רקע
אביגדור המאירי
יוסילי טגלשי : שיר־גבורה

זֶה שִׁיר־גְּבוּרָה, מַסֶּכֶת־קֻנְדֵּסִים,

עַל בַּעַל־שְׁרִירִים, שֶׁקָּם מִבֵּינוֹתֵינוּ;

בּוֹ קָרְמוּ בָשָׂר, כָּךְ, מִבְּלִי מֵשִׂים,

מַאֲוַיֵּי עַם דָּל: בְּכֹחַ לְמַגְּנֵנוּ.

לֹא בִתְפִלַּת־הִי, וְלֹא מַעֲשֵׂה־נִסִּים –

רֶגַע־עַד כָּזֶה יָפוּחַ פֹּה עָלֵינוּ.

לֹא סִפּוּר־בַּדִּים, כִּי עֲלִיל־הַיֵּשׁ:

מִשְּׁנַת חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וָשֵׁשׁ.


בְּעֶזְרַת הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ

וּלְאֵין־אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה;

הַפּוֹרֵשׂ לֶעָמֵל יוֹם־שַׁבַּת־מָנוֹחַ

וַחֲלוֹמֹות יָפִים לוֹ יְנַעֵר כָּאַרְבֶּה –

אָסוּרָה הַפַּעַם מִבַּעֲלֵי־הַמֹּחַ,

אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם הוּשַׁר כֹּה הַרְבֵּה,

בְּפִי מְשׁוֹרְרֵינוּ הַכְּמֵהִים כָּמֹהַּ

לַעֲלִיַּת נְשָׁמָה, לָרָם מֵעַל גָּבֹהַּ.


אָנֹכִי עֲלֵיהֶם מִלִּים לֹא אַכְבִּירָה,

אֲנִי לֹא אַמְרִיא לִיצִיעַ־עִלִּית;

שִׁירָתִי אֱלֵי־אֶרֶץ כְּנָפֶיהָ הֶחְבִּירָה,

אֱלֵי אִישׁ־יְהוּדִי, הַפָּשׁוּט בְּתַכְלִית.

עַל בַּעַל־שְׁרִירִים אָנֹכִי פֹה אָשִׁירָה,

שֶׁכָּל לַמְדָּנוּתוֹ: תְּפִלִּין וְטַלִּית. –

אָשִׁירָה לַגֶּבֶר, לַחִידָה בְּלִי פָשֶׁר:

לְיוֹסֵף, בֶּן רֶבּ־אַבְּרִישׁ, הוּא יוֹסִילִי טֵגְלָשֶׁר.


אַתֶּם, מַלְאָכוֹנִים, בְּנֵי־שִׁיר פְּזִיזִים,

הָעוֹזְרִים לַמְּשׁוֹרֵר בַּעֲבוֹדַת־הַפָּרֶךְ:

מְבִיאִים לוֹ בַטֶּנֶא נִיבִים וַחֲרוּזִים

וּבִסְבַךְ־הָרְגָשׁוֹת מְפַלְּסִים לוֹ הַדָּרֶךְ –

בּוֹאוּ, הִצָּבְאוּ עַל שֻׁלְחָנִי עַלִּיזִים,

קִפְצוּ־נָא סְבִיבִי וּמֵרֹאשׁ אֱלֵי־בָרֶךְ,

הַעֲלִיזוּ לִי כָל אוֹת וּבֲכִרְכּוּר רַנֵּנוּ

שִׁיר־הַקֻּנְדְּסִים לְשִׂמְחַת־קֻנְדְּסֵינוּ!


 

הַשִּׁיר הָרִאשׁוֹן    🔗


אַבְּרִישׁ מַכְנִיס לוֹ אִשָּׁה

לֹא לַעֲדִי תִפְאֶרֶת, לֹא בַעֲבוּר הַחֵן

נִבְרְאָה שַׁלְשֶׁלֶת קַרְפַּטֵּי־הַיָּעַר;

כִּי עֹפֶל מִבְצַר־עֹז, חוֹמַת־עַד מָגֵן

בְּרָאָם אֶלֶוֶה, אֱלֹהֵי עַם־מַדְיָאר;

לִשְׁמֹר עַל אֶרֶץ זוֹ, לַעֲמֹד שָׁם הָכֵן

בִּפְנֵי עַמֵּי־הַפֶּרֶא, מִשְׁתּוֹלְלִים כַּסָּעַר. –

מֻשְׁבָּעִים עוֹמְדִים שָׁם כָּכָה מִדּוֹר־דּוֹר,

וְאֵין יְלוּד־אִשָּׁה, אֲשֶׁר בָּם יַעֲבֹר!


אֵין יְלוּד־אִשָּׁה, נִגְזָר הוּא וְנֶחְתָּם,

וְכָל חֵילוֹת־עוֹלָם לְאֶפֶס פֹּה נִצְמָתוּ;

אַךְ יֵשׁ אָדָם אֶחָד אֲשֶׁר עָבַר אוֹתָם:

הַיְּהוּדִי “רֶבּ־אַבְּרִישׁ”, בֶּן־הַכְּפָר אַפָּטוּ.

בִּהְיוֹתוֹ עוֹד עֶלֶם אֶת שְׁתֵּי רַגְלָיו רָתַם

לַדֶּרֶךְ, מִפָּנֶיהָ בְּנֵי־נִמרוֹד יֵחַתּוּ.

בִּגְלַל עַלְמַת־הַחֵן, הִיא תָמָר בַּת־דָּן,

אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ אֹותָהּ בְּלִי פְרוּטָה נְדָן.


אֵיךְ עָבַר שָׁם אַבְּרִישׁ אֶת הַרְרֵי־אֵל?

כַּמָּה זְמַן הָלַךְ? – שָׁאֹל אַל־נָא תִשְׁאָלוּ;

אֲשֶׁר נִבְצַר עֲשׂוֹת מִכָּל גְּדוּד וָחֵיל,

לֹא יִבָּצֵר מֵעֶלֶם, עֵינֵי־עַלְמָה בוֹ חָלוּ;

רָאָה בְשׁוּק עִיר־קָאלּוֹ שְׁנֵי אִישׁוֹנֵי־לֵיל –

וַיִּקְסְמוּ לוֹ שָׁם הָאִישׁוֹנִים הַלָּלוּ.

נִגַּשׁ אֶל דָּן אָבִיהָ וּמִיַּד בִּקְשָׁהּ,

לָתֵת לֹו בְלִי מֹהַר אֶת בִּתּוֹ לְאִשָּׁה.


– בְּלִי כָל מֹהַר? מָה? – חָשַׁשׁ דָּן וְנִפְחָד –

אֲפִלּוּ לֹא פָרָה? וְאַף לֹא מְחִיר־עֵגֶל?

אוּלַי חוֹלֶה אַתָּה, וְכָךְ אוֹתִי תִשְׁחַד?

הַאֶת יְחִידָתִי לְבֵית־חוֹלִים כֹּה אֶגֶל? –

טוֹב, לְךָ תְהִי – אַךְ בִּתְנַאי אֶחָד:

עֲבֹר אֶת הַקַּרְפַּטִּים, בְּמַקְלְךָ, בְּרֶגֶל!

עֵדָי: מִזְרָח, מַעֲרָב, צָפוֹן וְיָמִין –

וְאַתָּה: בְּהֵן־צִדְקֶךָ; אֲנִי לְךָ אַאֲמִין.


מַבִּיט, פּוֹזֵל בּוֹ אַבְּרִישׁ: – עֲבֹר אֶת הֹר־הָהָר?

וּבְהֵן־צִדְקִי תַאֲמִין? הֵן לֹא יְדַעְתָּנִי!

עָנָה לוֹ דָן מִטֵּגְלָשׁ: אֶצְלֵנוּ שָׁם בַּכְּפָר

כָּךְ הוּא הַמִּנְהָג – וְכָךְ נוֹהֵג גַּם אָנִי.

וּלְבִטְחוֹנְךָ אַתָּה – “עִם נָבָר תִּתָּבָר”,

הָרַבִּי פֹּה, יִחְיֶה – – בּמְקֹרָבָיו מִנַּנִי. –

מְקוֹם כְּבוֹדוֹ בָּעִיר פֹּה, נִכָּנֵס אֵלָיו

וּבְפָנָיו נַעֲרֹב, נִתֵּן תְּקִיעַת־כָּף!


שׁוֹמֵעַ כָּל זֹאת אַבְּרִישׁ – מַבִּיט מִסְּבִיבוֹ:

קְהַל עַם־רָב נִקְהַל, אֶת שִׂיחָתָם שׁוֹמֵעַ;

הָאִישׁ הַזֶּה לוֹצֵץ – מִי הוּא, מַה טִּיבוֹ? –

אַךְ הִיא בוֹ מִסְתַּכֶּלֶת – לֵב בְּלֵב נוֹגֵעַ;

הַכֹּל מִצְטַחֲקִים, כֻּלָּם מַבִּיטִים בּוֹ.

– הַאִם מִשְׂחַק־יָרִיד הוּא – וַאֲנִי הַמְשַׁעְשֵׁעַ?!

עוֹד מִלָּה, וְאַבְּרִישׁ יוֹרֵק לָהֶם בִּשְׁאָט –

אַךְ הִיא בוֹ מִסְתַּכֶּלֶת – וְאַבְּרִישׁ הִתְחָרָט.


עֲבֹר אֶת הַקַּרְפָּטִים – לַעַג הוּא וְּצְחוֹק –

מִי יְלוּד־אִשָּׁה אֲשֶׁר עָבַר שָׁם פָּעַם?

הֵן כָּל רוֹעֶה־עִזִּים יוֹדֵעַ אֶת הַחֹק:

אֲשֶׁר נִמְלַט מִדֹּב שָׁם – יַכֵּהוּ חֲזִיז־רָעַם! –

אַךְ הִיא בוֹ מִסְתַּכֶּלֶת – עֵינַיִם לָהּ כַּדֹּק –

– טוֹב, אֶעֱבֹר – אִם הִיא – גַּם הִיא תְַסְכִּים הַפָּעַם!

– וּבְכֵן, בִּתִּי? – הֲתֹאבִי לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה?

תָּמָר עָצְמָה עֵינֶיהָ וַתְּנַעְנַע רֹאשָׁהּ. –


נִגְּשׁוּ אֶל הַצַּדִּיק; וְהוּא – מִצְחוֹ יָהֵל –

הִקְשִׁיב וּמָצָא סֶמֶךְ לְדָן בְּתוֹרָתֵנוּ:

– גַּם יַעֲקֹב אָבִינוּ עָבַד בְּרָחֵל –

תְּפֹשׂ גַּם אַתָּה, אַבְּרִישׁ, מַעֲשֵׂי־אֲבוֹתֵינוּ.

וּבְשׁוּבְךָ, בְּנִי, יַעֲזָר־לָכֶם הָאֵל,

זֶרַע־יַעֲקֹב תִּתְּנוּ קֹדֶשׁ לְעַמֵּנוּ. –

הֶחֱלִיט בְּלִבּוֹ אַבְּרִישׁ – וְלָהּ סָח כְּבַחֲלוֹם:

־ אִם אַתְּ לִי תְחַכִּי – אָשׁוּבָה בְשָׁלוֹם.


תָּמָר בַּת־דָּן עָמְדָה – וְאָדְמָה כֻּלָּהּ;

הִבִּיטָה בוֹ, שָׁתְקָה, הִשְׁפִּילָה אֶת עֵינֶיהָ.

אַךְ אַבְּרִישׁ לֹא הָלַךְ – אֶת כָּל חִנָּהּ בָּלַע –

וְלֹא יָכֹל לָזוּז, לָמוּשׁ מֵעַל פָּנֶיהָ.

– וּבְכֵן? – אָמַר בְּלַחַשׁ – הַגִּידִי לִי מִלָּה. –

וְתָמָר נִרְעָדָה – נָעוּ שְׂפָתֶיהָ:

– אֲנִי אֲחַכֶּה – לָחֲשָׁה, וְשׁוּב נֶאֶלְמָה דֹם.

– שָׁלוֹם! אָמַר לָהּ אַבְּרִישׁ, וְנֶעְלַם פִּתְאֹם.


– – כָּעֵת הוֹפִיעַ אַבְּרִישׁ – לְתִמְהוֹנוֹ שֶׁל דָּן –

הַאֲמֵן לֹא הֶאֱמִין. הַאֻמְנָם? – מַתְמִיהַּ!

לֹא־כֵן תָּמָר בִּתּוֹ – צְעִיפָהּ מוּכָן –

הִיא הֲלֹא יָדְעָה, כִּי אַבְּרִישׁ שׁוּב יוֹפִיעַ! –

לֹא הִסְּסוּ הַרְבֵּה, אָסְפוּ אֶת “הַמִּנְיָן”,

הֵקִימוּ הַחֻפָּה – וְכָל הַכְּפָר הֵרִיעַ.

– כָּעֵת, יְחִידָתִי – הוֹדִיעַ הַחוֹתֵן –

הַטּוֹבָה בְעֶגְלוֹתַי מֹהַר לָךְ אֶתֵּן!


שִׁבְעַת יְמֵי־מִשְׁתֶּה עָבְרוּ כְּמוֹ חֲלוֹם,

אַחַר נָסַע לוֹ אַבְּרִישׁ עִם אִשְׁתּוֹ הַבָּיְתָה;

וְעִם הָעֲגָלָה יַחַד הִגִּיעוּ בְשָׁלוֹם –

וַיִּף הַכְּפָר פִּי־שִׁבְעָה מֵאֲשֶׁר עַד עָתָּה.

וּבְהִכָּנְסָהּ הַחַדְרָה, לָחַשׁ לָהּ הוּא בְחֹם,

וְהִיא אֶת דְּבָרָיו בְּאֹדֶם־חֵן קָלָטָה:

– לְמַעֲנֵךְ, פִּרְחִי, לֹא עַל הַר אַעְפִּיל,

כִּי לִשְׁאֹל אֵרֵד וְגַם אָשׁוּב בְּגִיל!


 

הַשִּׁיר הַשֵּׁנִי    🔗


“מִיכַל הַשָּׂטָן” קוֹנֶה אוֹצָר

יַעַר כְּפַר אַפָּטוּ שֶׁבִּמְדִינַת־הָגָר

עוֹד נָם אֶת שְׁנָתוֹ אַחֲרֵי שְׁכֹךְ הַסָּעַר;

שְׁבוּעַ־יְמֵי־זַעַם אֶת מָתְנָיו חָגַר

וַיַּעֲמֹד נִצָּב בִּפְנֵי אוֹיְבוֹ בַשָּׁעַר;

וְרַק יַנְשׁוּף זָקֵן רִיסֵהוּ לֹא סָגַר,

כִּי לֹא יָנוּם בַּלֵּיל יַנְשׁוּף שׁוֹמֵר־הַיָּעַר. –

אַךְ הִנֵּה צָרַח – הִתְכַּנֵּף וְנָם,

כִּי הֵעִיר הַבֹּקֶר – וְהַיַּעַר קָם.


כִּי הֵאִיר הַבֹּקֶר, וַתָּעַר הַסְּנוּנִית

מִשּׁנָתוֹ אֶת אַבְּרִישׁ, הוּא שׁוֹאֵב־הַמָּיִם;

יְרֻשָּׁה הִיא לוֹ מֵאָבִיו דָּוִד,

לְסַפֵּק הָהָרָה מַיִם בִּדְלָיָיִם.

נַחַל זַךְ שׁוֹקֵק בְּאַפָּטוּ הַתַּחְתִּית

וּמֵימֵי־גַלָּיו טוֹבִים הֵם מִכָּל יָיִן.

דִּמְעוֹת־הַקַּרְפָּטִים הֵם, דִמְעוֹת־הָאָבִיב,

זוֹלְגוֹת בַּעֲרוּצִים בְּשֶׁפַע מִסָּבִיב.


דִּמְעוֹת־הַקַּרְפָּטִים – זֶה יַעַר־הַבָּכוּת,

פֹּה בוֹכֶה הַכֹּל בְּרִבְבוֹת־עֵינָיִם;

בְּכָל רַחֲבֵי אֵירוֹפָּה זֶה קַן־הַדַּלּוּת,

זֶה מִשְׁכַּן הָעֹנִי וְגַם הָעֲצַלְתָּיִם.

פַּת־חִטִּים טוֹבָה – פֹּה: חֲלוֹם־הַפְּדוּת,

וּסְחִי־רָזוֹן צוֹעֵק פֹּה עַד לֵב־הַשָּׁמָיִם.

וְאַף כִּי גַם בֵּית־אַבְּרִישׁ בֵּית אָדָם־אֶבְיוֹן,

פִּנַּת־יִקְרַת־הַחֵן הוּא, מִקְדַּשׁ הַנִּקָּיוֹן.


כִּי לֹא מֵעֵמֶק זֶה פֹה, מֵאֶרֶץ־נְשִׁיָּה,

לֹא מֵרוּס־קַרְפָּטִית, אֲשֶׁר עָנְיָהּ צוֹוֵחַ –

מִפֶּלֶךְ הַמַּדְיָארִים הִיא תָמָר הַיְפֵהפִיָּה,

בִּמְקוֹם שֶׁגַּם הָעֹנִי שָׁר וְנוֹתֵן־רֵיחַ;

לֹא תְפִילַּת־תָּמִיד, כִּי שִׁיר־הַיְגִיעָה

וְשִׁיר הַיַּיִן שָׁם יָרִיעַ וִישַׂמֵּח.

וְגַם פֹּה, בְּעָנְיָהּ, בַּת־סֶגֶל הִיא תָמָר,

אֲשֶׁרַ יַחְשָׂהּ לֹא פָג וְרוּחָהּ לֹא נָמָר.


עָנִי הוּא בַעְלָהּ אַבְּרִישׁ, אַךְ מִסְתַּפֵּק בַּכֹּל,

וְרַק תּוּגָה אַחַת בְּנִשְׁמָתוֹ אוֹכֶלֶת:

שָׁנִים בָּאוֹת־עוֹבְרוֹת, חַגִּים וִימֵי־חֹל –

וּבֵיתוֹ אִלֵּם: בְּבֵיתוֹ אֵין יֶלֶד. –

אַךְ גַּם יְגוֹנוֹ זֶה נִבְלַע לְאַט בְּעֹל:

דְּלִי אַחֲרֵי דְלִי וְדֶלֶת אַחֲרֵי דֶלֶת. –

וְרַק אִם פָּרָתָם הִמְלִיטָה לָהֶם וָלָד,

נִזְכְּרוּ גַם הֵם וְהִתְעַנּוּ בַלָּט.


וְאוּלָם יָדוּעַ: אִם יֶשְׁנָהּ צָרָה,

תָּמִיד הִיא מִזְדַּוֶּגֶת וְהָיו שְׁתָּיִם:

פִּתְאֹם עָבְרָה בַכְּפָר שְׁמוּעַת־בְּשׂוֹרָה:

בּאַפָּטוּ הָעִלִּית מָצְאוּ שָׁם מְקוֹר־מָיִם!

בְּשׂוֹרַת־הַשָּׂשׂוֹן – לְאַבְּרִישׁ הִיא מָרָה,

הֵן־זֶה יָמִיט עָלָיו אֵיד־נִקְיוֹן־שִׁנָּיִם!

כָּעֵת יֵשֵׁב גַּם הוּא בָטֵל, לְמַעֲצֵבָה

וְיַגִּיד תְּהִלִּים, נְעִים־קִרְקוּר־קֵבָה.


עָצוּב יָשַׁב לוֹ אַבְּרִישׁ, מַר לוֹ, מַר מְאֹד –

אַךְ – הִנֵּה אִשְׁתּוֹ לִימִינוֹ עוֹמֶדֶת:

– אַל תִּירָא, בַּעְלִי, כָּעֵת אֲנִי אֶעֱבֹד:

אוּמָנוּת לִי מֵאִמִּי – אֲנִי הֵן מְיַלֶּדֶת!

אָמְנָם לְמַעֲשֶׂה לֹא נִסִּיתִי עוֹד,

אַךְ אֲנִי יוֹדַעַת – וְאֵינִי מְפַחֶדֶת!

יוֹדַעַת עַל בֻּרְיָן כָּל הִלְכוֹת־לֵדָה –

תִּרְאֶה אֵיכָה אַצְלִיחַ – וַאֲנִי פֹה יְחִידָה! –


וְאוּמָנוּתָהּ אָכֵן נָתְנָה פְרִי־הִלּוּלִים,

יָצְאוּ לָהּ מוֹנִיטִין כִּמְיַלֶּדֶת־פֶּלֶא;

“דַּי לָהּ בִּנְגִיעָה” – “בְּלִי כָל חֲבָלִים" –

"וְתָמִיד בָּנִים!” – וְעוֹד פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה.

וְלֹא רַק פֹּה בַּכְּפָר – מֵעֵבֶר לִגְבוּלִים,

כָּל שְׂפַת־נָשִׁים לְהַלְלֶהָ תֵּלֶא.

אַךְ־הוּא לֹא הִתְנַחֵם: מַה הוּא, מִין־דְּבוֹר,

שֶׁאִשְׁתּוֹ תַעֲבֹד־לוֹ וְהוּא אוֹנִים יִצְבֹּר?!


הוּא לֹא הִתְנַחֵם, מָלֵא הוּא מְרֵרָה,

כִּי־לֵצָנֵי־הַכְּפָר לְהִתְלוֹצֵץ הֵחֵלוּ;

הֵן זֶה מִשְׁפָּטָם: בְּעֵינֵיהֶם קוֹרָה –

וְעַל קֵיסָם אַחֵר יָהֹלּוּ – יְיַלֵּלוּ!

עֲדַת־הוֹלְכֵי־בָטֵל, סֶגֶל־חֲבוּרָה,

אוֹכְלִים וְלֹא־עוֹשִׂים בְּנֵי־אַפָּטוּ אֵלּוּ,

וְחֶבֶר זֶה בְּאַבְּרִישׁ הֵעֵזוּ לְהַתֵּל,

אֲשֶׁר מֵאֲסוֹן־אֹנֶס אָנוּס לְהִתְבַּטֵּל.


וַעֲוִילִים אֵלֶּה, אִלּוּ לְפָחוֹת

לֹא סִפְּחוּ לָהֶם בְּנֵי־עֵשָׂו־וּבֶרַע;

אַךְ הֵמָּה אִתָּם יַחַד הֵצִיקוּ לוֹ עַד מוֹת

וּבְלֶכְתּוֹ בָרְחוֹב חָסְמוּ לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ.

וְכֹה אָמְרוּ: הַבִּיטוּ, שְׁתַּיִם שְׁפָחוֹת

עוֹבְדוֹת לָאָדוֹן אַבְּרִישׁ עֲבוֹדַת־הַפֶּרֶךְ:

פָּרָתוֹ בָרֶפֶת עוֹשָׂה לוֹ גְבִינָה,

וּבֵיצִים וָכֶסֶף – אִשׁתּוֹ הָעֲדִינָה!


“אִשְׁתּוֹ הָעֲדִינָה” – פֹּה סוֹד־הַלִּגְלוּג:

הַיַּחַשׂ לְבַת טֵגְלָשׁ לֹא יָכְלוּ סָלֹחַ;

טִבְעָהּ זֶה־הַצָּנוּעַ, הָרַך וְהֶעָנוּג,

הוּא, שֶׁלֹּא יָכֹל לָתֵת לָהֶם מָנוֹחַ;

לֹא הָלְכָה רָכִיל בַּבַּיִת וּבַשּׁוּק

וַעֲלֵי דַלּותָהּ לֹא יָדְעָה לִצְוֹחַ.

"אֵיזוֹ מְיֻחֶסֶת!” – “בַּת מַדְיָארִים הִיא!”

“הָיִיתָ בְּבֵיתָהּ?” – אָסוּר לִירֹק שָׁם” – "פְּהִי!” –


בְּרִית־בִּרְיוֹנִים זוֹ הֵבִיאָה גַּם יְבוּל:

לַעַג־הַגּוֹיִים עַל הַיְּהוּדִים בְּיָחַד;

הַלִּגְלוּג בְּאַבְּרִישׁ עָבַר אֶת הַגְּבוּל

עַל כָּל אֶחָיו בַּכְּפָר בְּלִי בוּשָׁה וָפָחַד;

הִשְׁתַּחְרֵר לְאַט הַפֶּרֶא הַכָּבוּל

וַתִּפְרַח בְּעֹז הַשִּׂנְאָה הַנִּצָּחַת,

וְהַהִתְעַלְּלוּת בְּכָל קָדְשֵׁי־אָדָם

כֹּה הָיְתָה לְחֹק בְּכָל יְמֵי־אֵידָם.


דּוּמָם סָבַל־לוֹ אַבְּרִישׁ – אַךְ הִיא, תָּמָרָה,

בַּת־טֵגְלִישׁ הַשְּׁלֵוָה, סָבְלָה פֹה שִׁבְעָתָיִם:

בּמֹולַדְתָּהּ־שָׁם שַׁלְוַת־הַשְׁקֵט שׁוֹרָה,

פּוֹגֵעַ בִּכְבוֹד אִישׁ – פָּגַע בְּבָבַת־עָיִן! –

וְיוֹם־סַגְרִיר אֶחָד תָּמָר פִּתְאֹם אָמְרָה,

וְשֶׁמֶש־בְּרֵאשִׁית חִיְּכָה לָהּ בָּעֵינָיִם: –

"אַבְּרִישׁ יְחִידִי – יֵשׁ לִי בְשׂוֹרָה –

אַל־נָא תִבָּהֵל – אֲנִי־אֲנִי־הָרָה".


פְּנֵי אַבְּרִישׁ הֶחְוִירוּ־הִסְמִיקוּ כְאֶחָד:

סוֹף־כָּל־סוֹף זְכָרוּהוּ הָרַבִּי וֶאֱלֹהַּ!

בְּרֶגַע הָרִאשׁוֹן הִבִּיט בָּהּ כְּנִפְחָד:

– "וְאֵיךְ כָּעֵת אֶעֱבֹד?” – הוֹסִיפָה הִיא בְנֹהַּ.

אַךְ תֵּכֶף הִתְאוֹשֵׁשׁ: “פְּתַיֹּנֶת אַתְּ!

אוֹ יֵשׁ אֵל, אוֹ אָיִן שָׁם בִּשְׁמֵי־גָבֹהַּ!

אִם נָתַן לִי בֵן – יַעֲשֶׂה נֵס פִּתְאֹם,

וְאֶת מְקוֹר־הַמַּיִם לְמַעְלָה שָׁם יִסְתֹּם!”


יַעֲשֶׂה נֵס פִּתְאֹם – כֵּן, אַךְ לֹא עָשָׂה.

מָתַי עָשָׂה הוּא נֵס לְאַבְּרִישִׁים כָּמֹהוּ? –

וּלְאַט גַּם בָּא הַחֹרֶף וְאֶת הַכֹּל כִּסָּה

בְּשֶׁלֶג אַמָּתַיִם – וְהַכֹּל שָׁב לְתֹהוּ.

וְכַאֲשֶׁר הַדֹּחַק הָיָה לוֹ לְמַשָּׂא,

הֶחְלִיט: אֵין מַעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא אוּכַל עֲשׂהוּ!

– "בְּעַד יְחִידָתִי, לִי יוֹלֶדֶת בֵּן,

אֱלֹהֵי־כָּל־פַּרְנָסוֹת, תֵּן מַה שׁתִּתֵּן!


תֵּן מַה שֶׁתִּתֵּן – הֵן לְךָ הַכֹּל,

וּכְלוּם אוֹצְרוֹת־זָהָב אֲנִי מִמְּךָ אֶשְׁאָלָה?

וְאִם לֹא תֵדַע מָה, אַגִּיד לְךָ בְּקוֹל:

סְתֹם אֶת הַמַּעְיָן־שָׁם בַּגִּבְעָה לְמַעְלָה!

אִישׁ לֹא יְקֻפָּח, מִי מִזֶּה יִסְבֹּל?

הַבֵּט, פַּרְנָסָתִי לְגַמְרֵי נִדַּלְדָּלָה.

אִישׁ לֹא יְקֻפָּח – לְכֻלָּם אֶשָּׂא. –

לָהֶם: בֵּיצָה, פְּרוּטָה – וְלִי זֹאת פַּרְנָסָה!


לִי זֹאת פַּרְנָסָה – וְלֹא רַק לִי וָלָהּ:

בְּנִי זֶה הַנּוֹלָד זָקוּק לַחֲלֵב־שָׁדָיִם;

וְאִם־לֹא אוּכַל כָּעֵת לָשׂבַע הַאֲכִילָהּ,

מִמַּה יִחְיֶה שָׁם, אִם – – רֵיקִים הֵם הַמֵּעָיִם?!

וְיֵשׁ עוֹד גַּם מִצְוָה: יֵשׁ בְּרִית־מִילָה –

מוֹהֵל – שַׁמָּשׁ – וְיַי"שׁ – וְגַם עוֹד בַּקְבּוּק־יָיִן.

פָּחוֹת מִזֶּה אוּלָי?! – מָה אָנִי, חֲזִיר?

וּבְנֵנוּ מַה הוּא? אֲסוּפִי, מַמְזֵר?!”


כָּכָה הָלַךְ אַבְּרִישׁ הָלֹךְ וְקָדֹר

וְלֹא מָצָא מָקוֹם לוֹ תַּחַת הַשָּׁמָיִם;

לַיְלָה לֹא יָשֵׁן, מִתְרוֹצֵץ, נֵעוֹר,

שֵׁדֵי־הַדְּאָגָה – אֵימִים מִכָּל אַפְסָיִם.

לִבְסוֹף נִרְדַּם – בְּעֶצֶב וּבְקֹר –

וַיַרְא חֲלוֹם מוּזָר, כְּאִישׁ עֲבָרוֹ־יִָין:

_אִשְׁתְּךָ הָרָה – – יוֹלֶדֶת בֵּן גָּאוֹן – –

קְרָא שְׁמוֹ יוֹסֵף – – יוֹסִיף כָּבוֹד וָאוֹן. –


נִדְהָם הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר – מַבִּיט הוּא נִכְחוֹ־דֹם –

וְלֹא יֵדַע נַפְשׁוֹ וּמָה אִתּוֹ הַפָּעַם;

בַּחוּץ יוֹרֵד הַשֶּׁלֶג, בְּשֶׁקֶט, בְּהָמוֹן,

וְלֵב שׁוֹאֵב־הַמַּיִם יַךְ כְּהֹלֶם־פָּעַם.

מִי דִבֶּר אֵלָיו? – מִי הוּא בַעַל־הַחֲלוֹם? –

מִי זֶה מִתְעוֹלֵל בּוֹ – תֹּפֶת שֵׁד וָרָעַם!

לָנוּ בֵן גָּאוֹן? – חֲמוֹר וּבַת־דַּלִּים? –

יִמַּח שֵׁם כָּל חֲלוֹם! – הֶבֶל הֲבָלִים!


הֶבֶל, הֲבָלִים? – כֵּן – אַךְ הִנֵּה הַשְּׁכֵנָה,

אִמּוֹ־זְקֶנְתּוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן מִיכָאיְלָה:

יוֹדֵעַ אַתָּה אַבְּרִישׁ? – אוֹמֶרֶת הַזְּקֵנָה –

נִסְתַּם הַמַּעְיָן בַּגִּבְעָה לְמַעְלָה.

זֶה עַתָּה סִפְּרָה לִי מָרִיָה הַשְּׁמֵנָה,

הִיא עַצְמָהּ רָאֲתָה – נִסְתַּם זֶה הַלַּיְלָה. –

אַבְּרִישׁ, כְּאִלּוּ מִתְּמוֹל־שִׁלְשֹׁם יָדָע,

לָקַח אֶת הַכֵּלִים – וְלָעֲבוֹדָה! –


הוֹלֵךְ, דּוֹלֵג־לוֹ אַבְּרִישׁ – וְדָמוֹ תוֹסֵס –

אוּלַי זֶה – בֶּאֱמֶת – אֱלֹהִים עָנָנִי?

מַה קָּרָה הַלָּיְלָה? אָכֵן, דּוֹמֶה לְנֵס; –

הֲשָׁמַע לִי אֵל? – בִּזְכוּת מִי? מִי אָנִי?!

