רקע
ש. שפרה
אני בת־שבע
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר; 2007

1

 

א

דָּוִד הַמֶּלֶךְ מֵת בְּחֵיק

אִשָּׁה אַחֶרֶת וַאֲבִישַׁג בְּתוּלָה

תַּמָּה מִשֶּׁלֶג עָצְמָה לוֹ אֶת שְמֻרוֹת

עֵינָיו. עַכְשָׁו אֲנִי גְּבִירָה, אֵם שְׁלֹמֹה

הַמְֶּלֶךְ, עוֹטֶרֶת עֲטָרָה בְּרֹאשׁ

בְּנִי הֶחָי.


 

ב

אֲנִי, בַּת־שֶׁבַע, הַגְּבִירָה, שְׂעָרִי

צָחוֹר מִשֶּׁלֶג, בְּיָדַיִם רוֹטְטוֹת

עוֹטֶרֶת עֲטָרָה בְּרֹאשׁ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ,

לוֹטֶפֶת בְּעֵינַיִם עֲשֵׁשׁוֹת זִכְרוֹן פְּלוּמַת

רֹאשׁוֹ שֶׁל יֶלֶד מֵת שֶׁלֹא נִקְרָא

בְּשֵׁם. אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת

שֶׁל אֵלֶם, אֲנִי שׁוֹמַעַת בִּתְרוּעַת

הַחֲצוֹצְרוֹת לְתִפְאֶרֶת הַמְּלוּכָה, אֶת פְּעִיַּת

הַיֶּלֶד הַמֵּת שֶׁלֹא נִקְרָא

בְּשֵׁם. מַדּוּעַ נִגְלֵיתָ בְּיוֹם נָקָם

וְשִלֵּם לִקְרֹא: אָשָׁם! אָשָׁם! אֲנִי אָהַבְתִּי

אֶת דָּוִד אָבִיךָ, אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם.


 

ג

מַחְלָפוֹת לַחוֹת הִפְקַרְתִּי עַל הַגַּג לְרוּחַ

מִזְרָחִית, בְּאוֹר הָעֶרֶב הִזְדַּקְּרוּ צַמְּרוֹת

בְּרוֹשִׁים מְגוֹנְנוֹת מִפְּנֵי לִילִית

עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, וְלֶטֶף שֶׁמֶשׁ

אַחֲרוֹן זָחַל עַל עִגּוּלֵי

גַּבִּי בְּזַהֲרוּרֵי תַּמּוּז כָּתֹם, אֲנִי

אָהַבְתִּי אֶת דָּוִד אָבִיךָ אַדְמוֹנִי

עִם יְפֵה עֵינַיִם. לֹא כִּבְשַׂת

הָרָשׁ, פִּילֶגֶשׁ מַגִּירָה דְּבַשׁ אֶל פִּי

הַמֶּלֶךְ, בַּחשֶׁךְ בָּאתִי חֲדָרָיו

מַתִּירָה קִשְׁרֵי שִׂמְלָתִי בְּטֶרֶם יָבוֹא

חֲדָרַי. אֲנִי אָהַבְתִּי אֶת דָּוִד

שָׂנֵאתִי אֶת הַמֶּלֶךְ.


 

ד

לַיְלָה לַיְלָה בָּא אֵלַי דָּוִד

דַּם אוּרִיָּה נִגָּר מִכַּפּוֹתָיו

נִמְשָׁח עַל פִּטְמוֹתַי בַּחֲמַת

אָשָׁם, לַיְלָה לַיְלָה, וַאֲנִי נִפְעַרְתִּי

עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית. אֲנִי אָהַבְתִּי אֶת

דָּוִד שָׂנֵאתִי אֶת הַמֶּלֶךְ.


 

ה

שְׁלֹשָה לֵילוֹת כְּמוֹ אֵיל־הָרִים שָׁכַב אוּרִיָּה

לְפֶתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ. לֹא מָשַׁחְתִּי עֵינַי בְּכָחָל,

לֹא גִּלִּיתִי שׁוּלֵי שִׂמְלָתִי,

לֹא יָצָאתִי פֶּתַח הַשַּׁעַר,

אוּרִיָּה הַתָּם, אוּרִיָּה

אִישִׁי הַתָּם לִגְוֹעַ בְּנַכְלוּלֵי

אִשָּׁה אוֹהֶבֶת. אָהַבְתִּי אֶת

דָוִד שָׂנֵאתִי אֶת הַמֶּלֶךְ

עַל אַהֲבָתִי. אֲנִי בַּת־שֶׁבַע הַגְּבִירָה תָּמִיד

פִּילֶגֶשׁ בְּחֵטְא הַיֶּלֶד שֶׁלֹּא נִקְרָא

בְּשֵׁם.


