רקע
יהודה קרני
[בִּדְרָכִים לֹא כְּבוּשׁוֹת תִּמְעַדְנָה קַרְסֻלָּי]
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; תשנ"ב 1992

בִּדְרָכִים לֹא כְּבוּשׁוֹת תִּמְעַדְנָה קַרְסֻלָּי

וְרַגְלִי בַּחוֹל הַקּוֹדֵחַ עַד עֶצֶם תִּשָּׂרֵף;

קוֹל טָמִיר קְרָאָנִי וְאָמַר לִי, אוּלַי

עַד מַעֲלוֹת הַשַּׁיִשׁ אַגִּיעַ עִם עָרֶב.

עִם עָרֶב, כִּי אֶהְיֶה אֵין כֹּחַ מִלָּכֶת.

וְגַחֲלֵי פְּצָעַי עֲשֵׁנוֹת

נִתְגַּלָּה הַשַּׁעַר וְעָלָיו פָּרֹכֶת

עִם כְּתֹבֶת: פֹּה עֵינוֹת

הַחֶדְוָה, פֹּה תַרְנִין הַדְּמָמָה

כָּל־כְּמֵהָה בַּת עָיִן,

כָּל לֵב אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ בַּצָּמָא

אֲפִיקִים – וָאָיִן.

וּמִלְּמַעְלָה לַשַּׁעַר

וְלַפָּרֹכֶת מִלְּמָעְלָה

תְּרַפֵּד לָהּ שְׁכִינַת הַצַּעַר

עַל עַנְנַת לָיְלָה.

אֲבֵלָה,

בְּהַשְׁלִים מַחֲזוֹרָהּ,

עִם תְּפִלָּה וּשְׁאֵלָה

עַל שְׂפָתָהּ, הִיא נָמָה וּמְיַחֲלָה לְתוֹרָהּ.

וָאֶפֹּל עַל פָּנַי

וָאֶשַּׁק בְּיִרְאָה

אֶת־אַדְנֵי הַשַּׁעַר – אֲדָנָי

וָאֶכְלֶה לְמַלְאַךְ הָרַחֲמִים, כִּי תִסֹּב הַדֶּלֶת עַל צִירָהּ,

וְכִי אֶעֱלֶה בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם

לְכַהֵן בַּקֹּדֶשׁ מֵעָתָּה;

אַךְ הָיוּ הַשְּׁעָרִים נְעוּלִים.

וּדְמוּת לֹא הוֹפִיעָה, וְיָד לֹא הוּשָׁטָה.

וַיְהִי בָּאַחֲרוֹנָה

שָׁטַחְתִּי אֶת־כַּפַּי לְשַׁעַר הַדּוֹמֵם,

וְעוֹנֶה

לֹא הָיָה. אַךְ נֶעֱזָב וּמְשׁוֹמָם

אֶת־שֵׁם אֱלֹהַי לֹא חֵרַפְתִּי בְּשׁוּבִי;

עוֹד זִיק הָאֱמוּנָה

בִּי לָחַשׁ, כִּי טוּבִי

לְפָנַי, וְלִי הִיא הַכְּהֻנָּה.

טִהַרְתִּי אֶת־רַגְלַי, הִדֶַּקְתִּי אֶת־שְׂרוֹכֵי סַנְדָּלִי

וָאֵט אֶת־אֲשׁוּרָי

אֶל מַעְגָּלִי

וְאֶל יִסּוּרָי.

המלצות קוראים
תגיות