

נַפְשִׁי, נַפְשִׁי, לָמָּה אַתְּ כּוֹאֶבֶת תָּמִיד
עַל גּוֹרָלֵךְ?
הֲיֵצַר לָךְ עַל שְׁעַת הַזְּרִיחָה, אֲשֶׁר עָלְתָה
עַל אָהֳלֵךְ?
אוֹ אוּלַי יֵצַר לָךְ עַל שְׁעַת הַשְּׁקִיעָה, אֲשֶׁר קָרְבָה
וְעַל צֵל יוֹם־מָחָר?
כִּי יַעַל יוֹם מִמֶּרְחָק וְאֶת־אָהֳלֵךְ עוֹד לֹא פָּקַד
וְאַף לֹא זָכָר!
נַפְשִׁי, נַפְשִׁי, לָמָּה אַתְּ תֶּהֱמִי כָּכָה,
הַאַתְּ יְחִידָה?
יַעֲלֶה יוֹם וְיִפְנֶה יוֹם וְכָכָה תִלְאִי מֵחֲלִיפוֹת,
וּמִפְּתֹר הַחִידָה.
דֹּם הִכָּנְעִי לֵאלֹהַיִךְ וְאַל לָךְ לִקְבֹּל,
וְאַל לָךְ לִכְעֹס;
קַבְּלִי דוּמָם עַל שָׁמַיִךְ אֶת־הַשְּׁקִיעוֹת –
כְּאֶת הַזְּרִיחוֹת.
עוּרִי, נַפְשִׁי, נֶפֶשׁ תּוֹעָה,
קַוִּי לִמְנוּחָתֵךְ;
טְרַקְלִין יֵשׁ בְּצֵל הַלַּיְלָה.
דִּפְקִי – וְיִפָּתַח.
טְרַקְלִין יֵשׁ בְּצֵל הַלַּיְלָה,
אַךְ הַדּוֹפְקִים רָבוּ,
יֵשׁ שֶׁנִּכְנְסוּ טְרַקְלִינָה,
יֵשׁ לְדַרְכָּם שָׁבוּ.
אַךְ גַּם יֵשׁ בְּאֶמְצַע דְּרָכִים
עוֹמְדִים וּמִשְׁתָּאִים
הַאֵחַרְנוּ זְמַן הַכְּנִיסָה,
אִם הִקְדַּמְנוּ בָּאִים?
וּמִפִּנּוֹת כָּל הַמְּבוֹאוֹת,
וּמִטְּרַקְלִין פְּנִימָה,
הֶמְיָה דַקָּה עוֹלָה, בָּאָה
כָּל־אַשְׁמוּרָה תְּמִימָה.
אֶפְשָׁר תּוֹפַע יָד נֶעְלָמָה,
תִּשְׁמַע הֶמְיָה דַקָּה!
תָּבוֹא תָּבוֹא נִשְׁמַת אָדָם
עֵרָה אַף מְחַכָּה…
נִיצוֹצֵי הַיְצִירָה, הַיּוֹרְדִים עָלַי עִם דִּמְדּוּמֵי הַחַמָה לַבְּקָרִים,
בְּשִׁבְרֵי רַעְיוֹנוֹת נָתַתִּי;
חָלַמְתִּי כִּי יִגְוַע הַיּוֹם וְשַׁלְהֶבֶת דִּמְיוֹנִי לֹא תַעֲלֶה לָעוֹלָם,
וּבְטֶרֶם נוֹלַדְתִּי – מַתִּי.
וּמְלֵא זַהֲרוּרֵי הַיְצִירָה אֲפַזֵּר בְּעַל־כָּרְחִי נִיצוֹצַי לִקְטַנּוֹת,
וְכָכָה אֶת־דַּרְכִּי אֲשָׂרֵךְ,
עַד יָבוֹא הַמְאַסֵּף מֵאַחֲרַי וְיֶאֱסֹף אֶת־פְּנִינַי אֶל־כִּלְיוֹ, כְּלִי־חַרְסוֹ.
וְיִדְלֵם מֵאַבְנֵי הַדָּרֶךְ.
וְהָיָה כִּי יֶאֱסֹף נִיצוֹצַי אֶל־כִּלְיוֹ – וְשָׂמָם עַל קִבְרִי, הַנִּשְׁעָן
עַל יַד גָּדֵר דְּחוּיָה בֵּין קוֹצִים,
וְאָמַר: זִכָּרוֹן לְאָדָם שֶׁמָּסַר אֶת־נַפְשׁוֹ עַל שִׁבְרֵי רַעְיוֹנוֹת,
וְנִשְׂרַף בַּעֲרֵמַת נִיצוֹצִים.
הָעוֹלָם נָתוּן בְּלִבִּי – וּבְמִי נָתוּן אָנֹכִי?
הַכֹּל נוֹצָר בַּעֲדִי – וְלֹא כְלוּם נִשְׁאַר בִּשְׁבִילִי?
הַרְבֵּה דְרָכִים כָּבַשְׁתִּי – וַאֲנִי בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים,
וּמַה־לִּי וּמִי לִי?
אֶנְעַץ מַקְלִי בֶּעָפָר וְאֶת־עֵינִי בַּמֶּרְחָק,
וְכֹה יִהְיֶה סוֹף־דְּבָרִי;
אֹמַר: מֶרְחָק, הַרְאֵנִי אֶת־דִּמְיוֹן עֲתִידִי
אוֹ הָשֵׁב אֶת־גְּזֵלַת עֲבָרִי.
וְאִם יִדֹּם הַמֶּרְחָק – וְיָדַעְתִּי גוֹרָלִי,
מִשְׁנֵה שֶׁבֶר הָשְׁבַּרְתִּי:
הָיָה אֵל לִי וַיָּמָת, וּבַמִּדְבָּר הַדּוֹמֵם
עִם אֵלִי נִקְבַּרְתִּי…
נִסְתָּרְסוּ נֻסְחָאוֹת הַתְּפִלּוֹת,
נִטַּשְׁטְשׁוּ פְּנֵי הָאוֹתִיּוֹת;
בִּמְקוֹם הָאֲמָרִים הַצְּרוּפִים –
עַמּוּדִים שֶׁל שְׁאֵלוֹת וּתְמִיהוֹת.
מִסְתַּלֵּק אֲנִי מִתּוֹךְ סְפָרַי,
מִתְיַחֵד בְּפִנַּת הַבָּיִת;
וּדְמָמָה רוֹטֶטֶת בָּאֹהֶל –
וְהָיְתָה לְקִינָה חֲשָׁאִית.
“לֹא לָךְ הֵן הַמְּגִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת”
“לֹא לָךְ הֵם עַתִּיקֵי הַגְּוִילִים”.
אַךְ יֵשׁ אֲשֶׁר פִּתְאֹם בְּנַפְשִׁי
מִתְרַגֵּשׁ קוֹל טָמִיר, אֵין מִלִּים.
וְאַחַר נוֹטֶפֶת הַדִּמְעָה.
וּבְפָרְשִׂי אָז שׁוּב אֶת־הַמְּגִלּוֹת
לִי יֻגַּד: יֵשׁ מַרְפֵּא בַּדִּמְעָה
וְרֶמֶז לִתְחִיַּת הַתְּפִלּוֹת.
שׁוּב אֲנִי יְחִידִי.
וּבְהָגֵף הַדְּלָתַיִם הַמּוּצָקוֹת,
וּבַחֲרֹק לְשׁוֹן הַמַּנְעוּל מֵאֲחוֹרָי –
וַיֶּחֱרַד חֲלַל הַחֶדֶר, וּקְהַל הַסְּפָרִים נִזְדַּעֲזֵעַ,
וְנִנְעַר כְּפוֹר הָאָבָק מֵעַל גַּבֵּיהֶם,
וְרוּחַ קַלָּה נָשְׁבָה לָהּ עַל פְּנֵי הָאִצְטַבָּאוֹת,
וַיְרַשְׁרֵשׁ דַּף לְדָּף,
וְכֶרֶךְ לַחֲבֵרוֹ הִסְבִּיר פָּנִים
וַתְּחִי כָּל־אוֹת, וַתְּדַבֵּר מֵאֵלֶיהָ;
וּמִי יוֹדֵעַ, מַה־זֶּה יָזַם עָלַי מִתּוֹךְ מְאוּרָתוֹ
זֶה הָעָשׁ,
שֶׁקִּנֵּן בְּבִטְנָם שֶׁל הַסְּפָרִים,
בְּהַבְקִיעַ אוֹיֵב אֶל מִבְצָרוֹ;
וּמִי יוֹדֵעַ, מַה־זֶּה הִרְהֲרוּ הַצְּלָלִים,
אֲשֶׁר עִם קְרִיעַת הַדְּלָתַיִם
שָׁבוּ לִרְקֹם דְּבַר תַּעֲלוּמוֹתֵיהֶם,
וּלְנַחֵשׁ נַחַשׁ־רְצוּעוֹתֵיהֶם עַל הַכְּתָלִים,
וְקַרְקַף עַכְבָּר, זוֹלֵל סְפָרִים, צָץ מֵחֹרוֹ
וְנֶחְבָּא שׁוּב –
וְשׁוּב אֲנִי יְחִידִי.
אוֹי, מֶה הָיָה לִּי?
אִם עַקְרָב נְשָׁכַנִי,
אוֹ בְּכוֹר הַשָּׂטָן רוֹדֵף אַחֲרַי,
אֲשֶׁר הִבְקַעְתִּי שׁוּב אֶל חַדְרֵי חֲדָרַי,
וּבִקַּשְׁתִּי מִפְלָט;
אִסְפוּנִי, רוּחוֹת עָבָר טוֹבוֹת,
וְהַעֲבִידוּנִי לֵאלֹהֵיכֶם;
וְאַתָּה, צֵל עֲקִיבָא,
אֲשֶׁר סוֹכַכְתָּ בִּכְנָפֶיךָ עַל אֹהֶל דַּל־תַּלְמִידְךָ
בְּהִתְיַתְּמוֹ,
שִׂים עָלַי אֶת־יָדְךָ וְקֵרַבְתָּנִי,
כִּי שׁוּב בֻּשַּׂרְתִּי בְּשׂוֹרַת עוֹלָם נִשְׁכָּח;
וַתֶּחְרַק לְשׁוֹן הַמַּנְעוּל מֵאֲחוֹרָי,
וַתִּתֶּן צַו, חֲרִיקָה־צָו,
“מִכָּאן וְאֵילָךְ”,
וַיְהִי הַצַּו כִּפְקֻדַּת שַׁלִּיט,
וַתְּהִי לְשׁוֹן הַמַּנְעוּל – לְשׁוֹן הַנֶּפֶשׁ,
וְשׁוּב אֲנִי יְחִידִי.
וְאַחֲרֵי קוֹל הָרַעַשׁ – דְּמָמָה גְדוֹלָה
וַיִּשְׁקַע חֲלַל הַחֶדֶר כִּלְאַחַר סַעַר.
וּלְבַב הַסְּפָרִים נִכְנַס אֶל קְלִפָּתוֹ,
וּכְתָב הַקַּעֲקַע שֶׁעַל גַּבֵּיהֶם
הֵצִיץ בִּי מִזְּהַב קָרַחְתּוֹ
וְהִנֵּה שִׂיד הַכְּתָלִים הִלְבִּין מִשֶּׁהָיָה,
וְזָוִית זָוִית הָרְתָה אֶת־דִּמְמָתָהּ,
וָאֶשְׁמַע אֶת־הַדְּמָמָה עוֹלָה קִרְבִּי לְאַט־לְאִטָּהּ
בְּבִטְחוֹן שָׂב, עֲטוּף לְבָנִים,
וַתֻּגַּד לִי הַדְּמָמָה מִתּוֹכִי וּמִנַּפְשִׁי,
וּשְׁתֵּי כְּנָפַיִם לְבָנוֹת וַעֲיֵפוֹת
רִפְרְפוּ בַּחֲלַל הַחֶדֶר,
רִפְרְפוּ – וְאַחַר עָמְדוּ פְּרוּשׂוֹת כְּאַפִּרְיוֹן לָבָן,
וַתִּהְיֶינָה הַכְּנָפַיִם:
כְּנַף הַדְּמָמָה וּכְנַף הַבְּדִידוּת,
וָאֶתְכַּנֵּס תַּחְתָּן,
וּזְקַן הַסְּפָרִים עִמִּי.
נוֹלְדָה שֶׁמֶשׁ קַיִץ אָז בַּשְּׁחָקִים
וַאֲנִי נִכְנַסְתִּי לִחְיוֹת חַיֵּי סְפָרִים
וְחַיֵּי נַפְשִׁי.
בְּעַד הַחַלּוֹן שָׁאַג לִי הָעוֹלָם שַׁאֲגַת שֶׁמֶשׁ,
וְעֵץ מְסֻרְבָּל חָלַץ לִי תַּפּוּחַ זְהָבוֹ,
וַתִּדְפֹק לָהּ דָּלִיָּה קְטַנָּה עַל חַלּוֹנִי
דְּפִיקָה קַלָּה,
וְשָׁעוֹת, שָׁעוֹת דָּפְקָה הַדָּלִיָּה עַל חַלּוֹנִי,
דָּפְקָה, לֹא חָדָלָה,
וְצָר, כֹּה צַר לִי הָיָה.
הוֹי, פְּנִי, דָּלִיָּה קְטַנָּה, לָךְ
לַאֲשֶׁר תִּפְנִי,
אֲנִי – אֵין לִבִּי נָתוּן לָךְ מֵעָתָּה.
וּרְאִי: זְרוֹעוֹת אָבוֹת קְדוֹשִׁים לָפְתוּ אֶת־צַוָּארִי,
וְעֵינֵי סוֹפְרֵי סְתָ"ם לִי רוֹמְזוֹת וּמְבַקְּשׁוֹת,
כִּי אִישׁ אֲנִי מִקִּרְיַת סוֹפְרִים,
וְעַם הַמְּסוֹרָה מָסַר לִי מָסֹרֶת חַיָּיו,
וְצֶמַח חַי – מַלְאָכוֹ נִבָּט לִי מִתּוֹךְ הָאוֹת וְתָגָהּ,
וֵאלֹהֵי הַחַיִּים וְהַתַּאֲוָה
נִגְלוּ לִי בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת וְטַעֲמֵיהֶן,
וַתִּיקַר לִי הֲזָיָה אַחַת קְטַנָּה
מִשַּׁ"י עוֹלָמוֹת זָרִים,
וּדְבַר הָאֱלֹהִים –
מֵאֱלֹהִים.
וְאֶל הַשֶּׁמֶשׁ הָיָה דְבָרִי:
וְזָרַחְתְּ, הַשֶּׁמֶשׁ,
וּבָאת, הַשֶּׁמֶשׁ,
וְאֶת־כַּרְכֹּב חַדְרִי תָּשׁוּבִי לִפְקֹד מָחָר;
אַךְ אֶפְשָׁר – וּבְשׂוֹרַת שַׁחַר הָרִאשׁוֹנָה
לֹא תַאֲזִין אָזְנִי,
וְכִי תִגַּע בֹּהֶן קַרְנֵךְ בְּדַף אֶשְׁנַבִּי
לֹא יִהְיֶה עוֹנֶה לָהּ,
וּבַצָּהֳרַיִם,
כִּי תִזְרְקִי צְרוֹר קַרְנַיִם בְּעַד הַחַלּוֹן –
עַל קָדְקֹד חָלָל יִפֹּל,
וּמְצָאתִינִי מָחָר מֻשְׁלָךְ עַל הָרִצְפָּה,
כְּשֶׁיָּצְאָה נַפְשִׁי בֵּין הַסְּפָרִים,
וּבַקְּשִׁי־נָא עַל דַּף זֶה זְקַן הַסְּפָרִים,
צָמוּד בֵּין זְרוֹעוֹתַי,
וּמָצָאת:
חוֹתָם חַי,
זֶה חוֹתַם־דָּם, שֶׁנֶּחְתַּם עָלָיו
עִם נְשִׁיקַת שְׂפָתַי הָאַחֲרוֹנָה.
הַס! תְּפִלָּה קְטַנָּה לְבֵית־עָלְמִין מוֹבִילִים,
תְּפִלָּה לֹא־רְצוּיָה;
לֹא קַדִּישׁ יָתוֹם, וְלֹא פָּסוּק תְּהִלִּים
לַסְּחוּפָה וְלַדְּווּיָה.
הַס! טוֹמְנִים בֶּעָפָר
אֲנָחָה־אָדָם;
וְכָךְ סָחִים: תְּחִלָּה הָיָה מַאֲמִין, וְאַחַר – כָּפָר,
נֶאֱנַח – וְנָדָם.
כִּי עָיֵף הָאִישׁ וַיִּיגָע
מִבַּקֵּשׁ נֵס וְהוּא יִגָּאֵל;
עַכְשָׁיו הָס: מוֹבִילִים אוֹתוֹ בְּטֶרֶם נִגְאָל –
לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל.
הוֹי מֶרְחָבִים עוֹמְמִים
שֶׁל נַפְשִׁי צְמֵאַת אֵשׁ,
כָּךְ הָעוֹלָם הָיָה אָז
בְּטֶרֶם זָע הַיֵּשׁ.
תּוֹךְ זַעְזוּעִים כּוֹלְלִים
כָּל־יֵצֶר רָע וָטוֹב,
זֶה עִם זֶה מִסְתַּבְּכִים שָׁם
הַתְחָלַת כֹּל וָסוֹף.
וּבְמַחְבּוֹאִים נַפְשִׁיִּים
מִתְרַגְּשִׁים הֵן וָלָאו;
הַמֹּאזְנַיִם רוֹפְפִים
מֵאֵין הַכְרָעַת כָּף.
אָז הַנֶּפֶשׁ צוֹלְלָה
בְּיָם שֶׁל טוֹב וָרָע
וְהַיָּם חֲלִיפוֹת לוֹ,
זָע אַף אֵינוֹ זָע.
גְּבוּלִים לֹא נִתְמַמְּשׁוּ עוֹד,
לֹא לַיְלָה. אַף לֹא יוֹם;
שָׁם הַנֶּפֶשׁ נִפְגְּשָׁה
עִם צִלָּה עַל פְּנֵי תְהוֹם.
הוֹי הַלֵּב הַפַּקְפְּקָן,
וּנְשָׁמָה כִּבְדַּת־חֵטְא,
מִלְּפָנֶיךָ – מַלְאָךְ טוֹב
מִלְּפָנֶיךָ – שֵׁד?
וּבְמֶרְחַקִּים דּוֹמְמִים
עַל תְּהוֹם שֶׁאֵינוֹ נָח,
תִּפְגּשׁ אִישׁ יִתְעַלֵּל בָּךְ,
אִם רֵעַ, אֵם, אוֹ אָח?
וִדּוּי:
אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ אֶקְרָא לְעֵדִים עָלָי
וְיָעִידוּ,
אִם לֹא חַיֵּי הַר וֵיזוּף אֲנִי חָי.
וְאִם לֹא יְסוֹדוֹתַי: קִינָה וְשִׁירָה
וּבִנְיָן
וּסְתִירָה,
וְאִם לֹא הֵם לִי כָּל־הָעִנְיָן.
וְאִם לֹא נִפַּצְתִּי כֵּלִים
וְשָׁפַכְתִּי יֵינָם, שְׁמוּר יָמִים וְשָׁנִים,
וְאִם לֹא עָבַדְתִּי שִׁבְעָה אֵלִים
וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה שְׂטָנִים.
סְבִיב בֵּיתְךָ כַּזָּר הִתְהַלָּכְתִּי,
וּבֵין עַמּוּדֵי הַפְּרוֹזְדוֹר תָּעִיתִי כְּצֵל הָעַרְבָּיִם,
וַתְּפַרְפֵּר כְּנַף רוּחִי עַל שִׁמְשׁוֹת הַדְּלָתוֹת
פַּרְפֵּר וּפַרְפֵּר,
עַד נָשְׁרָה אֵין אוֹנִים עַל מִפְתַּן הַבַּיִת,
וַתִּשַּׁר אַחֲרֶיהָ דִּמְעָתִי.
וְאִם מִי שֶׁהוּא פָּתַח אֶת־דַּלְתֵי הַבַּיִת לְרֶגַע –
אֲנִי לֹא הֻזְמַנְתִּי אֶל תַּחַת קוֹרָתוֹ;
וַיַּעֲבֹר עַל פָּנַי אִישׁ זָקֵן
מִזִּקְנֵי בֵּית יַעֲקֹב הַחֲרֵדִים,
וְתַשְׁמִישֵׁי הַקְּדֻשָּׁה מִתַּחַת לְבֵית שֶׁחְיוֹ,
עָבֹר וְרָמֹס לְתֻמּוֹ בְּדַל־כְּנָפִי,
שֶׁפִּרְכֵּס לְרַגְלָיו.
וּמִמַּעֲמַקֵּי הַבַּיִת הֵקֵרוּ תַּחֲנוּנֵי הָעָם הָעֲצוּרִים,
וַיְפַלֵּל שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר עַל שׁוֹלְחָיו,
וְלַבּוֹת הַנֵּרוֹת הִבְהֲבוּ לְמַעְלָה
עִם לַבּוֹת הַלְּבָבוֹת הַדּוֹלְקִים,
וּכְרוּבֵי הַזָּהָב הַסּוֹכְכִים עַל פִּתְחֵי הָאָרוֹן
הִקְשִׁיבוּ רַב־קָשֶׁב,
וּפִתּוּחֵי הַצִּיצִּים בְּכֹתֶל הַמִּזְרָח פָּרָחוּ,
עִם אַשְׁכְּלוֹת הָעֵנָב,
וַתָּנַע פָּרֹכֶת הָאָרוֹן נַעֲנוּעַ שֶׁל רֶטֶט,
כִּי עָבְרָה הַתְּפִלָּה בֵּין גִּידֵי רִקְמָתָהּ.
וָאֵרֶא – וּפְנֵי הַמִּתְפַּלְּלִים קָרָנוּ,
וְהָאִישׁ שְׂבַע הַיָּמִים – שִׁדְרָתוֹ נִזְדַּקְּפָה,
וַיִּנְעַץ בֶּן־דַּרְדְּקֵי מַבָּטוֹ הַתָּמִים בְּאָבִיו,
שֶׁקִּפֵּל טַלִּיתוֹ,
וּנְשֵׁי יַעֲקֹב הַצְּנוּעוֹת הֵרִימוּ רָאשֵׁיהֶן
מֵעַל “קָרְבַּן־מִנְחָתָן”
וַתָּצֵצְנָה מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים לְתוֹךְ עֶזְרַת הָאֲנָשִׁים;
וַתִּטֹּף הַשַּׁלְוָה מֵעַיִן לְעָיִן,
וְנֶפֶשׁ עִם נֶפֶשׁ הִתְיַחֲדָה בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים,
וְהָיָה כֹּה טוֹב לְכֻלָּמוֹ.
וּבְעוֹד לא נָדַמָּה הַתְּפִלָּה
כִּוַּנְתִּי אֶת לִבִּי לַשִּׁיר וְלַתְּפִלָּה,
הַאִם אֶשְׁמַע מִתּוֹכָם קוֹל נַפְשִׁי,
אוֹ הֵדָהּ,
וּבְסִלְסוּל נִגּוּנִים אִם אֶחֱזֶה
אֶת־דַּרְכֵי לְבָבִי הַבּוֹדְדוֹת.
וָאֶתְמַהּ:
הַבַּיִת – בֵּית אָבִי,
וְהַקָּהָל – בְּנֵי עַמִּי וְאֶחָי,
וְהַתְּפִלָּה – אַחֶרֶת.
שְׁלִיחַ הַצִּבּוּר, תְּפִלָּתְךָ לְקוּיָה,
כִּי לֹא הוֹצֵאתָ אֶת־נַפְשִׁי בַּתְּפִלָּה,
וּמָה אִם עַל אַלְפֵי שׁוֹלְחֶיךָ בִּקַּשְׁתָּ,
וְעָלַי לֹא בִּקַּשְׁתָּ,
הֵן יָחִיד אָנֹכִי בֵּין רִבְבוֹת עַמְּךָ
כְּעַמְּךָ בַּתֵּבֵל הַגְּדוֹלָה;
וְכִי יִסְגֹּר הַשַּׁמָּשׁ אֶת שַׁעֲרֵי הַבַּיִת לְעֵת עֶרֶב,
וְגַם הָאַלְמֵימָר יְצֻנַּן מִקָּרְבַּן הַתְּפִלּוֹת הַחַמּוֹת –
עוֹד יִתְעֶה בֵּין עַמּוּדֵי הַפְּרוֹזדוֹר צֵל מַלְאָךְ לְנַפְשׁוֹ,
וְעַל פִּתּוּחֵי הַצִּיצִים בְּכֹתֶל הַמִּזְרָח
תְּפַזֵּז עוֹד תְּפִלָּה,
לא אֲמוּרָה,
וְאֶת דִּמְמַת הַבַּיִת כִּי יִקֹּב קוֹל תְּלוּנָה חֲשָׁאִית,
מִי יַגִּיד,
אִם שְׁכִינַת הָרַבִּים הוֹמִיָּה
אוֹ שְׁכִינַת הַיָּחִיד.
יָרְדָה עָלַי מֵלַנְכוֹלְיַת הַשְּׁקִיעָה בִּשְׁעַת הָעַרְבָּיִם
וַתַּז עַל נִשְׁמָתִי מִסֵּפֶל צְבָעֶיהָ הַנּוּגִים,
וּבְטֶרֶם הָחְתַּלְתִּי בְּמַעֲטֵה הַלַּיְלָה –
הָכְתַּרְתִּי לְרֶגַע בְּכֶתֶר הַשְּׁקִיעָה.
אָהּ, מַעֲרַב הַיָּמִים, מִי בִּקֵּשׁ מִיָּדְךָ כֹּתֶרֶת הַשְּׁקִיעָה?
וְאַתָּה, גּוֹרָלִי, שַׁלָּמָה נָתַתָּ אֶת־רַחֲבַת הַיְקוּם
וִיגוֹנוֹ בְּלִבִּי,
וָאֱהִי נִשְׁמַת עוֹלָם וְלֵב כָּל־הָאָדָם,
וַתֵּרֶד עָלַי מֵלַנְכוֹלְיַת הַשְּׁקִיעָה בִּשְׁעַת הָעַרְבָּיִם –
וַאֲנִי לֹא חָָפָצְתִּי!
יְחִידִי הָלַכְתִּי מִנְּעוּרַי בָּאָרֶץ,
וַתְּהִי זָוִית קְטַנָּה בּוֹדֵדָה בְּלִבִּי,
וַיְהִי נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה מַגִּיהַּ עַנְוְתָנוּת מִקְדָּשִׁי.
וַיְהִי כִּי עָיַפְתִּי מִלֶּכֶת, הִתְקַנְתִּי אֶת־עַצְמִי לְפִנַּת הַקֹּדֶשׁ
וַתְּהִי זֹאת תְּפִלָּתִי:
יַחְדֵנִי־נָא, צוּרִי, לְעַצְמִי יַחְדֵנִי,
וְאַל אוּבָא בְּקָהָל.
וּמַה־שֶּׁנָּתַתָּ בְּלִבִּי אֲקַבֵּל מִתּוֹךְ הִשְׁתַּחֲוָיָה
וַאֲבָרֵךְ הַיָּד, אֲשֶׁר בָּנְתָה לִּי חוֹמָה מִסְּבִיבִי,
וַתְּסַקֵּל וַתְּטַהֵר וַתְּקַדֵּשׁ
מַלְכוּתִי הַקְּטַנָּה –
זוֹ מַלְכוּת הַיָּחִיד.
יָרְדָה עָלַי מֵלַנְכוֹלְיַת הַשְּׁקִיעָה בִּשְׁעַת הָעַרְבָּיִם,
וַיַּעֲמֹד הָעוֹלָם כְּפוּף רֹאשׁ, מוּרָד עַפְעָף,
כְּשֶׁיּוֹרְדִים מִקְּוֻצּוֹת תַּלְתַּלָיו נְטָפִים אַחֲרוֹנִים
לְאַרְגְּמַן־הַיָּמִים –
וְכָבִים
וַתָּבֹא אַפְלוּלִית מִסְתּוֹרִין וַתַּעֲטֹף מְלֹא קוֹמַת הָעוֹלָם.
מִי יֹאמַר, מַה־יִגָּל לָעוֹלָם לְאַחַר הֵעָלוֹת הַמָּסָךְ,
וּבְשׂוֹרָה מִלַּיְלָה מַה־תִּהְיֶה,
מַה־יִהְיֶה לְאָדָם.
וְלִי, אָדָם נוּגֶה, מַה־יִּהְיֶה,
לִי?
שַׁל נְעָלֶיךָ, בֶּן־אָדָם, דּוּמִיָּה,
כִּי נוֹצְרָה נְשָׁמָה מִתּוֹךְ מֵלַנְכוֹלְיַת הָעֶרֶב
וְשַׁלְוַת הַשְּׁקִיעָה.
בָּרוּךְ הַמְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים
וּמְמַלֵּא לְבָנוֹת
וּמַחֲשִׂיף לְנִכְחָן עוֹלָמוֹת
מִמַּעֲטֵה הָאֹפֶל שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם
וּמִתּוֹךְ מֵלַנְכוֹלְיַת הַשְּׁקִיעָה.
זוֹלֵף אוֹר סַהַר עַל קָדְקֹד הַתֵּבֵל הַהוֹלְכָה לִמְנוּחוֹת
זוֹלֵף וּמְקַדֵּשׁ אֶת־כֵּפֵי הֶהָרִים
וּמוֹשְׁחָם לְשׁוֹמְרֵי הַתְּחוּמִים.
הָס.
פֶּרַח לְפֶרַח יִצָּמֵד בִּלְחִישַׁת שְׂפָתָיִם,
וְצִפּוֹר גּוֹזָלָהּ בְּאֶבְרָתָהּ תְסוֹכֵךְ.
וְאָדָם בָּאֹהֶל יִכָּנֵס לְאַהֲבָה וְלַחֲלוֹמוֹת הַלָּיְלָה,
וְאַרְיֵה וְנָמֵר אֶת־מָרוּת הַשְּׁקִיעָה מְקַבְּלִים.
וְיָם נִרְעָשׁ מִתְכַּוֵּץ אֶל גְּדוֹתָיו – וְיִישָׁן,
וְאוּלָם רַק לִבִּי פָּתוּחַ עַל גַּלָּיו וּפְצָעָיו.
וְאוּלָם אֲנִי, רַק אֲנִי –
טֶרֶם נַחְתִּי.
בִּדְרָכִים לֹא כְּבוּשׁוֹת תִּמְעַדְנָה קַרְסֻלָּי
וְרַגְלִי בַּחוֹל הַקּוֹדֵחַ עַד עֶצֶם תִּשָּׂרֵף;
קוֹל טָמִיר קְרָאָנִי וְאָמַר לִי, אוּלַי
עַד מַעֲלוֹת הַשַּׁיִשׁ אַגִּיעַ עִם עָרֶב.
עִם עָרֶב, כִּי אֶהְיֶה אֵין כֹּחַ מִלָּכֶת.
וְגַחֲלֵי פְּצָעַי עֲשֵׁנוֹת
נִתְגַּלָּה הַשַּׁעַר וְעָלָיו פָּרֹכֶת
עִם כְּתֹבֶת: פֹּה עֵינוֹת
הַחֶדְוָה, פֹּה תַרְנִין הַדְּמָמָה
כָּל־כְּמֵהָה בַּת עָיִן,
כָּל לֵב אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ בַּצָּמָא
אֲפִיקִים – וָאָיִן.
וּמִלְּמַעְלָה לַשַּׁעַר
וְלַפָּרֹכֶת מִלְּמָעְלָה
תְּרַפֵּד לָהּ שְׁכִינַת הַצַּעַר
עַל עַנְנַת לָיְלָה.
אֲבֵלָה,
בְּהַשְׁלִים מַחֲזוֹרָהּ,
עִם תְּפִלָּה וּשְׁאֵלָה
עַל שְׂפָתָהּ, הִיא נָמָה וּמְיַחֲלָה לְתוֹרָהּ.
וָאֶפֹּל עַל פָּנַי
וָאֶשַּׁק בְּיִרְאָה
אֶת־אַדְנֵי הַשַּׁעַר – אֲדָנָי
וָאֶכְלֶה לְמַלְאַךְ הָרַחֲמִים, כִּי תִסֹּב הַדֶּלֶת עַל צִירָהּ,
וְכִי אֶעֱלֶה בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם
לְכַהֵן בַּקֹּדֶשׁ מֵעָתָּה;
אַךְ הָיוּ הַשְּׁעָרִים נְעוּלִים.
וּדְמוּת לֹא הוֹפִיעָה, וְיָד לֹא הוּשָׁטָה.
וַיְהִי בָּאַחֲרוֹנָה
שָׁטַחְתִּי אֶת־כַּפַּי לְשַׁעַר הַדּוֹמֵם,
וְעוֹנֶה
לֹא הָיָה. אַךְ נֶעֱזָב וּמְשׁוֹמָם
אֶת־שֵׁם אֱלֹהַי לֹא חֵרַפְתִּי בְּשׁוּבִי;
עוֹד זִיק הָאֱמוּנָה
בִּי לָחַשׁ, כִּי טוּבִי
לְפָנַי, וְלִי הִיא הַכְּהֻנָּה.
טִהַרְתִּי אֶת־רַגְלַי, הִדֶַּקְתִּי אֶת־שְׂרוֹכֵי סַנְדָּלִי
וָאֵט אֶת־אֲשׁוּרָי
אֶל מַעְגָּלִי
וְאֶל יִסּוּרָי.
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.