רקע
אברהם שמואל שטיין
הקיבוצים היהודים בעולם והמדיניות הכללית בארצותיהם
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: דבר; 1957

 

הקיבוצים היהודים בעולם והמדיניות הכללית בארצותיהם

הבחירות האחרונות בארגנטינה שימשו עילה לעיתונות היהודית לבחינת מקומם של קיבוצי היהודים במדיניות הכללית של ארצותיהם. מסקנתם היא: ככל שממעטים היהודים, ככלל, לשקע את מעייניהם בענייני ארצות מגוריהם – כן ייטב להם מבחינות הרבה.

מסקנה זו עומדת בניגוד מוחלט למלחמתם של דורות יהודים בארצות מזרח-אירופה על זכוּיותיהם כאזרחים. והלא היו זרמים בישראל ששיקעו אוצרות של מרץ וכוחות, בנו בנייני-מחשבה, נאבקו ונתפלגו, במלחמה על ייצוגם העצמי ועל דרכי מלחמותיהם של היהודים על קיומם בגולה. שיא המאמצים הללו הוא, אולי, נסיונו של יצחק גרינבוים, לארגן את מיליוני היהודים (ושאר המיעוטים) בפולין שלפני מלחמת-ההשמֵד, לייצוג מלוכד ולוחם להגנה עצמית על חייהם וכבודם ועתידם.

והנה, מה שונים התנאים בישובי היהודים בשתי האמריקות, באפריקה הדרומית, באנגליה, באוסטרליה וכו‘. ודאי, גם כאן נבחרים יהודים לכהוּנות ראשי-עיר, לפרלמנטים, למוסדות ממשלה וכו’, ואולם הם נבחרים (או מתמנים) כפרטים, בזכות מסירותם וכושרם וזכויותיהם, ולא כנציגי הכלל היהודי מכוח מלחמתו ורצונו.

“הסתייגותם של היהודים מפעילות מדינית כללית – קובע ש. רוז’אנסקי1 ב’יידישע צייטונג' היוצא-לאור בבואנוס איירס – ברכה בה. היא מערערת את כל הדעות הקדומות הרווחות עליהם בארצות אמריקה הלטינית. אין הם משמשים ‘נושא מקובל’ בסערות ובפולמוסים המקומיים. וזו, בלא ספק, גם אחת הסיבות לאהדה ליהודים ולמדינת ישראל בעיתונות של הארצות הללו”.

היהודים תרמו הרבה לפיתוחן וקידומן של ארצות מגוריהם, אולם לא נעלם כליל הרעל של איבת-יהודים ושנאת-זרים בקרב עמין. על כן יש מן החכמה הלאומית בעמידתם-מן-הצד, בתור מיעוט קטן, לגבי המערכות המסעירות את עמי-הרוב. ואילו בארצות דימוקראטיות מובהקות כארצות הברית או קנדה, קיומן של מפלגות יהודיות מיוחדות למלחמה על הזכוּיות האזרחיות – מיותר.

ועם זאת… יש ויש, כמובן, לעמוד בלא הפסק על משמר זכויות היהודים וישראל והגנתם. הנה יצא סופר קתולי, כומר-מיסיונר, בהסתה פרועה נגד היהודים ומדינת ישראל בעיתון “אֶל פּוּאֶבּלוֹ”. עיקר קיטרוגו, שישראל היא מדינה “דתית-גזעית, קנאית ואנטי-נוצרית”. המוזר שבדבר, שהכותב מסתמך על… “המודיע”, בטאונה של אגודת-ישראל ועל “הצופה”, בטאונו של “המזרחי”, ומטעים מלחמתם נגד פעולות המיסיון בישראל.

המחבר מציין תכופות, שאין הוא… אנטישמי, והוא אך נלחם בעוול המשווע ששמו ישראל. ואולם, דומֶה, שעיקר הסכנה טמונה דוקא במשפט-ההתחסדוּת הבא:

“עם ארגנטינה הוא עם מכניס-אורחים ((hospitalario, נדיב-לב ואדיב כלפי הזרים (!). כהוכחה ישמש המצב המיוחס(!) ממנו נהנים היהודים, כגון: חופש המצפון, המסחר, מנוחת השבת וכו'”.

גולה ונכר – גם בתנאים של רווחה ושיווי-זכויות… והתבוללות.


 

מושבה יהודית חקלאית… ברפובליקה הדומיניקנית

ב“טאָג” הניו-יורקי מצאנו תיאור מפורט של חיי ישוב יהודי מוּעט ונידח – ברפובליקה הדומיניקנית – ומניינו כחמש מאות נפש. רובם פליטי שואה, שהגיעו לחוף זה בשנות האימים כאשר העולם כולו סגר על היהודים במלכות האופל.

עם הפליטים שנקלטו במדינה זו נמנה היהודי אלפרד רוזנצווייג, מנהלה של “דורסאַ” (“דומיניקן רפובליק סאֶטלמנט אסוסיאיישן”), - חברה שייסדה מושבה יהודית חקלאית ביבשת הרחוקה על שטח אדמה אשר השלטון הקצה להם. יהודי וינאי זה זכה לרוב הערכה מצד השלטונות והאוכלוסיה, וזה עתה נבחר (בקולותיהם של לא-יהודים) ציר לפרלמנט. יהודי אחר מקובל מאוד במדינה זו הוא – בּרוּנוֹ פיליפ, הקונסול של ישראל בבירת הרפובליקה, אף הוא מפליטי השואה.

עתה, משנתערו יהודים אלה במקלטם הנידח ומהם אף נתעשרו, גברו בהם הגעגועים לחיים יהודיים ועזה חיבתם לציון. והיא המזינה את רוחם.


 

אנטישמיות בספרי-לימוד ועקירתה

על תופעה חמורה בחיי ארצות הברית – עמד לאחרונה “פארווערטס”, שקבע כי 30 מיליון ילדי בתי-הספר הדתיים באמריקה סופגים לקרבם, באמצעותם של ספרי-הלימוד, רעל אנטישמי.

והפרדוכסאלי שבדבר, מציין העיתון, שאין מחבריהם של הספרים הללו אנטישמים כלל ועיקר. אדרבא, הגדרה זו עשוייה אף להעליבם. ואולם אין בכך כדי לשנות מעצם הדבר, היינו, שספרי-לימוד רבים מתארים את היהודי כאדם נחות מבחינה מוסרית, רמאי ובּדאי, להוט לבֶּצַע, וכמובן - כבן לאומה הנושאת באחריות לרצח הנוצרי הצלוב. אחד הספרים הנפוץ בבתי-ספר פרוטסטנטיים מציג את היהודי כאומה, אשר אלהים הענישם על שרימו אותו, ואף ששיחרר אותם מעבדוּת, גזר עליהם את הנדודים וחיים בארצות נכר. על כן – נאמר שם – אין היהודים מתבוללים באומה האמריקאנית ומקיימים קשרי-אחווה ביניהם לבין עצמם. ספר אחר, שחובר בידי אשה, מטעים את “עברם גדוש-החטאים של היהודים”. ומצויים ספרי-לימוד הקובלים על מקומם של היהודים בשדה המדע, הכלכלה, המשפט, העיתונות בארצות הברית. לגינוי מיוחד זכה הנרי מורגנטאו, אשר “חתימתו בתור שר-האוצר של ארצנו טבועה היתה על כל שטרות-הכסף של ארצנו”.

והנה, נחלץ עתה “אמריקן ג’ואיש קומיטי”, לערוך בדיקה של כל ספרי-הלימוד המקובלים בבתי-הספר הדתיים באמריקה, כדי לעקור מהם את הביטויים, המונחים, ההגדרות וההנחות הפוגעות בישראל ובדתו. הבדיקה נערכה בעזרת מומחים מאוניברסיטאות שונות.

יצויין, כי הדבר נתקל ברוב הבנה ואהדה מצד אנשי רוח ודת אמריקאניים. ברי-סמכא בסוציולוגיה ופסיכולוגיה, מחברים ומול“ים, מורים ומחנכים. קבלה בידיו של ה”אמריקן ג’ואיש קומיטי", שניהל בשעתו – בהצלחה – מלחמה נגד גילויי ההפלייה והאיבה הגזעית הנאצית באמריקה – מימיהם של לואי מרשאל ופליכס וארבורג, לנהל את פעילותו בלא רעש ופרסומת. ואכן, מציין “פארווערטס”, כי המערכה לעקירת היסודות העולבים והמסלפים מספרי-הלימוד האמריקאניים, מתנהלת בשקט, ביסודיות ובהצלחה.


  1. שמואל רוז'אנסקי (1995–1902) – עיתונאי, סופר ועורך שחי ופעל בארגנטינה [ההערה מאת דוד בן מנחם].  ↩

המלצות קוראים
תגיות