יְהִי רָצוֹן שֶתְמַלֵא פְּגִימַת הַלְבָנָה (קה’ח)

ת"ר בזמן שלבנה לוקה סימן רע לישראל מפני שישראל מונין ללבנה

(סוכה קט)

יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ, יָרֵחַ בַּשָּׁמַיִם

בְּדַרְכֵיהֶם הֵמָה נְעִימִים נֶאֱהָבִים;

אֲהוּבִים לִי מְאֹד אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם-

קְטֹן הַגּוֹיִם וּקְטֹן הַכּוֹכָבִים.

בָּרִאשׁוֹן לַחֹדֶש בֵּין הָעַרְבָּיִם

יָפִיץ הַיָּרֵחַ אוֹר יְקָרוֹת קִפָאוֹן,

וּמִיּוֹם לְיוֹם יִגְדַּל אוֹרוֹ פִּי שְׁנָיִם,

עֲדֵי חֹשֶׁךְ יַגִּיהַּ יְגָרֵשׁ מַשָּׁאוֹן.

וּבַחֲצִי הַחֹדֶשׁ פְּנִימָתוֹ נִמְלָאָה

וּמִנֹּגַה נֶגְדּוֹ הַחֹשֶׁךְ כָּלָה.

הַבִּיטוּ וּרְאוּ! – פְּנִימָתוֹ שָׁבָה בָאָה

וְאוֹרוֹ יוֹרֵד בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר עָלָה.

וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ,

כֵּן אָרְחוֹת הַיָּרֵחַ, דַּרְכּוֹ בַקֹדֶשׁ.

יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ, יָרֵחַ בַּשָּׁמָיִם

בַּחֲלִיפוֹת וּתְמוּרוֹת יַחַד נִשְׁתָּווּ,

גוֹרָל אֶחָד לָאֵלֶּה הַשְּׁנָיִם,

וּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּו נָעֲמוּ נֶאֱהָבוּ.

בִּמְתֵי מְעָט, כְּמָה שֶׁנֶאֱמַר, בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ

יָרַד יִשְׁרָאֵל אַרְצָה מִצְרָיִם,

הוּא יִשְׂרָאֵל הַטּוֹבֵע בָּרֶפֶשׁ.

הוּא יִשְׂרָאֵל הַמּוֹלֵךְ בִּירוּשָלָיִם!…

מָרְדְכַי הַיְהוּדִי כִּמְעַט נָפַל, שָׁכַב,

מִצָרַת בַּת עַמּוֹ נַפְשׁוֹ נֶאֳנָחָה –

וַיָּקָם פִּתְאוֹם – עַל סוּס אוֹיְבוֹ רָכַב,

וּבִרְחוֹב הָעִיר קָרְאוּ לְפָנָיו “כָּכָה!”

כָּכָה חַי הִנֵּהוּ כַּסַּהַר בַחֹדֵש,

כֵּן אָרְחוֹת יִשְׂרָאֵל, דַּרְכּוֹ בַקֹּדֶשׁ.

* * *

מִיַּד הַשֶּׁמֶשׁ לַיָּרֵחַ קַרְנָיִם,

עַל אָחִיו הַקָּטֹן בְּחֶמְלָתוֹ יוֹפִיעַ,

וְהוֹד הַיָרֵחַ כִּי יְכֲסֶּה שָׁמָיִם

אַךְ גְּבוּרַת הַשֶּׁמֶשׁ לָאָרֵץ יַבִּיעַ;

וְיֵשׁ כִּי בֵין הַיָּרֵחַ וּבֵין הַשָּׁמֶשׁ

תַּעֲבוֹר הָאָרֶץ הָעוֹמֶדֶת בַּשָׁפֶל,

אָז יִלָּקֶה הַיָּרֵחַ, יָבוֹא אָמֶשׁ,

נָגְהוֹ יֵאָסֶף, חֲתוּלָתוֹ עֲרָפֶל.

וּבְכֵן חֲלִיפוֹת לַסַּהַר בַּחֹדֶשׁ,

כֵּן אָרְחוֹת הַיָּרֵחַ, דַּרְכּוֹ בַקֹּדֶשׁ.

תּוֹרָה נִתְּנָה לָנוּ, מוֹרֶשֶׁת קְדוּמִים,

שֶׁמֶשׁ צְדָקָה הִיא מַרְפֵּא בִכְנָפֶיהָ

וְיִשְׂרָאֵל אַךְ הוּא הַיָּרֵחַ בַּלְּאוּמִים,

הַמַּבִּיעַ גְּבוּרָתָה, הַמֵּפִיץ קַרְנֶיהָ.

