רקע
שמעון גינצבורג
אַהֲבַת הוֹשֵׁעַ (פּוֹאֵימָה)
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: דביר; תרצ"ו 1935

לְשׁוֹשַׁנַּת־נְעוּרַי

יוֹנִינָה שֶׁנִּקְטְפָה בְּאִבָּהּ,

סֵפֶר זֶה, פְּרִי שְׁנוֹת־אֶבְלָהּ, קֹדֶּשׁ,

זִכְרוֹן אַהֲבָה לֹא־תִבֹּל.


ספר זה – שירת האהבה של הוֹשֵעַ הנביא לְגֹמֶר, במסגרת תקופת־השקיעה של מלכות־ישראל – אם כי דבר שלם ונבדל הוא בפני עצמו, הריהו עִם־זה חלק מאֶפּוֹס גדול־יותר שעלה במחשבה. שתי שירות־עלילה אחרות, מזמן התנ“ך, עדיין ב”שִׁלְדָּן" הן עומדות ומחכות ל“תיקונן”: שירת “אַהֲבוֹת שְׁלֹמֹה” במסגרת תור־הזהב הלאומי – ושירת השקיעה של מלכות־יהודה, שבמרכזה עומדים “יִרְמְיָהוּ וִיחֶזְקֵאל”. ובכך תהַוה שירת הוֹשֵׁעַ וְגֹמֶר – עם היותה דבר שלם ומוגמר בפני עצמו, כאמור – את החלק האמצעי, המרכזי של הַטְּרִילוֹגִיָּה הזאת, אם אֶזכה להשלימה.

*

ראוי היה לה, לפואימה זו, שתכָתב, כנהוג בכל שירה אֶפִּית מסוג זה, במשקל הַפֶּנְטַמֶטֶר הַיַּמְבִּי; אולם הרגשה פנימית היא שדחתה אותו משקל ולחשה תחתיו בחירת המשקל הנכחי, הקצר דווקא. אפשר – מפני קִרבתו, במדה ידועה, למשקל הנבואי? בכל אופן, במקרים כאלה – לָאינסטינקט משפט־ההכרעה.

מטעם זה לא שניתי אף ממטבע הנגינה האשכנזית, שבה נכתבה הפואימה בגלות־אמֶריקה. על כל כגון אלה כבר אמר ח. נ. ביאליק: “שִׁיר יָחִיד לַלֵּב, וְאֵין שֵׁנִי”. –

במקומות הרבה השתמשתי ב“לִיצֶנְטִיָּה פּוֹאֶטִיקָה” והשארתי, לדוגמה, שָׁאֲלָה במקום שָׁאָלָה בסוף פסוק, לשם המשקל – ואת המדקדקים הנכבדים הסליחה. כל חֲטָף נקראת, על־פי־הרוב, כתנועה, אלא שאין נגינה עליה; ובמלים כמו גָרְעָה יש לקרוא גּרְעָה (שוא נע תחת הרי"ש – כמו סגֹל רפויה).

וזאת לקוראים המעיינים: חלקי פסוקים, אופיָניים לנביא, שנלקחו לצורך הענין מתוך ספר “הושע”, אף אם הובלעו בפואימה בשנוי־לשון, סֻמְּנוּ, על־פי־הרוֹב, במרכאות כפולות; אולם בִּטּוּיִים קצרים מיוחדים לו, כגון “פֶּתַח־תִּקְוָה”, “עֵמֶק עָכוֹר”, וכל יוצא באלה – לא צֻיְנוּ, והקורא המשכיל יעמוד עליהם מאליו.

*

ועוד זאת, לבסוף: הוצאת ספר־השירה הזה אֻפשרה על־ידי מר י. ל. גולדברג, והנני מביע לו בזה את רחשי הוֹקָרָתִי הנאמנה.

ש. ג.

י“ב אלול תרצ”ה, תל־אביב.


 

א.

הוֹשֵׁעַ יָשַׁב בְּלִשְׁכַּת־גָּזִית,

בֵּית־עֵקֶד סִפְרֵי מִקְדַּשׁ־אֶל,

דְּבִיר בֵּית־אֶל, וּבַצֵּל לְפָנָיו

מְגוֹלָלָה פְרוּשָׂה מְגִלַת־קְלָף,

בָּהּ שִׁירֵי־אַהֲבָה שֶׁלִּשְׁלֹמֹה

בְּאֵשׁ דָּת־גִּיל־עַד הִתְנוֹצְצוּ,

וַיֶּהֱגֶה בָהּ. וּבֵית־הָעֵקֶד

בִּנְגֹהוֹת־בֹּקֶר טוֹבֵל שָׂשׂ;

וְתִמְּרָה בַחֲלַל אֲוִירוֹ,

כְּעֵין עַמּוּד־אוֹרָה, אַבְקַת־פָּז.

וּבְעַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ

מִגִּנָּה זָלְפוּ רֵיחוֹת־מוֹר

שֶׁלַּשּׁוֹשַׁנִּים הַחַכְלִילִים־

חֲוַרְוָרִים, נָמִים סְבוּאֵי־טָל

בַּחֲצַר הַמִּקְדָּשׁ, מִקְדַּשׁ־מֶלֶךְ;

וּבָא וְנִתַּךְ אֵי־מִזֶּה –

הֲמִבַּחוּץ אוֹ תוֹךְ הַמְּגִלָּה? –

בְּשִׁיר־טַל מַשְׁכִּים, קוֹל הַדְּרוֹר…


עַל מֵצַח־אוֹר אֲצִילִי, רָם

אַךְ שָׁכְנָה לָהּ עֲנָנָה קַלָּה

אֲשֶׁר לְהוֹשֵׁעַ; וּבְבָבוֹתָיו

חֲרִישִׁית תּוּגָה קִנְּנָה

וְעִרְפְּלָה אֶת עֵינָיו שְׁקֵדִים,

מִסְתַּכְּלוֹת כְּמוֹ מִתּוֹךְ חֲלוֹם.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר בִּרְתֵת, פְּזוּר־נֶפֶשׁ,

כַּף־יָד עֲנֻגָּה יַעֲבִיר

עַל שַׂעֲרוֹתָיו הַמְתֻלְתָּלוֹת,

הָרַכּוֹת, שְׁחוֹרוֹת מִנִּי שֶׁחוֹר,

וְהָאֲרֻכוֹת כִּשְׂעַר אִשָּׁה;

וְכָפַּף רֹאשׁ, וְנִקְוְתָה

בְּגֻלַּת־עֵינוֹ דִּמְעַת־זֹהַר,

וְצָנְחָה רְתֵת אֶל קְלָף הַשִּׁיר…


כִּי עַלָיו עֶשְׂרִים כְּבָר וַחֲמִשָּׁה

אֲבִיבִים עָבְרוּ לִבְלִי שׁוּב,

וְשֶׁמֶשׁ־חַיָּיו בְּרוּם־אֳפָקָיו

עַל רֹאשׁוֹ עָמַד כְּבַאֲנָךְ:

עוֹד מְעַט וְהֶאֱרִיךְ עֶרֶב צְלָלָיו –

וְהוּא אֶת חַיָּיו עוֹד לֹא חָי.

וַיִּשָּׂא גֵּווֹ, דַּק וְזָקוּף,

הָעֶלֶם חִוֵּר וִיפֶה־פֶה,

כְּשֶׁאֶת אֶת כּוֹסוֹ שׁוֹשָׁן לָבָן,

רְוֵה־טַל, צְמֵא־אוֹר, אֶל שֶׁמֶשׁ־יָהּ

בִּתְפִלָּה זַכָּה לִשְׁטֹף כֻּלּוֹ

בְּזִרְמֵי־עֶדְנָהּ, לְחָנֵנוֹ

וְלַהֲמִיתוֹ בִנְשִׁיקָתָהּ…

לַשָּׁוְא! לֹא בָאָה נְשִׁיקַת־אֵשׁ.

וְכַאֲשֶׁר יַרְבֶּה קְרֹא בַמְּגִלָּה,

כֵּן רְעַב־לְבָבוֹ יֶחֱזַק

לְשִׁיר־הַשִּׁירִים שֶׁלַּחַיִּים,

וְכֻלּוֹ – תְּפִלַּת אַהֲבָה

לַלֵּב רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרוֹנָה;

וְהוּא אֶת חַיָּיו עוֹד לֹא חָי.


כִּי עוֹדוֹ יֶלֶד, בֶּן־טִפּוּחִים

לְאַלּוֹנֵי כְפַר מוֹלַדְתּוֹ,

לִשְׂדֵי־הַתְּרוּמוֹת, עֵין־הַזָּהָב,

וְלִשְׁמֵי־הַתְּכֵלֶת – בָּחַר בּוֹ

אֶל זָר, קְשֵׁה־רוּחַ, וְיַבְדִּילוּ

מִכָּל בְּנֵי־גִילוֹ בְּחָזְקַת־יָד,

לְהָעֵם נֶפֶשׁ, בְּיַד הַגּוֹרָל

לְזֹהַר נִכְתְּבָה אֵין־עָב. –

אֲדוֹן־הַכְּפָר – בְּאֵרִי אָבִיו,

שַׂר־צָבָא, גִבּוֹר שְׂדֵה־אֲרָם,

לוֹ אֻרְווֹת סוּסִים וּמֶרַכָּבוֹת,

לָרֹב עֲבָדִים, הֵיכַל־שֵׁן,

כְּלֵי־זָהָב, שְׁטִיחִים, שְׁלַל־דַמֶשֶׂק;

וְנוֹסַף עַל כָּל הוֹן לַשָּׂר,

עַל כָּל הַסְּגֻלּוֹת שֶׁבְּמִכְמַנָּיו:

הוֹשֵׁעַ בְּנוֹ, גּוֹזָלוֹ רַךְ,

הַצַּח וְטוֹב, עֲטוּר־תַּלְתַּלִּים

וּמֵאִיר־עַיִן, דְּמוּת הַכְּרוּב, –

עָלָיו גַּאֲוָתוֹ וַחֲלוֹמוֹתָיו,

חֲלוֹמוֹת מַעְפִּיל, מְרַחֲפִים

עַד כִּסֵּא־מַלְכוּת שֶׁלְּיָרָבְעָם…

וְלֹא מָנַע מֶנוּ כָל מְאוּם.

כִּי בֵּית־אֶל, יוֹם חִבְּלַתְהוּ אִמּוֹ

בְּבֵית־הַחֹרֶף רַב־הַהוֹד,

וְאָז עוֹד בְּאֵרִי רֵעֶה־מֶלֶךְ –

בָּאֵיתָן נִתְּכוּ מִטְּרוֹת־עֹז,

נוֹרָאוֹת הִרְעִים אֶל, וּבְרָקִים

כַּחֲרָבוֹת עַל בֵּית־מֶלֶךְ רַב,

וַיָּטָשׁ מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל

בֶּן־נֶשֶׁר עַל בֵּית־אֲדוֹנָי,

וַיֵּדֶא סְבִיבוֹ, טוּשׁ וּצְרֹחַ;

וּבְרוּם־הָעוֹלָם, כִּי רַד יוֹם,

בְּצִבְעֵי קֶשֶׁת שֶׁבְּעָנָן,

מְפֹאָר נִתְלָה גֶּשֶׁר־פָּז

מִיָּם וְעַד יָם, בְּרֹךְ־שְׁקִיעָה טוֹבֵל.

וְהַמְיַלֶּדֶת, בַּעֲלַת־אוֹב

וְחָכַמְת־נָשִׁים, לִפְנֵי בְּאֵרִי

הַנִּרְגָּשׁ עָמְדָה, נִבְּאָה:

"אַשְׁרֶיךָ! יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ

בֶּן־שֶׁמֶשׁ, נֶשֶׁר בָּא לִמְלוֹךְ!"

וַיִּקְרָא אָבִיו לוֹ הוֹשֵׁעַ,

כְּשֵׁם עֶבֶד־אֲדֹנָי בִּן־נוּן,

שַׂר־קְרָב, לְמִצְוָתוֹ סָר הַשֶּׁמֶשׁ;

וַיִּשְׁמֹר בְּלִבּוֹ דְּבַר־הָרָז.

וְכָל הָרוֹאֶה פְּנֵי הַנַּעַר –

וְהִשְׁתָּאָה לְחוֹתַם מַלְכוּת־רוֹם

עַל מִצְחוֹ־אוֹר; וַיְהִי הוֹשֵׁעַ

חֲמֻדוֹת אֶל כָּל יוֹדְעָיו.

מִמֶּנוּ גַם אֶת כָּל יִקְרוֹתָיו

לֹא חָשַׂךְ טֶבַע: כְּמוֹ אָב שָׂב,

הֱבִיאוֹ יַעַר חַדְרֵי־חֲדָרָיו

וְדִמְמַת בְּרוֹשָׁיו גִּלָּה לוֹ,

בְּהַעֲטִיר כַּף־עָב עַל ראֹשָׁם

וּבְקָדְרָם לִפְנֵי סַעַר קָם;

וּבְמַעֲמַקָּיו מִבְחַר כְּמֶהָיו

וְגַרְגְּרָיו לוֹ הִקְרִיב שַׁי.

וּכְמוֹ אָח קָטָן הִכִּירוּהוּ

בְּשַׁדְמוֹת־כֶּתֶם שִׁבֳּלִים,

וַיִּקְּדוּ לוֹ, כִּלְבֶן־הַמֶּלֶךְ…

וְיֵשׁ בַּשָּׂדֶה נָח עַל גָּב,

מְרֻתַּק־לֵב אֶל זְהַב עָב קְטַנָּה,

טוֹבֶלֶת לָהּ בִּתְכֵלֶת־חָג;

עַל עָב זוֹ הוּא וַחֲלוֹמוֹ רְכוּבִים:

הוּא, יֶלֶד תָּם, וַחֲלוֹם גִּיל־עַד.

וְחַסְדּוֹ, כַּעֲנַן־הַבֹּקֶר,

בַּמֶּרְחָב שָׁט, מְבָרֵךְ־כֹּל.

לֹא־רְחוֹקִים נִרְאוּ מְסִבֵּי־דּוֹתָן,

וְאִמּוֹ לוֹ עַל בֵּן פּוֹרָת,

עַל יוֹסֵף, שָׂחָה… וְאֶת עִקְבוֹתָיו

הַיֶּלֶד בִּקֵּשׁ תּוֹךְ כָּל בּוֹר;

וּבְקוֹל מְצִלּוֹת גְּמַלִּים עוֹבְרִים

אַט, יִלְלָתוֹ הֶאֱזִין…

וַיִּתְרַע אֶת צִפֳּרוֹת־כְּרָמִים

וְאֶת רוּחוֹת, לוֹ רָז לָאֲטוּ;

אֶת זְבוּבֵי־רִקְמָה, לוֹ זִמְזַמוּ

וְאֶת כָּל יִתּוֹשׁ־עֶרֶב שָׁר;

וְאֶת אַדְמוֹנִית, יְפַת־הַפָּרוֹת,

בָּהּ נַפְשׁוֹ רַכָּה נִקְשְׁרָה:

יוֹם יוֹם, בְּשׁוּבָהּ מִן הַמִּרְעֶה,

עַל טוּב צַוָּארָהּ יַעֲבֹר,

לִפְנוֹת הָעֶרֶב, בְּהוֹצִיא בְלִילָהּ,

אֵלֶיהָ, אוֹהֵב, אוֹכִיל יֵט,

בְּהַאֲדִים מִנֶּגֶד אֹפֶק,

וְשֶׁמֶשׁ, פְּנֵי־לֶהָבִים לָהּ – –

אַךְ כִּי חֳרָפִים תִּשְׁעָה עָלָיו

כְּבָר עָבְרוּ, וְעֵינָיו נִפְקְחוּ

לִרְאוֹת אֲשֶׁר לֹא רָאָה תְחִלָה,

וּלְסַמֵּר בְּשָׂרוֹ הִרְעִים קוֹל

אֶל רֹאשׁוֹ קָט וַיְהֻמּוֹ כָלִיל:

קוֹל שְׁאָגָה לְאָב, בְּהִשְׂתָּעֲרוֹ

עַל אֵם חֲרֵדָה, בַּחֲמַת־נֶשֶׁר

עַל יוֹנַת־אֵלֶם, יוֹנַת־תֹּם;

וְכִי לֶחְיוֹ, כַּעֲבוֹר הַסַּעַר,

מְטַר דִּמְעוֹת־אִמּוֹ הִרְטִיב חָם

וְשִׁיר חַיֶּיהָ אוֹבְדִים, נוּגָה

בְּנֶשֶׁף־סְתָו לוֹ שׁוֹרְרָה, –

בְּכוֹס־חַיָּיו, כּוֹס־הַזָּהָב, צָלַל

רִאשׁוֹנָה צֵל הַמָּוֶת מָר.

וַיִּלְמַד הַחֲרֵשׁ וְאָרֹג

לְבָדָד מַחְשְׁבוֹת רַחֲמָיו

עַל אִמּוֹ, וְגַם עַל אָבִיו, חוֹלֶה

בַלֵב, אֲכוּל תּוֹלַעַת־סוֹד:

סוֹד אוֹצְרוֹת־אוֹן וַחֲלוֹם־תִפְאֶרֶת

בּוֹ דֹּם, לְאֵין מוֹצָא, כָּאֲבוּ – –

הִתְרַחֵק מִן יְלָדִים מְשַׂחֲקִים

וְיַלְדוּת־חֵן מְחוֹלְלוֹת,

וּפְרֹשׁ אֶל צֵל בְּפִנַּת־בַּיִת

וְהִסְתַּכֵּל, זָע, בְּשֶׁמֶשׁ בָּא,

וּקְלֹט שִׁיר־שְׁקִיעָה שֶׁלִּזְהָרָיו,

וּכְמוֹהֶם שָׁתֹת דָּם בַּלָּאט…


יוֹם אֶחָד, וְהוּא עוֹד נַעַר קָטָן,

בְּפִנָּה חָבוּי, בְּמִסְדְּרוֹן

עֲלִיַּת־הַמְּקֵרָה, שָׁמָּה

מִסַּעַר, צָרַר אָב וָאֵם

בִכְנָפָיו, נִמְלַט עַל נַפְשֵׁהוּ,

וְכֻלּוֹ רוֹעֵד, נִכְלָם, דָּךְ:

וּבְעַד הַחֲרַכִּים הַמְאָדָּמִים

פְּנֵי־דָם לַשֶּׁמֶשׁ נִשְׁקְפוּ,

וְלִבּוֹ יָצָא: מַלְאָךְ אָדֹם

שָׁם נִרְאָה לוֹ בְשוּלֵי רוֹם!

וְעַל הַנַּעַר נָחָה עֵינוֹ,

עֵין־פְּלָדוֹת רָזִית, לוֹחֲשָׁה –

וּכְמֻכֵּה תִמְהוֹן־אֶל הוֹשֵׁעַ:

עִם נַפְשׁוֹ, עֵינָיו נִנְעֲצוּ

בְּעֵין־הָאֵל שֶׁבְּשׁוּלֵי שַׁחַק

חֹם, רַחֲמִים מְטַפְטְפָה

וְלוֹחֲשָׁה, כִּבְעַד צְעִיף־דֶּמַע,

נֶחָמָה, בְּרָכָה, אַהֲבַת־אוֹר…

וְאֵין בָּעוֹלָם כִּי־אִם שְׁנֵיהֶם,

אֶל רַחוּם וְהוּא, מִתְיַחֲדִים;

וְעֵין־הָאֵל מַקְדִּישָׁה אוֹתוֹ

אֶל גּוֹרַל־חַיִים רַב־עֱנוּת,

לוֹחֶשֶׁת טְמִירוֹת, וְהוּא לֹא יֵדַע,

כָּאֵם עַל יָחִיד רוֹעֲדָה,

נוֹשַׁקְתּוֹ נְשִׁיקָה אַחֲרוֹנָה:

“שָׂא בְּרָכָה בְּנִי!” – וְיָרְדָה תְהוֹם.

הַיֶּלֶד יָשַׁב רֶגַע נִפְעַם,

מִשְׁנֵהוּ – וְלִבּוֹ רַךְ, וַיֵּבְךְּ.


וְכִי רָזוּ פְּנֵי הַבֵּן, וְעֵינָיו

הֶעְמִיקוּ בְעֹר מִיּוֹם לְיוֹם,

עֵין־אָב בּוֹחַנְתּוֹ, וְיַד־אֵם מִצְחוֹ

בְּדַאֲגַת־לֵב מְמַשְּׁשָׁה:

אָז יִשְׁלָחֶנּוּ אָבִיו בֵּית־אֶל

הִתְחַנֵּךְ, לָמֹד אָרָחוֹת־קְרָב;

וּבְיַד אֲמַצְיָה, כֹּהֵן־מִקְדָּשׁ,

יְדִיד־נְּעוּרָיו, יַפְקִיד בְּנוֹ.

וַיְהִי הוֹשֵׁעַ בְּאָמְנָה אִתּוֹ,

וַיִּלְמַד קְרֹא וּכְתֹב וּנְאֹם;

אַךְ תֵּעַב מִשְׂחֲקֵי־מִלְחָמָה

וְכֹהֲנִים מִתְגּוֹדְדִים

בַּחֲרָבוֹת, עַד שְׁפָךְ דָּם, – עֵת יִצֶף

הָעֵגֶל, לוֹטֵשׁ עֵינֵי־פָז…

וַיִּהְיוּ אַחִים לוֹ חֲלוֹמוֹתָיו,

וּמְגִלּוֹת – רֵעָיו כָּל הַיּוֹם:

וַיְהִי מְטַיֵּל, מֻכְתַּר קְהָלָם,

בִּמְסִבֵּי עִיר יְפַת־הַנּוֹף,

מְתַפֵּשׂ עַל הָהָר מִקֶּדֶּם,

אַבְרָם שָׁם נָטָה אָהֳלוֹ

(כְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שָׂחָה אִמּוֹ

בְּפִנַּת־חֹם, בְּעַרְבֵי־סְתָו),

וּבְהַכְחִיל בַּמֶּרְחָק עָשָׁן –

וְנִדְמֶה לוֹ: שָׁם מִזְבְּחוֹ…

מִתְבּוֹנֵן אֶל נְגֹהוֹת־בֹּקֶר,

בְּעַד מִפְלְשֵׂי־עָב מִסְתַּנְּנִים,

וְרוֹאֶה סֻלַּם־אוֹר וּשְׁלַבָּיו

הַנִּגְלֶה שָׁם לְיַעֲקֹב,

מַלְאָכִים עוֹלִים בּוֹ וְיוֹרְדִים, –

וּמַקְשִׁיב צִלְצוּל שִׁיר אֵין־קוֹל…

אַךְ כִּי מִבָּמֳתֵי־הָר הָעִירָה

גַּם הוּא מִסֻּלַּם־אוֹר הַהוּא

חֲרִישִׁי יָרַד, וּבַדֶּרֶךְ

מִבְּנֵי־הַנְּבִיאִים פָּגְשׁוּ בוֹ,

וּבְלַהֲקָתָם הַצֹּהֶלֶת

חֲבוּרַת קְדֵשׁוֹת צוֹחֲקוֹת, –

בְּחָפְזָה עָבַר עַל פְּנֵיהֶם,

וְהִבִּיטוּ כְמֵהוֹת אַחֲרָיו,

וְדָפַק לִבּוֹ. אָדְמוּ פָנָיו,

בְּחוּשׁוֹ מַבַּט־לַעֲגָם:

וְהָיָה לִבּוֹ כַמֶּרְקָחָה,

בָּהּ עֵרֶב בֹּשֶׁת, חֵשֶׁק, בּוּז;

וְרֶגֶשׁ בְּדִידוּת, בְּדִידוּת גְּדוֹלָה,

נֹתֶנֶת־כֹּל, כְּמֶרְחַב־יָהּ

וְגֹזֶלֶת־כֹּל, כְּמַחֲלָה כְּבֵדָה,

מִמֶּנָּה מִפְלָט לוֹ אֵין עוֹד…


בָּעֵת הַהִיא רִאשׁוֹנָה נָגְעָה

בְּלֵב עֶלֶם רַךְ יַד־אֱלֹהִים,

וַתַּקְדִּישֵׁהוּ לַשָּׁמַיִם.

מִיּוֹם עֲמֹד עַל תִּלוֹ דְבִיר

בֵּית־אֶל הָעַתִּיק, עוֹד קִירוֹתָיו

לֹא נִזְדַּעַזְעוּ עַד הַיְּסוֹד

מִמָּגוֹר, כְּרָעֲדָם יוֹם אֶחָד

בַּחִיל לְנַהַם נָבִיא זָר,

מִקָּרוֹב בָּא בְּמַקֵּל־רוֹעִים,

מִיהוּדָה עָלָה כָאֲרִי,

רְחַב־כְּתֵפַיִם, שְׁחוֹר־הַזָּקֵן,

וּלְעֵינָיו – שְׁחוֹר בְּרַק בְּרֵכוֹת־לֵיל,

עֵת כֶּסֶף־סַהַר יִתְכַּס עָבִים

וְהֵרִיחוּ סַעַר אַרְזֵי־אֶל.

בְּיוֹם חַג בָּא וְנִצְחוֹן־מֶלֶךְ

וּתְשׁוּאוֹת־עַם בְּשַׁעַר־עִיר:

"יְחִי יָרָבְעָם גֹּאֲלֵנוּ

מֵעֹל אֲרַם!" – וְרִחֵף צְחוֹק

וְהִתְפַּתֵּל, אָפֵל, עַל שִׂפְתוֹתָיו,

וַיָּמֶת, כְּרַעַל, תְּרוּעַת־גִּיל:

“יְחִי!” בְּפִיהֶם – וְהִשְׁתָּאוּ,

וְהִבִּיטוּ אַחֲרָיו עַד בּוֹשׁ…

וּבְכָל רֹאשׁ־חֹדֶשׁ וַעֲצֶרֶת

בְּשַׁעַר בֵּית־אֶל יִנְהַם קוֹל

כַּיוֹנָה, וְיֵשׁ – כְּאַרְיֵה שׁוֹאֵג

פָּצוּעַ, – כֻּלּוֹ רְתֵת־מְרִי.

וְדַלִּים, שְׂכִירֵי־יוֹם וְיוֹגְבִים,

אֶל רַעַל־דִּבְשׁוֹ נָהֲרוּ,

וְאֶחָד מִן הָעָם כֹּה אָמַר:

"בִּלְשׁוֹנוֹ עָמוּס, אוּלָם – חַי

הַדֶּרֶךְ לִבְאֵר שֶׁבַע! – דּוֹמֶה

הוּא, כְּמוֹ מִפִּיו יִתְעוֹפְפוּ

לַפִּידֵי־אֵשׁ עַל רֹאשׁ כֻּלָּנוּ,

לְהַחֲלוֹת כָּל לֵב בַּחֲתָת!"

אַךְ בְּנֵי־הַנְּבִיאִים רֹאשׁ הֵנִיעוּ,

עַל אִכָּר זֶה הִתְלוֹצְצוּ:

"מִתְּקוֹעַ בָּא לְאַלֵּף בִּינָה –

וְעַל יַד מִי יָצַק מַיִם הוּא?"

אֲמַצְיָה, כֹּהֲנָם וּמוֹרָם,

עַל לֵב הוֹשֵׁעַ דִּבֵּר: "קוּם!

אֱסֹף לְךָ כָּל בְּנֵי הַשּוֹעִים

וְהַנְּבִיאִים, וִיִּסַּדְתָּם

אֲגֻדָּה אַחַת, וְהָיִיתָ

כְּאָבִיךָ, גִּבּוֹר שְׂדֵה אֲרָם,

לְכִסֵא־מַלְכוּתֵנוּ מָגֵן

וּמַחֲסֶה מִמְּרִיבֵי־עָם.

לֹא טוֹב בְּעֵינַי דְּבַר הָאִכָּר

מִתְּקוֹעַ. כִּי בַמַּחֲשָׁךְ

גַּל קָטָן חוֹתֵר – וְנָפְלָה לְבֵנָה,

וְנָפַל כָּל הַבַּיִת חִישׁ,

וְקָבַר גַּם אוֹתָנוּ תַחְתָּיו!"

וְלֹא שָׂם הוֹשֵׁעַ לֵב לִדְבַר

אֲמַצְיָה, וְאִם כְּאָב אֲהֵבוֹ –

וְהוּא עוֹד חַי בִּנְאוֹת־חֲלוֹם.

וּכְגָדְלוֹ – פָּשַׁט חֶרְדַּת־בָּשְׁתּוֹ,

כִּפְשׁוֹט צִפֹּרֶת מַעֲטָהּ.

יֵשׁ יָבוֹא גַם אֶל נִשְׁפֵי־קְרוּאִים,

מַסֵּכוֹת, מְחוֹלוֹת וּכְלֵי־שִׁיר,

הוּא וַחֲבֵרוֹתָיו, בְּנוֹת אֲמַצְיָה –

וּבְכָל מְקוֹם בּוֹאוֹ נָפַל אוֹר.

וַיְהִי כְמֶלֶךְ רַךְ לֹא־נִמְשַׁח,

רֹאשׁ בְּנֵי־הֵשּׁוֹעִים, מְנַהֲלָם

וּמְלַמְּדָם אָרְחוֹת שִׁיר וּמְלִיצָה.

וְלֹא נִפְגַּשׁ אִכָּר אֶת בֶּן־שָׂר. –

אַךְ בְּיוֹם חַג – אַחַר גִּזֵּי־מֶלֶךְ,

עֵת רָעֲצוּ בְּחֹזֶק־יָד

אֶת הָאִכָּרִים נֹגְשִׂים, לֵאמֹר:

“אֶת מַס־הַמֶּלֶךְ חוּשׁוֹ תְנוּ!” –

כִּי בְּשִׂמְחַת־קָצִיר רָאָה עָמוֹס,

עֵת מָלֵּא תְּשׁוּאוֹת כָּל הַשּׁוּק,

עַל סְדָן, לְיַד הַנֹּגֵשׂ, יֶלֶד

לְמִמְכָּר עֹמֵד, עָרוֹם, דַּק,

וְאִמּוֹ יוֹשְׁבָה שְׁחוֹרַת־פָּנִים,

וְהִיא בִּבְכִי מְמָרְרָה;

וְלֵץ אֶחָד מִשֵּׁשׁ בְּשַׂר־הַיֶּלֶד

וַיּאמֶר: "מְחִיר הַקָּט לֹא רַב!

מָכְרֵהוּ לִי, וּלְגִנְזֵי־מַלְכוּת

זוּג נַעֲלַיִם אֶשְׁקְלָה!"

לִצְחוֹק הֶהָמוֹן הַפָּרוּעַ, –

וַיַּעַל בֵּיתָה אֲדוֹנָי

הַנָּבִיא קוֹדֵר, רוֹעֵד כֻּלּוֹ,

וְאַחֲרָיו רֹב דַּלַּת־עָם –

אֶל הָעֲזָרָה. שָׁם בַּקָּצֶה

עַל מִזְבַּח־זָהָב הִכְחִיל

עֲשַׁן־הַקְּטֹרֶת, וַאֲמַצְיָה

מְכַהֵן פְּאֵר: לִמְעִיל־הַשְּׂרָד

בְּשׁוּלָיו פַּעֲמוֹנֵי זָהָב,

וּלְחֵשֶׁב־אֵפוֹד – מִשְׁבְּצוֹת

מַבּוּעֵי צְבָעִים, צִבְעֵי־זֹהַר,

אוֹר שֹׁהַם, אֹדֶם, פִּטְדָּה.

מִבֵּית לִשְׂבָכָה מַעֲשֵׂה־קְלָעִים

בְּנֵי־מֶלֶךְ יָשְׁבוּ, רִאשׁוֹן טוּר,

עַל כִּסְאוֹת־שֵׁן. כֵּס־פָּז בְּרֹאשָׁם,

לַמֶּלֶךְ, פָּנוּי יַעֲמֹד

(כִּי צְמֵא־הַקְּרָב, יָרָבְעָם נָסַע

לִרְאוֹת בְּבַצֵּר עָרֵי־גְבוּל).

עַל יָדָם שׁוֹעִים לְבוּשֵׁי מִכְלוֹל,

וּנְשֵׁיהֶם – בְּרָב עֲדִי וָפוּךְ;

בָּם – בְּנוֹת אֲמַצְיָה, עִם הוֹשֵׁעַ.

הַהֵיכָל מָלֵא מֶתֶק שִׁיר

וּנְגִינַת נְבָלִים, בֵּין עַמּוּדֵי –

הַשֵּׁשׁ עֲרֵבָה רוֹתְתָה – –

וְהִנֵּה עַל הַבָּמָה נִצָּב,

עַל מַקְלוֹ נִשְׁעָן, אִכָּר זָר.

אַז יִנְהַם "זִמְרַת נְבָלֶיךָ

מֵעָלַי הָסֵר!" – וַחֲזִיז

מֵעֵינוֹ יִיר אֶל מִזְבַּח־זָהָב;

וְהַנְּגִינָה קָפְאָה. הָשְׁלַךְ הָס.

וַיִּשְׁאַג – וּכְמוֹ אַבְנֵי בָרָד

עַל רָאשֵׁי רוֹזְנִים נִחֲתוּ,

הַמֹּכְרִים אֶבְיוֹן בְּנַעֲלָיִם,

וְעַל פָּרוֹת־בָּשָׁן – נְשֵׁי־הַחֵן;

וְהֵם יוֹשְׁבִים, פְּעוּרֵי־פִיּוֹת כֻּלָּם.

אַךְ כִּי גַּם חֶרֶב הוּעֲפָה,

בִּבְרַד־הָאֵשׁ, עַל בֵּית־יָרָבְעָם –

אֲמַצְיָה נֵעוֹר, כֹּהֵן רֹאשׁ,

וּבְעוֹד הַמַּחְתָּה, זָהָב טָהוֹר,

בְּיָדוֹ עָשָׁן מַעֲלָה,

עֲשַׁן הַקְּטֹרֶת הַכְּחַלְחֹלֶת, –

רָץ אֶל הַנָּבִיא בָחֳרִי־אַף

וַיִּדְחֲפוֹ בַּיָּד־הַמַּחְתָּה,

וַיִּקְרָא: “חֹזֶה, לֵךְ בָּרַח!”… –

וְהוֹשֵׁעַ קָם, עַל עַמּוּד נִשְׁעַן

וַיִּתְקַע עֵינָיו נוֹצְצוֹת,

כַּקָּסוּם, בְּהַדְרַת פְּנֵי הַנָּבִיא

הַקּוֹדֵר, שֶׁלֹּא חָל וְלֹא נָע

בְּהַקִּיף אוֹתוֹ צְבָא הַמִּקְדָּשׁ,

חֲגוּרֵי חֶרֶב וַחֲנִית.

רַק מַקֵּל־רוֹעִים פִּתְאוֹם הוּרַם –

וּכְמוֹ בְּסוּפָה יַעַר זָע,

וַיְהִי מְלוֹא הָעֲזָרָה סַעַר

וּבְרָקִים וְשַׁאֲגַת אֲרִי:

“הָאֵל שְׁלָחַנִּי!” וּבְרַד קְלָלָה

אֶל פְּנֵי אֲמַצְיָה – כִּפְנֵי מֵת.

וּלְעֵבֶר אִשְׁתוֹ, בְּמַחְשׂף עֶדְיָהּ,

אֶת מַקְלוֹ הָדָה בַחֲרָק־שֵׁן:

“זֹאת אִשְׁתְּךָ, בָּעִיר הִיא תִזְנֶה!”

וַיִּירַק אַרְצָה: “אִי לַפְּאֵר!”

וּמִן הַבָּמָה רַד, וַיָּשֶׂם

אֶת פָּנָיו לַעֲבוֹר וְלָצֵאת.

וִיהִי כְמוֹ חָשֵׁךְ כָּל הַהֵיכָל.

הֲמוּמִים כֻּלָּם דָּמְמוּ.

אַז יַחֲרֹג מְלֵא־רְתֵת הוֹשֵׁעַ –

וְאַחֲרֵי אִכָּר פְּרוּעַ־רֹאשׁ,

כְּעֶבֶד אַחֲרֵי אֲדוֹנָיו,

לְבוּשׁ מַחֲלָצוֹת יֶחֱרַד.

וְכָל הַקָּהָל לִפְנֵי עָמוֹס,

לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ, נִדְחֲקוּ,

בְּנַקֵּשׁ מַקֵּל־רוֹעִים, זֹעֵם,

חֲזוֹן אֲבַדּוֹן, אָבְדָן־עָם.

וְלֹא רָאָה עָמוֹס אֶת מְלַוּוֹ

כִּי־אִם בְּעָבְרוֹ אֶת הַסַּף

וּבְנַקְּשׁוֹ בְמַעֲלוֹת־הַשַּׁיִשׁ –

וְהִנֵּה לְפָנָיו עֶלֶם רָם:

לְרַגְלָיו צָנַח, וּבְאֵין הֶגֶה

לִכְנַף־אַדַּרְתּוֹ נָשַׁק דֹּם.

וַיָּרֶם אוֹתוֹ נְבִיא־יְהוּדָה,

וּפָנָיו קֹדְרִים הוּאֲרוּ,

עַד תְּהוֹם־לֵב הִבִּיט בּוֹ, וַיּאמֶר:

"לְנָּבִיא אֵל מְשָׁחֲךָ,

אַךְ, בְּנִי, מָה רַחֵם אֲרַחְמֶךָ!" –

וַיִּפֶן בְּרֹךְ וַיַּעֲבֹר.

וְהַנַּעַר נִשְׁאַר נָבוֹךְ, מֻכֶּה

תִמָּהוֹן, עַל הַמַּעֲלוֹת;

וּבַעֲלוֹת בַּדְּבִיר שִׁיר חָדָשׁ

תּוֹךְ עַרְפְּלֵי לְבוֹנַת־שְׁבָא –

וַיָּלֶט פָּנָיו בַּשְּׁתֵּי כַפָּיו,

סְחוּף עֶצֶב חַם, וַיֵּבְךְּ, וַיֵּבְךְּ.


עֵת רַבָּה הוּא, גְּאוֹן אֶפְרַיִם

וְנֵזֶר עָם לְחַיִּים שָׂשׂ,

לָאוֹר נוֹצַר – בְּקַדְרוּת־מִדְבָּר

לִנְבִיא־יְהוּדָה נֶאֱבַק.

וַיִּצְרֹב דְּבַר־הָאֵל אֶת לִבּוֹ,

וְהוּא לֹא יָדַע תַּת לוֹ נִיב,

אַף גַּם לֹא יָדַע: מַה הַדָּבָר? –

רַק נָפַל עַל לֵב־עֶלֶם צֵל,

צֵל סֶלַע כָּבֵד, רָם, מִתְּקוֹעַ

אֶל בֵּית־אֵל נִשְׁקָף, מְבַשֵּׂר רָע…

וַיְבַקֵּשׁ מִפְלַט־מָה לְנַפְשׁוֹ

בִּידִידוּת־אַהֲבָה, שֶׁחָשׁ

בְּלִבּו, כְּמוֹ צִיץ־נִיסָן מֻקְדָּם,

מִתְרַקְּמָה אַט אֶל יַעֲלַת־חֵן,

אֶל תִּרְצָה בַת־אֲמַצְיָה. אָבִיו

בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים כָּרַת בְּרִית

עִם אוֹהֲבוֹ אָבִיהָ, לֵאמֹר:

“לִבְנִי, בְּגָדְלוֹ, תִּרְצָה תְהִי”.

הַנַּעַר שָׁמַע, וְהָאֲמָנָה

בְּלִבּוֹ שָׁמַר, עַד בּוֹא יוֹם

וְהוּא מִבֵּית־הוֹרָתוֹ נִשְׁלַח

אֶל בֵּית־אֲמַצְיָה. שָׁם לָגוּר,

מִכְּפָר בָּעֶרֶב בָּא; וּבֹקֶר,

כִּי הוּא וְתִרְצָה נִפְגָּשׁוּ,

וַיַּרְא עֵינֶיהָ – תְּכֵלֶת בְּהִירָה

וּקְוֻצּוֹת לָהּ עַרְמוֹנִיּוֹת

וְצַוַּאַר־בַּרְבּוּר זָקוּף, מַצְהִיר, –

וַיַּךְ אֶת לִבּוֹ נֹגַהּ־זִיו

אֲשֶׁר לְתִרְצָה. גַּם הַיַּלְדָּה,

בְּפָגְשָׁהּ בּוֹ, כְּשׁוֹשַׁן־גָּן

פָּנֶיהָ הָעֲדִינִים אָדְמוּ,

אָז שָׁבוּ חִישׁ וַיֶחְוְרוּ:

כְּמוֹ חָשָׁה גוֹרַל כָּל חַיֶּיהָ

בְּרֶגַע זֶה כִּי נֶחֱרַץ.

וְתַחֲמֹד הִשָּׁאֵר אִתּוֹ

מִכָּל שְׁלֹשׁ אַחְיוֹתֶיהָ לְבָד,

וּפְרוֹט לְפָנָיו עַל הַכִּנוֹר,

וְהַגֵּשׁ לוֹ כָּל מַאֲכָל.

וְיָד בְּיָד כִּי נָגְעוּ יַחַד –

כָּל גֵוָהּ חָלַף, מָתֹק, קֹר,

וַתְּרַטֵּט רְתֵת אַיָּלָה רַכָּה…

וְאִמָּהּ אוֹתָם רָאֲתָה –

כֵּן שָׂמְחָה בְלִבָּהּ. אַךְ הוֹשֵׁעַ

כִּי בְעֵינֵי תִרְצָה הֶעֱמִיק

לְהַבִּיט – כְּחֻלּוֹת־גַּף שְׁתֵּי יוֹנִים,

הַמַּהְגּוֹת שֶׁקֶט, אוֹר וָתֹם

וְטֹהַר אַהֲבָה מְפִיקוֹת –

כִּמְבוּכָה אוֹתוֹ אָפְפָה:

הִיא אֶת כָּל לִבָּה לוֹ נָתָנָה,

וְלִבּוֹ כֵן לֹא יַעֲנָהּ…

מֵאָז, מִדֵּי עָלָיו הִתְרַפְּקָה,

בְּאִי־רָצוֹן נַפְשׁוֹ רָתְתָה,

כְּפֶקַע־שׁוֹשָׁן, כִּי לְפָתְחוֹ

יִתְאַמֵּץ אִישׁ בְּטֶרֶם עֵת.

וְדָבָר לָאַט לוֹ בְדָמוֹ:

“דַּע, לֹא הַיְּעוּדָה זֹה, לֹא זֹה!”

וַתְּהִי כַמִּתְעַלֶּפֶת נַפְשׁוֹ

מִצִּמְאוֹן־אוֹר, וַיְהִי לָהּ צַר

וְקַר עַד מָוֶת בְּלִי חֲלוֹם רָם,

וְתֵצֵא אֶל אֲשֶׁר לֹא פֹה…

וַתִּיצַר לָהּ דְּמוּת־הוֹד חֲמוּדָה:

רֹמֶזֶת דֹּם בְּזָהֳרָהּ

וְקוֹרֵאת אֵלָיו יוֹם וְלַיְלָה,

נוֹבַעַת שִׁיר וּמְדוֹבְבָה

הַלֵּב הָרַךְ, כָּל מֵעֲמַקָּיו

מְעִירָה וּמֵעוֹרְרָה,

הָעֵדֶן אִתָּהּ, גַּם הַתָּפְתֶּה… –

וּדְמוּת זֹה קָמָה, נַעֲלָה,

לִפְנֵי הוֹשֵׁעַ בְּלִשְׁכַּת גָּזִית,

בֵּית־עֵקֶד סִפְרֵי מִקְדַּשׁ־אֵל:

מִדַּלְתוֹת שִׁיר־הַשִּׁירִים קָמָה

וַתְּחִי לְפָנָיו, צוֹחֲקָה

אֵלָיו בְּעַמּוּד־אוֹר מִלְמַעְלָה,

בְּעַמּוּד־אוֹר שֶׁלְּאַבְקַת־פָּז,

וְעֵינֶיהָ קוֹרְנוֹת אֶל מוּל עֵינָיו,

בִּנְגֹהוֹת בֹּקֶר־אָבִיב רָךְ.


