רקע
יצחק בן־דור
ילדי המערות

ילדי המערות – הוא ראשית־הרהורו של אדם המסייר את משואות־יצחק, הקיבוץ הצעיר, שכנו של כפר־עציון, בדרך בין ירושלים וחברון.

מערות מכל צד. מערות, וביניהן מתישבים־כמעט־ילדים, הששים לעמוס על כתפים צעירות את עול החלוציות. בין מערות הוקמו האהלים והצריפים הראשונים. שרידי עתיקות מסביב. הנה עמוד־אבן עגול, מנורות־שמן, חרסים המעידים על ישוב עתיק שהיה במקום זה וחרב. האורוה הזמנית – במערה. את האבוסים קל היה להתקין כאן. צריך היה רק לסתום שטחים של הכוּכים, כי חלק של המערות הוא של קברים. אך ודאי, שחלק אחר שימש ממגורות, ולעתים – גם מגורים. ודאי שהחליפו המערות האלה תפקידים, לפי התקופה ולפי הצורך.

כיום נגדל בהם פטריות, אומר חבר הקיבוץ המלוה. מחפשים ענפי פרנסה. אדמת הרים היא אדמת משואות־יצחק. מ־1500 הדונם של ישוב חדש זה – הרוב אינו אלא לייעוּר. ואכן, על הייעור מטעם הקרן הקיימת פרנסתם הראשונה. אבל חפש יחפשו מקצועות קבע. הייעור והנטיעה יימשכו כמה שנים, ואחר־כך לא יעסקו במטעים אלא מעטים. כיום רבה העבודה בהכשרת הרקע. בחורף הבא כבר יטעו את עשרות הדונמים הראשונים של עצי־פרי. הכל בטוחים, כי התפוחים יצליחו כאן. וכל שנה יוסיפו מטעי־פרי כמה שיהא אפשר. אך תקופת הנטיעה תחלוף.

אילו מקצועות־קבע יהיו כאן? בית־הבראה הוא עסק טוב. עוד הקיץ יפתח בית־הבראה לילדים. בשנים הקרובות יוּקם מפעל מרגוע והבראה משותף עם כפר־עציון, הקיבוץ השכן, שכבר טעם אשתקד טעמו של עסק זה.

ובכן, יעסוק גם קיבוץ משואות־יצחק בעתיד במפעל־הבראה. הרי כבר ידוע ששני הקיבוצים המדוברים, מקימים במשותף מפעל למלאכת מיכניקה עדינה וכן גם מחצבה. ובינתים שותלים אנשי משואות־יצחק בשטחי קרקע של מדרגות (רבדים) ירקות־בעל. רק בימים הראשונים לשתילתם משקים את השתילים הרכים, ויש מעט מים בקיבוץ, 3 או 4 מטרים מעוקבים ליום בתקופת הקיץ ממעין לא־אכזב. בחורף הוא נותן מאה מטרים מעוקבים במעת־לעת. ובכן, בונים בריכת בטון עגולה, שתכיל 500 מטר מעוקב, ובה ויצברו קצת מי־חורף. בסביבה זו גם כמות פעוטה כזאת היא בבחינת יש נכבד. כפר־עציון שאין לו מעיינות, והוא מתפרנס, לפי שעה, על מי בור גדול, אומר לאצור מי־גשמים בעזרת סכר, שייצור מעין אגם קטן, לראשונה – בן 15.000 מטר מעוקב.

המעין של משואות־יצחק אף הוא קשור במערה עמוקה ועתיקה, עם מנהרה די ארוכה. ואבני־בנין לוקחים מן המוכן במערות, וגם אדמת־חירבה מוציאים מהן. וחוקרים עוד יחקרו במערות, ותיירים מסתכלים במבואות־האבן החצובות יפה, מציצים פנימה לתהות על זו האפלולית הקרירה, שכאילו גונזת סודות עבר בתוכה.

הראו לנו, איך הם יוצקים בסמוך לצריף הנגריה והמסגריה את היסוד לגנרטור של החשמל. כלומר, עוד מעט ויהיה אור במושבותיהם, בארבעת הבתים הבנוים אבן, ובהם ששה־עשר חדר, ועוד היד נטויה. כשיש חדרים, כבר אפשר לעסוק גם בהבראה. מה כל הקיבוצים המתחילים בענף זה, מפנים בקיץ את בתיהם בשביל הנופשים, אף מתישבי מקום זה מוכנים לכך. וכבר יש חדר־אוכל (שהוא, כמובן, גם בית־כנסת, כי על מפלגת הפועל־המזרחי הם נמנים).

ו“כבר גדלנו מארבעים לששים נפש” – סיפרו לנו בשמחה. זה עתה נתמזגה בקיבוץ – התגבורת הזמנית, קבוצת עשרים נערים ונערות ברגן־בלזניים, שמוצאם מהונגריה. ואלה טעמו טעם מערות אחרות לגמרי באירופה. מהם שהיו מתחבאים וחיים במערות כחיות נרדפות. זה שבתם ונוחם בארץ מעט, עכשיו טעם אחר למערות שבכאן. אחר מצב הרוח. “כבר יש לנו ששה ילדים”. האורח, שהיה כאן לפני חדשים אחדים, זוכר היטב, שמצא כאן אז רק שני תינוקות, והנה נרקמת כאן רקמת חיים מתחדשים, מנחמים. ושמחת־חיים וחדוות עבודה ויצירה חלוצית מאירה מעל כל הפנים הצעירים האלה, שטל־הנעורים נסוך עליהם.

הם נשענים על שכנם הבכור כפר־עציון, הרחוק מהם רק כקילומטר, אולם מפני הבדלי־הגובה אינם יכולים לאותת אליהם באור, אלא דוקא באמצעות ישוב הרים מרוחק מאוד. כפר־עציון, חבריו קשישים קצת יותר, ועדיין לא הגיע גילם הממוצע גם הם לשלושים. אבל מנוסים הם יותר, אף הקדימום בסביבה זו יותר, ב־1500 הדונמים שלהם כבר מלבלבים מטעי־פרי, וכבר יש חדרים רבים וכבר בונים הם בית־תרבות גדול (“בית הסופר הדתי”), וכבר שנה של מאזן משקי עם ריוח מאחוריהם, אף מספרם מרובה יותר, – פי שלושה, 180 נפש. ונשען קיבוץ משואות־יצחק אל עסקני מפלגתו – הפועל־המזרחי, וכל אלה יחד – אל הקרן הקיימת וקרן־היסוד ואל תנועת ההתישבות הציונית כולה, שהם אינם אלא חלק מועט שלה. הגיל– גיל טוב להתישבות בהרים. הם יהיו עוד רעננים, כאשר יתגברו על קשיי ההרים. להם יש שהות לחכות לרכישות־קרקע חדשות ולתוספת ישובים עברים סביבם, שיקרבו אותם, מצד אחד אל ירושלים ומצד אחר אל חברון, ואל ישופי שפלת־יהודה.

רוחות־ים־והרים עזות מנשבות כאן ומצננות את אויר־הקיץ. מראות רחוקים של מולדת, הקוראת ומתחננת: ישבוני, משביעים את העין. נוער נאה, שיש בו מעוז־החלוצים ומתומת־המאמינים, יוצר כאן את האוירה העברית המתחדשת, מחיה כאן גידולים עברים שכמשו והנה הם מתחדשים.

כה ראינו בביקור חטוף את ילדי המערות שלנו בין ירושלים לחברון.

תמוז תש"ב

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!