 

ו

אֲנִי הַגְּבִירָה שְׂעָרִי צָחֹר

מִשֶּׁלֶג עוֹטֶרֶת עֲטָרָה בְּרֹאשׁ

שְׁלֹמֹה. בִּתְרוּעַת הַחֲצוֹצְרוֹת לְתִפְאֶרֶת

הַמַּלְכוּת אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת פְּעִיַּת

הַיֶּלֶד הַמֵּת: אַתְּ בַּת־שֶׁבַע נִשְׁבֵּית בְּקֶסֶם הַמֶּלֶךְ,

בְּחֶמְדַת הַמַּלְכוּת נִשְׁבֵּית, לִהְיוֹת גְּבִירָה, אֵשֶׁת

מֶלֶךְ, אֵם יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר. מִכָּל נְשֵׁי הַמֶּלֶךְ רַק

אֲנִי חֲשׁוּקַת לֵיל קַיִץ, כִּזַּבְתִּי לְנַפְשִׁי. עַכְשָׁו

אֲנִי בַּת־שֶׁבַע עוֹטֶרֶת עֲטָרָה לְראֹש שְׁלֹמֹה, אֲבָל גְּדוּלַת הַבֵּן

הֶחָי לֹא מְכַפֶּרֶת עַל מוֹת הַיֶּלֶד שֶׁלֹא נִקְרָא

בְּשֵׁם. דָּוִד תָּמִיד יָדַע לָשִׁיר מִזְמוֹר

עַל מוֹת, לִתְלוֹת אָשָׁם בְּחֵטְא

קַדְמוֹן, הֵן בְּעָווֹן חוֹלַלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי

אִמִּי, דָּוִד תָּמִיד יָדַע לִשְׁבּוֹת לֵב

אוֹהֲבָיו, אֲנִי הוֹלֵךְ אֵלָיו וְהוּא אֵלַי לֹא יָשׁוּב.


 

ז

אֲנִי בַּת־שֶׁבַע הַגְּבִירָה, לֹא כִּבְשַׂת

הָרָשׁ, תָּמִיד פִּילֶגֶשׁ מַגִּירָה דְּבַשׁ. פְּתָאִים

נְבִיאֵי אֱלֹהִים, לֹא דָּוִד הָרַג אֶת

הָרוֹעֶה, לֹא דָּוִד גָּזַל אֶת הַכִּבְשָׂה, אֲנִי

בַּת־שֶׁבַע, דְּבֵלָה מְצֻמָּקָה, יָדַי שֶׁשָּׁפְכוּ

אֶת הַדָּם עוֹטְרוֹת עֲטָרָה בְּרֹאשׁ שְׁלֹמֹה, אַחֲרֵי שָׁנִים

רַבּוֹת שֶׁל אֵלֶם, בִּתְרוּעַת הַחֲצוֹצְרוֹת אֲנִי שׁוֹמַעַת

אֶת פְּעִיַּת הַיֶּלֶד הַמֵּת. אֱמֶת. אָהַבְתִּי אֶת הַמֶּלֶךְ

שָׂנֵאתִי אֶת דָּוִד עַל אַהֲבָתִי. בְּנִי, בְּנִי, אֲנִי הַגְּבִירָה

בַּת־שֶׁבַע הוֹלֶכֶת אֵלֶיךָ עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית, וְהַיֶּלֶד

הַמֵּת לֹא יָשׁוּב.


  1. נכתב לאורטוריה שהלחין גיל שוחט; הושמעה בבכורה עולמית ב־22 באפריל, במילווקי, ארצות הברית, בביצוע התזמורת הסימפונית של מילווקי ומקהלת התזמורת בניצוחו של ג'ון נלסון והסולנית טווילה רובינסון. בביצוע היצירה השתתפו כ־300 זמרים ונגנים.  ↩

המלצות קוראים
תגיות