אַף אָמְנָם חַיָּה הָיְתָה, חַיָּה

הַדְּמוּת אֲשֶׁר לוֹ נִגְלְתָה!

מִמְּרוֹם יָצִּיעַ, שְׁטוּף אוֹר שֶׁמֶּשׁ

וְנִרְאֶה כְּמוֹ מְלֵא־זָהָב תָּא,

אֵלָיו נִשְׁקֶפֶת: כֹּהֵן שָׁמֵן

כַּפָּר, לוֹ פִימַת־תַּאֲוָה,

מִנֵּבֶל־יוֹצְרִים יַיִן יָרִיק –

לַנֶּסֶךְ, יֵין קַפְרִיסִין טוֹב –

אֶל סֵפֶל־הָאַדִּירִים יַלְדָּה

לְפָנָיו דּוּמָם תַּחֲזִיק

בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ: שׁוֹקֵק יַיִן

כִּרְצוּעַת־דָּם אַפְלוּלִית־גּוּשׁ;

וּכְשִׁכּוֹר, סוֹבְאוֹת עֵינֵי־כֹהֵן

אֶת יִפְעַת פְּנֵי־הַנַּעֲרָה

וַחֲמוּדוֹת־גֵוָהּ – וְהִיא צֹחֶקֶת

בִּמְשׁוּבַת־אוֹר מְבַעְבְּעָה,

כְּבַעְבַּע מַעְיָן חַי, מִתּוֹכָהּ.

עוֹמֶדֶת, מְגַחֲכָה בַגִּיל.

עֵינֶיהָ שְׁחוֹרוֹת, זִיקִים יוֹרוֹת,

זֶה כְבָר מִלְמַעֲלֵה כוֹנְנָה

אֱלֵי הוֹשֵׁעַ, וכִי לְפֶתַע

שְׁנֵי מַבָּטֵיהֶם נִפְגְּשׁוּ –

לֹא גָּרְעָה עֵין־זֹהַר מֶנּוּ,

וַיְבַעְבַּע שֵׁנִית צְחוֹק־הָאוֹר.

לְגִחוּךְ־גִּיל זֶה אוֹרוֹ עֵינָיו

וְכָל עַצְמוֹתָיו רָחֲפוּ

מִמֶּתֶק פַּחַד־רָז, וַיַּשְׁפֵּל

אֶת רֹאשׁוֹ אֶל הַמְּגִלָּה, בּוֹשׁ.

וְכִי נִשְּׂאוּ שֵׁנִית עָל עַפְעַפָּיו –

אֵלָיו עוֹד כּוֹנַן מַבַּט־רוֹם.

כִּמְעַט הִכֵּתְהוּ בְסַנְוֵרִים

הַדְּמוּת, מַזְהִירָה בִמְעִיל־שֵׁשׁ.

וְכֻלָּהּ דַּקָּה, גְּבוֹהָה, קְבוּעָה

בְּתּוֹךְ פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת

תִּמּוֹרוֹת שֶׁלַּסִּפּוּן, דּוּמָה

כְּבַת־אֵלִים יָרְדָה, חוֹגְגָה,

וְסֵפֶל־הָאַדִּירִים זָהָב

בְּיָדָהּ, לְהַרְווֹת צְמָא כָל חָי.

וּכְמוֹ אוֹר חָדָשׁ הֵאִיר עוֹלָם,

וְנַפְשׁוֹ חָרְדָה: “הִיא זֹה, הִיא”.

וּכְעֵין קִפָּאוֹן, זָר וּמוּזָר

עַל סַף גַּן־עֵדֶן, עָלָיו רַד,

מִבְּלִי יְכֹלֶת וּבְלִי חֵפֶץ

לָקוּם לִקְרַאת גוֹרָלוֹ: גָּד

כִּי בָא, אוֹ שֶׁבֶר כָּל חַיֵּיהוּ…

וְנַפְשׁוֹ חֶרֶשׁ נִקְלְעָה

בְּכַף־הַקֶּלַע שֶׁלַּשֶּׂפֶק,

מִשַׁעַר־רוֹם אֶל שְׂפַת־הַתְּהוֹם –

עַד בָּא הַגּוֹרָל דְּפֹק עַל דַּלְתוֹ

בְּצִפָּרְנֵי־יַלְדָּה וַרְדִּיּוֹת:

וְהִנֵּה הִיא לְמוּלוֹ תֵשֵׁב

בְּשֵׂשׂ מְעִיל־תַּשְׁבֵּץ וּצְחוֹק בָּר;

בִּמְגִלָּה עֵינָהּ אַחַת הוֹגָה,

וּשְׁנִיָּה – בַּסֵּתֶר בּוֹחֲנָה

הָעֶלֶם הַיְּפֵהפֶה מִלְּמוּלָהּ,

בְּחִין־צִפֹּרֶת קַלַּת־רֹאשׁ.

הָרְגָעִים עָבְרוּ כְמוֹ נְצָחִים.

מִבְּנֵי־הַנְּבִיאִים צַעֲדוּ

בְּבֵית־הָעֵקֶד, כְּעַל בְּהֹנוֹתָם;

אִישׁ־אִישׁ בִּמְגִלָּה יֶהֱגֶה,

חֲרִישִׁי, – אַךְ לְהוֹשֵׁעַ נִדְמָה,

כְּמוֹ אֵין בְּכָל הָעוֹלָם אִישׁ

מִלְּבַדָּם: הוּא וְהִיא, הַשְּׁנָיִם,

בְּשָׁעָה הֲרַת־עוֹלָם זֹאת.

אַז יִלְבַּשׁ עֹז, וְלִבּוֹ דּוֹפֵק,

וַיּאמֶר: “סִלְחִי!” בִּשְׁפַל־קוֹל,

"פָּנָיִךְ, גְּבִרְתִּי, פֹּה חֲדָשׁוֹת –

אַךְ אֶתְמַהּ, אִם לֹא רְאִיתִיךְ

בִּמְקוֹם־מָה, בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים?"

וַתַּעַן בְּמֶתֶק־קוֹל: אֲנִי

מִפְּלִיטֵי־הַמִּלְחָמָה. נַסְנוּ

וַנָּבוֹא בֵית־אֵל מֵעִיר־גְּבוּל;

פֹּה אֶעֱזוֹר הַכֹּהֵן שְׁאֵרִי".

וַיִּדֹּם, מַקְשִׁיב אֶל הַהֵד

שֶׁלִּדְבָרֶיהָ, הֵד־נְגִינָה:

כַּשִּׁיר, כָּל מִלָּה צָלְלָה

עַד תְּהוֹם לְבָבוֹ. אַחַר הוֹסִיף:

"שָׂאִינִי עוֹד וְאֶשְׁאֲלָה:

הַפְלִיאִי חַסְדֵּךְ אֶת הוֹשֵׁעַ

וְהַגִּידִי, גְּבִרְתִּי, לִי: מַה שְׁמֵךְ?"

וַתַּעַן בְּעַנְוַת־תֹּם, וְעֵינֵיהָ

עֲמֻקּוֹת, צוֹרְבוֹת: "גֹּמֶר שְׁמִי.

אָנֹכִי גֹּמֶר בַּת דִּבְלַיִם,

וְאָבִי – בְּעִיר־מוֹלַדְתִּי

מִגַּן־תְּאֵנָיו מוֹכֵר דְּבֵלִים".

אַךְ כִּי לְפֶתַע נִקְרְאָה

מִן הַיָּצִיעַ – חִישׁ־קַל קָמָה,

וּבְבִרְכַּת־שָׁלוֹם כִּרְכְּרָה,

כְּצִפֹּרֶת־גַּן, מִתּוֹךְ הַחֶדֶר,

וְתַחֲמֹק כְּחֶזְיוֹן־אוֹר.


 

ב.

בְּמִשְׁתֵּה־קְרוּאִים, בְּמוֹצָאֵי

חַג־אָבִיב, שֵׁנִית נִקְרְתָה

לְהוֹשֵׁעַ דְּמוּת־הַהוֹד שׁוֹבָתוֹ. –

שְׁבוּעַיִם יָמִים זָחֲלוּ

אֵין־אוֹר, אֵין־גִּיל; כְּעֵמֶק עָכוֹר –

בֵּית־עֵקֶד: הִיא לֹא נִרְאֲתָה!

וְעִקְבוֹת נְעָלֶיהָ קְטַנּוֹת,

בְּעִמְקֵי לִבּוֹ נֶחְרְתוּ,

לֹא נוֹדְעוּ, טוֹפְפוֹת, בַּיָּצִיעַ.

אַךְ בּוֹשׁ אֶת פִּי־הַכֹּהֵן שְׁאוֹל

לְגֹמֶר; גַּם עוֹד חָשׁ בְּהֵאָבֵק

בִּלְבָבוֹ שֶׂפֶק: “רוֹם אוֹ תְּהוֹם?”

וְנִשְׁאַר, כִּלְשׁוֹן הַמֹּאזְנַיִם,

בְּאֶמְצַע תָּלוּי, מִבְּלִי נִיד.

אַךְ כִּי לְנֶשֶׁף־רֵעִים נִקְרָא,

בְּנֵי־שׁוֹעִים בָּם וְכֹהֲנִים –

כָּרֶגַע רָזַם לוֹ לְבָבוֹ:

“הֵן פֶּתַח־תִּקְוָה שָׁם… קוּם לֵךָ!”

וְלֹא רִמָּהוּ: בִּקְהַל קְרוּאִים,

עַל יַד שֻׁלְחָנוֹת מְלֵאִים טוּב

וּגְבִיעִים, יַיִן בָּם יִתְאַדָּם, –

בִּקְצֵה הָאוּלָם נִגְלְתָה

לְעֵינָיו, כְּמוֹ לְעֵינֵי צוֹלֵל –

מַזְהִירָה פְנִינָה בְּתַחְתִּית־יָם,

הַדְּמוּת הַנָּאוָה, בִּקְשָׁה נַפְשׁוֹ;

וְהוּא, לְמוֹרַת־רוּחוֹ, רֹאשׁ

לִבְנֵי־הַשּׁוֹעִים הוֹשִׁיבוּהוּ.

הַקְּרוּאִים סְבִיבוֹ סוֹאֲנִים,

מְרִימִים אֶת גְּבִיעֵיהֶם: "לְחַיֵּי

מַלְכֵּנוּ!" – אָז כַּף יִמְחֲאוּ,

וּמִלְאוּם שֵׁנִית יַיִן נוֹצֵץ.

וְהִתְעוֹרְרוּ, וְסָעֲרוּ:

"אֲנַחְנוּ עַל שְׁמָרֵינוּ קוֹפְאִים,

וּמָה הַמֶּלֶךְ יַעֲשֶׂה

לְכַף־עָב קַל, מִצָּפוֹן עוֹלֶה?

אֵין טוֹב מִכְּרוֹת. בְּעוֹד מוֹעֵד, בְּרִית

אֶת מֹף הַנְּדִיבָה, הָאַדִּירָה".

בְּעֹז אֶגְרוֹפִים נִחֲתוּ

עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת, וְקָם שָׁאוֹן,

עַד אַמּוֹת־סִפִּים רָעֲשׁוּ – –

אַךְ לֵב הוֹשֵׁעַ לֹא לָהֵמָּה,

וְעֵינוֹ אֶל הַפִּנָּה, דְּבִיר־

הַדְּבִירִים, בְּאִי־מְנוּחָה יָעִיף

לִרְגָעִים, עֵת עִם לִבּוֹ דָן:

הֲיִגַּשׁ שָׂמָּה, אִם לֹא יִגַּשׁ?

עֲדֵי: “לָגֶשֶׁת!” הֶחֱלִיט.

וַיָּקָם, כֻּלּוֹ – כְּבַעֲרָפֶל,

בּוֹ דְמוּת רַק אַחַת לוֹהֲטָה.

כְּבַחֲצִי־גֹרֶן יָשְׁבוּ סְבִיבָהּ

מִבְּנֵי־הַנְּבִיאִים פּוֹחֲזִים,

אִישׁ כּוֹסוֹ בְיָדוֹ הַמּוּרֶמֶת;

וְהִיא – בְּסַנְוֵרִים כֻּלָּם תַּךְ

בְּזִיקֵי־זֹהַר, אוֹר עֵינֵיהָ.

וַיִּגַּשׁ חִישׁ בְּצַעַד־אוֹן,

נְשׂוּא אוֹן־פְּלָאוֹת זָר וְאַדִּיר.

רָאוּהוּ – כֵּן הִשְׁתּוֹמְמוּ

כָל בְּנֵי־הַנְּבִיאִים, פֶּה פָּעָרוּ;

אַךְ נָהֲרוּ פְנֵי בַּת־הַחֵן.

וּלְיַד־יְמִינָהּ יוֹשֵׁב בָּחוּר,

וְהוּא שׁוֹחֲרָהּ: בִּמְשׁוּבַת־צְחוֹק

שִׁלְחַתְהוּ, וּבְהוֹד־מַלְכוּת מָקוֹם

עַל־יַד יְמִינָהּ הֶחְוְתָה

לְהוֹשֵׁעַ. וְהָיָה מְלוֹא־הָעֶרֶב

שִׂיחָתָם. כֻּלַּהּ שִׁירַת־רֹךְ.

וּבְאַחֲרִית־הַמִּשְׁתֶּה, קְרוּאִים

כִּי אִישׁ מֵרֵעוֹ נִפְרְדוּ,

עֲיֵפִים וַהֲלוּמֵי־יַיִן. –

מִבֵּין הַקָּהָל חָמְקוּ דֹם

הוֹשֵׁעַ וְגֹמֶר, וַיָּשִׂימוּ

פַעֲמֵיהֶם דֶּרֶךְ תְּכֵלֶת־לֵיל.


לִפְקוֹד אֶת מַמְלְכוֹתָיו יָצָא

הַסַּהַר בֵּין עֲבִיבֵי־שֵׁשׁ;

כְּנָסִיךְ עָדִין טוֹב־הָעַיִן,

בִּצְעֲדַת־רֹךְ בָּרַחַב שָׁט.

נִרְדְּמָה בֵית־אֵל. שְׂדֵרוֹת־בְּרוֹשִׁים

בִּרְחוֹב־הַמִּקְדָּשׁ יִתְקְעוּ

צַמָּרוֹת שְׁחוֹרוֹת בְּרוּם־לֵיל חוֹלֵם:

בִּתְכֵלֶת־מַעֲלָה יִטְבְּלוּן.

אֵין נִיד, אֵין זִיעַ. רַק הַשּׁוֹמְרִים־

בַּלֵילוֹת זֶה לְזֶה יִקְרְאוּ:

בְּשִׁיר הָאֶחָד מַנְגִּינָתוֹ

חֲרִישִׁית – שֵׁנִי יַעֵן לָהּ.

וּבֵין הַשְּׂדֵרוֹת, אָרְכֵי־צְלָלִים,

הוֹשֵׁעַ וְגֹמֶר עוֹבְרִים אַט,

כִּבְנֵי־בְרוֹשׁ רָמִים: יֵשׁ – מְדַבְּרִים,

וְיֵשׁ – בְּמֶתֶק דּוֹמְמִים.

מְסַפְּרָה גֹּמֶר לְהוֹשֵׁעַ

מָה רַבּוֹת נַפְשָׁהּ נִכְסְפָה

אֶל לֵילוֹת־אוֹר, בְּהַזְרִיחַ סַהַר

אֶת בָּתֵּי עִיר־מוֹלַדְתָּהּ,

חֲתוּמִים שָׁם יְמֵי יַלְדוּתָהּ!..

אָז יֵשְׁבוּ עֲלֵי אֶבֶן־צְחוֹר,

וְגֹמֶר שָׁקְעָה בְּזִכְרוֹנוֹת.

מַה מְּאֹד אָבִיהָ אָהֲבָה!

לוֹ אַהֲבָתָהּ נִפְלְאַתָה,

אַךְ לֹא לְאִמָּהּ – עַד הַיּוֹם.

הֵן אָמְנָם אִמָּהּ טִפְּחָה אוֹתָהּ,

מִמֶּנָה מְאוּם לֹא מֳנְעָה:

מִצַּעֲצוּעַ וְעַד כָּל מַלְבּוּשׁ –

אַךְ לֹא לְרוּחָהּ שָׂמָה לֵב.

בַּת־נָדִיב הָיְתָה אִמָּהּ, אוּלָם

אָבִיהָ – מָךָ, בֶּן דַּלַת־עָם.

וַיְהִי בִנְעוּרָיו שָׂכִיר, רַכָּב

בְּבֵיִת הַשּׁוֹעַ נְגִיד־הָעִיר –

וְהוּא אַדְמוֹנִי־לְחָיַיִם

וְאֵיתָן־גֵּו – וְתַחְמֹּד

הַבַּת, בַּת־שׁוֹעַ, הַיְפֵהפִיָּה

בַּסֵּתֶר יִפְעַת־תָּאֳרוֹ,

וַתִּמְשְׁכֵהוּ בְחַבְלֵי־קִסְמָהּ

וַתַּלְבִּישֵׁהוּ מִכְלוֹל־הוֹד,

וְאֶל אָבִיהָ הֱבִיאַתְהוּ

וַתֹּאמֶר: “בְּחִיר לְבָבִי זֶה”.

וכִי נִתְּכָה סַעֲרַת־חֲרוֹנוֹ

עַל ראֹשָׁם – הִיא, בְּלִי חֲתַת,

בֵּית־דּוֹדָהּ הָלְכָה, לוֹ דוֹדֶיהָ

נָתָנָה. אַז רֹאשׁ יָכֹף אָב,

וַיִּקֶן בִּקְצֵה־עִיר לַחֲתָנוֹ

גַּן־תְּאֵנִים, וְהָיָה לְהַחֲיוֹת

אֶת נַפְשָׁם. אֶפֶס כִּי בְּמֶשֶׁךְ־

הַיָּמִים אִמָּהּ נִחֲמָה

עַל כִּי, בְּאִוַּלְתָּהּ, זָנְחָה חַיִּים

בְּתַעֲנוּגוֹת. קָשְׁתָה

מֵאָז עָלֶיהָ מְנָת־גּוֹרָלָהּ,

וַתַּכְבֵּד יָד עַל בַּעֲלָהּ

וַתְּהִי, כְּמַאֲשִׁימָה אוֹתוֹ,

מִתְעַמְּרָה בוֹ. וְהוּא, הַטּוֹב,

הַתָּמִים, הָיָה כְמַכִּיר תָּמִיד

עֲוֹנוֹ זֶה, כִּי רַב מִנְּשׂוֹא;

וְיִתֵּן לֵב אַךְ אֶל חֶלְקָתוֹ,

עַל כִּכְּרוֹת־דְּבֵלָיו אַךְ לִשְׁקוֹד.

אַךְ אִמָּהּ כָּל הַיּוֹם תִּתְיַפֶּה,

וּבְאֵין לָה עַתָּה אַבְנֵי־חֵן –

בְּאַבְנֵי שָׁוְא וּזְכוּכִית תַּשְׂפִּיק.

כֹּה גַם לְבִתָּהּ תַּעֲשֶׂה,

וּכְפֶסֶל הָדָר תְּעַטְּרֶנָּה –

אַךְ לֹא לְרוּחָהּ שָׂמָה לֵב, –

עוֹד רַבּוֹת, רַבּוֹת סִפְּרָה גֹּמֶר

בְּגִלּוּי־לֵב. הוֹשֵׁעַ, נְסוּךְ

שִׁכָּרוֹן, קֶסֶם, דוּמָם הִקְשִׁיב

לְקוֹלָהּ עָמֹק, מַעְיַן־שִׁיר.

הַסַּהַר עָלָה מִבֵּין עָבִים

מִקֶּדֶם, מַעֲטִיר לָהָר,

כְּכֶתֶר־שֹׁהַם בְּרֹאשׁ יַעַר,

עַל אֹפֶק מַאֲפִיל כַּקִּיר.

וְהוֹשֵׁעַ צוֹפֶה בָהּ, מִשְׁתָּאֶה,

וְנִדְמָה לוֹ: בְּכָל עֹשֶׁר־לֵיל

רַב אוֹר וְרָזִים – אֵין כָּמוֹהָ

רַבָּתִי זֹהַר פְּנִינַת־רָז.

וְעֵת רַבָּה צָלְלוּ בְנִבְכֵי־

הַתְּכֵלֶת, כְּמוֹ בִדְבִיר־חֲלוֹם –

עַד הֵעִיר אוֹתָם קוֹל הַשּׁוֹמֵר־

בַּלֵּילוֹת: "רַבּוּ הֵן כַּיוֹם

הַפּוֹחֲזִים, גַּם רַבּוּ; אֶפֶס

כִּי לָךְ לֹא נָאוֶה, נַעֲרָה

לְאַחֵר שֶׁבֶת כֹּה!". נֵעוֹרוּ –

וְהִנֵּה סַהַר נֶעֱלַם,

וְרוּחַ קְרִירָה, רְוַת טַל־בְּשָׂמִים,

כְּבָר תִּשֹּׁב בְּעוֹלָם מַחֲוִיר.

אַז בֵּיתָה גֹמֶר פַּעֲמֵיהֶם

יָשׁוּבוּ אַט וְכוֹנְנוּ,

שִׁכּוֹרִים, וְלֹא עֲבָרָם יַיִן,

עֲיֵפִים – וּמִתְרוֹנְנִים.

מֵאָז בֵּית־גֹּמֶר בְּכָל שָׁבוּעַ

הוֹשֵׁעַ יִפְקֹד. בִּקְצֵה־עִיר

הַכֹּהֵן שְׁאֵרָם נָתַן לָמוֹ

בֵּית־חֹמֶר קָטָן, שָׁפָל, דַּל.

לָהּ וּלְהוֹרֶיהָ – קִנִּים שְׁנַיִם:

הַמְרֻוָּחַ – בּוֹ הִתְגוֹרְרוּ

הוֹרֶיהָ, וְהַצֵרַ – לְגֹמֶר.

צַר חָדְרָהּ, אַךְ גַּם מֵאִיר, חַם;

וְעַל חַלּוֹנוֹ מָסָךְ קָטָן

קָרוּעַ מְעַט, אַךְ מַבְהִיק־צְחוֹר.

אֶת פְּנֵי הוֹרֶיהָ עוֹד לֹא רָאָה;

אַךְ כִּי הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה

לְפָנָיו פַּעַם – בְּעַד הַחַיִץ

לוֹ שְׁתֵּי עֵינַיִם נוֹצְצוּ,

וְרֹאשׁ־שֵׁיבָה פְרוּעַ־הַתַּלְתַּלִּים,

כְּרֹאשׁ־מְכַשֵּׁפָה, נִגְלָה רָם,

וְאִם בִּפְנֵי־אֵם – כִּפְנֵי גֹמֶר –

עוֹד עִקְּבוֹת־יֹפִי נִשְׁאֲרוּ.

בְּעֵינֵי־יַנְשׁוּף בּוֹ הֵצִיצָה

בְּתִמְהוֹן־זַעַף, פִּיהָ נָע

כְּלוֹחֲשָׁה הַשְׁבָּעַת־קְלָלָה;

וּכְחֶזְיוֹן־לַיְלָה, גַּז הָרֹאשׁ. – –

וּכְאֵימָה נָפְלָה עַל הוֹשֵׁעַ,

וְכָל עַצְמוֹתָיו רָחֲפוּ.

אֵין חַבְלֵי־אַהֲבָה, זְהַב־מַגָּע

בֵּין אָב־וָאֵם וּבֵין הַבַּת.

הָאָב – שְׂכִיר־יוֹם, בְּעָנְיוֹ אוֹבֵד.

מִחְיָתָהּ גֹּמֶר מוֹצְאָה

בַּדְבִיר, בְּשָׁרְתָהּ אֶת פְּנֵי קְדֵשׁוֹת.

וְהָאֵם בַּלָּאט מְקַלְּלָה.

כִּמְאֵרָה נָחָה עַל הַבַּיִת,

וְהוֹשֵׁעַ בְּנַפְשׁוֹ דָן, גַּם דָּן:

הַאִם לֹא נֳגְעָה הַמְּאֵרָה

בְּנֶפֶשׁ־גֹּמֶר לְשַׁחֲתָהּ?

אַךְ מִדַּי בָא אֶל חַדְרָהּ קָטָן –

וְחַם לוֹ, וְהִרְגִישׁ כְּמוֹ בַּקֵּן.


יוֹם אֶחָד, כַּהֲרִימוֹ יָדוֹ

לִדְפּוֹק בַּדֶּלֶת – בְּעַד הַחוֹר

לְאָזְנָיו נִשָּׂא קוֹל צְעָקָה

וּמְטַר חֲרָפוֹת, תַמְטִיר אֵם

עַל גֹּמֶר, וְקִלְלוֹת־דֵּרָאוֹן;

וְעוֹלֶה קוֹל הַבַּת, כָּאוֹב.

וַיּאמֶר לַחֲמוֹק חֲרִישִׁי –

אַךְ כְּבָר רִגְּלַתְהוּ עֵין בַּת־אוֹר

וַתִּפְתַּח לוֹ, וְעֵינֶיהָ, אָדְמוּ

מִדְּמָעוֹת, חִישׁ־קַל מָחֲתָה.

וְלֹא שָׁאַל דָּבָר. הֱבִיאַתְהוּ

אֶל חָדְרָהּ, וְעַל פָּנֶיהָ שְׂחוֹק

וָדֶמַע, כְּעֵרֶב אוֹר וּרְבִיבִים

עַל דֶּשֶׁא רַעֲנָן, יִזְרְחוּ:

"מֵאִמִּי – הָמְתָה – זֹאת מְנָת־חֶלְקִי:

כָּל שְׂכָרִי לֹא נָתַתִּי לָהּ".

וּפְנֵי הוֹשֵׁעַ נָפְלוּ, לִבּוֹ

כִּי מָלֵא כַעַשׂ, רַחֲמִים

וּבוּז גַּם יָחַד. רֶגַע אֶחָד

לוֹ קוֹל בְּנַפְשׁוֹ לָחַשׁ: "בְּרַח

בְּעוֹד מוֹעֵד!" אֶפֶס כִּי קוֹל חָזָק

מִזֶּה: “הִשָּׁאֵר!” נָתַן צָו.

וִיהֵי מִתְאַמֵּץ מִתְּהוֹם־נַפְשׁוֹ

מַעְיְנוֹת־יֹפִי הַעֲבִיר,

בְּשִׂיחָתוֹ, אֶל תְּהוֹם־נֶפֶשׁ גֹּמֶר –

וְכֶתֶם־צֵל מִלִּבָּהּ דְּלוֹת.

אַךְ כִּי בְחֹם־מִדַּבְּרוֹתָיו שִׁוָּהֵ

עַל אֵל וְעַל קְדוֹשָׁיו רוֹמְמוּת־

תִפְאֶרֶת מֵאֲשֶּׂר בִּלְבָבוֹ

לְקַדֵּשׁ נַפְשָׁהּ מִנִּי חֹל, –

הִיא מִלְאָה צְחוֹק מַר אֶת פִּיהָ:

“בָּאֵל אֲנִי לֹא אַאֲמִין!”

וַתּוֹסֶף רְתֵת: "לֹא אַאֲמִינָה

גַּם בְּךָ, הַטּוֹב, הַנַּעֲלֶה!

כְּכָל הַגְּבָרִים אָתָּה. כֻּלְכֶם,

יָדַעְתִּי, אֶחָד חִשְׁקְכֶם"…

וַיְהִי כֹה רַב בִּמְאוֹר־פָּנֶיהָ

גַּם יֵאוּשׁ מַר, גַּם לַעַג דַּק;

וְלֵב הוֹשֵׁעַ נִלְחֹץ נִלְחַץ

מֵרַחֲמִים עַל יַלְדָּהּ, שֶׂה,

בְּמִדְבַּר־חַיִים תִּתְעֶה, תֹאבַד

בְּאֵין מוֹרֵה־דֶּרֶךְ, בּוֹדְדָה.

וַיִּז מָלִּבּוֹ זֶרֶם־חֶמְלָה,

וַיִּשְׁאַל: "הָאֲלַמְּדֵךְ קְרֹא

בְסֵפֶר־אֱלֹהִים?" – “לַמְדֵנִי!”

עָנַתְהוּ בִּצְחוֹק־לַעַג קַל.

וַיְהִי הוֹשֵׁעַ נוֹתֵן לֶקַח

לְגֹמֶר. בְּלָמְדָהּ קְרֹא וּכְתוֹב,

כֹּל אוֹת וָאוֹת בִּמְהִירוּת־בָּרָק

בְּלֵב הַנַּעֲרָה נֶחְקְקוּ;

וַתְּהִי מַפְלִיאָה אֶת מְלַמְּדָהּ־

לְהַשְׂכִּיל בְּזֹהַר שֵׂכֶל טוֹב.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר שָׂם יָד עַל יָדָהּ,

כּוֹתֶבֶת אַט, לְכוֹנְנָהּ –

וְנִדְמָה לוֹ: זֹאת אֶבֶן־נֵזֶר

נִפְלָאָה בְּיָדוֹ יַחֲזִיק,

אוֹצֶרֶת תּוֹכָה צִבְעֵי־צְבָעִים

מַאֲלִיפִים, נְגֹהוֹת־אֱלֹהִים. –

אַךְ עוֹד לֹא נִלְטְשָׁה, וְעָלָיו

הַגּוֹרָל נָטַל: קוּם לְטוֹשׁ!.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר מֵעַל כְּתִיבָתָהּ

שְׁחוֹר־קְוֻצּוֹת פִּתְאֹם תָּרִים רֹאשׁ,

וְהִבִּיטָה דוֹמְמָה בְּהוֹשֵׁעַ

בְּמַבָּט רַב חֲנִינַת־רָז,

כְּשַׁרְבִיט־מַלְכוּת לוֹ מוֹשִׁיטָה…

אָז יֵאוֹר עוֹלָם בַּעֲדוֹ,

כָּל מִפְלְשֵׂי־הֶעָבִים יִהְיוּ

כְאַיִן, וְנֶאֱרַג חֲלוֹם

אוֹר שֶׁבַע שְׁמָשׁוֹת מִנִּי חוּט זֶה,

חוּט־זֹהַר, לוֹ הוֹשִׁיטָה דּוֹם.


יוֹם אֶחָד בָּא אֶל חַדְרָהּ חֶרֶשׁ,

וְהִיא עַל כִּסֵא תַּעֲמֹד!

וְאֶל הַחַלּוֹן שֶׁמִּנֶּגֶד

בִּשְׂחוֹק מַבָּטֵי־עַיִן תִּיר

אֶל עֶלֶם רַךְ בְּבֵית־הַשָּׁכֵן,

מִשָּׁם לְיָפְיָהּ יֶאֱרֹב

וְעֵינָיו שׂוֹחֲקוֹת לְעֻמָּתָהּ:

בִּמְשׁוּבָה עָלָיו תַּעֲגֹב!…

אַז תֵּרֵד, תַּבִּיט אֶל הוֹשֵׁעַ

בְעֵינֵי אוֹר וְתַחֲנוּן;

וְהוּא, תְּקוּף־עֶצֶב פִּתְאוֹם, שׂוֹחֵק,

לִקְרָאתָהּ נוּגֶה יַעֲלֹז.

וְהִתְעוֹרְרָה, כִּכְנַף־רְנָנִים,

וְנָתְנָה קוֹלָהּ רַךְ בַּשִּׁיר:


*

בְּהָרֵי בָתֶר / חָמַק מַחְמַדִּי,

הַשֶּׁמֶשׁ בָּא / וָאִוָּתֵר לְבַדִּי.

כּוֹכָבִים, כּוֹכָבִים, / כִּי תִּרְאוּ אֶת דּוֹדִי –

כֹּה תֹּאמְרוּ לוֹ: חָשֵׁךְ / הָעוֹלָם בַּעֲדִי.

וְכַאֲשֶׁר שׁוֹב יָשׁוּב דּודִי אֵלַי –

הוּא יִהְיֶה אָשְׁרִי, עִם אוֹרִי הַחַי.


הָלַכְתִּי אֲנִי / לְבַקֵּשׁ יְדִידִי.

הַשּׁוֹמְרִים בַּלֵּילוֹת / הֵסִירוּ רְדִידִי.

הַשַּׁחַר, הַשַּׁחַר, / כִּי תִרְאֶה אֶת־דּוֹדִי –

כֹּה תֹּאמַר לוֹ: דָּמְעוּ / עֵינַי, בְּרַעֲדִי.

וְכַאֲשֶׁר שׁוֹב יָשׁוּב דּוֹדִי אֵלַי –

הוּא יִהְיֶה אָשְׁרִי, עִם אוֹרִי הַחַי.


בָּרוֹעִים אֲנִי / פָּגַשְׁתִּי בְנוּדִי.

בָּהֶם לֹא מָצָאתִי / אֲהוּבִי אֲבוּדִי.

הָרוֹעִים, הָרוֹעִים, / כִּי תִּרְאוּ אֶת־דּוֹדִי –

כֹּה תֹאמְרוּ לוֹ: עָשְׁשׁוּ / עֵינַי, בְּצַעֲדִי.

וְכַאֲשֶׁר שׁוֹב יָשׁוּב דּוֹדִי אֵלַי –

הוּא יִהְיֶה אָשְׁרֵי, עִם אוֹרִי הַחַי.

*


וְרַחֲמֵי הוֹשֵׁעַ, בְּהַנְעִים

זִמְרָתָהּ גֹּמֶר, נִכְמְרוּ –

כִּי חָשׁ, מֵאַחֲרֵי הַצְּלִילִים,

תּוֹלַעַת־תּוּגָה מוֹצְצָה.

וְהִנֵּה דִמְעַת־אוֹר, בְּכֵלוֹתָהּ

לְשִׁיר, בְּעֵינֶיהָ נוֹצְצָה – –

אַז תִּתְפֹּשׂ חִישׁ הָעֵט בִּימִינָהּ

וְכָתְבָה, עֵת גִּלָּיוֹן תְּכַס

בִּשְׂמֹאלָהּ; אַךְ בְּהֵחָבֵא, קוֹדְחָה,

בְּהוֹשֵׁעַ מַבַּט־זֹהַר תִּיר.

אַז תָּסִיר יָד: מְלוֹא הַגִּלָּיוֹן

“הוֹשֵׁעַ” כָּתוּב, מִכָּל צַד…

וּכְשִׁיר־הַשִּׁירִים הִרְנִין לִבּוֹ,

בֶּן מִלָּה אַחַת, זֶה הַשִּׁיר!


הַקַּיִץ בָּא. בִּלְהוֹט חַרְבוֹנָיו,

אֶל בֵּית־הַקַּיִץ שֶׁבַּכְּפָר,

כְּפָר־הַמּוֹלֶדֶת, שָׁב הוֹשֵׁעַ

לְהֵחָבֵא שָׁם מִשְּׂאוֹן־הָעִיר.

אַלּוֹנִים פָּשְׁטוּ אֶת עַנְפֵיהֶם,

כִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת לַחֲבוֹק,

לִקְרַאת הוֹשֵׁעַ; וּבְגִנָּתוֹ

שׁוֹשַׁנִים נָהֲרוּ בְּגִיל.

הָאָב חִבְּקָהוּ בִּמְאוֹר־פָּנִים:

מְעַט קוֹמָתוֹ נִכְפְּפָה,

אַךְ בַּאֲרֶשֶׁת הוֹד שַׂר־צָבָא

עוֹד יִשָּׂא רֹאשׁוֹ מַכְסִיף, גֵּא.

וְאִמּוֹ נָפְלָה עַל צַוָארוֹ,

אֵלָיו בְּרֶטֶט נִלְחֲצָה;

בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ – כְּמוֹ לְהָגֵן

עֲלֵי בַר־בִּטְנָה מִכָּל רַע

אֲשֶׁר בָּעוֹלָם – עָלָיו סָגְרָה;

וַתְּהִי כַיּוֹנָה מַהֲגָה…

הָאָב לִשְׁלוֹם אֲמַצְיָה דָּרַשׁ;

הָאֵם לְתִרְצָה שָׁאֲלָה.

אַךְ תִּרְצָה הָיְתָה כֹה רְחוֹקָה,

כְּחֶזְיוֹן־יַלְדוּת אֲשֶׁר תַּם.

אוֹר אַחֵר כְּבָר עַל דַרְכּוֹ נָפַל.

בַּכֹּל אוֹר־לַהַט, קֶסֶם חַם.

וּלְאִמּוֹ עוֹד לֹא הִגִּיד דָּבָר;

אַךְ כְּמוֹ זֹךְ פָנָיו, נָהֲרוּ

פִּי שֶׁבַע, לֵב־אֵם חָזֹה חָזָה,

כִּי הִנֵּה עָלְתָה עַל רֹאשׁ בְּנָהּ

הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁמֶשׁ־אַהֲבָתוֹ –

וַתָּגֵל חֶרֶשׁ בַּעֲדוֹ.

וַיְהִי הוֹשֵׁעַ יָמִים תְּמִימִים

מִתְהַלֵּךְ, חוֹלֵם, נִסְעַר־לֵב.

לִרְגָעִים, דּוֹמְמֵי תּוֹכֵחָה

פְּנֵי־תִּרְצָה אוֹתוֹ יִרְדְּפוּ –

אַךְ בְּאוֹר־פְּנֵי גֹּמֶר מִדֵּי פַּעַם,

כְּמוֹ עָב בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ, יִטְבְּעוּ…

נָחַ זֹהַר חָדָשׁ עַל הַקְּמָה.

תַּחְלֹמְנָה עִמּוֹ שִׁבֳּלִים,

וְצִפֳּרִים בַּעֲבִי־הַיַּעַר

בְּשִׁכְרוֹן־חַג מְצַפְצְפוֹת;

עִם דְּפָק־לֵב: “גֹּמֶר, גֹּמֶר, גֹּמֶר”,

כֻּלָּנָה שְׁמָהּ מְרַנְּנוֹת. – –

וְטֶרֶם עוֹד נָח יֶרַחַ יָמִים

בְּחֶבְיוֹן חֵיק־מוֹלַדְתּוֹ,

לִמְגִנַּת לֵב־אֵם, מִמַּחְמַדָּיו

הוֹשֵׁעַ נִפְרַד, בֵּית־אֵל שָׁב.

אַךְ הִיא, בְּהִתְנַחֲמָהּ בְּלִבָּהּ:

"אֵין זֹאת כִּי נַפְשׁוֹ נִכְסְפָה

אֶל תִּרְצָה…", בִּבְדִידוּתָהּ תָּגֶל.

וּבְנָהּ הָעִירָה בָא בִדְמִי־

הַנֶּשֶׁף רַב הָאוֹר וְהַשֶּׁקֶט.

בֵּין שְׂדֵרוֹת־בְּרוֹשִׁים יַעֲבֹר

בְּדֶרֶךְ בּוֹאֲכָה בֵית־גֹּמֶר,

עִם לִבּוֹ דָּן: 'אֵיךְ יוּכָל פְּקוֹד

שְׁלוֹם פְּנִינַת־אוֹרוֹ עוֹד הַלַּיְלָה?

וְהִיא – אֵין זֹאת כִּי יָצְאָה

לָשֹׁוּחַ לָהּ עִם הַבַּחוּרִים,

וְאוֹתוֹ שָׁכְחָה זֶה כְבָר!' –

הוּא עוֹבֵר בִּרְחוֹב־מִקְדָּשׁ, צוֹפֶה

לְתֻמּוֹ – וְשָׁם, עַל אֶבֶן־צְחוֹר,

עָלֶיהָ שְׁנֵיהֶם, מִדֵּי עָיְפָם,

יָנוּחוּ בְצֵל, – מַלְבִּינָה דְמוּת:

כְּסֵמֶל־הָעַצֶּבֶת תֵּשֵׁב

חִוֶּרֶת, דּוֹמְמָה, אֵין־נִיד.

“הֶאָח! הַאַתְּ הִיא, גֹּמֶר?” קָרָא.

וְגֹמֶר קָפְצָה בְּצִוְחַת־גִּיל,

נִרְעָשָׁה, חִבְּקָה אֶת צַוָארוֹ –

כַּאַיָּלָה, כֻּלָּהּ תֶּחֱרַד…

וְיֵשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם עַל הָאֶבֶן.

בְּלִי זִיעַ עָמְדוּ בְרוֹשׁ וּבְרוֹשׁ

לִשְׁמוֹעַ שִׂיחַ פִּי הַיַּלְדָּה:

מְבַעְבְּעָה, כְּמַעְיָן חַי,

בִּצְחוֹק וָגִיל, כָּל הָעֲתֶרֶת

וְשִׁפְעַת רֶגֶשׁ נִקְבְּצָה

בְּלִבָּהּ מֶשֶׁךְ יֶרַח תָּמִים.

כִּתְלוּנַת יוֹנָה, תֶּהֱמֶה

בְּזָכְרָהּ עֵת עֲזָבָהּ דּוֹדָהּ,

בְּהָגוּת־אֹשֶׁר נִמְזְגָה.

וְיָדוֹ מַחֲשַׁךְ־שַׂעֲרוֹתֶיהָ

בִּרְתֵת־עֲדִינוּת תַּחֲלִיק;

וְכֻלּוּ – דִּמְמַתָּ הַכִּנוֹר

עֲרוּךְ־מֵיתָרִים, לִפְנֵי שְׁטֹף

נְגִינַת פְּלָאִים מִנִּי חֶבְיוֹן־

לְבָבוֹ, רַבַּת רֹךְ עִם עֹז.

“הוֹשֵׁעַ!” לוֹחֵשׁ קוֹל כַּיוֹנָה.

כַּכִּנוֹר: “גֹּמֶר!” נֶאֱנַח.

הַסַּהַר, בְּסוֹד עֲבִיבֵי־כֶסֶף,

בְּכָל תִּפְאַרְתּוֹ הֵאִיר נוֹף;

וּבְדִמְמַת־הַלֵּיל, בַּתְּכֵלֶת,

בְּעוּפָם כְּרוּבִים נִשְׁמְעוּ

וּבְמַלְאָם אֶת הָרוֹם הַכָּשׁוּף

חֲרִישִׁית, מְתֻקָּה זִמְרַת־יָהּ…

וּשְׁכוּר־הַזִּמְרָה, רֹאשׁ הוֹשֵׁעַ

עַל כֶּתֶף־גֹּמֶר צָנַח אַט.

הָעוֹלָם עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ,

וְרַעֲנָן נִשְׁמַע מַפַּל־טָל,

עֵת נִפְגְּשׁוּ בַלָּאט שִׂפְתֵיהֶם:

שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת, עוֹרְגוֹת זוֹ אֶל זוֹ

מֵאָז מֵעוֹלָם, אִשָּׁה רְעוּתָהּ

בִּנְשִׁיקָה מָצְאוּ (נוֹטְפָה צוּף,

צוּף־חַיִּים יַחַד אֶת מַר־מָוֶת) –

בְּשִׂמְחַת־עַד, לְקוֹל שִׁיר כְּרוּב…


הוֹשֵׁעַ יָשַׁב בֵּין־עַרְבַּיִם,

כַּחוֹלֵם, עֲלֵי מִטַּת־שֵׁן;

וְתִרְצֶה עַל הַכִּנוֹר פָּרְטָה

לְפָנָיו מְלַוָּה אַט בַּשִׁיר:


*

הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי:

אֵיכָה נַּפְשְׁךָ רוֹעָה?

שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעוֹטְיָה

עַל אֵם־דְּרָכִים, בּוֹדְדָה, תּוֹעָה?


הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו,

וָאֵרֶא הַשֶּׁמֶשׁ בְּבוֹאָהּ,

וָאֵרֶא פְּנֵי מַלְכִּי לְאוֹרָהּ –

וְנַפְשׁוֹ כוֹאֶבֶת וְנוֹהָה…


בָּא עֶרֶב, וַאֲנִי כְמוֹ כִבְשָׂה

עוֹטְיָה, וּקְרוֹבָה הַסּוֹעָה.

הַגִּידָה לִי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשֹׁי:

אֵיכָה נַּפְשְׁךָ רוֹעָה? –

*


וּבְצִלְלֵי בֵין־הָעַרְבַּיִם,

בְּשָׁמְעוֹ שִׁיר זֶה, נַעֲווּ

אָז פְּנֵי־הוֹשֵׁעַ הַחֲוַרְוָרִים

מֵרַחֲמִים וּכְאֵב אֵין־קֵץ.

זֶה כְּבָר עִם לִבּוֹ דָן: הַאַגִּיד

לְתִרְצָה סוֹדִי, דְּבָרִי מַר,

וְאִם מָתוֹק לִי מְאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ –

וּפָרַח בָּהּ סוֹד־אוֹר כָּרוֹשׁ

עַל תַּלְמֵי שָׂדַי, וּבִלְבָבָהּ

הֶעָנוֹג יָנוּב כְּלַעֲנָה?

וְנַפְשׁוֹ בַּעֲדָהּ כָּאָבָה:

הֲזֶה שְׂכַר אַהֲבַת בַּת־תֹּם?

אִם זֶה הַגְּמוּל, אֶל חֵיקָהּ יָשִׁיב? –

וְיֵשׁ – בְּחֶמְלָתוֹ יַחֲלִיט:

אֶת סוֹדוֹ, רַע וָמַר, לְהַסְתִּיר

מִמֶּנָּה עַד יוֹם אַחֲרוֹן,

וּלְהַעֲלוֹת כָּל חֲלוֹמוֹת־חַיָּיו

אֵשׁ־תָּמִיד עֲלֵי מִזְבְּחָהּ…

אַז יִשְׁמַע קוֹל בִּלְבָבוֹ: "שֶׁקֶר,

וְאִם נָעֲלֶה, יְתָעֵב אֵל;

וְקָרְבַּן־כְּזָבִים לֹא יֵרָצֶה.

אֱמֶת יֵשׁ, גְּבוֹהָה עַל אֱמֶת!".

עַל שְׂפַת תְּהוֹם נִרְאֲתָה הַשֶּׁמֶשׁ

בַּצַּר, בַּדָּם מִתְבּוֹסְסָה –

וּבְצִלְלֵי בֵין־הָעַרְבַּיִם

כֹּה נָפֶשׁ־עֶלֶם פִּרְפְּרָה.

אַז יִגַּע בָּהּ בְּאֶצְבַּע רַכָּה,

בְּהַרְאוֹתוֹ עַל הַכִּסֵּא: "שְׁבִי!

נְשׂוֹחֲחָה!" וַתֵּשֶׁב, כִּנוֹר

עוֹד מַחֲזִיקָה, רוֹטְטָה.

“זֶה כְּבָר, הוֹשֵׁעַ, לֹא שׂוֹחַחְנוּ!”

אֵלָיו בְּתוּגָה לָחֲשָׁה.

אַז יֹאחַז יָדָהּ אַט: "שִׂנְאִינִי,

בַּת, כִּי אֱהִי קָטָבֵךְ שְׁאוֹל!"

– “הַמָּוֶת יִמְתַּק לִי מִיָּדְךָ!”

עָנַתְהוּ רְתֵת, וְתַעֲצֹם

עֵינֵיהָ, כִּלְמַהֲלוּמֵת־מָוֶת

מְחַכָּה. רָאָה, – הֶחֱרִישׁ.

וְהִיא הִתְאוֹשְׁשָׁה, וְתֹאמַר:

“הַאִם לֹא אֲהַבְתַּנִי עוֹד?”

וְתַעֲצֹם עֵינֵיהָ שֵׁנִית.

וְהוּא מַחֲרִישׁ, מִתְפַּלֵּל דּוֹם:

“מִמֶּנִי אֵל, נְקוֹם נִקְמָתָהּ!” –

וְיָדָהּ, קוֹפְאָה, רָעֲדָה:

“אֵין זֹאת כִּי תֶאֱהַב אַחֶרֶת?”

אַךְ דָּמַם הוּא. “הֵן תֶּאֱהַב?”

הוֹסִיפָה בְרַעֲדָה וַתִּשְׁאַל.

בִּמְצוּקַת־שׁאוֹל אָז יִלְחַשׁ: “כֵּן”.

הַכִּנוֹר נִשְׁמַט מִיָּדֶיהָ,

וְאַחֲרָיו צָנְחָה גַּם הַבַּת.


שָׁבוּעַ תִּרְצָה בֵּין הַחַיִּים

וּבֵין הַמָּוֶת רִחֲפָה,

לִמְגוֹר הוֹרֶיהָ. וְהוֹשֵׁעַ,

בְּלִי סוּר, מִשְׁכָּבָהּ יַהֲפֹךְ.

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שְׁמֻרוֹתֶיהָ,

כְּדַלְתוֹת שׁוֹבָךְ, נִפְתְּחוּ

וּשְׁתֵּי עֵינֶיהָ, יוֹנֵי־תְכֵלֶת,

הִבִּיטוּ בוֹ חֲרִישִׁיּוֹת

בִּשְׂחוֹק־אוֹר נוּגֶה כֹה וְחַלָּשׁ.

וַיְגַחֵךְ לָה בְּרַחֲמִים,

וַיַּחֲזַק בְּיָדָהּ חֶרֶשׁ,

עֵת הִיא בְּשָׁלוֹם נִרְדְּמָה – –

וְכִי הָלְכָה וּלְאֵיתָנָהּ שָׁבָה,

יוֹם אֶחָד לָחֲשָׁה אֵלָיו:

"מַה טוֹב, מַה נָּעִים כִּי חָלִיתִי,

וְעוֹד לִי לֹא אָבָדְתָּ.

אַךְ אִירָא יוֹם מֵחָלְיִי אָקוּם…" –

וְעֵינָיו דְּמָעוֹת מָלְאוּ.

אַז תִּלְחַשׁ רַכּוֹת: "אֵל, הוֹשֵׁעַ,

אַל אֵל אַיָּלָה תִּתֵּן לֵב,

כָּח הֵמַר שַׁדַּי לָה, לֹא אָתָּה.

יָדַעְתִּי, חַשְׁתִּי לִי מֵרֹאשׁ

עֲתִידוֹת, וְלִבִּי בִי כֹּה פָחַד.

מָעוּף הַנֶּשֶׁר אֶל שִׂיא־רוֹם –

מְעוּפְךָ, וַאֲנִי – אַיָּלָה

אוֹהֶבֶת: אֵיכָה אַאֲבִיר?

גַּם בָּרוּךְ תִּהְיֶה, וְלוּ תְּאֻשַּׁר

בַּמְּרוֹמִים, לְךָ חָמַדְתָּ!"

וַיָּכֹף רֹאשׁ לְכֹבֶד־בְּרָכָה,

וַיּאמֶר: "מַה יָּקַרְתְּ, נָעַמְתְּ,

וְאַשְׁרֵי אוֹהֲבֵךְ! עַד עוֹלָם

לֹא יֶחֳסַר תַּנְחוּמוֹת־אֵל!"

וַתֵּאָנֵחַ. אַחַר שָׁבָה

וְלָחֲשָׁה: "הָאָסוֹן בָּא

הַפַּעַם – אַךְ בַּחֲלוֹמִי נִתְלָה

בְּבֵית־אֲבוֹתַי מִנִּי אָז.

הֲתִזְכֹּר יוֹם מִיהוּדָה נָבִיא

בָּא אֶל הַדְּבִיר בְּזַעֲמוֹ,

וּבְמַחְתַּת־זָהָב דְּחָפוֹ אָבִי

וַיְגָרֶשׁ אוֹתוֹ בְּחֶזְקַת־יָד?

וְקִלְלַת־הַנָּבִיא נִתְּכָה,

וְעַל בֵּית־אָבִי נִתְלְתָה

כֶּעָב, עַב־שׁוֹאָה – עַתָּה בָאָה".

וּכְצֵל מִתְּקוֹעַ יַחֲלֹף

עַל פְּנֵי הוֹשֵׁעַ – וּמִמִּדְבָּר

צֵל עָמוֹס רָחַף, בָּא, שְׁחוֹר־דְּמוּת;

זֶה דְבָרוֹ אֵשׁ: "אֵין חֵטְא בְּלִי נָקָם

וְשַׁלֵּם" – וְעָבַר בְּסַעַר־אֵשׁ.

וְהִנֵּה קוֹל בִּלְבָבוֹ לוֹחֵשׁ,

קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה: 'חוּג בְּחוּג –

מְסִבּוֹת־חַיַים מִן הָעוֹלָם;

מַסֶּכֶת שִׁירָה הִיא לָאֵל.

וְדִמְעַת עֵין אַיָּלָה אַחַת

כִּי תָפֵר חֹק בְּשִׁירַת־עַד –

לֹא תְכֻפַּר בִּלְתִּי אִם בְּהָפֵר,

בְּחוּג־מָה אַחֵר, אַחֵר חֹק…

גַּם עָלָיו עוֹד עַל־סֵבֶל יוּשַׂם!

וַיֵּדַע: נָכוֹן בַּעֲדוֹ

יוֹם חֹשֶׁךְ, – וְלִבּוֹ בָן. וַיָּקָם,

רַב־חֶמְלָה, וַיִּשְׁתַּחוּ דוֹם

לְאָחוֹת נַעֲנָה – וַיֵּצֵא

לִקְרַאת גוֹרָלוֹ, בּוֹלֵם־לֵב.


 

ג.

בְּחַג־הָאָסִיף, בַּעֲצֶרֶת

בִּמְסִבֵּי־מִקְדָּשׁ נֶעֱרַךְ,

לִכְבוֹד שְׁנֵי מַלְאֲכֵי־מִצְרַיִם,

לֵיל תַּעֲלוּמוֹת וְאוֹּרֵי־חָג.

לֹא נִרְאָה סַהַר בְּסוֹפֵי־חֹדֶשׁ,

כּוֹכָבִים בָּאוּ בְעֲבֵי־שְׁחוֹר;

וּתְשׁוּאוֹת כָּל הָעָם מִקָּצֶה

אֲפֵלָה אָפְפָה בְרֹךְ.

אַךְ לְאוֹר־הָאוּרִים שָׁם הִתְאַדְּמוּ,

עַל יַד שֻׁלְחָנוֹת בְּרֹאשׁ־הָהָר,

פְּנֵי רַבִּים, קְרוּאֵי מִשְׁתֵּה־שְׁמָנִים,

בָּם שׁוֹעִים רָמֵי־מַעֲלָה,

וּבְרֹאשָׁם – פְּנֵי־הַמֶּלֶךְ קְמוּטִים

וּזְקָנוֹ, זָרְקָה שֵׂיבָה בוֹ.

לִימִינוֹ – כֹּהֵן־רֹאשׁ אֲמַצְיָה

בִּצְנִיף־הַשֵּׁשׁ, פָּז מָשְׁזָר;

לִשְׂמֹאלוֹ – מַלְאֲכֵי־מִצְרַיִם

כִּשְׁנֵי חַרְטֻמִּים, פְּנֵי־הַקְּלָף,

אֲרֻכִּים, כְּמַקְלוֹת דַּקֵּי־רָגֶל. –

הִתְהַלְּכוּ שְׁמוּעוֹת, זוֹרְעוֹת חִיל,

עַל נָמֵר מִנִּי אַשּׁוּר עָלָה.

כְּבָר בָּא קוֹל שְׁאוֹנוֹ עַד חֲמָת,

וְנַהֲמוֹ בְּאֶפְרַיִם נִשְׁמַע…

וַיְהִי דְבַר־אֵל מְבַשֵּׂר רַע

בְּקַדְרוּת־עָבִים זוֹ עַל ראֹשָׁם.

וְהוֹשֵׁעַ, מִדֵּי שָׂח בַּצֵּל

אֶת בְּנֵי־הַשּׁוֹעִים רֵעָיו, הִבִּיט

עַל הַמַּלְאָכִים, פְּנֵי־הָרָז

כִּפְסִילִים קוֹפְאִים לְאֵין תְּנוּעָה –

אָז לָרִאשׁוֹנָה תִּפְעַר פֶּה

לְעֵינָיו, כְּמוֹ לְאוֹר הַבָּרָק,

פִּי־תְהוֹם לְרַגְלֵי הָר, הַשְּׁאוֹל,

מֵרֹאשׁ הָהָר בָּהּ יִפְּלוּ כֻּלָּם,

כָּעָם כַּכֹּהֵן וְכַשַּׂר:

וְהִנֵּה הֵם – מִשְׁעֶנֶת קָנֶה

בְּיָדָם – צוֹנְחִים, צוֹנְחִים חִישׁ…


מֵחֲצַר־מִקְדָּשׁ, לְנֹגַהּ אוֹּרִים,

חֲרִישִׁית זִמְרָה נִשְׂאָה

וּצְלָלִים, אוֹחֲזֵי לַפִּידִים

בִידֵיהֶם, זָעוּ שָׁם בַּסָּךְ.

לְקֶצֶב קוֹל הַזִּמְרָה נָעוּ

בְּטוּרִים שְׁנַיִם, אִטִּיִּים:

בְּיַד יְמִינָם – לַפִּיד בּוֹעֵר,

בִּשְׂמֹאלָם – מַטֶּה, כְּמַעַר־אִישׁ.

כֹּה טוּרֵי כֹהֲנִים, מַשְׁחִירִים

בְּבִגְדֵי־שְׂרָד, אָט צָעֲדוּ

עֲדֵי הִגִּיעוֹ אֱלֵי בָמָה

בְּאַרְגָּמָן־דָּם מִתְנוֹסְסָה

בַּתָּוֶךְ – בְּצֵל אֲשֵׁרָה רָמָה,

דְּמוּת מֵעֵר־אִישׁ עֲנָקִי, חַד.

וְעַל הַבָּמָה, קַרְנָיו זָהָב

מְצֻפּוֹת, יַעֲמֹד פָּר חַי,

לְמִזְבֵּחַ אָסוּר בַּעֲבוֹתִים,

עֲטוּפִים כֻּלָּם צִיצֵי־צְחוֹר.

הַכֹּהֲנִים כַּן־פָּר הִקִּיפוּ

שֶׁבַע פְּעָמִים, סָבִיב כֹּה,

בְּהָקֵר זִמְרָה כְמוֹ מֵאֶרֶץ,

חֲרִישִׁית וּמְעוֹרְרָה.

וְהִנֵּה, כַּעֲדַת בַּרְבּוּרִים,

מַלְבִּינוֹת־דְּמוּת, בְּשִׂמְלוֹת־שֵׁשׁ

מֵאַחַד תָּאֵי־דְבִיר נָבָעוּ

וְנָעוּ כֹה לְקֶצֶב־שִׁיר

בַּסָּךְ, שְׁנֵי טוּרֵי קְדֵשׁוֹת זְקוּפוֹת –

אֱלֵי הַבָּמָה, עֵין־הַדָּם.

בְּיַד יְמִינָן – לַפִּיד בּוֹעֵר;

בִּשְׂמֹאלָן – זָהָב גְּבִיעַ יַיִן־

לְבָנוֹן, שׁוֹקֵק, כְּמוֹ בְּקִצְפּוֹ

לְקֶצֶב־זִמְרָה יֶחֳמַר.

הַקְדֵשׁוֹת דּוּמָם פָּר הִקִּיפוּ

שֶׁבַע פְּעָמִים, סָבִיב כֹּה,

בְּהָקֵר זִמְרָה כְּמוֹ מֵאֶרֶץ,

חֲרִישִׁית וּמְעוֹרְרָה.

וַתִּלְהַט מְחוֹלַת־הַמַּחְנַיִם,

בְּרַקְּדָם זֶה לְעֻמַּת זֹה.

מֻכְתֶּרֶת פִּרְחֵי־זֵר, אַז תֵּצֵא

דְמוּת אֵלָה נָאוָה, וְרֻדַּת־שַׁד

וּבִטְנָהּ – כַּעֲרֵמַת־חִטִּים

בַּחֲגוֹרַת־שֵׁשׁ, וְחוֹלְלָה

מְחוֹל עַשְׁתֹּרֶת, אֲשֶׁר־עָרְגָה

לַבַּעַל בְּרֵאשִׁית בּוֹא סְתָו,

בִּהְיוֹת אוֹר־זָהָב עוֹד מְחַמֵּם,

אַךְ עֶצֶב מָתוֹק כְּבָר בַּלֵּב…

וּמִן הַכֹּהֲנִים אֵל מֻכְתָּר,

כַּשֶּׁמֶשׁ יוֹצֵא מִנִּי עָב,

לִקְרָאתָהּ רָקֵּד – דְּמוּת הַבַּעַל

הֶחָסוֹן, שָׁזוּף, חֲשׂוּף גֵּו

אֵין־מוּם, וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיו.

הַזִּמְרָה עָלְתָה וְנִלְהֲבָה;

וּלְנֹגַהּ הַלַּפִּידִים בָּלְטוּ,

כַּדָּם אֲדֻמּוֹת, עֵינֵי־פָר.

וְכִי, בְּצֵל הָאֲשֵׁרָה, בַּעַל

וְעַשְׁתֹּרֶת, בְּרַקְּדָם, כָּרְעוּ

עֲיֵפֵי־לַהַט, וַחֲגוֹרָתָהּ

מֵעַל חֲלָצֶיהָ נִשְׁמְטָה, –

בְּהָמוֹן הוּרְמוּ הַלַּפִּידִים

וּגְבִיעֵי־יַיִן נִשְׁפְּכוּ

עַל הַמִזְבֵּחַ, לְקוֹל הַזִּמְרָה

וְהַשֶּׁבַח מִפִּי טוּר וְטוּר;

עֵת אֵי־מִזֶּה קוֹל תֻּפִּיֹם קְטַנִּים

עִם קוֹל־מְצִלְתַּיִם יַעֲנֶה:


*

הַבַּעַל, הַבַּעַל, הוֹשַׁעְנָא!


אֶת קוֹלֵנוּ שְׁמַע־נָא

בְּאוֹיְבֵינוּ פְּגַע־נָא,

הַבַּעַל, הַבַּעַל, הוֹשַׁעְנָא!


חָגִי, שֹׁמְרוֹן, חַגַּיִךְ,

שִׂמְחִי בֵאלֹהַיִךְ

הַבַּעַל, הַבַּעַל, הוֹשַׁעְנָא!


אֶת קוֹלֵנוּ שְׁמַע־נָא,

בְּאוֹיְבֵינוּ פְּגַע־נָא,

הַבַּעַל, הַבַּעַל, הוֹשַׁעְנָא! –

*


וְשָׁבוּ, לְקֶצֶב־שִׁירָם נָמוֹג

כְּחֶזְיוֹן־לַיְלָה, אֶל הַדְּבִיר,

לְקוֹל הַתְּשׁוּאוֹת וְהַתְּרוּעוֹת

מֵהַר הַצּוֹפִים, שְׁכוּרֵי־רֹן.


הוֹשֵׁעַ עָזַב אֶת מֵרֵעָיו

לִפְנֵי תֹם חָזוֹן וּכְלוֹת שִׁיר;

כִּי נִלְחַץ לִבּוֹ, כַּאֲשֶׁר עוֹד

לֹא נִלְחַץ, מִנִּי כְּאֵב וּשְׁאָט –

כְּמוֹ נָגְעָה בְּשִׁקּוּץ טָמֵא

כְּנַף־רוּחוֹ, בְּרִדְתָּהּ מֵעָל.

כִּי רָאָה פִּתְאוֹם: כָּל הָאֶרֶץ –

כְּאֵשֶׁת־זְנוּנִים לַאדֹנָי!

וְכָל נַפְשׁוֹ לְסַעַר הִתְפַּלֵּלָה:

לְהָדִיחַ טֻמְאַת־עָם וּשְׁטֹף! –

וְשָׁם, בִּקְהַל הֲמוֹן הַצּוֹפִים,

עִם אִמָּהּ גֹּמֶר תַעֲמֹד.

וְכִרְאוֹתָהּ אוֹתוֹ בָא מִקָּרוֹב

כְּפוּף־רֹאשׁ, שְׁבוּר־לֵב – וְתַעֲזֹב

אֶת אִמָּהּ, וּבְלִי דַבֵּר דָּבָר

הִתְגַנְּבָה אַט, וַתַּחֲבֹט

חֲבָטַת־אַהֲבָה עָל כְּתֵפוֹ.

וַיַּרְגֵּשׁ זֶרֶם זֹךְ וְעֹז

מִיָּדָהּ בָּא, כְּזֶרֶם־שֶׁמֶשׁ,

בְּצִבְעֵי־קֶשֶׁת רַבֵּי־רֹךְ.

וּשְׂעִפִּים עֲבָרוּהוּ: אַשְׁרָיו!

כִּי כֻלַּהּ אוֹר, אוֹר שֶׁמֶשׁ־גִּיל,

וְהוּא כְעָב, טְעוּן־הַמַּחְשָׁבָה,

וְרַב בְּנַפְשׁוֹ מַאֲפֵל־יָהּ.

וְטוֹב הַדָּבָר, כִּי אוֹר־שֶׁמֶשׁ

הֶעָנָן יֵזְהִיב, יַעֲשִׁיר;

וְטוֹב גַּם כִּי צֵל־עָנָן יָעַם

אֶת זְהַב־הָאוֹר, לְהַקְדִּירוֹ מְעַט –

כִּי כָכָה יָפֹה יִיפוּ שְׁנֵיהֶם… – –

וַיֵּלְכוּ יַחַד, שְׁלוּבֵי־יָד;

מַרְחִיקִים לֶכֶת בֵּין הַשְּׂדֵרוֹת

מִתְּשׁוּאוֹת־עָם, מֵאוּרֵי־חָג.


רַד לֵיל. הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם,

וּבְרוֹשִׁים רָמִים זָעוּ אַט

וְקוֹל מִתְהַלֵּךְ בְּצַמְרוֹתָם,

כְּקוֹל הָרַעַם, טֶרֶם קָם.

וְלֵב הוֹשֵׁעַ גַּלִּים הִכָּה

לִקְרַאת הַסַּעַר וְרָעֲמוֹ:

סְעֹר, סַעַר! שְׁטֹף הַחֶלְאָה! הָשֵׁב

לְנֶפֶשׁ־עָם אֶת זָהֳרָהּ!

וַיִּלְחַשׁ: "גֹּמֶר! שְׁלוּבֵי זְרוֹעַ,

לִקְרַאת עֲתִיד־אוֹר נִצְעַד־נָא,

אוֹת טָהֳרָה לָעָם וּמוֹפֵת!" –

בְּרַק־בְּרַק! בְעֵינֵיהֶם נִתְקְעוּ

כַּחֲנִיתוֹת־זָהָב דַּקּוֹת, חַדּוֹת;

וְרַעַם מִנִּי סֵתֶר־לֵיל

עַל ראֹשָׁם, כָּבֵד, רָם, הִתְגַּלְגֵּל.

וִימַהֲרוּ, וַיִּמְצְאוּ

צֵל־זַיִת טוֹב, רְחַב־דָּלְיּוֹת,

מִגֶּשֶׁם תַּחְתָּיו יֶחֱסוּ.

מִכָּל עֲבָרִים טִפּוֹת כְּבֵדוֹת

עָל הָעֲנָפִים תּוֹפְפוּ;

אַךְ, כִּבְקֵן חַם – יְלָדִים, הֵמָּה

אִישׁ אֶל רְעוּתוֹ נִלְחֲצוּ:

וְעִם הַטִּפּוֹת נָטְפוּ, חַמּוֹת,

נְשִׁיקוֹת, וַעֲסִיסִיּוֹת,

אֶל תְּהוֹם שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת צְמֵאוֹת־עוֹלָם,

בְּגִיל־עַד שׁוֹתוֹת, בְּלִי רְווֹת…

וַיְהִי הַלֵּיל – לֵיל שִׁיר־הַשִּׁירִים

שֶׁלְּאַהֲבָתָם בְּסַעֲרָהּ,

עִם פְּלָגִים לְרַגְלֵיהֶם שׁוֹטְפָה.

וּבְרָק! חֲזִיז אַחֲרֵי חֲזִיז,

כִּמְגַשֵּׁשׁ, חוֹלֵף בֵּין דָּלִיּוֹת –

וָשָׁב וְעָבַר, בְּגַשְּשוֹ.

וּבְעָמְדָם כֹּה חֲבוּקִים – פִּתְאֹם

הוֹשֵׁעַ וְגֹמֶר הוּאֲרוּ:

כְּמוֹ מָצְאָה אוֹתָם עֵין אֵל־עוֹלָם,

וַתָּנַח עֲלֵי צֶמֶד רַךְ.

וּרְעָמִים – עֲדֵי בְרִית־אֵרוּשִׂים,

בְּרִית כְּרוּתָה, בְּלֵיל זֶה נֶחְתְּמָה

לְעוֹלָם בֵּין שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת־זֹהַר –

הִתְגַּלְגְּלוּ בְּהַדְרַת־הוֹד.

בְּגַן־הַמִּקְדָּשׁ יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם,

בְּתַלְמֵי־סְתָו מִתְבּוֹנְנִים

וּבַעֲרוּגוֹת־הַחֲבַצָּלוֹת.

בְּיָגוֹן הוֹלְכוֹת הֵן לָמוּת,

וּבְלִבָּם – אָבִיב עִם רֵיחוֹתָיוַ.

בִּדְמִי בֵּין־הָעַרְבָּיִם טְוִי־

חֲלוֹמוֹתֶיהָ טָוְתָה גֹמֶר;

וְעִם חֲלוֹמוֹתָיו נֶאֶרְגּוּ

בְּמַסֶּכֶת אַחַת, מָה־עֲדִינָה –

כְּצִבְעֵי אֹדֶם־מַעֲרָב…

הוֹשֵׁעַ הִבִּיט אֶל דַּם־טְרָפִים

מִתְגּוֹלְלִים, מְרַשְׁרְשִׁים,

וַיַּקְשֵׁב אֶל הַנְּהִי הָרוֹעֵד,

נְהִי־שַׁלֶּכֶת, בָּאֲוִיר;

אַךְ מַצְּבוֹת־אֵלוֹת, בְּאָבִיב חָדָשׁ

שֶׁיָּבוֹא, כְּבָר יִתְנַחֲמוּ,

וּדְשֵׁנִים תְּלָמִים כְּבָר יְצַפּוּ

לְתוֹר־הָאוֹר, בּוֹ יִזְרַע אֵל.

וַיָּשֶּׂם יָדוֹ עָל רֹאשׁ גֹּמֶר –

וְכַעֲרוּגָה נִדְמְתָה:

הִיא פִנַּת־אוֹרוֹ, תֶּלֶם־חַיָּיו,

פּוֹרִיָה, דְּשֵׁנָה אַדְמַת־יָהּ –

הָאֵל הוֹכִיחַ לוֹ לְעָבְדָהּ

וּלְשָׁמְרָהּ, כַּאֲשֶׁר בְּעֵת שָׂם

אֶת אָדָם בְּתוֹךְ גַּן־עֵדֶן. אָמְנָם

מִבָּבַת־עַיִן יִנְצְרָהּ!

זֶה כְּבָר עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים פָּסַח,

וּבְנַפְשׁוֹ יוֹם־יוֹם עֵצוֹת שָׁת;

וְעַתָּה הֶחֱלִיט, וַיּאמֶר:

"חֶלְקָתִי הַנִּבְחָרָה אַתְּ.

בַּל תִדְרֹךְ גְּבוּלָהּ רֶגֶל טְמֵאָה,

מַה אֶתְאַו מְשׂוּכָה לָהּ עֲשׂוֹת!

הָאֵין טוֹב, גֹּמֶר, שִׁבְתֵּךָ בַּיִת

וְלְמֹד וְהַשְׂכִּיל וַהֲגוֹת –

מִשָׁרְתֵךָ פֹּה אֶת פְּנֵי הַקְדֵּשׁוֹת?"…

וַתַּחֲוִיר בַּת־אוֹר כַּשִּׂיד,

וַתִּלְחַשׁ: "בּוֹשְׁתִּי כִּי אָהַבְתִּי

חֶבְרָתָן – מוֹשְׁכָה כֹּה הַתְּהוֹם!"…

וּכְרוֹאֶה אוֹתָהּ לָרִאשׁוֹנָה,

בָּהּ עֵין־אוֹר שָׂם. וַתֶּאֱדַם,

וַתֹּאמֶר: "הֵן תִּסְקְלֵנִי אִמִּי,

בְּאֵין אִתִּי שְׂכַר פָעֳלִי?"

וַיָּשֶׂם יָד בְּרֹךְ עַל כְּתֵפָהּ,

וַיּאמֶר: "יוֹם בָּא – וּנְשָׂאתִיךְ.

עָלַי מֵעַתָּה כָּל מַחְסוֹרֵךְ".

בִּמְבוּכַת־נַפְשָׁהּ נִקְלְעָה

בֵּין גָּאוֹן – וּבֵין פַּחַד חָמְקוֹ

מִתּוֹךְ חַיֶּיהָ. לָחֲשָׁה:

“פִּי אִמִּי אֶשְׁאַל – אָז אֶעֶנְךָ”.

וְכֻלָּהּ בּוּשָׁה, רוֹתְתָה

מֵעֵרֶב רִגְשׁוֹת תּוֹדָה, יָגוֹן,

וְגָאוֹן נִפְגָּע, עִם כְּאֵב –

בְּמַחֲבוֹא־חֵיקוֹ רֹאשׁ הִסְתִּירָה. –

וּבְהֵאוֹת אֵם לָזֹאת חִישׁ־קַל –

וַתְּהִי יוֹשֶׁבֶת־בַּיִת גֹּמֶר,

וְהוֹשֵׁעַ מוֹרָה לָהּ יוֹם־יוֹם.

בָּעֵת הַהִיא הֵחֵלָה רוּחַ

תִּפְאֶרֶת־קֹדֶשׁ פָּעֲמוֹ.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר בְּשִׁבְתּוֹ בָדָד

בְּחַדְרוֹ, בַּעֲלִיַּת־קִיר

(מִבֵּית־אֲמַצְיָה הוֹקִיר רַגְלָיו) –

כָּל קְרָבָיו בּוֹ הִתְרוֹנְנוּ,

וַיְהִי מִתְרוֹנֵן גַּם הֶחָדֶר.

בְּזִמְרָה עָלְתָה כָּל הָעִיר,

וְתֵבֵל כֻּלַּהּ, הַשָּׁמָיְמָה…

וְיֵשׁ אֲשֶׁר בָּאֹפֶל חָשׁ

כְּכַנְפֵי־נֶשֶׁר אַט מַשִּׁיקוֹת

מֵעַל לְרֹאשׁוֹ – קוֹל מֵרוֹם!

וּפְסוּקֵי־זִמְרָה אֶל תּוֹךְ נַפְשׁוֹ

מֵעוֹלָם עֶלְיוֹן שָׁפְעוּ –

וַיְהִי מִתְהַלֵּךְ בָּעֲלִיָּה,

וּבְאָזְנָיו הֵם מְזַמְזְמִים:

כִּתְּרוּהוּ, כְּמוֹ צִפָּרוֹת־כְּרָמִים;

וַיְשׁוֹרְרֵם אֶל הָאֲוִיר,

וַיִּשְׁפְּכֵם עָל הַגִּלָּיוֹן,

כִּי נִלְאָה אֶת שִׁפְעָתָם נְשׂוֹא;

וְהֵם – כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר.

בּוֹ מַעַיַן אַהֲבָה וָאוֹר,

דַּי בָרֵךְ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

וַיַּמְתֵּק סוֹד עִם כּוֹכְבֵי־אֵל;

וּבְרָן כּוֹכָבִים – אֶל שִׁירָתָם,

עֵר כָּל הַלַּיְלָה, הוֹסִיף צְלִיל.

אַךְ בֵּין־עַרְבַּיִם נָפְלָה עָלָיו

מוּזָרָה תּוּגָה, בַּת־בְּלִי־שֵׁם.

חֲזוֹן־הַתְּהוֹם, פְּקָדָהוּ פַּעַם –

הַתְּהוֹם לְעַמּוֹ נִפְתְּחָה

מִצָּפוֹן – שָׁב וַיְבַעֲתֵהוּ;

וְנֶחָמָה מֶנּוּ נִסְתְּרָה.

וַיְהִי בְשִׁבְתּוֹ בֵין־עַרְבַּיִם,

וְאֶצְבְּעוֹתָיו פּוֹרְטוֹת אַט

נְגִינַת עֶצֶב רַךְ וּנְכָאִים

עַל נִבְלוֹ, רֵעוֹ נֶאֱמָן,

וּבָאַפְלוּלִית הוּא וְנִבְלוֹ,

עִם חַדְרוֹ, חֶרֶשׁ צוֹלְלִים, –

וַתְּהִי יַד אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל

עָלָיו, וְעֵינָיו נִפְקְחוּ:

וַיָּחָשׁ בְּעַב־הַצֵּל, בִּשְׁקוֹעַ

הָאָרֶץ דּוֹם אֶל חֶשְׁכַּת־תְּהוֹם!

וְאֵין יוֹדֵעַ, וְאֵין שׁוֹמֵעַ,

וְאֵין אִישׁ מַרְגִּישׁ – בִּלְתִּי הוּא…

וְהִנֵּה דְּפִיקַת־רֹךְ בַּדֶּלֶת.

וַיְהִי כְמֵקִיץ מֵחֲלוֹם־

בַּלָּהוֹת, בְּלֵיל אֵין־סוֹף עִנָּהוּ…

לְפָנָיו גֹּמֶר נִגְלְתָה!

רוֹעֶדֶת כֻּלַּהּ, זְרוֹעוֹתֶיהָ

אֶל דּוֹדָהּ פְּרוּשׂוֹת בִּצְמָא־אוֹר;

לוֹחֶשֶׁת: "נַפְשִׁי כָלְתָה, כָלְתָה.

עַצֶּבֶת לִבִּי מוֹצְצָה.

אוֹטֶרֶת תְּהוֹם עָלַי אֶת פִּיהָ,

וְאֵין מִמֶּנָּה מִפְלָט לִי.

עָדֶיךָ הֱבִיאַתְנִי נַפְשֹׁי" – –

וַתִּפֹּל אֶל זְרוֹעוֹתָיו. דּוֹם

בַּתְּכֵלֶת זָרַח כּוֹכָב עָנָו,

נִחוּמִים לוֹחֵשׁ מִנִּי רוֹם.

וְרֹאשׁ הוֹשֵׁעַ, כָּבֵד, צָנַח

עָל בִּרְכֵּי גֹמֶר; כִּבְחֵיק אֵם,

עַל עַמּוֹ וְעָלֶיהָ יִשְׁפֹּךְ

אֶת תְּפִלַּת נַפְשׁוֹ, רַחֲמָיו – –


יוֹם עָנָן הָיָה וַעֲרָפֶל,

וְחֹשֶׁךְ צַר וּמַחֲנָק,

בִּפְרֹט הוֹשֵׁעַ בַּעֲלִיַּת־

הַקִּיר עַל נִבְלוֹ מִזְמוֹר־שִׁיר

חֲרִישִׁי, עָגוּם… וְהִנֵּה נִתַּק

עַל פִּי הַנֵּבֶל מֵיתָר דַּק!

וְדָבָּר מַר לְבָבוֹ הָלַם

לְפֶתַע, כְּהֹלֶם גַּרְזֶן חַד.

וְיַד־סְתָרִים אֶל הָאֶשְׁנָב

מְשָׁכַתְהוּ: קוֹדֵר נִשְׁקַף חוּץ,

וְעָל הָהָר הָרָם מִנֶּגֵד

חֲשֵׁכִים עָבִים זָחֲלוּ;

אַךְ שָׁם, בִּקְצֵה הָרְחוֹב, מִלְּמַטָּה

אַט שְׁנַיִם הוֹלְכִים, שְׁלוּבֵי־יָד,

דְּמוּת בָּחוּר וּבַחוּרָה, פּוֹנִים

מִקְּצֵה רְחוֹב הָלְאָה לַעֲבוֹר.

בִּפְנוֹתָם – הִבְרִיק מַבַּט־זֹהַר,

כְּמַבַּט גֹּמֶר, צוֹחֲקָה

בִּמְשׁוּבָה אֶל הָאִישׁ מְלַוָּהּ… –

וְכֹחַ אַדִּיר קְרָאוֹ: רֵד!

וְיַעֲטֹף חִישׁ־קַל אַדַּרְתּוֹ

וַיֵּרֶד חִישׁ עַד קְצֵה הָרְחוֹב,

וְלִבּוֹ דּוֹפֵק בּוֹ בְחָזְקָה –

וְהֵם כְּבָר נֱעֶלְמוּ בָאֵד.

וַיּוֹסֶף לֶכֶת בְּעִקְבוֹתָם

בִּמְבוֹאוֹת צָרִים מְקֻמְּרֵי־גַג,

מִתְפַּתְּלִים רְטֻבִּים, נֶאֱלָחִים –

דְּחוּף כֹּחַ אֵיתָן, נוֹרָא־אוֹן.

עַד שֵׁנִית אֵלָיו קוֹמַת־גֹּמֶר

בִּמְעִילָהּ תְּכֵלֶת נִרְאֲתָה,

נִשְׁעֶנֶת בֶּאֱיָל עַל כֶּתֶף־

הַבָּחוּר, אָזְנָהּ בְּרֹךְ לוֹ תַּט.

כִּמְעַט הִשִּׂיגָה יָדוֹ אוֹתָם –

הֵם בַּעֲרָפֶל נִבְלְעוּ,

וְלֹא נִשְׁמְעוּ עוֹד צַעֲדֵיהֶם;

רַק לִבּוֹ דּוֹפֵק: רְתֵת, רְתֵת…

הַבְהָקִיץ רָאָה אֱיָלוּתוֹ,

אִם בַּחֲזוֹן־תַּעְתּוּעִים רַע?

וַיֶּפֶן עָרְפּוֹ דוֹם, וַיֵּלֵךְ

בַּדֶּרֶךְ נוּגֶה, בּוֹאֲכָה

בֵית־גֹּמֶר, וּבַדֶּלֶת דָּפַק

עַד בּוֹשׁ – וְלֹא עָנָה אוֹתוֹ אִישׁ.

עוֹד עָזוּב מִשֶּׁהָיָה

בָּאֵד בֵּית־חֹמֶר דַּל וָדָךְ.

וַיָּשָׁב רְצוּץ־הַלֵּב אֶל בֵּיתוֹ.

לֵיל־חֹשֶׁךְ אֶל תּוֹךְ נַפְשׁוֹ רַד…


בְּנֶשֶׁף יוֹם הַמָּחֳרָת הִלְכוּ

הוֹשֵׁעַ וְגֹמֶר, יָד בַּיָּד,

וַיְשׂוֹחֲחוּ. יוֹם־יוֹם כֹּה לִקְחוֹ

בְּנַפְשָׁהּ בָּא, כַּטַּל – בְּכוֹס צִיץ;

וְהִיא בְזֹהַר־שְׂחוֹקָהּ שִׁבְּצָה

כָּל חָכְמַת אִמְרוֹת פִּיו, וַתְּהִי

כְעָלֶה רַעֲנָן מְשֻׁבָּץ

שְׁהָמֵי־טַל, כִּי יְאוֹר יוֹם.

לֹא כֵן הָעֶרֶב. דְּבָרָיו לָעוּ;

בֵּינָם לִרְגָעִים נִסְתְּמוּ

צִנּוֹרוֹת אָהֲבָה וְאֵמוּן –

כְּמוֹ חָשׁ בָּהּ דָּבָר חוֹצֵץ, זָר…

וַיְהִי בְּלִבּו חוֹשֵׁב דַּרְכּוֹ,

בְּזָכְרוֹ מַר־חֲזוֹנוֹ תְמוֹל:

הֲיִשְׁאָלֶנָּה פֵּשֶׁר דָּבָר?

אִם טוֹב כִּי יִדֹּם – עַד עֵת פְּתוֹר?

וְלֹא יָשִׂים תָּהֳלָּה בְתֻּמָּהּ,

וְלֹא יַחֵל חֶשֶׁד אֶת הַזֹּךְ,

זַךְ אֵמוּן־תָּמִיד שֶׁבֵּינֵיהֶם.

הַיֶּאֱהַב, וְלֹא יַאֲמִין? –

עוֹד הֵמָּה עוֹבְרִים בֵּין הַשְּׂדֵרוֹת

לְאִטָּם – וְשָׁם, עַל סַפְסַל־צוּר,

מֵרֵעִים יוֹשְׁבִים, חֶבֶר רֵיקִים,

אַרְבַּעְתָּם בְּקוֹל מִתְלוֹצְצִים.

וְהָאֶחָד בָּם (הוֹשֵׁעַ הִכִּיר

פְּנֵי חִדְלֵי רֵעוֹ רַע־הַלֵּב,

זֶה שָׁת בַּחֲלָקוֹת לוֹ וַיְבַקֵּשׁ

קִרְבָתוֹ; וְהוּא, בְּתָעֲבוֹ

רְמִיָּה, שִׁלְּחוֹ מֵעַל פָּנָיו.

מֵאָז עֶבְרָתוֹ נָטַר זֵד),

שְׁחוֹר־שָׂפָם, נוֹצֵץ הָעֵינַיִם,

אֶל עֵבֶר גֹּמֶר הָשְׁלְכָה,

כַּצָו, אִמְרָתוֹ, מִדֵּי עָבְרָם:

“בָּעֶרֶב מָחָר חַכִּי לִי!”

וַתָּפֶן רֹאשׁ בִּרְתֵת, וַתָּשֶׁב

חִישׁ: “טוֹב הַדָּבָר!” בִּשְׁפַל קוֹל. –

וְיֵלְכוּ הָלְאָה שְׁנֵיהֶם יָחַד.

אַךְ יַד הוֹשֵׁעַ נִשְׁמְטָה

מִתּוֹךְ יַד גֹּמֶר. כָּל הַדֶּרֶךְ

בִּלְבָבוֹ סוּפָה סָעֲרָה,

כָּמוֹהָ עוֹד לֹא יָדְעוּ חַיָּיו:

וְלֹא אָמַר לָה מִטּוֹב עַד רָע.

בְּשׁוּבָם – עָל הַצּוּר, דְּמוּת־סַפְסָל,

לֹא נִמְצָאוּ הָרֵעִים עוֹד;

אַךְ הֵמָּה, כְּמוֹ מַלְאָכִים רָעִים,

מַשְׁחִיתִים, שְׁלוּחִים מִנִּי שְׁאוֹל,

מִשְׁלַחְתָּם עָשֹׁוּ בֶּאֱמוּנָה:

עַד מָוֶת נַפְשׁוֹ הֶחֱלוּ.


הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל־פַּלָּצוּת.

הַסַּהַר בַּעֲנָנִים בָּא.

וְהוֹשֵׁעַ, שְׁנָתוֹ כִּי נָדָדָה,

בָּרְחוֹבוֹת, דְּוֵה־הַנֶּפֶשׁ רָץ.

עָל קִרְיָה אוֹר־רְמִיָה נִשְׁפָּךְ:

אוֹר כֶּסֶף־סִיגִים, סִיגֵי־שְׁחוֹר!