מִי! מָה אִכְפַּת לִי! – מָתְנַי אֲשַׁנֵּס –

גַּם עַל הֹר הָהָר הָרַעַם לֹא הִכַּנִּי!

כֵּן – אַךְ הַחֲלוֹם – “בֵּן גָּאוֹן” – זֶה לִי?!

נִעְנַע רֹאשׁוֹ – וּמָשָׁה אֶת הַדְּלִי.


"לָנוּ בֵן גָּאוֹן!” – לָקַח אֶת הַכֵּלִים –

לְמִי הוּא פֹה נָחוּץ? פֹּה עַל שְׂפַת הַיָּעַר!”

שָׂם אֶת פְּעָמָיו – “אִישׁ כּוֹתֵב תְּפִלִּין” –

"הַאִם לא טוֹב מִמֶּנוּ אִישׁ עוֹבֵד וָּבָעַר?!

"הַאִם לֹא דַי לָאָדָם בְּמִזְמוֹר תְּהִלִּים? –

"אִם לְבֵן הָגוּן – חוֹטֵב יְהִי הַנָּעַר!

"חוֹטֵב עֵצִים בָּרִיא, מַעֲרָכָה לְיוֹם,

"וְלֹא לַחֲלֹב כָּמוֹנִי עֲטִינֵי תְהוֹם!”


"לֹא שׁוֹאֵב כָּמוֹנִי – אֲשֶׁר תָּמִיד חָרֵד,

"מִפַּחַד מַעְיָן יָשֵׁן בְּלִי מָנוֹחַ.

"יֶחְרַד מִקּוֹל עֵשָׂו, מִכָּל נָבָל וָזֵד –

"תֶּן־לִי, אֱלֹהִים, בֵּן בְּרוּךְ הַכֹּחַ!

"אֲשֶׁר אִם קוֹם יָקוּם – יִמַּס לֵב כָּל שׁוֹדֵד

"וְכָל שׂוֹנֵא שָׁלוֹם יֵחָת, יֵלֵךְ שְׁחוֹחַ!

"בֵּן כָּזֶה נָא תֶּן־לִי, אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל,

"וְלֹא אֲשֶׁר בַּצַּר לוֹ אֵלֶיךָ יִתְפַּלֵּל!”


"בַּעַל־שְׁרִירִים יְהִי וְצִפָּרְנֵי־הַנֵּץ,

"אֲשֶׁר בְּיוֹם־אֵידָם בִּמְרוֹם־הַכְּפָר יוֹפִיעַ,

"בְּהִתְאַסֵּף הָמוֹן עָלֵינוּ לְהִתְלוֹצֵץ,

"בִּפְנֵיהֶם גָּלוּי אֶת דַּעְתּוֹ יַבִּיעַ:

"יָרִים אֶת אֶגְרוֹפוֹ וְיַעַשׂ פַּעַם קֵץ

"לִצְחוֹקָם־בּוּזָם, בְּרֹאשׁ־קִרְיָה מֵרִיעַ! –

"לֹא גְאוֹן־הַמֹּחַ, כִּי בַעַל כֹּח־שׁוֹר:

"יָסִיר אֶת חֶרְפָּתֵנוּ, יִמְחֶנָּה לְדוֹר־דּוֹר!”


כָּכָה שָׂח לוֹ אַבְּרִישׁ בְּשִׂיחוֹ עִם אֵל –

חָבִית אַחֲרֵי חָבִית וּבַיִת אַחֲרֵי בָיִת;

עִם כָּל דְּלִי יָרַק עַל שׂוֹנְאֵי־יִשְׂרָאֵל

וַיַּז אֶת חֲלוֹמוֹ עַל כָּל שָׁמִיר וָשָׁיִת. –

וּפֶתַע הִתְחָרֵט עַל אֲשֶׁר פִּלֵּל – –

כִּי נִזְכַּר פִּתְאֹם: ”וְנִמְרוֹד גִּבּוֹר צָיִד" –

– לֹא אֹבֶה בְּבֵן אֲשֶׁר רוּחוֹ יִגְבַּהּ –

עוֹד חָזוֹן לַכֹּחַ – מָשִׁיחַ עוֹד לֹא בָא". –


כַּךְ הִרְהֵר לוֹ אַבְּרִישׁ וַיֹּסֶף לַעֲבֹד,

חָבִית אַחֲרֵי חָבִית, כְּסֵדֶר, בְּלִי הֶרֶף;

בַּבַּיִת לוֹ חִכְּתָה אִשְׁתּוֹ בְרָב־כָּבוֹד,

הֵכִינָה לוֹ כוֹס־יַי"שׁ וַאֲרוּחַת עֶרֶב.

יִתְפַּלֵּל – יֹאכַל – יִשְׁכַּב וּכְמוֹ קִפּוֹד

בְּמִטַּת־מַתְבֵּן יִישַׁן, יִנְחַר מִקֶּרֶב. –

אַךְ קֹדֶם יִבַקֵּש מֵאֵת אֲדֹנָי,

אַל יַרְאֶה לוֹ עוֹד חֲלוֹמוֹת־שָׁוְא הֲבָאי!


בִּמְקוֹם הַחֲלוֹמוֹת יִתֵּן לוֹ אוֹן לַעֲבֹד,

בִּמְקוֹם הַחֲלוֹמוֹת – יִשְׁלַח לוֹ מְעַט כֶּסֶף;

לְיוֹם בְּרִית־מִילָה – לְיוֹם זֶה לְפָחוֹת –

יָסִיר־נָא מִבֵּיתוֹ כָּל יָגוֹן וָעֶצֶב.

– "אִם אֶל־נָכוֹן תַּקְשִׁיב – בִּמְקוֹם הַחֲלוֹמוֹת,

"תֶּן־לִי אֱלֹהִים סוּסָה אוֹכֶלֶת עֵשֶׂב!

"תֶּן־לִי סְיָחָה, אֱלֹהֵי כָּל דַּל וָמָט,

"אֶחְטֹב עֵצִים – אַסִּיעַ – וְיִרְוַח־לִי מְעָט.


וֵאלֹהֵי כָל דַּל וָמָט נָתַן מַה שֶּׁנָּתָן:

אֶל הַכְּפָר אַפָטוּ בָּא פִתְאֹם אוֹרֵחַ:

פַּרְנַס־הָעִיר מוּנְקַאץ', “רַב־מִיכַל הַשָּׂטָן".

הַקּוֹנֶה הַכֹּל – “כָּל־מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ”!

נִשְׁאַר שָׁם לְשַׁבָּת, בִּכְפָר זֶה הַקָּטָן,

חִפֵּשׂ שָׁם אֵיזֶה עֵסֶק, רְאוֹת וְהִוָּכַח. –

אַךְ אִישׁ לֹא הֶאֱמִין לוֹ בְּכָל בְּנֵי־הָעֵדָה;

מַה הֱבִיאוֹ הֵנָּה? – נִחְיֶה וְנֵדָע!


קֹדֶם הַתְּפִלָּה קִבֵּל “בָּרוּךְ הַבָּא” –

אַחַר קִּבֵּל מַפְטִיר – סִלְסֵל אוֹתוֹ בְטָעַם;

וְאַחֲרֵי הַתְּפִלָּה, נִגַּשׁ אֶל רַב־אַבָּא,

הוּא אַבְּרִישׁ שֶׁלָּנוּ, וְהִדְהִימוֹ כְרָעַם:

" – אֶת חֶלְקְךָ, רַב אַבְּרִישׁ, לְעוֹלָם הַבָּא

בְּכֶסֶף מְזֻמָּן אֶקְנֶה מִמְּךָ הַפָּעַם!”

וְתֵכֶף גַּם הוֹסִיף: – בִּהְיוֹת זֶה עִנְיַן־דָּת,

"לִקְנוֹת עוֹלָם־הַבָּא מֻתָּר גַּם בְּשַׁבָּת. –


בְּנֵי־עֲדַת־אַפָּטוּ כֻּלָּם הִשׁתָּאוּ,

חִיְּכוּ, הִתְלוֹצְצוּ – וּמְאוּם לֹא הֵבִינוּ:

“אִם לְעוֹלָם־הַבָּא”, לָמָּה דַוְקָא הוּא:

הַבּוּר בְּכָל בּוּרֵינוּ – "וַי, לְמַה זָכִינוּ!

כֻּלָּם סְבִיב מִיכַל – וְהוּא עָמַד כָּלוּא –

וְאַחֲרֵי הִסּוּס אָמַר לָהֶם: הַאֲזִינוּ!

יֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ – פָּנָה יָמִין וּשְׂמֹאל –

נִגְמָר־נָא אֶת הָעֵסֶק וַאֲבָאֵר הַכֹּל!”


כָּעֵת סַבּוּ כֻלָּם אֶת אַבְּרִישׁ הַנִּדְהָם:

"אַבְּרִישׁ, עֵסֶק טוֹב!” ־ בְּחַיַּי, תַּרְוִיחַ!

וְהוּא עָמַד נָבוֹךְ, מַבִּיט הוּא פֹה וָשָׁם –

וּבְרַק־חֲזִיז לָבָן בְּתוֹךְ מֹחוֹ הִבְלִיחַ:

אוּלַי נִמְשַׁךְ הַנֵּס – עָבַר בּוֹ זֶרֶם חָם –

וּמִיכַל הַשָּׂטָן הוּא הוּא הַשָּׁלִיחַ?!

נִזְכָּר בִּ“בְנוֹ יוֹסֵף” – בְּאִשְׁתּוֹ תָמָר –

לִבְסוֹף הֶחְלִיט וּבָעֲנָוָה אָמָר:


"עוֹלָם הַבָּא שֶׁלִּי? – אַתָּה חוֹשֵׁב, שֶׁיֵּשׁ?

"אִם אַתָּה חוֹשֵׁב – מֵילָא, קְנֵה מִמֶּנִי.

"הַכֶּסֶף – לִי נָחוּץ – אֳנִי לֹא אֲכַחֵשׁ –

"אַךְ דַּע לְךָ: אֲנִי – בּוּר גָּמוּר הִנֵּנִי! –

"וְעוֹד: אִם זֶה אָסוּר – אַתָּה שֶׁתֵּעָנֵשׁ!”

“לֹא אֲנִי אָשֵׁם – – מַצָּבִי לוֹחֲצִֵנִי” –

– "טוֹב! וּמַה הַמְּחִיר? בִּמְזֻמָּן: זָהָב!”

– "מְחִיר סוּסָה טוֹבָה!” – ”הֵא תְקִיעַת כָּף!”


אַחַר הַהַבְדָּלָה הִגִּיעוּ לִגְמָר טוֹב –

וְ“הַשָּׂטָן” סִפֵּר סוֹדוֹ לְמַפְצִירֵהוּ:

" – אָמַר לִי הַצַּדִיק: קוּם וְלֵךְ וַחֲשֹׂף

אוֹצָר יָקָר בִּכְפָר וּבְכָל מְחִיר קְנֵהוּ!”

"אֲנִי לֹא הֲבִינוֹתִי: אִם אֲנִי אֶחְשֹף,

"לָמָּה לִקְנוֹתוֹ? – חָפַצְתִּי לְשָׁאֳלֵהוּ –

"אַךְ הוּא רָמַז לִי: דָּי. – וְשִׁלְשִֹׁם בַּחֲלוֹם

"רָאִיתִי פְנֵי אַבְּרִישׁ – וָאָבוֹא הֲלוֹם!”


אַבְּרִישׁ דֹּם הִקְשִׁיב וּבְלִבּוֹ שָׁמָר –

וּבְלִי לִשְׁאֹל דָּבָר מַהֵר מִהֵר הַבָּיְתָה;

לְאִשְׁתּוֹ בַבַּיִת מְאוּמָה לֹא אָמָר

מִכָּל אֲשֶׁר קָרָה לוֹ מִבֹּקֶר וְעַד עָתָּה. –

וּפֶתַע התְעַלְּפָה, חָוְרָה־נָפְלָה תָמָר,

הֶחְלִיקָה מִכִּסְּאָהּ וְצָנְחָה מַטָּה־מָטָּה. –

אַבְּרִישׁ הִשְׁכִּיבָה עֲלֵי מִטַּת־מַתְבֵּן – –

מִּיַד עָבְרָה שְׁמוּעָה: לְאַבְּרִישׁ נוֹלַד בֵּן! –


 

הַשִּׁיר הַשְּׁלִישִׁי: יוֹסִילִי נוֹלַד בְּ“אֶחָד”    🔗


“מִיַּד עָבְרָה שְׁמוּעָה” – הַאֻמְנָם כָּךְ סְתָם?

כְּאִלּוּ גּוּר־חָתוּל נוֹלַד עַל יַד הַדֶּלֶת? –

לֹא, מַלְאֲכֵי־שִׁיר, בָּכֶם הוֹ הָאָשָׁם,

שֶׁכָּךְ אָמַרְתִּי זֹאת, בְּדֶרֶךְ מְקֻבֶּלֶת!

אָכֵן עָבְרָה שְׁמוּעָה – אַךְ זַעֲקַת־הֲמָם

מִקְּצֵה כְּפַר־אַפָּטוּ וְעַד קַצְוֵי הַחֶלֶד. –

לֹא פְלִיטַת־עֵט הִיא, לֹא גֻזְמַת הֲבָאי,

אַתֵּמָה, מַלְאָכִים, הֲיוּ־נָא לִי עֵדָי!


הָיָה זֶה בְּלֵיל חֹרֶף, בְּלֵיל הַחֲנֻכָּה

וְכָל הַכְּפָר חָגַג אֶת לֶדֶת־הַמָּשִׁיחַ;

הַשֶּׁלֶג הַמֻּקְשֶׁה חָרַק וְהִתְבַּקַּע

לַפַעֲמֵי שִׁכּוֹרִים, שָׁבִים מִבֵּית־מַרְזֵחַ,

אֲשֶׁר דַּרְכָּם מֵאָז לַעֲבֹר בִּצְעָקָה

לְאֹרֶךְ כָּל הַכְּפָר וּבְצֶרַח לְהַצְרִיחַ. –

וְאֵיכָכָה זֶה יָחֹגּוּ אֶת חַג־הָאָהֲבָה,

מִבְּלִי לִבְעֹט בְּאַבְּרִישׁ בְּרֶגֶל־גַאֲוָה?


הַלְכוּ הָלוֹךְ וְצָעוֹק – וּלְפִי מִנְהַג־תָּמִיד

אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אַבְּרִישׁ הִגִּיעוּ גַם הַפַּעַם;

צָעֲקוּ־דָּפְקוּ בַדֶּלֶת: "הֵי, בָּאנוּ לְהַשְׁמִיד

אֶת כָּל הַיְּהוּדִים – אֶת כָּל בְּנֵי־כְנַעַן!

נָכוֹן הוּא הַדָּבָר, כִּי אַתָּה הוּא, זִ’יד,

אֲשֶׁר הִצְלַבְתָּ אֶת – – עֲנֵה! – כִּי אִם לֹא תַּעַן – – ”

וּפִתְאוֹם נִשְׁמַע קוֹל־צְעָקָה מַחֲרִיד – –

וְהַחֲבוּרָה בָּרְחָה – לֹא נִשְׁאַר שָׂרִיד.


לֹא נִשְׁאַר פָּלִיט; – כְּמוֹ לְקוֹל שׁוֹפָר

פֻּזְּרָה הַחַבְרַיָּה לְאַרְבַּע רוּחוֹת שָׁמַיִם;

אוּלָם בּוֹ בָּרֶגַע – הִתְעוֹרֵר הַכְּפָר

וְאֶל בֵּיתוֹ שֶׁל אַבְּרִישׁ בָּאוּ מֵאַפְסַיִם.

הִתְאַסְּפוּ, נָהָרוּ, הֲמוֹן לְאֵין מִסְפָּר,

וּבֵינֵיהֶם נָשִׂים וְעִם יוֹנְקֵי שָׁדַיִם.

“מַה זֶּה?” – “מַה קָּרָה?” – “שָׁמַעְתִּי קְרִיאָה”

“אֲנִי שָׁמַעְתִּי רַעַם” – “אֲנִי קוֹל בְּכִיָּה!” –


כֹּמֶר הַכְּפָר שָׁמַע: “מִלְחֶמֶת גּוֹג־מָגוֹג!”

אַחַד הַבִּרְיוֹנִים: “בּוֹאוּ, אִם תָּעִיזוּ!”

זָקֵן אֶחָד שָׁמַע קוֹל יֵשׁוּ הַתִּינוֹק:

“אַל תָּרִיבוּ לִי וּבִשְׁמִי אַל תַּלְעִיזוּ!”

אֲלֶכְּסָה הַשּׁוֹדֵד: "אֶת כֻּלְּכֶם אֶהֱרוֹג,

אִם שְׂעָרָה יְהוּדִית מִמְּקוֹמָהּ תָּזִיזוּ!"

וְהַיְּהוּדִים שָׁמְעוּ קוֹל־רַעַם מִסִּינַי:

אֶת הַשֵׁם הַמְּפֹרָשׁ – בְּפֵרוּשׁ: “אֲדֹנָי!”


כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה שָׁמְעוֹ אֶחָד־אֶחָד,

וְכָל אֶחָד נִשְׁבַּע, כִי הוּא הֵיטִיב לִשְׁמֹעַ;

כָּל הַכְּפָר רָהָה, כָּל הַכְּפָר נִפְחָד,

וַיִּצְטַלְּבוּ כֻּלָּם: “שָׁמְרֵנוּ־נָא, יֵשֻעַ!”

וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע, שֶׁזֶּה קוֹל הַנוֹלָד,

נִכְנַס כֹּמֶר הַכְּפָר וַיִּשְׁתַּחֲוֶה צָנוּעַ:

"מַזָּל טוֹב לְךָ, אַבְּרִישׁ! – אֱמֶת הוּא הַדָּבָר,

כִּי נוֹלַד בָּרֶפֶת – – בְּתוֹךְ אֵבוּס־בָּר?


אַבְּרִישׁ הִשְׁתּוֹמֵם וְלֹא הֵבִין עַד־מָה –

"מַה, אָדוֹן כֹּמֶר? בְּנִי נוֹלַד בָּרֶפֶת?!

זֶה יוֹתֵר מִדָּי! מִי כָּזֹאת שָׁמַע?

מַה אִשְׁתִּי, שִׁפְחָה? וּמִי אָנֹכִי, עֶבֶד?!

מִי זֶה מִתְלוֹצֵץ בִּי? תָּבוֹא בּוֹ מְהוּמָה!

אֱלֹהֵי כָּל מַגֵּפוֹת – תָּבוֹא עָלָיו שַׁחֶפֶת! –

תָּמִיד רַק עֲלִילוֹת, גַּבְבָא וָקַשׁ! –

יֵשֵׁב נָא אֲדוֹנִי, יִטְעַם־נָא מְעַט יַ“שׁ”. –


הִתְנַצֵּל הַלָּה וּבִקֵּשׁ סְלִיחָה:

– "אִישׁ לֹא הִתְכַּוֵּן – חַס וְחָלִילָה!

(מָזַג לוֹ כוֹס שִׁשִּׁית, הִרְחִיבָה הַשִּׂיחָה):

"– הַיֶּלֶד הוּא קָדוֹשׁ – כֻּלָּנוּ בּוֹ נָגִילָה!

לְהִוָּלֵד הַלַּיְלָה – זֹאת לֹא בְּדִיחָה – –

בּוֹ בְּשׂוֹרַת־אֵל אֶת הָעוֹלָם הִצִּילָה!

אַתָּה יוֹדֵעַ, אַבְּרִישׁ – (הַכּוֹס שׁוּב רֵיקָה)

“מַה הוּא לַיְלָה זֶה?!” – “כֵּן, לֵיל־חֲנֻכָּה!”


– "חֲנֻכָּה – נָכוֹן – (עוֹד כּוֹס כְּפוּלָה) –

הַאִם רָאִיתָ, אַבְּרִישׁ, כּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם?"

– “כּוֹכָב? – מוּבָן, רָאִיתִי, לִפְנֵי הַהַבְדָּלָה”. –

(הַכּוֹס הָעֲשִׂירִית מְאִירָה עֵינַיִם):

– "אַשְׁרֶיךָ יַקִּירִי! זָכִינוּ לִגְאֻוּלָה,

מַלְכֵי מִזְרָח יָבוֹאוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת אַפַּיִם! –

הִטָּבְלוּ, גּוֹיִים, הִטָּהֲרוּ, פּוֹשְׁעִים!

אַשְׁרֵי הַבְּתוּלָה, מְבֹרֶכֶת בַּנָּשִׁים!


אַשְׁרֵי בְּתוּלָתְךָ, יוֹלֶדֶת הַגּוֹאֵל!

אַשְׁרֵי הַיְּהוּדִים, מֵהֶם נוֹלַד מָשִׁיחַ!

אַשְׁרֶיךָ, בְּנִי אַבְּרִישׁ, אַתָּה בֶּן יִשְׂרָאֵל –

וַאֲנִי, מֶה אָנִי? בֶּן אִיבַן מַסְרִיחַ!

(הַכּוֹס הָאַרְבַּע־עֶשְׂרֵה – וְהַיַּ"שׁ פּוֹעֵל):

– אֲנִי אוֹמֵר זֹאת, אַבְּרִישׁ, אַתָּה הוּא הַשָׁלִיחַ!

בּוֹא־נָא הֵנָּה, אַבְּרִישׁ, אֲחַבֶּקְךָ, בְּנִי!

רֵעַ לִי מְאֹד, מַר לִי, אִישׁ אֻמְלָל אֲנִי!"


וְעוֹד כּוֹס, וְעוֹד כּוֹס, וְעוֹד בַּקְבּוּק מָלֵא –

כּוֹס עֶשְׂרִים וְּשְׁתַּיִם – גֶּמַע אַחֲרֵי גֶּמַע;

– “בְּשֵׁם קָרְבַּן הַקֹּדֶשׁ – בְּשֵׁם הַטָּלֶה!” –

הַיַּ“שׁ עָבַר בַּלֵּב, הַיַּ”שׁ הָיָה לְדֶמַע –

– הָעוֹלָם פּוֹשֵׁעַ! – לִבִּי לְךָ אֲגַלֶּה –

אֲנִי מֻכְרָח לִבְכּוֹת! אַתֶּם, אֲבוֹי, אַתֵּמָה!

אַתֵּמָה, יְהוּדִים, הָאֲשֵׁמִים בַּכֹּל!" –

פָּרַץ בִּבְכִי־נְהִי וְהִתְיַפַּח בְּקוֹל. –


הִתְיַפַּח בְּקוֹל, בָּכָה, בָּכָה, בִּילֵל

וְתַחַת הַשֻׁלְּחָן צָנַח וְהִשְׁתַּטֵּחַ;

– “אֲדוֹנִי הַכֹּמֶר! – נָא, בְּשֵׁם הָאֵל!” –

– "אַבְּרִישׁ יַקִּירִי, אֲנִי – אֲנִי – רוֹצֵחַ!

אָנֹכִי שָׁלַחְתִּי – זֵדִים – סוֹבְאִים – בַּלֵּיל –

לְהִתְהוֹלֵל עָלֶיךָ – תָּמִיד – מִבֵּית־מַרְזֵחַ. –

אַבְּרִישׁ יַקִּירִי! – אֲבִי הַגְּאֻוּלָה! –

יַלְדְּךָ! – מָשִׁיחַ! – אִשְׁתְּךָ! – בְּתוּלָה!" –


אַבְּרִישׁ הֱקִימָהוּ – וּפִתְאֹם עָמַד,

הֵסִיט אֶת הַבַּקְבּוּק –: "שְׁמַע, רֶבּ גַּלָּחֵנוּ!

בְּנִי אֵינוֹ מָשִׁיחַ ־ דַּי לָנוּ אֶחָד –

וְגַם יוֹתֵר מִדַּי, דַיֵּנוּ בּוֹ, דַּיֵּנוּ!

אַךְ לְהַעֲלִיב בִּי – לֹא אֶתֵּן לָעַד!

אִשְׁתִּי לֹא בְּתוּלָה! מוֹחִים אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ! –

שִׁסִּיתָ בִּי פּוֹחֲזִים – סָלַחְתִּי וָאֶסְלַח,

וְאוּלָם אִשְׁתִּי – לְאִשְׁתִּי הַנַּח!"


כַּךְ סִלֵּק לוֹ אַבְּרִישׁ – אַךְ לְמִי דִּבֵּר,

וְהַכּוֹמָר יָשֵׁן כְּיֶלֶד שֶׁפִּיְּסוּהוּ;

יֵשׁ, וְעַל הַיַּיִן רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר,

מְמַלְמֵל, מוֹחֶה, – אַךְ דִּבְרֵיהוּ לָעוּ;

וְהוּא יָשֵׁן, נוֹשֵׁף וּמְטַרְטֵר,

אַף פַּעֲמוֹנֵי בֵּית־לֶחֶם לַשָּׁוְא יְעוֹרְרוּהוּ.

שׁוֹכֵב הוּא הַכֹּהֵן, רוֹעֵה עֲדַּת־הַכְּפָר,

וּבְאֹשֶׁר הַגְּאֻוּלָה נוֹחֵר כְּמוֹ שׁוֹפָר.


מִהֵר הַחוּצָה אַבְּרִישׁ, הוֹדִיעַ לַקָּהָל:

– “הַכֹּהֵן נִרְדָּם, שָׂאוּהוּ עַל כְּתֵפַיִם!”

שָׁמַע זֹאת הֶהָמוֹן וּמְאֹד נִבְהַל:

הִצְטַלְבוּ כֻּלָּם: – “אָבִינוּ שֶׁבַשָּׁמַיִם!”

– “הֶרְאָהוּ אֱלֹהִים – הֶרְאָה אֶת הַגּוֹרָל!” –

“אֶת גּוֹרַל הַיֶּלֶד בְּאוֹר שִׁבְעָתַיִם!”

– "הֶרְאָה לוֹ אֱלֹהִים וַיִּקָּחֵהוּ חִישׁ

לְבַל יְגַלֶּה סוֹד, לְבַל יְגַל לְאִישׁ!"


הִרְעִים עֲלֵיהֶם אַבְּרִישׁ: ־ "טִפְּשֵׁי בְּרֵאשִׁית!

הַכֹּהֵן לֹא מֵת! – נוֹחֵר כְּסִיר נָפוּחַ!

שְׁלֹשִים כּוֹס יַ“שׁ הֵרִיק, מָלֵא הוּא כְּחָבִית!”

מִהֵר וְהוֹצִיאוֹ עֲלֵי שִׁכְמוֹ סָרוּחַ:

– “הֲרֵי לָכֶם, וָּלֵכוּ! – מָה זֶּה פֹּה, יְרִיד?!”

לָקְחוּ אֶת הַכֹּמָר וְהִתְפַּזְּרוּ לָרוּחַ. –

הֵרִים עֵינֵיהוּ אַבְּרִישׁ כְּלַפֵּי שְׁמֵי־רֹם,

פָּתַח בְּגִדּוּף חָם – הִפְסִיק וְנֶאֱלַם דֹּם.


נִכְנַס, הִבִּיט בַּיֶּלֶד – וְעַל פָּנָיו בַּת־צְחוֹק:

– לֹא תִּינוֹק הוּא זֶה, כִּי סְיָח בֶּן שֶׁבַע!

הֱרִימוֹ לְמַעְלָה: – גָּדוֹל הוּא לִבְלִי־חֹק,

זֶה לֹא יִסְחַב דְּלָיַיִם בַּשֶּׁכֶם עַל הַגֶּבַע!

זֶה יַחְטוֹב עֵצִים, זֶה סוּסִים יִדְפֹּק –

זֶה יַשְׁפִּיעַ לָנוּ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע!

– תָּמָר, יְחִידָתִי, מִיַּד אַחֲרֵי הַבְּרִית

נוֹסֵעַ אֲנִי לְקַאלוֹ – לָרַבִּי וְלַיָּרִיד!


 

הַשִּׁיר הָרְבִיעִי: חֲלוֹם תָּמָר בַּת־דָּן    🔗


כָּעֵת, מַלְאֲכֵי־שִׁיר – אַל תִּשְׁתּוֹבְבוּ,

בּוֹאוּ אֶל בֵּיִת אַבְּרִישׁ. – כָּךְ – סִגְרוּ הַדֶּלֶת;

וְהֵרָגְעוּ הַפַּעַם – וּבִמְנוּחָה שְׁבוּ,

נַסִּיחַ אֶת דַּעְתֵּנוּ מִכָּל הַבְלֵי־הַחֶלֶד.

סְבִיב מִטַּת־הָאֹשֶׁר חֶרֶשׁ הִצָּבְאוּ,

סְבִיב מֶרְכַּז־הַכֹּל: סָבִיב לְזֶה הַיֶּלֶד.

בּוֹאוֹ־נָא, הַבְחִינוּ, הִזָּהֲרוּ, בַּלָּאט –

נִסְתַּכֵּל בְּשֶׁקֶט בְּצִיץ זֶה הַקָּט.


“בְּצִיץ זֶה הַקָּט”? – מֵילָא, לָאו דַּוְקָא:

שִׁבְעָה קִילוֹגְרַמִּים – נַאֲמִינָה לְמֹאזְנָיִם!

אֵיךְ זֶה נְשָׂאַתּוֹ אִשָּׁה זוֹ הָרַכָּה

תִּשְׁעָה יַרְחֵי־לֵדָה, וְלֹא כָרְעָה בֵינְתָיִם?!

וְהַשְׁמֵעַ לא הִשְׁמִיעָה אַף קוֹל אֲנָקָה

בְּלִדְתָּהּ עֲנָק זֶה – רַחַם־רַחֲמָתָיִם!

יִרְקוּ־נָא לִסְגֻלָּה: בְּלִי עַיִן רָעָה,

אַךְ הָס! – מְדַבֶּרֶת הָאֵם הַמְאֻשָּׁרָה:


– “בּוֹא־נָא הֵנָּה, אַבְּרִישׁ, עַל יָדִי שֵׁב, פֹּה”

– “מָה, כּוֹתֶרֶת־חֵן? – דַּבְּרִי נָא, הִנֵּנִי!”

– "לֹא רָצִיתִי, אַבְּרִישׁ, לְסַפֵר עַד כֹּה,

שֶׁלֹּא תִּבָּהֵל לִי – – אַל –נָא תַּאֲשִׁימֵנִי –

בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן – לִפְנֵי הֻלַּדְתּוֹ

הַרְבֵּה מַתְּלָאוֹת גָּרַם לִי וַיְעַנֵּנִי?" –

– "לִפְנֵי הֻלַּדְתּוֹ?! – "כֵּן, אַל תִּתְמַהּ. – נָא שֵׁב. –

אַךְ אַל נָא תִּבָּהֵל, לּא סֵבֶל, לּא כְּאֵב!"


"בְּהִתְהַלְּכִי בָרְחוֹב – וְאַחַד־הַבִּרְיוֹנִים

"עַל יָדִי עָבָר וְקוֹל־גִּדּוּף הִשְׁמִיעַ –

"הוּא פִּרְכֵּס פִּתְאֹם בְכֹחַ־אֵיתָנִים

"וְאֶת גּוּפִי הַמָּט כְּשַׂק מָלֵא הֵנִיעַ. –

"שְׁאַל אֶת הַמְיַלֶּדֶת: הַאִם כָּל הַבָּנִים,

“הֵם כֻּלָּם כָּאֵלֶּה? ־ שְׁאַל־נָא אֶת מָרִיָּה”. –

אַבְּרִישׁ הִצְטַחֵק: ־ "וְאַת לֹא תֵדְעִי?

“הֵן מְיַלֶּדֶת אַתְּ, אוֹרִי וְיִשְׁעִי!”


"כֵּן, אֲנִי מְיַלֶּדֶת – אַךְ מִקְרֶה כָּזֶה

"שׁוּם אֵם לֹא סִפְּרָה לִי עַד הַיּוֹם עֲדַיִן;

"וּבְלִי כָל־סֵבֶל, אַבְּרִישׁ – פִּרְכֵּס כְּמוֹ שֶׂה,

“אֲשֶׁר בַּחֲלוֹם רָאִיתִי – אָז – לִפְנֵי חָדְשַׁיִם”. –

– “אֵיזֶה שֶׂה רָאִית?!” – "רָאִיתִי אָז טָלֶה,

“אֲשֶׁר שִׁחְרְרָהוּ שׁוֹר־פַּר בַּעַל־קַרְנָיִם”.

