רקע
אוריאל אופק
כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ש' פרידמן; תשל"ח 1978

הכביש לסדום נחנך היום (כותרת בעתון, 1953)


מַנְגִּינַת־רְעָמִים מְנַעֶרֶת

מֶרְחֲבֵי־יְשִׁימוֹן בַּדָּרוֹם.

אָז מִשְּׁנַת־נְצָחִים מִתְעוֹרֶרֶת

אֵשֶׁת לוֹט, מוּל יַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם.

הִיא פּוֹקַחַת עֵינַיִם שֶׁל מֶלַח

וְדוֹבֶרֶת בְּקוֹל חֲרִישִׁי:

"הַאֻמְנָם שׁוּב קוֹצְפִים אֵל וָמֶלֶךְ?

מָה הָרַעַשׁ הַזֶּה, לוֹט אִישִׁי?

זֶה דּוֹרוֹת כְּמָאתַיִם הֲרֵינִי

עֲטוּפָה דִּמְמַת עֲמוֹרָה.

אַךְ הָרַעַשׁ הַזֶּה מַזְכִּירֵנִי

מַעֲשֶׂה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה".

אֲזַי לוֹט מְקַנֵּחַ עֵינַיִם

וּמַרְטִיט, מִפְּתִיעָה אוֹ מִקֹּר,

וְאוֹמֵר – וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם:

“מִי עוֹרֵר אֶת הַסָּב הַשִּׁכּוֹר?”

אָז יָצָא בֶּן הָרָן בְּנוֹ שֶׁל תֶּרַח

לְבָרֵר אֶת פִּשְׁרוֹ שֶׁל דָּבָר.

וּבְשׁוּבוֹ מְאֻבָּק מִנִּי דֶּרֶךְ

הוּא נָשָׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר:

"אָכֵן, שׁוּב מִתְקַדֵּם הָאַגְרֶסוֹר,

אַךְ לֹא חֵת הַתּוֹקֵף, לֹא פְּלִשְׁתִּי.

אֵלֶה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עִם קוֹמְפְּרֶסוֹר

מְנַצְּחִים אֶת הַנֶּגֶב, אִשְׁתִּי.

עֵת מָשְׁלָה הַתְּנוּמָה בִּמְעוֹנֵנוּ

קְצָת שֻׁנּוּ עִנְיָנִים בָּעוֹלָם.

וּדְבָרִים שֶׁרָתְחוּ בִּזְמַנֵּנוּ –

הֵד קָלוּשׁ רַק נוֹתַר מִקּוֹלָם.

וְטַכְסִיס שֶׁהָיָה אַקְטוּאָלִי

יְכַנּוּהוּ כַּיּוֹם ‘פְּרִימִיטִיב’.

וּדְמוּתֵךְ הִיא מֻצָּג מִינֶרָלִי;

כֵּן, הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה, גַּם הַכְּתִיב…

וּשְׁבָטִים שֶׁהִכְתִּיבוּ מַנְדָּטִים

כְּבָר מִזְּמָן נִמְחֲקוּ וְאֵינָם.

וּמִכָּל הַשְּׁכֵנִים הָאַסְיָתִים

הֵעִירוּנוּ בָּנָיו שֶׁל אַבְרָם.

אֵין זֶה רַעַשׁ קוֹטֵל, כַּנִּדְמֶה לָךְ.

אוֹת חַיִּים הוּא שֶׁלֹּא עוֹד יִדֹּם.

כִּי מִיּוֹם בּוֹ הָפַכְתְּ נְצִיב־מֶלַח

הֵם עָרְגוּ לְהַפְרִיחַ אֶת סְדוֹם".

אָז אִשְׁתּוֹ שֶׁל מַר לוֹט מְפַהֶקֶת

וְלוֹחֶשֶׁת בְּרֶטֶט אִישׁוֹן:

"תְּבֹרַךְ נָא מַפֶּלֶת הַשֶּׁקֶט,

וַאֲפִלוּ תַּפְרִיעַ לִישׁוֹן…"

המלצות קוראים
תגיות