עַד בּוֹשׁ הִתְרוֹצֵץ בֵּין הַשְּׂדֵרוֹת,

וְלוֹ בְרוֹשִׁים אִלְמִים לוֹעֲגִים…

וַיַּעֲבוֹר מִשָּׁם וָהָלְאָה,

וּלְתֻמּוֹ בָא עַד אֶבֶן־צְחוֹר

רְחָבָה, גְּדוֹלָה וַחֲלָקָה, –

עָלֶיהָ פַּעַם נִמְצְאָה,

כְּסֵמֶל־עֶצֶב יוֹשְׁבָה, גֹּמֶר,

כִּי אַחֲרָיו נָפְשָׁה נִנְהֲתָה;

וַיְהִי כִּמְבַקֵּשׁ דְּבַר־נֶחָמָה

מֵאֶבֶן – אַךְ הִיא דָמְמָה.

עֵת רַבָּה יָשַׁב עַל הַסֶּלַע

לְבַדוֹ, קוֹפֵא בִדְמִי־לֵיל.

וְאַחַר קָם – וְעַד בֵּית־גֹּמֶר

נְשָׂאוּהוּ רַגְלָיו, בִּקְצֵה־עִיר.

אֲפֵלִים הָיוּ הַחַלּוֹנוֹת.

לֹא נִרְאָה גֵץ, לֹא נִשְׁמַע קוֹל.

וּבְעָמְדוֹ, עַל חַלּוֹנָהּ אוֹרֵב,

לֹא יָדַע אִם שֵׁן יַחֲרֹק,

וְאִם לָהּ אֶגְרוֹף־זַעַם יִקְפֹּץ.

וְלֹא עָבְרָה קְלָלָה פִתְחֵי־פִּיו.

בְּעַד סַעֲרַת־הַנֶּפֶשׁ שָׁמַע:

עוֹד עוֹלָה שִׁירַת־אַהֲבָה

מִדִּמְמַת חֲדַר מִשְׁכָּבָהּ…

לוֹ לִבּוֹ לָחַשׁ: "הַאֲמֵּן!

בַּת־זֹהַר הִיא, לֹא תִמְעַל מָעַל.

אַךְ מִקְרֶה הוּא, כִּי נִפְגְּשָׁה

אֶת בֶּן־בְּלִיַּעַל, וְהִיא לֹא אָשְׁמָה".

וּלְבֵיתוֹ שָׁב. הַבֹּקֶר אוֹר…


בְּבֵין־עַרְבַּיִם אֶחָד יָשְׁבָה

לְפָנָיו גֹּמֶר – בְּאֶרֶג צֵל

וְאוֹר חֹרֶף מַשְׁכִּים – עָל בִּרְכֶּיהָ,

וְתִּלְמַד תּוֹרַת־אֵל מִפִּיו.

בַּפִּנָּה, עַל הָאָח מִנֶּגֶד,

כְּאַבְנֵי אֹדֶם בָּעֲרוּ

גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת לְהָחֵם;

וּפְנֵי הוֹשֵׁעַ קוֹרְנֵי־זִיו

מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ, וּמִזֹּהַר

אֵשׁ נַפְשׁוֹ בּוֹ, שַׁלְהֶבֶת־יָהּ,

כַּזָהָב בְּמַצַרֵף־הַנִּסָיוֹן

וּבְכוּר־הַסֵּבֶל נִצְרְפָה… –

מַה מִשְׁפַּט אֵשֶׁת־אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה

לִמְעוֹל בְּאִישָׁהּ, וְנִסְתְּרָה

עִם זָר – בְּמָשָׁל וּבִמְלִיצָה

כֹּה, בָּאֵר הֵיטֵב, בֵּאֵר לָהּ:

"בַּשְׁחָקִים רָם, גַּם רָם, הַשֶּׁמֶשׁ,

וְרָמָה אָהֲבָה בַלֵב,

בַּפָז טָהֳרָתָהּ לֹא תְסֻלָּא"… –

כַּלַּבָּה דְּבָרָיו לָהֲטוּ;

וַיְהִי סְנֶה בוֹעֵר וְאֵינוֹ אֻכָּל,

וַיְהִי כְמַלְאָךְ נוֹרָא־הוֹד,

לְעֵינֵי גֹּמֶר הֵמִּשְׁתָּאָה.

– "הָאַהֲבָה מְטַהֲרָה,

גּוֹאֶלֶת אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ!

הוֹי גֹּמֶר, בּוֹאִי נִרְפָּא־נָא,

בְּשֶׁמֶשׁ־אַהֲבָתֵנוּ רָמָה,

לְכָל הָאֶרֶץ רַבַּת־חֵטְא!" –

וַתִּרְעַד כְּמוֹ מִקָּרַת־פִּתְאֹם.

פָּנֶיהָ חָוְרוּ כִּפְנֵי־מֵת.

וַתִּלְחַשׁ חֶרֶשׁ: "לֹא יָדַעְתִּי

אֲנִי, אִם נַפְשִׁי אוּכַל גְּאֹל?"…

וַיַּבֵּט יָשָׁר בָּהּ, וַיּאמֶר:

"חוֹתָמֵךְ חוֹתַם הָאֱמֶת.

בָּךְ אַאֲמִין!" וְעֵינָיו קָרְנוּ.

וַתִּצְחַק צְחוֹק־קַדַּחַת זָר:

“הַאֻמְנָם כִּי אֲמִתִּית אָנִי?”

וַתָּלֶט אֶת פָּנֶיהָ חִישׁ.

אַז תָּקוּם אַט בְּפִיק־בִּרְכַּיִם,

וְתֹאמֶר: "יָדַי רוֹעֲדוֹת,

אֵין זֹאת כִּי הָחֳלֵיתִי פִתְאוֹם.

אֵלֵכָה" – וְקוֹלָהּ נֶחֱנַק.

וַיָּקָם לְלַוּוֹתָהּ. “אַל נָא!”

בְּנִיד־יָד מָנְעָה בַעֲדוֹ,

וַתֵּצֵא חֶרֶשׁ – וּמֵעֵבֶר

לַדֶּלֶת הִקְשִׁיב כְּמוֹ קוֹל בְּכִי.

וַיֶּחֱרַד אַחֲרֶיהָ וְהִנָּהּ

בּוֹרַחַת: רָצָה חִישׁ בָּרְחוֹב,

וּדְמָעוֹת מֵעֵינֶיהָ אַרְצָה

נִתָּכוֹת – חוּט־אוֹר פְּנִינֵי יִז.


לְמָחֳרָת אֲבֵלָה בָאָה

לִפְנוֹת הָעֶרֶב. דּוֹמְמָה

לְרַגְלָיו יָשְׁבָה – אַךְ שִׂים רֹאשָׁהּ

עָל בִּרְכָּיו לֹא הִרְהִיבָה עֹז,

כְּדַרְכָּהּ, כַּאֲשֶׁר אָהֵבָה,

עֵינֶיהָּ, אָדְמוּ מִנִּי בְכִי,

מוּרָדוֹת, כְּמוֹ אֶל תְּהוֹם תַּבֵּטְנָה –

לְשֵׂאתָן אֵלָיו פּוֹחֲדָה.

וּפִתְאֹם רֹאשׁ בְּעֹז הֵנִיעָה,

וַתִּלְחַשׁ: "יְהִי אֲשֶׁר יְהִי!

הַכֹּל אֲגַלֶּה. טוֹב הַמָּוְתָה

מֵחַיֵּי רַבֵּי־הָעֱנוּת!"

וְהוֹשֵׁעַ, בְּחֶשְׁכַּת הַדִּמְדּוּמִים

לֹא הָיוּ כְמוֹהֶם בְחַיָּיו עוֹד,

חֲרִישִׁי יָשַׁב, מַטֶּה אֹזֶן

לְסַעַר־מָגוֹר קָרֵב, בָּא…

אַךְ כִּי הִתְפַּלֵּץ לֶעֱנוּתָהּ –

כָּל דַּאֲגַת־לִבּוֹ נִשְׁכְּחָה,

וַיָּשֶׂם יָד בְּרֹךְ עַל כְּתֵפָהּ:

“אֲחוֹתִי! בִּי הֵרָגְעִי!”

וּבְרָעֲדָהּ לְמַגַּע־יָדוֹ

וַתִּלְחַשׁ: "לוּ יָדַעְתָּ מִי

אֲנִי – לִי אָחוֹת לֹא קָרָאתָ", –

בְּלַחֲשָׁהּ הִקְשִׁיב צַעֲקַת

אֲהוּבָה נֶפֶשׁ מִן הַמֵּצַר,

מִשַּׁוְּעָה מִנִּי מוֹקְדֵי־שְׁאוֹל…

וַיּאמֶר: "בּוֹאִי נָא לָשֹׁוּחַ;

וְרוּחַ צַח כִּי תִּשְׁאֲפִי –

וְרָוַח לָךְ". וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם

אֶל בֵּין הַשְּׂדֵרוֹת, נֶאֱרַג

רִאשׁוֹנָה שָׁם חוּט־אַהֲבָתָם.

וְהִיא צוֹעֶדֶת אַחֲרָיו

בְּפִיק־בִּרְכַּיִם, אַט, כְּמוּצֵאת

לַהֶרֶג, וּפָנֶיהָ – שִׂיד.

בֶּעָבִים הִסְתִּיר פָּנָיו סַהַר;

וְתֵבֵל שְׁחוֹרָה נִשְׁקְפָה.

וְכֹה הִגִּיעוּ אַט, בְּלִי דַּבֵּר,

אֵל אֶבֶן־סוֹדָם, סֶלַע־צְחוֹר.

כַּמִּתְעַלֶּפֶת צָנְחָה גֹּמֶר

עַל עֵדוּת־אַהֲבָה, אֵין־אוֹן.


וְכִי יָד עַל מְשִׁי שְׂעָרָהּ שָׁחוֹר

בְּרֹךְ הוֹשֵׁעַ הֶעֱבִיר –

עַל בִּרְכָּיו שְׁתֵּי כְּתֵפֶיהָ זָעוּ

וְחָזֶהָ נָע וַיַּךְ כַּגַּל,

כְּמוֹ חִשֵׁב לִבָּהּ לְהִשָּׁבֵר.

וְאַחַר: “סוֹד לִי!” צָעֲקָה,

"עָכַרְתִּי נַפְשִׁי וָאֶעְכָּרְךָ –

בְּטֶרֶם עוֹד נִגְלֵיתָ לִי!"

וַתְּגַל, בֵּין זִרְמֵי דִמְעוֹת־עָקָה,

מְעֻוָּת בָּהּ, לֹא יוּכַל תְּקֹן.

בְּעוֹדָהּ יַלְדָּה בַת חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה

פּוֹרַחַת בְּעִיר מוֹלַדְתָּהּ,

בְּבֵית דִּבְלַיִם – פּוֹעֵל צָעִיר,

וְהוּא דַק וְזָקוּף וִיפֵהפֶה,

בְּעֵינֶיהָ (עֵינֵי יַלְדָּה פוֹתָה,

מֵאִמָּהּ לָמְדָה אַךְ עֲדוֹת

עֲדִי כַפֶסֶל וְהִתְיַפּוֹת)

בִּיפִי גִזְרְתוֹ מָצָא חֵן.

וַתַּעֲגֹב עָלָיו כְּאִשָּׁה,

וַתִּתְאַו־לוֹ לְהוֹלִיכוֹ שְׁבִי.

וְיוֹם אֶחָד, כִּי אָבִיהָ הָלַךְ

אֶל כִּכְּרוֹת־דְּבֵלָיו בִּקְצֵה־עִיר

וְאִמָּהּ יָצְאָה אֶת הַבַּיִת

לִקְנוֹת עֲדִי מִכְּנַעֲנִי, –

וַתִּתְחַל, וְאֶל מִשְׁכָּבָהּ קָרְאָה,

בְּאֵין אִתָּם אִישׁ, אֶת פּוֹעֲלָם.

הוּא בָא, וַיְחַלֵּל אֶת יְצוּעָהּ,

וְאֶת פֶּרָח נְעוּרֶיהָ־זֹךְ

בְּדָמִים גּוֹלֵל. אָז נִבְהָלָה,

אַךְ כְּבָר הַמּוֹעֵד אֵחֲרָה – –

וּכְמוֹ אֲבָנִים כְּבֵדוֹת נָפְלוּ

הַדְּבָרִים, פִּלְטָה בְעָמָל רַב

מִפִּיהָ־דָּם, עָל רֹאשׁ הוֹשֵׁעַ.

וְכִי עָבְרָה תְהוֹם, הִתְעוֹרְרָה

כִּמְקִיצָה מִנִּי קְפִיצַת־מָוֶת,

וַתִּקְרָא: "כְּבָר! גִּלִּיתִי כֹל!

עַל לִבִּי יָמִים רַבִּים הֵעִיק

סוֹד זֶה, וָאִירָא פְצוֹת אֶת פִּי,

פֶּן תַּרְחִיקֵנִי מֵחֶבְרָתְךָ –

וִחְיוֹת אֵיךְ אוּכַל בִּלְתְּךָ?

אַךְ עַתָּה טוֹב לִי, טוֹב כִּי אָמוּת,

וְלֹא אֶעֱשֶׂה בְנַפְשִׁי עוֹד

כָּל שֶׁקֶר". וְהוּא – אֶת פִּיו כְּמוֹ קָפַץ.

הִבִּיטָה בוֹ – וַתֶּחֱוָר;

וַיְהִי כְשׁוֹפֵט נוֹרָא־הוֹד לָהּ,

לֹא יֵדַע רַחֲמִים בְּיוֹם־דִּין.

וַתָּקָם וַתֵּרָתַע אָחוֹר,

בִּרְתֵת אִמְרָתָהּ צָלְלָה:

"בְּיָדְךָ אַפְקִיד אֶת מִשְׁפָּטִי,

וְכַטּוֹב בְעֵינֶיךָ תַּעֲשֶׂה.

אֲהָהּ כִּי בְּחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי –

וְאַתָּה שָׁלוֹם עֲדֵי־עַד!".

לֹא צִלְצְלָה נְשִׁיקַת־פְּרֵידָה.

וְתֵלֶךְ כְּפוּפָה, מִבְּלִי פְנוֹת

יָמִין וּשְׂמֹאל, כְּאַלּוֹן בָּכוּת

הַנָּע וְנָד בִּתְהוֹמוֹת־לֵיל.

וְלֵב הוֹשֵׁעַ הָיָה לְאֶבֶן;

וַיֵּשֶׁב הָמוּם שָׁם עַד בּוֹשׁ.


וְאַחַר בָּא בְאִישׁוֹן־לַיִל

אֶל חַדְרוֹ, הוּא – וְעִמּוֹ פִיד,

כִּטְוִי־עַכָּבִישׁ, מֶשִׁי, נוֹרָא.

הַהוּא בוֹ נִתְפַּשׂ, לְלֹא צֵאת?.

וְהַמִּטְוֶה הוֹלֵךְ חִישׁ וּפוֹשֶׁה

בִּלְבָבוֹ, מַכְבִּיד עַד אֵין גְּבוּל…

וְלֹא יָכֹל צְעוֹד עוֹד צַעַד, כֹּחוֹ

עֲזָבוֹ, וְאֶל הָאֶרֶץ, דַךְ

וְאָבֵל, צָנַח. דּוּמָם יָשַׁב.

סְבִיבוֹתָיו רָבְצָה חֶשְׁכַּת־יָהּ.

לֹא הָיְתָה עוֹד כָּמוֹהָ צָרָה

בְחַיָּיו. נַפְשׁוֹ שָׂעֲרָה;

וּכְמוֹ חַבּוּרָה אַחַת גְּדוֹלָה

כָּל פִּנּוֹתֶיהָ כָּאֲבוּ…

וְלֹא הָיְתָה אֵם, כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה

לִשְׁפּוֹךְ בְּחֵיקָהּ כָּל הַמְּרִי –

אֶת כָּל אֲשֶׁר בִּן־רֶגַע הָפַךְ

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ: רוֹם – לִתְהוֹם.

רַק אֶחָד – יָדַע – פֹּה בָאֹפֶל

שׁוֹמֵעַ אֶל פַּלָצוּת־לֵב:

אֵל רַחוּם לַאֲסוֹנוֹ יַקְשִׁיב,

וְאִם כְּבִתְחִלָּה יַחֲרִישׁ…

וּמְקוֹר־הַדְּמָעוֹת תּוֹכוֹ נִבְקַע,

מִמַּעֲמַקִּים בָּא וַיִּז;

וַיִּז אֶל תְּהוֹם, – לַתְּהוֹם הַשְּׁחוֹרָה,

שֶׁלְּרַגְלָיו פִּתְאוֹם נִפְתְּחָה.

אַךְ שָׁם בָּרוֹם, מֵעַל לְרֹאשׁוֹ,

עוֹד דְּמוּת מְאִירָה רִחֲפָה,

חֲמוּדָה, נָאוָה, כְּלִילַת־טֹהַר –

דְּמוּת־גֹּמֶר, מִלִּפְנֵי יוֹם מַר;

וְהִיא מֻכְתֶּרֶת זֵר נְגוֹהוֹת,

מֵאוֹר חֲלוֹמוֹ אָצַל לָה,

חֲלוֹם תֹּם, אַהֲבַת־עַד וְרִפְאוּת,

לָעוֹלָם שְׁנֵיהֶם יִרְפְּאוּ – –

וְהִנֵּה מְרַפְרְפָה דְמוּת יוֹנָה

בָרוֹם, בַּדָּם מִתְבּוֹסְסָה:

וַיִּקְרָא חָרוּת: “אֵשֶׁת זְנוּנִים”

עַל כְּנָפָהּ בְּאוֹתִיּוֹת כָּאֵשׁ!

לִבְרַק הַמִּלִּים הָאֲיֻמּוֹת

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הֶחֱשִׁיךְ

וַיִּרְעַד; וְהַתְּהוֹם לְרַגְלָיו

לְאֵין גְּבוּל וָקֵצֶה נִפְעֲרָה,

לִבְלוֹעַ אוֹתָהּ – מַחְמַד־עֵינוֹ

וּפְנִינַת־חַיָּיו – עֲדֵי־עַד.

אַךְ עוֹד בָּרוֹם, מֵעַל לְרֹאשׁוֹ,

מְאִירָה רִחֲפָה הַדְּמוּת,

מַזְכִּירָה לוֹ זִכְרוֹנוֹת־אֹשֶׁר

וְאַהֲבַת־עוֹלָם לוֹאֲטָה,

כַּפֶּיהָ פּוֹרְשָׂה, כְּמוֹ בִתְפִלָּה,

וּבִרְכַּת־פְּרֵידָה לוֹחֲשָׁה –

וַיָּלֶט פָּנָיו בִּשְׁתֵּי כַפָּיו,

רְצוּץ־הַלֵּב, וַיֵּבְךְּ, וַיֵּבְךְּ.


בִּדְמִי־הַלַּיִל הִקְשִׁיב לַחַשׁ,

כִּדְפִיקַת־לֵב, וַיַּאֲזֵן,

לָאָרֶץ יוֹשֵׁב עוֹד בְּאֶבְלוֹ;

וְהִנֵּה קוֹרֵא קוֹל בִּשְׁמוֹ:

“הוֹשֵׁעַ!” וְאֵין שָׁם אִישׁ מִלְּבַדּוֹ;

וַיֵּדַע אָז, כִּי קְרָאוֹ אֵל.

עוֹד עֵינָיו רְטֻבּוֹת מִנִּי בֶכִי

וּבְנַפְשׁוֹ סַעַר עוֹד לֹא נָח –

וְהִנֵּה אֶצְבַּע־אֵל נְטוּיָה

אֵלָיו בַּלָּאט, בְּתוֹכַחַת־סוֹד:

"הַהֵיטֵב חָרָה לְךָ, כִּי נִמְצָא

הָרָקָב בְּתַפּוּחֲךָ?

וְכִי נָפַל עָשׁ בְּעֵץ אֶפְרַיִם –

הַאִם נִסִּיתָ לוֹ רְפֹא?

אַךְ נָגְעָה בְּךָ כִּמְעַט הָרָעָה –

מֵאָז לֹא תֵּדַע נַּפְשְׁךְ

מֵעֹצֶר כְּאֵב. הֲרַב מֵכְאוֹבְךָ

מִצָּרַת לֵב־הָאֱלֹהִים?" –

וַיָּכָף רֹאשׁ הוֹשֵׁעַ פִּתְאוֹם,

וּבִכְלִמָּתוֹ נֶאֱלַם.

אָז יַעֲבֹר לְפָנָיו שֵׁנִית

לֵיל אוּרֵי־חַג, לֵיל אֵימֵי־רָז

וּבֹשֶׁת־עָם, בַּחֲזוֹן־הַמַּרְאוֹת –

וַיִּזְכֹּר בִּמְלֹאת לִבּוֹ שְׁאָט

וּבַהֲגוֹתוֹ: כָּל הָאָרֶץ –

כְּאֵשֶׁת־זְנוּנִים לַאדוֹנָי…

וּכְבָרָק הֵאִיר שְׁבִילוֹ שָׁחוֹר:

מֵאֵל תְּמִים־דֵּעִים הָיְתָה זֹאת!

לָאָרֶץ סֵמֶל הָיְתָה גֹמֶר,

וּמוֹפֵת תְּהִי לָעָם, וָאוֹת! –

וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל רָם דּוֹבֵר:

"לֹא עֵת הִתְאַבֵּל עַתָּה – קוּם!

יָדַעְתָּ אַתָּה תוֹעֲבוֹתָם,

כִּי זְנוּת וְיַיִן יִקַּח לֵב.

לֵךְ הַגֵּד לָמוֹ אֶת אַחֲרִיתָם:

אֲנִי אֱהִי לָהֶם כָּעָשׁ" – –

וַיִּפֹּל, מְלֵא רְתֵת, עַל פָּנָיו,

וּבְפַחַד־אֵל הִשְׁתַּחֲוָהּ.

וְהִנֵּה הֵאִיר נֹגַהּ פֶּלְאִי

אֶת חָשְׁכּוּ לְאַט־לְאַט, וַיַּרְא

כְּכַנְפֵי־מַלְאָךְ מִנִּי גֹבַהּ

מַשִּׁיקוֹת, צְחוֹרוֹת מִנִּי צְחוֹר.

וַיֶּחֱרַד, וַיָּקָם מַהֵר

לִקְרָאתוֹ, מְלֵא צִפִּיַּת־רְתֵת.

וּבָאֲוִיר דְּמוּת גֹּמֶר – בָּדָּד

בַּמֶּרְחָק תִּכְרַע, תֶּאֱבַל.

וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו, שְׁטוּף גַּל־חֶמְלָה,

לִנְהָרָה בָאָה מִנִּי עָל:

"אֵל שַׁדַּי, סְלַח־נָא, סָלַח לְגֹמֶר!

בְּנֵי־רַחַם הֵם, כָּעָם כַּבַּת!"

וַיִּלְחַשׁ: "בִּי אֲדוֹנָי, דַּבֵּר

אֵלַי! שׁוֹמֵעַ עַבְדְּךָ:

הֲיֵּשׁ לָאָרֶץ עוֹד תּוֹחֶלֶת,

וְאַחֲרִית טוֹבָה עוֹד לָעָם?"

וְהִנֵּה מַשַּׁק כַּנְפֵי־זֹהַר

וְקוֹל: "בְּהֵיטִיב דַּרְכּוֹ רָע –

וּרְפָאתִים!" – וְלֵב הַנָּבִיא עָנָה

לַדְּמוּת הַיְּקָרָה: “וּרְפָאתִיךְ!”.

וְכָל הַחֶדֶר מָלֵא נֹגַהּ;

וּפְנֵי הוֹשֵׁעַ נָהֲרוּ,

וְדִמְעוֹת־אוֹר עַל לְחַיָּיו נָזְלוּ,

בְּהַטּוֹתוֹ אֹזֶן אֱלֵי רֹן

חֲרִישִׁי – כְּמוֹ מַקְהֵלַת כְּרוּבִים

מְשׁוֹרְרִים שִׁיר אֱלֹהִי;

וּשְׂפָתָיו, עִם שִׁנְאַנִּים, זֶמֶר

בְּגִיל וּרְעָדָה לָחֲשׁוּ:


*

"וְאֵרַשְׂתִּיךְ

לִי לְעוֹלָם;


וְאֵרַשְׂתִּיךְ

לִי בְצֶדֶק,


בְּחֶסֶד לִי

וּבְרַחֲמִים;


וְאֵרַשְׂתִּיךְ

לִי בֶּאֱמוּנָה" – –

*


וּבְהִשָּׁמֵעַ אֶל הוֹשֵׁעַ

קוֹל־אֱלֹהִים וָצָו: "לֵךְ קַח

לְךָ אֵשֶׁת־זְנוּנִים!" – כְּעֵין הַקֶּשֶׁת,

בֶּעָנָן סְבִיבוֹ, נִרְאֲתָה;

וְאֶל נַפְשׁוֹ, בַּעֲנַן דִּמְעוֹתָיו,

רַבָּתִי זֹהַר, צִבְעֵי־זִיו,

הַקֶּשֶׁת יָרְדָה, כְּאוֹת בְּרִית־שָׁלוֹם.

שְׁחוֹר־לֵיל אַט הָלַךְ, הִכְחִיל..


 

ד.

יָרָבְעָם שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו;

לִפְנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף.

צַלְמָוֶת עָטַף אֶת הָאָרֶץ.

עַצֶּבֶת יָרְדָה בְנֶפֶשׁ־עָם.

הַשָּׂרִים אָמְרוּ: "בְּמוֹת יָרָבְעָם –

הַשֶּׁמֶשׁ רַד. אֵין מֵזַח עוֹד;

וְצִלְלֵי־הָעֶרֶב נִטּוּ.

מֵאַשּׁוּר נַהַם־שַׁחַל בָּא –

וּכְצֹאן עָם נֶעֱזַב בְּלִי רוֹעֶה,

אֵין מִי בַפֶּרֶץ יַעֲמֹד"…

וּכְמוֹ יְתוֹמִים, מַחֲנֶה כָּבֵד,

אַט, אָבֵל, הִלֵּךְ עָם בַּסָּךְ,

מְגֻלְּחֵי זָקָן, קְרוּעֵי־בְגָדִים,

יֵשׁ – עַד שְׁפָךְ־דָּם מִתְגּוֹדְדִים

וְיֵשׁ – בֵּין עֵינֵיהֶם שָׂמִים קָרְחָה;

וּבְרֹאשָׁם קְהַל מְקוֹנְנוֹת.

אַחֲרֵיהֶם רֶכֶב וּפָרָשִׁים,

וְסוּס־הַמֶּלֶךְ פְּנוּי־הַכַּר.

וְעַל הַמִּטָּה, לְבוּשׁ־אַרְגָּמָן,

הַמֶּלֶךְ נִשָּׂא, נָח – כְּמוֹ נָם,

וְחֶרֶב־זְהָבוֹ לוֹ בְצִדּוֹ, –

גִּבּוֹרָיו מֻקָּף, שׁוֹמְרֵי־רֹאשׁ.

וְאַחֲרֵי הַמִּטָּה יוֹרֵשׁ־

הָעֶצֶר, זְכַרְיָה בְנוֹ הָרַךְ,

כְּצֵל נֶהֱלָךְ, עַל שָׂפָם יַעַט.

וַאֲמַצְיָה צוֹעֵד אַחֲרָיו

בְּרֹאשׁ הַכֹּהֲנִים וְהַשָּׂרִים:

שָׂב, מוּרַד רֹאשׁ, בְּבִגְדֵי־שֵׁש –

כְּסֵמֶל־חֹרֶף נִדְמֹה נִדְמָה.

וְהַמְּקוֹנְנוֹת כֹּה נָשְׂאוּ קוֹל,

בְּחָזְקָה מוֹרְטוֹת שַׂעֲרוֹתָן,

עַל לִבְבֵיהֶן מְתוֹפְפוֹת:


*

הוֹי אָדוֹן / וְהוֹי הוֹדוֹ!

בָּא מוֹתוֹ, / בָּא שׁוֹדוֹ.


הוֹי אָדוֹן / וְהוֹי הוֹדוֹ!

מֶה עָשִׂיתָ, / מוֹתוֹ־שׁוֹדוֹ?

לָקַחְתָּ מַצִּיל־ / עָם וּפוֹדוֹ.

מֶה עָשִׂיתָ, / מוֹתוֹ־שׁוֹדוֹ?

הוֹי אָדוֹן / וְהוֹי הוֹדוֹ!


הוֹי אָדוֹן / וְהוֹי הוֹדוֹ!

בָּא מוֹתוֹ, / בָּא שׁוֹדוֹ.


הוֹי אָדוֹן / וְהוֹי הוֹדוֹ!

מֶה עָשִׂיתָ, / מוֹתוֹ־שׁוֹדוֹ?

עָם אֲהֵבוֹ / בְּכָל מְאֹדוֹ.

נַעֲרָץ הוּא / לְכָל יוֹדְעוֹ.

מֶה עָשִׂיתָ, / מוֹתוֹ־שׁוֹדוֹ?


הוֹי אָדוֹן / וְהוֹי הוֹדוֹ!

בָּא מוֹתוֹ, / בָּא שׁוֹדוֹ.

*


הָעָם בִּבְכִי אַחֲרֵיהֶן עוֹנֶה.

וְהוֹשֵׁעַ הוֹלֵךְ מִן הַצַּד.

עֲדֵי הַגִּיעָם אֶל הַקֶּבֶר,

יָרָבְעָם חָצַב לוֹ בְצוּר־

הַסֶּלַע, אֶת פְּנֵי שֹׁמְרוֹן צוֹפֶה,

כְּקַן־הַנֶּשֶׁר, מֵרֹאשׁ הָר.

וַיִּקְבְּרוּהוּ בְקִבְרוֹתָיו;

וְאֶת הַמִּשְׁכָּב מִלְּאוּ

רֹב בְּשָׂמִים וּזְנִים מְרֻקָּחִים –

לְקוֹל נְהִי הַמְּקוֹנְנוֹת,

הַפּוֹרְשׂוֹת אֶת כַּפֵּיהֶן כֻּלָּן

וְלָרוּחַ פּוֹרְעוֹת שַׂעֲרָן:


*

יַעֲלֶה לְךָ לְרָצוֹן,

הוֹי יָרָבְעָם!

רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ לְךָ הוּא,

הוֹי יָרָבְעָם!

קְטֹרֶת אֶשְׁכָּר מֵהַמַּלְכָּה,

הוֹי יָרָבְעָם!

מֵהַמַּלְכָּה אַלְמָנָתְךָ,

הוֹי יָרָבְעָם!

מִנִּי יוֹרֵשׁ־עֶצֶר יָתוֹם,

הוֹי יָרָבְעָם!

קְטֹרֶת אֶשְׁכָּר מִשָּׂרֶיךָ,

הוֹי יָרָבְעָם!

שַׁי לְךָ מִכָּל עַמֶּךָ,

הוֹי יָרָבְעָם!

*


וַיִּשְׂרְפוּ לוֹ שְׂרֵפָה גְדוֹלָה.

וְלַנָּבִיא נִדְמָה, כְּמוֹ בָאֵשׁ

וּבְעָשָׁן תַּעֲלֶה עֲטֶרֶת־

אֶפְרַיִם, חַרְבּוֹ תַעַל כֹּה.

“בּוֹ שֵׂיבָה זָרְקָה, וְהוּא לֹא יָדַע!” –

לֵב־נָבִיא אֵשׁ־אֵל לִחֲכָה,

וַיָּחָשׁ: עוֹד מְעַט – וְשָׁלְחָה

לַפִּידִים בּוֹעֲרִים מִפִּיו…


בְּחַג הַכֶּתֶר, יוֹם כִּי הֻשַּׂם

בְּרֹאשׁ־זְכַרְיָהוּ, הָמָה עָם

בַּחוּץ, וּבְמִקְדַּשׁ בֵּית־אֵל שָׂרִים

וְעַם־הָאָרֶץ נִקְבְּצוּ.

וַיְהִי אֲסַפְסֻף לִשְׁתֵּי פְלַגּוֹת

בָּעִיר: כֻּלָּמוֹ רְתוּחֵי־דָם,

הֲלוּמֵי־יַיִן, שְׂכִירֵי־רוֹזְנִים.

מִזֶּה כֹה יִקְרְאוּ בַחוּץ:

“יְחִי הַמֶּלֶךְ! תְּחִי מִצְרַיִם!”

וְקוֹלוֹת: “תְּחִי אַשּׁוּר!” – מִזֶּה.

הֲמוֹן אֶגְרוֹפִים. פְּנֵי לֶהָבִים.

וְהָיוּ כְּחַשְׁרַת עָבֵי־אֵשׁ. – –

וְעַם רַב צְפוּפִים בָּעֲזָרָה.

אַךְ שָׂרֵי־מֵאוֹת יִסְגְּרוּ

עֲלֵיהֶם מֵהִתְקָרֵב קֵדְמָה:

לִצְבָא־הַמִּקְדָּשׁ, בְּיַד כָּל אִישׁ

אֲמַצְיָה נָתַן חֲנִית וְשֶׁלֶט –

לִשְׁמוֹר עֲלֵי מָשׁוּחַ רַךְ

מִפַּחַד חֵץ, פֶּן, מָרֵי־נֶפֶשׁ,

בּוֹ מְרִיבֵי־מֶלֶךְ יִפְגְּעוּ.

וַיַּעֲמֹד בֶּן־מֶלֶךְ רוֹתֵת

עֲלֵי הָעַמּוּד, רָם וְדַק

כַּתָּמָר, עַל יַד מִזְבַּח־זָהָב.

אֲמַצְיָה נִגַּשׁ, כֹּהֵן רֹאשׁ,

לָתֵת עַל רֹאשׁוֹ אֶת הַנֵּזֶר,

בִּיקַר אֲבָנָיו נוֹצְצוֹת –

וּלְקוֹל הַקּוֹרֵא פִתְאוֹם נִתַּר,

קוֹל עַז: “שִׁמְעוּ דְבַר אֲדוֹנָי!”

הַאֵין זֶה הָאֲרִי מִתְּקוֹעַ,

לְהַחֲרִיד מְנוּחָתוֹ שָׁב? –

וְיָדָיו רָעֲדוּ, וַיִּפֹּל

הַכֶּתֶר אַרְצָה בְאַנְחַת־צְלִיל.

וַיִּכֹּף זְכַרְיָה וַיְרִימֵהוּ –

וּפָנָיו חָוְרוּ כִפְנֵי מֵת –

וְעַל רֹאשׁוֹ נִזְרוֹ שָׂם בְּיָדָיו.

וְלֵב הַשָּׂרִים קִרְבָּם נָע,

וְעַם־הָאָרֶץ הִתְלֶחָשׁוּ:

“אֵין זֶה כִּי אוֹת מְבַשֵּׂר רָע”…


וְהִנֵּה עוֹמֵד, רָם וְנִשָּׂא,

לִפְנֵיהֶם עֶלֶם פֶּלִאי־הוֹד,

אַדֶּרֶת־נָבִיא לוֹ עַל כְּתֵפָיו.

עָלָיו אֲמַצְיָה עֵינָיו שָׂם,

וַיִּקְרָא בְתִמְהוֹן־לֵב: “הוֹשֵׁעַ!” –

וְלֹא רָאָהוּ נְבִיא־הָאֵל.

כְּמַלְאַךְ־עֶלְיוֹן קָם לִפְנֵיהֶם,

וְנֵזֶר אַחֵר לוֹ עַל רֹאשׁ

מִתְנוֹצֵץ: כֶּתֶר קַרְנֵי־נֹגַהּ!

וְכִי בַלָאט רוֹם נָשָׂא יָד –

הַנֶּאֱסָפִים נָשְׂאוּ עַיִן,

אֲחוּזֵי קֶסֶם־אוֹר, אֶל עָל.

וּבְמַאֲמָר, כְּמוֹ אַשָּׁף גָּדוֹל,

אֲזַי לִפְנֵיהֶם גָּלַל אַט

בִּשְׁמֵי־זִיו – חַשְׁרַת־עָב עַל חַשְׁרָה;

בָּם אוֹר־הַחַמָּה נִבְלַע, גָּז.

"אֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ;

אֵין חֶסֶד בָּהּ, וְאֵין אֱמֶת.

רַק אָלֹה, כַּחֵשׁ וְרָצֹחַ

וְגָנֹב וְנָאֹף – וְנָגְעוּ

בְּדָמִים דָּמִים, בְּרִיב־מִפְלַגּוֹת.

כִּי רוּחַ־זְנוּנִים הִתְעָה עָם.

בְּרֹאשׁ הָר עִם קְדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ,

וְתַחַת אַלּוֹן כֶּבֶד־צֵל!

עַל כֵּן תִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיהֶם,

וְכַלּוֹתֵיהֶם מְנָאֲפוֹת" – –

אָז יַעֲבֹר כַּצֵּל עַל פָּנָיו,

וְעֵינָיו הִקְרִין, סַלָּח, אוֹר־

לֵב בָּן: “לֹא אֶפְקֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם”…

וְאֶל עַם־הָאָרֶץ, תְּפוּשֵׂי־חִיל,

וְאֶל הַשָּׂרִים יוֹר בְּאֶצְבַּע:

"כִּי יְפָרְדוּ עִם הַזּוֹנוֹת הֵם!

עַל כֵּן חִישׁ תֶּאֱבַל הָאָרֶץ,

יִשְׂרָאֵל – אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ.

הֵם הִמְלִיכוּ, וְלֹא מִמֶּנִּי" – –

וַיַּרְא בִּרְזוֹם אֲמַצְיָה דֹם

לַמֶּלֶךְ: “מְשֻׁגָּע… אִישׁ הָרוּחַ”…

וְהִנֵּה נָגַע בּוֹ בְיַד־רֹךְ

הַכֹּהֵן, מְחַנֵּן קוֹל: "הוֹשֵׁעַ!

הַמְשֻׁגָּע אַתָּה, אִם אֱוִיל?

הָקִיצָה, בְּנִי, מִנִּי שִׁכְרוֹנְךָ!" –

אַךְ בְּנִיד־הַיָּד, כִּמְגָרֵשׁ זְבוּב

אוֹ כְמוֹחֶה קוּרֵי־הָעַכָּבִישׁ,

הַנָּבִיא הִרְעִים בָּחֳרִי־אָף:

"מִבְּלִי הַדַּעַת נִדְמוּ עַמִּי!

וְכָשַׁלְתָּ, כֹּהֵן־רֹאשׁ, הַיּוֹם!

כִּי אַתָּה דַעַת־אֵל מָאַסְתָּ,

וָאֶמְאָסְךָ מִכַּהֵן לִי.

כִּי שְׁבָבִים יִהְיֶה עֵגֶל שֹׁמְרוֹן". – –

לְעֵין כֹּהֵן זָקֵן נִגְלְתָה

דְמוּת עָמוֹס, בְּיָדוֹ מַקֵּל־רוֹעִים

עָלָיו יְנוֹפֵף! וּדְמוּת כְּרוּב,

עַל עֵגֶל־זָהָב חַרְבּוֹ יָעִיף…

וְרֹאשׁוֹ סְחַרְחַר, וּבְאֵין־קוֹל

הִתְנוֹדֵד, צָנַח מְלֹא קוֹמָתוֹ,

מִתְעַלֵּף, אָרְצָהּ. חָשַׁךְ כֹּל…

וַתָּקָם מְהוּמָה – וּבַמְּבוּכָה

מִשָּם הַנָּבִיא הֶחֱלִיק.


הוֹשֵׁע יָשַׁב, בְּרֹב שַׂרְעַפָּיו

שָׁקוּעַ, בַּעֲלִיַּת־קִיר

אֲשֶׁר לְבֵיתוֹ. בָּעֲלִיָּה

אֵין כָּל מַכְלֻלִּים וְכָל פְּאֵר:

רַק שֻׁלְחָן, כִּסֵּא שָׁם וּמְנוֹרָה,

וְנֵבֶל תָּלוּי עַל קִיר בָּהּ.

וְעַל מְזוּזוֹת־דַּלְתָּהּ חָקוּק

וְעַל הַמַּשְׁקוֹף, כִּדְמוּת חֵית:

"וְאָהַבְתָּ אֶת אֱלֹהֶיךָ

בְּכָל לְבָבְךָ" – בְּשָׁשַׁר־פָּז.

וְעֵינָיו נִשְּׂאוּ אֶל הַנֵּבֶל:

'זֶה כְּבָר לֹא פְקָדוֹ, נֵבֶל־אָח!

מֵאָז אֲרִי־גַל עָלָיו עָבַר,

כִּמְעַט בּוֹ נַפְשׁוֹ נִשְׁבְּרָה…

אַךְ, בְּחֶמְלַת אֱלֹהִים עַל עַבְדוֹ,

אֶת נַפְשׁוֹ חָשַׁק מִנִּי שְאוֹל

וַיִּתְּנוֹ צוֹפֶה לִבְנֵי עַמּוֹ;

וְעַל מִשְׁמַרְתּוֹ יַעֲמֹד,

לְמַעְלָה מִן כּוֹכָבִים יַבִּיט,

שָׁם יַחַז מַרְאוֹת־אֱלֹהִים' – –

וְהִנֵּה מֵאֲחוֹרָיו לָפְתוּ

צַוָּארוֹ זְרוֹעוֹת, גְּלִילֵי־אוֹר:

רַעְיָתוֹ גֹמֶר זוּ, הִתְגַּנְבָה

אֵלָיו בַּמַּעֲלוֹת בַּלָּט,

לְבוּשָׁה הָדָר כְּתֹנֶת־פַּסִּים –

וְכֹה בְצַוָּארוֹ נִתְלְתָה,

רוֹעֶדֶת כֻּלָּהּ, כְּמוֹ אַיָּלָה

שֶׁאַחֲרֵי צִבְיָהּ נִנְהֲתָה;

וַתִּלְחַשׁ: "קָצְרָה רוּחִי צַפּוֹת

לְךָ בְּחַדְרִי, בַּעֲלִי!

שִׂימֵנִי, בַּעֲלִי, כַּחוֹתָם

עַל לִבְּךָ – הָדֵק הֵיטֵב, כֹּה!

כַּמָּוֶת עַזָּה אַהֲבָתִי.

תֵּן זְרוֹעֲךָ, פֹּה יָדְךָ שִׂים:

כַּמַּעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר נוֹבְעָה

הָאַהֲבָה מִלְּבָבִי, פֹּה.

חַנְּקֵנִי־נָא בִזְרוֹעוֹתֶיךָ!"

וַיְחַבֵּק לָהּ בְּעֹז וּבְתֹם,

וַיִּשַּׁק אֶת עֵינֶיהָ־זֹהַר;

וַיֹּאמֶר: "אַל־נָא תִקְרְאִי

לִי: בַּעֲלִי, וְקָרָאת לִי: אִישִׁי".

וַתַּעַן, וְעַרְפְּלֵי־תַאֲוָה

בְּעֵינֶיהָ: "תְּנֵנִי, אִישִׁי, פַּעַם

אֶת רוּמְךָ שְׁכֹחַ. תְּנֵנִי צְלֹל

בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ, עִמְךָ יַחַד,

בִּמְצוּלוֹת־חֶמְדָּה, מִתְקָן טְעֹם,

שְׁמוֹת־חֵשֶׁק קְרֹא לְךָ אֵין־בֹּשֶׁת,

וְהַעֲלוֹת כָּל מֶגֶד־תְּהוֹם!" –

וַיַּבֵּט בָּהּ, וְתוּגָה גְדוֹלָה

לְבָבוֹ מָלֵא, וְרַחֲמִים;

וְלֹא עָנָה דָבָר. וְהִיא הִצְמִידָה

אֶל אָזְנוֹ פִיהָ קָטָן, חַם

וַתִּלְחַשׁ: "בַּעֲלִי, הַלַּיְלָה

לִי נִדְמָה, כְּמוֹ בִי נִרְקָם צִיץ.