– שׁוֹר –פַּר בַּעַל־קַרְנָיִם?!" – "כֵּן – זֶה – בַּחֲלוֹם

“אֲשֶׁר חֻלְדָּה אָרְבָה לוֹ – וַיֹּפַע הוּא פִּתְאֹם”.


פְּנֵי אַבְּרִישׁ הִרְצִינוּ – מָה אִשְׁתּוֹ סָחָה?

– “תְּמָרִי, נֶחְמֶדֶת, מַה אַתְּ מְפַטְפֶּטֶת?”

– "אֲנִי לְךָ לא סִפַּרְתִּי – – הַשֶּׂה שָׁם מַר בָּכָה

"וְהַחֻלְדָּה שָׂרְטָה כְבָר בִּבְשָׂרוֹ שָׂרֶטֶת.

"אָז יָבוֹא הַפַּר – בְּחֵמָה שְׁפוּכָה –

"וַאֲנִי, שָׁם, אַבְּרִישׁ עוֹמֶדֶת וְנִבֶּטֶת. –

"הַחֻלְדָּה בָרְחָה – וְהוּא כְּדֹב שׁוֹקֵק,

"הָרַס אֶת – הַסּוּגַר וְאֶת הַשֶּׁה לִקֵּק.


אַבְּרִישׁ דֹּם הִקְשִׁיב – – גַּם הִיא חָלְמָה חֲלוֹם!

– “אֵיפֹה זֶה הָיָה?” – “שָׁם, עַל־יַד הַחֹרֶשׁ”. –

– “וְאַתְּ לֹא נִבְהַלְתְּ?” – "אֲנִי עָמַדְתִּי דֹּם

"וְלֹא אוֹּכַל לָזוּז, רַגְלַי כְּמוֹ הִכּוּ שֹׁרֶשׁ.

"הַפָּר פָּנָה אֵלַי – – וַיִּנְחַר – אָיֹם –

"הִבִּיט בִּי – וַיָּחֶל לָגֶשֶׁת אֵלַי חֶרֶשׁ –

"זֵעָה קָרָה כִסַּתְנִי – זֶה הָיָה אָיוֹם! –

"צָעַקְתִּי בְּלִי קוֹל – וָאִיקַץ מֵחֲלוֹם.


“אַחֲרֵי־כֵן” – “מָה אַחֲרֵי־כֵן? הַאִם הָיָה עוֹד?”

"כֵּן, שֵׁנִית חָלַמְתִּי, כַּעֲבֹר שְׁבוּעָיִם;

"אֶל תִּתְמַהּ כָּךְ, אַבְּרִישׁ, זֶה מוּזָר מְּאֹד:

"אֲנִי הִצְטַעַרְתִּי שֶׁנִּפְסַק בֵּינְתָיִם;

"לָכֵן שׁוּב חָלַמְתִּי – חֲלוֹם־הַבַּלָּהוֹת:

"הַפָּר נִגַּשׂ אֵלָי – אַךְ הִשְׁתַּחֲוָה אַפָּיִם.

נָהַם נְהוּם־אֲרֶשֶׁת, כִּמְדוֹבֵב בְּנִיב – –

"לִקֵּק אֶת שְׁתֵּי יָדַי – וַאֲנִי גֵרַדְתִּיו.


וּפִתְאֹם הוֹפִיעַ עֵדֶר כַּלְבֵי־צֹאן,

"נָבְחוּ בוֹ מִמֶּרְחָק, מִשָׁם בִּקְצֵה הָאָחוּ;

"הוּא רָקַע בָּרֶגֶל, נָחַר נַחֲרַת־אוֹן,

"נָשַׁף בָּהֶם אֵימִים, גִּידָיו לוֹ הִתְנַפָּחוּ;

"וּבִרְאוֹתָם כִּי זָז – הֵילִילוּ בְהָמוֹן

"וּלְכָל רוּחוֹת־עוֹלָם בְּבֶהָלָה בָּרָחוּ.

"וְהוּא בִשְׁתֵי קַרְנָיו נוֹגֵחַ אַחֲרֵיהֶם:

“עוֹקֵר עֲצֵי־הַיַּעַר וּמְמוֹתֵת בָּהֶם”


"כָּעֵת הָפַךְ הַיַּעַר מַחֲנֶה עָצוּם:

"כָּל אִילָן: אָדָם – גְּדוּד לְרִבּוֹתָיִם!

"לְהֶמְיַת־צְעָדָיו יִנֹּעַ כָּל הַיְקוּם

"וְשִׁירַת־נִצְחוֹנָם בּוֹקַעַת לֶב־שָׁמָיִם.

"וְלִפְנֵיהֶם – הַפָּר; אָיוֹם הוּא וְזָעוּם,

"וְעַל קַרְנָיו עֲטֶרֶת, כֻּלָּהּ זְהַב־פַּרְוַיִם.

"הוֹלֵךְ הַגְּדוּד יָשָׁר – – שָׁמַעְתִּי בְּאָזְנָי

“שִׁיר מִּלָּה אַחַת” – – “אוּלַי: ‘אֲדֹנָי’?”


“מֵאַיִן תֵּדַע, אַבְּרִישׁ? – חָלַמְתָּ גַּם אַתָּה?”

אַבְּרִישׁ מַחֲרִישׁ־דֹּם וּמְחַיֵּךְ עָלֶיהָ;

וְהִיא מַמְשִׁיכָה אָט: ־ "כָּכָה – וְעַתָּה,

עַתָּה צִפּוֹר הוֹפִיעָה – יָפֹזּוּ נוֹצוֹתֶיהָ.

מִמַּעַל לְרֹאשׁוֹ רִגְעַיִם שׁוֹטְטָה –

אַחֲרֵי־כֵן בֵּין קַרְנָיו הִצִּיבָה אֶת רַגְלֶיהָ. –

הֵחֵלָּה אַט לָשִׁיר – בְּקוֹל־בּוֹכִים, בַּחֲשָׁאי –

בְּיִלְלַת־קִינָה – בְּעֶצֶב: “אֲדֹנָי”. –


"וְשִׁירַת־יְלֵל זֹאת הִתְגַּבְּרָה עַל כֹּל,

"וְעַל־רֹאשׁ כָּל הַגְּדוּד כְּגֶשֶׁם מִשְׁתַּפֶּכֶת;

"אַחַר – כֻּלָּם אַחֲרֶיהָ קוֹנְנוּ בְקוֹל,

"וְכָל הַגְּדוּד כֻּלּוֹ פִּתְאֹם עָמַד מִלֶּכֶת;

"כָּעֵת הוֹפִיעַ הָרַבִּי, וּבְיָדו מִין עֹל –

"עֲטֶרֶת־הַזָּהָב תְפִלִּין שֶׁל־רֹאשׁ הוֹפֶכֶת –

"הַפָּר נִכְנָס בְּעֹל – הוֹמֶה – וְנֶאֱלָם־דֹּם – –

“פָּרַצְתִּי בִּבְכִי רָם – וָאִיקַץ מֵחֲלוֹם”.


אַבְּרִישׁ מַקְשִׁיב־נָם לוֹ לְצֵלַע־הַמִּטָּה:

חֲלוֹמוֹת־נָשִׂים לְחֵקֶר לֹא נִתָּנוּ;

"–’סוֹף אָדָם לָמוּת, סוֹף הַפָּר – שְׁחִיטָה'

“כָּכָה אָמַר פַּעַם הַמְּלַמֵּד שֶׁלָּנוּ”.

אָמַר – וּמִיָּד דִּמְדֵּם בּוֹ רֶגֶשׁ־חֲרָטָה:

" – טוֹב! כָּל חֲלוֹם יָפֶה, אִם זֶה פֹה עִמָּנוּ!

"תְּנִי לוֹ לֶאֱכֹל, בָּא זְמַן פַּת־שַׁחֲרִית,

“פַּטְּמִי אוֹתוֹ לָשֹבַע, חַזְּקִי אוֹתוֹ לַבְּרִית!”


 

הַשִּׁיר הַחֲמִישִׁי: יוֹסִילִי נִכְנַס בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ    🔗


שִׁמְחָתוֹ שֶׁל אַבְּרִישׁ הַפַּעַם גִּלְגְּלָה

חוֹבַת־אָב עַלָיו, שֶׁלֹּא יָדַע עֲדָיִן;

הַכֹּל בּוֹ הִסְתּוֹבֵב סְבִיב הַבְּרִית־מִילָה:

– "אֲסַדֵּר סְעֻדָּה, שֶׁלֹּא רָאֲתָה עוֹד עָיִן!

עֻגָּה שֶׁל סֹלֶת־צַחַר – כַּשֶּׁמֶשׁ בְּהִלָּהּ,

ׁוּפַשְׁטִידַת־דְּבַשׁ – וַחֲבִיּוֹנָה שֶׁל יָיִן! –

אַרְבָּעִים זָהוּב – סְכוּם לֹא קָטָן –

בָּרוּךְ תְּהֵא לָנֶצַח, מִיכַל הַשָּׂטָן'!"


אַךְ לֹא הוֹצִיא עֲדַיִן פְּרוּטוֹת־מִסְפָּר –

וְהִנֵּה – אוֹצָר – – הַפֶּה לְהַבִּיעַ יֵלֶא:

בֵּיצִים – דּוּרָה – קִטְנִית – פֵּרוֹת – וּמַשְׂאַת־בָּר

וְכָל מִינֵי־דַּיְסָה כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה!

הַאִם קָרָה פֹה נֵס? – לֹא: בְּנֵי־הַכְּפָר

כֻּלָּם יָבִיאוּ שַׁי לַיֶּלֶד בֶּן־הַפֶּלֶא.

כֻּלָּם מְאֻשָּׁרִים, אִם רַק בְּאֶצְבַּע

יִגְעוּ בְאֵם־הַיֶּלֶד – אוֹ רַק יַבִּיטוּ בָּהּ.


כֻּלָּם יָבִיאוּ שָׁי, יַגִּישׁוּ תְּשׁוּרָה,

הַכֹּל לְפִי עָנְיוֹ, הַכֹּל לְפִי יְכֹלֶת;

אַבְּרִישׁ מִסְתַּכֵּל – – וְהֵמָה בְשׁוּרָה

מְבִיאִים לַבַּיִת כָּל מִינֵי־מַכֹּלֶת;

אֵיךְ זֶה נִתְעַשְּׁרָה לְפֶתַע הַחֲבוּרָה?

אֱלֹהֵי־הַקַּבְּצָנִים! הִנֵּה: גַּם קֹמֶץ־סֹלֶת!

וְכָל אַחַת אוֹמֶרֶת מִלַּת־אִחוּל טוֹבָה,

וְכָל אַחַת מֻכְרַחַת לָצֵאת יְדֵי־חוֹבָה.


וּבֵינְתַיִם מִשְׁתַּזֵּר חוּט־הָאַגָּדָה,

וְהַמְסַפֵּר – כָּל רְמַ"ח אֲבָרָיו יָגִילוּ:

– "בְּרֶגַע שֶׁשָּׁמַעְנוּ אֶת קוֹל־הַחֲרָדָה,

"הַפַּעֲמוֹן נָדַם – – וּשְׁתֵּי נָשִׁים הִפִּילוּ!

"וְאֵם אַחַת צָעֲקָה מִתּוֹךְ חֶבְלֵי־לֵדָה:

“שׁוֹר־הַבָּר הוֹלֵךְ! – הוֹשִׁיעוּ! הוֹי! הַצִּילוּ!”

“–נוֹרָא!” מַסְכִּים לוֹ אַבְּרִישׁ, וְאֶל אִשְׁתּוֹ אוֹמֵר:

– הַלְּוַאי וְיָדַעְתִּי בַּמֶּה זֶה יִגָּמֵר?!


בַּמֶּה זֶה יִגָּמֵר?! – חַכֵּה־נָא, אַל תָּחִישׁ!

הִנֵּה – זֶה הַקָּטָן – בֶּאֱמֶת – מִפְלֶצֶת:

אֶת־חִתוּלוֹ קוֹרֵעַ כְּמוֹ קוּר־עַכָּבִישׁ

כָּל פַּעַם וָּפַעַם שֶׁעֲטִישָׁתוֹ פּוֹרֶצֶת! –

וְעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתָיו – קִלְשׁוֹנֵי גָבִישׁ,

אִמּוֹ הַמִּסְכֵּנָה, כֻּלָּהּ הִיא מְרֻצֶּצֶת. –

כַּמָּה זְמַן תוּכַל עוֹד לַחֲלֹץ לוֹ שַׁד?

הֵן כָּל־יוֹנֵק מַחֲזִיק שְׁדֵי־אִמּוֹ בַּיָּד! –


וּבִכְלָל מַרְאִים בּוֹ כָּל הַסִּמָּנִים:

לְכָל מִנְהַג־נִמּוּס פּוֹנֶה הַנַּעַר עֹרֶף;

מְסָרֵב לִלְבֹּשׁ כָּל־מַלְבּוּשִׁים חַמִּים,

וּבְקֹר אֲשֶׁר כָּזֶה, בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף!

פֶּתַע יִתְפָּרֵץ בְּזַעֲקַת־אֵימִים

וְעַד שֶׁלֹּא הֻסְכַּם לוֹ, מֵהֶמְיָתוֹ לֹא יִרֶף.

וּמַה יִהְיֶה בַבְּרִית? – אֱלֹהֵי־הָאָבוֹת!

אֵיךְ יְקַיְּמוּ בּוֹ אֶת מִצְּוַת־הַמִּצְווֹת?!


וְיוֹם הַבְּרִית הִגִּיעַ, הַכֹּל מוּכָן לַכֹּל,

בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְּרִישׁ חַג לָבָן כַּשֶּׁלֶג;

מִכָּל טוּב־הַכְּפָר, לִשְׁתּוֹת וְלֶאֱכֹל,

כָּל בְּנֵי־אַפָטוּ יֵשׁ לָהֶם פֹּה חֵלֶק.

וּמִמְּחוֹז צָרְעָה וְעַד גְּבוּל אֶשְׁתָּאֹל

שֵׂם “שִׁמְשׁוֹן” הַקָּט נוֹבֵעַ כְּמוֹ פֶּלֶג. –

הַבַּיִת, הֶחָצֵר מָלֵא אוֹרְחִים לָרֹב –

וְהִנֵּה הַמּוֹהֵל, הוּא בָא, לְמַזָּל טוֹב!


אַבְּרִישׁ וְאִשְׁתּו עָמְדוּ אוֹבְדֵי־עֵצָה,

אֵל אֱלֹהִים! – שָׁמְרֵנוּ מִכָּל פֶּגַע!

– “נִסִּית לְהַחְתִּילוֹ?” – "כֵּן, הוּא לֹא רָצָה.

לְכַבֵּל יָדָיו הוּא לֹא יִתֵּן אַף רֶגַע!

– “מָה יִהְיֶה? מִילָה, פְּרִיעָה, מְצִיצָה!” – –

– "לַמּוֹהֵל, לְמַעַן הַשֵּׁם, אַל תַּגִּיד אַף הֶגֶה!

פֶּן תִּרְעַד יָדוֹ מִתּוֹךְ חַלְחָלָה

וְיַעֲשֶׂה חֲלִילָה בְּרָכָה לְבַטָּלָה!"


בְּרָכָה לְבַטָּלָה? – לוּ רַק זֶה בִלְבַד!

בַּקָּהָל כֻּלּוּ הַחֲרָדָה רֹוַחַת,

כִּי פֶּרֶא־אָדָם זֶה, בְּרַגְלוֹ אִם יִבְעַט,

יָנִיס אֶת הַמּוֹהֵל עִם אִזְמְלוֹ בְיַחַד. –

רֶבּ זִיסְקֶה הַיָּשִׁישׁ, הוֹשַׁעְנָא שֶׁנֶחְבַּט,

לְקוֹל הַתַּרְנְגוֹל יִתְחַלְחֵל מִפַּחַד.

וּמָה אִם הַבָּחוּר יִפְרֹץ פִּתְאֹם בְּקוֹל?

– “הַכֹּל מוּכָן, ר' אַבָּא?” – “כֵּן, רָב זִיס, הַכֹּל!”


וְרַב זִיס הַשָּׂב אֶת־שַׁרְווּלוֹ מַפְשִׁיל,

בּוֹדֵק אֶת הָאִזְמֵל – וְנֶאֱנָח בִּדְחִילוּ;

מֵרִים אֵת יְמִינוֹ – בִּבְרָכָה מַתְחִיל – –

אַךְ מַה זֶה?! – הַנִּמוֹל אֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֲפִלּוּ?!

כְּאִלּוּ בְּחַיֵּיהוּ זֶה עִנְיָן רָגִיל –

דְּבַר־מַה יְפַטְפֵּט – וּפָנָיו יָגִילוּ!

הַמּוֹהֵל חוֹתֵךְ – – וְהוּא: יָדוֹ מַטֶּה,

וְאֶת זְקַן־הַזָּקֵן נוֹסֵס כְּמַטְאֲטֵא! – –


נוֹסֵס, מוֹשֵׁךְ, סוֹרֵק, בְּאֶצְבָּעוֹת מוֹלֵל –

שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מָרָט! – הַבִּיטוּ! – וְעוֹד שְׁתַּיִם!

הַקָּהָל הָרַב פָּרַץ בִּצְחוֹק צוֹהֵל,

כָּל־בֶּטֶן מִתְגַּלְגֶּלֶת, הִדְמִיעוּ הָעֵינַיִם!

רַ' זִיסְקֶה מִשְׁתּוֹמֵם, רַ' זִיסְקֶה הִתְבַּלְבֵּל – –

אָכֵן, עִנְיָן כָּזֶה לֹא אֵרַע לוֹ עֲדַיִן!

כַּמָּה הִכְנִיס בַּבְּרִית? – מָאתַיִם וּשְׁמוֹנָה!

אֶת שְׂעַר־זְקָנוֹ? – כָּעֵת, לְעֵת זִקְנָה?!


מָאתַיִם וּשְׁמוֹנָה זָכִיתִי סַךְ־הַכֹּל

לְהַכְנִיס בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ;

אַרְבָּעִים שָׁנָה נוֹשֵׂא אֲנִי בְּעֹל,

בְּעֹל־מִצְוָה זוֹ, בָּהּ שַׂעֲרוֹתַי הִלְבִּינוּ, –

“וְהִנֵּה בָּא זֶה” – – הִרְהֵר רַב זִיס בְּקוֹל –

"הִנֵּה שֵׁכָר בֶּן־חֹמֶץ! – אַי־אַי, לְמַה זָכִינוּ!

– “וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ – –?” – “יוֹסֵף, רַ' זִיס, יוֹסֵף!”

– הַצְּחוֹק מֵרִיעַ הָלְאָה – הָמוֹן עוֹד מִתְאַסֵּף. –


מִתְאַסֵּף, צוֹחֵק, לוֹצֵץ וּמִשְׁתּוֹלֵל,

– “שָׁמַעְתָּ? הוּא מָרַט אֶת הַזָּקָן בְכֹחַ!”

הֲמוֹן־הַבִּרְיוֹנִים הֵרִיעַ – וְהֵחֵל

יַלֵּל כַּחֲתוּלִים וְכִכְלָבִים לִנְבֹּחַ – –

– “הֶפּ הֶפּ! זֶה בֶן נוֹצְרִים!” – “זֶה לֹא בֶן יִשְׂרָאֵל!”

– “תְּנֵהוּ הֵנָּה, אַבְּרִישׁ!” – “הַקַמְנוּ לוֹ אַשּׁוּחַ!” – אַךְ

הִנֵּה גָּמַר רַב זִיס אֶת הַמְּלָאכָה –

ויוֹסִילִי פָּרַץ בְּגַעֲרַת־צְוָחָה! – –


וּמִי זֶה יַאֲמִין, שֶׁזֶּה קוֹל בֶּן־אָדָם?

שֶׁלּא קוֹל בֶּן־בָּקָר, כִּי אִם קוֹלוֹ שֶׁל־יֶלֶד?

הַבִּרְיוֹנִים נֶעְלְמוּ – אֵיפֹה הֵם?! – לַהֲדָם!

כְּנֵפֶץ הִתְפַּזְּרוּ לְכָל אַפְסֵי־הַחֶלֶד.

רַעַשׁ־הֶהָמוֹן כְּרֶגַע נֶאֱלָם –

הַנִּשְׁאָרִים קָפְאוּ – אֲחָזַתָּם בַּהֶלֶת.

רַב זִיס עָמַד תָּמֵהַּ: ־ "זֶה לֹא יֵאָמֵן!

שְׁמַעְתֶּם כֻּלְּכֶם?! הוּא עָנָה “אָמֵן”!"


אַבְּרִישׁ כְּבָר הֵחֵל לְהִתְרַגֵּל לַכֹּל;

נִסִּים וְנִפְלָאוֹת – שְׁטֻיּוֹת, הַכֹּל הֶבֶל!

הָעִקָּר הוּא: בֵּן! אֲשֶׁר יִשָּׂא בָעֹל,

אֲשֶׁר יַחְטֹב עֵצִים, אֲשֶׁר יִמְשֹׁךְ בַּחֶבֶל.

אִם שָׂדֶה לַחֲרֹשׁ, אִם סְלָעִים לָגֹל –

וַאֲשֶׁר לוֹ אַחַת: דָּגָן, אוֹ כְרִי שֶׁל זֶבֶל!

וְלֹא רַק מִתּוֹךְ אֹנֶס! – יַעֲבֹד בְּאַהֲבָה!

כִּי אוֹי לוֹ לָאָדָם, עוֹבֵד מִתּוֹךְ חוֹבָה!

הַכֹּל, הַכֹּל יַעֲבֹד – אֲשֶׁר עֲבוֹדָה שְׁמָהּ – –

רַק מַיִם אַל יִמְכֹּר בִּדְלִי בִפְרוּטָתַיִם!

הַאִם אֶפְשָׁר לִמְכֹּר אֲוִיר לִנְשִׁימָה?

אוֹ אֶת אוֹר־הַשֶּׁמָשׁ בִּשְׁבִיל הָעֵינָיִם?!

הַאֵין דֵּי בִּזָיוֹן, כִּי סוֹחֲרִים בָּאֲדָמָה,

כְּאִילּוּ הֵם עָשׂוּהָ, כְּמוֹ זוּג נַעֲלָיִם?!

וּמִי?! גַּבְרִיל־עַכְבָּר! – וְהַגְּרָף הַגִּבֵּן! –

חַכּוּ, יִגְדַּל בְּנִי! – – “פַּטְּמִיהוּ אֶת הַבֵּן!”


 

הַשִּׁיר הַשִּׁשִּׁי: יוֹסִילִי יוֹרֵד שְׁאוֹלָה – וְעוֹלֶה בְשָׁלוֹם    🔗


רְאִיתֶם, בְּנֵי־שִׁיר, הַבַּעַל בְּעַמּוֹ:

אֶת אַבְּרִישׁ בְּזִיווֹ, בַּשֶּׁפַע הַצָּנוּעַ;

אַךְ הוּא הֵן נָדַר נֶדֶר – כָּעֵת הוּא יְקִימוֹ,

יַעֲזֹב אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ לְמֶשֶׁךְ זְמַן יָדוּעַ.

וְאוּלָם אֲנַחְנוּ לֹא נִסַּע עִמּוֹ,

אֲנַחְנוּ נִשָּׁאֵר עַל־יַד הַמַּבּוּעַ:

עַל־יַד מַעְיַן־הָאֹשֶׁר. – אַל נָמוּשׁ מִכָּאן.

הִשָּׁאֲרוּ אִתִּי. – נִתְהֶה עַל הַקַּנְקַן.


הַקַּנְקַן מָלֵא הוּא. אָכֵן, זֶה מַשָּׂא!

וּמַה בּוֹ? שֶׁמֶן טוֹב? אוֹ יֵין־לַעֲנָה רוֹתֵחַ?

אֶת יוֹסִי הַקָּטָן הִשְׁכִּיבוּ בַּעֲרִיסָה,

שׁוֹכֵב בּוֹ הַתִּינוֹק, אַךְ גַּם מִתְמַתֵּחַ.

הִתְמַתַּח יוֹסֵף – – וּלְאַט־לְאַט הֲרָסָהּ.

הוּא לֹא בְּזָדוֹן – הוּא רַק רַגְלוֹ שׁוֹלֵחַ!

הָרַס אֶת הָעֲרִיסָה וַיְפָרְקָהּ כֻּלָּהּ,

צָרָה לוֹ הַמַּסֵּכָה וַיִּפְרֹק עֻלָּהּ!


עַל זֶה אִמּוֹ הֶחְלִיטָה אֶת עִקְּשׁוּתוֹ לִבְלֹם

וְחִשּׁוּקֵי־בַרְזֶל סְבִיב עַרְשׂוֹ הֵשִׂימָה;

– "כָּעֵת אִם לֹא תִישָׁן, כָּעֵת אִם לֹא תִּדֹּם,

בְּחֶבֶט־הוֹשַׁעְנוֹת אֲנִי אוֹתְךָ אַרְדִּימָה!"

יוֹסִילִי נִרְדָּם – – אַךְ הִנֵּה בַחֲלוֹם

חָזוּת־בְּרֵאשִׁית חָזָה, אֲשֶׁר אוֹתוֹ הִקְסִימָה – –

וּבְתַעֲנוּגוֹ הָרַב אֶת אֲבָרָיו חִלֵּץ,

וְעֶרֶשׂ־הַבַּרְזֶל חָרַק וְהִתְפַּלֵּץ. –

הוּא זָז – צָעַד – אֶקְפֹּץ – וַחֲסָל, סְלִיק! –

וְכָךְ גַּם עֶרֶשׂ זֶה לֹא אָרַך יָמִים. –

אֻלְּצָה הָאֵם לְקַחְתּוֹ עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ;

אַךְ מִי זֶה יוּכַל שְׂאֵת אַיִל זֶה תָמִים?!

לֹא עָבַר שָׁבוּעַ – עֻלְּפוּ כָל אֲבָרֶיהָ.

וַיִּוָּעֲדוּ יַחַד כָּל הַשְּׁכֵנִים –

הִזְמִינוּ עֲגָלָה, הֵבִיאוּ אוֹתָהּ אֵלֶיהָ:

– “הֵילִיכִי, תָמָר – – זֶה לָךְ מַתָּנָה!”

– “וּמִי יִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ.” – “תָּיִשׁ בֶּן שָׁנָה!”


“יֵשׁ לַכּוֹמָר תַּיִשׁ – מַה כָּאן הַמּוּזָר?”

"תָּיִשׁ בַּעַל זָקָן – פַּעֲמוֹן עַל צַוָּארֵהוּ;

"קַרְנַיִם לוֹ פְאֵר, רֹאשֵׁהוּ מְנֻמָּר,

“הוּא יִמְשֹׁךְ בְּעֹל וְגַם יִשְׁמֹר עָלֵיהוּ” –

וְכַךְ הָיָה: הַתַּיִשׁ מָשַׁךְ וְגַם שָׁמַר,

שֶׁאִישׁ בְּעֵין־הָרָע, חָלִילָה, לֹא יַכֵּהוּ:

הַתַּיִשׁ הִתְחַלְחֵל – הַפַּעֲמוֹן צִלְצֵל –

וְהַנִּגָּשׁ נִבְהַל – וְנֶעְלַם כַּצֵל. –


כָּכָה הִתְנַשֵּׂא עַל רֶכֶב־הַבַּרְזֶל

יוֹסִילִי קֻנְדֵּס בֶּן לֹא־כְלוּם וָרֶבַע;

לְפָנָיו – הַתַּיִשׁ, צוֹעֵד לוֹ וְאוֹזֵל

בְּכָל גְּאוֹן־מַלְכוּת, יוֹם־יוֹם בְּטַיִל־קֶבַע. –

יוֹסִילִי שׁוֹכֵב וּבִתְבוּנָה פוֹזֵל

עַל יָמִין וּשְׂמֹאל בְּהַדְרַת־הַטֶּבַע.

מֵאֲחוֹרֵיהֶם – לִפְעָמִים תָּמָר,

וְלִפְעָמִים מָרִיָּה הוֹלֶכֶת עַל מִשְׁמָר.


וְיוֹם אֶחָד בָּהִיר צוֹעֶדֶת הַכְּבוּדָה,

עוֹלָה עַל הַגִּבְעָה, בְּלִוְיַת מָרִיָּה;

פִּתְאֹם הִתְהַפְּכָה הַמִּרְכֶּבֶת עַל צִדָּה – –

יוֹסִי מִתְגַּלְגֵּל – – אֶל תּוֹךְ הַבָּקִיעַ – –

מָרִיָּה הִתְפָּרְצָה בְנַאֲקַת־חֲרָדָה –

וּלְמַעְלָה – אַבְּרִישׁ עִם סוּסָתוֹ הוֹפִיעַ. –

לֹא אֶת בְּנוֹ הִכִּיר, כִּי אֶת הַזְּקֵנָה,

וּכְרֶגַע זִעְזְעָה בוֹ כָּל הַסַּכָּנָה.


חִישׁ קָפַץ כָּאֲרִי – אַךְ לַשָּׁוְא קָפָץ,

הַתִּינוֹק נֶעְלָם בְּתוֹךְ הַנָּקִיק לְמָטָּה –

אַבְּרִישׁ הִסְתַּמֵּר – – “הַתִּינוֹק נִפָּץ!” –

כָּל חַיָּיו חִזְּזוּ בוֹ מִיַּלְדוּתוֹ עַד עַתָּה. – –

– "אִי! כָּעֵת הֲבִינוֹתִי! אַתָּה בְמוֹתִי תֶחְפָּץ,

"וְלָכֵן, אֵל־נְקָמוֹת, לָכֵן לִי בֵן נָתַתָּ!

"אָרוּר! – – אַךְ לֹא אֶקֹּב. – וּבְכֵן כָּל זֶה לִי בָא

“יַעַן כִּי מָכַרְתִּי אֶת עוֹלָם־הַבָּא!” –


קָפוּא עוֹמֵד כַּךְ אַבְּרִישׁ – מַקְשִׁיב אֶל הַנָּקִיק –

שֶׁקֶט – דְּמָמָה – מִתַּחַת שָׁם אֵין הֶגֶה.

בְּרֶגַע זֶה רָאָה: כָּל חַיָּיו לָרִיק,

לֹא כְדַי לִחְיוֹת – לֹא כְדַי – אַף רֶגַע.

הֵצִיץ לְמַטָּה – – מָה?! – עַל פָנָיו אוֹר־נָגַהּ!

– “תָּמָר! – מָרִיָּה! – חָי!” – צוֹהֵל הוּא וְצוֹעֵק – וְיוֹסִי

בְּחֵיק־הַטֶּבַע שׁוֹכֵב וּמִצְטַחֵק. –


אַבְּרִישׁ הִתְסַּחְרֵר – אַחֲרֵי־כֵן יָשַׁב,

וּמְלֹא כָל קוֹמָתוֹ שָׁכַב וְהִשְׁתַּטֵּחַ;

מָרִיָּה נֵעוֹרָה – רוּחָהּ אֵלֶיהָ שָׁב –

שׁוֹמַעַת אֶת קוֹל אַבְּרִישׁ בּוֹכֶה וּמִתְיַפֵּחַ.

פּוֹרֶצֶת בִּילָלָה – אַךְ הוּא מוֹחֶה פָנָיו:

– לֹא, מָרִיָּתִי, אֲנִי – אֲנִי – שָׂמֵח: –

הֵצִיצָה אֶל הַתְּהוֹם: “יַקִּירִי! – הוּא חָי!”

וּמְמַהֶרֶת חִישׁ לָרֶדֶת אֶל הַגָּיְא.


אַךְ אַבְּרִישׁ הִקְדִימָהּ, חִישׁ־רָץ אֶל הַתְּהוֹם –

הָרִים אֵת קֻנְדְּסוֹ מִתּוֹךְ חַגְוֵי־הַבֶּקַע:

– "אִם גַּם פֹּה ‘בַּשְּׁאוֹל’ נִשְׁאַר בְּךָ מְתוֹם –

שׁוּם רַעַם, חֲבִיבִי, לָנֶצַח לֹא יַכֶּךָ!"

