רקע
שמריהו לוין
אוֹר הַגָּנוּז.
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: וארשה; תרמ"ט 1889

גם את זה לעמת זה עשה האלהים (קהלת)


טוֹב הָאוֹר וּמָתוֹק הוּא לָעֵינַיִם,

לוֹ נָאֲוָה תְהִלָה, הוּא בְּכוֹר הַתּוֹלָדָה;

בְּכוֹר כָּל הַכֹּחוֹת, רִבּוֹא רִבּוֹתַיִם,

הוּא עֵין הַבְּרִיאָה, הוּא רַגְלָהּ, הוּא יָדָהּ.


קַרְנָיִם מִיָדוֹ וְהֵמָה כַּסֻּלָם,

הַמּוּצָב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמָיִם,

וּבַסֻּלָּם הַזֶה הַבְּרוּאִים כֻּלָם

עוֹלִים וְיוֹרְדִים בִּשְׁלַבֵי הַקַּרְנָיִם.


עַל פִּי קַרְנֵי הָאוֹר יִצְמַח כָּל צֶמַח,

בְּכָל נֶפֶשׁ חַיָּה הָאוֹר הוּא הָרוּחַ,

יִסָּתֵר מְעַט וְצֶמַח בְּלִי יַעֲשֶׁה קֶמַח.

לֹא יִחְיֶה הַחַי, הַנֶּפֶשׁ תָּפוּחַ.

* * *

זֶה כְּבָר מָצְאוּ לָמוֹ חַכְמֵי הַטֶּבַע,

לְקֶרֶן אוֹר בָּהִיר כִּי קָרְבוּ לָגֶשֶׁת,

וַיַפְרִידוּהוּ וַיִמְצְאוּ בוֹ שֶׁבַע

קַרְנֵי אוֹר וְהֵמָּה כְּקַרְנֵי הַקֶּשֶׁת:


אֲדַמְדַּם וִירַקְרַק, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן,

וְעוֹד שְׁלַל צְבָעִים, רִקְמָה רִקְמָתָיִם,

(בְעַד זְכוּכִית לְטוּשָׁה מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָן

הַלֹא ירֵאֵה זֹאת כָּל אָדָם לַעֵינָיִם).


זֹאת מָצְאוּ הַחוֹקְרִים וְעוֹד מָצְאוּ אַחֶרֶת;

כֹּחוֹת רַבִּים בָּאוֹר, הֵם רְצוּפִים בְּתוֹכוֹ,

הַקּוֹל וְהַחֹם וְאֵשׁ אִלִקְטְרָה הַבּוֹעֶרֶת –

בָּנִים הֵמָּה לָאוֹר, הֵם יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ
זֹאת מָצְאוּ הַחוֹקְרִים הַמַּגְבִּיהִים לָעוּף

וַיַרְבּוּ נִסְיוֹנוֹת פְּלִיאָה עָל פְּלִיאָה,

אַךְ מַה הוּא הָאוֹר – אִם לוֹ דְמוּת הַגּוּף,

אוֹ רוּחַ הוּא מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַבְּרִיאָה?

לֹא מָצְאוּ פִתְרוֹנִים חוֹקְרֵי הַטֶּבַע,

וְאוֹר גָּנוּז יְהִי גַם כִּי יַחְקְרוּ שֶׁבַע,


טוֹב הָאוֹר וּמָתוֹק הוּא לָעֵינַיִם,

לוֹ נָאֲוָה תְהִלָּה, הוּא בְּכוֹר הַתּוֹלָדָה,

מָתוֹק אוֹר תּוֹרָה לַנֶּפֶשׁ פִּי שְׁנַיִם,

הַתּוֹרָה הַתְּמִימָה כָאוֹר נֶחֱמָדָה.


הַנֶּפֶשׁ נִשְׁלְחָה מִמָּקוֹם גָבוֹהַּ,

לִשְׁכּוֹן בָּתֵּי חֹמֶר פֹּה עֲלֵי אֲדָמוֹת;

וְצֵדָה לַדֶּרֶךְ נָתַן לָהּ אֱלֹהַּ,

הַתּוֹרָה הַמְּאִירָה, הִיא חַיֵּי נְשָׁמוֹת.


כִּי תֵרֵד פֹּה מָטָה וְתָאִיר לַנֶּפֶשׁ,

וּבְסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה תָפִיץ אוֹרָה,

כִּי תְצָרֵף הַסִּגִים, תְּגָרֵשׁ הָרֶפֶשׁ,

וּתְהִי אָז הַנֶּפֶשׁ זַכָּה וּטְהוֹרָה.


הַתּוֹרָה אוֹר וּמִיָּדָהּ לָהּ קַרְנַיִם,

שׁוֹנִים הֵם לְמִינֵיהֶם כְּקַרְנֵי הַצֶבַע;

וְחוֹקְרֵי אוֹר תּוֹרָה, לִפְנֵי שְׁנוֹת אַלְפַּיִם,

קָרְאוּ לָהֶם ‘חָכְמוֹת’ וַיַחֲלְקוּם לְשֶׁבַע,


וּכְקַרְנֵי הָאוֹר וְהֵמָּה נִפְרָדִים,

יִתְלַכְּדוּ מֵעָל בַּשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת-

קַרְנֵי הַחָכְמוֹת כִּי יִהְיוּ לַאֲחָדִים,

יְדֻבָּקוּ יִתְלַכְּדוּ וְהָיוּ לְתוֹרָה אַחַת.


וְכִיסוֹד הָאוֹר הַנֶּעֱלָם עוֹד מִמֶּנוּ,

הַמֵּאִיר לָנוּ וְגָלְמוֹ לֹא תִרְאֶה עָיִן –

יְסוֹד הַתּוֹרָה הַנֶּפֶשׁ לֹא תְשֹוּרֶנוּ,

עוֹד הִיא נָבֹכָה, עוֹד דַעְתָּהּ מֵאָיִן:

הָאוֹר וְאוֹר תּוֹרָה מִסְתַּתְרִים בְּהֵחָבֵא,

אוֹר גָּנוּז הֵם לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא.

המלצות קוראים
תגיות