בַּחֲלוֹמִי זָע בְּקִרְבִּי בְנֵנוּ

הַקָּטָן – וְאֲהַבְתִּיו כְּבָר".

אַךְ כִּי עוֹד, נוּגֵה־אשֶׁר, דָּמַם, –

עַל בִּרְכָּיו יָשְׁבָה, נִלְחֲצָה

אֵלָיו בְּכָל גֵּוָהּ, גֵּו־חֲמֻדוֹת,

וְעֵינֶיהָ דָּמְעוּ: "אִישִׁי, סְלַח,

אִם פִּיךָ אַמְרֶה עוֹד, וְלֹא רוּחִי.

יָדַעְתִּי, כִּי רַב חַסְדְּךָ:

כִּי כְמוֹ בָאֵזוֹב חִטֵּאתַנִי,

וַתְּטַהֵר נַפְשִׁי מִנִּי חֵטְא.

גַּם הִטֶּהָרְתִּי – וְאֶת דְּבָרִי

לְךָ שָׁמַרְתִּי, לִבְלִי דְרֹשׁ

שְׁלוֹם חִדְלַי עוֹד, בֶּן־הַבְּלִיָעַל.

אַךְ יֵשׁ בִּלְבָבִי אֶחְשְׁבָה,

הַחֵטְא כִּי תָקַע בִּי צִפָּרְנָיו,

וְכִי לֹא אוּכַל עוֹד עֲלוֹת

אֶל רוּמְךָ, כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ –

וְלִבִּי נִמְשָׁךְ אֶל הַתְּהוֹם…

אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ!"

וַתִּלְפֹּת אֶת צַוָּארוֹ חִישׁ,

כָּאוֹחֵז בְּקַרְנוֹת־הַמִּזְבֵּחַ –

רֹעֶדֶת כֻּלָּהּ בַּעֲנַן־

יֵאוּשָׁהּ שָׁחוֹר. וְהוֹשֵׁעַ,

כְּמַחֲבִיא מִסַּעַר שֶׂה,

עָלֶיהָ סָגַר בִּזְרוֹעוֹתָיו,

לִהְיוֹת לָהּ מֶנָּה מַחֲסֶה…


לְבַקֵּר בֶּן־אַלְמָנָה חוֹלֶה

הוֹשֵׁעַ יָרַד. עֶשְׂרִים יוֹם

עַל עֶרֶשׂ־דְּוָי כֹּה יִסְעָדֶנּוּ,

וְלִמְרַאשׁוֹתָיו לָן. – לָצֵאת

כִּי פָנָיו הִפְנָה – נִגְּשָׁה גֹמֶר

וַתָּשֶׂם פִּיהָ דּוֹם עַל פִּיו,

עֵת כֻּלָּהּ בְּעֹז אֵלָיו נִצְמָדָה;

כְּאוֹמְרָה אֶת כָּל מִתְקוֹ מְצוֹת

מִפִּיהוּ, לִפְנֵי לֶכְתּוֹ. עָנָה:

"לַוִּינִי, רַעְיָה, מְעַט וְהֵאַרְתְּ

אֶת דַּרְכִּי בְצַעֲדֵךְ־אוֹר, כַּכּוֹכָב;

הַלַּיְלָה הֵן לֹא אֶרְאֵךְ עוֹד –

עַד שׁוּב הַיֶּלֶד לְאֵיתָנוֹ".

וַתּוֹרֶד אֶת עֵינֶיהָ אַט,

וַתַּשְׁפֵּל קוֹלָהּ: "כֹּחִי רָפֶה,

וְטוֹב כִּי אֶשְׁכְּבָה מְעַט.

וְאַתָּה שָׁלוֹם, מַחְמַד־לִבִּי!" –

וַתִּשַּׁק לוֹ בְשִׂפְתֵי־אֵשׁ

יְבֵשׁוֹת, קוֹדְחוֹת: “לֵךְ לְשָׁלוֹם!”

וּבְרִדְתּוֹ בַמַּעֲלוֹת,

הֵצִיצָה אַחֲרָיו בְּעַד הַחַלּוֹן,

חִוֶּרֶת נִשְׁקְפָה עַד בּוֹשׁ.

עוֹדֶנּוּ הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵק –

וּבְלִבּוֹ שְׁפִיפוֹן־חֶשֶׁד בָּא

וַיִּשָּׁכֵהוּ: "קַוֵּה קִוְּתָה

אֶל רָחֲקוֹ!" – וְעַל עֲקֵבָיו שָׁב.

וַיְהִי הוּא נִגָּשׁ עַד הֶחָצֵר,

חֲצֵרוֹ – וְהִנֵּה נִצְנְצָה

עַל יָדוֹ גֹמֶר בִּמְעִיל־תְּכֶלְתָּהּ,

לָהּ כַּנְפֵי־רְדִיד מִנַּפְנְפוֹת!

וַתַּעֲבֹר בְּחָפְזָה עָלָיו,

וְלֹא רָאַתְהוּ בְמַהֲרָהּ.

וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ, מֵחִישׁ

צְעָדָיו: שְׁלוּחָה הִיא, כְּמוֹ חֵץ

מִקֶּשֶׁת, פִּלְּחָה פְנֵי הָרְחוֹבוֹת

אֶל בִּקְעָה גוֹלְשִׁים מִנִּי הָר,

כְּמוֹ נִמְשְׁכָה בְיַד־סְתָרִים,

בְּחַבְלֵי קוֹסֵם אַכְזָר, עַז –

עַד בּוֹאָהּ אֶל רְחוֹב, דְּמוּת מַכְתֵּשׁ.

בְּאַפְלוּלִית־עֶרֶב נִגְלְתָה

מֶרְכָּבָה מְחַכָּה בְצֵל, קַלִּילָה,

רְתוּמָה אֱלֵי סוּסֵי־שְׁחוֹר;

וּדְמוּת מִתּוֹכָהּ, דְּמוּת אִישׁ צָעִיר,

אֶל גֹּמֶר צִפְצְפָה בַלָּט.

לַקּוֹל הִתְנוֹדְדָה כַצִּפּוֹר,

בְּנַפְשָׁהּ רֶגַע נִלְחֲמָה;

וַאַחַר נִנְעֲרָה בְעֹז־מִשְׁנֶה,

וּכְמוֹ אֶל אָדוֹן פֶּלִאי־אוֹן

נִכְנַעַת, אֶל חֵיק הַמֶּרְכָּבָה

צָנָחָה. חִבְּקָהּ עַיִט־אִישׁ,

וְהוֹשֵׁעַ הִכִּיר אֶת פְּנֵי חִדְלַי,

בְּתִתּוֹ אֶל הָרַכָּב אוֹת;

וְטֶרֶם יָכֹל צְעֹק לָהּ: “גֹּמֶר!” –

הַקּוֹל בִּגְרוֹנוֹ נֶחֱנַק –

מִמְּקוֹמָהּ נִסְּעָה הַמֶּרְכָּבָה,

וְנִבְלְעָה בְאַפְלוּלִית־לֵיל.


אֶל עֲלִיָּתוֹ שָׁב הוֹשֵׁעַ

בִּדְמִי־הַלָּיְלָה. שְׁכוֹל וִיתוֹם,

בְּאֵין כִּבְשָׂתוֹ, אֲפָפוּהוּ.

בְּלִבּוֹ, כְּמוֹ בְעִמְקֵי־בוֹר,

עַקְרַבִּים זָחֲלוּ, שֶׁן־אֵימָה

בוֹ שָׁלְחוּ – עַד בְּלִי הַשְׁאִיר מְתוֹם.

וַיַּרְא בֶּחָזוֹן, חֲזוֹן־בַּלָּהָה:

כְּהֵיכַל־שֵׁדִים בִּקְצֵה־עִיר.

עֲבָדִים פּוֹרְטִים עַל פִּי נָבֶל.

שִׁכּוֹרִים, עֲלֵי מִטּוֹת־שֵׁן

אֲשִׁישֵׁי־הָעֲנָבִים חִדְלַי

וְרֵעָיו, סְרוּחִים, זוֹלְלִים;

וּבְמִזְרְקֵי־הַיַּיִן שׁוֹתִים.

וְעַל יָד נָבָל תֵּשֵׁב הִיא!

אֲדֻם־עֵינַיִם, שִׁכּוֹר, מוֹשִׁיט

הַנָּבָל מִזְרָק לָהּ: “שְׁתִי!”

וָהִיא בִשְׁתֵּי יָדֶיהָ דּוֹחָה,

אֵלָיו בַּלָּאט מִתְחַנְּנָה;

אַךְ הוּא עָלֶיהָ יִתֵּן קוֹלוֹ:

“שְׁתִי!” – וּבְחָזְקָה אוֹתָהּ יַשְׁקְ.

אֶת גֹּמֶר יַשְׁקְ, יְחִידַת־נָבִיא,

אֵם בְּנוֹ, אֲשֶׁר לֹא יֻלַּד עוֹד!

וּסְבוּאָה, נָבָל יִסְחָבֶנָּה

אֶל קֻבַּת־חשֶׁךְ אַחֲרָיו – –

וַיִּצְעַק לֵאלֹהָיו הוֹשֵׁעַ

מֵעָצְמַת כְּאֵבוֹ: "אֲדוֹנָי!

הֲגַם לָתֵת לִי יַלְדֵי־זְנוּנִים

בַּבַּיִת עִמִּי? נַפְשִׁי קַח!"

וְהִנֵּה קוֹל אֵלָיו: "הֲנִסָּה

אֵלֶיךָ דָּבָר – תִּלְאֶה כְבָר?

כִּי זָנֹה תִזְנֶה כָל הָאָרֶץ

מֵאַחֲרֵי הָאֱלֹהִים –

אֵיךְ תִּטְהַר אָתָּה? וְהָיָה בְשָׂרְךָ,

כִּבְשַׂר הַיֶּלֶד, וָרֹד, תָּם –

וּבְשַׂר־הָעָם כַּשֶּׁלֶג מְצֹרָע?

בְּבֵיתְךָ נֶגַע – אוֹת לָעָם,

וּבַחֲבוּרָתְךָ – אֶרְפָּא לָמוֹ"…

וְכָל עַצְמוֹתָיו רָחֲפוּ,

בְּצָעֲקוֹ: “וְיַלְדֵי זְנוּנִים?” –

“וְיַלְדֵי זְנוּנִים!” – עָנָה אֵל.

וְהִנֵּה לְפָנָיו כּוֹס, כּוֹס־רַעַל,

עֲמֻקָּה, קַרְקָעִיתָהּ – תְּהוֹם;

וַיֵּשְׁתְּ מִמֶּנָּה, וַיִּתְפַּלֵּץ,

וַיּוֹסֶף שְׁתּוֹת, עַד אוֹר הַיּוֹם. –

וּכְשׁוּבָהּ בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר,

חִוֶּרֶת־פָּנִים, פְּרוּעַת־רֹאשׁ,

מִנְּדוּדֵי־שְׁנָת עֵינֶיהָ אָדְמוּ, –

וַתִּמְצָאֵהוּ גֹמֶר עֵר

בַּפֶּתַח. נֶהְפַּךְ הוֹד לְמַשְׁחִית,

וַיַּרְעֵם נִסְעָר: "צְאִי מִפֹּה,

בַּת נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת!" כֻּלּוֹ

כֶעָלֶה רוֹעֵד, מְלֵא חֲתָת –

וַתִּפֹּל כְּמֵתָה פֶּתַח בֵּיתָהּ,

אֵין קוֹל, וְיָדֶיהָ עַל הַסָּף.


שָׁבוּעַ יָמִים, כִּמְצֹרַעַת,

בְּחַדְרָהּ גֹּמֶר נִסְגְּרָה

וּפְנֵי הוֹשֵׁעַ לֹא רָאָתָה.

בֵּינֵיהֶם קָם קִיר, חַיִץ רָם.

בַּבֹּקֶר לַעֲלִיָּתוֹ יָשׁוּב

חֲרִישִׁי, מָלֵא זַעַף־יָהּ;

וְאַחַר יֵצֵא אֶל הַשַּׁעַר

וְהוֹכִיחַ עַמּוֹ, רַב־מְרִי,

"כִּי הֵמָּה סָרֲרוּ כְפָרָה

סוֹרֵרָה, קָלוֹן אָהֲבוּ" – –

וְלִפְנוֹת־עֶרֶב בֵּית הַיֶּלֶד

הַחוֹלֶה יִפְקֹד. שָׁם גַּם לָן. –

אַךְ כִּי יוֹם אֶחָד בָּא מְשָׁרְתוֹ

וּמִטַּת־אָדוֹן הוֹצִיא דוֹם

מֵחֲדַר־הַמִּטּוֹת, וְאֶל עֲלִיַּת־

הַקִּיר בְּיָדָיו הֶעֱלָהּ, –

לֵב גֹּמֶר מֵת וַיְהִי לְאֶבֶן,

כְּמוֹ כָל הֲדָרָהּ לֻקַּח, גָּז…

וַתֵּדַע: שָׁב הַבֵּן לְאֵיתָנוֹ,

אַךְ לֹא אֵלֶיהָ אִישָׁהּ שָׁב!

וְנֶהֶלְכָה כַצֵּל, וַתִּשְׂבַּע

נְדוּדֵי־לֵיל עִם נֹחַם־יוֹם.

וְיֵשׁ בִּדְמִי־הַלַּיְלָה תָקוּם

וְלָבְשָׁה חִישׁ כֻּתָּנְתָּהּ שֵׁשׁ,

וְעָלְתָה חֶרֶשׁ בַּמַּדְרֵגוֹת –

וְלִבָּהּ קִרְבָּהּ יַךְ, גַּם יַךְ!

וְהִתְגַּנְּבָה עַד הַדֶּלֶת, אָזְנָהּ

אֲחוֹרֵי הַמְּזוּזָה תֵט,

וְהִקְשִׁיבָה רוֹטְטָה בַדְּמָמָה

קוֹל צַעֲדָתוֹ, מִצְעַד אוֹן

וְהֶגְיוֹן זַעַם רַב־הַכֹּבֶד.

וּפָרְשָׂה דוֹם כַּפֶּיהָ לוֹ,

וְרָעֲדוּ שְׂפָתֶיהָ חֶרֶשׁ

וְלָחֲשָׁה, כִּתְפִלָּה, שְׁמוֹ – –

אַךְ אֵין שׁוֹמֵעַ, וַאֲפֵלָה

מִסָּבִיב לָהּ, וּבְנַפְשָׁהּ. הָס!

הוּא נִגָּשׁ אֶל הַדֶּלֶת, פּוֹתְחָהּ

וְאֶל הַחֹשֶׁךְ יַאֲזִין.

וְעָצְרָה, קְרוֹבָה, נְשִׁימָתָהּ.

אֵיךְ תָּעִיז, טְמֵאָה, גַּעַת בּוֹ?

כְּלִמָּתָהּ כִּסְּתָה פָנֶיהָ.

וְעָמְדָה פְשׁוּטַת־יָד, בְּלִי נִיד…


וְאַחֲרֵי מִלְחָמוֹת רַבּוֹת

בְּנַפְשָׁהּ, קָרְאָה לְנַעֲרוֹ

וַתַּאֲמֵן אִגֶּרֶת בְּיָדוֹ –

הִטְבִּילָה לַיְלָה בְדַם־לֵבָב

וּבְדִמְעוֹתֶיהָ מָרוֹת, צוֹרְבוֹת –

לָתֵת לְהוֹשֵׁעַ בַּעֲלָהּ.

וַתְּצַפֶּה, בַּעֲלוֹת תְּפִלָתָהּ

אֶל אִישָׁהּ, כֻּלָּהּ – רְתֵת, רְתֵת.

וְהוֹשֵׁעַ פָּתַח אֶת הַמְּגִלָּה

וַיִּקְרָא, וְיָדָיו רוֹעֲדוֹת:

"לֹא רַחֲמִים מִמְּךָ אֲבַקֵּשׁ,

וְחֶמְלָה לִי לֹא יָאֲתָה.

יָדַעְתִּי, כִּי לִמְאֹד אָשַׁמְתִּי.

אָשַׁמְתִּי כִּי בְדַרְכְּךָ

נִקְרֵיתִי, וָאֱהִי לְמִפְגָּע

לְךָ, הוֹי אִישׁ־הָאֱלֹהִים!

וְאָנֹכִי אִשָּׁה רָפָה, טְמֵאָה –

וְאִם אֹהַבְתְּךָ לְאֵין־גְּבוּל.

הִרְגַּשְׁתִּי זֹאת בְּיוֹם פְּגַשְׁתִּיךָ,

וָאֵדַע גָּבְהֲךָ עָלַי

כִּגְבַהּ שַָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ;

אַךְ נַפְשִׁי דָבְקָה בְךָ, כִּדְבֹק

מִלְמַטָּה אֶרֶץ אֶל שְׁמֵי־מַעְלָה,

בְּלִי אוּכַל שְׁכֹחַ אוֹתְךָ עוֹד…

וַיְהִי לְנֶגֶד עֵינַי תָּמִיד

מַכְאוֹבִי: נָפְלִי לְאֵין־עֲרֹךְ

מִמְּךָ – אַךְ לֹא שֵׁעַרְתִּי עֹמֶק

הַתְּהוֹם, הָאוֹרְבָה קִרְבִּי לִי!

עֲדֵי בְּבֵית הַכֹּהֵן קְרוֹבִי

פָּגַשְׁתִּי פַעַם עֶלֶם זָר,

רָם, דַּק וְלוֹהֵט, שְׁחוֹר־הַשָּׂפָם,

וַיִּקְסָם־לִי – הוּא אִישׁ־הַתֹּךְ,

הַמְּתֹעָב חִדְלַי! וָאֲגַל בּוֹ

עֲמִית כָּל שָׁפָל בִּי וָרָע,

כִּהְיוֹתְךָ אַתָּה לִי, הוֹשֵׁעַ,

עֲמִית כָּל טוֹב בִּי וְנַעֲלֶה…

וְנַחֲשֵׁי־תַאֲווֹתַי גָחוּ

מִמְּאֻרוֹת־לִבִּי חִישׁ, לִבְרַק

אִישׁוֹנֵי־עֵינָיו שְׁחוֹרוֹת־לַהַט,

וְכִלְשׁוֹט־קוֹסֵם חוֹלְלוּ

מְחוֹל־מַחְשַׁכִּים. וָאֶתְפַּלֵּץ,

כִּי שִׁפְחָה נַפְשִׁי, שְׁבוּיַת־שֵׁד!

וַיְהִי מֵאָז, כִּבְעֵת פְּגָשָׁנוּ,

מִתְעַמֵּר בִּי… בִּי שְׁלֹחַ יָד

זֶה כְּבָר חָפַצְתִּי – אָז זְכַרְתִּיךָ,

וָאֶזְכֹּר אוֹרְךָ מָתֹק, רָם,

וַיְהִי לִי כְרוֹמֵז: ‘עוֹד אַצִּילֵךְ!’ –

וָאָשׁוּב וָאֲקַו – אֶל מָה?

עַד כִּי עָלַי פָרַשְׂתָּ כְנָפְךָ –

וָאֶדֹּר נֶדֶר, לִבְלִי פְגשׁ

אֶת חִדְלַי עוֹד. וָאָקִים דְּבָרִי

זְמַן רָב. וַיְהִי – נִשְׁבַּעְתִּי! – שָׁוְא

בָּא בֵיתָה אִמִּי בֶן־הַשָּׂטָן,

וְשָׂם עַל נָוִי מַאֲרָב.

אַךְ בְּעֶשְׂרִים יָמִים, עֵת הָלַכְתָּ

לִפְקֹד הַיֶּלֶד, שָׁם לָלוּן –

הוּא לַיְלָה־לַיְלָה לִי לֹא נָתַן

מָנוֹחַ. כַּצִּפְעוֹנִי שָׁף

וַיִּלְאַט לַחֲשׁוֹ אֶל אָזְנִי –

וָאֲגָרְשֵׁהוּ. וְכֹה יוֹם־יוֹם.

בְּעֶרֶב אַחֲרוֹן לִי לָחַשׁ:

"לִרְחוֹב־הַמַּכְתֵּשׁ מָחָר בּוֹא

תָבוֹאִי, כִּי יוֹם יֵרֵד. זִכְרִי!"

אֲהָהּ, כִּי קָסַם לִי מֵאָז!

כָּאוֹב, בְּנַפְשִׁי הִשְׁלִיךְ חַכָּה.

וּלְמָחֳרָת, כִּי שֶׁמֶשׁ רַד,

לִי קוֹל בְּעֹז, צַו־שָׂטָן, לָאַט:

“תָּבוֹאִי!” וְנַפְשִׁי נֶאֶבְקָה.

וּבְלֶכְתְּךָ – בְּכֹחַ אַדִּיר

נִמְשַׁכְתִּי אֵלָיו, כְּמוֹ הַדָּג

בַּחַכָּה. וְכָל הַלֵּיל, לֵיל־מוֹרָא,

לֹא אֵדַע מַה בִּי נַעֲשָׂה.

רַק אֶזְכֹּר, כִּי לִפְנֵי הַנָּבָל

עַל נַפְשִׁי וְעַל נֶפֶשׁ בְּנִי,

שֶׁעוֹד לֹא יֻלַּד, הִתְחַנַּנְתִּי;

וּכְרַעַם עָנָה לִי צְחוֹק־זֵד – –

וְיָדַעְתִּי עַתָּה, כִּי נִגְזַרְתִּי

מֵאַרְצוֹת־חַיִּים כְּבָר, כִּי שְׁאוֹל

תְּקַדְּמֵנִי, וְאַחֲרוֹן יוֹמִי קָרוֹב:

כִּי לֹא עוֹד שָׁנִים אַאֲרִיךְ

בַּחֶלֶד, אַחֲרֵי חֲיוֹתִי

בְּעֵדֶן זֶה וּבְתָפְתֶּה זֶה…

אַךְ זֹאת, הוֹשֵׁעַ, בַּעֲלִי, אִישִׁי

וּמַחְמַד־לִבִּי עֲדֵי־עַד,

זֹאת תֵּדַע לְךָ וְזָכַרְתָּ תָמִיד:

הֵן אָמְנָה שְׁאוֹל חָטָאתִי לְךָ –

אַךְ עוֹד לֹא הָיְתָה, וְלֹא תְהִי, נֶפֶשׁ

אֲשֶׁר כֹּה אוֹתְךָ אָהֲבָה,

כֹּה אותְךָ תֶּאֱהַב, כָּמוֹנִי.

גַּם עַתָּה, כִּי זֹאת אֶכְתְּבָה,

לְךָ – אָחוּשׁ – אֶצְבְּעוֹתַי נוֹטְפוֹת

הָאַהֲבָה אֵין־גְּבוּל־וָקֵץ.

אֲמֻלָּה נַפְשִׁי. אֵין צֳרִי לָהּ.

הַעְתִּירָה, אִישִׁי, בַּעֲדִי!" –

וְרַחֲמֵי הוֹשֵׁעַ, בְּקָרְאוֹ

אִגַּרְתָּהּ, נִכְמְרוּ, וַיֵּבְךְּ.

וָהִיא, בְּחִיל לְאוֹת־רָצוֹן חִכְּתָה

עַד בּוֹשׁ – וְהַמַּעֲנֶה לֹא בָא.


בְּאַרְמוֹן בֵּית־הַמֶּלֶךְ שָׂרִים

וְרַבֵּי־מְדִינָה נוֹעֲדוּ

בְּ“יוֹם־הַמֶּלֶךְ”. בְּסִתְרוֹ רַעַם,

מִבֶּטֶן־עָב עוֹד טֶרֶם גָּח;

אַךְ כְּבָר, כְּקוֹל־הָרַעַם, נִשְׁמַע

מֵרָחוֹק נַהַם־זַעַם, בָּא

מִתְגַּלְגֵּל בְּחֶבְיוֹן־עֻזּוֹ, כָּבוּשׁ –

קוֹל הָאֲרִי מִסֻּבְּכוֹ, פּוּל.

הַמֶּלֶךְ זְכַרְיָה כִּתְרוֹ, כָּבֵד

עַל רֹאשׁוֹ, תָּמַךְ בְּיַד־רְתֵת –

כַּהוֹלֵךְ לָמוּת, פָּנָיו חִוְּרִים –

וַיִּשְׁאַל אֶת פִּי יוֹעֲצָיו:

"הֲנִשְׁלַח מִנְחָה לְמֶלֶךְ יָרֵב?

כִּי בָא מִצָּפוֹן תַּקִּיף צָו".

וְהֵם מַחֲרִישִׁים. חָלַק לִבָּם,

וְאִישׁ אֶת אָחִיו פָּחֲדוּ.

וַיָּקָם, כֹּהֵן שָׂב, אֲמַצְיָה

וַיִּקְרָא, בְּהַבְרִיק עֵינָיו: "לֹא!

יָדֵנוּ אֶת מִצְרַיִם תִּכֹּן,

הִיא עֵזֶר לָנוּ תְהִי בַצָּר.

וְאַתָּה, מַלְכִּי, לֵךְ בְּדֶרֶךְ

אָבִיךָ אִישׁ־הַקְּרָב – חֲזַק!

אָז יִמְחֲאוּ כַף רַבֵּי־מְלוּכָה,

בְּשֹׁחַד־מֹף נְגֹאֲלוּ

יְדֵיהֶם, וּבְקוֹל רָם מַרְבִּיתָם:

“חֲזַק, מַלְכֵּנוּ!” יִקְרְאוּ:

“יְחִי מַלְכֵּנוּ! תְּחִי מִצְרָיִם!” –

אַךְ אָדֹם שַׁלּוּם הֶחֱרִישׁ,

בֵּין רָאשֵׁי־שָׂרִים. סְבַךְ־גַּבּוֹתָיו –

חֲרִיץ־אַרְגָּמָן בּוֹ, חֲרִישׁ־

הַחֶרֶב, כְּמַעֲנִית־הָאֵימִים.

וְיָדוֹ – זָהִיר, יִשְׁלְחָהּ

לִרְגָעִים תַּחַת מַחְלְצוֹתָיו;

וְכִי יִיר חֲזִיז מִמַּאֲרַב

גַּבּוֹתָיו אֶל מֵרֵעָיו, שָׂרִים

עֵינֵיהֶם לוֹ – וּמִשְּׁשוּ

גַם הֵם מִתַּחַת לְמַדֵּיהֶם.

וְזָמֲמוּ, אַךְ דּוֹמְמִים.


וְכִי לַשָּׂרִים בְּ“לֵיל־הַמֶּלֶךְ”

בָּאַרְמוֹן מִשְׁתֶּה נֶעֱרַךְ –

יֵין־מַלְכוּת רָב הִשְׁתַּפֵּךְ, שׁוֹקֵק

בִּגְבִיעֵי־זָהָב נוֹצְצִים.

אוֹר צִבְעֵי תְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן.

עַמּוּדֵי־שֵׁשׁ וְסִפּוּן־פָּז.

וּקְרוּאִים חוֹלְפִים, מַחֲלִיקִים

עַל רִצְפַּת־בַּהַט – פְּנֵי רְאִי;

וְיֵשׁ – חֲרִישִׁים הִתְחַמָּקוּ,

מִשָּׁם עַל נַפְשָׁם נִמְלְטוּ – –

אַךְ נְעָרוֹת יָפוֹת וַחֲשׂוּפוֹת

לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ חוֹלְלוּ:

נְסוּךְ שִׁכָּרוֹן, מָשַׁךְ יָדוֹ

אֶת צְעִירֵי־שָׂרִים לוֹצְצִים;

וּגְבִיעַ־זָהָב מָלֵא, פַּעַם

בְּפַעַם, מֻגָּשׁ לוֹ לִשְׁתּוֹת.

כִּזְאֵבִים אוֹרְבִים רָבְצוּ סְבִיבוֹ

מֵרֵעֵי־שַׁלּוּם, כָּל הַלֵּיל,

עַל מִטּוֹת־שֵׁן וְעַרְשׂוֹת־כֶּסֶף:

עֵינֵיהֶם זוֹנוֹת אַחֲרֵי

אוֹר מַעֲרוּמֵי בְשַׂר הַמְּרַקְדוֹת.

יְמִינָם – חֵיקָן תַּחֲבֹק,

וְיָדָם שְׂמָאלִית – בַּגָּבִיעַ,

בּוֹ יַיִן יֶאְדַּם, תַּחֲזִיק.

אַךְ בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר הֻגְּשָׁה

לִזְכַרְיָה הַמִּתְנוֹדֵד כּוֹס,

חֲמַת־תַּרְעֵלָה בָּהּ, וַיְרִיקָהּ.

אֶת מַלְכָּם שָׂרִים הֶחֱלוּ,

וַיִּקְרָא: “מָוֶת בַּגָּבִיעַ!”

וַיִּצְנַח אַרְצָה אַט, וַיִּז

עַל שְׂפָתָיו קָצֶף. אוֹת לְרֵעָיו

אָז יִתֵּן שַׁלּוּם: 'גְּדוּד בַּחוּץ,

לָאַרְמוֹן בָּא מִתַּחֲנוֹתָיו!' –

וַיָּקָם, וּמִמַּחֲבוֹא

מִתַּחַת מַדָּיו חַרְבּוֹ הוֹצִיא,

וַיִּכְרֹת רֹאשׁ־הַמֶּלֶךְ. גָּח

וַיְזַנֵּק דָּמוֹ – וַיְרִימֵהוּ

וַיִּקְרָא: “הָבוּ הֵנָה דוּד!” – –

וּבְהָאִיר שֶׁמֶשׁ, עָלָה שַׁלּוּם

עַל כִּסֵּא־מַלְכוּת, שִׁכּוֹר, נָע,

כַּטַּבָּח נוֹטֵף דָם, וּלְרַגְלָיו

בַּדּוּדִים רָאשֵׁי צוֹרְרָיו.


בַּיּוֹם הַהוּא, בַּחֲפֹז הוֹשֵׁעַ

לְחַכְמַת־מְיַלְּדוֹת חִישׁ לִקְרוֹא,

כִּי אֶנְקַת גֹּמֶר הַמַּבְכִּירָה

עַד לִבּוֹ נָגְעָה כָעֵת –

לְרוּחוֹ הַנִּסְעָרָה נִגְלוּ

בָרְחוֹבוֹת גְּדוּדִים, שׁוֹדְדִים

לְעֵין־שֶׁמֶשׁ, דֶּרֶךְ עִיר יְרַצְּחוּ;

וְגַנָּב יָבוֹא – פָּשַׁט גְּדוּד!

וַיַּעֲבוֹר עַל פְּנֵי הָאַרְמוֹן –

עַל מַסְגֵּר שְׁעָרָיו נִסְגְּרוּ,

וְהוּא מֻקָּף צָבָא רַב, חֵיל שַׁלּוּם –

וַיַּרְא בֶחָזוֹן: בְּאַרְמוֹן נָם,

נְסוּכֵי שִׁכְרוֹן־לֵיל, מְרַצְּחִים

עַל נִרְצְחֵיהֶם נִרְדְּמוּ,

בְּעוֹד מִזְרְקֵי־הַיַּיִן בְּיָדָם. – –

וּלְפָנָיו זִכְרוֹן־יַלְדוּת קָם

וְשִׂיחַת־פְּחָדִים, שָׂחָה אִמּוֹ

בְּעַרְשׂוֹ לוֹ עַל שִׁבְעִים אִישׁ

בְּנֵי אַחְאָב. שַׂעֲרוֹת־הַיֶּלֶד

מַה סָּמְרוּ לְשֵׁמַע סִפּוּר־חִיל

רַב־דָּמִים: "אָז, בִּפְקֻדַּת יֵהוּא,

כָּל בְּנֵי־הַמֶּלֶךְ נִשְׁחֲטוּ;

וְאֶת רָאשֵׁיהֶם שָׂם, בַּדּוּדִים,

בְּפֶתַח שַׁעַר יִזְרְעֶאל".

וַיַּעֲבֹר אֲדוֹנָי עַל פָּנָיו,

וְהַנָּבִיא הֵלִיט פָּנָיו חִישׁ,

וַיַּרְא: אֵל רַחוּם, חַנּוּן, אֶרֶךְ־

אַפַּיִם – וְלֹא יְנַקֶּה אֵל;

עֲווֹן אָב פּוֹקֵד עַל רִבֵּעִים.

וַיַּרְא דָם חוֹתֵר מוֹסְדוֹת־תְּהוֹם

וּמַשְׁבִּית מַמְלְכוּת־יִשְׂרָאֵל.

כִּי בָאוּ חַבְלֵי לֵדָה לָהּ,

וְכֹחַ אֵין לְהַמְלִיט… – פִּלְּחָה

לְבָבוֹ שַׁוְעָה אֵי־מִזֶּה,

וַיָּרָץ, וְלַמְּיַלֶּדֶת קָרָא,

וְאֶל גֹּמֶר מִהֵר אִתָּהּ שׁוּב.


עַל גֹּמֶר נֶהֶפְכוּ צִירֶיהָ

וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ, וַתְּקַשׁ,

וַתְּשַׁוַּע אַךְ: “מִי יִתֵּן מוֹתִי!”.

כְּפַטִּישִׁים קְטַנִּים מִבִּפְנִים

הַחַיִּים הַחֲתוּמִים הָלְמוּ,

לָצֵאת מִתְפָּרְצִים מִכָּל צַד.

וְהִיא תָחִיל, תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ.

וְכִי לָאַחֲרוֹנָה כָרְעָה

וַתֵּלֶד, וְהַחֲכָמָה אָמְרָה:

“אַל תִּירְאִי, כִּי יָלַדְתְּ בֵּן!” –

לֹא עָנְתָה הִיא, וְלֹא שָׁתָה לִבָּהּ.

אַךְ כִּי הַחַדְרָה נִסְעַר־לֵב

הוֹשֵׁעַ בָּא, וְעַל סִפָּהּ עָמַד –

אַט עֵינֵי גֹמֶר נִפְקְחוּ,

וַתַּבֵּט נִכְחוֹ בְתַחֲנוּנִים.

אָז יִגַּשׁ אֶל מִטָּתָהּ דּוֹם.

וַיַּרְא חִוְרָתָהּ, וְעַל יָדָהּ

גּוּשֹ קָט וְעָרֹם מַאֲדִים –

וְזֶרֶם־רַחֲמִים עַל שְׁנֵיהֶם

מִלִּבּוֹ זִנֵּק, מֵאִיר, חַם;

וַחֲזוֹן־נֶחָמָה בָא לְפָנָיו:

“כִּי, גָּדוֹל, בָּא יוֹם יִזְרַע אֵל”.

וַיִּכֹּף אַט, וּבְרֹךְ לָהּ נָשַׁק

וְלַיֶּלֶד, וְעֵינָיו רְטֻבּוֹת־אֵד…

וַתְּחַבֵּק לוֹ, רְפַת־אוֹן, וַתִּלְחַשׁ:

“מַה שֵּׁם נִקְרָא לִבְנֵנוּ קָט?”

וַיַּעַן, בְּנַשְּׁקוֹ אֶת פָּנֶיהָ

הַמְּלֵאִים זֹהַר: “יִזְרְעֶאל”.


 

ה.

מְנַחֵם, שַׂר־צָבָא בְתִרְצָה

וִידִיד־יָרָבְעָם, אַחֲרֵי

הִנָּקְמוֹ נִקְמַת דַּם זְכַרְיָהוּ

בֶּן־מַלְכּוֹ בְשַׁלּוּם, עָרִיץ זֵד, –

לֹא מָצָא, בְּשָׁפְכוֹ דָם, מַרְגּוֹעַ

לְנַפְשׁוֹ. כִּי לֹא נִרְגְּעָה

הָאָרֶץ: כַּמֶּרְקָחָה רָגְשָׁה –

קַלַּחַת חָמָס, פְּלַגּוֹת, רִיב.

שָׁמַיִם וַאֲדָמָה אוֹתוֹת

מְבַשְּׂרֵי־רָעָה מָלְאוּ:

בַּגִּלְעָד רָאָה רוֹעֶה שֶׁמֶשׁ

בְּזָרְחָהּ, וּפָנֶיהָ – דָּם.

בַּלֵּילוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירִים

בִּכְפָרִים נָמִים נִשְׁמְעוּ,

וְלֹא יָדַע אִישׁ מֵאַיִן בָּאוּ.

וּבְחַוָּה אַחַת, בַּעֲלוֹת

הַשַּׁחַר, נִגְלָה אִישׁ־מִלְחָמָה

עַל סוּסוֹ רוֹכֵב, וְהוּא עֲנָק

מְתֻלַּע־מַדִּים, בָּא מִצָּפוֹן,

שְׂפַת־עִלְגִים לוֹ לֹא הֵבִין אִישׁ;

וְכִי אַנְשֵׁי־חַוָּה הִקִּיפוּהוּ –

מֵחוּגָם פִּתְאוֹם נֶעֱלַם.

יֵשׁ אָמְרוּ: מַלְאָךְ בָּא לְהָגֵן

עַל עַמּוֹ, שַׂר־צְבָא אֲדוֹנָי;

וְיֵשׁ אָמְרוּ: טִפְסָר בָּא מֵאַשּׁוּר.

וְהוֹלְכֵי־דֶרֶךְ מְשׂוֹחֲחִים

הוֹסִיפוּ עוֹד, בְּהַשְׁפִּילָם קוֹלָם:

כִּי בָא מֵאַשּׁוּר אַדִּיר צִיר

אֱלֵי הַמֶּלֶךְ, חֶרֶב שְׁלוּפָה

לְרַגְלָיו שָׂם – וְחָמַק לוֹ…

וְכִי רַע לֵב מְנַחֵם לְהִשְׁתַּגֵּעַ,

וְעוֹד, בִּבְרִית־שַׁלּוּם נֶאֱמָן,

שַׂר־תִּפְסַח לוֹ לֹא פָתַח שַׁעַר, –

וַיַּךְ אֶת תִּפְסַח וְאֶת כָּל בָּהּ,

וּבְזַעֲמו כָל הַָרוֹתֶיהָ

בִּקֵּע. וְכָל שׁוֹמֵעַ זֹאת –

בַּחִיל שְׁתֵּי אָזְנָיו תְּצִלֶּינָה.

בְּאָהֳלֵיהֶם נִרְגְּנוּ

הָעָם, וּגְדוּדִים – בְּתַחֲנוֹתָם.

אַךְ לֹא עוֹד הֵם הִתְקוֹמְמוּ,

כִּי יוֹם־יוֹם מַרְאוֹת שֵׁפֶךְ־דָּמִים

יַקְשִׁיחוּ לִבָּם, וְנוֹאֲשׁוּ

מִמַּלְכָּם וּמֵאֱלֹהֵיהֶם.

וּמְבוּכָה וְרִפְיוֹן־יָד בַּכֹּל –

עֵת לַהַט חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת

מִצָּפוֹן יַאת גַּם יַאת, כַּחֲזִיז…

אָז יִקְרָא מְנַחֵם אֶל בְּאֵרִי

הַזָּקֵן, גִּבּוֹר שְׂדֵה־אֲרָם,

וַיַּפְקִידֵהוּ עַל הַצָּבָא;

כִּי אָמַר: זִכְרוֹן מַעֲשָׂיו

וְתִפְאֶרֶת עֹז־יְמֵי יָרָבְעָם

יְחַזְּקוּ לֵב הָעָם בְּיוֹם־קְרָב.

וַיֵּלֶךְ בְּאֵרִי אֶל מְגִדּוֹ

לְבַצְּרָהּ, וְאֶת כָּל עָרֵי־גְבוּל.

וְאֶת אִשְׁתּוֹ שָׁלַח אֶל הוֹשֵׁעַ,

בְּשֹׁמְרוֹן לַחֲבוֹת מְעַט־קָט.


הַיֶּלֶד שָכַב בָּעֲרִישָׂה.

בַּמִּטָּה גֹמֶר יָשְׁנָה, רְפַת־

הָאוֹנִים: פִּתְאוֹם הָחֳלָתָה.

לָנוּחַ הָלְכָה גַם הָאֵם

הַזְּקֵנָה, בִּפְצֹר־בָּהּ הוֹשֵׁעַ.

בַּחֲצוֹת־הַלֵּיל לְאוֹר־הַנֵּר

עַל עֶרֶשׂ־בֵּן הוֹשֵׁעַ שׁוֹמֵר.

הַיּוֹנֵק – עֵינָיו פְּקוּחוֹת. עֵר

אֶל אָב בְּעֵינֵי־תְבוּנָה צוֹפֶה;

וְשָׁב וְהֵצִיץ בְּאוֹר־נֵר זַךְ,

וְאֶת הָאוֹר עַד בּוֹשׁ יִתְיַחֵד.

וַיֶּהֱמֶה עָלָיו לֵב־אָב,

וַיֹּאמֶר, בִּמְנוֹד־רֹאשׁ: "אִי יַלְדִּי,

לָאוֹר מַה־תִּצֶף, תַּעֲרֹג –

וּלְדוֹרְךָ נָכוֹן כְּבָר יוֹם־חשֶׁךְ?

טוֹב מוֹתְךָ מִנִּי רֶחֶם, טוֹב

שָׁדַיִם צוֹמְקִים לוּ קִדְּמוּךָ –

מִגַּדֵּל בֵּן וְאוֹתוֹ שְׁכֹל

בְּבוֹא יוֹם־פְּקֻדָּה, יוֹם־הַשִּׁלֻּם".

עַפְעַפֵּי־נָבִיא הוּעֲבוּ,

עַד עֵינֵי־יֶלֶד קְטַנּוֹת, חַפּוֹת

מִפֶּשַׁע, בְּעֵינָיו נִתְקְעוּ;

וְעַל פָּנָיו זְעִירִים שַׂחֲקַת־צַדִּיק,

כְּמוֹ מֵעֵדֶן זַהֲרוּר.

וְהִנֵּה נָגַהּ אוֹר מִמַּעַל,

נִחוּמֵי־נָבִיא נִכְמְרוּ,

וַיִּשְׁמַע קוֹל: "אֵיךְ אֲמַגֶּנְךָ,

אֶתֶּנְךָ, יִזְרְעֶאל, בְּיַד צָר?"

וַיַּחֲלֹם בַּחֲזוֹן־נְהָרָה:

"אֵל יִשְׁאַג – וְכַצִּפֳּרִים

יֶחֶרְדוּ בָנִים מִמִּצְרַיִם

וְכְיוֹנָה מִנִּי אַשּׁוּר – בְּנוֹ,

וְאֵל יוֹשִׁיבֵם עַל בָּתֵּיהֶם". – –

וְדִמְעַת־אוֹרָה צָלְלָה

מֵעֵין הוֹשֵׁעַ לָעֲרִישָׂה,

בְּשׁוֹרְרוֹ לַבֵּן בְּרֹךְ:


*

"אֶהְיֶה כַטַּל לְיִזְרְעֶאל,

יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה,

כַּשּׁוֹשַׁנָּה תּוֹךְ הַגַּנָּה –

נוּמָה, יַלְדִי, נוּם!


יְהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ,

וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כָּאֶרֶז,

כְּאֶרֶז רַב־תִּפְאֶרֶת –

נוּמָה, יַלְדִי, נוּם!


יָשׁוּב יִפְרַח כַּגֶּפֶן,

אַף יְחַיֶּה דָגָן.

לֹא עוֹד יֵדַע יָגוֹן –

נוּמָה, יַלְדִי, נוּם!"