הֵנִיף אוֹתוֹ לְמַעְלָה כְּלַפֵּי שְׁמֵי־רֹם:

– "עַל זֶה, אַתָּה, אֵל־חֶסֶד, לְעוֹלְמֵי־עַד אוֹדֶךָּ!

הַרְבֵּה נִסִּים אֵרְעוּ לִי, כַּךְ מְפַטְפְּטִים,

אַךְ זֶה, אִם נֵס, אִם לֹא – בָּזֶה לְךָ אַאֲמִין!


נָשָׂא אוֹתוֹ הַבַּיְתָה – וַיְסַפֵּר הַכֹּל

לְאִשְׁתּוֹ תָמָר, אֲשֶׁר מְאֹד הֻפְתָּעָה:

– “אָנָה זֶה נָפָל?! הַאֶל בִּקְעַת־הַשְּׁאוֹל”

– “כֵּן, תָּמָר, שְׁאוֹלָה!” – “כָּזֹאת כְּעוֹד לֹא נִשְׁמָעָה!”

אַבְּרִישׁ מַחְזִיקוֹ – – וּמִיָּד מַרְגִּישׁ בְּעֹל – –

– "קְחִי אוֹתוֹ – – הִרְבֵּיתִי לָלֶכֶת וָאִלָּאָה – – "

תָּמָר לוֹ צָחֲקָה: "לּא חָלְשְׁךָ גָּרַם –

“בִּנְךָ זֶה – בְּלִי־עָיִן! – עֶשְׂרִים קִילוֹגְרָם!”


וּמִיָּד הִתְחִילָה לִשְׁפֹּךְ לוֹ אֶת לִבָּהּ,

צָרוֹת עֲלֵי צָרוֹת וְהֶרֶס אַחֲרֵי הֶרֶס;

מַכְאוֹבִים יִגְרֹם לָהּ בְּכָל מַגַּע־אֶצְבַּע,

כָּל גּוּפָהּ עָלֶיהָ נֵטֶל שִׁבְרֵי־חֶרֶס.

– "פַּעַם הִשְׁתַּעֵל – נֵרוֹת שַׁבָּת כִּבָּה,

"פַּעַם הִתְמַתַּח – וַיַּחַץ אֶת הָעֶרֶשׂ.

"הַכֹּמֶר הֵבִיא לוֹ בְּמַתָּנָה בֶן־צָב –

לֹא עָבְרוּ רְגָעִים – וְנִשְׁפְּכוּ מֵעָיו!"


"וְכַאֲשֶׁר חָלַשְׁתִּי מְאֹד מֵהַנָּקָה,

מְסַרְתִּיו לְאַנְצְיָה, זוּ שֶׁנִּתְאַלְמָנָה;

וְאַךְ חָלְצָה לוֹ שַׁד – פָּרַץ בִּזְעָקָה,

כִּמְעַט שֶׁהִשְׁמִיטַתּוּ – וְצָעֲקָה: הוֹשַׁעְנָא!

נַסֵּיתִי עַם ז’וֹפִיָּה – הִמְרִיחַ לָהּ מַכָּה,

נִסִּיתִי עַם בַּת־פֶּטְרָא – אַל תִּשְׁאַל, רַחֲמָנָא!

הַכֹּמֶר אָמַר לִי: קְחִי בַת־יְהוּדִי!

הִזְמַנְתִּי אֵת יוֹכֶבֶד – וְהוּא יוֹנֵק כִּגְדִי. –


שׁוֹמֵעַ כָּל זֹאת אַבְּרִישׁ, נַפְשׁוֹ בּוֹ שְׂמֵחָה:

– "אֲנִי אוֹמֵר, תָּמָר, לֹא פָּשׁוּט הַיֶּלֶד!

"בִּקַּרְתִּי אֶת הָרַבִּי, אָצַל לִי בְרָכָה,

"הָלַכְתִּי – אַךְ הָיִיתִי כְבָר עַל־יַד הַדֶּלֶת,

"אוֹמֵר לִי הַקָּדוֹשׁ: תִּקְנֶה לְךָ סְיָחָה

"וְהִזָּהֵר, אִם הִיא נוֹשֶׁפֶת וְצוֹהֶלֶת. –

"בִּנְךָ יִרְכַּב עָלֶיהָ וְגַם עַל בְּכוֹרָה –

“וּשְׁמֹר עָלָיו הֵיטֵב, הוּא יַאְדִּיר תּוֹרָה!”


"כָּעֵת אֲנִי מֵבִין אֶת הָאַזְהָרָה!

"בְּבוֹאִי – נָשָׁפָה, צָהָלָה, וּבָעָטָה – –

"פִּתְאֹם אֲנִי שׁוֹמֵעַ זְעָקָה מָרָה,

"וַאֲנִי רוֹאֶה: הַיֶּלֶד מִתְגַּלְגֵּל לְמָטָּה! –

"אָכֵן, הִיא הִזְהִירַתְנִי עַל בּוֹא הַצָּרָה,

“וַאֲנִי לֹא הֲבִינוֹתִי – אֶהֱיֶה זָהִיר מֵעָתָּה!”

נִגַּשׂ אֶל הַסּוּסָה, טָפַח לָהּ עַל הַגָּב:

– “מֵהַיּוֹם, בִּתִּי, לֹא תִצְהֲלִי לַשָׁוְא!”

 

הַשִּׁיר הַשְּׁבִיעִי: יוֹסִילִי בוֹלֵם פֶּגַע רָע    🔗


הָס, מַלְאָכוֹנִים! – חַכּוּ־נָא רֶגַע קָט;

שְׁבוּ־נָא, כָּךְ, בְּסֵדֶר; אִסְפוּ אֶת הַכְּנָפָיִם;

אַל לָנוּ לִלְהֹט אַחֲרֵי מַעֲשֵׂי־מְעָט

שֶׁל יוֹסִי הַפָּעוּט, עוֹלֵל יוֹנֵק־שָׁדָיִם.

הֵן אָדָם כָּמוֹהוּ רַק יַבִּיט בִּשְׁאָט

עַל תְּהִלּוֹת כָּאֵלֶּה – אֲחִיזַת־עֵינָיִם!

וַדָּאִי כִּי בּוּז יָבוּז בַּבִּטּוּל־הַיֵּשׁ

לַאֲשֶׁר פָּעַל לִפְנֵי הֱיוֹתוֹ בֶּן־שֵׁשׁ.


הַאִם כְּדַאי לִזְכֹּר, כִּי כְבֶן־שָׁנָה

כָּל כְּלִי־כָבוֹד תָּמִיד נִשְׁבַּר תַּחְתֵּיהוּ!?

אוֹ: כִּי בֶן־שְׁנָתַיִם הִצִּיל אֶת הַיּוֹנָה

מִצִּפָּרְנֵי־שׁוּעָל, צָדָהוּ וַיְּשַׁסְּעֵהוּ!?

אוֹ: בֵֶּן שָׁלֹשׁ וָחֵצִי אֶת כָּל הַכְּפָר פִּנָה

מִכַּלְבֵי־הַפֶּרֶא בָּאֶבֶן בְּקַלְעֵהוּ!?

אוֹ אוּלַי נִמְנֶה לְמַעֲשֶׂה־גְבוּרָה,

כִּי בֶן־חָמֵשׁ הִכְנִיעַ כָּל “שֶׁקֶץ” בְּשׁוּרָה!?


כִּי עַד אָז גִּדְּפוּ יַלְדֵי הָעֲרֵלִים

אַחֲרֵי כָל יְהוּדִי בְאֶפֶס כָּל מַפְרִיעַ;

וּמֵאָז הִכָּה בָהֶם – אַט מְמַלְּלִים

וְחֶרֶשׁ יִתְלַחֲשׁוּ, עֵת יוֹסִילִי יוֹפִיעַ. –

עַד שֶׁלְּבַסּוֹף עִם כֻּלָּם הִשְׁלִים,

וְהֵמָּה גְּדוּדוֹ, בְּשֶׁבַח לוֹ יָרִיעַ. –

הַאִם כָּל־זֶה כְּדַאי לִשְׁזֹר מִמֶּנוּ זֵר

וּלְרַנְּנוֹ בְּרַעַשׁ בִּנְגִינַת־פָּזֵּר?!


לֹא אֶרְאֶלוֹנִים, הִכּוֹנוּ לְדִלּוּג,

מִתְחוּ שְׁרִירֵיכֶם, פִּרְשׂוּ אֶת הַכְּנָפַיִם:

אֲנַחְנוּ נְדַלֵּג עֲלֵי רְבוּתוֹת־שׁוּק,

שֶׁהֵן לֹא לְכָבוֹד לְאַנְשֵׁי־בֵינָיִם.

קוֹרְאֵינוּ לֹא הָמוֹן, הַנֶּעֱנָג תַּעֲנוּג

בְּמַעַלְלֵי־לוּלְיָן בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם!

כָּכָה. – וְכָעֵת פִּצְחוּ בְמַקְהֵלָה,

הֵחָרְזוּ תְאוֹמִים, אֶרְאֵל וְאֶרְאֶלָּה!


אַךְ – מָה קוֹל זֶה שָׁם? הֲקּוֹל הַסְּיָחָה?

כֵּן, אַזְהָרָתָהּ צוֹהֶלֶת וְנוֹשֶׁפֶת. –

הִבִּיטוּ־נָא, אֵיךְ אַבְּרִישׁ עוֹמֵד וּמְחַכְּכָהּ

בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתָיו כְּמוֹ בִמְקַרְצֶפֶת.

מְלַטֵּף לָהּ וְשׁוֹאֵל: ־ "מַה קוֹל הַצְּוָחָה?

מָה יֵשׁ, הַדְרָתִי? שׁוּב צָרָה נִשְׁקֶפֶת?" –

לוּ כָמוֹהָ אַבְּרִישׁ חוֹנַן בְּלֶב־נָבִיא,

לַ“חֶדֶר” שֶׁבַּכְּפָר הָיָה אָז רָץ כַּצְּבִי.


הָפֶּגַע הָרִאשׁוֹן בַּ“חֶדֶר” הִתְפָּגָע:

יוֹסִילִי בֶּן־שֵׁשׁ הֻכְנַס בְּעֹל־שָׁמָיִם.

הָרַבִּי־הַמְּלַמֵּד, ‘רַב’ זַלְמֶה הַמְשֻׁגָּע',

כְּבַר מִתְּמוֹל־שִׁלְשֹׁם חָרַק עָלָיו שִּׁנָּיִם. –

‘רַב זַלְמֶה הַמְטֹרָף’ – שֶׁכָּל חַגּוֹ: חַגָא

בִּגְלַל אִשְׁתּוֹ דְּבוֹסִיָה “בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ עֵינָיִם”

שְׁתֵּיהֶן הִיא עוֹצֶמֶת, נִגֶּשֶׁת לְקָרְבָּן,

וְהַשְּׁלִישִׁית: הָאַף, פִּגְיוֹן הוּא, מְלֻבָּן.


כָּכָה הִיא נִגֶּשֶׁת – וְהוּא לֹא נָע, לֹא זָז,

עֲצוּמַת־עֵינַיִם וְּלטוּשַׁת־אַף בְּזָעַם;

פִּיהָ – חֲשׂוּךְ שִׁנַּיִם, אַךְ אַפָּהּ הָעַז

נִחָת בּוֹ עֲדֵי־נֶפֶשׁ, בְּשֶׁצֶף וּבְנַהַם.

רַב זַלְמֶה הַמִּסְכֵּן, אָדָם יָקָר מִפָּז,

עוֹמֵד וּמִצְטַמְצֵם, מֻכֶּה חֲזִיז וָרַעַם.

נִכְפֶּה בְחִיל וָרַעַד, נָטוֹחַ אֱלֵי־קִיר,

כְּצִפּוֹר אֻמְלֶלֶת, שֶׁנֶּשֶׁר לָהּ יַאֲבִיר.


כְּצִפּוֹר אֻמְלֶלֶת – עַד יֵחָלֵץ מִצָּר,

עַד אֲשֶׁר נִמְלַט מִצִּפָּרְנֵי־הָעַיִט;

אַךְ אוֹי לוֹ לָאָדָם, אֲשֶׁר לְיָדוֹ נִסְגָּר

אַחֲרֵי אֲשֶׁר רַב זַלְמֶה הֵגִיחַ מִן הַבַּיִת!

לְעֵת כָּזֹאת הוּא רָץ אֶל תַּלְמִידָיו יָשָׁר

וְאֶת כָּל אֶבְרֵיהֶם כָּתֹשׁ יִכְתֹּשׁ כַּזָיִת. –

אֶת כָּל כֹּחוֹ יַזְעִים, אֶת כָּל אוֹנוֹ הַמָּט:

יַכֶּה, יִמְרֹט, יַחְבֹּט וְגַם יִצְבֹּט כִּצְּבָת.


אַךְ אִם לְעֵת־עֶרֶב דְּבוֹסִיָה תִּשְׁפְּטוֹ,

כִּכְלוֹת שְׁעוֹת הַ“חֶדֶר” אִם קֶצֶף תְּמַלְאֵהוּ,

אֲזַי יִסְעַר הַחוּצָה – בִּמְלֹא כָּל עֶבְרָתוֹ

יָרוּץ לַאֲשֶׁר רוּחָהּ שֶׁל דְּבוֹסִיָה יִשָּׁאֵהוּ –

אֲזַי יוֹדְעִים כֻּלָּם: תְּזָזִית אוֹחַזְתּוֹ

וְדֶרֶךְ יְפַנּוּ לוֹ, וְאֵין אִישׁ יְעַכְּבֵהוּ.

יוֹדְעִים הֵם: זוֹ מָחֲלָה – אַךְ אֵין אֲשֶׁר יֵדַע,

כִי מִנִּשּׂוּאָיו בָּאַתְהוּ, וְלֹא מִלֵּדָה!


כָּכָה הִסְתָּעֵר בְּיוֹם־עָבוֹת אֶחָד

אֶל תּוֹךְ בֵּית־מִדְרָשׁוֹ – ודְּבוֹסִיָה בוֹ בוֹעֶרֶת;

הֵרִיק אֶת זָעְמוֹ, מָרַט, צָבַט, סָחַט,

אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, בְּכֹחַ, בְּמִגְעֶרֶת. –

יוֹסִילִי מַבִּיט, עוֹמֵד לוֹ לִבְלִי־חָת,

עֵינָיו יוֹרוֹת זִקִּים וְכֻלּוֹ אוֹמֵר מֶרֶד.

– “וְאַתָּה תַּכְשִׁיט?!” – אוֹמֵר לוֹ הַמְּלַמֵּד –

“מָה אַתָּה מַבִּיט?! מָה אַתָּה עוֹמֵד?!”


דָמוֹ שֶׁל יוֹסִילִי מַכֶּה בוֹ גַל עַל גָּל,

וְהַמְלַמֵּד קָרֵב – כְּשַׁחַל אֱלֵי טֶרֶף;

יוֹסִילִי רוֹאֶה: אֶצְבַּע – – וַאֲגֻדָּל – –

לֹא פַחַד אֲחָזוֹ, כִּי שִׂנְאַת־עַד מִקֶּרֶב –

לָפַת אֶת הַשֻּׁלְחָן, הֵרִים אוֹתוֹ אֶל־עָל

וַיּזְרְקוֹ בַדֶּלֶת בְּזַעֲקַת־אוֹן: “הֶרֶף!” –

קוֹל־נֶפֶץ אַדִּיר – נֻפְּצוּ גַם שְׁנֵיהֶם,

בַחוּץ יְלֵל־כֶּלֶב, אֲשֶׁר נִפְצַע מֵהֶם.


מִשְׁתּוֹמֵם רַב זַלְמֶה וְאֵינוֹ מַאֲמִין,

כְּאִילּוּ הִיא, דְּבוֹסִיָה, אֶת־לְשׁוֹנוֹ הֵדִימָה;

ויוֹסִילִי מוֹסִיף בְּקוֹל־בּוֹכִים מַלִּין:

– “אוֹתִי אֵין צוֹבְטִים! – אֲסַפֵּר לְאִמָּא!” –

מֹחוֹ שֶׁל רַב זַלְמֶה מִתְקַשֶּׁה הָבִין:

כְּזֹאת הוּא לֹא שָׁמַע עוֹד מִיָּמִים יָמִימָה!

תַּלְמִיד תִּינוֹק בֶּן־שֵׁשׁ – זֶה לֹא יֵאָמֵן! –

וְעוֹד הוּא ‘יְסַפֵּר’! – וְעוֹד הוּא מִתְאוֹנֵן!


רָב זַלְמֶה רָץ אֶל אַבְּרִישׁ, הִתְאוֹנֵן מָרָה,

פָנָיו הַמְזֻקָּנִים הֶחְוִירוּ תּוֹךְ הָאֹדֶם. –

פֶּתַע נִזְכַּר אַבְּרִישׁ בְּנַחֲרַת־הָאַזְהָרָה

אֲשֶׁר סְיָּחָתוֹ הִזְהִירַתּוּ קֹדֶם! –

– "אֵין דָּבָר, רַב זַלְמֶה, זֶה כֹּחַ־הַתּוֹרָה!

“אוֹ אוּלָי צְבַטְתּוֹ? – סִנְקַרְתָּ לוֹ בַחֹטֶם?”

רַב זַלְמֶלִי גִמְגֵּם: ־ “אֲנִי – כְּלוֹמַר – אֲנִי” – –

“לֹא מַכּוֹת, רַב זַלְמֶה – הַרְבֵּץ תּוֹרָה לִבְנִי!”


רַב זַלְמֶלֶה מִסְכֵּן, אָסוֹן זֶה הַמְגֻשָּׁם,

שִׁנָּיו מְחַצְּצוֹת, כְּאִלּוּ אָכַל בֶּסֶר:

– "אָנֹכִי, רַ' אַבְּרִישׁ – לֹא בִי הָאָשָׁם –

"אִשְׁתִּי – – מִנִּי נוֹתַחַת גֶּזֶר אַחֲרֵי גֶּזֶר!

תַּלְמִידַי – – בַּצַּר לִּי – אָטִיחַ לְרֹאשָׁם – –

אֵין לִי, אֵין לִי, אַבְּרִיש, כְּנֶגְדָהּ כָּל עֵזֶר!"– –

וּבַפֶּתַח – יוֹסִי; אֶת־הַשִּׂיחָה קָלַט,

הִסְתַּתֵּר – אַחֲרֵי־כֵן הָלַךְ אַחֲרָיו בַּלָּאט.


הָלַךְ אַחֲרֵי רַב זַלְמֶה, רוֹצֶה הוּא לִרְאוֹת,

מִי הִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בּוֹ כַךְ מוֹשֶׁלֶת? –

צַעַד אַחֲרֵי צַעַד לִוָּה אוֹתוֹ בְסוֹד,

וְשָׁם עַל־יַד בֵּיתוֹ נִשְׁאַר אַחֲרֵי הַדֶּלֶת. –

פִּתְאֹם הוּא שׁוֹמֵעַ בּוֹקְעִים קוֹלֵי־קוֹלוֹת,

קוֹלוֹת אִשָּׁה צוֹרַחַת, יוֹרֶקֶת וּמְקַלֶּלֶת – –

יוֹסִילִי נִגַּשׂ לְאַט אֶל הַחַלּוֹן,

מֵצִיץ שָׁם וּמַבִּיט – – הַכֹּל כְּמוֹ בַחֲלוֹם.


בְּדִיּוּק! הַכֹּל כְּמוֹ חָזוּת־חֲלוֹם!

כְּאַגָּדַת־שֵׁדִים אֲשֶׁר סִפְּרָה אוּלֶנָה;

מְכַשֵּׁפָה רָעָה בַּעֲלַת־אַף אָדֹם,

אֲשֶׁר הַיְלָדִים כֻּלָּם פּוֹחֲדִים מִמֶּנָּה.

וְיֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲרִים בְּמִסְתָּרִים לִנְקֹם:

בְּצוּרַת־אָדָם, שֶׁאִישׁ לֹא יַכִּירֶנָּה – –

וְזוֹ בִידֵי הָרַבִּי עֲלֵינוּ תִּשְׁתַּלֵּט! –

חַכִּי־נָא, אֲרוּרָה, תְּפַשְׂתִּיךְ כָּעֵת!


יוֹסִילִי נִכְנַס – וּכְחֶתֶף חִישׁ

מֵאָחוֹר הוֹדֵק לָהּ אֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ –

כְּרֶגַע יְחַבְּקָהּ – וְלֹא בְכֹחַ־אִישׁ! –

וּכְשַׂק בֻּלְבּוּסִין עַל שֶׁכֶם יִשָּׁאֶהָ –

וּכְבָר הִיא בָּרְחוֹב – וּכְבָר עַל הֶחָרִישׁ,

וּכְבָר עַל הַנָּקִיק לְמַעְלָה יְנִיפֶהָ – –

– "כָּעֵת תִּדְּרִי לִי נֵדֶר: יְלָדִים לֶאֱהֹב –

וְלֹא – אַשְׁלִיכֵךְ שָׁמָּה, אֶל־תּוֹךְ הַשְּׁאוֹל – וְסוֹף!"


דְּבוֹסִיָה נֶאֱבֶקֶת בְּכָל כֹּחָהּ הַדַּל,

בּוֹכָה וּמִתְפַּתֶּלֶת, אוֹרֶרֶת וְצוֹוַחַת;

– “תִּדְּרִי, אוֹ לֹא תִדְּרִי?! – אָשִׂים אוֹתָךְ לְאַל!”

מְנוֹפְפָהּ לְמַעְלָה עַל עֶבְרֵי פִי־פַחַת.

וְיוֹסִי לֹא רָאָה: מֵאֲחוֹרָיו קָהָל,

שֶׁהִתְאַסֵּף בֵּינְתַּיִם סָבִיב לִבְאֵר־שַחַת,

הָמוֹן שֶׁבָּא אַחֲרָיו, צוֹחֵק לְהִתְפַּלֵּץ:

– “אַךְ זֶה־הוּא הַקֻּנְדֵּס!” – “אַךְ זֶה הוּא הַלֵּץ!”


כֵּן, לָהֶם הוּא לֵץ – אַךְ לִדְּבוֹסִיָה: שֵׁד;

וְיוֹסִי בְּאַחַת, הוּא לֹא הִרְפָּה אַף רֶגַע.

– “טוֹב! – אֲנִי נוֹדֶרֶת!” – "וְגַם אֶת הַמְּלַמֵּד

“לֹא תְּקַלְּלִי עוֹד, לֹא תּוֹצִיאִי הֶגֶה!”

– “טוֹב! – חֲדָל! אוֹי, דָּי!” נִשְׁמַע קוֹלָהּ כְּהֵד.

וּמִי שֶׁהוּא צוֹהֵל: “בָּלַמְתָּ אֶת הַפֶּגַע!”

יוֹסִי הֶעֱמִידָהּ, וְהִיא גָנְחָה בִּבְכִי –

– “אָמַרְתְּ: ‘אֲנִי נוֹדֶרֶת!’ וּבְכֵן, לֹא תִּשְׁכְּחִי!”.


רַגְלָיהָ שֶׁל דְּבוֹסִיָה מִלְּטוּהָ – לַהֲדָם!

בָּרְחָה בְכָל הַכֹּחַ, כְּמוֹ נוֹרְתָה מִקֶּשֶׁת. –

פִּתְאֹם רוֹאֶה יוֹסִי: אִמּוֹ עוֹמֶדֶת שָׁם,

עוֹמֶדֶת, מִסְתַּכֶּלֶת – וְאֵינָהּ נִגֶּשֶׁת – –

בִּשְׁתִיקָתָהּ מַרְגִישׁ אֶת כֹּבֶד־הָאָשָׁם –

מַבִּיט בָּהּ וְאוֹמֵר בְּקוֹל בְּכִיָּה נִרְגֶּשֶׁת:

– "תָּמִיד מְגָרָה אֶת הָרַבִּי הַמִּסְכֵּן,

הוּא – וְהוּא – אוֹתָנוּ – צוֹבֵט הוּא אַחֲרֵי כֵן!


אִמּוֹ עוֹד לֹא הִסְפִּיקָה מִלָּה לוֹ לֵאמֹר,

וְהִנֵּה הוּא רָץ אַחֲרֵי הַשֵּׁד מִשָּׁחַת;

אוּלָם לֹא הִדְּבִּיקָהּ; ־ הֲיַדְבִּיק בֶּן־צִפּוֹר –

לִילִית, אֲשֶׁר מִשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ בּוֹרָחַת?! –

הֵן לֹא רַק זְרוֹעוֹ מִלְאָה אוֹתָהּ מָגוֹר,

כִּי גַּם תֹּם־הַיֶּלֶד הִפִּיל עָלֶיהָ פָּחַד.

– “זֶה לֹא יֶלֶד סְתָם – – זֶה רוּחַ אֵיתָנִים” –

וּבְהַגִּיעָהּ הַבַּיְתָה, נָפְלָה שָׁם אֵין־אוֹנִים.

רַב זַלְמֶה הִתְחַלְחֵל – רָצָה לְעוֹרְרָהּ,

אַךְ לִנְגֹּעַ בָּהּ לֹא מָצָא בּוֹ אֹמֶץ. –

מִהֵר מַהֵר הַחוּצָה – רָמַז רִמְזֵי־צָרָה –

אוֹשְׁשַׁתָּהּ אוּלֶנָה בִרְסִיסֵי טַל־חֹמֶץ.

וְּבִהְתעוֹרְרָה – אִישׁ לֹא הִכִּירָהּ:

יוֹנַת־אֵלֶם, כֶּבֶשׂ, שֶׁלֹּא תַשְׁמִיעַ שֶׁמֶץ. –

וּבְחַיַּי רַב זַלְמֶה חָל שִׁנּוּי כַּבִּיר:

בֶּן־אָדָם בְּצֶלֶם! לֹא צֵל נִלְחָץ אֶל קִיר.


וָאֵם יִקְרֶה לְפֶתַע וּדְבוֹסִיָה פוֹצָה פֶּה,

לוֹחֲשִׁים לָהּ: “יוֹסִילֶה!” וְתֵכֶף מִתְקַפֶּלֶת. –

בְּיַעַר־הַקַּרְפָּטִים, שָׁם עַל הַר־נִשְׁפֶּה

תּוֹעֶה־נוֹדֵד רוּחָהּ שֶׁל אֵם מְשַׁכֶּלֶת;

עַל יַלְדֵי־הַכְּפָר רוּחַ זֶה צוֹפֶה:

אִשָּׁה כִּי תְצִיקֵם – נִכְנָס הוּא אֶל תּוֹךְ יֶלֶד,

וְכָךְ יִנְקֹם מִמֶּנָּה, יִנָּקֵם וְלֹא יָחוּס – –

זֶה לַכֹּל יָדוּעַ, בְּכָל קַרְפָּטוֹ־רוּס.


“הָרוּחַ הַלָּזֶה בְּיוֹסִילִי פּוֹעֵל”. –

כָּכָה מֵאֲמִינוֹת כָּל נְשֵׁי־הַפֶּלֶךְ;

וְרַק אִמּוֹ תָמָר רוּחָהּ אֵינוֹ סוֹבֵל

מִין שִׂיחוֹת כָּאֵלֶּה עַל־יַד כִּישׁוֹר וָפֶלֶךְ;

וְיֵשׁ שֶׁעַל פָּנֶיהָ בַּת־צְחוֹק־אוֹר תָּהֶל:

נִזְכֶּרֶת הִיא בְנַעַר – – רוֹעֶה – – דָּוִד הַמֶּלֶךְ. –

הוֹי, הָאִמָּהוֹת! אֵין חֵקֶר לְרוּחָן! – –

וְּלִבְסוֹף הֶחְלִיטָה: לֹא אַשְאִירוֹ כָאן!


 

הַשִּׁיר הַשְּׁמִינִי: יוֹסִילִי מֵבִיא הַבַּיְתָה זְאֵב טוֹרֵף    🔗


שַׁעֲרוּרַת הַחֶדֶר, שִׂיחַת כָּל הַמָּחוֹז,

הִבְשִׁיל בְּלֶב־תָּמָר אֶת כָּל סִבְלָהּ בַּנֶּפֶשׁ;

אֲשֶׁר פֹּה לְכָל אֵלֶּה חַיִּים, עִנְיָן, מָשׂוֹשׂ,

לָהּ כָּל זֶה מַחְשָׁךְ, חֶמְלָה, מַחֲנָק וָרֶפֶשׁ.

בִּלְבָבָהּ עָמֹק כִּרְסֵם אוֹתָהּ מְסוֹס

וְכָל שְסָ"ה גִידֶיהָ מָתְחוּ אוֹתָהּ לַחֹפֶשׁ. –

אֵיךְ נָשְׂאָה אֶת זֶה חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה?!

לָצֵאת, לָצֵאת מִפֹּה! – לָשֵׂאת מִפֹּה אֶת־בְּנָהּ!


אַבְּרִישׁ שָׁב הַבַּיְתָה מֵעֲבוֹדָתוֹ,

הִתְפַּלֵּל, אָכַל – וְעִם בְּנוֹ שִׁעֲשֵׁעַ;

אוֹמֶרֶת לוֹ תָמָר: “אַתָּה אוֹהֵב אוֹתוֹ?”

עוֹנֶה לָהּ הוּא בִצְחוֹק: “אֶת זֶה פֹה? מִי יוֹדֵעַ?”

– "אִם כָּכָה, אַבְּרִישִׁי, עָלֶיךָ לְמַלְּטוֹ

מִתּוֹךְ גֵּיהִנֹּם זֶה בְלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ! –

אַל תִּבָּהֵל, אַבְּרִישׁ, לֹא קָרָה אָסוֹן –

כָּעֵת אַתָּה עָיֵף – נֵלֵךְ כָּעֵת לִישֹׁן".


לְמָחֳרָתוֹ הִקְשִׁיב לָהּ אַבְּרִישׁ וְתָמַהּ:

אֲרֶשֶׁת־שְׂפָתֶיהָ הִיא שֶׁהִתְמִיהַתּוּ;

חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְגַן נָעוּל דּוֹמָה,

אוֹצַר־הַשְּׁתִיקָה הִיא בְכָל כְּפַר אַפָּטוּ;

וּפִתְאֹם – כְּאִלּוּ מִשְּׁנָת הִתְרוֹנְנָה

וּבְרֹךְ־עֵינֶיהָ אִשֵּׁי־יָהּ הֻצָּתוּ. –

וְאוּלָם אֵין פֶּלֶא, אִם הוּא לֹא יָדַע

אֶת בַּת־הוֹרְטוֹבַּאד, נוֹדַעַת לְחִידָה.


כֵּן, בְּנוֹת־הוֹרְטוֹבַּאד, בְּנוֹת־הָעֲרָבָה,

עוֹצְרוֹת הֵן בְּרוּחָן וּמַחֲרִישׁוֹת כָּמוֹהָ;

שָׁנִים נוֹשְׂאוֹת הֵן דֹּם כָּל סֵבֶל ודְאָבָה

וְאֹזֶן לּא תִזְכֶּה מֵהֶן תְּלוּנָה לִשְׁמֹעַ;

אַךְ אִם גַּל־הַשֶּׁבֶר עֲדֵי נֶפֶשׁ בָּא,

פָּרוֹץ אָז יִתְפָּרֵץ הַצֶּדֶק הַצָּנוּעַ. –

– "אֲנַחְנוּ לֹא עָשִׂינוּ עִם הַשְּׁאוֹל חוֹזֶה:

לֹא נַשְׁאִיר יַלְדֵּנוּ בְעֵמֶק־אָלָה זֶה!


"בָּאתִי הֵנָּה, אַבְּרִישׁ, אַחֲרֶיךָ, בַּת־זוּגְךָ,

כְּכֹל בַּת־יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי בַעֲלָהּ הוֹלֶכֶת;

מִי יָדַע, כִּי זֹאת פֹּה אֶרֶץ־הַחֲשֵׁכָה,

כִּי עַם נָתוּן בָּאָרֶץ פֹּה חַי חַיֵּי־שַׁלֶּכֶת?

