֶעְלַם עֻזּוֹ, אוֹנוֹ?
וְעַל בִּרְכָּיו יִפֹּל כּוֹרֵעַ
בִּפְנֵי הַקֶּסֶם הַנִּשְׂגָּב:
כִּכְפִיר פָּצוּעַ הוּא גוֹנֵחַ,
חוֹבֵט רֹאשׁוֹ בְאֶגְרוֹפָיו.
בַּגּוּף לֵאוּת כְּבֵדָה מוּצֶקֶת
וְהוּא צוֹנֵחַ כֹּה נִרְדָּם…
עַל בְּהוֹנוֹת הִיא חִישׁ חוֹמֶקֶת
בְּעַד הַדֶּלֶת בְּלֵב נִפְעָם.
אַחַר שָׁעָה הוּא קָם בְּקֶצֶף:
“הֵיכָן חָמְקָה זוֹ הַזּוֹנָה?”
(בַּהֲרִיקוֹ כוֹסוֹת בְּשֶׁצֶף: )
“אֶרְדֹּף, אַשִּׂיג וַאֲעַנָּהּ!”
וּבְעַד חַלּוֹן בְּלִי אַדֶּרֶת
בִּבְלוֹרִיתוֹ הַמְרוּטָה
מִהֵר עַל פְּנֵי גָּדֵר לַדֶּרֶךְ
לִרְדֹּף אַחַר הַנִּמְלָטָה.
8
יַהֲלֹם וְסַפִּיר, אִזְמָרַגְד
נוֹצְצִים עַל פְּנֵי הַמֶּרְחָק.
לֵיל חָרְפִּי בַשָּׂדוֹת מְטַיֵּל
בְּשִׁלְדּוֹ הַפָּרִיר הַמְחוֹלֵל,
וְאָבְדוּ וְנִמְחוּ הַשְּׁבִילִים,
רַק הַשֶּׁלֶג נִצְנָף לְתִלִּים.
רַק שׁוּחוֹת וּגְבָעִים וּסְעָרָה
וְהַדֶּרֶךְ הָלַךְ וְיָרַט…
כָּאן נֶחְבֵּאת בְּוַדַּי הָאִשָּׁה?
זֶה רַק צֵל שֶׁל אַלּוֹן בַּחֻרְשָׁה.
וְאוּלַי שָׁם בָּעֵמֶק, בָּהָר?
אֵין אָדָם בַּמֶּרְחָב הַמּוּזָר.
הַסּוּפָה בַמָּחוֹל מִתְגַּבְּרָה
וְהַגֶּטוֹ רָחוֹק בַּמּוֹרָד…
וְהָרֹאשׁ כֹּה עָיֵף וְכָבֵד
וְרַגְלָיו כְּבָר נִלְאוּ מִשָּׁרֵת.
הוּא יִשְׁכַּב בְּרֹאשׁוֹ הַמְסֻחְרָר
עַל הַשֶּׁלֶג הָרַךְ כְּמוֹ כָר,
יֵרָדֵם הוּא רַק רֶגַע קַלִּיל
וְאַחַר יִמָּצֵא כְּבָר הַשְּׁבִיל.
הַזִּ’ידוֹבְקָה יִמְצָא הַקָּרָה
וְיִתְקַע צִפָּרְנָיו בִּבְשָׂרָהּ.
הוּא יִתְפֹּשׂ, לֹא יַרְפֶּנָּה עַד בּוֹשׁ…
אַךְ מַדּוּעַ כָּבֵד כֹּה הָרֹאשׁ? — — —
— — — הִתְגַּבְּרִי, הַסּוּפָה הַלֵּילִית,
מְחוֹלֵךְ הַמְטֹרָף חוֹלְלִי!
וְכַסִּי בְסוּתֵךְ הַלְּבָנָה
אֶת הַזֵּד שֶׁשָּׁקַע בְּשֵׁנָה.
וּבְבוֹא הָאָבִיב הַבָּהִיר
וְהַשֶּׁלֶג יִכְהֶה וְיַפְשִׁיר —
תִּמָּצֵא נִבְלָתוֹ הָרְקוּבָה
וְתִהְיֶה לְמָשָׁל בַּסְּבִיבָה!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות