רקע
יהודה קרני
הָאוֹת הָעִבְרִית
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; תשנ"ב 1992

עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם לָנוּ אוֹתִיּוֹת —

עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אֲבָנִים טוֹבוֹת.


כָּל אֹות מְזֻוָּתָה וּמְצֻחְצָחָה

וּמְרֻבָּעָה וּמְחֻוָּרָה כַּ“הֲלָכָה”.


כָּל אוֹת מְהֻקְצָעָה וּמְחֻדָּדָה

וּמַבְרִיקָה כְּמוֹ שִׂפְתֵי הָ“אַגָּדָה”.


וְכָךְ כֻּלָּן: אַבְנֵי מַשְׂכִּית, אַבְנֵי גָזִית

לְעֹרֶף הַהֵיכָל וְלֶחָזִית.


וּלְכָל אַחַת לְפִי חֲזַ“ל וּלְפִי רַזַ”ל, —

בְּסֵדֶר הָעוֹלָם תַּפְקִיד, מַזָּל.


הָ“אָלֶף”, לְמָשָׁל, הָיְתָה נְתוּנָה בַּצָּרָה,

אֲשֶׁר לֹא בָּהּ הָתְחַל “בְּרֵאשִׁית בָּרָא”,


אַךְ יֵשׁ לָהּ תַּנְחוּמִים שֶׁכָּל מָזוֹר גּוֹהִים:

בְּ“אָלֶף” מַתְחִילִים “אָדָם” וְ“אלֹהִים”.


וְגַם הַ“תָּו” קֻפְּחָה בְּעֵת שֶׁבָּא תּוֹרָהּ,

אוּלָם פִּצּוּי נִתַּן לָהּ: בָּהּ תַּתְחִיל “תּוֹרָה”.


וְכָךְ כָּל אוֹת וָאוֹת — עָלֶיהָ לֹא פָּחוֹת

מִתִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל אַגָּדוֹת וַהֲלָכוֹת.

המלצות קוראים
תגיות