כִּי חֲדַל־אִישִׁים פֹּה כָּל עוֹשֶׂה בַמְּלָאכָה, –

וְכִי הַבַּטָּלָה פֹה עַל כֵּס־כָּבוֹד מוֹלֶכֶת? –

כִּי פֹה אִישׁ אָחִיו תָּמִיד שָׁפוֹט יִשְׁפֹּט,

וְכִי כָל בַּיִת פֹּה – הוּא שַׁעַר־הָאַשְׁפֹּת!


אוֹ אוּלַי רָאִיתָ בְּכָל הָעוֹלָם עָם,

אֲשֶׁר בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת יֵשֵׁב עַד צָהֳרָיִם?

וּמִי פֹה זוּלָתְךָ בִּבְנֵי־בְרִית, הַקָּם

בַּבֹּקֶר לַעֲבֹד וִחְיוֹת בַּעֲמַל־כַּפָּיִם?

וְכָל אִישׁ לְרֵעֵהוּ שׂוֹנֵא עַד שְׁפָךְ־דָּם,

וְהַכֹּל בַּקֹדֶשׁ, הַכֹּל לְשֵׁם־שָׁמָיִם!

וּמִי בֵינֵיהֶם אִישׁ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה סְחוֹרָה

בְּעַצְמוֹת־רֵעֵהוּ בַּעֲבוּר הָאֲגוֹרָה?


וְהָאִשָּׁה פֹה, אַבְּרִישׁ, הַבֶּט־נָא בָּאִשָּׁה:

בְּתֹרֶף־שְׁכֶנְתָּהּ שָׂמָה כָל מַעְיָנֶיהָ;

קַפְלֵט־הַצְּנִיעוּת עֲטֶרֶת לְרֹאשָׁהּ,

מִבַּיִת אֱלֵי בַיִת תִּדַּד כֹּה לְהָרֵעַ;

וְלוּלֵא הַמִּקְוָה, הַמַּעֲלָה בָּאְשָׁה,

כִּי אָז לֹא תִתְרַחֵץ בְּכָל יְמֵי־חַיֶּיהָ!

וּבְיוֹם רִאשׁוֹן שׁוֹפֶתֶת סִיר־קִטְנִית בְּקוֹם

וּמַאֲכִילָה בֵיתָהּ שִׁשָּׁה יָמִים יוֹם־יוֹם! –


יֵשׁ אֲשֶׁר אַבִּיט בַּטֶּבַע הַמַּרְהִיב,

וְלֹא אָבִין מְאוּם מִמִּפְעֲלוֹת־אֱלֹהַּ:

תּוֹעֲפוֹת־הָרִים וְעִמְקֵי־רַָז סָבִיב

וְעֶלֶס־רְנָנִים שֶׁלֹּא נִשְׂבַּע מִשְּׁמֹעַ;

וְגַעַשׁ־אֲשָׁדוֹת – וְעַל הַכֹּל אוֹר־זִיו,

עָמֹק מִנִּי תְהוֹם, נִשָּׂא מִכֹּל גָּבֹהַּ – –

וּפֹה חֲפַרְפָּרוֹת בִּדְמוּת שֶׁל יְהוּדִים,

אִישׁ אָחִיו בְּרֶשַׁע וּבִתְפִלָּה יַקְדִּים! – –


"בְּעֵמֶק־בָּכָא זֶה, בֵּין תּוֹלְעֵי־מַחְשָׁךְ

"יָקַרְתָּ לִי, הוֹי אַבְּרִיש, יָקַרְתָּ שִׁבְעָתָיִם:

"לִי הֵן שְׁתֵּי יָדֶיךָ עוֹבְדוֹת בְּלִי־חָשָׂךְ,

"לִי הוּא הָעֶגְלוֹן, וְלִי שׁוֹאֵב־הַמָּיִם!

"לָכֵן מִשְׁתֵּי עֵינֶיךָ אֶקְרַע אֶת הַמָּסָךְ

"מַה יֹאחֲזֶנוּ פֹה? אוֹצְרוֹת־זְהַב־פַּרְוָיִם? –

"נַצִּילָה אֶת יַלְדֵּנוּ, נֵצֵא מִתּוֹךְ הַשְּׁבִי –

“הַחְלִיטָה וְנֵלֵךְ אֶל טֵגְלָשׁ בֵּית־אָבִי!”


אַבְּרִישׁ יָשַׁב דֹּם; וּפֶתַע לוֹ נִדְמָה,

כִּי אִשְׁתּוֹ בַסֹּהַר, וְהוּא – שׁוֹמֵר־הַכֶּלֶא;

הִבִּיט בָּהּ: – בַּת־הַכְּפָר – פִּתְאֹם בֵּין מִי וּמָה –

נֵר־שׁבָּת צָנוּעַ הִתְלַהֵט לְפֶלֶא!

עוֹמֶדֶת הִיא עָלָיו בְּרוּם שִׁעוּר־קוֹמָה –

אֵיכָכָה זֶה קָרָה? מֵאַיִן לָהּ כָּל אֵלֶּה?

– "תָּמָר יְחִידָתִי – גִּמְגֵּם בְּבַת־חִיּוּךְ –

חֲבָל, כִּי יְהוּדֵינוּ בַסָּך לֹא שְׁמָעוּךְ!"


אַךְ הִיא לֹא שָׁמְעָה לוֹ – כְּמַעְיָן מִתְגַּבֵּר

סִפְּרָה לוֹ עַל הַפֶּלֶךְ, אֲשֶׁר הִיא בוֹ גָדֵלָה;

פֶּלֶך דֶבְּרֶצִין, הוֹי, שָׁם עוֹלָם אַחֵר,

אֵמוּן אָדָם בָּאָדָם יַצִּיב שָׁם כְּמוֹ סֶלַע;

הָאִכָּר בַּר־לֵב הוּא, כָּמוֹהוּ הַסּוֹחֵר,

וְנָשִׁים לֹא תָפַחְנָה דִבְרֵי תֹךְ וּבֶלַע;

וּאִישׁ לְאִישׁ יָבִין, וְעַם עִם עַם יָשְׁלָם,

וּכְבוֹד־אָדָם יֵקַר מִכָּל הוֹן בָּעוֹלָם.


אִישׁ עָלֵינוּ שָׁם לְשׁוֹנוֹ לֹא יֶחֱרָץ

וְעַל “הַגּוֹי” לֹא תִתַּךְ כָּל־קְלָלָה נִמְרֶצֶת; –

וּבִגְלַל “הָעֲלִיָּה” שַׁעֲרוּרָה לֹא תִפְרָץ –

עַד שְׁפָךְ־דָּמִים שַׁבָּת בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת;

וְאֵין שָׁם בֶּהָלַת־מָוֶת וְרָץ לִקְרַאת רָץ

מִפְּנֵי אִישׁ־שִׁלְטוֹן כְּמוֹ מִפְּנֵי מִפְלֶצֶת;

וּמִיגִיעַ כַּפַּיִם יִחְיֶה שָׁם הַיְּהוּדִי –

בּוֹאָה, נִשְׁתַּקַּע שָׁם, אַבְּרִישׁ מַחְמַדִּי!" –


אַבְּרִישׁ הִתְהַרְהֵר וְאַחַר־כָּךְ שָׁאַל:

– "וְהַיַּהֲדִיּוּת שָׁם, הֲיֵשׁ לָהּ אֵיזֶה טַעַם?

"אוֹמְרִים, כִּי אֶת הָרַב מַחֲזִיק שָׁם הַקָּהָל

“שֶׁיִּתְפַּלֵּל תַּחְתָּם וְגַם יָצוּם כָּל פָּעַם!” –

תָּמָר בּוֹ מַבִּיטָה, פּוֹזֶלֶת בּוֹ מֵעָל:

– “עַל אֵלֶּה לֹא פֹה, כִּי שָׁם לְךָ אַעַן”. –

– "טוֹב, חֶמְדַּת־לִבִּי, וּמַה בִּדְבַר שַׁבָּת?

“הַכְמִנְהַג אַשְׁכְּנַז, אוֹ לְפִי חַבַּד?”


– "‘כַבַּד’, ‘כַבַּד’, אַבְּרִישׁ – הִשְׁתַּבְּשָׁה קְצָת –

אֶצְלֵנוּ הַשַּׁבָּת פִּי־שִׁבְעָה מְכֻבֶּדֶת;

תַּבְשִׁילֵי־חַמִּין, וּפַשְׁטִידָה כַדָּת,

וְדָג מִדְּגֵי־הַטִּיסָא, מָלֵא כָל מִינֵי מֶגֶד;

וְעַל כֻּלָּם: הַיָּיִן; “דַּם־פָּרִים”, לֹא תְמָד,

יֵין טוֹקָאי אָדֹם – גַּאֲוַת־הַמּוֹלֶדֶת!

וּמַאֲכָלֵנוּ, אַבְּרִישׁ, בְּפַּפְּרִיקָה יְתֻבָּל,

מִמֶּנּוּ כָּל מִין אֹכֶל יְהִי בִלְתִּי־מֻגְבָּל;


וְנֵזֶר כָּל שֻׁלְחָן – הָאוֹרֵחַ הַצָּעִיר,

מִבְּנֵי הַיְשִׁיבוֹת אֲשֶר בִּסְבִיבוֹתֵינוּ;

יוֹם לִפְנֵי שַׁבָּת עוֹזְבִים הֵם אֶת הָעִיר

בַּקֵּשׁ נִדְבוֹת־עֶזְרָה, כְּדֵי לְזַכּוֹתֵנוּ;

וּבְבֵית־הַכְּנֶסֶת, אִם רָשׁ הוּא, אִם גְּבִיר

יְאָרַח לוֹ לִזְמִירוֹת אֶחָד מִבַּחוּרֵינוּ,

כֻּלָּם צְנוּעֵי־יֹפִי, כֻּלָּם אוֹרִים בְּזִיו –

כֹּה יִמָּלְאוּ רֶנֶן הַבָּתִּים סָבִיב. –


“כֹּה יִמָּלְאוּ רֶנֶן” – – וְרֶנֶן לְבָבָהּ

בְּשֶׁפַע־טַל אוֹרוֹת שׁוֹפֵעַ וְשׁוֹפֵעַ;

אַבְּרִישׁ לָהּ יַקְשִׁיב, וְרֶשֶׁף־לֶהָבָה

יַבְלִיחַ בּוֹ לְאַט מִלַּהַב־אֲמָרֶיהָ;

גַּם יוֹסִילִי בְנוֹ יִלְמַד בַּיְשִׁיבָה

וְקוֹל־זְמִירוֹתָיו יַרְנִין כָּל לֵב שׁוֹמֵעַ – –

– “תָּמָר יְחִידָתִי” – פָּתַח בְּהַסְכָּמָה –

אַךְ מַה זֶה שָׁם בַּחוּץ – הֶמְיַת עַם־רָב הוֹמָה! – –


אַבְּרִישׁ קָם – יוֹצֵא – כִּמְעַט שֶׁהִתְעַלֵּף;

יַבִּיט וְלֹא יַאֲמִין – הַאִם חֲלוֹם יַשְׁלֶנּוּ?:

יוֹסִילִי מוֹשֵׁךְ, סוֹחֵב זְאֵב טוֹרֵף –

יָדוֹ בְתוֹךְ לֹעוֹ – וְהַזְּאֵב חַי עוֹדֶנּוּ!

נוֹהֵם וּמִתְפַּתֵּל – וְיוֹסִילִי קָרֵב –

וְקוֹל עֲנוֹת: “חֲזָק! – אַל תַּרְפֶּה מִמֶּנּוּ!”

אַךְ אַבְּרִישׁ חִיש קוֹפֵץ, תּוֹפֵשׂ בְּקַעַת־עֵץ –

וְאֶת שִׁדְרַת־הַזְּאֵב לִשְׁנַיִם יְרַצֵּץ!


הַחַיָּה הַטּוֹרֶפֶת הִשְׁתַּטְּחָה בִדְמִי;

וְיוֹסִילִי שָׁלַף יָדוֹ מִתּוֹךְ הַלֹּעַ;

הִבִּיט בִּפְנֵי אָבִיו – פָּרַץ בִּבְכִי־נְהִי –

אָבִיו בָּדַק לוֹ חִיש בְּפַחַד אֶת הַזְּרֹעַ – –

וְאִמּוֹ קָפְאָה – אַחַר נִגְּשָׁה גַם הִיא,

וְשׁוּב עָמְדָה אִלֶּמֶת, פֶּסֶל בְּלִי־נֹעַ.

אָמַר כֹּמֶר־הַכְּפָר: "זֶה לֹא יוֹסִיף לִטְרֹף,

“אֱלֹהִים הִצִּיל אוֹתָנוּ מִמַּכַּת־עָרוֹב!” –


חַיָּה טוֹרֶפֶת זֹאת אָרְבָה פֹה כָּל הַזְּמַן

וַתַּעַשׂ לָהּ כֵּרָה מִבְּנֵי־כָנָף וָעֵדֶר;

לַשָּׁוְא כָּל לוּל וָדִיר, וְשָׁוְא צַיָּד־אָמָן,

עָרְמַת־מִפְלֶצֶת זֹאת לֹא יָדְעָה כָּל גֶּדֶר! –

"יוֹשְׁקָה חֲבִיבִי! בָּזֶה אַתָּה מֻזְמָן

“לִסְעֻדָּה אֶצְלִי עִם כָּל בְּנֵי־הַחֵדֶר!”

יוֹסִילִי עוֹנֶה לוֹ בִּבְכִי רוֹנֵן כַּשִּׁיר:

– “אֶצְלְךָ טְרֵפָה! – אַתָּה אוֹכֵל חֲזִיר!”


רַעַם־צְחוֹק פָּרַץ מִפִּי כָל הָעֵדָה –

נִתְעוֹרְרָה הָאֵם וְעֵינֶיהָ לָהּ הֻצַּתּוּ;

בְּקִנְאַת בַּת־נֶשֶׁר עָטָה אֶל יַלְדָּהּ

וּבְכָל כֹּחָהּ הָרַךְ אֶל לִבָּהּ אִמְּצַתּוּ;

נָשְׂאָה אוֹתוֹ הַחֶדְרָה, כֻּלָּהּ רְעָדָה,

וַעֲצַבֶּיהָ לָהּ בְּקֹשִׁי רַב שָׁקָטוּ. –

– יוֹסִי! צִפּוֹרִי! – מַה פִּתְאֹם זְאֵב?! –

הַאִם לֹא נְשָׁכְךָ? – מַה לְּךָ כּוֹאֵב?! –


יוֹסִילִי סִפֵּר, בְּסֵדֶר, אֶת הַכֹּל:

– "שָׁמַעְתִּי קוֹל־צִפּוֹר עוֹלֶה מִתּוֹךְ הַיָּעַר;

הָלַכְתִּי וְהִבַּטְתִּי יָשָׁר אַחֲרֵי הַקּוֹל.

פִּתְאֹם, הִנֵּה דֻבּוֹן, דֻבּוֹן־יֶלֶד, נָעַר.

הוּא נִבְהַל, בָּרַח. הוֹפִיעַ דֹּב גָּדוֹל.

הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם יָחַד. אֲנִי בְתוֹךְ הַמָּעַר.

כְּמוֹ סֻכָּה רָמָה. מִסָּבִיב עֵצִים.

וּלְמַעְלָה, בַּתִּקְרָה, עֲנָנִים רָצִים."


יוֹסִילִי שׁוֹתֵק. רֶגַע מְהַרְהֵר.

לֶב אִמּוֹ נָמֵס, אַךְ הִיא מִתְאַפֶּקֶת.

אַחַר, כְּמִתְרוֹנֵן, מַמְשִׁיךְ הוּא לְסַפֵּר:

– "פָּרַצְתִּי בִצְעָקָה. כְּמוֹ מִתּוֹך מַשְׁרֶקֶת.

מֵעַצְמָהּ פָּרְצָה; כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר.

לְמַעְלָה שָׁטָה עָב. נוֹרָא הָיָה הַשֶּׁקֶט.

עָקַרְתִּי עֵץ־לִבְנֶה, זָרַקְתִּי, אֶל הָעָב.

הָעֵץ שָׁרַק בְּקוֹל, וַאֲנִי אַחֲרָיו".


"יָשַׁבְתִּי עַל בּוּל־עֵץ. קָמָה דֻמִּיָּה.

וְשָׁם לְמַעְלָה סְנָאִי. דְּבַר־מָה מְפַצֵּעַ.

הָיָה כָל כָּךְ יָפֶה. כְּמוֹ בְמַעֲשִׂיָּה. –

אִמָּא, גַּם הַפֶּלֶג לְדַבֵּר יוֹדֵעַ! –

הוּא דִבֵּר, סִפֵּר. – כֹּה מַפְלִיא הָיָה. –

“מִשְׂחַק־שָׂשׂוֹן גָּדוֹל – – אַחַר תָּבוֹא הַפֵיָה!”

הוֹפִיעַ הַקַּבְּצָן, אַחֲרָיו זְאֵב טוֹרֵף,

הִרְבַּצְתִּי לַזְּאֵב,פֶּשֶׂק' עָשִׂיתִי לוֹ,מַתְחֵב'!"


אִמּוֹ שָׁמְעָה, הִקְשִׁיבָה. לִטְּפָה אוֹתוֹ בְרֹךְ:

– “מַה זֶּה,מַתְחֵב‘,,פֶּשֶׂק’?” – "מַתְחֵב זֶה יָד בַּלֹּעַ.

"הַפֶּה נִפְשַׂק יוֹתֵר וְאִי־אֶפְשָׁר לִנְשֹׁךְ,

“כְּכֹל אֲשֶׁר תּוֹחֲבִים פְּנִימָה אֶת הַזְּרוֹע!”

– “מִמִּי לָמַדְתָּ זֹאת?!” – יוֹסִילִי נָבוֹךְ:

– “זֶה סוֹד. אֵין לְגַלּוֹת. הַ,פֶּשֶׂק' זֶה מִקְצוֹעַ!” –

אָמַר וְהִתְמַתֵּחַ, פִּהֵק, נִרְדַּם לְאָט.

וּבַחֲלוֹמוֹ מִלְמֵל: – “אַךְ הַקַּבְּצָן נִמְלָט!”


אִמּוֹ נָשְׁקָה לוֹ דֹם, נָגְעָה וְלֹא נָגְעָה,

הִבִּיטָה בְפָנָיו – וְדֶמַע בְּעֵינֶיהָ;

עֵץ־לִבְנֶה עָקַר – מַה הוּא שָׁם רָאָה?

וּמִי הוּא הַקַבְּצָן, שֶׁבָּא בִמְקוֹם הַפֵיָה?

מְאוּמָה לֹא הֵבִינָה; וְגַם לֹא נִרְגְּעָה,

עֲנַן דַּאֲגַת־הָאֵם יָרַד, שָׁכַן עָלֶיהָ.

– “מַה יֵּצֵא מִזֶּה?! – אַבְּרִישׁ, מַה תִּשְׁתֹּק?!”

– “אַל תִּירְאִי, תָּמָר, מֵעַז יֵצֵא מָתוֹק!”


 

הַשִּׁיר הַתְּשִׁיעִי: יוֹסִילִי בָא בִּבְרִיתוֹ שֶׁל הַיָּעַר    🔗


מְאוּמָה לֹא הֵבִינָה; גַּם אַבָּא לֹא יָדָע.

לָכֵן, מַלְאֲכֵי־שִׁיר, לִבְשׁוּ פַעֲמוֹנֵי־סָהַר:

נְסַפֵּר אֲנַחְנוּ בִּקְהַל־עַם וְעֵדָה,

מַה זֶּה הָיָה שָׁם וּמֶה עָשָׂה הַנָּעַר.

נָגֹלָּה אֶת הַלּוֹט, נִפְתֹּר אֶת הַחִידָה,

מָה רָאִינוּ שָׁם בְּחֶבְיוֹנֵי־הַיָּעַר:

אֵיכָה שָׁם נִפְגְּשׁוּ הָעֹמֶק וְהָרוּם –

נִשְׁמַת תִּינוֹק בֶּן שֶׁבַע עִם נֶפֶשׁ־הַיְקוּם


לֹא רֵאשִׁית הִיא לוֹ לְיוֹסִילֵי הַקָּט,

זֶה מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם הוּא שָׁמָּה מִתְגַּעְגֵּעַ;

מִסְתְּרֵי הַיַּעַר מָשְׁכוּ אוֹתוֹ אַט־אָט:

מַה, וְאֵיךּ זֶה שָׁמָּה – אֶת זֶה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ.

עוֹלָם כַּבִּיר וְזָר מֵאָז וַעֲדֵי־עַד,

וְגַם כַּדּוּר־הַשֶּׁמֶשׁ בָּעֶרֶב שָׁם שׁוֹקֵעַ.

וּפִתְאֹם הוּא פֹה – – הַיַּעַר מִסָּבִיב.

וּמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: בָּרוּךְ הַבָּא, חָבִיב! –


יוֹסִילִי נִרְעַד – פּוֹנֶה יָמִין וּשְׂמֹאל,

מַקְשִׁיב לְכָל אִוְשָׁה – – רִשְׁרוּשׁ עֲצֵי אַשּׁוּחַ;

וְרִבּוֹא מִינֵי־לַחַשׁ, וְאַלְפֵי מִינֵי־קוֹל,

וְכָל הַיַּעַר יַחַד כְּבִתְפִלָּה יִנֹּעַ;

מַה־נִּפְלָא כָל זֶה, מַה־נּוֹרָא הַכֹּל – –

אֶפְשָׁר כֹּה בְּלִי קֵץ דֹּם עֲמֹד וּשְׁמֹעַ.

לּוּ רַק הֱבִינָהוּ – כָּל שֵׂעָר בּוֹ עֵר –

אַךְ הִנֵּה שָׁם פֶּלֶג – – לוֹחֵשׁ וּמְדַבֵּר:


– "שִׁיק־שַׁק־שׁוֹק – בּוֹא הֵנָּה, אַל־נָא תְפַחֵד,

אֲנִי לְךָ חִכִּיתִי – מַה תִּתְמַהּ כֹּה, יֶלֶד?

הֵן אַתָּה לָמַדְתָּ: הַגֶּבַע יְרַקֵּד,

הַיָּם אוֹמֵר שִׁירָה, וְלָמָּה לֹא הַפֶּלֶג?

שִׁיק־שַׁק־שׁוֹק קְרַב־נָא, אָנֹכִי לֹא שֵׁד,

רֵעַי: הַפַּרְפָּרִים, כָּל־שֶׁרֶץ וְכֹל־יֶלֶק.

דַּרְכִּי הִיא דֶרֶךְ־נֶצַח: מִתְּהֹם נְהַר־פְּרָת,

מֵעֵדֶן אֱלֵי עֵדֶן אַפְלִיגָה עֲדֵי־עַד.


– מַה? שְׁנֵי גַנֵּי־עֵדֶן? – מוּבָן, שֶׁשְּׁנַיִם יֵשׁ!

שָׁכַחְתָּ שֶׁלָּמַדְתָּ: “וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן”. –

שָׁם צוּר מַחְצַבְתִּי, וְכָכָה אֶתְנַחֵשׁ

בְּשִׁיק־שַׁק שִׁיר־הַנֶּצַח מֵאֹפֶל יְמוֹת־קֶדֶם.

גַּם מוֹצָאֲךָ מִשָּׁם – כְּנַחַל מְלַחֵשׁ

נָהָר עָצוּם תְּהִי – – בֶּן־יַעַר אַתָּה מִבֶּטֶן!

אַתָּה בֶּן־לְבָנוֹן, בֶּן אֶרֶז־הָעֲנָק –

אַל תִּפְחַד מֵאִישׁ, חֲזַק וְהִתְחַזַּק!


חֲזַק וְאַל תִּירָא מִכָּל מִין מְלַמֵּד,

אַתָּה חָזָק מִכָּל, אֲפִילוּ מִקַּרְמוּצָה;

הוּא הֲלֹא גַנָּב, שִׁכּוֹר הוּא וְשׁוֹדֵד

וּלְאוֹר הַיּוֹם יָרֵא לָצֵאת בַּכְּפָר הַחוּצָה. –

וְאִם תֵשֵׁב בַּחֶדֶר, וְעֵת אַתָּה לוֹמֵד

תִּתְאַוֶּה לְאוֹר – קוּם וְצֵא וְרוּצָה!

אֵלַי תָּבֹא יָשָׁר! אֲנִי לְךָ אַגִּיד

מַה תַּעֲשֶׂה אֲזָי; פְּנֵה אֵלַי תָּמִיד!


אַל תִּתֵּן לְאִישׁ עָלֶיךָ לְפַקֵּד;

וְאִם שָׁקֵט סָבִיב – הָעִירָה אֶת הַשֶּׁקֶט!

אַתָּה בַּרְזֶל מוּצָק, בְּךָ הַכֹּל יוֹקֵד,

וְאִם לֹא תִשְׁתּוֹבֵב, תִּהְיֶה כֻּלְּךָ דַּלֶּקֶת! –

כֹּח יְהוּדָה בְּקִרְבְּךָ רוֹקֵד

וּבְכָל טִפַּת דָּמְךָ שָׁם נִשְׁמָתוֹ שׁוֹקֶקֶת. –

הַאִם אֵינְךָ מַרְגִּישׁ אוֹנְךָ הַמִּתְרוֹצֵץ?

נְשֹׁם וְהִתְנַפַּח – אַךְ אַל־נָא תִתְפּוֹצֵץ!"


יוֹסִילִי נָשַׁם וְהִתְנַפַּח כַּסִּיר

וּשְׁרִירָיו כֻּלָּם כְּמֵיתָרִים נִמְתָּחוּ;

נִדְמָה, מִפְּנֵי כֹחוֹ הַקָּט וְהָאַדִּיר

כָּל עֲצֵי הַיַּעַר בְּהַכְנָעָה יִשָּׁחוּ.

יוֹסִי עָקַר עֵץ, עֵץ־לִבְנֶה צָעִיר,

רָצָה לִזְרֹק אֶל־עָל, וּכְבָר יָדָיו שֻׁלָּחוּ –

אַךְ פִּתְאֹם שָׁמַע קוֹל צְוִיצָה לוֹאָה

וְהִנֵּה צִפּוֹר – – הוֹלֶכֶת וּבָאָה.


יוֹסִילִי מַבִּיט – – לֹא בֶן־יוֹנָה, לֹא תוֹר, –

הוֹלֶכֶת וּמִדַּדָּה, כְּאִלּוּ מְטַיֶּלֶת. –

לֹא זָמִיר הוּא זֶה, וְלֹא צִפּוֹר דְרוֹר,

וְגַם לֹא סְנוּנִית, וְגַם לֹא נַחְלִיאֶלֶת.

כְּנָפֶיהָ הַיְרֻקּוֹת מְזַהְרְרוֹת בָּאוֹר,

רַגְלֶיהָ אֲדֻמּוֹת וּמַקּוֹרָהּ כַּפֶּלֶד.

קְרֵבָה הִיא וְהוֹלֶכֶת, וּפֶתַע צִיף־צִיף־צוּף! –

אַךְ לָמָּה הִיא הוֹלֶכֶת? מַדּוּעַ לאֹ תָעוּף?


אָז יַעֲנֶה הַפֶּלֶג, מִבְּלִי אֲשֶׁר נִשְׁאָל:

– "זֶה הַרְבֵּה דוֹרוֹת, שֶׁלֹא תִפְרֹשׂ כְּנָפָיִם;

כְּנָפֶיהָ לָהּ מֻטּוֹת – וְשָׁמָּה בִּשְׁמֵי־עָל

אוֹרֵב לָהּ נֵץ שָׁחוֹר שְׁחוּז־הַצִּפָּרְנָיִם. –

עַד יָבוֹא מָשִׁיחַ אֲשֶׁר אֶתְכֶם יִגְאָל,

וְאָז תַּמְרִיא מָרוֹם בִּתְכֵלֶת־הַשָּׁמָיִם.

תַּמְרִיא וּתְרַחֵף, תָּעִיר עֲלֵי קִנָּהּ –

וְכָל אֲשֶׁר בָּכוּ – – כֻּלָּם יִפְצוּ רִנָּה".


הַפֶּלֶג מְשַׁקְשֵׁק – וְהַצִּפּוֹר אַחֲרָיו:

– אַל תִּשְׁאַל, מָתַי? – צִיף, אָסוּר לָדַעַת. –

– מֵאָז הִמְרִיאָה הֵנָּה לְמֶרְחַקֵי־מַעֲרָב –

– צִיף, בְּכַף־הַקֶּלַע אֲנִי מֵאָז נִקְלַעַת.

– אַךְ זֶה תָּלוּי בְךָ: אִם בְּתִשְׁעָה בְאָב –

– צִיף, אִם לֹא תִבְכֶּה, כִּי כַנֶּשֶׁר תַּעַט –

– תַּמְרִיא עֲלֵי הַנֵּץ, תָּעִיט עָלָיו בְּאוֹן.

– צִיף, אַתָּה נִשְׁרִי, אַתָּה בֶּן־הַשָּׂשׂוֹן!


יוֹסִילִי מַקְשִׁיב. הַפֶּלֶג אַט יִזַּל. –

כֻּלּוֹ סְמַרְמֹרֶת־זִיו. – צִיף, הִיא מְצַיֶּצֶת. –

פִּתְאֹם שׁוֹמֵעַ קוֹל, מֵרִים רֹאשׁוֹ אֶל־עָל –

– הִנֵּה, הֵן שָׁם הַנֵּץ! – מוּתִי, הַמִּפְלֶצֶת!

זָרַק בּוֹ אֶת הָעֵץ כִּזְרֹק הַמֹּץ הַקַּל,

הָעֵץ הָעָף שָׁרַק, כְּקוֹל סוּפָה־פוֹרֶצֶת. –

אַחֲרָיו הִשְׁמִיעַ יוֹסִי קוֹל עֲנוֹת גַּם הוּא,

וַיַּעַן לוֹ הַיַּעַר בִּתְרוּעָה: הוּ־הוּא!


– כָּכָה, חֲבִיבִי. כָּעֵת גְּמַע קְצָת.

יוֹסִילִי גָחַן, גָּמַע לְגִימַת־מָיִם.

– כָּעֵת תֵּשֵׁב־לְךָ לָנוּחַ מְעַט־קָט.

יוֹסִילִי יוֹשֵׁב, מַבִּיט לְכָל אַפְסָים.

פִּתְאֹם רוֹאֶה הוּא: שָׁם, עַל עֵץ־לִבְנֶה אֶחָד

הוֹפִיעַ סְנָאִי קָטָן; מַבִּיט; בִּשְׁתֵּי עֵינָיִם. –

הַפֶּלֶג מְפַקֵּד: סְנָאי בֶּן־לוּז, הוּרָא!

לֵךְ, הַזְעֵק אֵלַי אֶת כָּל הַחֲבוּרָה!


הַסְּנָאִי נֶעְלַם כַּצֵּל, עוֹפֵף, עֲלֵי זְנָבוֹ.

אוֹמֵר־לוֹחֵשׁ הַפֶּלֶג: "אַתָּה הַיּוֹם אוֹרְחֵנוּ;

הַיּוֹם כָּל זִיזֵי יַעַר נִצְטַּוּוּ לָבוֹא,

לִכְבוֹדְךָ־אַתָּה, שֶׁבָּאתָ לְבַקְּרֵנוּ.

חַג לְךָ נַעֲרֹךְ, גְּדוּד לְךָ יִצְבֹּא:

אֶת כָּל הַכְּבֻדָּה לְמַעַנְךָ הִצְבֵּאנוּ!

מֵאַיִן זֶה יָדַעְתִּי, כִּי בוֹא תָבוֹא אֵלָי?

הַדֻּבּוֹן, חֲבִיבִי, אֶחָד הוּא מִשְּׁלִיחָי!


עוֹד אֶתְמוֹל הִכְרַזְתִּי עַל חַג־אוֹרֵחַ זֶה:

יַרְפּוּ אֶת עֲמָלָם, כֻּלָּם, זָקֵן וָנָעַר;

הֵן כֻּלָּם עוֹבְדִים; הַפֵיָה הִיא תִבְזֶה

לִמְבַלֵּי־עוֹלָם, לַמְטַיְּלִים בָּשָּׁעַר.

אֵין הוֹלְכֵי־בָטֵל, בְּעַצְמְךָ תֶּחֱזֶה,

אֵין אוֹכְלֵי־תְרוּמָה בְּכָל בְּנֵי־הַיָּעַר,

הָחֵל מִן הַנְּמָלִים, גְּדוּד־הָעֲבוֹדָה,

וְעַד צִרְצַר הַבָּר, חַזַּן כָּל הָעֵדָה.


כֻּלָּם צֻוּוּ לֶחָג, לְךָ לַהֲכִינוֹ,

בֶּן־מִינֵנוּ בָא בֵיתוֹ לְיוֹם־הַכֶּסֶא;

אֵין הָעֵץ נֶעֱקָר אֶלָא בְּבֶן־מִינוֹ,

וְאַתָּה עָקַרְתָּ עֵץ כַּעֲקֹר גִּבְעוֹל־הַדֶּשֶׁא!

אַתָּה בֶּן־עַם עָצוּב, אֲשֶׁר אִבֵּד אוֹנוֹ

וַאֲשֶׁר הַמִּשְׂחָקִים לוֹ יֵחָשְׁבוּ לְפֶשַׁע.

וְאוּלָם אַתָּה נוֹלַדְתָּ לְדִיצָה –

מִדֶּשֶׁן־עֵץ בָּלֶה – חֹטֶר־עַז יָצָא!


לֹא לְבֵית־מִדְרָשׁ נוֹצַרְתָּ לְעַמְּךָ,

לֹא הַרְבֵּץ תּוֹרָה בְּאֹפֶל־בֵּית־הַכְּנֶסֶת;

לֹא לְהִתְחַנֵּן לְמַרְגְּלוֹת־פֶּחָה,

לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ נִדְבַת־רַחֲמֵי־חֶסֶד;

אַתָּה בְאוֹן תּוֹפַע וְלֹא כְשֶׂה־טִבְחָה;

עַל כָּל עֶלְבּוֹן תַּעֲנֶה בְאֶגְרוֹפְךָ בַּלֶּסֶת!

בְּנַחַת־זְרוֹעֲךָ תִּשְׁפֹּט כָּל מֵץ וָזֵד,

וְכָל רוֹאֵי פָנֶיךָ נִצְּבוּ כְמוֹ־נֵד. –


אֶפֶס הִזָּהֵר מֵעֹצֶב וְיָגוֹן

וְשׁוּם אָסוֹן וָאֵבֶל אַל יַכּוּךָ רֶגַע;

רְקֹד וְשִׁיר וְגִיל בַּשֶּׁמֶשׁ כִּבְנֵי־צֹאן,

וְחוּשָׁה לְעֶזְרָה לְכָל נִפְגָּע בְּפֶגַע.

וְאִם מִי יְעַכֵּב – אִם דַּל הוּא, אִם אָדוֹן,

גַּע בּוֹ וְיִנְדֹּף, סַלְּקֵהוּ בְלִי הֶגֶה!

עֲבֹד בְּזֵעַת־אַף בְּכָל מִין עֲבוֹדָה,

אַךְ אַל תְּהִי לְעֶבֶד לְאִישׁ אוֹ לְעֵדָה!


עוֹד מְעַט יָבוֹאוּ כָּל הַחֲבוּרָה,

לְשַׂחֵק לְךָ אֶת הִלּוּלַת־הַיָּעַר;

קֻנְדֵּסִים כֻּלָּם, בְּרִבְבוֹת־צוּרָה,

אַחַת לָהֶם סַגְרִיר, הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹ הַסָּעַר;

בְּמַמְלַכְתֵּנוּ זֹאת אֵין תּוּגָה שׁוֹרָה,

פֹּה אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֶת טַעְמוֹ שֶׁל צָעַר.

תִּשְׂמַח, תָּגֵל אִתָּם וּבִקְהָלָם תֵּחַד,

תִּכְרֹת אִתָּם בְּרִית: בְּרִית־שָׂשׂוֹן לָעַד.


אַחַר תָּבוֹא הַפֵיָה, מַלְכַּת־הַפְּרָחִים,

שָׂרַת כָּל־לוֹצְצִים וְכָל צְחוֹק פָּרוּעַ.

תִּפְרֹט לְךָ עֲלֵי־נֵבֶל, בְּמַקְהֵלַת־אֹחִים,

וְשִׁיר לְךָ יָשִׁיר כָּל עֵץ וְכָל מַבּוּעַ;

תָּחוּשׁ אֵיךְ רוּחוֹת־עֹז עַל נַפְשְׁךָ נָחִים

וּמִנִּי אָז הַכֹּל יִהְיֶה לְךָ שַׁעְשׁוּעַ. –

כָּעֵת: אַחַת וּשְׁתַּיִם – עֵינֶיך תַּעֲצֹם –

וְעַד שֶׁתִּפָּקַחְנָה – כֻּלָּם יִהְיוּ הֲלוֹם!"


לַחַשׁ קוֹל־הַפֶּלֶג בְּרֶגַע זֶה נָדַם.

יוֹסִילִי עָצַם עֵינָיו לְמוּל שָׁמָיִם.

פִּתְאֹם שׁוֹמֵעַ קוֹל – – יִלְלַת־אָדָם – –

בּוֹרֵחַ וְזוֹעֵק – – פָּקַח אֶת הָעֵינָיִם – –

וְהִנֵּה קַבְּצָן – – קָרוּעַ וְזָב־דָּם,

רָץ בְּכָל כֹּחוֹ, כּוֹשֵׁל וּפִיק־בִּרְכָּיִם.

אַחֲרָיו רוֹדֵף זְאֵב, רָעֵב, צָמֵא לְדָם –

יוֹסִילִי קָפַץ – קְפָץ! וְהִנּוֹ שָׁם!


יוֹסִילִי נֶאֱבָק – וְהַקַּבְּצָן נִמְלָט. –

הַשְּׁאָר רְאִיתֶם שָׁם, בַּכְּפָר, עַל־יַד הַבָּיִת. –

מֵאָז חוֹלַל עוֹלָם וּבוֹ אָדָם־צַיָּד

לֹא פָעֲלוּ כָמוֹהוּ כָל גִּבּוֹרֵי־צָיִד.

בְּלִי כְלִי־מַשְׁחִית, לָצוּד זְאֵב בַּיָּד –

מִי רָאוּי כָּמוֹהוּ לְזֵר עֲלֵי־הַזָּיִת?!

מִיָּד יָצָא שִׁמְעוֹ בָאָרֶץ מִסָּבִיב:

– אַשְׁרֵי אֵם־יוֹלַדְתּוֹ, וְאַשְׁרֵי, אַשְׁרֵי אָבִיו!


אֶפֶס הוּא עַצְמוֹ, יוֹסִי הַקָּטָן

לֹא יָשֵׁן הַלַּיְלָה; כּוֹסֵס בּוֹ אֵיזֶה אֵבֶל;

וְאִם נִמְנֵם קְצָת, מִלְמֵל לוֹ וְרָטָן:

– “פֵיָה – שַׁעֲשׁוּעַ – לִפְרֹט לִי עֲלֵי נֵבֶל”! –

בִּמְקוֹם מַלְכַּת־הַיֹּפִי – הוֹפִיעַ הַקַּבְּצָן,

הַהֵלֶךְ הַיְּהוּדִי, מָלֵא כִעוּר וָסֵבֶל!

הַיְּהוּדִי הַמָּט – מַעֲצִיב הוּא וְכוֹאֵב – –

לְהַצִּיל אוֹתוֹ – מִמַּלְתְּעוֹת־הַזְּאֵב. –


יָמִים עֲלֵי יָמִים הִתְהַלֵּךְ שָׁמֵם

יוֹסִי הַקֻנְדֵּס, וְאִישׁ לֹא הֱבִינָהוּ;

עֵינָיו אֶל־מוּל הַחֹרֶשׁ – קוֹרֵא הוּא לוֹ בְשֵׁם,

וְגַם זִיזֵי־הַיַּעַר בִּשְׁמוֹ אֵלָיו יִקְרָאוּ. –

שׁוֹאֵל אוֹתוֹ אָבִיו, לוֹטֶפֶת לוֹ הָאֵם –

מַתְחִיל הוּא לְסַפֵּר – אַךְ דְּבָרָיו לָעוּ.

אֵינוֹ הוֹלֵךְ לַחֶדֶר, שָׁוְא כָּל נִיב וָרִיב –

גַּם לֹא לְהִתְפַּלֵּל, רַק בְּבֵית אָבִיו.


יוֹשֵׁב יוֹם־יוֹם בַּבַּיִת – וְנֶעְלָם פִּתְאֹם,

מָתַי? אֵין אִישׁ רוֹאֶה, לְאָן? אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ;

בָּעֶרֶב יִתְהַלֵּךְ תּוֹהֶה כְּמוֹ בַחֲלוֹם

וּבִשְׁנָתוֹ בַּלַּיְּלָה דוֹבֵב הוּא עַל הַפֵיָה;

וְאִם יְהוּדִי נִכְנָס – נֶאְלָם הוּא דֹם,

נִגָּשׁ אֱלֵי אִמּוֹ וּמִתְרַפֵּק עָלֶיהָ:

– אִמָּא, הַקַּבְּצָן! – לוֹחֵשׁ הוּא לְאִמּוֹ.

– לֹא קַבְּצָן הוּא, יוֹסִי! רַב לֵבִּישׁ! זֶה שְׁמוֹ!


– אֲנִּי יוֹדֵעַ, אִמָּא – עָנָה יוֹסִי בַּלָאט –

וְאוּלָם – כֻּלָּם פֹּה – קַבְּצָנִים – "כָּמוֹהוּ – "

לֹא בְּבוּז אָמַר זֹאת, לֹא בְקוֹל־שְׁאָט,

כִּי רַחֲמֵי־יָגוֹן מִתּוֹךְ קוֹלוֹ נִשְׁמָעוּ. –

שָׁתַק, אַחַר הוֹסִיף בְּתַחֲנוּנֵי־מְעָט:

– מָתַי נִסַּע מִפֹּה? – לְטֵגְלָשׁ. אִמָּא, בּוֹאוּ! –

לֹא עָבַר שָׁבוּעַ – וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה

עִם סוּסָתָהּ נָסָעָה. – דֶּרֶךְ צְלֵחָה! –

 

הַשִּׁיר הָעֲשִׂירִי: יוֹסִילִי מַשְׁרֶה שָׁלוֹם בַּעֲדָתוֹ    🔗


עוּרוּ, בְּנֵי־שִׁיר, רַב לָכֶם לִישׁוֹן,

הַבִּיטוּ: רֵיק הַכְּפָר, פָּנָה זִיווֹ הַפַּעַם!

הֵמָּה לֹא יָשְׁנוּ, הֵם לֹא עָצְמוּ אִישׁוֹן,

כָּל הַזְּמַן נָסְעוּ בַגֶּשֶׁם וּבָרַעַם. –

הֵחָלְצוּ חוּשִׁים – מִי יִהְיֶה רִאשׁוֹן!?

קוּמוּ, אֶרְאֶלִּים, אֶרְאֶלּוֹת, שְׁמַעַן!

הִתְקוֹשְׁשׁוּ, כְּרֶגַע, כְּנָפֵינוּ נַאֲבֵר,

נָעוּפָה אַחֲרֵיהֶם וְנַשִּׂיגֵם מַהֵר!


אוֹי, חַכּוּ־נָא רֶגַע! – קְחוּ־נָא גַּם אוֹתִי!

אַל־נָא תַעַזְבוּנִי! – כָּכָה. כָּעֵת הָלְאָה!

כִּמְעַט־קָט שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי יַחַד עִם עֵטִי,

נִצְמָד פֹּה אֱלֵי רֶפֶשׁ וּשְׁתֵּי עֵינַי לְמַעְלָה! –

יָפֶה הוּא פֹּה בָּרוֹם; כָּעֵת, בְּשׁוֹטְטִי

אָבִינָה לְתָמָר וְאֶת אֲשֶׁר שָׁאָלָה.

הַבִּיטוּ: שָׁם קַדְרוּת, חֶשְׁכַת־הָרִים וְקֹר,

וּפֹה: מֶרְחַב־מִישׁוֹר, מוֹלֶדֶת אוֹר וּדְרוֹר!


מָה? הַכְבָר הִגַּעְנוּ? טֵגְלָשׁ – כֵּן, נָכוֹן!

וּבְכֵן, הֵם הִקְדִימוּנוּ. – מַה זֶּה? מַה “בֵּינְתַיִם”?

מֵאָז אֲשֶׁר נִרְדַּמְנוּ, גַּם הוֹלֵךְ־גָּחוֹן

יָכוֹל, יַגִּיעַ הֵנָּה לְאַט, בַּעֲצַלְתַּיִם?! –

שֵׁשׁ שְׁנוֹת־שְׁנָת גָּזוּ חִישׁ כַּחֲלוֹם

מֵאָז אֲשֵׁר נָסְעוּ – שֹׁמּוּ שְׁמֵי־שָׁמָיִם!

חוֹנִי הַמְעַגֵּל יָשֵׁן כֹּה דוֹר תָּמִים! –

וּמֶה עָשָׂה הַנַּעַר בְּאֵלֶּה הַיָּמִים?


אַךְ אֵיזֶה קוֹל עֲנוֹת שָׁם? רוֹעֵשׁ הָמוֹן לָרֹב,

מַעַרְבֹּלֶת־עַם צוֹרַחַת וְנִבְהָלֶת!

הִנֵּה, שָׁם פַּר פָּרוּעַ מִשְׁתּוֹלֵל בָּרְחוֹב,

רוֹדֵף אַחֲרֵי אִשָּׁה – – וְעַל יָדֶיהָ יָלֶד!

מְעַפֵּר, נוֹגֵחַ – – הִנֵּה, כְּבָר קָרוֹב! –

הִיא אֶל־קִיר נִלְחֶצֶת – וְאֵין־אוֹנִים נוֹפָלֶת – –

אַךְ מִי זֶה מֵאָחוֹר לוֹפְתוֹ בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו? –

הַפַּר נוֹפֵל־כּוֹרֵעַ – גּוֹנֵחַ, אַךְ לַשָּׁוְא!


הַפַּר גּוֹנֵחַ־מָר, גַּם מִתְאַזֵּר בְּאוֹן,

מִתְאוֹשֵׁשׁ לָקוּם – אַךְ שְׁתֵּי רַגְלָיו בַּכָּבֶל!

נִסְחָב אֲחוֹרַנִּית, שָׁטוּחַ עַל גָּחוֹן,

וְהַסּוֹחֵב סוֹחֵב, מַמָּשׁ כְּשַׂק שֶׁל־זָבֶל!

הֲמוֹן־עַם הַקָּפוּא פּוֹרֵץ בְּקוֹל שָׁאוֹן:

– “הַחֲזֵק־בּוֹ,יַאוּזִ’י־דֹּב!' תֵּכֶף נָבִיא חָבֶל!”

יוֹסִילִי הֵרִים רַגְלֵי הַפָּר אֶל־עָל,

נִגְּשׁוּ רוֹעֵי הַכְּפָר, כָּפְתוּ אוֹתוֹ – וַחֲסָל!


שְׁמַעְתֶּם, בְּנֵי־שִׁיר?,יַאוּזִ’י־דֹב' שְׁמוֹ!

מֵאֵת עַם־הַמַּדְיָארִים נִתַּן לוֹ שֵׁם־הַלָּטֶף;

יוֹסִי אֶצְלָם יַאוּזִ’י, וְתֹאַר “דֹּב” עִמּוֹ –

וַדַּאי שָׂעַר לָהֶם כְּבָר אֵיזֶה שַׂעַר־קָטֶב!

וַאֲנַחְנוּ לֹא רָאִינוּ וְלֹא נְסַפֵּר כְּמוֹ –

לָמָּה זֶה נִרְדַּמְנוּ?! – יִקָּחֲכֶם הַחָתֶף!

אֶפֶס, מֵעַתָּה לֹא נַעַזְבֵהוּ יוֹם,

נֵלֵךְ אִתּוֹ בְּיַחַד וְאֶת הַכֹּל נִרְשֹׁם!


הִנֵּה, זֶה פֹּה בֵּית־אַבְּרִישׁ. נִכָּנֵס בַּלָּט. –

הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ – בְּכָל מַעֲדַנֵּי־מֶלֶךְ!

חַג בַּר־מִצְוָה הַיּוֹם, חַג־בֶּגֶר כַּמִּשְׁפָּט,

וּבֵין אוֹרְחֵי הֶחָג לֹא יֶחְסַר גַּם הֵלֶךְ.

בְּרָכוֹת מַאֲלִיפוֹת לְאֹשֶׁר עֲדֵי־עַד,

לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה, וּלְכֶלַח־מְתוּשֶׁלַח!

כָּעֵת הַס כָּל בָּשָׂר, כַּגֶּבֶר כָּאִשָּׁה:

יוֹסִילִי יָקוּם, יִדְרֹשׁ אֶת הַדְּרָשָׁה!


אַךְ מַה זֶּה הָיָה לוֹ? – מַחֲרִישׁ הוּא וְעוֹמֵד.

אִמּוֹ לוֹ מְרַמֶּזֶת – אָבִיו יְעוֹדְדֵהוּ.

– "יוֹדֵעַ הוּא, יוֹדֵעַ! – אוֹמֵר הַמְלַמֵּד –

וַדַּאי אֵימַת־צִבּוּר נָפְלָה פִּתְאֹם עָלֵיהוּ!"

אוֹמֵר רַב גֶּצְל־ווֹלְף – תָּמִיד לָצוֹן חוֹמֵד –:

– “תְּנוּ לוֹ לְגִימָה, אוּלַי מִסְכֵּן צָמֵא הוּא!”

יוֹסִילִי פּוֹזֵל בּוֹ – וּפִתְאֹם אוֹמֵר:

– “נֵלֵךְ אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת – וְשָׁם אֲדַבֵּר!”


– “טוֹב, אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת! – אוֹמְרִים – יְהִי נָא כָּךְ!”

יוֹדְעִים הֵם, כִּי אֶת יוֹסִי אֵין לְהִתְוַּכֵּחַ, –

וְכָל הָעֵדָה יַחַד הוֹלְכִים אַחֲרָיו בַּסָּךְ,

וְקֻנְדְּסֵי־הַכְּפָר רוֹמְזִים: יִהְיֶה שָׂמֵחַ!

נִכְנָסוּ. – הַשַּׁמָּשׁ עַל הָאַלְמֵימַר יַךְ:

– “יַעֲמוֹד, בַּר־מִצְוָה!” – מַשְׁמִיעַ קוֹל צוֹרֵחַ.

יוֹסִילִי עוֹלֶה. – לְאַט. – עַל הַדּוּכָן. –

וְהַקָּהָל מַחֲרִישׁ, הַקָּהָל מוּכָן.


– “אֲנִי!” – פָּתַח הַנַּעַר, וַיֹסֶף קוֹל גָּדוֹל,

פָּנָיו לוֹ הֶאְדִּימוּ, עֵינָיו יָרוּ אֶשׁ־זַעַם –

"אֲנִי לֹא אֲדַבֵּר! אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁאֹל

הֲיִהְיֶה שָׁלוֹם בָּעֵדָה זוֹ הַפַּעַם?

אֶמֶשׁ פֹּה שׁוּב רָבוּ! – אֲנִי אֶשְׁבּוֹר הַכֹּל!" –

הִכָּה עַל הַשֻּׁלְחָן – וַיִּשָׁבֵר בְּרַעַם.

– "הַקָּדוֹשׁ אָמַר לִי! – הָיִיתִי אֶצְלוֹ תְמוֹל! –

אִם לֹא יִהְיֶה שָׁלוֹם – לַהֲרוֹס אֶת הַכֹּל!


– הַקָּדוֹשׁ שְׁאֵלַנִי! מַה בַּכְּפָר נִשְׁמָע!

אָמַרְתִּי לוֹ: רָבִים! תָּמִיד! בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת!

אָמַר לִי: וְאַתָּה! – אָמַרְתִּי לוֹ: וּמָה?!

אָמַר לִי: הַשֵׁם־בָּרוּךְ־הוּא הִטָּה אֵלֶיךָ חֶסֶד!

אֵיזֶה חֶסֶד? שָׁאַלְתִּי! – אָמַר לִי: וּבְכֵן, שְׁמַע!

עַל עֵדָה כָזוֹ קִלְלַת־עַד רוֹבֶצֶת!

וְהַקְּלָלָה הַזֹּאת עַל כֻּלְּכֶם תָחוֹל!

עֲשֵׂה־נָא שָׁם שָׁלוֹם! עֲשֵׂה, אַתָּה יָכוֹל! –


– אֲנִי אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת פֹּה מְאֹרָר!

סִפְּרוּ לִי הַיְלָדִים: רַבְתֶּם פֹּה כִבְנֵי־צֹעַן!

הַכֹּמֶר וְהַגּוֹיִים שָׁמְעוּ הַנֶּאֱמָר!

אֶת כָּל הַגִּדּוּפִים אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמוֹעַ!" –

יוֹסִי הִתְנַפַּח – – הָרַס הָאַלְמֵימָר –

– “אֲנִי אֶת בֵּית־הַכְּנֶסֶת לִרְסִיסִים אָרֹעַ!” –

שִׁבְרֵי הָאַלְמֵימָר הִתְעוֹפְפוּ בָרָם –

וְהָעֵדָה – אַיֶּהָ? – בָּרָחָה – לַהֲדָם!


יוֹסִי בָא הַבָּיְתָה, הִבִּיטָה בוֹ הָאֵם.

נִגַּשׁ אֵלֶיהָ חֶרֶשׁ – נָשַׁק לָהּ שְׁתֵּי יָדֶיהָ. –

– "טוֹב עָשִׂיתָ, בְּנִי! זֶה חִלּוּל הַשֵּׁם!

בִּמְקוֹם לִשְׁפֹּך לִבָּם – הָרִיב בָּם מִתְגַּלֵּעַ". –

כָּךְ אָמְרָה אִמּוֹ, וְיוֹסִי הִתְאַדֵּם,

וְהִתְפָּרֵץ בִּבְכִי כְּמַעְיָן נוֹבֵעַ.

– "כָּעֵת אַל־נָא תִּבְכֶּה; הֵרָגַע וָשֵׁב;

שֵׁב, עַיֵּן בַּסֵּפֶר; יִרְוַח לְךָ בַּלֵּב".


יוֹסִילִי יוֹשֵׁב לוֹ עַל יַד הַגְּמָרָא,

אַךְ לִבּוֹ לֹא פֹה – לִבּוֹ אֵי־שָׁם בַּיָּעַר;

גַּם פֹּה אֲחוֹרֵי טֵגְלֵשׁ הַיַּעַר יִשְׂתָּרַע,

וְגַם בְּקִרְבּוֹ יֵשׁ גַּם פֶּלֶג וְגַם מָעַר.–

אַךְ כָּעֵת שָׁם שֶׁלֶג, מְיַלֶּלֶת הַסְּעָרָה,

כָּעֵת שָׁם לֹא שָׂשׂוֹן, כָּעֵת שׂוֹרֵר שָׁם צָעַר

כָּעֵת הַכֹּל נָדַם וְקִפָּאוֹן סָבִיב. –

כָּעֵת יֵשׁ לְחַכּוֹת עַד בּוֹא תּוֹר־הָאָבִיב. –


וְיוֹסִילִי חִכָּה עַד בּוֹא תּוֹר־הָאָבִיב,

יָשַׁב שָֹמֵם בַּבַּיִת וְלֹא מָצָא מָנוֹחַ;

אָמְנָם לָמַד בַּחֶדֶר, אַךְ רַק לִרְצוֹן אָבִיו –

כֹּחו ֹהַמְּפוֹצֵץ הֶאֱפִיל בּוֹ עַל הַמֹּחַ. –

יָשַׁב עַל־יַד הַסֵּפֶר בְּלִי תְּנוּעָה וָנִיב,

מַקְשִׁיב לְקוֹל הַיַּעַר – קוֹל־אֲדֹנָי בַּכֹּחַ.

אַךְ לֹא רַק קוֹל־הַיַּעַר, קוֹרֵא עוֹד קוֹל אֶחָד:

קוֹל־מֶרְחַבְיָהּ אֵין־קֵץ, זֶה קוֹל הַהוֹרְטוֹבָּד'.


הוֹרְטוֹבָּד', הַפֻּסְתָּה: זֶה מִדְבַּר הַחוֹל,

אֲשֶׁר בְּלֶב־הוּנְגָרִיָּה עַד־אֹפֶק יִשְׂתָּרֵעַ;

פֹּה נְשִׁימָתוֹ יַעֲצֹר הַכֹּל־יָכוֹל

עֵת הוֹרֵה־אֵימִים בַּחֲרוֹנוֹ רוֹגֵעַ;

מַחֲנַק כִּבְשַׁן־הָאֵשׁ שׂוֹרֵר אָז עַל הַכֹּל

וְכָל הַיְקוּם אֲזַי הַלְמוּת־לִבּוֹ שׁוֹמֵעַ. –

הַכֹּל אָז יְחַכֶּה, הַכֹּל אָז נֶאְלָם־דֹּם,

כְּמוֹ בְּיוֹם־הַדִּין בְּשַׁעֲרֵי־גֵיהִנֹּם.


עַד אֲשֶׁר יִיעָף – וְאָז יִפְרֹק הָעֹל,

יִתְפָּרֵץ בְּאוֹן, כָּל חֹק וּגְבוּל פּוֹרֵעַ;

אֶת נְשִׁימַת־אִשּׁוֹ יִשֹּׁף יָמִין וּשְׂמֹאל

בְּעִרְבּוּבְיַת רוּחוֹת עַרְבֵּל וְהִשְׁתַּגֵּעַ

וְכָל אֲשֶׁר יִפְגַּע יְקַבֵּר בַּחוֹל,

כָּל־חַי וְכָל צוֹמֵחַ בְּזַעַם לְגַדֵּעַ.

כָּל־חַי וְכָל צוֹמֵחַ אֲזַי יֶחֱבֶה וָשָׁח – –

עַד יַעֲבֹר הַזַּעַם – וְהַמָּטָר נִתָּךְ.


נִתָּךְ, נִתָּךְ הַגֶּשֶׁם, מַתְּנַת אֵל־שַׁדַּי

עֲלֵי עַרְעַר צִיָּה, בִּצּוֹת שֶׁלֹא תִשְׂבַּעְנָה;

מִרְעֶה לָעֲדָרִים, עֶדְרֵי סוּסֵי־שָׂדַי.

מְשֻׁלָּחִים חָפְשִׁים: יִדֹּדוּ אָנֶה וְאָנָה.

אַחֲרָיו אוֹר־שֶׁמֶשׁ. – הָס. – יוֹפִיעַ הַשְׁרַבְרַאי:

חֲלוֹם הוּא בַעֲלִיל – זוֹ הַפָטָה מוֹרְגָּנָה.

חֲזוּת לַהֲטֵי־שֶׁמֶשׁ, מַחֲזֵה־שַׁדַּי מְעָט,

אֲשֶׁר יַשְׁרֶה שַׁלְוָה עֲלֵי עוֹלָם הַמָּט.


הַפָטָה מוֹרְגָּנָה – מֵעַרְבוֹת טוּרַאן

שִׁבְטֵי הוּנוֹר־מַדְיָאר שָׁלָל לָהֶם שָׁבוּהָ;

חֲלוֹם כּוֹבְשֵׁי עוֹלָם: נָפוֹת נְוֵי־שַׁאֲנָן

שֶׁעוֹד לֹא כְבָשׁוּן, רוֹמְזוֹת בְּאוֹר זָרוּעַ;

קוֹרְאִים לָהֶם לַעֲלוֹת לְמִלְחֲמוֹת־שִׁנְאָן

עַל מֶרְחַקֵּי תֵבֵל, עַל כֹּחַ לֹא־יָדוּעַ. –

כֹּה יוֹפִיעַ פַּעַם נוֹף־מִזְרָח בְּזִיו,

פַּעַם הֲדַר אַרְמוֹן וּפַעַם גַּן מַרְהִיב.


יוֹסִילִי הֶאֱזִין לִדְבַר רוֹעֵי־סוּסִים

וְלֹא הֶאֱמִין לָהֶם; אַךְ לָצוֹן יֶחֱמָדוּ;

רַק חֲסִידֵי בֶּלְז יַאֲמִינוּ בְנִסִּים –

אוּלָם נִימֵי לִבּוֹ בַסֵּתֶר אַט רָעָדוּ;

עַד שֶׁסּוֹף־סוֹף פַּעַם הַשֶּׁמֶשׁ לוֹ הִקְסִים:

פִּלְאֵי הַשְּׁרַבְרַאי לִפְנֵי עֵינָיו הוּעָדוּ!

הוֹפִיעַ לְפָנָיו נוֹף־מִזְרָח מַזְהִיר:

נוֹף־הָרִים מַרְהִיב וּבַתָּוֶךְ – עִיר.


עִיר רַבַּת כִּפּוֹת, כֻּלָּהּ זְרוּעָה הוֹד,

סָבִיב לָהּ עֲצֵי־דֶקֶל, שִׂיאָם בְּרוּם שָׁמָיִם;

בְּתוֹךְ הָעִיר אַרְמוֹן, בָּנוּי לְתַלְפִּיוֹת,

רֹאשׁוֹ כִּפַּת פְּאֵר, כֻּלָּהּ זְהַב פַּרְוָיִם.

סְבִיב הָעִיר חוֹמָה עִם שַׁעֲרֵי־קְשָׁתוֹת

וִירַק עֲצֵי־זַיִת, תַּאֲוָה לָעֵינָיִם.

וְעַל הַכֹּל אוֹר־יָהּ, נֹגַהּ־זִיו רוֹעֵד –

וְעֵין יְלוּד־אִשָּׁה מֵעֹנֶג מִסְתָּמֵּאת.


יוֹסִילִי מַבִּיט – – סוֹפֵג לוֹ אֶת הָאוֹר – –

אַחַר עוֹצֵם עֵינָיו – לְאַט – כְּמוֹ גֹוֵעַ;

רוֹצֶה לִלְכֹּד בָּהֶן, רוֹצֶה בָּהֶן לִסְגֹּר

אֶת מַחֲזֵה הָעִיר עִם כָּל הוֹד־יִפְעוֹתֶיהָ.

יְדוּעָה הִיא לוֹ – – מִקֶּדֶם – – מִדּוֹר־דּוֹר – –

הֵן כָּל יוֹם וָיוֹם הוּא מִתְפַּלֵּל אֵלֶיהָ.

הַאֻמְנָם עוֹדֶנָּה נוֹסֶסֶת בְּכָל־הוֹד?

וְהִיא הֵן נֶחֶרְבָה, נֶהֶרְסָה עַד־הַיְסוֹד! –


פּוֹקֵחַ אֶת עֵינָיו –הַכֹּל נֶעְלָם וְגָז!

רוּחַ קַלִּילָה נָשְׁבָה וַתִּשָּׂאֶהָ. –

אֵין עִיר־אֱלֹהִים, אֵין כִּפּוֹת־הַפָּז,

אֵין עֲצֵי־הַדֶּקֶל מִתְנוֹסְסִים עָלֶיהָ.

– אֵלֵךְ אֶל הַקָּדוֹשׁ, אֶמְסוֹר לוֹ אֶת הָרָז,

יַעַן וַדַּאי רָז הוּא, אֲשֶׁר אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ.

יוֹסִילִי הִרְגִּישׁ – – בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה – – –

אֵיךְ אָמַר הָרַבִּי? אוּלַי הִיא הִשְּׁכִינָה? – –


יוֹסִילִי הִרְגִּישׁ, כִּי חֶסֶד־אֱלֹהִים – –

כְּמוֹ עֲלֵי שִׁמְשׁוֹן – – נָטוּי עָלָיו מִבֶּטֶן – –

בַּלַּיְלָה בִּעֲתוּהוּ חֲלוֹמוֹת רָעִים:

סְבִיב הָעִיר רָאָה רוֹבֵץ שָׁם פֶּתֶן.

וְגֶשֶׁם־דְּמָעוֹת שׁוֹפֵעַ מִגְּבוֹהִים,

וְכָל רָסִיס מַשְׁחִיר – – כֶּתֶם אַחֲרֵי כֶּתֶם.

וְהַנָּחָשׁ נוֹשֵׁף, שׁוֹלֵחַ לוֹ לָשׁוֹן – –

רוּחוֹ מִמֶּנּוּ סָר, אֵינוֹ יָכֹל לִישׁוֹן.


זֶה הָיָה בַּקַּיִץ, בִּימֵי שָׁרָב וָחֹם;

הַשֶּׁמֶשׁ הִסִּיק כּוּר בִּשְׁבִיל עֲלֵי שַׁלָּכֶת.

מֵאָז הוּא בַּר־מִצְוָה, בֶּן־חַיִל לַמָּקוֹם,

וְאַחֲרָיוּת־מַעֲשָׂיו עֲלֵי שִׁכְמוֹ מֻשְׁלָכֶת!

רִאשׁוֹן לְמִפְעָלָיו – הָיָה מִפְעַל שָׁלוֹם:

בַּעֲדַת קְהִלָּתוֹ כָעֵת שַׁלְוָה מוֹלֶכֶת! –

וּדְבַר הָעִיר הִסְתִּיר – שָׁמַר עַל הֶחָזוֹן –

אַךְ הִנֵה הָאָבִיב, מַפְשִׁיר כָּל קִפָּאוֹן.


הִפְשִׁיר גַּם אֶת לֶב־יוֹסִי, וַיְסַפֵּר לָאֵם –

חָזוּת־הָעִיר, הַחֲלוֹם – הַכֹּל גִּלָּה לְפָנֶיהָ.

תָּמָר חִיְּכָה בַלָּט – – אֶת־הַמַּחֲזוֹת הָהֵם,

אֶת לַהֲטֵי הַשֶׁמֶשׁ יוֹדַעַת מִנְּעוּרֶיהָ.

אַךְ יוֹסִילִי בִּקֵּשׁ, וְשָׁב וְהִתְחַנֵּן

לִנְסוֹעַ אֶל הָרַבִּי וְלֹא לְהִתְמַהְמֵהַּ.

הִסְכִּימוּ לוֹ הוֹרָיו, וּבְיוֹם יְרִיד־אָבִיב

נָסַע אֶל הַקָּדוֹשׁ בְּיַחַד עִם אָבִיו.


וְהַקָּדוֹשׁ מִקַּאלוֹ קִבֵּל אֶת יוֹסִילִי

בְּבַת־צְחוֹק חִבָּה – טָפַח לוֹ עַל הַשֶּׁכֶם:

– "קָדוֹשׁ הוּא הַשָּׁלוֹם. עֲלֵה, בְּנִי, עֲלֵה,

כִּי עֵזֶר־יִשְׁרָאֵל שָׂמְךָ הַשֵּׁם מֵרָחֶם. –

וְעִיר יְרוּשָׁלַיִם – – כּוֹסֵנוּ תִמָּלֵא –

בֹּא יָבוֹא מָשִׁיחַ – וּבְשַׁעֲרָהּ תִלָּחֶם! –

אַךְ אַל־נָא תִשְׁכָּחָה – הוֹסִיף כְּרָן בִּדְמִי –

הִיא חָזוּת הַכֹּל – הַכֹּל, הַכֹּל, בְּנִי.


– הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם – זִמְרֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ –

בַּחֲלוֹם וּבְהָקִיץ תָּמִיד הִיא תְלַוֵּנוּ. –

אַשְׁרֵי הוּא הָאָדָם, עֵינַיִם לוֹ בָרֹאשׁ,

יִרְאֶה, כִּי בִלְעָדֶיהָ מֵאֶפַע כָּל כֹּחֵנוּ!

לְפִיכָךְ, בְּנִי, אֶת כֹּחֲךָ כְּבוֹשׁ

לְמַעַן הַשְּׁכִינָה, כִּי הִיא תְגוּדֵנוּ. –

סַע, בְּנִי, לִלְמוֹד, לָדַעַת, לְהַחְכִּים.

לִישִׁיבַת פְּרִישְׁבּוֹרְג! – לְךָ שָׁם מְחַכִּים!" –


 

הַשִׁיר הָאַחַד־עָשָׂר: יוֹסִילִי מוֹצִיא אֶת הַשַּׂר מִן הַבֹּץ    🔗


שְׁמַעְתֶּם כֻּלְּכֶם, בְּנֵי־שִׁיר קֻנְדֵּסִים,

מַה יְָּעַץ לְיוֹסִי הוּא, לְעוֹלָם יֶחִי?

לִישִׁיבַת פְּרִישְבּוֹרְג אֶת פְּעָמָיו לָשִׂים,

חִיֵּךְ וַיִּצְבְּטוֹ בְּמוֹ־יָד בַּלֶּחִי. –

לְהַרְבִּיץ תּוֹרָה כְּבַעֲלֵי תְּרִיסִים,

חוֹבְשֵׁי בֵּית־מִדְרָשׁ, לִהְיוֹת גַּם הוּא בַּעַל־בֶּכִי!

הֲכֹה יֵדַע רוֹעֶה אֶת טִיב עֶדְרֵי־צֹאנוֹ?

הַעֲדַיִן לֹא הִסְפִּיק לִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ?


זֶה שְׁמוֹנֶה שָׁנִים שֶׁיּוֹסִילִי לוֹמֵד

וּמַה נִּקְלַט לוֹ שָׁם בְּתוֹך סְפוֹג הַמֹּחַ?

אוּלַי זֶה סוּגְיַת “נֶשֶׁר”? – אוֹ “הַמֵּבִיא גֵט”? –

“תֵּשַׁע חֲנֻיּוֹת”? – “מָבוֹי שֶׁהוּא גָבֹהַּ”? –

וַהֲרֵי לֹא פַעַם מִצְחוֹ לוֹ הִתְקַמֵּט

עַל שֶׁבַע הַשְּׁגִיאוֹת בְּשֵׁם הַמְפֹרָשׁ “נֹחַ”? –

לֹא, מַלְאֲכָכִים, יוֹסִי לֹא נוֹצָר

לַחֲבוֹשׁ בֵּית־מִדְרָשׁ, אַף לֹא לִזְמַן קָצָר.


“יוֹסִי־יַאוּזִ’י־ דֹב” – “יוֹסִי הַקֻּנְדֵּס” –

וְהַקָּדוֹשׁ אָמַר לוֹ לִפְרִישְׁבּורְׁג לִנְסֹעַ!

לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, שָׁם יוֹשֵׁב עַל כֵּס

בְּשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי, גָבֹהַּ מֵעַל גָבֹהַּ:

כְּבוֹד “חֲתַם סוֹפֵר”, תּוֹרָתוֹ לְנֵס,

אַשְׁרֵי אֲשֶׁר זָכָה תּוֹרָה מִפִּיו לִשְׁמוֹעַ! –

לְדָלֶת אַמּוֹתָיו אֵיכָכָה יִתְקָרֵב?

הֲלֹא בְהֶבֶל־פִּיו לְאֵפֶר יִשָּׂרֵף!


“לְךָ שָׁם מְחַכִּים” – אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ

מִי זֶה מְחַכֶּה לְבוּר גָּמוּר כָּמוֹהוּ?

עֶלֶם בַּר־מִצְוָה עִם דַּיְסַת־פּוֹל בָּרֹאשׁ –

יִקְרָא־נָא בַּמִּשְּׁנָה! הַאִם יוּכַל עֲשׂהוּ?

אַךְ אַבְּרִישׁ כְּבָר הֶחֱלִיט אֶת סוּסָתוֹ לַחֲבוֹשׁ,

אֶת פִּי קָדְשׁוֹ לַמְרוֹת? – יִמְרֶה אַחֵר וְלֹא הוּא! –

אֶפֶס כִּי הַנַּעַר דָּחָה אֶת הָעֶזְרָה:

הוּא יַעֲלֶה בְּרֶגֶל לְקֶרֶת־הַתּוֹרָה! –


אַךְ קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל,

הָלַךְ עוֹד אֶל הַיַּעַר, לִשְׁאֹל אֶת פִי הַפֶּלֶג. –

יָשַׁב עַל שְׂפָתוֹ, הִקְשִׁיב לְכָל הֵד־קוֹל,

לְרַחַשׁ עֲצֵי־אֹרֶן, לְזִיז כַּנְפֵי הַיֶּלֶק. –

עוֹד יוֹם, עוֹד יוֹמַיִם וְהַכֹּל יִבּוֹל,

אַחַר – יִתְכַּס הַכֹּל בְּמַעֲטֵה הַשֶּׁלֶג. –

נִבַּט בִּרְאִי־הַפֶּלֶג, בַּזֶּרֶם הַבָּהִיר –

וְרַחַשׁ הַגַּלִּים פָּצַח בְּדִבְרֵי־שִׁיר:


– "מִבֵּין עֳפָעֵי־סְתָו, מִקַּן בֵּיצֵי־אָבִיב,

רוּחַ־שְׂעִירִים, הָגִיחָה וְהָפִיחָה!

הִנֵּה־זֶה בָּא אוֹרְחֵנוּ, – יַאוּזִ’י הֶחָבִיב –

שִׁיק־שַׁק־שׁוֹק – גַּל־גִּיל, מִזְּמַן לֹא רְאִיתִיךָ!

פָּנֶיךָ כֹּה קוֹדְרִים, בְּלִי כָּל אוֹר וָזִיו –

יָדַעְתִּי: לַמֶּרְחָק יִשְׁלָחֲךָ אָבִיךָ.

לִלְמוֹד תּוֹרָה תֵלֵךְ – כֹּה חוֹשׁבִים_כֻּלָם,

אַךְ אֲנִי יוֹדֵעַ: שִׁיק־שַׁק – לַהֲדָם!"


"לֹא בְּעֹל־תּוֹרָה – בְּעֶגְלָתִי תַּחֲרשׁ;

לֹא לִלְמוֹד תֵּלֵךְ – תְּעוּדָתְךָ אַחֶרֶת;

שְׁנֵינוּ הַיּוֹדְעִים זֹאת, אֲנִי וְהַקָּדוֹשׁׁׁ.

כִּי אִישׁ־בֵּינַיִם שָׁם תִּהְיֶה בִּמְרוֹמֵי־קֶרֶת.

שָׁם עַל חוֹף הַדּוּנָא – בִּשְׁלוֹמוֹ דְרוֹש! –

כֶּתֶר נִצָּחוֹן יִהְיֶה לְךָ עֲטֶרֶת.

אַלְפֵי הַקַּבְּצָנִים מְחַכִּים לְךָ שָׁם,

מִשִּׁנֵי הַזְּאֵב לֵךְ מַלֵּט נַפְשָׁם.


שִׁיק־שַׁק־שׁוֹק עֲלֵה, וְאַל תִּשְׁכַּח אוֹתִי;

שָׁם בְּמֵי־הַדּוּנָא – תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם;

גַלַּי שָׁם בְּגַלָּיו, זִרְמוֹ הוּא שִׁירָתִי,

הַקְשֵׁב לָהּ בְּכָל יוֹם בְּזֹהַר בֵּין עַרְבַּיִם. –

וּפְרוֹץ יָמִין וּשְׂמֹאל, בָּעֵרֶב וּבַשְּׁתִי,

וּגְזוֹר יָרֵךְ וָשׁוֹק, חֲמוֹר חֲמוֹרָתָיִם!" –

פִּתְאוֹם בָּרָק וָרַעַם לְהַחֲרִיד כָּל לֵב – –

יוֹסִי מִתְרוֹנֵן – הַגֶּשֶׁם מְטַפְטֵף.


מִהֵר הַבַּיְתָה יוֹסִי, כָּל אֲבָרָיו רָצִים,

אַךְ מָטָר סוֹחֵף הִדְבִּיק אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ;

נִכְנָס רָטֹב כֻּלּוֹ, כְּמַטְלִית־רְחָצִים,

עָיֵף וּמְיֻזָּע כְּמֵעֲבוֹדַת־פֶּרֶךְ;

– "אִמָּא, הָכִינִי לִי אֶת שִׁבְעַת הַחֲפָצִים,

לִישִׁיבַת פְּרִישְׁבּוֹרְג אַעַל, אָרוּץ אֹרַח!"

– “מַה? בְּגֶשֶׁם זֶה אוֹמֵר אַתָּה לָצֵאת?!”

– “אָסוּר לִי לְאַחֵר: “הַזְּמַן” מַתְחִיל כָּעֵת!”


וְלֹא הוֹעִיל מְאוּם, אַף לֹא דִבְרֵי רַבּוֹ:

לְקֶרֶת הַתּוֹרָה עָלָה יוֹסִי בְּרֶגֶל.

אִם הִנְּנִי בוּר – אָמַר לוֹ בְּלִבּוֹ –

אָבֹא שָׁם לְפָחוֹת כְּמוֹ אַנְשֵׁי הַסֶּגֶל!

עֲלֵי שִׁכְמוֹ יַלְקוּט, כָּל־טוּב לֶב־אִמּא בּוֹ –

וְהַטַּלִית־קָטָן נוֹפֶפֶת כְּמוֹ דֶגֶל. – –

וְעַל הַסָּף הָאֵם, נִצֶּבֶת כְּמוֹ נֵד,

בְּעֵינֶיהָ דֶמַע: “יוֹסִי! – הִזָּהֵר!” –


יוֹסִי, הִזָּהֵר – הֲיִזָּהֵר בֶּן־נֵץ,

אֲשֶׁר יַעֲזֹב קִנּוֹ לַמְרִיא בִּשְׁמֵי תְּכֵלֶת?

מְטַר־סַגְרִיר סוֹחֵף, כָּל נֵטֶף חַד כַּחֵץ,

אַךְ זֶה לֹא יַעֲצוֹר אֵת יוֹסִילִי הַיֶּלֶד. –

הוֹלֵךְ מִכְּפָר לִכְפָר – יוֹשֵׁב אֶל תַּחַת עֵץ,

וּבְבוֹא, הָעֶרֶב, דּוֹפֵק הוּא בְּאֵי־דֶלֶת.

אִם אֵין מָקוֹם בַּבַּיִת, יָשֵׁן הוּא בֵּין בָּקָר,

אִם אֵין יְהוּדִי בַכְּפָר, יָלִין בְּבֵית אִכָּר.


כָּךְ הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ בַּגֶּשֶׁם וּבַקּוֹר;

בַּבֹּקֶר הָרְבִיעִי – שֶׁמֶשׁ לְתִפְאֶרֶת.

וּבְלֶכְתּוֹ בַדֶּרֶךְ – שׁוֹמֵעַ מֵאָחוֹר

קוֹל פַּעֲמוֹנֵי־סוּס וּמֶרְכָּבָה דוֹהֶרֶת.

נוֹטֶה הוּא אַט הַצִּדָּה, לָתֵת לָהּ לַעֲבוֹר –

אַךְ פִּתְאֹם רוֹאֶה: הַמֶרְכָּבָה עוֹצֶרֶת.

– "בֹּא, עֲלֵה, הַיֶּלֶד, אָנָה אַתָּה אָץ?

קֻנְדֵּס שֶׁכָּמוֹךָ! הַלֹא תִטְבַּע בַּבֹּץ!"


יוֹסִילִי מוֹדֶה, עוֹלֶה לַמֶרְכָּבָה,

רוֹאֶה: זֶה שַׂר גָּדוֹל. מִי יוֹדֵע, מִי הוּא?

– “מֵאַיִן אַתָּה עֶלֶם?” – שׁוֹאֵל בְּאַהֲבָה,

פָּּנָיו הַמַּחְמִירים אֵת טוּב לִבּוֹ יַבִּיעוּ.

אַךְ יוֹסִי לֹא הִסְפִּיק לִגְמוֹר אֶת הַתְּשׁוּבָה –

וּמֵי מִרְפַּשׁ־הַבֹּץ עַד הַיָּצוּל הִגִּיעוּ!

הָרַכָּב דּוֹפֵק – נוֹשְׁפִים סוּסֵי הַדְּהָר –

אַךְ הַכֹּל לַשָּׁוְא, פֹּה רֹאשְׁךָ וָהָר!


מַבִּיט אוֹבַד עֵצוֹת, יוֹרֵק לוֹ הָרַכָּב,

יוֹרֵד אֶל תּוֹךְ הַבֹּץ, בּוֹדֵק מִכָּל אַפְסָיִם;

– "אֲדוֹנִי הַגְּרָף! פֹּה נוּכַל לַשְׁכַּב

עַד אֲשֶׁר יוֹפִיעַ יֵשׁוּ מִשָּׁמַיִם!"

יוֹסִילִי מַקְשִׁיב: “אֲדוֹנִי הַגְּרָף”?!

הֵן זֶה גְרָף צִירָקִי אִישׁ־הָרִבּוֹתַיִם! –

אוֹמֵר הַגְּרָף לְיוֹסִי וְעַל שִׁכְמוֹ חוֹבֵט:

– “קְרָא נָא לֵאלֹהֶיךָ, אוּלַי יִתֵּן מוֹפֵת!”


יוֹסִילִי מַבִּיט –: “הַתֵּר אֵת הָרִתְמָה!” –

אוֹמֵר אֶל הָרַכָּב וְהוּא קוֹפֵץ לְמַטָּה:

הָרַכָּב מַתִּיר – אַךְ לֹא יֵדַע עַד־מָה.

– “נִרְאֶה” – אוֹמֵר בְּלַעַג – “מָה יִּהְיֶה פֹה עָתָּה?!”

– “חוּשָׁה!” – אוֹמֵר יוֹסִי – אַל תִּתְמַהְמָהּ!" –

בְּאִישׁוֹנֵי עֵינָיו אֵשׁ־קִנְאָה הוּצָתָה:

תָּפַשׂ אֶת הַיָּצוּל, – וְנֶאֱנַק – וּטְרַח!

וְיַחַד עִם הַגְּרָף מָשַךְ וְגָם בָּרַח. –


הָרַכָּב אִלֵּם, עוֹמֵד וּמִסְתַּכֵּל,

עֵינָיו הָעֲגֻלּוֹת מֵחוֹרֵיהֶן יָצָאוּ.

זֶה לֹא יְלוּד אִשָּׁה, זֶה הָעֲזָאזֵל,

גַּם בְּשׁוּק־שַׁמְשׁוֹן כָּזֹאת עוֹד לֹא רָאָה הוּא!

וְהֵן בְּשׁוּק־שַׁמְשׁוֹן שְׁנֵי הָאַחִים סֵיל

פַּר בֶּן שֵׁש שָׁנִים עֲלֵי שִׁכְמָם נָשָׂאוּ!

– “עֲמוֹד, יְהוּדִי קָט!” – צוֹרֵחַ הָרַכָּב –

קוֹפֵץ עֲלֵי סוּסָיו וּמִתְאַמֵּץ אַחֲרָיו.


וְהַגְּרָף צִיקָרי צוֹחֵק לְהִתְפַּלֵּץ:

אֶת מֶרְכַּבְתוֹ מוֹשֵׁךְ נַעַר כְּמוֹ זֶרֶת!

וַעֲלֵי הַיַּבָּשָׁה אֶל יוֹסִילִי קוֹפֵץ,

חוֹבְקוֹ אֱלֵי לִבּוֹ: – “אַתָּה בַּחוּר תִּפְאֶרֶת!”

וּלְאוֹת תּוֹדָתִי, אִם אַתָּה חָפֵץ,

הֵא לְךָ אֶת זֶה, שִׂימֵהוּ לְמִשְׁמֶרֶת!" –

הֵסִיר את טַבַּעְתּוֹ, וְגַם צְרוֹר־מָעוֹת:

– “וְאִם תִּצְטָרֵךְ פַּעַם, פְּנֵה־נָא אֵלַי עוֹד!”


יוֹסִילִי הוֹדָה וְהִשְׁתַּחֲוָה עָמוֹק,

בַּכֶּסֶף לֹא נָגַע – לָקַח אֶת הַטַּבַּעַת.

– אַתָּה שׂוֹנֵא מָמוֹן!" – אָמַר הַגְּרָף בִּצְחוֹק –

“אִם כָּכָה, גַּם שִׁמְךָ רוֹצֶה אֲנִי לָדַעַת!”

– “יוֹסִילִי מִטֶגְלָשׁ”, – עָנָה בּקוֹל נָמוֹג.

– "מִטֵּגְלָשׁ? מִכְּפָרִי? מָה אָזְנִי שׁוֹמַעַת?!

וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?" – “לִפְּרִישְׁבּוֹרְג, לִלְמוֹד!” –

– “אִם כֹּה, נִסַּע בְּיַחַד!” – “אָסוּר לִי, רַב תּוֹדוֹת!”


יוֹסִילִי הִרְגִּישׁ: בָּזֹּאת הַתְּאוּנָה

רֻמַּז לוֹ, כִּי עָלָיו בְרֶגֶל לְהַגִּיעַ.

בְּמֶרְחֲבֵי הַיְקוּם שׂוֹרֶרֶת הַדְּמָמָה

וְרַק צַעֲדוֹ בַּטִיט קוֹלוֹת־לִקְלוּק יַשְׁמִיעַ;

אַךְ מַלְאַךְ אוּרִיאֵל, אִם אֹזֶן יַט, יַשְׁמַע

עוֹד קוֹל־לַחַשׁ חַם שׁוֹפֵעַ מֵרָקִיעַ.

לֹא קוֹל־עֲנותׁ שִׂמְחָה, וְגַם לֹא קוֹל קִינָה:

תְּפִלַּת־אֵם רַכָּה, הַמְלַוָּה אֶת בְּנָהּ.


"אֱלֹהַי, אֵל אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב,

אֲשֶׁר בְּנֵי חֵיקְךָ בְּזַעְמְךָ הִגְלֵיתָ,

שְׁלַח־נָא גַם אַחֲרָיו מַלְאָכְךָ הַטּוֹב

וּשְׁמָר־נָא צְעָדָיו, נְצָר־נָא אֶת הַנֶּטַע.

וּכְשֵׁם שֶׁהִצַלְתּוֹ מִשִּׁנֵּי זְאֵב וָדֹב,

שָׁמְרֵהוּ גַּם כָּעֵת מִכָּל פֻּרְעָנוּת־פֶּתַע.

הֲלֹא לִלְמוֹד תּוֹרָה הוֹלֵךְ בֶּן־יְחִידִי,

לִהְיוֹת שָׁם לְאָדָם, לִהְיוֹת שָׁם לִיהוּדִי".


גַּם אַבְּרִישׁ הִתְפַּלֵל, תּוֹךְ כְּדֵי עָמָל,

לֹא מִתּוֹךְ סִדּוּר, וְגַם לֹא קוֹל הִשְׁמִיעַ,

רַק אֶת הִרְהוּרָיו שָׁלַח, בַּלָּט אֶל־עָל

כִּי נִבְצַר מִמֶּנוּ רַחֲשֵׁהוּ לְהַבִּיעַ:

לֹא, לֹא יִתָּכֵן כִּי אָשְׁרִי זֶה הַדַּל

יֵחָמֵס מִמֶּנִּי, יֵרֹעַ בְּמַפְגִּיעַ. –

וְאֶל סְיָחָתוֹ אָמַר־לָחַשׁ בְּסוֹד:

– “מֵהַיּוֹם, בִּתִּי, אַל תִּצְהֲלִי לִי עוֹד!”


וְכָכָה בְּבֵית אַבְּרִישׁ שׂוֹרֶרֶת דְּמָמָה,

יַחַד מַחֲשִׁים־דֹּם וְלֹא יַשְׁמִיעוּ הֶגֶה;

שָׁם בִּפְנִים הַנֶּפֶשׁ כּוֹסֶסֶת הָאַשְׁמָה:

אֵיךְ שָׁלַחְנוּ יֶלֶד, עָזוּב לְכָל מִין פֶּגַע?!"

וְרַק כַּעֲבוֹר יָמִים הוּקַל לָהֶם עַד־מָה,

בְּשׂוֹרַת־גִיל הִרְגִּיעָה אֵת מַצְפּוּנָם כְּרֶגַע:

עָנִי־קַבְּצָן רָאָהוּ, יוֹשֵׁב שָׁם מְכֻבָּד

עַל יַד שֻׁלְחַן הָרַבִּי אוֹרֵחַ לְשַׁבָּת. –


– “כָּל הַמְסֻבִּים יַחַד הִבִּיטוּ בּוֹ כֻלִַָּם” –

– מְסַפֵּר הַהֵלֶךְ – "וַאֲנִי עַל יַד הַדֶּלֶת;

חֶרְדַּת־הוֹד קְדוֹשָׁׁׁה בִּמְלֹא כָּל הָאוּלָם,

וְהַקָּדוֹשׁ דִּבֵּר בְּרֶנֶן אֶל הַיֶּלֶד:

– "קַלְקָלָה הוֹלֶכֶת וּבָאָה לָעוֹלָם – –

בְּיַעַר יְרַקְרַק צִפּוֹר לָהּ מְטַיֶלֶת" – –

הַנַּעַר הִתְחַלְחַל: – “רַבִּי, צִפּוֹר־פָּז!”

– “כָּכָה, צִפּוֹר־פָּז – אַשׁרֵי מֵבִין הָרָז!” –


 

הַשִּׁיר הַשְּׁנֵים־עָשָׂר: יוֹסִילִי נִבְחָן לְתוֹרָה    🔗


כָּעֵת, מַלְאָכוֹנִים, נַאֲבִיר־נָעוּף

אֱלֵי פְּרִישְׁבּוֹרְג הָעִיר, עִיר מִבְצַר הַדַּעַת,

מְקוֹר מַרְפֵּא לַנֶּפֶשׁ וּצְרִי־שִׁקּוּי לַגּוּף:

פֹּה יִפְעַת־תּוֹרָה בְּאוֹר חָכְמָה נוֹגַהַת.

מֵאוֹת נַפְשׁוֹת הַנֹּעַר יָמֹצּוּ פֹּה אֶת צוּף

לְשַׁד עֵץ־הַחַיִּים, סָרִים אֶל הַמִּשְׁמַעַת.

וְעַל כֵּס־יָהּ יוֹשֵׁב פֹּה לְקֹשֶׁט וְלִפְאֵר

מַנְהִיג הַדּוֹר בְּעֹז – הָרַב מֹשֶׁה סוֹפֵר.


כִּי לֹא רַק הַתַּלְמוּד וְכָל נוֹשְׂאֵי כֵלָיו,

לֹא רַק אֵשׁ דַּת־יָהּ לָהֶם פֹּה לָעֵינָיִם,

כִּי כָל קָדְשֵׁי אָדָם וַאֲשֶׁר מֻטָּל עָלָיו

לְמַעַן בָּם יִחְיֶה מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם:

חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶן יִשְׁלַו

לְאֹשֶׁר כָּל עַמּוֹ וּלְנַפְשׁוֹ־הוּא כִפְלָיִם.

פֹּה כָּל חַי־בְּצֶלֶם, קָדוֹשׁ בִּקְדוּשַׁת־אֵל –

זֶה מִגְדַּל הָעֹז לְנֵצַח יִשְׂרָאֵל.


וְנֵצַח יִשְׂרָאֵל יָפִיץ קַרְנֵי־אוֹרָה,

גְּאוֹן בֵּית יַעֲקֹב הוֹלֵךְ וּמְנַצֵּחַ;

גַּם בַּעֲלֵי־דִין גּוֹיִים בָּאִים לְדִין־תּוֹרָה.

יְשִׁיבַת פְּרִישְׁבּוֹרְג תִּשְׂגֶּה עַד בִּלְתִּי יָרֵחַ.

שָׁנָה־שָׁנָה שׁוֹלַחַת פֹּארוֹת תִּפְאָרָה,

אֶת מִבְחַר תַּלְמִידֶיהָ לְהָקִים מִזְבֵּחַ:

קְהִלּוֹת חֲדָשׁוֹת תָּקֹמְנָה לִתְהִלָּה

בִּידֵי מֹשֶׁה רַבָּן שֶׁל כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה. –


אַךְ הֵן לֹא יָנוּמוּ מוֹרְדֵי שָׁלוֹם וָאוֹר

וְיֵצֶר לֶב־אָדָם אָכֵן לֹא יִבְגּוֹד בֶּגֶד;

מִלְחָמָה לַעֲמָלֵק בַּאדֹנָי מִדּוֹר־דּוֹר:

זַאֲטוּטֵי הַשְּׁוַבִּים הִתְגוֹדְדוּ בְּאֶגֶד.

תַּלְמִידֵי בֵּית־סֵפֶר מִסָּבִיב מָגוֹר

לְבַחוּרֵי פְּרִישְׁבּוֹרְג לְהַכְעִיסָם לְנֶגֶד.

וְכָךְ, בְּכָל שָׁנָה, בְּחָדְשֵׁי חֻפְשָׁתָם

שְׁלוֹם עִיר־הַתּוֹרָה בְּדָם נָקִי נִכְתָּם.


עַל גְּדוֹת הַדּוּנָא, שָׁם נְאוֹת דֶּשֶׁא רַךְ,

מְקוֹם מֶרְחָץ וָגִיל, גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם,

שָׁמָּה הִתְאַסְּפוּ, מִן הַסְּבִיבוֹת בַּסָּךְ

וְעַל בַּחוּרֵי פְּרִישְׁבּוֹרְג שָׁם שָׁתוּ בְּמַחֲנָיִם:

בָּחֲרוּ לָהֶם אִישׁ־אִישׁ לְעֵינֵי כָּל הַכְּרָךְ

וּשְׁנֵי הַבַּחוּרִים יָצְאוּ לִקְרָב בֵּינָיִם. –

אֶפֶס כִּי דָּוִד בֵּינֵינוּ עוֹד לֹא קָם –

וּגְדוּד הַמְנֻצָּחִים הֻכּוּ עַד שֶׁפֶךְ־דָּם.


זֶה מִשְׁפַּט זֵדִים מִדֵּי שָׁנָה וּזְמַן,

הָצֵק לַמְּצוּקִים בְּכֹחַ וּבְלַהַג;

בּוֹעֵט בִּישֻׁרוּן מִיּוֹם לְיוֹם יִשְׁמַן

וִישִׁיבַת פְּרִישְׁבּוֹרְג אָכֵן הָיְתָה לְלַעַג.

הֵם הֵרִימוּ רֹאש – וְיִשְׂרָאֵל אַלְמָן

מֵאִישׁ שֶׁיֹּאמַר אוֹן, בִּמְקוֹם תְּחִנָּה וָזַעַק.

וְהָרָשׁוּת מִמַּעַל, הַקַּבַּרְנִיט טָרוּד:

הוֹלֶכֶת וְנִצֶּתֶת מִלְחֶמֶת הַחֵרוּת. –


בֵּין בּוּדַפֶּסְט וּוִינָה, שְׁתֵּי עָרֵי בִירָה,

בֵּין בַּעֲלוֹת־הַבְּרִית – לֹא הַכֹּל בְּסֵדֶר;

אַבְסְטְרִיָּה בַת־יַחַס, שֵׁגַל בְּנֵי־טִירָה,

חוֹלֶבֶת אֶת הוּנְגָרְיָה כַּחֲלֹב עִזִּים בָּעֵדֶר;

עָלֶיהָ מִתְרַפֶּקֶת וְעֹשֶׁר מַכְבִּירָה

וּבְהִשְׂתָּרְרוּתָהּ עוֹבֶרֶת הִיא כָל גֶּדֶר.

הָעָם מַחֲרִישׁ, סוֹבֵל, נֶחֱנָק בַּמּוּעָקָה –

עוֹד מְעָט, עוֹד קָט וְהַסֵּבֶל יִתְפַּקַּע.


הַמוּעָקָה הַזֹּאת לַשְׁוַבִּים רְוָחָה,

מַמְזְרֵי־טֶבְטוֹן לְוִינָה הַשׂוֹרֶרֶת;

אֲשֶׁר בְּאֵין בָּם עֹז בִּפְנֵי הַמַּהְפֵּכָה,

בְּתֶגֶר נַצָּאִים יַדְלִיחוּ עֵין־הַמֶּרֶד,

הַסְחֵף לוֹמְדֵי־תוֹרָה אֶל תּוֹךְ הַמַּעֲרָכָה

וּלְהַבְאִישׁ רֵיחָם לְעֵין מְרוֹמֵי־קֶרֶת.

וְגַם מִבְּנֵי הָעִיר עָשׂוּ אִתָּם חוֹזֶה,

לָצוּד בָּעֲלָטָה, לְהִתְפַּרְנֵס מִזֶּה.


בַּעַל בֵּית־מִרְקַחַת וְגַם רוֹפֵא־הָעִיר

עָשׂוּ הֶסְכֵּם חֲשָׁאִי עִם רֹאשׁ בְּנֵי־בְלִיַּעַל:

עִם פֶּטֶר פוֹן־קַלֶמְקֶה הָעַז וְהָאַבִּיר,

וִידֵי שְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה יַחְדָּיו הָיוּ בַמַּעַל:

אֶת נִפְצְעֵי־יָדָיו מָסַר לָהֶם בִּמְחִיר –

(רַק עַל לֶב שׂוֹנְאֵינוּ פֶּשַׁע כָּזֶה יַעַל!)

וֱהֶהָמוֹן רָאָה וְהִשְׁתּוֹמֵם עָלָיו:

אָכֵן, אַבִּיר הוּא זֶה, דּוֹאֵג גַּם לִפְצוּעָיו!


וְגַם הַמִּשְׁטָרָה לֹא הִתְעָרְבָה בְּכָךְ,

בְּרֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה כִּהֵן אֶחָד מֵאֵלֶּה:

שׂוֹנְאֵנוּ הַוָּתִיק גֵיאוֹרְג פוֹן־שְׂוִינֶנְבַּךְ,

לִפְקוּדָתוֹ אָסְרוּ אֶת הַמֻכִּים בַּכֶּלֶא.

וְאִם חִלּוּ פָנָיו, עָנָה בְמַעֲנֶה רַךְ

וְכָל מוֹצָא חִכּוֹ מָלֵא עָרְמָה וָבֶלַע.

כֹּה גָלָה כָּבוֹד וְכֹה חֻלַּל הַשֵּׁם,

וְאֵין עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם.


וְרַק מֹשֶׁה רַבָּם, רוֹעָם הַנֶּאֱמָן,

יִגְהֶה מֵהֶם מָזוֹר לְכָל צָרָה וָפֶגַע;

וְתַלְמִידִים בָּאִים בְּכָל זְמַן וּזְמָן,

לַעֲמוֹד בִּמְחִיצָתוֹ, לִשְׁמֹעַ מִפִּיו הֶגֶה.

כִּי מִי הוּא פוֹן־קַלֶמְקֶה וְכָל בְּנֵי הָמָן

בְּהִתְכַּנֵס הַנֶּצַח תּוֹךְ לְבַב הָרֶגַע. –

וּבֵין הַחֲדָשִׁים הוֹפִיעַ אֶחָד צָעִיר,

בָּחוּר רְחַב־הַשֶּׁכֶם וּמֶבָּטוֹ בָהִיר.


כֵּן, מֶבָּטוֹ בָהִיר – אַךְ תָּר בְּעוֹלָם זָר,

“בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ” לְיוֹסֵף שֶׁלָּנוּ:

שְׁתֵּי עֵינַיִם לוֹ כִּשְׁתֵּי עֵינֵי הַפָּר,

מַלְבִּינוֹת בְּקוֹר וּמִשְׁתָּאוֹת הֵן בָּנוּ.

וְרֹאשׁ עַל הַכְּתֵפַיִם, כִּמְעַט בְּלִי צַוָּאר –

הַבֶּט בּוֹ וּתְבָרֵךְ “בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ” –

שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ גוֹי – אַךְ לֹא, הַבֵּט הֵיטֵב:

בְּאִישׁוֹנָן פְּנִימָה יַגִּיהַּ אֵיזֶה לֵב.


לְהַבִּיט פְּנִימָה – כְּאִלּוּ כָל כָּךְ קַל!

דַּבֵּר אֵלָיו, וְהוּא יַחֲרִישׁ דּוּמָם כַּפֶּסֶל;

וְשָׁוְא בּוֹ תִתְבּוֹנֵן, לַשָּׁוְא פֹּה כָל עָמָל,

לֹא תֵדָעֵהוּ מַה בּוֹ, חָכְמַת שְׁלֹמֹה, אוֹ כֶּסֶל.

אַךְ לוּ זְרוֹעוֹתָיו יִפְרֹשׂ יָמִין וּשְׁמֹאל,

תִּרְאֶה עֵץ־דְּלָיַיִם עִם שְׁנֵי קְצוֹת הָאֵסֶל. –

אוּלָם עַד כֹּה וָכֹה – הִגִּיעַ גַּם זְמַנּוֹ:

רוֹמְזִים גַּם לוֹ לָגֶשֶׁת, לִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ.


יוֹסִילִי נִגָּש – – הַסּוּ, מַלְאָכוֹנִים!

אוּלַי נִגַּשׁ אִתּוֹ – – נִלְחַשׁ לוֹ בְאָזְנֵהוּ – –

זֶה רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, פֹּה אֵין מַשָּׂא פָנִים –

אֱלֹהֵי אֲבוֹת־עֵשָׂו, מַה יְּהֵא עָלֵיהוּ?!

וְכָל הַבַּחוּרִים סָבִיב לוֹ מַאֲזִינִים,

אֶל הַבָּחוּר הַקָּט – – הָבָה, נִשְׁמָעֵהוּ!

הִנֵּה שְׁאֵלָה אַחַת – וְהוּא שׁוֹתֵק כְּעֵץ.

שְׁנִיָּה וְגַּם שְׁלִישִׁית – מַה זֶּה, תָּם, אוֹ לֵץ?


אַךְ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, רַב דֹּב, הוּא מַאֲרִיךְ אָף:

– "בְּכָל זֹאת, מַה לָּמַדְתָּ? אֱמָר־נָא בְּעַצְמֶךָ –

לֹא לָמַדְתָּ כְּלוּם? וְאֵיךְ זֶה תִהְיֶה רַב?

דַּבֶּר נָא, מַה תֵּדַע? הָרַבִּי מַה לִּמְּדֶךָ?

וְאָלֶף־בֵּית לָמַדְתָּ? אַל תִפְחַד, קְרַב –

וְלָמָּה בָאתָ הֵנָּה? אֱמוֹר, בַּמֶּה כֹחֶךָ?"

יוֹסִילֵי קָרַב: "כֹּחִי לִי בְמָתְנִי!

הַקַּלּוֹאִי שְׁלָחַנִי! – טֵגְלָשִׁי אֲנִי!"


רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה נִרְתַּע לְרֶגַע קָט.

בַּחֲדַר הַשִׁעוּרִים פָּרַץ צְחוֹק פָּרוּעַ. –

יוֹסִילִי פּוֹנֶה – זוֹרֵק בָּהֶם מֶבָּט –

כְּרֶגַע נֶאֶלְמוּ־דֹם, קָפְאוּ בְּלִי לָזוּעַ.

כְּרֶגַע גָּז הַבּוּז, חָלַף זִלְזוּל וּשְׁאָט –

וְיוֹסִילִי עוֹמֵד כְּגוּר־אַרְיֵה פָצוּעַ.

פָּנָיו אָדְמוּ כָאֵשׁ, עֵינָיו יוֹרוֹת זִיקִים,

וּבְקוֹל רְאֵם רָעַם: – “עָלַי אַתֶּם צוֹחֲקִים?!”


רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה רָמַז לָהּ לַחֲבוּרָה:

“לֹא לִלְעֹג לָרָשׁ, לֹא חִנְנוֹ אֱלֹהַּ”. –

אָכֵן, זֶה רַק הוֹסִיף עוֹד שֶׁמֶן לַמְּדוּרָה:

עֶלְבּוֹן אֲשֶר כָּזֶה – זֶה לֹא נִתָּן לִבְלֹעַ.

– “אֲנִי הָרָשׁ?!” – שָׁאַל בְּנֶפֶשׁ עֲצוּרָה –

"וְהֵמָּה פֹה כֻלָּם מֵחֹטֶר בְּנֵי־שׁוֹעַ?!

הַאֵין לִי פֹה הַזְּכוּת לִלְמוֹד כְּמוֹ כֻּלָּם?

מַה? אֲנִי בְרֶפֶת בָּאתִי לָעוֹלָם?!"


קוֹלוֹ קוֹל שׁוֹר־הַבָּר, אֲשֶׁר פִּתְאֹם נִשְׁבָּה,

מֵחֲדַר הַשִּׁעוּרִים אֶל דְּבִיר הָרַב הִגִּיעַ;

– "הֵרָגַע " – אוֹמֵר לוֹ רֹאש הַיְשִׁיבָה,

לִטֵּף אוֹתוֹ בְּחֵן וְאֶת צַעֲרוֹ הִבִּיעַ.

– "בּוֹא, בְּנִי, אִתִּי, נֵלֵךְ אֶל הָרַבָּא –

וְיוֹסִילִי, נִכְנָע, בִּפְנֵי הָרַב הוֹפִיעַ.

הָרַב הִבִּיט בַּנַּעַר: – "גֶּשׁ־נָא הֵנָּה, בְּנִי,

מֵאַיִן אַתָּה בָא?" – “טֵגְלָשִׁי אֲנִי!”


הָרַב בּוֹ מִסְתַּכֵּל: בָּחוּר אָטוּם, גַּוָץ:

סַדַּן בַּרְזֶל מוּצָק, בָּרִיא מֵאֵין כָּמוֹהוּ:

כֹּחַ־אֵיתָנִים לָבֶטַח בּוֹ יִרְבָּץ,

בִּרְכַּת־אוֹנִים כָּזֹאת לֹא נִבְרְאָה לְתֹהוּ,

יִגְדַּל וְיִתְפַּתַּח וְאוֹן עַל אוֹן יִקְבָּץ – –

אוּלַי אֵל יַעֲקֹב לְיֶשַׁע שְׁלָחָהוּ? –

– אִם הַקָּדוֹשׁ מִקַּאלוֹ שְׁלָחֲךְ עָדַי,

הִשָּׁאֵר, בְּנִי, בְּעֶזְרַת אֵל־שַׁדָּי. –


כָּכָה נִמְנָה יוֹסִי עַל תַּלְמִידֵי הָרַב,

בִּישִׁיבַת פְּרִישְׁבּוֹרְג, אֲשֶׁר אוֹרָהּ יַגִּיהַּ;

מִנּוּ עָלָיו חָבֵר, אֲשֶׁר יָדָיו לוֹ רָב

לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִצְרוֹף וּלְהַשְׁפִּיעַ.

אוּלָם הַהוּא לַשָּׁוְא אֶת כָּל אוֹנוֹ קֵרַב –

הֲיֵדֶא חֲמוֹר גֶּרֶם בְּזֹהַר הָרָקִיעַ? –

אַךְ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה הִשְׁלִים עִם הָעוּבְדָה;

אִם הָרַב קִבְּלָהוּ – יָדַע מַה שֶּׁיָּדַע.


 

הַשִּׁיר הַשְּׁלֹשָׁה־עָשָׂר: יוֹסִי שׁוֹפֵט־צֶדֶק    🔗


וּפֹה, מַלְאֲכִים, נָשִׂימָה יָד לְפֶה,

הִתְקשְׁשׁוּ וָקֹשׁוּ, וקְשִׁישִׁים הֱיוּ־נָא!

פֹּה כָל הֶגֶה שִׁיר נִשְׁקוֹל יָפֶה־יָפֶה,

וּבִדְמָמָה דַקָּה, וְלֹא בְקוֹל נָרוּנָה. –

אָכֵן, פֹּה גַם הַדָּם יִזְרֹם בְּקוֹל רָפֶה,

לַמֹּחַ יֹאמַר: שׂר! וְלַשֵּׂכֶל: דּוּנָה!

פֹּה יַחַד עִם הַלֵּב יִשְׁלֹט הַהִגָּיוֹן:

פֹּה מִשְׁמַר־הָעַד לֵאלֹהֵי צִיּוֹן.


וֵאלֹהֵי־צִיּוֹן פֹּה – אֱלֹהֵי בֶן־הָאָדָם:

אֱלֹהֵי כָל־מְיֻגָּע וְכָל יְדוּעַ סֵבֶל;

אֵל כָּל הַלְּבָבוֹת, כָּל לֵב נִדְכֶּה וָתָם,

אֲשֶׁר עֱנוּת־סִינַי נִתְּנָה לָהֶם לְחֶבֶל:

אֲשֶר כָּל טוּב־עוֹלָם שׁוֹפַעַת מִיָּדָם,

וְהֵמָּה נְדוֹנִים לְצַעַר וּלְכָל אֵבֶל.

לֹא רַק אֵל־רוּחוֹת, כִּי אֵל לְכָל בָּשָׂר,

אֲשֶׁר צֵל הַגּוֹרָל מֵעֲלֵיהֶם מָר.


כִּי לֹא כְכָל בֵּי־רַב הוּא בֵי־חֲתַם־סוֹפֵר,

פֹּה כָל הֲלַָכָה לְמַעֲשֶׂה נִדְרֶשֶׁת;

פֹּה גְאוֹן יַעֲקֹב סוֹלְלַת־עַד חוֹפֵר

לְכָל מִצְוַת־אָדָם, בַּעֲקֵבוֹת מוּדֶשֶׁת.

כִּי אוֹי לוֹ לָאָדָם, בְּרִית אֶחָיו יָפֵר,

וְנִשְׁמָתוֹ מִקְלָט בְּצֵל־אֵל מְבַקֶּשֶׁת. –

חוֹבַת אָדָם לָאָדָם קוֹדֶמֶת פֹּה לַכֹּל;

פֹּה מַעֲלִין לְקֹדֶשׁ כָּל־נִדְכְּאֵי הָעֹל.


וְלֹא רַק מִצְוֹת אֵלֶּה הִנָּן פֹּה הַיְסוֹד,

כִּי גַּם כָּל הַמִּצְוֹת הַתְּלֻיּוֹת בָּאָרֶץ:

הַגְּאוּלָה אֵינָהּ עִנְיָן לְבַעֲלֵי־סוֹד,

קָרוֹב הוּא יוֹם הַקֵּץ, דִּינֵנוּ בּוֹ יֵחָרֶץ.

בּוֹ נִפְרֹק כָּל עֹל שֶׁל שִׁעְבּוּד מַלְכוּיּוֹת

וְכָל תֵּיקוּ חָמוּר מֵאֵלָיו יִתָּרֶץ.

עָלֵינוּ לְהִכּוֹן בְּהִלְכוֹת חַיֵּי־עָם,

וְלֹא לַעֲמוֹד אֲזַי בִּסְבַךְ מְבוּכַת־תָּם.


כָּכָה הִתְלַכְּדוּ הַמֹּחַ וְהַלֵּב,

בִּישִׁיבַת פְּרִישְׁבּוֹרְג, בְּכָל תֵבֵל מוּדַעַת;

חֲמֵשׁ מֵאוֹת בָּחוּר, זֶה בָזֶה עָרֵב

לְסוֹד גוֹרַל הָעָם, שֶׁמִּפְלָטוֹ הַדַּעַת. –

וְכָךְ עָבְרָה שָׁנָה – וְיוֹסִילִי יוֹשֵׁב

בְּשֶׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי בְּהַתְמָדַת מִשְׁמַעַת.

וְאִם בַּהֲלָכָה מֹחוֹ בוֹ נִתְעַכֵּר,

הֲרֵי לָאַגָּדָה הָיָה עוֹנֶה וָעֵר. –


כִּי זֶה מִשְׁפַּט הָרַב: אַחֲרֵי סוּגְיָא קָשָׁה

אֶת־דַּעַת תַּלְמִידָיו בַּקֹּדֶשׁ יְבַדֵּחַ;

עִם־גְּמַר כָּל הֲלָכָה עַזָּה וּמַתִּישָׁה

יְרַעַנְנֵם בַּגָּן, שֶׁכֻּלּוֹ נוֹתֵן רֵיחַ.

וְזֶה שָׁנָה כְּאִלּוּ מַרְבֶּה הוּא בִּדְרָשָׁה

וְעֵינָיו תּוֹלֶה בְיוֹסִי – – הַלְמַעֲנוֹ יָשֵׂחַ?

הַלְשִׂימַת־לֵב כָּזֹאת חֹטֶר זֶה זָכָה?!

כֹה עָבְרוּ שְׁנָתַיִם – וְשֶׁקֶט וּמְנוּחָה.


מְנוּחָה שְׁנָתַיִם. וְכָךְ גַּם בַּשְּׁלִישִׁית:

הַשְּׁוַבִּים נֶעֶלְמוּ, וְאֵין כָּל זֵד מַפְרִיעַ. –

מַה קָּרָה בֵינְתַיִם. מִי זֶה פֹה הִשְׁקִיט

אֶת רוּחַ הַשָּׂטָן, שֶׁבְּכָל שָׁנָה הוֹפִיעַ?

אָכֵן קָרָה דָבָר – – מַעֲשֶׂה בְצִיצִית – –

כָּךְ, כִּלְאַחַר יָד, בְּלִי כָל שִׂיג וָשִׂיחַ.

וְאַף כִּי בַיְשִׁיבָה יָדְעוּ כֻלָּם עַל כָּךְ,

בְּשַׁעְתּוֹ צָחֲקוּ – וְהַדָּבָר נִשְׁכָּח.


בְּשִׁעוּר הָאַגָּדָה, בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת,

בְּדַף הַנּוּן־חֵית הֶאֱרִיךְ הָרַבָּא יֶחִי,

וְתוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָה טִיֵּל לוֹ אֲרֻכּוֹת,

עָבַר גַּם עַל יַד יוֹסִי וַיִּצְבְּטוֹ בַלֶּחִי. –

הַנַעַר הֶאְדִּים, עֵינָיו נַעֲשׂוּ לַחוֹת,

נָהַם נְהִימָת־אוֹב כְּשׁוֹר מוּטָל בַּדֶּחִי. –

אַךְ הָרַב הִמְשִׁיךְ בְּנֹעַם קוֹל־שָׁנִי:

– “אִם בָּא לַהֲרָגְךָ – הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ”, בְּנִי.


יוֹסִי פָּתַח פִּיו וּבְקוֹל עָמוֹק הִגִּיד:

– “לֹא הָרַגְתִּי, רַבִּי! נָתַתִּי לוֹ בַלֶּסֶת!” –

קָמָה דְמָמָה. – עַפְעַף אִישׁ לֹא הֵנִיד.

וְיוֹסִילִי הוֹסִיף: – "עַל יַד בֵּית־הַכְּנֶסֶת!

עָבָר עָלַי, צָחַק. מָשַךְ לִי בַּצִּיצִית.

לִי הוּא אַל יִמְשֹׁך! נִבְלַת־חַיָּה רוֹמֶשֶׂת!" –

צָחֲקוּ, אַךְ לֹא יָדְעוּ, מִי “נִבְלַת־חַיָּה”?

מִי קִבֵּל בַּלֶּסֶת, וְאֵיךְ וּמֶה הָיָה?


וְהַדָּבָר נִשְׁכַּח – – אַךְ רַק בַּיְשִׁיבָה. –

יֵשׁ עוֹד הַזּוֹכְרִים – – לֹא יִשְׁכְּחוּ לָנֶצַח:

פֶּטֶר פוֹן־קַלֶמְקֶה שָׁכַב כְּמוֹ דָוָה,

בְּלֶסֶת רְסוּקָה וּבְמַחַץ עַל הַמֵּצַח. –

וְזַאֲטוּטֵי הַשְּׁוַבִּים אֲשֶׁר יָדָם סָחֲבָה

אֶת מַנְהִיגָם הָעַז, לַחֲבוֹשׁ לוֹ אֶת הַפֶּצַע. –

שֶׁבַע שִׁנֵּי־זְאֵב נָשְׁרוּ לוֹ מִן הַפֶּה.

וְאוֹת עֲלֵי מִצְחוֹ. – לְגַמְרֵי לֹא יָפֶה.


שָלשׁ שְׁנוֹת־דְּוָי. – – רוֹפְאוֹ הַנֶּאֱמָן

תִּקֵּן לוֹ אֶת הַלֶּסֶת, שֶׁנִּשְׁבְּרָה לִשְׁנָיִם;

וַעֲלֵי כָּל דְּאָגָה: הֵן יִשָּׁאֵר סִמָּן –

וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לָצֵאת הַחוּצָה בְּאוֹת־קַיִן? –

וּבֵינְתַיִם יוֹסִי שִׂגְשֵׂג לוֹ וַיִּשְׁמַן –

וַיִגְדַּל הָעֶלֶם לְגֹבַהּ אַמָּתַיִם.

וְאִם בַּלִּמּוּדִים הוּא חַיִל לֹא עָשָׂה –

עַל כָּל עַם־הָאֲרָצוּת תּוֹחֶלֶת מְכַסָּה:


מִשּׁוּם שֶׁסּוֹף כָּל־סוֹף נוֹדַע כָּל הַדָּבָר,

נוֹדַע, כִּי הוּא אֲשֶׁר גָּרַם לִשְׁבִיתַת־נֶשֶׁק:

כִּי אֶת לִסְתוֹת קַלֶמְקֶה הוּא אֲשֶׁר שָׁבַר

וּלְכָל תִּגְרַת־דָּמִים קִלְקֵל לוֹ אֶת הַחֵשֶׁק.

וְלֹא רַק זֶה. – בֵּינְתַיִם, בַּזְּמַן אֲשֶׁר עָבַר,

בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל רַבָּא הָיָה יוֹסִי בֶן־מֶשֶׁק;

אָמְנָם בְּהִלְכוֹת־דִּין הוּא לֹא הָיָה עִלּוּי,

אַךְ בְּפִסְקֵי־דִין עָזַר לוֹ כָּרָאוּי.


כִּי, אִם הַשֵּׁם נָעַל לוֹ לִבֵּהוּ מֵאוֹרָה,

הַקָּדוֹשׁ מִקַּלוֹ נָסַך בּוֹ שִׂנְאַת־מָוֶת:

שִׂנְאַת עוֹלָם לְרִיב וּלְכָל מִין דִּין־תּוֹרָה

וּלְסִכְסוּכֵי־אַחִים נִצַּת בּוֹ זִיק־שַׁלְהֶבֶת.

לְעֵת כָּזֹאת, פָּנָיו הֵפִיקוּ הוֹד־מוֹרָא

וְאִישׁוֹנֵי עֵינָיו דָּלְקוּ כְּאֵשׁ צוֹרֶבֶת:

– “לֹא דַי לָנוּ שׂוֹנְאִים?” – מִלְמֵל לוֹ וְרָטַן

“וְעוֹד גַּם בְּקִרְבֵּנוֹ נַרְקִיד אֶת הַשָּׂטָן?!”


הִנֵּה, כָּכָה בָאוּ שְׁנַיִם יְהוּדִים

לְדִין־תּוֹרָה לְרַבָּא בִגְלַל שֻׁלְחַן־הַיַּיִן;

– “בֵּית מַרְזְחִי מָכַרְתִּי” – טוֹעֵן לוֹ בַּעַל־הַדִּין –

“אַךְ לֹא אֶת הַשֻּׁלְחָן בַּעַל שֵׁשׁ רַגְלַיִם!”

– "אֶת הַכֹּל מָכַר לִי! יֵשׁ לְכָךְ עֵדִים,

כִּי ‘אֶת הַכֹּל’ אָמַר לִי! – סָהֲדִי בַשָּׁמַיִם!"

וְיוֹסִילִי מַקְשִׁיב – לְהִתְפָּרֵץ מוּכָן:

חֶרְפָּה אֲשֶׁר כָּזֹאת! לָרִיב בִּגְלַל שֻׁלְחָן!


הָרַב שָׁמַע, הִקְשִׁיב, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר חָקַר:

– “הָבִיאוּ הַשֻּׁלְחָן, אָשִׂימָה עָלָיו עַיִן!”

הַמִּדַּיְנִים הִבִּיטוּ: כִּמְעָט אַרְבַּע כִּכָּר!

– “חֲמֵשֶׁת גּוֹיִים, רַבִּי! אַף כִּי אָנוּ שְׁנַיִם?!”

פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל יוֹסִי: "הָרַב, יְחִי, גָּזַר!

אֵיפֹה אוֹתוֹ שֻׁלְחָן? הַכֹּל בִּידֵי שָׁמָיִם!"

הָלַךְ אִתָּם בְּיַחַד – וְכַעֲבוֹר זְמַן־מָה,

וְהַשֻּׁלְחָן הוּא שָׁם; אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה!


– “רַבִּי!” – אוֹמֵר יוֹסִי בְקוֹל שְׁאוֹל־תַּחְתִּית –

“לְפִי הַדִּין ‘יַחֲלֹקוּ’ מִשְׁפָּטָם יֵחָרֶץ!”

חָרַץ בְּסַכִּינוֹ, כְּמוֹ בְאַדְמַת־טִיט

לְרֹחַב הַשֻּׁלְחָן – וַיַּךְ עָלָיו בְּמֶרֶץ!

וְהַשֻּׁלְחָן נִבְקַע, כְּלוּחַ זְכוּכִית,

אֲשֶׁר הַיַּהֲלֹם חָרַץ בְּתוֹכוֹ חָרֶץ – –

– "הֲרֵי לָכֶם ‘יַחֲלֹקוּ’! – וְאַל תָּרִיבוּ עוֹד!

וְאִם מִלָּה תַפְלִיטוּ – אֲנִי אֶתְכֶם אֶשְׁפּוֹט!"


וּבַשְּׁנִיָּה שׁוּב בָּאוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים

עַל רִיב זָהוּב אֶחָד, מַטְבֵּעַ מְזֻיֶּפֶת;

יוֹסִילִי הִקְשִׁיב, אֵיכָה הֵם מִתְכַּתְּשִׁים,

חָרַק בְּלִסְתוֹתָיו וּנְשִׁימָתוֹ נוֹשֶׁפֶת:

– "בִּגְלַל אֲסִימוֹן זֶה?! וְאֵינְכֶם מִתְבַּיְּשִׁים?!

יִמַּח שֵׁם כָּל מִין כֶּסֶף! קַרְקְפוֹת יַלֶּפֶת!"

חָטַף אֶת הַמַּטְבֵּעַ, זָרַק אוֹתָהּ בְּאוֹן,

וּבְעַד שִׁמְשַׁת־הַדֶּלֶת עָפָה בְקוֹל־רֹן.


בְּעַד שִׁמְשַת הַדֶּלֶת? כֵּן, אַךְ לֹא אַחַת.

אַחַת־עֶשְׂרֵה שְׁמָשׁוֹת הִבְקִיעַ הַמַּטְבֵּעַ;

כְּמוֹ נוֹרָה מִקֶּשֶׁת, כְּחֵץ בָּהֶן נִחָת,

וְרַק כְּאָרְכּוֹ־הוּא חָרִיר בָּהֶן גֵּרֵעַ.

– “כָּעֵת” – אָמַר הָרַב לְבַעַל־דִּין אֶחָד –

"סַלֵּק לוֹ אֶת הַחֵצִי וְלֹא יְהֵא תוֹבֵעַ:

יַחַד שְׂאוּ הַנֶּזֶק, שְׁנֵיכֶם פֹּה רֻמֵּיתֶם,

רַמַּאי הוּא הַזַּיָּף, וְלֹא אֶחָד מִכֶּם". –


וְשׁוּב בָּאִים שְׁנַיִם; אֶחָד אַפּוֹ זָב דָּם:

– “זֶה הִכַּנִי, רַבִּי!” – טוֹעֵן הוּא בְקוֹל נַאַק;

– וְהַשֵּׁנִי מַכְחִישׁ: “אֲנִי זֶה? לַהֲדָם!”

וּמִנֵּהּ וּבֵה נִשְׁבָּע – וְעַל פָּנָיו צֵל־לַעַג.–

הָרַב מַבִּיט, בּוֹחֵן – רוֹאִים בּוֹ בָּאָדָם,

כִּי אִישׁ דָּמִים הִנֵּהוּ וְכָל דִּבּוּרוֹ לַהַג.

פִּתְאוֹם אוֹמֵר הָרַב, כָּךְ, כִּלְאַחַר־יָד:

– “כָּעֵת תֵּלֵךְ הַבָּיְתָה וְתִתְרַחֵץ מִיָּד!”


– “מִי?” – שׁוֹאֲלִים בִּשְׁנָיִם, תְּאוֹמֵי־קוֹל־וָנִיד.

– “אַתָּה!” – עוֹנֶה הָרַב, וּמֶבָּטוֹ לְמַטָּה. –

הַנָּבָל בּוֹדֵק חִישׁ יָדוֹ הַיְמָנִית,

אַךְ נִרְתַּע אוֹמֵר: “לֹא אֲנִי, כִּי אָתָּה!”

הָרַב רוֹאֶה זֹאת – קָם – אֶל תּוֹךְ עֵינָיו מַבִּיט:

– בְּפָנַי אַתָּה נָקִי, כִּי הֵן אָמְנָם נִשְׁבַּעְתָּ". –

אוֹמֵר, וְגַם יוֹצֵא. – וְיוֹסִי שָׁם עָמַד,

הִבִּיט וְהִתְבּוֹנֵן – נִגָּשׁ, מוֹשִׁיט לוֹ יָד.


הַהוּא מַבִּיט, שָׁמֵחַ; תּוֹקֵעַ לוֹ הַכָּף,

אַךְ הִנֵּה יָשׁוֹחַ וּמִתְכַּוֵּץ לִשְׁנָיִם. –

נֶאֱנָק אִלֵּם – נוֹשֵׁךְ אֶת שְׂפָתָיו

וּלְבַסּוֹף פּוֹרֵץ בְּקוֹל מַחֲרִישׁ אָזְנָיִם.–

יָדוֹ מְרֻסָּקָה: סְמַרְטוּט, בְּלוֹי־סְחָב –

– “בְּיָד זוֹ לֹא תַכֶּה עוֹד! כֶּלֶב־מִשְׁפְּתָיִם!”

אָכֵן, בְּיָד זוֹ לֹא, בְּיָד לֹא־יָד כָּזֹאת,

שֶׁלֹּא תַבְחִין בָּהּ עוֹד בֵּין עוֹר לַעֲצָמוֹת!


כָּכָה הָלַךְ יוֹסִי גָדֵל וְרָב יוֹם־יוֹם,

עֶלֶם הוּקַם־עָל מִקֶּרֶב הֹלְכֵי־תֶמֶס,

מִבֵּין הַרְרֵי־אֵל, תּוֹהִים לְעִמְקֵי תְהוֹם,

בּוֹקֵעַ פֶּלֶג עַז נָתִיב אֱלֵי הַשֶּׁמֶשׁ.

דְמוּת חֲזוֹן־שִׁמְשׁוֹן עוֹלָה כְּמוֹ בַחֲלוֹם,

חֲלוֹם מֵאוֹת שָׁנִים, הַמִּתְמַמֵּשׁ לְמֶמֶשׁ.

מִתּוֹךְ הָעֶלֶם יוֹסִי זוֹרֵם נַחְשׁוֹל שֶׁל חֹם,

וְכָל מַעֲשָֹיו בְּנַחַת, וְכָּל מִפְנֵהוּ תֹּם.


עָבְרָה גַּם שְׁנַת אַרְבַּע – וְלֹא קָרָה מְאוּם;

אַךְ חֶבֶר הַמְּרֵעִים בַּסֵּתֶר מִתְכּוֹנֶנֶת:

חֶרְפַּת דְּמֵי קַלֶמְקֶה לְרֶגַע לֹא תָנוּם,

חַיַּת־אָדָם לְדָם, לְטֶרֶף מְנַהֶמֶת.

בָּאִים יְמֵי פְקוּדָה, בָּאִים יְמֵי שִׁלּוּם,

“אוֹי לָךְ, יְהוּדָה, אֲבוֹי מִיָּד נוֹקֶמֶת!” –

וְשָׁמָּה – בִּכְפָר טֶגְלָשׁ – – צוֹהֶלֶת סְיָחָה – –

וְשָּׁוְא לוֹטֵף לָהּ אַבְּרִישׁ, אֵין לָהּ מְנוּחָה.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!