רקע
יהודה קרני
הַקִּנְאָה הָרִאשׁוֹנָה
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; תשנ"ב 1992

וַיְהִי אַךְ טָעֲמָה חַוָּה

מֵעֵץ הַדַּעַת – וַיַּעַן בָּהּ הַחֵטְא,

וּכֹה צָוְחָה מִזַּעֲוָה:


"פִּתַּנִי הַנָּחָשׁ לִטְעֹם

מִטּוֹב וָרָע – וַיִּדְחָפֵנִי

אֶל פִּי תְהוֹם.


הִנֵּה מוּלִי הַמָּוֶת בָּא,

נַפְשִׁי יִקַּח;

וְעֵת בְּמַחְשַׁכִּים אֶטְבַּע


יִבְרָא הָאֱלֹהִים אִשָּׁה שְׁנִיָּה

לָאִישׁ, וּבְצֵל הָהָר

ולְרַחַשׁ נְבִיָּה


יִשְׁכַּב וְזֶרַע יְחַיֶּה עִמָּהּ, –

וַאֲנִי בְּשָׂרִי הִמֹּק יִמַּק,

רַחְמִי יִשְׁרֹץ רִמָּה.


אֲהָהּ לְךָ, אָדָם, שֶׁרַחֲמַי

עָלֶיךָ נִכְמָרִים,

אַךְ הַקִּנְאָה כָּאֵשׁ בַּעֲצָמַי.


לֹא, לֹא, יַחְדָּו נִרְפַּד מִשְּׁכָּב,

אֱכֹל וָמוּת –

וּבִזְרוֹעַי בִּשְׂאוֹל עִמִּי תִּרְקַב".


“וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ”, אוּלָם לֹא מֵת

גַּם הוּא, וּמַעֲרֻמֵּי חַוָּה

הֵחֵל חוֹמֵד.


וְאַף כִּי לֹא הָיְתָה אִשָּׁה בִּלְתָּהּ – מִן עַתָּה

אָרְבָה חַוָּה לְמִצְעֲדֵי אָדָם,

בַּאֲשֶׁר כַּמָּוֶת קִנְאָתָהּ.

המלצות קוראים
תגיות