*


הַבְּרָכָה בָאָה לְהִסְתּוֹפֵף

בְּבֵית־הוֹשֵׁעַ. עָרֵב כֹּה

צְלִיל קוֹל בֵּן קָט – וְקוֹל אֵם זְקֵנָה:

קוֹל עָבָר קוֹרֵא לַעֲתִיד־

עֲדָנִים, וְהוּא, כְּפַעֲמוֹן־זָהָב

עַל פְּנֵי מֵי־מְנוּחוֹת, יַעַן רָךְ…

הוֹשֵׁעַ נָתוּן בֵּין הַשְּׁנַיִם;

לִשְׁתֵּי הַשִּׁירוֹת אָזְנוֹ יַט.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר גַּם הוּא כַיֶּלֶד,

בְּחֶבְרַת בְּנוֹ הַקָּטָן, שָׁב –

וְצָנַח רֶגַע מֵעַל שִׁכְמוֹ

עֹל־עָם וְסִבְלוֹ, רַב מִנְּשׂוֹא…

בְּשַׁבָּת יֵשׁ לָשׂוּחַ יֵצֵא

עִם גֹּמֶר, דְּבֵקִים, שְׁלוּבֵי־יָד,

וְאִמּוֹ וְיִזְרְעֶאל – לִפְנֵיהֶם:

לוֹ כְתֹנֶת־פַּסִּים עָשְׂתָה

בְּיָדֶיהָ גֹּמֶר; וְצִלְצוּל־צְחוֹקוֹ

כְפֶלֶג־אָבִיב קָט וָזָךְ, –

וְהָיְתָה עָלָיו יַד הָרֶגֶשׁ

הַקָּדוּם, גְּדָל־הָאַהֲבָה:

לַבֵּן, לְגֹמֶר, לְכָל הָעוֹלָם.

וְעֵינָיו שָׁבוּ נִפְקְחוּ

לִרְאוֹת בִּרְעוּתוֹ גְבִיעַ־זָהָב

כְּלִיל יֹפִי, זֹהַר – וּכְלִיל־תֹּם.

אָז יָשׁוּב יִתֵּן בָּהּ אֶת עֵינָיו –

וְלֹא יִשְׂבַּע דְּמוּתָהּ כִּי נִפְלָאת,

כֹּה זְקוּפָה, דַּקָּה וַעֲדִינָה;

פִּי־שְׁנַיִם נָהֲרָה וַתִּיף,

מֵאָז מֵחָלְיָהּ פֶּלִאי קָמָה.

וְכָל מִי עֲלֵיהֶם יַעֲבֹר –

עֲלָמִים, זְקֵנִים – לָהּ יִשְׁתָּאוּ

וּלְיָפְיָהּ, מֻכֵּי זָהֳרוֹ;

וְעַד־בּוֹשׁ יַבִּיטוּ אַחֲרֶיהָ

דֹּם, צְרוּבֵי הוֹדָהּ נִפְלָא, זָר.


כִּימֵי מַתָּנָה בְסוֹפֵי־קַיִץ,

הָאַהֲבָה אוֹתָם חָנֲנָה;

וַתִּפְתַּח לָמוֹ אוֹצְרוֹת אָשְׁרָהּ,

וַתַּשְׁקֵם אוֹרָהּ, אוֹר־הַיְּקָר.

אֶל סַלְעָם שָׁבוּ, אֶבֶן־קְדוּמִים,

עָלֶיהָ כְּיוֹנִים הָגוּ אָז,

בִּהְיוֹת הָעֵת עֵת־דּוֹדִים; וְחֶסֶד־

נְעוּרִים דּוֹדִים יִזְכְּרוּ,

וְשָׁבוּ שְׁתּוֹת צוּף־אוֹר בַּצָּמָא…

וְלֵב הוֹשֵׁעַ רַךְ־הַגִּיל

לְקַוּוֹת הֵחֵל, כִּי אוֹר חָדָשׁ

עֲלֵי אֶפְרַיִם יָאִיר עוֹד,

בְּשׁוּב הָעָם בְּכָל־לְבָבָם

אֶל אֱלֹהֵיהֶם, בְּכָל־הַמְּאֹד!

וְהָיוּ הוּא וְגֹמֶר סֵמֶל

לָאֵל רַב־סְלִיחוֹת, וְלָעָם

רַב־הָאֱמוּנִים בְּמַעֲמַקָּיו.

חֶזְיוֹנוֹת־אוֹרָה נִרְקְמוּ;

וַחֲלוֹם־עוֹלָמוֹ, קִרְעֵי־קוּרִים,

הֵחֵלָה נַפְשׁוֹ זַכָּה טְווֹת,

לְמַעַן הָקִים עוֹלָם חָדָשׁ,

שֶׁכֻּלּוֹ נֹגַהּ, פְּרִיחָה, רֹן – –


לֹא רָצָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתוֹ.

וְיוֹם הַפְּקֻדָּה מִהֵר טוּשׁ!

כָּרַעַם נָפַל מִן הַצָּפוֹן:

פּוּל! עַל הָאָרֶץ בָּא. פּוּל בָּא! –

הַזְּקֵנִים וְכָל הָעָם בַּשַּׁעַר,

כַּעֲצֵי־הַיַּעַר, לִבָּם נָע.

פַּלָּצוּת־סוּפָה אֶת שְׁכַן־שֹׁמְרוֹן,

אֶת כָּל־הָאָרֶץ, אָחֲזָה.

מִכְּפָרִים עִם עֶדְרֵיהֶם רוֹעִים

אֱלֵי הַבִּירָה נָהֲרוּ,

לְבַקֵּשׁ מִקְלָט. פְּקִידֵי־מֶלֶךְ

בְּכָל עִיר בַּשַּׁעַר זָעֲקוּ:

עַל עַם־הָאָרֶץ בְּקוֹל הִרְעִימוּ.

כִּי שָׂם מְנַחֵם מַס בַּצָּר

עַל כָּל גִּבּוֹרָיו, מַס־הַכְּלִמָּה:

לִנְמֵרֵי־אַשּׁוּר שֹׁחַד תֵּת.

וַיִּתֵּן מְנַחֵם אֶלֶף כִּכַּר־

הַכֶּסֶף, עשֶׁק־עָם, לְפוּל

לְפַזֵּר עַַנְנֵי חֲרוֹן־אַפּוֹ…

אַךְ כְּבָר הָאָרֶץ נִסְעֲרָה,

וַתַּעֲמֹד בַּמּוֹרָד כְּפוּפָה,

כִּבְיוֹם הָרַעַשׁ! כַּעֲמֹד

סוּס אַבִּיר רֶגַע, מִדֵּי קָפְצוֹ,

וְרַגְלָיו כְּפוּפוֹת, עַל פִּי־תְהוֹם –


הוֹשֵׁעַ כִּלָּה נְאֹם בַּשַּׁעַר

וּלְבֵיתוֹ, נְכֵא־הָרוּחַ, שָׁב.

בַּבַּיִת גֹּמֶר לֹא נִמְצָאָה.

עַל בִּרְכֵּי זְקֶנְתּוֹ – יִזְרְעֶאל.

וּכְשָׁאֲלוֹ לְגֹמֶר – אִמּוֹ

הִתְאַמְּצָה הָאִיר לוֹ פְנֵי־רֹךְ,

וַתֹּאמֶר: "מִן הַמִּקְדָּשׁ תָּשׁוּב

בִּמְהֵרָה הִיא – בִּמְהֵרָה, בְּנִי!"

וְזֵכֶר קְדֵשׁוֹת בָּא לְפָנָיו

לְפֶתַע – וְהוּא כֶעָלֶה זָע!

וַיַּעֲבֹר בְּכָל הַחֲדָרִים,

וְעַד חֲדַר־הַמַּשְׂכִּית בָּא.

וְהִנֵּה מְגִלַּת־סֵפֶר פְּרוּשָׂה

עַל שֻׁלְחָן קָטָן. בְּיַד־רְתֵת

הַמְּגִלָּה נִכְתְּבָה, יַד־גֹּמֶר.

וַיִּקְרָא, חִוֵּר, וִדּוּי־לֵב:

"לֹא אֵדַע, מַה־לִּי. הֵן אֲהַבְתִּיו

וְחֶלְקִי עָלַי שָׁפָר. כֵּן!

וּבְחֶבְיוֹן־לִבִּי כַּתּוֹלַעַת,

בְּלִי הֶרֶף, דָּמִי מוֹצְצָה.

הָהּ, לֹא! עָלַי לֹא שָׁפַר חֶלְקִי.

הַלְזֹאת קִוִּיתִי? זֹאת לֹא זֹאת!

אִם נָבִיא, אִישׁ־הָאֱלֹהִים הוּא –

עַל־כֵּן עוֹד יִגְדַּל כַּעֲשִׂי;

כִּי לֹא לִי כֻלּוֹ הוּא, לֹא לִי הוּא:

כִּי־אִם לִי – וְלַהֲמוֹן־הָעָם

וְלֵאלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא אֵדַע,

אֵל רָחוֹק, רָם – לֹא אֱלֹהָי.

וַאֲנִי אָהַבְתִּי אַךְ הוֹשֵׁעַ,

אַךְ בּוֹ חָפַצְתִּי, כִּי יְהִי

הוּא אֱלֹהַי, חֶמְדָּתִי, פִּסְלִי!

וְכָכָה אֶהְיֶה לוֹ אֲנִי:

עַשְׁתֹּרֶת־חֶמְדָּה, יְחִידָתוֹ.

הֵן אֶבְחָרֵהוּ בַעַר, דָּל,

אֲשֶׁר כְּעֵרֶךְ בַּת־דִּבְלַיִם –

אַךְ כֻּלּוֹ, כֻּלּוֹ לִי, אַךְ־לִי!

קִנֵּאתִי גַם בְּאַהֲבָתוֹ

לְאִמּוֹ זְקֵנָה, אַף לִבְנִי.

כָּל נֵטֶף־דָּם בּוֹ, מֶה חָשַׁקְתִּי

הֱיוֹתוֹ לִי, כְּיֵין־יְקָר!

כָּל הֹלֶם־לֵב בּוֹ! יַחַד אִתּוֹ

בְּלַהַב־תַּאֲוָה עֲלוֹת!

אֲבוֹי, כִּי אַהֲבַת־אֲדָמוֹת

אָנֹכִי אוּכַל אַךְ אֱהֹב,

וְאַהֲבָתוֹ, זוֹ קֹרָצָה

מִתְּכֵלֶת־שַׁחַק, לִי לֹא דָי!" –

וְעֵינֵי נְבִיא־הָאֵל דָּמָעוּ.

הַבַּת, שֶׁעוֹד לֹא יֻלְּדָה, פְּרִי

רוּם־אַהֲבָה לִרְעוּת רֻחָמָה

הוֹי, לֹא־רֻחָמָה הִיא עֲדֶן!

לֹא רָצָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתוֹ.

סְבִיב רֹאשׁוֹ נִשְּׂאָה סוּפַת־שְׁחוֹר – –


בַּחֲצוֹת־הַלֵּיל הַנָּבִיא יָשַׁב

מְפֹרַשׂ־הַיָּדַיִם, קְפוּא־

הַיֵּאוּשׁ, בַּחֲדַר־עֲלִיָּתוֹ.

הַדֶּלֶת חֶרֶשׁ נִפְתְּחָה,

הַחַדְרָה גֹמֶר כְּצֵל הֶחֱלִיקָה,

עַל בִּרְכָּיו עָלְתָה כְסַעַר חָם,

צַוָּארוֹ לָפְתָה, כֻּלָּהּ לַהַט,

אֵלָיו מְלֹא גֵוָהּ נִלְחֲצָה,

וַיָּרַח רֵיח יֵין־הָרֶקַח,

וּבִשְׂמֵי־קְדֵשׁוֹת, מִנִּי דְבִיר;

וַתִּלְחַשׁ: "מַחְמַד־לִבִּי! לָמָּה

צִפִּיתִי לְךָ עַד־כֹּה לַשָּׁוְא?

מַחְמַדִּי!" – אַךְ בְּגֹעַל־נַפְשׁוֹ

הוּא כִּנְשׁוּךְ־נָחָשׁ נִרְתַּע, קָם.

וַתִּכְרַע חִישׁ, וַתִּלְפֹּת בִּרְכָּיו,

בְּעֵינֶיהָ דִּמְעוֹת־תַּאֲוָה,

וַתִּקְרָא: "אִם הוֹד־אֱלֹהִים יֵשׁ –

גַּם הוֹד־הַבָּשָׂר אֱלֹהִי!"

וַיָּנָד רֹאשׁוֹ לָהּ בְּחֶמְלָה:

"רַק אַחַת דֶּרֶךְ־חַיִּים יֵשׁ,

וְדֶרֶךְ קְדֵשׁוֹת – מָוֶת, בִּתִּי!"

וַתַּעַן: "בְּךָ מָרָדְתִּי,

וּבֵאלֹהֶיךָ דַּל־הַחַיִּים,

חֲסַר הַלַּהַט וְהָאֵשׁ.

אָהַבְתִּי חַיֵּי־גִּיל לַקְּדֵשׁוֹת,

לְסַעֲרָן יָרֹן בִּי הַדָּם;

אַךְ אֶשְׂנָא אֵלְךָ, אֶמְאָסֵהוּ:

כְּשִׁקּוּץ שׁוֹמֵם – חַיֵּי טוֹב!

וְשָׂטְמוֹ אֶרֶב עוֹד – כִּי תְפָשְׂךָ

בְּרִשְׁתּוֹ אֵל זֶה רָחוֹק, זָר.

הוּא יִגְזֹל אִישִׁי מִזְּרוֹעוֹתַי –

עֵת כִּי אֶשָּׂרֵף בְּלַהֲבִי

בְּלֵילוֹת־חֵשֶׁק בִּלְעָדֶיךָ…

הוֹי אִישִׁי, בּוֹא בֵית־אֱלֹהַי,

שָׁם נִיף מִבַּעַל וְעַשְׁתֹּרֶת,

נִתְעַלְּסָה בַאֲהָבִים, בּוֹא!"

וּבְלַחֲשָׁהּ: "לְךָ, לְךָ בְּשָׂרִי

בַּלֵּילוֹת כָּלָה", – וַיִּתְגַּל,

מִבַּעַד לְמַחֲשׂף כֻּתָּנְתָּהּ,

שַׁד־וֶרֶד בְּמֶתֶק־זָהֳרוֹ.

וַיַּבֶּט בָּהּ. כְּעַשְׁתֹּרֶת פְּלָאִית,

חֲדָשָׁה, זְקוּפָה, הֲרַת־זִיו

לְפָנָיו נִגְלְתָה – מוֹשֶׁכֶת

בְּתַאֲוַת־עוֹלָם אֱלֵי תְהוֹם,

לְאַבֵּד אוֹתוֹ, וְאֶת עַמּוֹ.

זוֹ רוּחַ־זְנוּנִים לוֹהֲטָה,

מִדְּבִיר, כָּל גֵּו־הָעָם הִרְעִילָה;

כָּל גֵּו, כָּל נֶפֶשׁ הֶחְלְתָה! –

וּכְשׁוֹט עָלֶיהָ דְּבָרוֹ הֵנִיף.

וַיְהִי כְמַלְאַךְ־אֲדוֹנָי

רַב־אוֹר, הַנֶּאֱבָק עִם שָׂטָן.

וַתְּחַנֵּן קוֹל: "אִם זֶה חֳלִי –

טוֹב לִי עַל מִזְבְּחוֹ הִשָּׂרֵף

מִנְּשׂוֹא עֹל חַיִּים שׁוֹמְמִים!".

וְלֹא עָנָה דָבָר. דּוֹמֵם נִגַּשׁ

וַיִּפְתַּח אֶת הַחַלּוֹן חִישׁ.

אֲוִיר־לֵיל פָּרַץ אֶל הַחֶדֶר,

רְוֵה־טַל, קָרִיר, רַעֲנָן.

כְּרִבּוֹאוֹת עֵינֵי חֵי־עוֹלָמִים,

כּוֹכָבִים נִשְׁקְפוּ מֵרוֹם.

וַיַּעֲמֹד עַד־בּוֹשׁ בַּחַלּוֹן.

אֶת נַפְשֹׁו הֵשִׁיב טַל־הָאֵל.

וַיִּשְׁמַע בְּצֵאת מֵחַדְרוֹ גֹמֶר

אַט, צֵאת וּבָכֹה בִדְמִי־לֵיל.


בִּמְגִלַּת־סֵפֶר עַל שֻׁלְחָנוֹ

הוֹשֵׁעַ רָשַׁם: "כְּרָפְאִי

לְגֹמֶר בְּאַהֲבָה – וְנִגְלָה

עֲווֹן אֶפְרַיִם. שָׂעִיר הִיא

לָעֲזָאזֵל, אֶת עֲווֹנָם תִּשָּׂא.

בָּהּ אֵל הִפְגִּיעַ חַטַּאת־דּוֹר".

וּבְרַחֲמָיו הַהוֹמִים לִבּוֹ

אֵלֶיהָ, כְּמוֹ אֶל חוֹלָה, שָׁת.

יוֹם כִּי אֶל מִקְדַּשׁ־אָוֶן תֵּלֵךְ

וְאֵחֲרָה בָעֶרֶב שׁוּב –

וּפָגַשׁ אוֹתָהּ רַב־דּוּמִיָּה,

בְּעֵין־תּוֹכֵחָה דוֹאֲגָה.

מַה־יֹּאמַר לָהּ וּמַה־יְּדַבֵּר,

וְכָל־דְּבָרָיו נָשָׂא רוּחַ־מְרִי?.

וּפַעַם נִגְלְתָה בְלִוְיַת

שְׁנֵי קְדֵשִׁים זְקוּפִים, שְׁחוֹרֵי־לְבוּשׁ,

כְּזַרְזִירִים נוֹצְצִים־חֲלָקִים –

וּלְיַד הַדֶּלֶת נִפְרְדָה

מֵהֶם בְּנִיד־רֹאשׁ רַב־מְשׁוּבָה.

וּצְחוֹקָהּ צִלְצֵל מִבַּחוּץ

מִפֶּשַׁע חַף, כִּצְחוֹק־הַיַּלְדָּה.

וְלִבּוֹ לָהּ, לִפְנִינַת־אוֹר

אֲשֶׁר יְטַלְטְלוּהָ כְּלָבִים;

וְנַפְשׁוֹ בְדָם הִתְבּוֹסְסָה.

וּכְבוֹאָהּ אֶל הַבַּיִת, גּמֶר

אֶל עֶרֶשׂ־יַלְדָּהּ מִהֲרָה;

וּבְגִשְׁתָּהּ אַחֲרֵי־כֵן אֶל אִישָׁהּ,

וְכַפֶּיהָ פְּרוּשׂוֹת לוֹ – וַיֵּשְׂטְ…


וַתֵּשֵׁב בַּיִת יֶרַח יָמִים

מֵאָז, וְנַפְשָׁהּ דָּאֲבָה;

כִּי חָשָׁה: בָּחַל בָּהּ הוֹשֵׁעַ,

יֵשְׂטְ מֵעָלֶיהָ וְיַעֲבֹר,

וְאִם עֵינָיו רַחֲמִים מְפִיקוֹת.

וּבְלַיְלָה בָהִיר, כִּי כֹל נָם,

בּוֹ נָגְעָה אַט, פָּנֶיהָ קורְנִים

בְּזֹהַר נֶאֱצַל־עֱנוּת,

חִוֶּרֶת, לְבוּשָׁה שְׁחוֹרִים כֻּלָּהּ –

וַתִּפְשֹׁט לוֹ בִתְפִלָּה יָד.

וַיַּבֵּט בָּהּ בְּחֶמְלַת־עֶצֶב.

וְהִיא רוֹעֶדֶת, אוֹבְדָה שֶׂה,

בְּחָזֵהוּ אֶת פָּנֶיהָ תַּסְתִּיר,

כְּתֵפֶיהָ דּוֹם מִזְדַּעַזְעוֹת.

וַיְסַלְסֵל, כְּמוֹ אָב, שַׂעֲרוֹתֶיהָ.

וְדִמְעוֹת־כְּאֵב, כִּפְנִינֵי־חֵן

מַה־כְּבֵדוֹת, אַרְצָה הִתְגַּלְגָּלוּ

מֵעֵינֵי־גֹמֶר – מְקור־הַגִּיל

וְהָאוֹרָה לוֹ בְשֶׁכְּבָר הַיָּמִים.

וְעַל צַוָּארוֹ בָכְתָה כֹה,

וְלַחֲשָׁהּ בַּלָּאט הִשְׁתַּפֵּךְ:

"הָהּ בַּעֲלִי! הֲתִזְכֹּר עוֹד

תּוֹר־אַהֲבָתֵנוּ, תּוֹר־הַזָּהָב?

זְכֹר חֶסֶד־נְעוּרַי לִי! הָהּ זְכֹר

יוֹם בּוֹ נִפְגַשְׁנוּ, אֶשֶׁד־אשֶׁר,

רְקִיעַ־תְּכֵלֶת בָּר, אֵין־עָב,

עֵת לִבִּי, מָלֵא גִיל – כַּצִּפֹּר,

אֶת שִׁמְךָ יָדַע אַךְ לָשִׁיר!

הֵן אָמְנָם דָּבְקָה בִי מְאֵרָה,

וְאָשְׁרֵנוּ – נִכְתַּם טָהֳרוֹ;

וָאַרְעִיל, אִישִׁי, מַעְיַן־גִּילְךָ…

הוֹי, סְלַח לִרְעוּתְךָ נוֹאֲלָה!

תֵּן וַאֲנַסֶּה שׁוּב וּבְנוֹת עוֹד

לְאָשְׁרֵנוּ בַיִת נֶאֱמָן,

וְכַפֵּר אֶת חַטָּאתִי גְדוֹלָה,

בַּהֲעִיבִי כֹה זֹךְ־מִצְחֲךָ!

אַךְ הָשֵׁב לִי שְׂשׂוֹן־אֵמוּנְךָ

וּכְקֶדֶם אוֹתִי, נָא, אֱהַב.

הוֹשֵׁעַ, אִישִׁי, אֱהָבֵנִי!" –

וְקֶרַח־לִבּוֹ נָמַס אַט

וַיִּמּוֹג – בִּשְׁטוֹף אוֹתוֹ זֶרֶם

כְּאֵב־דִּמְעוֹתֶיהָ, כִּבְרַד־אֵשׁ.

וַיְחַדְּשׁוּ שַָׁם בְּרִית־אַהֲבָתָם.

אַךְ לִבּוֹ, כְּצִפֹּר תּוֹך הַכְּלוּב,

כְּבָר נִקְלַע רְתֵת בֵּין פֶּתַח־תִּקְוָה

וּבֵין צִפָּרְנֵי יֵאוּשׁ מָר…


יוֹם אֶחָד – אָז כְּבָר לֹא־רֻחָמָה

בְּעַרְשָׂהּ חֶרֶשׁ צִחֲקָה

בְּכִתְמֵי־שֶׁמֶשׁ: מִתְאַמֶּצֶת

בְּאֶגְרוֹף קָטָן אוֹתָם תְּפֹשׂ –

וְהִשְׁתָּאֲתָה עֲלֵי הִמּוֹגָם;

וּכְיוֹנָה זְעִירָה תֶהֱגֶה

אֶל יִזְרְעֶאל, בְּאֵין גֹּמֶר עִמָּהּ,

כִּי הָלְכָה אֶל הַמִּקְדָּשׁ אֵם

לִרְאוֹת בִּמְחוֹלַת־הַמַּחֲנַיִם,

נִמְשֶׁכֶת בְּכֹחַ לֹא־אֱנוֹשׁ, –

אֶל יָדוֹ בָאָה מְגִלָּה־עָפָה,

מְגִלַּת־סֵפֶר מַה־נִּפְלָאת,

מִיהוּדָה. “הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת”…

לְפָנָיו זָרְחוּ אוֹתִיּוֹת

מְאִירוֹת אוֹר אֱלוֹהַּ זוֹעֵם,

מַנִּיחַ אַרְצָה בְּחֹזֶק־יָד,

כְּזֶרֶם בָּרָד, שַׂעַר־קָטֶב

עַל רֹאשׁ גֵּיא־שְׁמָנִים… – וּבִשְׁקוֹד

בַּלֵּיל הוֹשֵׁעַ עַל הַמְּגִלָּה, –

הֲרַת־הַסַּעַר נִדְמְתָה

בְּעֵינָיו הִיא: בָּהּ זֶרֶם־בָּרָד,

בָּהּ סַעַר־קֶטֶב לוּט לָעָם…

וַיֵּדַע, כִּי בֶּן־אָמוֹץ יוֹצְרָהּ,

בִּירוּשָׁלַיִם אֶרֶז רַךְ.

עַד־בֹּקֶר בְּדַלְתוֹתֶיהָ הָגָה

נְבִיא־אֶפְרַיִם, דְּלוֹת וּמְצוֹת

כָּל סַעֲרָהּ וְכָל תִּפְאַרְתָּהּ;

וּכְרַעַל מָתֹק תְּהִי בְּפִיו.

וְרֹאשׁוֹ נִשְׁעַן עַל שְׁתֵּי כַפָּיו,

וַיַּחַז: אֶרֶז צָעִיר, רָם

בַּמֶּרְחָק עוֹלֶה אַט וּמְתַמֵּר,

וּבְרֹאשׁ־צַמַּרְתּוֹ נִדְלְקָה,

כְּכַדּוּר אָדֹם, שֶׁמֶשׁ עוֹלָה.

אַךְ הוּא וְעַמּוֹ צוֹלְלִים,

בַּחֹשֶׁךְ, אֶל תְּהוֹם־הָאֲבַדּוֹן:

בָּא שִׁמְשָׁם, לְלֹא עוֹד עֲלוֹת. – –

וַיַּעֲצֹם אֶת עֵינָיו, עָיֵף,

וַיִּשְׁמַע קוֹל: "לֹא אוֹסִיף עוֹד

אֲרַחֵם בֵּית־יִשְׂרָאֵל, גּוֹלָה

כִּי אֶשָּׂא אוֹתָם בְּסַעַר־אָף;

וְאֶת בֵּית־יְהוּדָה אֲרַחֵמָה,

וְהוֹשַׁעְתִּים". פָּנָיו נָהֲרוּ,

וּשְׂפָתָיו לָחֲשׁוּ בַחֲלוֹמוֹ:

“יְשַׁעְיָה… שְׁאֵרִית… יֵשַׁע־יָהּ”,

בְּהָאִיר מְלֶכֶת־בֹּקֶר עוֹלָה

פְּנֵי אִישׁ־הָאֱלֹהִים הַנָּם.


 

ו.

לִמְנַחֵם עֶשֶׂר שְׁנוֹת־מַלְכוּתוֹ

כִּישִׁימוֹן נִדְמוּ, לְאֵין קֵץ

וְתַכְלִית נִמְשָׁךְ. וּלְבוֹא מָוֶת

הִתְפַּלֵּל שַׁח, עֲיֵף־הַלֵּב.

עַל רֹאשׁוֹ כֶתֶר־דָּמִים הִכְבִּיד.

עַל עֶצֶם־לְחָיָיו צָפַד עוֹר;

וּבַאֲרֻבּוֹת־עֵינָיו קָפָא

בְּרַק שְׁחוֹר מֵי־בְאֵר, אֵין־קַרְקַע תְּהוֹם.

כִּי יָרֵא אֶת יְדִידֵי שַׁלּוּם,

פֶּן דָּמוֹ עוֹד יָבוֹאוּ גְאֹל;

וְאֶת בַּעֲלֵי בְרִית־מִצְרַיִם, שָׂרָיו

הַזּוֹמְמִים בַּמַּחֲשָׁךְ.

כִּי שָׁלַח שָׁנָה־שָׁנָה מִנְחָה

אֶל כְּפִירֵי־אַשּׁוּר מֶלֶךְ דָּךְ –

עֹל כָּבֵד עַל הָעָם – וַיַּרְבּוּ,

כְּיָרְאָם מַלְכָּם, אוֹתוֹ שְׂנֹא.

אָז יִזְכֹּר אֶת מוֹרָאֵי־תִפְסָח.

חֲלוֹמוֹת בָּאוּ לְבַעֲתוֹ,

חֲלוֹמוֹת רָעִים; וּבַלֵּילוֹת

מֵעֵינָיו שְׁנָתוֹ נָדְדָה:

בַּחשֶׁךְ שַׁלּוּם – בֵּין גַּבּוֹתָיו

חֲרִיץ־אַרְגָּמָן – בָּא לִפְקוֹד

מִטָּתוֹ, וְשָׂם עַל מֵצַח־מֶלֶךְ

יָד כְּבֵדָה, חַמָּה, נוֹטְפָה דָם,

וּלְחָצוֹ… יִקְפֹּץ אָז מְנַחֵם

בִּצְעָקָה, וְתָפַשׂ חַרְבּוֹ חִישׁ,

וּשְׁלָפָהּ, וֶהֱעִיפָהּ עָלָיו –

אַךְ בְּעַד הַקִּיר צֵל נֶעֱלַם.

וַיַּשְׁכֵּם טֶרֶם שַׁחַר עָלָה,

וְהוֹדוֹ לְמַשְׁחִית נֶהֱפַךְ,

וַיְצַו לְהַכְפִּיל מִשְׁמַר־אַרְמוֹן,

לִנְעוֹל כָּל־שַׁעַר מִדֵּי לֵיל;

וְאֵצֶל חֲדַר־מִשְׁכָּבוֹ שִׁשִּׁים

גִּבּוֹרֵי־חַיִל הֶעֱמִיד.

אַךְ מִדֵּי לֵיל, בְּנוּמָם שְׁנָתָם

נִצָּבִים, צֵל־סוֹד הֶחֱלִיק

בֵּינוֹתָם אֶל אַפִּרְיוֹן־מֶלֶךְ,

וּבְרַגְלוֹ הֶחֱזִיק לִסְחוֹב…

וּבָעַט מְנַחֵם רְתֵת, וְנָתַן

קוֹל־פְּחָדִים, כְּשׁוֹר בְּהִשָּׁחֲטוֹ –

וְהִתְעוֹרְרוּ גִבּוֹרָיו כֻּלָּם,

וְקָפַץ יָחֵף, שׁוֹאֵג: "הוּא!

תִּפְשׂוּהוּ! שָׁם!" וּבְאוּלַם־מַלְכוּת

עַל רִצְפַת שֵׁש קַר יִרְדְּפוֹ,

וְגִבּוֹרָיו אַחֲרָיו, וְהִטִּיל

הַחֲנִית עָלָיו, אֶל־מוּל הַקִּיר;

אַךְ הֶחֱטִיא: אִישׁ־חֶרְמוֹ נִשְׁמַט,

בֵּין יָדָיו נָמוֹג, לוֹעֵג צֵל…


הַלַּיִל הָיָה לֵיל־סְעָרָה,

לְחַיֵּי־מְנַחֵם אַחֲרוֹן.

בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת, כְּמוֹ חֲנִיתוֹת,

תּוֹךְ עֵינָיו בְּרָקִים נִמְעֲכוּ;

וּרְעָמִים, קוֹל חֲמַת־אֵיתָנִים,

עָלָיו הִתְגַּלְגְּלוּ בְאַף.

עַל שֻׁלְחָן קָטָן – מִזְרַק־יַיִן,

לְיַד הַמִּטָּה, מִטַּת־שֵׁן;

וְנֵר בִּמְנוֹרַת־זָהָב דּוֹלֵק.

וּמְנַחֵם מִן הַמִּזְרָק יֵשְׁתְּ

לִרְגָעִים. פֶּתַע רָעַד וִילוֹן,

וּבְעַד הַחַלּוֹן שַׁלּוּם רַד

הַחַדְרָה, מַעֲדַנּוֹת צוֹעֵד

אֶל אוֹיְבוֹ, וְיָדָיו נוֹטְפוֹת דָּם.

וַיִּקְפֹּץ מְנַחֵם מִמִּטָּתוֹ,

וְעֵינָיו בָּלְטוּ. יֶזַע קַר

לְמֵצַח מֶלֶךְ אֻמְלָל כִּסָּה.

וַיְבַקֵּשׁ צְעֹק – אַךְ נֶחֱנַק

הַקּוֹל בִּגְרוֹנוֹ זֹאת הַפָּעַם.

“הֲשָׁלוֹם, רוֹצְחִי?” לָעַג צֵל.

וַיִּנְהַם מְנַחֵם: "הָרוֹצֵחַ

רַק אַתָּה, אָתָּה! וַאֲנִי

גָאַלְתִּי אַךְ דַּם בֶּן־אֲדוֹנִי…"

וַיִּצְחַק שֶׁלֶד: "חָהּ, חָהּ, חָהּ!

וְלֹא, כְּנָמֵר, לְדָם צָמֵאתָ?

בּוֹא אַחֲרַי!" וַיֹּאחֲזוֹ

וַיִּסְחָבֵהוּ אֶל הָאוּלָם,

אַפְלוּלִי־רָז, מְצֻפֵּה־פָז.

וְהִנֵּה פָרוּר שָׁם בַּתָּוֶךְ,

כַּדָּם בּוֹ נוֹזֵל יַאֲדִים

לְאוֹר הַבְּרָקִים; מִשְּׁנֵי צִדָּיו

שְׁתֵּי נָשִׁים הָרוֹת, דּוֹמְמוֹת

נִצָּבוֹת, בּוֹחֲשׁוֹת בַּפָּרוּר.

הָאוּלָם נֶהֱפַךְ לְגַן,

גַּן־בְּרָכָה מוּאָר אֵד־אוֹר תְּכֵלֶת,

וּפִקְעֵי־חֲבַצָּלוֹת שָׁם

מִתְנַדְנְדִים אַט בָּעֲרוּגוֹת;

וְהִנֵּה חֶרֶב קוֹצְרָה בָם,

וּפְקָעִים נוֹפְלִים. דָּם חַם שׁוֹתֵת.

בְּרַק־בְּרָק! וְהַנָּשִׁים בּוֹחֲשׁוֹת:


*

"מָוֶת, מָוֶת פֹּה בַּפָּרוּר!

בִּצְרוֹר־חַיִּים מָוֶת צָרוּר.

אָרוּר מְנַחֵם! אָרוּר! אָרוּר!


מָוֶת, מָוֶת פֹּה בַּפָּרוּר!

בָּעֲרָפֶל לוּט – וּבָרוּר.

אַכְזָר! צְמֵא־דָם! – אָרוּר! אָרוּר!"

*


וְהִנֵּה צָצוּ, כְּמוֹ מֵאֶרֶץ,

טוּר נָשִׁים הָרוֹת אַחֲרֵי טוּר,

וְכִרְכְּרוּ בִסְעָרָה סְבִיבוֹ,

וְנִדְחֲקוּ בְמַעְגַּל־אוֹב,

וְשָׁלְחוּ, מִדֵּי שָׁרְקָן, אֶצְבַּע־

תּוֹכֵחָה אֵלָיו מִכָּל צַד:


אַכְזָר! צְמֵא־דָם! – אָרוּר! אָרוּר!"


הַמַּעְגָּל צַר. עַל צַוַּאר־מְנַחֵם

אֶת יָדוֹ גְרוּמָה שַׁלּוּם שָׂם,

וַיַּרְעֵם: "הַיּוֹם אַתָּה עִמִּי,

וּמָחָר – בִּנְךָ. שְׁאוֹלָה בוֹא!" –

וַיִּמְצְאוּ לַבֹּקֶר שָׂרִים

אֶת־מַלְכָּם נוֹפֵל אַרְצָה, מֵת.


לֵב אָב דַּךְ לֹא רִמָּהוּ. פְּקַחְיָה

בֶּן־מְנַחֵם – לִפְנֵי צָהֳרָיו,

בּוֹא מִהֵר עַרְבּוֹ. שׂוֹנְאֵי־אַשּׁוּר,

וּבְרֹאשָׁם פֶּקַח, אֻחֲדוּ

בַסֵּתֶר – וְיַד מִצְרַיִם מַנְחָה,

מֵרָחוֹק, רוֹזְנִים שֻׁחֲדוּ;

וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּיץ־אָרֶג.

וּבְלֵיל־חַג, כִּי בָאַרְמוֹן צִיר

מֵאַשּׁוּר עִם הַמֶּלֶךְ שָׁכַר –

בָּא פֶקַח, עִם חֲמִשִּׁים אִישׁ

מִבְּנֵי גִלְעָדִים פִּרְאֵי־גְבוּרָה,

וַיַּךְ אֶת־אַרְגֹּב, בְּנֵי־עֲנָק

מִבָּשָׁן שְׂכִירִים, צְבָא־הָאַרְמוֹן –

וְאֶת גְּדוּד־הָאַרְיֵה, שׁוֹמְרֵי רֹאשׁ־

הַמֶּלֶךְ, בְּשִׁכְרוֹן־חַגָּם נָמוּ;

וּכְסַעַר בָּא לִפְנַי־וְלִפְנִים

וַיַּךְ אֶת־מַלְכּוֹ. אַךְ צִיר־אַשּׁוּר –

לֹא נָגְעָה בוֹ לְרָעָה יָד,

וְנַפְשׁוֹ נִתְּנָה־לוֹ לְשָׁלָל.

וַיִּמְלֹךְ פֶּקַח. וּבְעוֹד לֵיל

מֶרְחַקִּים גִּמְּאוּ סוּס וְרוֹכְבוֹ,

מִשֹּׁמְרוֹן מַלְאָךְ אֶל רְצִין

בְּדַמֶּשֶׂק, לֵאמֹר: "גָּמַל זָמָם!

הִגִּיעָה עֵת לְמַלְכֵי־בְרִית

לְהָרִים נֵס מִלְחָמָה בְאַשּׁוּר!" –

וּכְמַהֵר גַּלִּים אֶל חוֹף־יָם,

מִצּוֹר עַד פְּלֶשֶׁת מַלְכֵי־גוֹיִם

הִתְכּוֹנְנוּ לִקְרַאת הָאוֹת.


וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּיץ. אֶפֶס

כִּי – כְסֶלַע אֵיתָן, בָּז לַגָּל –

בַּת־צִיּוֹן עָמְדָה לָהּ לְבָדָד,

אֶל מַלְכֵי־בְרִית לֹא נִסְפְּחָה!

כִּי שָׁם לְצֶדֶק יִמְלֹךְ יוֹתָם,

לְאֵין־גְּבוּל בִּישַׁעְיָה יַאֲמִין.

וִישַׁעְיָה יָעַץ אוֹתוֹ: "רֶכֶב־

יְהוּדָה וּפָרָשָׁיו – אֵל,

הוּא – אֶחָד מֶלֶךְ־בְּרִית לְעַמּוֹ.

הִכָּבֵד וּבִמְכוֹנְךָ שְׁקֹט!"

וְכִי בָאָה מֵאֲרָם וְאֶפְרַיִם

אֶל יוֹתָם מַלְאֲכוּת־חֲתָת,

וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו עַזּוֹת, קָשׁוֹת:

"כֹּה אָמְרוּ פֶקַח עִם רְצִין:

הִסָּפַח אֶל אֲגֻדַּת־עַמִּים,

אוֹ מָרָה אַחֲרִיתְךָ תְּהִי!" –

וַיִּשְׁלַח יוֹתָם, מֶלֶךְ עָנָו

וְחוֹלֶה, אֶל נְבִיא־יָהּ לִשְׁאוֹל

בַּעֲצָתוֹ. וּבֶן־אָמוֹץ עָנָה:

"אֶפְרַיִם רָקָב הוּא וּמְסוֹס –

אֵיךְ יֶאֱרַח יְהוּדָה אִתָּם

לְחֶבְרָה? פְּלֶשֶׁת וַאֲרָם –

מֵהֶם הָרָקָב בָּא לְאֶפְרָיִם.

אַל־תִּירָא, וּבִמְכוֹנְךָ שְׁקֹט!".

וְכִי הֵשִׁיב אֶת פְּנֵי־מַלְאֲכֵיהֶם

הַמֶּלֶךְ רֵיקָם בְּעַנְוַת־עֹז,

וַיְקַדְּשׁוּ עָלָיו רְצִין וּפֶקַח

מִלְחָמָה. אַךְ כִּי בְחָלְיוֹ מֵת,

בֵּין כֹּה וָכֹה, מְשׂוֹשׂ־עַמּוֹ, יוֹתָם –

בַּשַּׂר בֶּן־טָבְאַל בָּחֲרוּ

לְהַמְלִיכוֹ בְיוֹם־קְרָב עַל יְהוּדָה,

וְנִסְפַּח אֶל־הַבְּרִית גַּם הוּא.


וְכִי, בִּדְבַר־יְשַׁעְיָה, אָחָז

בֶּן־יוֹתָם הָמְלַךְ – בָּחֳרִי־אָף

רְצִין וּבֶן־רְמַלְיָהוּ פָקְדוּ

צִבְאוֹתָם, נְכוֹנִים צֵאת לַקְּרָב.

לֵב עַם־אֶפְרַיִם, פּוֹחֵז, נִסְעַר

(מֵאַהֲבַת־מוֹלַדְתָּם

וְשִׁכְרוֹן־גְּאוֹנָם: "לְבֵנִים נָפְלוּ,

וְגָזִית נִבְנֶה; אַשּׁוּר מַס

עוֹד לָנוּ, מִדֵּי שָׁנָה, תִּשְׁלַח!")

בְּחֵמָה שְׁפוּכָה אֱלֵי־אָח,

אֱלֵי־יְהוּדָה, עַל הִבָּדְלוֹ;

וּבְשִׂנְאָה אֵלָיו מִדֹּר־דֹּר –

זוֹ שִׂנְאַת הוֹלֵל, שְׁכוּר גִּיל־חַיִּים,

אֶל נָזִיר קוֹדֵר, בּוֹדֵד, תָּם.

עַל־כֵּן אֶל שֵׁפֶךְ־דָּם יָגִילוּ. –

אַךְ לֵב הוֹשֵׁעַ נִשְׁבַּר בּוֹ:

כִּי הָיָה לְאַל זְהַב־חֲלוֹמוֹתָיו,

וַחֲלוֹם בְּרִית־שָׁלוֹם עֲדֵי־עַד

עִם חַיַּת־שָׂדֶה, עוֹף וָרֶמֶשׂ,

בְּיוֹם מֵאֶרֶץ יִשְׁבֹּר אֵל

כָּל קֶשֶׁת, חֶרֶב וּמִלְחָמָה.

וַתְּהִי לְהֶפֶךְ: כִּי הַלְּאֹם,

לוֹ הִקְדִּישׁ נְבִיא־הָאֵל כָּל חַיָּיו,

מִכָּל גּוֹי הִתְעִיב לַעֲשׂוֹת;

וְעַל שְׂפַת־אֲבַדּוֹן, צֵאת עוֹד יָגִיל –

אֶת דַּם יְהוּדָה אָחִיו שְׁפֹךְ!

וַיֵּשֶׁב בַּיִת נִדְכֶּה, נוֹאָשׁ,

וְלֹא יָצָא עוֹד בַּשַּׁעַר נְאֹם;

וְרַק לִבְנוֹ הַיֻּלָּד קָרָא:

לֹא־עַמִּי”… – “וְאֵין אֲנִי לָכֶם!”

דֹּם צָרַב דְּבַר־הָאֵל אֶת־שְׂפָתָיו,

וַיַּחֲרֹק בְּיוֹם־חשֶׁךְ שֵׁן.


בְּסֻכַּת־כֶּרֶם יָשְׁבָה גֹמֶר

עַל עוֹר־הַנָּמֵר, כְּחֹם הַיּוֹם –

וְלִבָּהּ קִרְבָּהּ לֹא יָנוּחַ.

כְּאֵב טָמִיר – כִּבְיוֹם־אָבִיב רַךְ

בִּנְטוֹתוֹ – צוֹבֵט, מוֹצֵץ נַפְשָׁהּ

וּמוֹשְׁכָהּ אֶל מֶרְחַקֵּי־סוֹד.

