רקע
חנה סנש
הוֹרָה שֶׁל בַּת גּוֹלָה
mנחלת הכלל [?]
tשירה

הוֹרָה גּוֹעֶשֶׁת, סוֹאֶנֶת, רוֹעֶשֶׁת,

פּוֹרֶצֶת, סוֹעֶרֶת סְבִיבִי.

בְּקֶסֶם שֶׁל קֶצֶב

מִגִּיל וּמֵעֶצֶב

מוֹשֶׁכֶת גּוּפִי וְלִבִּי.

הָרֶגֶל צוֹעֶדֶת, הַשֶּׁכֶם רוֹעֵד,

הַשִּׁיר מִתְלַקֵּחַ, הַזֶּמֶר לוֹהֵט,

רִקּוּד וְשִׁירָה,

תְּפִלָּה בְּלִי מִלָּה

אֶל אֵל-הֶעָתִיד, אֶל אֵל-יְצִירָה.

וּלְפֶתַע…

דְּמוּת מְרַחֶפֶת לְנֶגֶד עֵינַי.

זְרוֹעִי הִתְחַמְּקָה מֵחֲבֹק חֲבֵרַי.

לִבִּי מִתְנַכֵּר לַשִּׁירָה הַגּוֹעֶשֶׁת.

קְרוֹבָה וּרְחוֹקָה אֶת כֻּלִּי הִיא כּוֹבֶשֶׁת.

עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת, מַבָּט כֹּה שׁוֹאֵל,

שְׁתִיקָה עֲצוּבָה וּפֶה עַקְשָׁנִי –

גּוֹבֵר בִּי הַשֶּׁקֶט – נִשְׁאַרְתִּי עוֹמֶדֶת

בֵּין מֵאָה בּוֹדֶדֶת. הִיא – וַאֲנִי.


קיסריה, 27.2.1943

המלצות קוראים
תגיות