רקע
אסתר ראב
המשורר מול המציאות
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: אהוד בן עזר; 2019

קהל נכבד!


אני רוצה לדבר קצרות על המשורר מול המציאות

אדם שנתברך או קולל בבלוטת השיר הוא אדם מיוחד וחייו אינם קלים זה מתחיל עוד בכיתה א' ב' – יש בו שוני אם כי הוא משתובב כיתר הילדים אין הוא כמוהם והילדים מרגישים בזה ויוצרים מעין מחיצה נגדו הוא גדל והמחיצה גדלה לעומתו – אין מאמינים לא [לו] מדי פעם בגשתו אליהם הם מפסיקים שיחה עירנית ומתפזרים

רק מעטים דבקים בו בלב ונפש

בלוטת השיר אקרא לזה בלוטת-השיר המיוחד שיש לו נובטת, זה בלוטת-כוכב כי היא [מקרינה] קורנת ומקרינה החוצה, והקרנה זו מפריעה לאחרים תמיד יש איזה מול, איזה נגד לעומתו

המציאות כקיר אטום נגדו קיר עויין, איזה אדם! מה יש בו שאין בי? אוכל קורא עיתונים ובכל-זאת השוני גדול – כאדם מכוכב אחר, הוא מקרין משהו זר לנו לא טוב, לא נוח – המציאות רוצה שיהיו כולם דומים – ואילו הוא דומה רק לעצמו

המציאות פוקדת: לרַקע אותו – חזק! אבל המתכת שלו קשה יותר

הוא מצליח אבל המציאות רואה את השוני שבו זה חורה לה, זה לא נוח – רק יחידים עימו מבינים לרוחו

הוא נושא את ליבו הרוטט בכפיו מול מול קיר המציאות – אבל הקיר אינו צריך לו הקיר נשאר אטום –

והנה המעטים המעריכים, והמבינים התאספו כאן הערב

לזכות בהערכה הוא חג גדול למשורר ואני רוצה להודות לכולכם לעיריית חולון, לחבר השופטים לחבריי לעט –


תודה לכולכם


*

נכתב: ינואר-פברואר 1964. דברי תודה שכתבה אסתר ראב ואמרה אותם בטקס קבלת פרס חולון לספרות על ספר שיריה “שירי אסתר ראב”, שנערך ב-2.2.1964. לטקס הוזמן לדבר על אודותיה פרופ' ברוך קורצווייל, והיתה זו הפעם היחידה שנפגשו. דומני שלא פירסם את דבריו עליה בדפוס.

ב“דבר הפועלת”, מרץ 1964, נתפרסמה הכתבה הבאה: פרס ספרותי למשוררת, ב-2 בפברואר הוענק בטקס חגיגי הפרס הספרותי ע“ש ד”ר קוגל בחולון למשוררת אסתר ראב – על ספר שיריה שהופיע בהוצאת אגודת הסופרים ומסדה. שותף לפרס – המשורר יהושע רבינוב, מקבוצת גבת. המשוררת בת פתח-תקווה ענתה למברכיה בדברים קצרים אך מעמיקים. וכך אמרה:


"אדם שהתברך בזיק של שירה הריהו מיוחד מימי ילדותו. שוני מהותי בינו לבין השאר. הוא בודד.

"זוהי ‘בלוטת השיר’ הנובטת בו והיא קורנת ומקרינה. הקרנה זו מפריעה לאחרים, ותמיד ניגוד בין המשורר לבין המציאות – ניגוד שאין להסירו.

"המשורר מורכב, אחר, ואילו המציאות גורסת כי הכל יהיו דומים איש לרעהו. המציאות שואפת לרקע את אישיות המשורר, אך הוא עשוי מתכת קשה ונותר בשלו. משום כך מעטים המבינים אותו.

“המעטים האוהבים שירה הם גם המבינים את המשורר.”

המלצות קוראים
תגיות