פָּנֶיהָ יָפִים כִּפְנֵי מַלְכָּה,

וְאִם עִקְבוֹת־סֵבֶל בָּם וּצְמָא־

חַיֶּיהָ – פֶּלִאי, שֶׁלֹּא נִשְׁבַּר…

וְהִשְׁתַּטְּחָה, שְׁקוּעָה בַחֲלוֹם –

וְהִנֵּה נָגְעָה בָהּ לְפֶתַע

חֲזָקָה יָד. הִתְחַלְחֲלָה,

וַתֵּשֶׁב, וּמִפִּיהָ פָּרְצָה

צְעָקָה: “חִדְלַי!” וְנִקְטְעָה.

וְהוּא דוֹמֵם. עֵינָיו כַּגֶּחָלִים,

לְצַלְמוֹ – יִפְעַת־תַּאֲוָה,

שְׁחוֹר זָקָן קָצָר, רַךְ. וַתִּלְחַשׁ:

“מָה תַּעַשׂ פֹּה? אֲהָהּ, לֵךְ בְּרַח!”

וְהוּא לְפָנֶיהָ כָּרַע, נָשַׁק

בִּרְכֶּיהָ: "אַל תְּגָרְשִׁינִי! אַל!

חֲיוֹת לֹא אוּכַל בִּלְעָדָיִךְ.

פָּג טַעַם כָּל נְשֵׁי־הַחֵן

מֵאָז יָדַעְתִּי אוֹתָךְ, מִתְקֵךְ,

כָּל קֶסֶם־צוּפֵךְ… עִמִּי לְכִי!

אֶקָּחֵךְ אִתִּי בְיָד חֲזָקָה –

וְעֶבֶד־עוֹלָם לָךְ אֱהִי.

כְּכֶלֶב אֶל מִשְׁמַעְתֵּךְ אָסוּר.

הוֹי שִׁמְעִי, אַל תִּתְמַהְמְהִי!

עִמָּדִי בוֹאִי!" – דּוֹם בּוֹ נָתְנָה,

מִשְׁתָּאָה וְנִבְהֶלֶת־לֵב,

עֵינֶיהָ – תְּהוֹמוֹת חַסְרוֹת־תַּחְתִּית.

בְּנַפְשָׁהּ רֶגַע הִרְהֲרָה:

"לוּ כֹה הוֹשֵׁעַ, מַחְמַד־לִבָּהּ,

הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת־אַהֲבָה –

מֶה אֻשְּׁרָה אָז! וּמֶה כָּל נַפְשָׁהּ

לִקְרָאתוֹ חָרְדָה, תְּהוֹם גִּיל־אוֹר!

אַךְ בָּא, בִּמְקוֹם הַמַּלְאָךְ, שָׂטָן:

הוּא מֵעִיר בָּהּ אֶת תְּהוֹם־הַשְּׁחוֹר

וּמְעוֹרֵר, מְזַעְזְעָהּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ".

וְיֵאוּשׁ תְּקָפָהּ: " לוּ יְהִי כֵן!

אֶת גְּבִיעַ־רַעֲלוֹ נַפְשָׁהּ תָּרִיק,

וְכַאֲשֶׁר יָרְדָה – תֵּרֵד שְׁאוֹל!"

וַתָּרֶם רֹאשׁ, בּוֹ צוֹפָה חֶרֶשׁ;

וַתּוֹשֶׁט יָדָהּ לוֹ, בְּאֵין קוֹל.

וַיַּצְמֵד שְׂפָתָיו אֶל־שְׂפָתֶיהָ,

כִּדְבֹק בַּמִּדְבָּר נָע־וָנָד

אֶל מַעְיָן זַךְ לְפֶתַע נִמְצָא,

וַיֵּשְׁתְּ, וַיֵּשְׁתְּ, – כְּחֹם הַיּוֹם…


שָׁבוּעַ גֹּמֶר הִתְהַלָּכָה

כְּמֻכַּת תִּמְהוֹן־אֱלֹהִים:

לֹא רָאֲתָה מִכָּל שֶׁעִמָּהּ,

וְלֹא עָנְתָה מְאוּם, בְּהִשָּׁאֲלָהּ.

וַתְּהִי מִתְהַלְּכָה אַךְ מֵחֶדֶר

אֶל חֶדֶר, כְּמוֹ צֵל, דּוֹמְמָה,

וְיֵשׁ – לוֹחֶשֶׁת: "לֹא! לֹא אוּכַל,

לֹא אוּכַל עוֹד נְשֹא!" בִּנְהִי.

לֹא מָצְאָה נַפְשָהּ הַנִּסְעָרָה

מָנוֹחַ. וְיֵשׁ – בְּצַעֲדַת־

חֲשָׁאִים נִגְּשָׁה אֶל הַדֶּלֶת

שֶׁלַּעֲלִיַּת־בַּעֲלָהּ,

כִּמְבַקְּשָׁה פְרֹץ אֶל־חַדְרוֹ פְנִימָה

וּצְעֹק: “הוֹשִׁיעָה, גְּדָל־הַלֵּב!” –

אַךְ עַל־מְגִלּוֹתָיו יֵשֵׁב כָּפוּף,

עִם־אֵל מִתְיַחֵד בְּצַעֲרוֹ.

וְשָׁבָה וּמִדַּלְתּוֹ תָסוּר,

בְּנִיעַ־רֹאשׁ יָמִין וּשְׂמֹאל.

אָז יֵשׁ, בִּתְנוּעַת־מְרִי נִמְרָצָה,

תִּתְעוֹרֵר לִקְרַאת מַעֲשֶׂה –

וְנִשָּׂא לְאָזְנָהּ קוֹל הַיְלָדִים.

בֶּחָצֵר מְצַחֵק יִזְרְעֶאל

עִם אָחוֹת קְטַנָּה, לֹא־רֻחָמָה.

כִּמְצִלּוֹת־כֶּסֶף צִלְצֵל צְחוֹק־

הַיְלָדִים. וּבִידֵי אוֹמַנְתּוֹ

לֹא־עַמִּי הָגָה, בְּיָנְקוֹ שַׁד,

בִּשְׂפָתָיו קְטַנּוֹת אֶת־בִּעְבּועָיו –

וְעָנְתָה לוֹ, בְּצִפְצוּף, סִיס.

וְהֵלִיטָה גֹמֶר אֶת־פָּנֶיהָ,

בְּהִכָּמֵר קִרְבָּהּ רַחֲמֵי־אֵם… –

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לִפְנוֹת עֶרֶב,

ִּשְׁכַב הַיְלָדִים, כְּצִפֳּרִים,

לִישׁוֹן, אֶל־עֲרִישׂוֹתָם בָּאָה

בְּצַעֲדַת אַיֶּלֶת־רֹךְ –

וַתִּשַּׁק לָמוֹ, וְדִמְעוֹתֶיהָ

עַל פְּנֵיהֶם נָטְפוּ. רוֹתְתָה

אֶל־חַדְרָהּ שָׁבָה, מִמֶּלְתַּחְתָּהּ

הוֹצִיאָה עֵרֶךְ שִׂמְלוֹת־שֵׁשׁ;

וּבְשִׂימָהּ אוֹתָן בַּמִּטְפַּחַת,

מִבֵּיתָהּ יָצְאָה – אֶל הַלֵּיל.


וְכִי נִפְקְדָה בַּבַּיִת גֹּמֶר

בְּבֹקֶר יוֹם־הַמָּחֳרָת,

וְהַמְּשָׁרְתּוֹת בַּחֲדַר־הַמְּבַשְּׁלוֹת

הִתְלַחֲשׁוּ בְזַעַף־סוֹד,

כִּי "עָזְבָה בַעֲלָהּ הַגְּבִירָה

וַתֵּלֶךְ אֶל מְאַהֲבָהּ", –

לַחֲדַר־הוֹשֵׁעַ עָלְתָה אִמּוֹ,

כִּמְבַקְּשָׁה עָלָיו כָּנָף פְּרֹשׂ,

וַתֵּבְךְּ: "מַה, בְּרִי, וּמַה, בַּר־בִּטְנִי,

עָלֶיךָ חֵמָה נִשְׁפְּכָה?"

וַיָּאֶר־לָהּ אֶת־פָּנָיו חִוְּרִים:

"אַל, אִמִּי, אַל־נָא תִדְאֲגִי!

אֵל־עַמִּי נַסֵּה יְנַסֵּנִי".

וְחִבֵּק־לָהּ, וְנִחֲמָהּ.

וַיֵּרֶד אֶל חֲדַר־הַיְלָדִים.

שָׁם לֹא־רֻחָמָה וְיִזְרְעֶאל

עַל רִצְפָה מְצַחֲקִים לְבַדָּם;

כְּנַף־יָגוֹן תְּלוּיָה בָאֲוִיר.

וַיִּקְפְּצוּ, עָלָיו הִתְרַפְּקוּ,

כִּיתוֹמִים חַיִּים רוֹטְטִים, –

וַיִּשַּׁק לָמוֹ, וַיִּלְחָצֵם

אֶל לִבּוֹ בְכָל חֹם־רַחֲמָיו.

וְלֹא יָכוֹל עוֹד עֲצֹר דִּמְעוֹתָיו,

וַיְמַהֵר מִן־הַחֶדֶר צֵאת;

וַיְהִי בִרְחוֹבוֹת־עִיר מִתְרוֹצֵץ.

כָּל נַפְשׁוֹ – כְּוִיָּה! כּוֹאֲבָה

כְּאֵב חָרוֹן, רַחֲמִים וְיֵאוּשׁ.

וּשְׂפָתָיו עֻקְּמוּ, לָחֲשׁוּ:

"בְּאִמְּכֶם רִיבוּ, בָּנַי, רִיבוּ!

כִּי־הִיא לֹא אִשְׁתִּי, וַאֲנִי

לֹא אִישָׁהּ… כִּי הוֹבִישָׁה אִמָּם" – –

בַּחֲצוֹת־הַלֵּיל הַבַּיְתָה שָׁב.


בַּחוּצוֹת, כַּעֲבוֹר שְׁבוּעַיִם,

כְּפוּף־רֹאשׁ, אַט הִלֵּךְ נְבִיא־הָאֵל;

וּבְלִבּוֹ – תּוּגַת־מָוֶת כְּבֵדָה.

זִכְרוֹנוֹת־עָבָר מִכָּל צַד

כִּתְּרוּהוּ; וַחֲלוֹמוֹת אשֶׁר

שֶׁהָיָה – כָּבֵד מַחֲנֶה.

וַיַּרְא אֶת־גֹּמֶר בְּיוֹם הִתְוַדְּעָה

אֵלָיו, יוֹם־אָבִיב רַךְ־הַזִּיו,

לֹא יִכְהֶה זָהֳרוֹ עַד עוֹלָם –

וְרַחֲמָיו הִתְגַּלְגְּלוּ

עַל נַפְשָׁהּ, רַבַּת זֹךְ וָיֹפִי,

בִּיוֵן־הַטֻּמְאָה נִשְׁקְעָה;

וְכָל סַעֲרַת־חֲרוֹנוֹ עָבְרָה.

לְגוֹרָלָהּ לִבּוֹ יֶהֱמֶה…

וַיָּבוֹא כֹה אֶל בֵּין־הַשְּׂדֵרוֹת,

שָׁם הוּא וְגֹמֶר בְּשַׁבְּתוֹת־אוֹר

עִם אִמּוֹ וְיִזְרְעֶאל טִיֵּלוּ, –

וְעַל אֶבֶן צְחוֹרָה נִגְלְתָה

לְעֵינָיו כִּדְמוּת גֹּמֶר, כְּפוּפָה!

נְשׂוּא־סַעַר, הֵחִישׁ צַעֲדוֹ –

וַיִּגַּע בְּאֶצְבַּע־רֹךְ בִּכְתֵפָהּ.

וַתִּשָּׂא עֵינֵי־זָהֳרָהּ,

וַתַּבֶּט־בּוֹ בִמְנוּחַת־יָגוֹן,

כְּהַבֵּט נֶפֶשׁ מִנִּי־שְׁאוֹל

בְּהִצָּלוֹתָהּ עַל הַמּוֹקֵד;

וְעַל־יָדָהּ מָקוֹם פִּנְּתָה דֹּם.

אַךְ הוּא לְפָנֶיהָ חִוֵּר נִצַּב,

וַיַּעֲמֹד – בְּעוֹד נֶחְנְקוּ

בְפִיו אֲמָרָיו. וַיִּתְאַמֵּץ,

וַיִּנְהַם: “גֹּמֶר, מֶה עָשִׂית?”

וַתַּבֶּט־בּוֹ בִמְנוּחַת־יֵאוּשׁ

וַתַּעַן: "יָשָׁר מַעֲשִׂי.

הֱיוֹת אַחֶרֶת לֹא יָכֹלְתִּי,

וְלֹא אוּכָלָה. קִלְלַת־

הָאֱלֹהִים עָלַי נִתָּכָה.

וּלְפָנַי יֵשׁ רַק אֶחָד שְׁבִיל"…

מִנַּהֲמַת־לְבָבוֹ צָעַק:

“הוֹי גֹּמֶר, שׁוּבִי, אֶרְפָּא לָךְ!”

אַךְ, בִּמְנוֹד־רֹאשׁ, הִיא נוּגָה עָנְתָה:

"אֵין מַרְפֵּא לִי, אֵין גְּאֻלָּה עוֹד…

טֻמְאָתִי בִי, וְאַתָּה קָדוֹשׁ.

וְזֹאת חַבְתִּי לְךָ: לְעָזְבְךָ…

אֲסוֹן־חַיֶּיךָ כִּי הָיִיתִי,

וּבְחֶטְאִי נִכְתַּם דְּבִירְךָ רָם.

וָאַעֲבִיר הַכֶּתֶם עַתָּה,

בְּצֵאתִי, טְמֵאָה, מִן הַדְּבִיר…

וְחָדַלְתִּי לְךָ הֱיוֹת לְמִפְגָּע".

בָּהּ בִּשְׁתֵּי יָדָיו הֶחֱזִיק,

וַיְקִימָהּ בְּחָזְקָה, וַיְנִיעֶנָּה,

מְצָעֵק בְּתַעֲצוּמוֹת־כְּאֵב:

“הוֹי שׁוּבִי, גֹּמֶר, גֹּמֶר, שׁוּבִי!”

וַתָּשֶׂם עֲלֵי כְתֵפוֹ רֹאשׁ־

תִּפְאַרְתָּהּ, יַעַר־הַמַּחְשַׁכִּים –

וַתֵּבְךְּ: "לִי אַל־נָא תִתֵּן לֵב:

כַּאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָנֹכִי –

אָבָדְתִּי. רַק מַאֲוַי

עוֹד אֶחָד לִי: כִּי תִשְׁכָּחֵנִי,

וּלְבָנַי תְהִי גַם אָב גַּם אֵם.

אַךְ אֵם כָּמוֹנִי לֹא יָאָתָה

לָהֶם וּלְךָ" – וַתֵּעוֹר חִישׁ,

כִּי פָרַץ זֶרֶם־דִּמְעוֹתֶיהָ,

וְטֶרֶם הִשְׂפִּיק אוֹתָהּ תְּפֹשׂ –

אֶת־שִׁכְמָהּ הִפְנְתָה, וַתִּבְרַח.

וְהוּא עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד, פְּרוּשׂ־

הַזְּרוֹעוֹת; וְעַל הָאֶבֶן צָנַח,

בְּפִצְעוֹ, כּוֹאֵב בַּעֲדָהּ – –


בְּזַעַף־אַף, עַד לַשָּׁמַיִם

הִגִּיעַ – פָּרַץ, רְוֵה־דָם, קְרָב

בֵּין אַחִים: יְהוּדָה וְאֶפְרָיִם.

רְצִין – כַּשּׁוּעָל, אִישׁ־בְּרִית־תֹּךְ

עִם חֵילוֹ צָר, מִזֶּה, עַל אֵילַת;

וּבֶן־רְמַלְיָהוּ – הוּא, מִזֶּה,

עֲלֵי־יְרוּשָׁלַיִם עָלָה. –

כִּי קָרָא פֶקַח אֶת הַשָּׂר

בְּאֵרִי, מְפַקֵּד צְבָא־הַמַּלְכוּת,

בְּטֶרֶם הוּחַל שֵׁפֶךְ־דָּם,

לְשִׂימוֹ עֶלְיוֹן רֹאשׁ, וַיֹּאמֶר:

"בִּיהוּדָה מָלַךְ תַּעֲלוּל,

אֵין יֶשַׁע בּוֹ – לִקְרָאתוֹ אֶשְׁלַח

הֲדַר־שֵׂיבָתְךָ. רְכַב וּצְלַח!"

אַךְ, נֶהְדָּר, סוֹעֵר, קָם מִמְּקוֹמוֹ

הַשַּׂר הַשָּׂב, וַיַּעַן רְתֵת:

"לֹא בְדַם־יְהוּדָה אַכְתִּים חַרְבִּי,

בְּשֶׁכְּבָר הוּחַדָּה לַאֲרָם

וּלִבְנֵי־פְלֶשֶׁת שׂוֹנְאֵי־עַמִּי!" –

וַיֵּצֵא אֶת הָאַרְמוֹן גֵּא.

וַיַּעֲמֹד בִּכְבוֹדוֹ פֶקַח

בָּרֹאשׁ, וְרֶצַח לוֹ בַלֵּב.

וּצְמֵאֵי־דָם כַּמֶּלֶךְ, גְּדוּדָיו,

כְּחַיּוֹת־טֶרֶף שׁוֹאֲגוֹת,

עֲלֵי־אֲחֵיהֶם הִסְתָּעָרוּ –

וּבְנֵי־יְהוּדָה, לִבָּם מֵת:

כִּי הָיְתָה לָמוֹ הַמִּלְחָמָה

מִקֶּדֶם וּמֵאָחוֹר; רְצִין

וּפֶקַח לְחָצוּם כְּמֶלְקָחַיִם,

וְאָחָז – מֶלֶךְ אֵין־אֱיָל.

קוֹל יְשַׁעְיָהוּ נֶחְבֹּא נֶחְבָּא

בִּשְׁאוֹן כְּלֵי־קְרָב, בְּיוֹם הֶרֶג רָב.

וְקוֹל הוֹשֵׁעַ בָּעֲנָנִים

הַכְּבֵדִים, גַּם הוּא, נֶאֱלַם.


כִּי נִסָּה דָבָר יְשַׁעְיָהוּ

אֶל אָחָז, בְּמִצְוַת־אֲדוֹנָי;

וַיֵּצֵא הוּא וּבְנוֹ שְׁאָר־יָשׁוּב

לִנְתִיב שְׂדֵה כוֹבֵס, אֶל קְצֵה

הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה, בִּמְקוֹם

שָׁם כֹּה וָכֹה הִתְרוֹצְצוּ,

הָעִירָה לְהָבִיא אֶת־הַמַּיִם,

הֲמוֹן־עָם, כְּמוֹ נְמָלִים קֵן. –

גַּם תְּמוֹל, גַּם שִׁלְשׁוֹם גְּדוּדִים־גְּדוּדִים

אֱלֵי תַלְפִּיּוֹת נָהֲרוּ,

בִּמְלֶאכֶת־קְרָב לְאַמֵּן יָדָם.

וְהַבֹּקֶר, כִּי אַךְ אוֹר הַיּוֹם,

הַמֶּלֶךְ קָרָא לְסוֹד־מִלְחָמָה;

וַיְמַהֲרוּ וַיַּחְלְטוּ

לִקְרֹא לְעֶזְרָה חֶרֶב־אַשּׁוּר,

וּלְתִגְלַת־פְּלֶסֶר שְׁלֹחַ רָץ.

אַךְ דִּבֵּר כָּכָה יְשַׁעְיָהוּ

אֶל סוֹד־הַשָּׂרִים: "בְּקוּם עַל אָח,

לְהָרְגוֹ, אָחִיו גָּדוֹל, חָזָק –

אָח קָט מַה־יַּעֲשֶׂה? גְּלוּי לֵב

וְחָזֶה, כְּיַעֲקֹב מוּל עֵשָׂו,

יִתְיַצֵּב, וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּם!

וְיָד אַחֵינוּ לֹא יָרִימוּ

עָלֵינוּ, כִּי עִמָּנוּ אֵל.

אַךְ כִּי לְעֶזְרָה נָמֵר נִקְרָא,

לִטְרֹף אֶת יוֹסֵף – אָז נְהִי

מְרַצְּחֵי־אַחִים, כְּמוֹ אֶפְרַיִם,

מוֹת־נְבָלִים נָמוּת עַל שְׂדֵה־קְרָב!"

וַיִּשְׁמַע סוֹד־הָרוֹזְנִים דּוּמָם,

וְלַחוֹלֵם לָעֲגוּ אֵין־קוֹל.

וְכִרְאוֹת יְשַׁעְיָה, כִּי לַהֶבֶל

אֶת־דְּבָרָיו שִׁחֵת וְלָרִיק –

וְהַמֶּלֶךְ אֶל הַבְּרֵכָה הָבְהַל,

לִרְאוֹת בְּבַצֵּר אֶת־הָעִיר, –

וַיֵּצֵא, הוּא וּבְנוֹ, לְהַצִּיל

אֶת־יוּכַל הַצִּיל. – פֶּה אֶל פֶּה,

עִם מֶלֶךְ צָעִיר אָז יְדַבֵּר

נְבִיא־אֵל, יִתְחַנֵּן: “שְׁאַל־לְךָ אוֹת!”

אַךְ כִּי בִגְאוֹן־פַּחֲזוּתוֹ אָחָז

אֶת עָרְפּוֹ הִקְשָׁה, וְאַחֲרֵי גֵו

בִּשְׁאָט עֲצַת־יְשַׁעְיָה הִשְׁלִיךְ, –

בּוֹ פָגַע דְּבַר־הָאֵל כַּחֵץ:

"עוֹד יָבִיא אֲדוֹנָי עָלֶיךָ,

וְעַל עַמְּךָ וְעַל מַמְלַכְתְּךָ,

אֵת מֶלֶךְ אַשּׁוּר!" – וְעַל עֲקֵבוֹ,

בְּהִתְחַמֵּץ לִבּוֹ, שָׁב עִם בְּנוֹ

הַנָּבִיא, כְּמַלְאָךְ לוֹהֵט־זָעַם.

וַתָּבוֹא שְׁכִינַת־רַחֲמִים

בְּחַדְרֵי־חֲדָרִים, לִכְאֹב כְּאֵבָהּ;

וּלְנַפְשׁוֹ נֶעֱזַב הָעָם

אֶל לַהַט חֶרֶב, מִתְהַפֶּכֶת

בְּאַכְזְרִיּוּת קְצִיר־הַדָּם.


אֶל פֶּקַח אָמַר זִכְרִי, גִּבּוֹר־

אֶפְרַיִם, רָם כְּבֶן־עֲנָק,

בְּטֶרֶם יֵצֵא לַמִּלְחָמָה

בְמַדָּיו, צוֹעֶה בְּרָב־אוֹן

בְּשִׁרְיוֹן כֶּסֶף־הַקַּשְׂקַשִּׂים,

וְסוּסוֹ צוֹהֵל לוֹ בַחוּץ:

לְמַעַן מַלְכִּי, חֵי הַבַּעַל,

נָדַרְתִּי, וְנִדְרִי אֶשְׁמְרָה:

מִיהוּדָה שְׁלֹשָה בְנֵי־מְלָכִים

אָבִיאָה לְךָ, לְשַׂחֵק בָּם".

וַיְהִי הַיּוֹם – יוֹם־אָבִיב שָׁקוּף,

יוֹם זֹהַר רָב, עַל שְׂדֵה־הַקְּרָב.

אַךְ עָלָה שַׁחַר, וְסִיסִים נָתְנוּ

קוֹל צָהֳלָה בְּהָר וּבְגַיְא

מִבֵּין הַחֲוָחִים, – תָּקַע שׁוֹפָר,

וּבְאַף הִתְנַפֵּל אָח עַל אָח.

וַתְּהִי הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה,

יַד זִכְרִי הִכְּתָה – עֶשְׂרִים אִישׁ

מִדַּלַּת־עָם. וַיִּבֶז בְּעֵינָיו;

עַל סוּסוֹ שׁוֹטֵף – כְּסַעַר יַאת.

וְהִנֵּה טָשׁ אֵלָיו, מְזַנֵּק

עַל אַבִּיר, עֶלֶם יְפֵהפֶה

וְהָדוּר, בְּשִׁרְיוֹן־זָהָב מַזְהִיר

וְחֶרֶב שְׁלוּפָה לוֹ בַיָּד.

וַיִּקְרָא זִכְרִי: "הוֹ, הַגִּידָה:

מַה־שִּׁמְךָ, וְשֵׁם־אָבִיךָ מָה?

לְמַעַַן אֵדַע, בְּשַׂר־מִי אֶתֵּן

הַיּוֹם לַבְּהֵמָה וְלָעוֹף".

וַיַּעֲנֵהוּ בְחֵמָה שְׁפוּכָה

הָעֶלֶם, כְּשׁוֹשָׁן מַאֲדִים:

"מַעֲשֵׂיָהוּ שְׁמִי, וְשֵׁם אָבִי –

הַמֶּלֶךְ יותָם. הַיּוֹם אֵל

בְּיָדִי יְסַגֶּרְךָ, זִכְרִי!"

אַךְ טֶרֶם כִּלָּה – בְּעֵץ חֲנִית־

בַּרְזִלּוֹ זִכְרִי מֵעַל סוּסוֹ

הִשְׁלִיכוֹ אָרְצָה, כַּחֲזִיז

אֶת חַרְבּוֹ הֵעִיף עַל צַוָּארוֹ –

וַיִּז מַלְכוּתִי דָם, וַיִּז…

וַיִּקְרָא זִכְרִי לְנוֹשֵׂא־כֵלָיו:

"אֶת רֹאשׁוֹ הָסֵר, שִׂים בַּשַּׂק!

אֶת רֵאשִׁית נִדְרִי הֲקִימוֹתִי".

וּכְמַלְאָךְ מַשְׁחִית, הָלְאָה טָשׁ.

הַשָּׂדֶה מָלֵא אִישׁ וָרֶכֶב,

מָגִנִּים, רְמָחִים נוֹטְפֵי־דָם,

כּוֹבָעֵי־נְחֹשֶת, וְשִׁרְיוֹנוֹת;

וּקְשָׁתוֹת, וְאַבְנֵי־קְלָעִים שָׁם.

וְשָׁרְקוּ חִצִּים אֶל כָּל עֵבֶר,

וַאֲבָנִים גְּדוֹלוֹת הוּעֲפוּ,

וַתִּרְגַּז אֶרֶץ, וַתֵּאָנַח,

וַתְּהִי לְחֶרְדַּת־אֱלֹהִים – –

וַיָּנַע מַחֲנֵה יְהוּדָה,

כִּי מַכּוֹת זִכְרִי נִחֲתוּ

בָעָם, כִּבְרַד אֲבָנִים כְּבֵדוֹת,

וּגְדוּדֵי־פֶקַח – כִּבְנֵי־שְׁאוֹל;

וַיֶּחֱרַד הָעָם, וַיִּמֹּג.

אָז יַעֲמֹד עַזְרִיקָם, נְגִיד־

הַבַּיִת וְשַׂר־צְבָא יְהוּדָה,

בַּפֶּרֶץ נִבְעָה: "אַחֲרַי,

כָּל גִּבּוֹר, לוֹ כְבוֹד־עַמּוֹ יָקָר!"

וְאֶל זִכְרִי זִנֵּק לִבְלִי חָת;

וַיָּשֶׁב אֶת־הָעָם הַנְּסוֹגִים.

רָאָהוּ זִכְרִי – אֵלָיו חָשׁ,

כִּי קָרַן נִצַּב חֶרֶב־נָגִיד,

בַּפְּנִינִים עָדוּי נִצַּב־הוֹד,

לְנֹגַהּ שֶׁמֶשׁ צָהֳרָיִם;

וַיֵּדַע: שַׂר וְגָדוֹל בָּא.

וּבְטוּשָׁם כֹּה, אִישׁ לִקְרַאת אִישׁוֹ –

כִּשְׁנֵי מִגְדָּלִים, עֹג בְּעֹג,

הִתְחַבְּטוּ, הֵמָּה וְסוּסֵיהֶם,

אַבִּירֵי־קְרָב; וַיִּצְנְחוּ,

הֲמוּמֵי־הַחֲבָטָה, אַרְצָה

גַּם שְׁנֵיהֶם. חִישׁ הִתְנָעֲרוּ

וְעַל רַגְלֵיהֶם קָמוּ, אִישׁ־אִישׁ –

לִדְקוֹר אֶת אוֹיְבוֹ, בָּחֳרִי־אָף.

וְעַל עַזְרִיקָם, גְּבַהּ־הַקּוֹמָה

וְשָׁמֵן, יִכֹּף זִכְרִי רָם.

כִּמְעַט הִכָּהוּ אֶל־הַחֹמֶשׁ

נְסִיךְ־יְהוּדָה בִמְחִי חַד.

אָז יֹאחַז בְּיַד־יְמִינוֹ זִכְרִי

בִּזְקַן־עַזְרִיקָם, שָׁחוֹר וְרַךְ,

וַיִּתְקַע בְּיַד־הַשְּׂמאֹל אֶת חַרְבּוֹ

בְּבִטְנוֹ חִישׁ – וְלֹא שָׁנָה לוֹ.

וַיִּקְרָא זִכְרִי לְנוֹשֵׂא־כֵלָיו:

"גַּם רֹאשׁוֹ הָסֵר, שִׂים בַּשַּׂק!

אֶת מַרְבִּית נִדְרִי הֲקִימוֹתִי". –

חֲלִיפוֹת סָעַר קְרָב, וָנָח,

וָשָׁב וְסָעַר – וְחֶרֶב־זִכְרִי

עֲדֶן לֹא יָגְעָה מִקְּצֹר.

וְהִנֵּה, כְּמוֹ מֵאֶרֶץ, צָמַח

לְפָנָיו גִּבּוֹר רָם וָעַז,

הוֹד־מַלְכוּת לוֹ, לְבוּשׁ־אַרְגָּמָן,

וּבְצַוְּארֵי סוּסוֹ – שְׁנִי־עֲנָק;

וַיִּקְרָא: "שֵׁד מִשַּׁחַת, גָּלְיָת

הַפְּלִשְׁתִּי, אוֹ לְגָלְיָת נִין!

מִמְּךָ אִנָּקְמָה נְקַם עַזְרִיקָם,

נְדִיב־הַנְּדִיבִים וִירֵא־אֵל!"

וַיַּעַן זִכְרִי: "חֵי הַבַּעַל!

אֶת פִּיךָ אֶבְלְמָה הַיּוֹם,

אֶלְקָנָה, וְהוֹרַדְתִּיךָ

שְׁאוֹלָה אַחֲרֵי רֵעֲךָ –

וְהִגַּדְתָּ לִנְדִיב־הַנְּדִיבִים,

מִי שְׁלָחֲךָ אֶל יַרְכְּתֵי־בוֹר.

שְׁמִי זִכְרִי זְכוֹר!" – וּבְכִידוֹנֵיהֶם

מֵעַל סוּסֵיהֶם נִלְחֲמוּ;

וּפַעַם בְּחִיר־אֶפְרַיִם גָּבַר,

וּפַעַם – בְּחִיר־יְהוּדָה. הָךְ!

יַד־זִכְרִי כִידוֹן הֶעֱמִיקָה –

וְהִתְנוֹדֵד, וְצָנַח מִן הַסּוּס

אֶלְקָנָה, מִשְׁנֵה־מֶלֶךְ יָשָׁר.

וְכִרְאוֹת הָעָם גִּבּוֹרָם מֵת –

וַיִּפְנוּ עֹרֶף אֶל־אוֹיְבֵיהֶם.

אַךְ זִכְרִי, עוֹד דַּם־פְּצָעָיו זָב,

אֶל נוֹשֵׂא־כֵלָיו קָרָא, עָיֵף:

"הָרֹאשׁ הַשְּׁלִישִׁי שִׂים בַּשַּׂק.

כָּל־נִדְרִי עַתָּה הֲקִימוֹתִי!"

וַיִּפֹּל אֶל זְרוֹעוֹתָיו אַט.

וַיִּצֶק מַיִם מִן הַחֵמֶת

אֶל־פִּיו – וַיֵּעוֹר חִישׁ, וַיְחִי. –

הַשֶּׁמֶשׁ רַד – וְהַמִּלְחָמָה

חָדֵלָה: רְבָבוֹת נִלְקְחוּ

בַשְּׁבִי, מִבְּנֵי יְהוּדָה. כֻּלָּם

שֹׁמְרוֹנָה הוּבְלוּ, כִּבְנֵי־צֹאן;

שׁוֹבֵיהֶם דְּחָפוּם בַּכִּידוֹנִים.

וְכִי עִם־צְלָלָיו אָתָא לֵיל –

בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב כָּל־שָׁאוֹן שָׁקַט:

גֵּיא־מָוֶת דּוּמָם יֶאֱבַל.

יְרוּשָׁלַיִם שְׁחוֹרִים עָטְתָה,

לִבְשׂוֹרָה שְׁחוֹרָה מִנִּי שְׁחוֹר…

אַךְ קֶרֶן־אוֹרָה אַחַת בָּקְעָה

עַד חֶשְׁכַּת מִפְלְשֵׁי־הָעָב,

עַל לֵב־אֶפְרַיִם, מִבְצַר־זַעַם,

מַשְׂטֵמַת־פְּתָנִים גָּלְלָה:

בְּבוֹא הַשִּׁבְיָה, כְּאוֹר הַבֹּקֶר,

שֹׁמְרוֹנָה – נָשִׁים, בָּנוֹת, טַף,

עֲרֻמִּים חֶצְיָם, רְעֵבִים, צְמֵאִים,

כְּשׁוּלֵי־פָרוּר – פְּנֵי הָעָם,

וְיֵשׁ, דָּמָם זָב – מִן הַכִּידוֹנִים, –

וַיַּעַמְדוּ בְשַׁעַר־עִיר.

לִקְרָאתָם יָצְאוּ קְהַל שִׁכּוֹרִים,

בְּנֵי עַם־הָאָרֶץ, חוֹגְגִים,

לִכְבּוֹשׁ הַשִּׁבְיָה לָעֲבָדִים

וְלִשְׁפָחוֹת; וּבְהִתְלוֹצְצָם,

חֲמֻדוֹת בְּנוֹת־יְהוּדָה, מְכַסּוֹת

עַל מַעֲרוּמֵיהֶן, בּוֹחֲנִים.

וְשָׁם נָבִיא לַאדוֹנָי, בֶּן־אִכָּר,

מִפִּרְחֵי־נְבוּאָה, עוֹדֵד שְׁמוֹ;

וַיַּרְא אֶת בְּרַק הָאַכְזְרִיּוּת

וְהַנַּאֲפוּפִים בְּעֵין אִישׁ־אִישׁ,

וַיַּרְא הַשִּׁבְיָה – כְּעֵדֶר כְּבָשִׂים

נִדְחָקִים דּוּמָם, גַּב אֶל גָּב,

בְּיוֹם חֹשֶךְ, חַשְׁרַת־עָב וָסַעַר, –

וְלִבּוֹ קִרְבּוֹ חַם כָּאֵשׁ,

וּכְלַבָּה מִמַּעֲמַקָּיו פָּרַץ

דְּבַר־אֲדֹנָי: "הֲתֹאמְרוּ כְבֹש,

עַם־אֵל, אֲחֵיכֶם לַעֲבָדִים?

הָשְׁיבוּ אֶת יְתוֹמַי חִישׁ!"

וְהוֹשֵׁעַ, רוֹעֶה שְׁבוּר־לֵב, עוֹמֵד

בְּתוֹךְ עֲדָרָיו, וּמִפִּיו

נֶעֶתְּקוּ מִלִּים, אַךְ הִתְגַּלְגֵּל

עַל צֹאן־הָאֵל תְּהוֹם־רַחֲמָיו.

אָז יָקוּם עֲזַרְיָהוּ, אַחַד

יְשִׁישֵׁי־שָׂרִים, נְדִיב־הַלֵּב,

וְהַשָּׂרִים עִמּוֹ: בֶּרֶכְיָהוּ,

עֲמָשָׂא וְחִזְקִיָּה – עִם־אֵל

וְעִם־קְדוֹשָׁיו שְׁלָשְׁתָּם נֶאֱמָנִים, –

וְאֶל הֶחָלוּץ יִקְרְאוּ:

"לֹא תָבִיא אֶת־הַשִּׁבְיָה הֵנָּה!

עַצְמֵנוּ וּבְשָׂרֵנוּ הֵם!"

וַיִּגַּע אֵל בְּלֵב־הַצָּבָא –

וְאֶת אֲחֵיהֶם, עִם שְׁלַל־קְרָב,

לִפְנֵי הַשָּׂרִים עָזְבוּ, בּוֹשִׁים.

וַיַּחֲזִיקוּ בְחִירֵי־לְאֹם

בְּנוֹאָשָׁה גוֹלָה, מַעֲרוּמֵיהֶם

הִלְבִּישׁוּ, וַיַּנְעִילוּם בְּרֹךְ,

בְּחֶמְלָה הִשְׁקוּם, הֶאֱכִילוּם,

וּבַחֲמוֹרִים נִהֲלוּם,

לְהָשִׁיב אוֹתָם אֶל אֲחֵיהֶם. –

וַיַּרְא הוֹשֵׁעַ – וְקֶרֶן־אוֹר

בְּלִבּוֹ חָלָל אַט נֵעוֹרָה,

וַיַּרְא: לָעָם עוֹד תִּקְוָה יֵשׁ!

עוֹד לֹא הַכֹּל לְלֹא־שׁוּב אָבָד!…

אָז יִזְכֹּר גֹּמֶר, מַחֲוִיר

וְכֻלּוֹ רְתֵת, כִּי לִפְנֵי עֵינָיו

כְּשַׁלְהֶבֶת־זֹהַר הָדְלְקָה

הַתִּקְוָה, וּבִתְהוֹם־מַחְשַׁכִּים

לְפָנָיו שִׂחֲקָה… אִם לֹא,

כָּעָם כְּגֹמֶר, עוֹד בְּלִבָּם

יִתְגַּבֵּר נִיצוֹץ־אֱלֹהִים?

פְּחָה־בוֹ – וְהָיָה לְלֶהָבָה!

פְּחָה, פְּחָה!… וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל:

"עוֹד לֵךְ אֱהַב מְנָאֶפֶת אִשָּׁה,

אֲהוּבַת־רֵעַ… לֵךְ אֱהַב!" –

בַּלַּיְלָה קָם, מַטֵּהוּ לָקַח

וַיֵּצֵא לְהָשִׁיב תּוֹעָה שֶׂה.


בִּקְצֵה הָעִיר, כְּאַרְמוֹן־שֵׁדִים,

אֲפוּף רְחוֹבוֹת־מַאֲפֵל,

הִתְנוֹסֵס בַּיִת רָם, בֵּית־מִדּוֹת,

נְוֵה־חִדְלַי – מַתְעֵה־שֵׂיוֹ זֵד.

בִּדְמִי־לֵיל אִשִּׁים הֶאֱדִימוּ:

בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת נִשְׁקְפוּ

אֵלָיו, כְּעֵינֵי חַיְתוֹ־טָרֶף.

לֹא פְגָשׁוֹ אִישׁ. כְּמוֹ נָם הַכֹּל.

אַךְ נְבִיא־הָאֵל בְּדַרְכּוֹ יִישַׁר,

לָבֶטַח צוֹעֵד, בְּלִי נְטוֹת

יָמִין וּשְׂמֹאל, בְּמִסְדְּרוֹנוֹת

מַאְפִּילִים דֹּם, מְקֻמְּרֵי־רוֹם.

כָּל מִסְדְּרוֹן, כְּמַאֲרַב־גַּנָּבִים,

תָּמֵהַ נִשְׁקַף: אָתָא כְרוּב

אֶל קַן־הַטֻּמְאָה!.. בְּחַדְרֵי־עַוָּל,

אֵין־פַּחַד, קוֹדֵר יַעֲבֹר.

וִילוֹנוֹת־מֶשִׁי עַל חַלּוֹנוֹת

הֶאְדִּימוּ, כִּמְסֻבָּלִים חֵטְא,

מַה־דּוֹמְמִים! כְּמוֹ עָזוּב בַּיִת.

קוֹל נֵבֶל רָחוֹק נִשָּׂא, בָּא,

כְּאַנְחַת־נְהִי לִנְשָׁמָה עוֹטְיָה –

וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי הַקּוֹל.


עַל דְּמֶשֶׂק־עֶרֶשׂ מַאְדִּים־רִקְמָה

סָרוּחַ, נִשְׁעַן אֶל־הַקִּיר,

בִּשְׁחוֹר מִסְגֶּרֶת־שַׂעֲרוֹתָיו

הַפְּרוּעוֹת מִנִּי נְדוּדֵי־לֵיל,

כְּשַׂר־חֹשֶךְ, חִדְלַי. לְמַרְגְּלוֹתָיו

חִוֶּרֶת, דַּקָּה, בְּשִׂמְלַת־שְׁחוֹר –

דְּמוּת גֹּמֶר, תּוֹמְכָה בְמוֹ יָדֶיהָ

רֹאשׁ גֵּא וְכָפוּף, כְּמָט לִנְפּוֹל.

בְּתוֹךְ מִגְרַעַת־קִיר, כַּפֶּסֶל

הוֹשֵׁעַ רֶגַע נִצַּב דֹּם;

וְלֹא רָאָהוּ אִישׁ בְּבוֹאוֹ.

סְבִיב חִדְלַי, עַל עוֹר־הָאֲרִי –

עֲבָדִים, לַהֲקַת מְנַגְּנִים

וּמְחוֹלְלוֹת צִידוֹנִיּוֹת,

חֲשׂוּפוֹת שַׁד וּזְרוֹעַ־נְחֹשֶת,

עֲכוּסוֹת רֶגֶל מְצַלְצְלָה:

נִבְלֵיהֶם וּמְצִלְתֵּיהֶן שְׁמוּטִים;

וְשׁוֹשַׁנּוֹת שָׁם מִתְגּוֹלְלוֹת…

בְּפִנּוֹת־צֵל מֵרֵעֵי־חִדְלַי

עִם זוֹנוֹת, אִישׁ־אִישׁ – נָם־וְלֹא־נָם.

בַּכּוֹסוֹת יֶחְמַר עוֹד הַיַּיִן:

מֵעָל בְּתוֹכָן מְצַחֲקִים

לַפִּידִים בְּאוֹרוֹת אֲדַמְדַּמִּים –

וְהֵם עָיְפוּ, כֹּחַ אֵין לִשְׁתּוֹת!

וְהִנֵּה נֵעוֹר חִדְלַי, הֵרִים

רֹאשׁ כּוֹאֵב, עֵינָיו – נוֹצְצוֹת

בְּאוֹר תּוֹעֶה, זָר; וַיִּשָּׂא קוֹלוֹ,

קוֹל עָמֹק, מִפְּנִים־חָזֶה בָא:

"הַלַּיְלָה תַם… וְאִישׁ־אִישׁ עָיֵף…

וָאִיגַע אַף אֲנִי מֵחְיוֹת,

מִמְּצוֹת כּוֹס־תַּאֲוָה אֵין־תַּחְתִּית –

וַחֲצִי־תַאֲוָתִי אֵין בַּיָּד!

הַכֹּל – אַךְ עָפָר לִי וָאֵפֶר.

וּצְמָאִי רַב: עוֹד, הַב עוֹד, הַב!

אַךְ אֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת שֶׁמֶשׁ –

וּלְזָרָא לִי נְשֵׁי־הַהוֹד.

נִלְאֵיתִי. הוֹי עַד־מָוֶת עָיֵף

לְבָבִי עַתָּה מֵעֲבוֹר

מִדְבָּרִיּוֹת הַחוֹל הַלּוֹהֵט

אֲשֶׁר לְתַאֲווֹת־אֱנוֹשׁ.

וְלוּ יֻתַּן לִי, לְמַלֵּא נַפְשִׁי

וּצְמָא לֹא־אָדָם בִּי לִשְׁבּוֹר,

כּוֹס־דָּם, מֵעוֹלָם לֹא טָעַמְתִּי –

לֹא־הָיָה, לֹא־מְשֹׁעָר חֵטְא!..

הוֹי, מָה בְּרַגְלַיִךְ לֹא תְעַכְּסִי,

צִידוֹנִית קְטַנָּה? חוֹלְלִי,

שׁוֹקַיִךְ גַּלִּי בְּסַעַר־חֶמְדָּה –

עֵת כִּי אֲנוֹפֵף שׁוֹט אֲנִי

עַל מַעֲרוּמַיִךְ, עַד יִז דָּמֵךְ…

הוֹי בְּעוּלָה, קוּמִי, מַהֲרִי!" –

אַךְ שְׁטוּחוֹת עַל עוֹר־אַרְיֵה נָחוּ,

וְאִשָּׁה לֹא הִתְרוֹמְמָה

מִן הַצִּידוֹנִיּוֹת, עַד־מָוֶת

יָגָעוּ. פֶּתַע, תְּקוּף עֲוִית־

שִׁכָּרוֹן, פְּנֵי לֶהָבִים פָּנָיו,

אֶל גֹּמֶר פָּנָה: "קוּמִי אַתְּ!

הוֹי קוּמִי אַתְּ, וְיָצָאת בְּמָחוֹל…

עָלַיִךְ אֶתְאַו נוֹפֵף שׁוֹט.

עָיַפְתִּי מֵחֲמֻדוֹת־בְּשָׂרֵךְ

זֶה כְּבָר – הֵן חָדָשׁ תַּעֲנוּג

עוֹד עִמָּךְ!". אַךְ הִבִּיטָה אֵלָיו

בְּעֵינַיִם כָּבוֹת, תְּהוֹם וּתְהוֹם –

כָּל עַיִן, מִבְּלִי נוּד מִמְּקוֹמָהּ.

עוֹד־יֶתֶר פָּנָיו שֻׁלְהֲבוּ,

וַיִּקְרָא, בַּחֲרוֹת אַפּוֹ: "קוּמִי!

הוֹי זוֹנָה, קוּמִי חוֹלְלִי!" –

וְהִנֵּה נְבִיא־הָאֵל לְפָנָיו,

חֲזִיז מֵעֵינָיו יִיר, גַּם יִיר.


כִּי רָאָה פִתְאֹם אֶת כִּבְשָׂתוֹ

בֵּין זְאֵבִים אִישׁ־הָאֱלֹהִים:

סְגוֹר־לִבָּהּ עוֹמֵד זְאֵב לִקְרוֹעַ,

וּבְדָמָהּ חַם אֶת־צְמָאוֹ שְׁבוֹר;

וְעָלֶיהָ רַחֲמָיו נִכְמָרוּ.

וַיִּזְכֹּר גְּאוֹן תּוֹר־זָהֳרָהּ;

וְחֶסֶד־נְעוּרִים רָחוֹק שָׁטַף,

כְּזֶרֶם עַז מִפִּסְגַת־הָר,

וַיָּצֶף, כִּנְהַר־אוֹר, אֶת נַפְשׁוֹ. –

וּכְנִבְעָת מִפְּנֵי חֶזְיוֹן־לֵיל,

בּוֹ צָפָה חִדְלַי, בְּלוּט־עֵינַיִם;

וַיֵּשֶׁב רְתֵת, נְסוּךְ קֶסֶם־אֵל.

אַךְ כִּי אֶת־פְּנֵי הוֹשֵׁעַ הִכִּיר –

אֲרֶשֶׁת־אֵיבָה לָהֲטָה

בְּעֵינָיו, וְשִׂמְחָה־לְאֵיד אַכְזָרִית.

חֲלִיפוֹת מַבָּט הֶעֱבִיר

מִפְּנֵי הוֹשֵׁעַ אֶל פְּנֵי גֹמֶר,

מִמִּשְׁכַּב־קָלוֹן קָפְצָה חִישׁ

וַתַּעֲמֹד כְּעָלֶה חָרֵד;

לוֹחֶשֶׁת: "לָמָּה בָא? אֲהָהּ,

לֹא שָׁכַח הוּא! לַשָּׁוְא קָרְבָּנִי!" –

וּלְעַנּוֹת שְׁנֵיהֶם אִוָּה זֵד.

וַיִּקְרָא בְלַעֲגֵי שְׂפַת־שָׂטָן:

"הֲשָׁלוֹם, נָבִיא? בָּא הֲלוֹם

לְבַקֵּשׁ שֵׂיוֹ הַנִּדָּחָה…

אַךְ לִי הִיא, לִי הִיא – חָהּ, חָהּ, חָהּ! –

בְּמֵיטַב כַּסְפִּי וְלֵילוֹתַי

קָנִיתִי אוֹתָהּ, נֶפֶשׁ, גֵּו:

מֵהֶם לֹא הַרְבֵּה עַתָּה נִשְׁאַר –

הִשְׁאַרְתִּי לְךָ, חֲזֵה, לֹא רָב!".

אַךְ הֵמִית לַעֲגוֹ עַל־שְׂפָתָיו

נְבִיא־הָאֵל בְּמַבָּטוֹ: בּוּז

בּוֹ, כַּעַשׂ־אֵל עַל שִׁפְלוּת־אָדָם

עִם יָגוֹן, יַחַד נִשְׁקְפוּ…

וַיִּצֶף יָשָׁר בּוֹ, וַיֹּאמֶר:

"מִיָּדְךָ טְמֵאָה, אִי־לָזֹאת,

אֶקְנֶנָּה… נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָתָּה!".

לֵב־חִדְלַי בִּמְבוּכָתוֹ נָע,

וְעֵינָיו בָּלְטוּ מֵחוֹרֵיהֶן;

אַךְ שָׁב לְבָבוֹ בּוֹ וָנָח

לִבְרַק מַחְשָׁבָה אַכְזָרִיָּה.

נִיב־לַעַג שָׁב וַיְּעַקֵּם פִּיו,

פִּי עֶבֶד־תַּאֲוָה, וַיִּצְחַק:

“חֲמִשָּׁה־עָשָׂר כֶּסֶף תֵּן!”

אָז יַבִּיט אֶל פְּנֵי־גֹמֶר: כֻּלָּהּ

כַּשֵּׁשׁ חִוֶּרֶת, רוֹתְתָה;

אַךְ בְּעוֹד כַּמַּיִם דָּמָהּ נִשְׁפָּךְ,

פָּנֶיהָ הוּאֲרוּ אוֹר־עָל.

וּכְמַצְלִיף שׁוֹט עַל־בְּשָׂרָהּ, הוֹסִיף

בִּצְמָא שֵׁד מִדֵּי עַלְעוֹ דָם:

"לֹא רַב הַמְּחִיר… בַּשּׁוּק רָאִיתִי

כֹּה זוֹנוֹת זְקֵנוֹת נִמְכְּרוּ…

אַךְ רַב מִזֶּה מְחִיר־גֹּמֶר… חֹמֶר

וְלֶתֶךְ שְׂעוֹרִים תּוֹסִיף עוֹד,

וְהָיְתָה אִשְׁתְּךָ לְךָ לְמִקְנָה!" –

וַתַּרְא כָּל עֹמֶק־תְּהוֹם אֵין־קֵץ,

בּוֹ יָרְדָה מִנִּי גֹבַהּ־קְדוּמִים.

וְלֹא עָנָה נְבִיא־אֵל כָּל־מְאוּם,

רַק הִשְׁלִיךְ אֵלָיו כִּיס־הַכָּסֶף;

וּלְגֹמֶר קָרָא: “רְאִי, פְּדִיתִיךְ!”

וַיּוֹשֵׁט יָד לָהּ בְּאַהֲבָתוֹ:

“אֲחוֹתִי, אַחֲרַי לְכִי!”.

וַיִּז גַּל־דִּמְעוֹתֶיהָ, בְּשֵׂאתָהּ

אֶל אַלּוּף־נְעוּרֶיהָ עֵין־

כְּאֵב: “הוֹשֵׁעַ, נִצַּחְתָּנִי!” –

מֵעֵינָיו שֶׁמֶשׁ זָרְחָה לָהּ…

וַתָּקָם דֹּם, וּמִן־הַתֹּפֶת

אַחֲרֵיהוּ יָצְאָה, יָד בְּיָד.


 

ז.

הַשֶּׁמֶשׁ אֶל חֲדַר־הַחוֹלָה

בְּחֶמְלַת־דְּאָגָה נִשְׁקְפָה,

יוֹם שָׁבָה נוֹדְדָה אֶל־קִנָּהּ.

עַל בְּהֹנוֹת־רַגְלָיו בְּנָהּ הַבְּכוֹר

הִתְהַלֵּךְ, שׁוֹמֵר דֶּלֶת־אִמּוֹ,

אֶל לֹא־רֻחָמָה רוֹמֵז: הָס!

וָהִיא מַשְׁתֶּקֶת אֶת לֹא־עַמִּי

בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה; לְשַׁעְשְׁעוֹ,

מְסַפְּרָה לוֹ, כִּי מִמֶּרְחַקִּים,

מֶרְחַקִּים רַבִּים, שָׁבָה אֵם – –

הוֹשֵׁעַ יָשַׁב עַל־יַד גֹּמֶר;

אֲכוּלַת־הַקַּדַּחַת, עוֹד

לֹא הִכִּירַתְהוּ. עַל מִשְׁכָּבָהּ

הִתְהַפְּכָה, וְיֵשׁ – הִתְרוֹמְמָה

וַתֵּשֶׁב: רֶגַע בּוֹ תִתְבּוֹנֵן

בְּעֵינַיִם תּוֹעוֹת לוֹהֲטוֹת,

וּבְשִכְרוֹן־שִׁכְחָתָהּ רֹאשָׁהּ

אָז יָשׁוּב יִצְנַח אֶל־הַכָּר.

וְכֹה יָמִים, לֵילוֹת. אִמּוֹ זְקֵנָה

מִגִּלְעָד תַּבְהִיל אָז צֳרִי,

וּבְרוֹפְאֵי־גִלְעָד דָּרֹשׁ תִּדְרֹשׁ

(כִּי בָכְתָה וַתִּתְחַנֵּן: "בְּנִי!

מֵהֶם הַיְשׁוּעָה אוּלַי תָּבוֹא"…).

וַיֹּאמְרוּ: "אֵין זֶה כִּי חֳלִי –

וְיַעֲבֹר, בְּנוּחָהּ מְעַט־קָט".

בְּנָהּ שָׁמַע דְּבָרָם בִּמְנוֹד־רֹאשׁ.


כִּי רָאֲתָה עֵין־נָבִיא בְהִירָה,

בְּעַד טִיחַ רוֹפְאֵי־הָאֱלִיל,

טְוִי מַחֲלָה פְּלָאִית לֹא־תֵרָפֵא,

לָהּ אַט בְּגֵו־גֹּמֶר בָּנְתָה קֵן.

כַּצִּיץ, בְּאֵשׁ סַעַר־תַּאֲוָתָהּ

לְאַט, בְּלִי הֶרֶף, נִשְׂרְפָה –

וְלִבּוֹ נִלְחַץ מִנִּי־מָגוֹר,

כִּי חָשׁ: לֹא רָחוֹק עוֹד הַקֵּץ…

עוֹד בְּלֶכְתָּהּ אַחֲרָיו, בְּלֵיל־פְּדוּתָהּ,

כַּקּוֹדְחָה, כֻּלָּהּ רָעֲדָה;

וְעָלָיו נִשְׁעֲנָה, כִּי כָשְׁלוּ

רַגְלֶיהָ פִּתְאֹם עַד לִנְפּוֹל:

וַיֹּאחַז בָּהּ, וַיִּשָּׂאֶהָ

עַל שִׁכְמוֹ, כְּשֵׂאת נִשְׁבֶּרֶת שֶׂה,

עֲדֵי הֱבִיאָהּ אֶל נָוֵהוּ,

וְהִיא מִתְעַלְּפָה, כְּאוֹר הַיּוֹם…

מֵאָז לֹא קָמָה מִמִּטָּתָהּ.

וּכְשִׁבְתּוֹ עַתָּה בִדְמִי־לֵיל

עַל־יַד הַחוֹלָה, וְהִתְנֶעָרָה

בִּצְעָקָה פֶתַע, בַּעֲוִית־

כְּאֵב – וְצַר לוֹ, צַר עַד־מָוֶת!

וְנִדְמָה לוֹ: הַתַּחֲלוּא,

כִּזְאֵב־מִסְתָּרִים בַּל־יֵרָאֶה,

בָּהּ יַעַשׂ מַעֲשֵׂהוּ זָר:

הִתְגַּנֵּב אֶל־תּוֹךְ עַצְמוֹתֶיהָ –

וְגוֹרְמָן אַט, בְּלִי־קוֹל, בְּלִי־שֵׁן!

וְלֵב הַנָּבִיא מָרַת־נַפְשׁוֹ

יָדֹעַ יָדַע: "הוֹי, כִּי אוֹת

לָעָם הִיא גֹמֶר גַּם הַפָּעַם.

אֲנוּשָׁה מַחֲלַת־הַגּוֹי:

כַּמָּק זְנוּנֵיהֶם בְּעַצְמוֹתֵיהֶם.

וְאֵל כְּדֹב שַׁכּוּל יִפְגְּשֵׁם

בְּדַרְכָּם, סְגוֹר לְבָבָם יִקְרַע – –

אַשְׁרֶיךָ, עָמוֹס, וְאַלְלַי,

כִּי מַתָּ אַתָּה, וְחַי אָנֹכִי,

בְּבוֹא יוֹם־חָשְׁכְּךָ, יוֹם מָר!"


בְּעַרְבוֹת־חוֹל טָס לָבִיא נוֹרָא.

מִקְּצֵה הַצָּפוֹן זִנֵּק־טָשׁ –

כִּי שָׁרַק אָחָז לוֹ מִיהוּדָה:

"קוֹל עַבְדְּךָ וּבִנְךָ שְׁמַע!

מִכַּף־אֲרָם, מִכַּף־יִשְׂרָאֵל

הַקָּמִים עָלַי, מַלְכֵי בְרִית־

מִצְרַיִם, חוּשָׁה הוֹשִׁיעֵנִי!"

וּלְנָקָם קָם, בְּנַהַם־אָף.

מִשְּׁאָגָה לוֹ הִתְפַּלְּצָה אֶרֶץ,

וְכָל יוֹשְׁבֵי־בָהּ – אֲחָזָם חִיל.

אֲרָם בַּדָּם כְּבָר הִתְבּוֹסָסָה;

בִּנְאוֹת־יִשְׂרָאֵל עַתָּה בָא.

וְכָל הַגִּלְעָד, הַגָּלִילָה,

כָּל גְּבוּל־נַפְתָּלִי – מַחֲצִית גֵּו־

יִשְׂרָאֵל – לְמַהֲלֻמַּת כַּפּוֹ,

כַּף־לָבִיא, עֻלְּפָה, שָׁחֲחָה,

בְּקָרְעוֹ גְזָרִים וַאֲבָרִים

מִגֵּו־הָעָם; הַדָּם עוֹד יֵז –

וּבְפִיהוּ בְתָרִים כְּבָר חֲדָשִׁים…

שַׂר צְבָא־אֶפְרַיִם, רָם וָשָׂב,

בְּאֵרִי, בְּקֶדֶשׁ חִישׁ הִתְבַּצֵּר;

וַיַּלְהִיב לֵב כָּל גְּדוּד וּגְדוּד

"לָמוּת עַל בָּמֳתֵי־הַמּוֹלֶדֶת,

כִּי אָבַד מָנוֹס" – וְהֶעֱרוּ

אֶת־נַפְשָׁם בַּעֲלִילוֹת־גְּבוּרָה,

אֵין דּוֹמָה לָהּ. אַךְ מִגֵּר פּוּל

בְּכָרֵי־בַרְזֶל חוֹמוֹת־קֶדֶשׁ,

וּבְאִישׁוֹן־לַיְלָה נִבְקְעָה;

וַיִּשְׁבּ אֶת־בְּאֵרִי וְאֶת כָּל־צְבָאוֹ, –

וּלְאַשּׁוּר הֶגְלָם, בִּשְׁרֹק שׁוֹט,

בְּהַאֲדִים, מֵאֲחוֹרֵיהֶם,

מְשֻלְהָבִים, שְׁמֵי־מוֹלַדְתָּם.


הַפְּלִיטִים הָרִאשׁוֹנִים בָּאוּ

שֹׁמְרוֹנָה מִמַּעַרְכוֹת־דָּם,

בְּשׁוֹר וַחֲמוֹר – וְהֵם קְרוּעֵי מַדִּים

וָלֵב – וַתִּזְעַק כָּל הָעִיר

לַקּוֹל: פּוּל בָּא! כְּמוֹ אֵל־נְקָמוֹת

מוֹפִיעַ, יוֹרֵד מִנִּי רוֹם.

לַגַּגּוֹת שֹׁמְרוֹן כֻּלָּהּ עָלְתָה:

אֶל שְׁמֵי־הַגָּלִיל שֻׁלְהֲבוּ,

מְבַשְּׂרֵי־רָע, עֵין־פְּחָדִים נוֹשֵׂאת;

מְצַפָּה דֶרֶךְ תַּעֲנָךְ,

מַקְשֶׁבֶת: אִם לֹא – שַׁעֲטַת־רִכְבּוֹ?

וּקְצִינִים בָּרְחוּ, נָדְדוּ,

הֵם, נְשֵׁיהֶם, טַפָּם וְאֹמְנוֹתָם,

בְּכִרְכְּרוֹת־צָב מִשְׁתַּקְשְׁקוֹת,

מִקֶּשֶׁת־אַשּׁוּר הָאֲיֻמָּה,

כָּעוֹף מִקֵּן, אֶל שְׂדֵה־אֱדֹם

בִּתְפִלָּה: "סַתְּרִי מִפְּנֵי שׁוֹדֵד

נִדָּחִים – עַד אִם אָפֵס מֵץ".

אַךְ עָמַד עֵשָׂו עַל־הַפֶּרֶק,

לְהַכְרִית פְּלִיטֵי־יַעֲקֹב;

וְקוֹל־אֶנְקַת שְׁחוּטִים בְּהָרֵי־שֵׂעִיר

עַד־שֹׁמְרוֹן בָּא – הֵד־זַעֲוָה!

לָאָרֶץ נִבְּטָה עִיר עַלִּיזָה –

וְהִנֵּה עֶבְרָה מִכָּל צַד;

וְאוּר, בִּשְׁמֵי־הַצָּפוֹן מַאְדִּים,

מְבַשֵּׂר כְּלָיָה, שְׁקִיעַת־עָם! –

וַיִּרֶב אֵבֶל וְתַאֲנִיָּה

בְּשֹׁמְרוֹן. מָלֵא חִיל כָּל־לֵב.

כִּי בָא דְבַר עָמוֹס וְהוֹשֵׁעַ:

יוֹם־חשֶׁךְ… הוֹרִיד רֹאשׁ כָּל־רָם.


אָז יַךְ אֶת־פֶּקַח, מַלְכּוֹ נִדְהָם,

הַשַּׂר בֶּן־אֵלָה, נֶאֱמַן־

בְּרִית־אַשּׁוּר; וַיַּמְלִיכוֹ תִגְלַת –

בְּאַף־הָעָם לָשִׂים הֶחָח,

וּלְהַגִּישׁ לִנְחֻשְׁתַּיִם רַגְלֵי

הַגֵּאָה בְמַמְלְכוֹת־הָאֵל.

וַיּוּבְאוּ צַוְּארֵי־עָם בְּעֹל־בַּרְזֶל.

אִכָּרֵי־שֹׁמְרוֹן נֶאֶנְקוּ.

וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה, שְׁלוּחָה

צָפוֹנָה לְכַפֵּר פְּנֵי אֵל־קְרָב,

בַּשַּׁעַר: כָּסֶף־הָעֲנוּשִׁים,

כְּלֵי־זָהָב, אֶלֶף כֹּר יְבוּל,

מָאתַיִם אֶלֶף אֵילִים צֶמֶר,

וּמֵאָה־אֶלֶף בְּכֹרוֹת־צֹאן.

הַכְּבָשׂוֹת פּוֹעוֹת – אַחֲרֵיהֶן

אַלְמָנוֹת רָצוֹת, עִם הַטָּף,

בִּבְכִי אֶל־יְחִידוֹתָן פּוֹרְשׂוֹת

זְרוֹעוֹתָן… וֶהֱשִׁיבָן שׁוֹט

נֶהָגִים, אַנְשֵׁי חֵיל־הַמֶּלֶךְ.

וּפְנֵי־הושֵׁעַ נַעֲווּ

לַחֲזוֹן־כִּלָּיוֹן: כְּמוֹ הַכְּבָשִׂים,

עוֹד בְּשַׁעַר־שֹׁמְרוֹן יַעַבְרוּן

לַגּוֹלָה עֶדְרֵי־אָדָם כְּבוּלִים,

גּוֹי מִמּוֹלֶדֶת נֶעֱקַר! –

וַיַּעֲמֹד, מְפָרֵשׂ בְּיָדָיו,

לַשְּׁאֵרִית נִשְׁבַּר־לֵב, בִּדְמִי.

אֵין יֵשַׁע עוד. גַּם דְּבַר־אֵל נָדַם –

לֹא יַעֲנֵם עוֹד אֱלֹהָי!


בְּבֵין־עַרְבַּיִם נוּגֵה־דְמָמָה

הוֹשֵׁעַ יָשַׁב, נֶעֱצַב

אֶל־נַפְשׁוֹ – שֵׁנִית בִּנְתִיב־חַיָּיו

בֶּחָזוֹן עוֹבֵר, וְהוּא קְצַר־יָד

לָתֵת לָעָם וּלְנַפְשׁו גְאֻלָּה;

וְנֶשֶׁף־אֵימִים הִנֵּה רַד,

לִפְרוֹשׂ עָלָיו וְעַל עָם כְּנַף־אֹפֶל –

וְנִבְלְעוּ בוֹ עֲדֵי־עַד…

וְהִנֵּה דְפִיקַת־רֹךְ בַּדָּלֶת.

כְּפָתְחוֹ – עָמַד עַל הַסַּף

אִישׁ רַב־עֱנוּת, רָם, פְּרוּעַ־שֵׂעָר,

שְׁחוֹר־פָּנִים, כִּמְטִיל־בַּרְזֶל – כַּף,

בָּהּ סֵפֶר הוֹשִׁיט אֶל הוֹשֵׁעַ.

בִּדְמָמָה בָא – וְחָמַק דֹּם

כַּצֵּל, מִנּוֹף־צַלְמָוֶת פָּלִיט. –

מְכֻסֵּה־אָבָק נָגֹל קְלָף,

וְצֶבַע־דָּם לְאוֹתִיּוֹתָיו.

וַיַּכֶּר: מִכְתַּב יַד־הָאָב!

וַיִּקְרָא נְבִיא־הָאֵל בְּלֵב דּוֹפֵק:

"בְּיַד פָּלִיט, עֶבֶד נֶאֱמַן־לֵב,

כְּרוּת־לָשׁוֹן בְּיַד אַכְזָרֵי־אוֹיְבִים –

לְךָ בִּרְכָתִי אֶשְלַח, בְּנִי.

מֵעֵבֶר לַחֲמָת, מִדַּרְכִּי

אֶל שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן, עוֹד אֲצַו

לְךָ וּלְאִמְּךָ אֶת־הַבְּרָכָה –

הָרְכוּשׁ הָאֶחָד נִשְׁאַר לִי –

לְהַרְגִּיעַ נַפְשְׁכֶם הַהוֹמָה,

לְמַעַן תֵּדְעוּ: חַי אֲנִי. –

הָאָסוֹן בָּא – וַהֲמָמָנִי.

הַחוֹמָה, בְּמוֹ מַשּׂוּאוֹת־אֵשׁ,

עָלַי כְּמוֹ נָפְלָה, וּבְכָל כָּבְדָהּ;

וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי בְהַגִּישׁ אִישׁ־

צְבָא־אַשּׁוּר יָדַי לִנְחֻשְׁתַּיִם.

וְכֹה הוּבֵאתִי לִפְנֵי פוּל.

הֶעָרִיץ שָׂם עָלַי אֶת־עֵינָיו,

וַיִּקְרָא אֶל־עֲבָדָיו רְתֵת:

"הַלְשַֹר כָּמֹהוּ, גִּבּוֹר־קְרָבוֹת,

עַל יָד שִׂים כֶּבֶל יָאֲתָה?

פַּתְּחוּהוּ מַהֵר מִן הַזִּקִּים!"

וְאַחַר דִּבֵּר אֵלַי טוֹב

בְּיַד־מֵלִיץ: "הַאֱמֶת, כִּי אַתָּה

אֲבִי נְבִיא־הָאֱלֹהִים,

אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן הָעֵד הֵעִיד,

כִּי מָרָה אַחֲרִיתָהּ תְּהִי?" –

“אֱמֶת!” עָנִיתִי – "חֵטְא חָטָאנוּ

לָאֵל, עַל כֵּן בָּאַתְנוּ זֹאת".

וַיֹּאמֶר לִי: "אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ

לָבוֹא אַשּׁוּרָה אִתִּי – בּוֹא;

וְאִם רַע בְּעֵינֶיךָ – שׁוּב אֶל בִּנְךָ!"

וְרֶגַע עֵינַי הוּאֲרוּ

לַתִּקְוָה: שׁוּב וּרְאוֹת פָּנֶיךָ!

וָאֶשָּׂא עֵינַי אֶל־הַצֹּאן,

צִבְאוֹתַי הָעֲיֵפִים, רְצוּצִים,

כַּמֵּתִים שְׁטוּחִים בְּחֹם־הַיּוֹם

בְּזַלְעֲפוֹת־רְעָבָם, טֶרֶם

הַשּׁוֹט יְעוֹרְרֵם לָקוּם

וְהָלְאָה נוּד אֶל אֶרֶץ־גָּלוּת, –

וְלֹא קָמָה רוּחַ בִּי לִנְטוֹשׁ

לְנַפְשָׁם בָּנַי הַנִּדָּחִים.

וָאַעַן: “אִתָּם פֹּה אֱהִי!”.

וַיְצַו לְהָשִׁיב לִי אֶת חַרְבִּי. –

וְכֹה אֲנַחְנוּ בְאֶרֶץ־נוֹד

כִּצְלָלִים נָעִים, נָדִים, הָלְאָה

מִתְרַחֲקִים מֵעֵדֶן־גַּן,

גַּן־הַמּוֹלֶדֶת… אֵין לְפָנֵינוּ

כָּל נִיצוֹץ־תִּקְוָה, כָּל־מְאוּם.

וָאֶשְׁלַח זֹאת, בְּנִי, לְצַוּוֹתְךָ:

הָאֹבְדִים יֹאבְדוּ בַאֲשֶׁר־הֵם;

שָׂא תְּפִלָּה, בְּנִי, בְּעַד הַשְּׁאֵרִית,

כָּעוֹף בַּל תִּדֹּד מִנִּי־קֵן.

הִתְפַּלֵּל, אוּלַי עוֹד יְרַחֵם

אֶת קִרְיַת־מוֹעֲדֵנוּ אֵל,

וּמָנַע מֶנָּהּ כּוֹס־הַחֵמָה,

זוֹ עַתָּה נִשְׁתֶּה שְׁתּוֹת וּמְצוֹת!" –


הוֹי אָב! גַּם בִּנְךָ שָׁתֹה יִשְׁתֶּה

כּוֹס־הַתַּרְעֵלָה עַד בְּלִי דָי.

בִּלְבָבוֹ יֵאוּשׁ, כָּעַכָּבִישׁ,

לְלֹא מְחוֹת, יִטְוָה נוֹרָא טְוִי –

אַךְ הוּא לַחוֹלָה פָנָיו יָאִיר,

לְנַחֲמָהּ וּלְעוֹדְדָהּ…

בַּחֲדַר־הַיְלָדִים, לֹא־רֻחָמָה

מִלְּחִי לֹא־עַמִּי מָחֲתָה,

כְּאֵם אֹהֶבֶת, פְּנִינֵי־דִמְעָה;

וַתְּנַעְנְעוֹ, בְּשׁוֹרְרָהּ

שִׁיר־עֶרֶשׂ, מִתּוֹךְ נַפְשָׁהּ דָּלְתָה:

"אַל תִּבְכֶּה, בְּנִי הַקָּטָן, הָס!

הָאֵם מִמִּשְׁכָּב מַהֵר תָּקוּם,

וּכְקֶדֶם נֵצֵא עִם הָאֵם

לַגַּן וּלְפַרְדֵּס־הָרִמּוֹנִים.

אַל תִּבְכֶּה – נוּמָה, נוּמָה, בְּנִי!"

וּבְעוֹד נְבִיא־אֵל בַּפֶּתַח מַקְשִׁיב

לַשִּׁיר, וְנַפְשׁוֹ רוֹתְתָה –

וַתְּמַהֵר אֵלָיו בַּת עֲנֻגָּה,

וּמִתְרַפֶּקֶת – שָׁאֲלָה:

“הָאֵם – מִמִּשְׁכָּב מָתַי תָּקוּם?”

וַיַּעַן, וְעֵינָיו רְטֻבּוֹת־אֵד:

“הָאֵל, רֻחָמָה, הַיּוֹדֵעַ!”

וַיְסַלְסֵל תַּלְתַּלֶּיהָ־שְׁחוֹר

בְּרַחֲמֵי־אָב אֲשֶׁר נִכְמָרוּ.

לֹא, בִּתִּי, אֵל לֹא רִחֲמֵךְ!


בַּמִּטָּה יָשְׁבָה גֹמֶר, כָּרִים

מְסֻמֶּכֶת. עֲלֵי שֻׁלְחָן קָט

לְפָנֶיהָ בַּאֲגַרְטֵל־כֶּסֶף –

שׁוֹשַׁנִּים, לְקָטָם יִזְרְעֶאל

בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, שַׁי לְאִמּוֹ.

בַּחַלּוֹן נִשְׁקַף רַךְ יוֹם־אוֹר,

יוֹם רֵאשִׁית־אָבִיב; עַל הַבַּיִת

כְּבָר נִשְׁמַע, חָמִים, קוֹל־הַתּוֹר.

וְגֹמֶר הִפְנְתָה פָנֶיהָ

לַחַלּוֹן, נוֹשֵׂאת אֶל אוֹר־חוּץ

כָּל־נַפְשָׁהּ. כְּהָגוּת־תּוֹר גַּם קוֹלָהּ

לְהוֹשֵׁעַ נִדְמָה, רַב־הֲמִי:

“הוֹי, מָתַי אָשׁוּב אֶל־אֵיתָנִי!”

וַתִּפְרֹשׂ אֶת כַּפֶּיהָ־צְחוֹר,

וּכְאֹדֶם־הַשַּׁחֶפֶת כִּסָּה

פָנֶיהָ. חֶרֶשׁ דּוֹבְבָה:

"מַה־טּוֹב כִּי אַחֲלִים קַל־מְהֵרָה,

וְאֶל־הַכְּרָמִים נוּכַל צֵאת,

הוֹי אִישִׁי, וּנְעוּרֵינוּ חַדֵּשׁ!" – –

וַתִּשְׁקַע בְּמַחְשְׁבוֹת־הָרֹךְ,

וַתֹּאמֶר: "יוֹם לְאֵיתָנִי אָשׁוּב,

לַכֹּל רִאשׁוֹנָה, זֹאת עֲשׂוֹת

חָפַצְתִּי: כּוֹנֵן פְּעָמֵינוּ

אֱלֵי־אַבְנֵנוּ – תִּזְכֹּר, דּוֹד? –

עָלֶיהָ בְּרִית־אַהֲבָתֵנוּ

כָּרַתְנוּ; וְהִשְׁתַּחְוֵיתִי שָׁם,

וְנָשַׁקְתִּי אֶת־הֶעָפָר סְבִיבָהּ" – –

וַיָּאֶר פָּנָיו לָהּ, עֵת דָּם

לְבָבוֹ טִפְטֵף, – וַיְהִי נִשְׁקָף

כַּשֶּׁמֶשׁ בְּעַרְפְּלֵי־סְתָו…


יוֹם אֶחָד בָּא בַלָּאט אֶל חֶדְרָהּ,

וְהִיא שׁוֹכְבָה, צוֹפָה נִכְחָהּ

וְעֵינֶיהָ רוֹחֲצוֹת בִּדְמָעוֹת.

וַיִּגַּשׁ, בְּיָדָהּ הֶחֱזִיק

וַיִּשְׁאַל רוֹטֵט: “מַה־לָּךְ, בִּתִּי?”

וַתַּעַן חֶרֶשׁ: " צַר לִי, צַר

עָלֶיךָ, אִישִׁי, וְעַל־עוֹלָמְךָ

כִּי הֻמַּךְ. וּבָזֹאת אֲנִי

אָשַׁמְתִּי. מִי הַגְּדוֹלוֹת יֵדַע,

שֶׁפְּעֹל יָכֹלְתָּ, נְבִיא־הָאֵל –

לוּ אֵין אֲנִי לְךָ לְשָׂטָן!"

וְהוּא עוֹמֵד, צוֹפֶה, נוּגֶה־שָׂשׂ,

בִּתְכֵלֶת־נַפְשָׁהּ הַנִּפְתַּחַת.

וַיָּשֶׁב כֹּה אֲמָרָיו אַט:

"לֹא, בִּתִּי! אִם נִפְגַּשְׁנוּ שְׁנֵינוּ –

הֵן הָיְתָה זֹאת מֵאֲדֹנָי:

הוֹכִיחֵךְ לִי מֵאָז מֵעוֹלָם

הָאֵל, וְלַדֶּבֶק אָמַר טוֹב.

וְאַתְּ הָיִית לִי נְגִינַת־חַיַּי

וְאוֹרָם: נַפְשִׁי לִי גִלִּית,

וְכָל־עֹצֶם אַהֲבָתִי לְעַמִּי

וְלָךְ – בַּחֹשֶךְ לִי הֵאַרְתְּ.

וּבְרוּכָה תִהְיִי לִי עַל חַסְדֵּךְ

אַתְּ, בִּתִּי, בְּרוּכָה עֲדֵי־עַד!"

וַתִּשָּׂא אֵלָיו עֵינֵי־דֶמַע,

בָּן זָרַח קָדוּם זָהֳרָן,

בְּרַחֲשֵׁי אַהֲבָה וָתוֹדָה;

שְׂפָתֶיהָ דּוּמָם רָעֲדוּ,

וַתִּצְנַח עַל הַכַּר, וַתְּיַבֵּב,

עֵת כֻּלָּהּ אַט מִזְדַּעַזְעָה,

חֲרִישִׁית יִבְבַת כְּאֵב, אשֶׁר, –

בְּסַלְסֵל דּוֹד שְׂעָרָהּ רַךְ…


עֲלֵי־הַגַּג, כִּרְצוֹן הַחוֹלָה,

מִטָּתָהּ הָעָמְדָה הַיּוֹם –

וְרוּחַ־אָבִיב, בְּרֹךְ וּנְעִימוּת,

אֶל־אָזְנָהּ טוֹבוֹת לָחֲשָׁה,

וְתַנְחוּמוֹת־אֵל, מֵעָבָר רָחוֹק…

הוֹשֵׁעַ יָדָהּ מַחֲלִיק,

וְזֶרֶם־אַהֲבָה שׁוֹפֵעַ

מִיָּדוֹ חַמָּה, זֶרֶם־זֹךְ;

וּכְיוֹנָה, כֻּלָּהּ הִתְנֶעָרָה,

וַתַּחֲזֵק־בּוֹ, וַתֶּהֱגֶה

נְגִינַת לַחַשׁ חַם אֶל־אָזְנוֹ:

"לֹא אִישִׁי אַתָּה עוֹד – כִּי דוֹד!

וּבְרִית חֲדָשָׁה נִכְרֹת עַתָּה,

בְּקוּמִי מִנִּי עֶרֶשׂ־דְּוָי.

וְנִדְרִי זֶה לְךָ אֲשַׁלֵּם:

לִתְקֹן אֶת כָּל הִרְבֵּיתִי פְגֹם,

לִמְחוֹת כָּל עַנְנֵי־שָׁמֶיךָ

וּלְהָאִיר נַפְשְׁךָ בְּגִיל־עַד.

הוֹי דוֹד! הִרְגַּשְׁתִּי כָל־הַיָּמִים,

וְעַתָּה אֵדַע, כִּי לָזֹאת

נוֹעַדְתִּי: כֹּהֶנֶת־גְּדוֹלָה

בְּמִקְדַּשׁ־אַהֲבָה לִהְיוֹת…

וְהָיִיתִי לְךָ כָּזֹאת מֵעָתָּה.

כַּנֶּשֶׁר תֵּרֵד מִנִּי רוֹם

אֶל קִנְּךָ חַם – אֶל מִקְדָּשֵׁנוּ;

וְהִקַּפְתִּיךָ בְּכָל־הַחֹם,

בְּכָל שִׁפְעַת־אוֹר אֲשֶׁר בִּלְבָבִי,

מֵאָז שָׁמַרְתִּי, דּוֹדִי, לָךְ.

תּוֹר־אוֹר זֶה, אֲשׁוּרֶנּוּ, קָרוֹב

בִּרְבֲבוֹת חֲבָצְלוֹת־צְחוֹר,

הוֹי דוֹדִי! וְכִי אֶל תּוֹר־הַזָּהָב

אֶנָּשֵׂא בְּזֶרֶם־אַהֲבָה –

זְרוֹעוֹתַי, פְּרוּשׂוֹת, חוֹבְקוֹת עוֹלָם!

וְנַפְשִׁי אֶל־אֵל פּוֹחֲדָה

וְאֶל־טוּבוֹ בְּאַחֲרִית־הַיָּמִים" – –

אַט צָנַח רֹאשָׁהּ אֶל־הַכַּר,

כִּי עָיְפָה מְאֹד. עֵינֶיהָ עֻצְּמוּ

מִכֹּבֶד אֹשֶר־הַחֲלוֹם…


בְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג־הָאָבִיב,

כִּי כָלָה נָדַם שְׁאוֹן־הָעִיר –

הַסַּהַר, שׁוֹקֵט, עָדִין, יָצָא

בִתְכֵלֶת שְׁמֵי־אֵל חוֹגְגִים;

וְרוּחַ־רֹךְ מִתְּכֵלֶת־שַׁחַק

חֲרִישִׁית יָרְדָה אֶל־הַגַּג

וַתִּלְאַט סוֹד בְּאָזְנֵי חוֹלָה,

סוד נֹגַהּ־נֶצַח וְאור אֵין־סוֹף.

זֶה כַּמָּה הִיא בִתְהוֹם־שִׁכָּחוֹן

עֲצוּמַת־עַיִן צָלְלָה;

וְהִנֵּה פָקְחָה עֵינֵי זֹהַר,

שֶׁלֹּא מֵעוֹלָם זֶה, וָרֹךְ,

וַתִּשָּׂא אוֹתָן אֶל הוֹשֵׁעַ,

הַסּוֹפֵר נְשִׁימוֹתֶיהָ רְתֵת,

וַתִּלְחַשׁ: "אִישִׁי! כִּי בְיָדְךָ

כַּף־יָדִי שׂוּמָה – יִרְחָב כֹּה

לְבָבִי בִי; כָּל־רַע לֹא אִירָא,

בְּדַעְתִּי: מָגֵן אַתָּה לִי.

הוֹי אִישִׁי, דּוֹדִי! מַה־נָּעַמְתָּ

לִי, כִּי אֶת עֵינַי אֶעֱצֹם

וְעִמָּדִי אָתָּה!… סְבִיבִי אַקְשִׁיב

כְּזִמְרַת־כְּרוּבִים, זִמְרַת־יָהּ,

בָּהּ אַט אֶנָּשֵׂא – וְנַפְשׁוֹתֵינוּ

מַעֲדַנּוֹת קְשׁוּרוֹת זֹה אֶל זֹה,

לְלֹא הִפָּרֵד עוד בָּעוֹלָם

הַזֶּה, אַף לֹא בְעוֹלָם־בָּא!

כָּל־עוֹד הַנְּשָׁמָה בִי – אֱהָבְךָ;

וְעַד בּוֹא רֶגַע אַחֲרוֹן,

בְּעוּף נִשְׁמָתִי הַשָּׁמַיְמָה –

אֵלֶיךָ אֶתְלֶה עֵינַי עוֹד,

וְלָחַשְׁתִּי: “קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ”

אֵלֶיךָ, אִישׁ־הָאֱלֹהִים!

וּקְבוּעָה בְאֶשְׁנַב־הַשָּׁמַיִם

אֵלֶיךָ אַבִּיט, גֹּאֲלִי

וּמֹשֵׁה־נַפְשִׁי מִיוֵן־טֻמְאָה,

וּבֵרַכְתִּיךָ מִנִּי רוֹם.

הוֹשֵׁעַ, דּוֹדִי, גְּשָׁה־נָא, שְׁקָה־לִי!" –

וַיִּגַּשׁ אַט, וַיִּשַּׁק לָהּ.

עַל־לֶחְיָהּ צָנְחָה, כְּאֵשׁ, דִּמְעָתוֹ.

וְרֹאשָׁהּ שָׁקַע אֶל־הַכַּר.

עֵינֶיהָ נֶעֶצְמוּ. פָּנֶיהָ

בְּאוֹר שָׁמַיְמִי נָהֲרוּ – –


וְכִי אֶל שְׁמֵי־הַתְּכֵלֶת נַפְשָׁהּ

בְּיַד מַלְאַךְ־מָוֶת נִשְּׂאָה,

וְלִקְרָאתָהּ, בְּמִשְׁבְּצוֹתָם, חָרְדוּ,

בִּרְתֵת־אוֹר, אַשְׁכְּלוֹת כּוֹכְבֵי־אֵל, –

עַד־בּוֹשׁ לְיַד מִטָּתָהּ כָּרַע

הוֹשֵׁעַ, וְעֵינָיו – אֱלֵי־עָל,

אֶל־שְׁבִיל, בּוֹ עָלְתָה נֶפֶשׁ־גֹּמֶר.

וַיַּקְשֵׁב כַּנְפֵי־אַהֲבָה,

אַדִּירָה אַהֲבָה, מַשִּׁיקוֹת

עַל רֹאשׁוֹ, מְאִירוֹת תְּהוֹם־הַשְּׁחוֹר,

לוֹ פִיהָ פָּעֲרָה וּלְעַמּוֹ,

לְלֹא עוד שׁוּב, לְלֹא עוֹד פְּדוֹת. – –

וְעַל נַהֲרוֹת שְׁכוֹל וַאֲבַדּוֹן,

מִכָּל־צַד נַפְשׁוֹ אָפְפוּ

בִשְׁאוֹן־גַּלֵּיהֶם – נַהַם־כְּפִירִים, –

הִתְנַשֵּׂא, עַז מֵהֶם וָרָם,

קוֹל שִׁירַת אַהֲבָה מְנַצַּחַת,

גֹּאֶלֶת עוֹלָם מִכָּל־רָע,

נוֹבַעַת מֵחֶבְיוֹנֵי־נַפְשׁוֹ,

שׁטֶפֶת־כֹּל, מְנַבְּאָה

עֲתִיד־אַלְמָוֶת לוֹ וּלְעַמּוֹ;

וּשְׂפָתָיו תְּפִלָּה לָחֲשׁוּ,

עַל עַמּוֹ, לֵאלֹהָיו שׁוֹלְחֵהוּ –

עַד קְצֵה־הַמִּזְרָח הֶאֱדִים.


1929–1928,

נאות־ראסקו – ניו־יורק.

המלצות קוראים
תגיות