רקע
יהודה קרני
[יָרְדָה עָלַי מֵלַנְכוֹלְיַת הַשְּׁקִיעָה]
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; תשנ"ב 1992

יָרְדָה עָלַי מֵלַנְכוֹלְיַת הַשְּׁקִיעָה בִּשְׁעַת הָעַרְבָּיִם

וַתַּז עַל נִשְׁמָתִי מִסֵּפֶל צְבָעֶיהָ הַנּוּגִים,

וּבְטֶרֶם הָחְתַּלְתִּי בְּמַעֲטֵה הַלַּיְלָה –

הָכְתַּרְתִּי לְרֶגַע בְּכֶתֶר הַשְּׁקִיעָה.

אָהּ, מַעֲרַב הַיָּמִים, מִי בִּקֵּשׁ מִיָּדְךָ כֹּתֶרֶת הַשְּׁקִיעָה?

וְאַתָּה, גּוֹרָלִי, שַׁלָּמָה נָתַתָּ אֶת־רַחֲבַת הַיְקוּם

וִיגוֹנוֹ בְּלִבִּי,

וָאֱהִי נִשְׁמַת עוֹלָם וְלֵב כָּל־הָאָדָם,

וַתֵּרֶד עָלַי מֵלַנְכוֹלְיַת הַשְּׁקִיעָה בִּשְׁעַת הָעַרְבָּיִם –

וַאֲנִי לֹא חָָפָצְתִּי!


יְחִידִי הָלַכְתִּי מִנְּעוּרַי בָּאָרֶץ,

וַתְּהִי זָוִית קְטַנָּה בּוֹדֵדָה בְּלִבִּי,

וַיְהִי נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה מַגִּיהַּ עַנְוְתָנוּת מִקְדָּשִׁי.

וַיְהִי כִּי עָיַפְתִּי מִלֶּכֶת, הִתְקַנְתִּי אֶת־עַצְמִי לְפִנַּת הַקֹּדֶשׁ

וַתְּהִי זֹאת תְּפִלָּתִי:

יַחְדֵנִי־נָא, צוּרִי, לְעַצְמִי יַחְדֵנִי,

וְאַל אוּבָא בְּקָהָל.

וּמַה־שֶּׁנָּתַתָּ בְּלִבִּי אֲקַבֵּל מִתּוֹךְ הִשְׁתַּחֲוָיָה

וַאֲבָרֵךְ הַיָּד, אֲשֶׁר בָּנְתָה לִּי חוֹמָה מִסְּבִיבִי,

וַתְּסַקֵּל וַתְּטַהֵר וַתְּקַדֵּשׁ

מַלְכוּתִי הַקְּטַנָּה –

זוֹ מַלְכוּת הַיָּחִיד.


יָרְדָה עָלַי מֵלַנְכוֹלְיַת הַשְּׁקִיעָה בִּשְׁעַת הָעַרְבָּיִם,

וַיַּעֲמֹד הָעוֹלָם כְּפוּף רֹאשׁ, מוּרָד עַפְעָף,

כְּשֶׁיּוֹרְדִים מִקְּוֻצּוֹת תַּלְתַּלָיו נְטָפִים אַחֲרוֹנִים

לְאַרְגְּמַן־הַיָּמִים –

וְכָבִים

וַתָּבֹא אַפְלוּלִית מִסְתּוֹרִין וַתַּעֲטֹף מְלֹא קוֹמַת הָעוֹלָם.

מִי יֹאמַר, מַה־יִגָּל לָעוֹלָם לְאַחַר הֵעָלוֹת הַמָּסָךְ,

וּבְשׂוֹרָה מִלַּיְלָה מַה־תִּהְיֶה,

מַה־יִהְיֶה לְאָדָם.

וְלִי, אָדָם נוּגֶה, מַה־יִּהְיֶה,

לִי?


שַׁל נְעָלֶיךָ, בֶּן־אָדָם, דּוּמִיָּה,

כִּי נוֹצְרָה נְשָׁמָה מִתּוֹךְ מֵלַנְכוֹלְיַת הָעֶרֶב

וְשַׁלְוַת הַשְּׁקִיעָה.

בָּרוּךְ הַמְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים

וּמְמַלֵּא לְבָנוֹת

וּמַחֲשִׂיף לְנִכְחָן עוֹלָמוֹת

מִמַּעֲטֵה הָאֹפֶל שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם

וּמִתּוֹךְ מֵלַנְכוֹלְיַת הַשְּׁקִיעָה.


זוֹלֵף אוֹר סַהַר עַל קָדְקֹד הַתֵּבֵל הַהוֹלְכָה לִמְנוּחוֹת

זוֹלֵף וּמְקַדֵּשׁ אֶת־כֵּפֵי הֶהָרִים

וּמוֹשְׁחָם לְשׁוֹמְרֵי הַתְּחוּמִים.

הָס.

פֶּרַח לְפֶרַח יִצָּמֵד בִּלְחִישַׁת שְׂפָתָיִם,

וְצִפּוֹר גּוֹזָלָהּ בְּאֶבְרָתָהּ תְסוֹכֵךְ.

וְאָדָם בָּאֹהֶל יִכָּנֵס לְאַהֲבָה וְלַחֲלוֹמוֹת הַלָּיְלָה,

וְאַרְיֵה וְנָמֵר אֶת־מָרוּת הַשְּׁקִיעָה מְקַבְּלִים.

וְיָם נִרְעָשׁ מִתְכַּוֵּץ אֶל גְּדוֹתָיו – וְיִישָׁן,

וְאוּלָם רַק לִבִּי פָּתוּחַ עַל גַּלָּיו וּפְצָעָיו.

וְאוּלָם אֲנִי, רַק אֲנִי –

טֶרֶם נַחְתִּי.

המלצות קוראים
תגיות