רקע
יהודה קרני
פּוֹלִיטוֹן קָטָן
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; תשנ"ב 1992

אֶחְטָא בִּשְׂפָתַי, אֶפְתַּח פֶּה לַשָּׂטָן:

חָשְׁקָה נַפְשִׁי מְאֹד בְּפַרְדֵּס’ל קָטָן.


רַק שְׁמוֹנָה דּוּנַאם, רַק שְׁמוֹנָה דּוּנַאם –

וַאֲנִי מְאֻשָּׁר וְחֶלְקִי כְּבָר מֻנְעָם.


אֵינֶנִּי בַּעַל הוֹן וְאֵינֶנִּי שַׁדָ"ר

וּבְקֻפְסָתִי – לֹא פַּגִּים, לֹא סְמָדַר.


וְכִי זֶה סֵדֶר עוֹלָם וְזֶהוּ מִשְׁטָר,

לְהַשְׂבִּיע יִצְרוֹ בִּקְרִיאַת הֶ“הָדָר”?


וּמַדּוּעַ גַּם לִי לֹא נִתְּנָה אַדְמַת חוֹל,

אוֹ הַלְוָאָה מִמַר וִויטְלִיס אוֹ מוֹל,


מִבַּנְק הַפּוֹעֲלִים אוֹ מֵאַפָּ"ק,

לִבְנוֹת לִי בִּיתָן בְּ“יַרְקוֹן”, אוֹ בִּ“שְׁפַּאק”?


וּמַהוּ חֶטְאִי וּמַהוּ פִּשְׁעִי?

שֶׁחֲרוּזַי רְחוּצִים לְמִשְׁעִי?


בָּרוּך הַשֵּׁם; יֵשׁ דַּי חֲרוּזִים,

אֲבָל תַּפּוּחַי אֵינָם אֲרוּזִים.


בָּרוּך הַשֵּׁם, חֲרוּזַי דֵּי קְלוּשִׁים,

אֲבָל דִּינָרַי אֵינָם עוֹד כְּבוּשִׁים.


לִי אֵין פַּרְדְסִים וְאֵין לִי כְּרָמִים

וְכָל הַלֵּילוֹת לְרַבּוֹת הַיָּמִים


אֲבַקֵּשׁ מֵאלֹקִים: מִשֶּׁתַּתְחִיל “לְחַלֵּק” –

תְּפַצֶּה גַּם אוֹתִי וַאֲנִי מִסְתַּלֵּק.


עַל עֲשִׁירוּת אֵין אֲנִי מִתְרַפֵּק,

קְצַת חוֹל וּקְצַת מַיִם וַאֲנִי מִסְתַּפֵּק.


בִּימִינִי הַכְרָזַת בַּלְפוּר, וּבַשְּׂמָאלִית

אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים וַחֲצִי אֶשְׁכּוֹלִית.


אֵינֶנִּי רוֹאֶה כַּאן לֹא סְקַנְדָל וְלֹא גֶזֶל,

וְאֵינֶנִּי מֵבִין אֶת הַפִּזּוּל בְּפֶזֶל.


הַלְוָאָה לְקַבְּצָן וּפַרְדֵּס וְסַנְדָּל –

כְּלוּם זוֹהִי גְזֵלָה וְזֶהוּ סְקַנְדָּל? –


רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֵהֵיכָן וּמִנַּיִן

כָּל הַקִּנְאָה וְכָל צָרוּת הָעַיִן?

המלצות קוראים
תגיות