וְיֵשׁ כִּי בֵין יִשְׂרָאֵל וּבֵין תּוֹרָתוֹ

תַּאֲוָה, קִנְאָה, כָּבוֹד בֵּינֵהֶם יַבְדִּילוּ.

אָז יִלָּקֶה יִשְׂרָאֵל תָּשְׁבַּת טָהֳרָתוֹ

וּצְלָלִים חֲשֵׁכִים עָלָיו יַּאֲהִילוּ.

וּבְכֵן לוֹ חֲלִיפוֹת כַּסַּהַר בַּחֹדֶשׁ,

כֵּן אָרְחוֹת יִשְׂרָאֵל, דַּרְכּוֹ בַקֹּדֶשׁ.

* * *

בִּבְרוֹא אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם

וַיֹּאמֶר לָתֵת מְאוֹרוֹת בָּרָקִיעַ,

שָׁוִים בָּרָא אֶת הַמְּאוֹרוֹת הַשְּׁנָיִם,

וְיָרֵחַ כַּשֶּׁמֶשׁ בְּהוֹדוֹ הוֹפִיעַ;

אָז קִטְרְגָה הַלְבָנָה וּבְכֵן נִתְמַעֲטָה,

וַתְּהִי לְמָאוֹר קָטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלָּיְלָה;

וַיְנַחֲמָהּ אֱלֹהַּ וַיָפֶס אֶת דַעְתָּהּ

וַיַּרְבֶּה צְבָאֶיהָ הַכּוֹכָבִים מִמָעְלָה,

כִּי יָשִּׂימוּ נוֹסָפוֹת לַסַּהַר בַּחֹדֶשׁ,

כִּי יַאֲצִילוּ מֵהוֹדָם עַל דַּרְכּוֹ בַקֹּדֶשׁ.

בִּהְיוֹת יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם,

וַיּוֹצִיאֵהוּ אֱלֹהַּ מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה,

לְכָל עַמֵּי תֵבֵל לִהְיוֹת לָעֵינַיִם

וּכְמָאוֹר גָדוֹל לְהָאִיר דַּרְכָּם בַּחֲשֵׁכָה –

אַךְ קִטְרֵג יִשְׂרָאֵל פָּשַׁע גַּם חָטָא.

וַיִּקְטַן מֵהָאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ

וְכוֹכָבִים שְׁנַיִם יָרְדוּ אָז מָטָה,

כִּי יָאִירוּ גַּם הֵם הַנָּתִיב מִמּוּלוֹ,

לִהְיוֹת בָּאָרֶץ כַּכּוֹכָבִים לַחֹדֶשׁ,

לְהוֹרוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ.

וְהָיָה יּוֹם אֶחָד הוּא לַאדֹנָי יִוָּדַע,

מֶנּוּ הַיוֹם הַהוּא מְכֻסֶּה בְמַשָּׁאוֹן –

אָז תָּמוּשׁ אֲפֵלָה, הַחֹשֶׁךְ יִגָּדַע,

וּלְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר לֹא אוֹר קִפָּאוֹן –

כִּי אוֹר הַחַמָּה אָז יִגְדַּל שִׁבְעָתָיִם,

וּכְאוֹר הַחָמָּה יִהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה;

הַכּוֹכָבִים כֻּלָם רִבּוֹ רִבּוֹתָיִם,

יִסֹּגוּ אָחוֹר עֲלֵיהֶם תִּשְׁכּוֹן עֲנָנָה,

כִּי יֶחֱוָרוּ פְנֵיהֶם מֵאוֹר הַחֹדֶשׁ,

וּמֵרָחוֹק יִשְׁתָּחֲווּ לוֹ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ.

וְהָיָה יוֹם אֶחָד עוֹד עִדָּן וְעִדָּנִים,

וְנָטוּ הַצְּלָלִים צִלְלֵי שְׁנוֹת אַלְפָּיִם,

לֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם וְלֵב אָבוֹת עַל בָּנִים

יוּשָׁבוּ כֻּלָם תַּחַת הַשָּׁמָיִם –

אָז יֵצֵא שֶׁמֶשׁ יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָתוֹ,

בְּעֶצֶם טָהֳרוֹ קַרְנָיו פִּי שֶׁבַע יִטְהָרוּ,

וְנֹגַהּ יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה כְאוֹר תּוֹרָתוֹ,

וּפְנֵי הַכּוֹכָבִים מִנָּגְהוֹ יֶחֱוָרוּ.

וְיִשְׂרָאֵל בִּלְבַדּוֹ כַסַּהַר בַּחֹדֶשׁ,

יּוֹרֶה אֶת הַדֶּרֶךְ דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ.