רקע
חנניה ריכמן
עֻקְצֵי־מִקְצוֹעַ
xמוגש ברשות פרסום [?]
vעיון
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: יוסף שרברק; 1973

 

מִקְצוֹעַ עָדִיף

בִּנְיוּ־יוֹרְק פָּקִיד־מוֹכֵר

נַעֲשָׂה פִּתְאֹם שׁוֹטֵר

וְגִלָּה בְּגִלּוּפִין

אֶת סִבַּת הַחִלּוּפִין:


"שָׁם הַ’בּוֹס' הָיָה צוֹעֵק:

“הַקְּלִיֶּנְט – תָּמִיד צוֹדֵק!”

כָּאן – לֹא כָּךְ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם

הַ’קְּלִיֶּנְט' – תָּמִיד אָשֵׁם!"

 

חֶשְׁבּוֹן עוֹבֵר־עֲבֵרָה וְשָׁב

"סְלַח! הֻחְזַקְתָּ כָּאן שָׁבוּעַ

לְאַחַר מוֹעֵד קָבוּעַ!

חָל מִשְׁגֶּה!" – אָמַר סוֹהֵר

לָאָסִיר הַמִּשְׁתַּחְרֵר.


– “אֵין דָּבָר!” – הֵשִׁיב בְּנַחַת:

"טָעוּתְכֶם לָכֶם נִסְלַחַת:

תִּזְקְפוּ יִתְרַת־זְמַנִּי

עַל חֶשְׁבּוֹן בִּקּוּר שֵׁנִי!"

 

עֵצָה טוֹבָה

הַנֶּאֱשָׁם גִּמְגֵּם, כִּרְכֵּר –

וְהַשּׁוֹפֵט הִפְלִיט:

"אֵינְךָ יוֹדֵעַ לְשַׁקֵּר –

הַזְמֵן לְךָ פְּרַקְלִיט!"

 

בִּזְבּוּז יְרֻשָּׁה

פְּרַקְלִיט וָתִיק וּמְנֻסֶּה

פָּרַשׁ מִתְּחוּם הַמַּעֲשֶׂה

וְאֶת עִסְקוֹ מָסַר לַנֶּכֶד –

טִירוֹן צָעִיר בְּזוֹ הַמְּלֶאכֶת.


בָּא הַ’יּוֹרֵשׁ' לְבֵית הַסָּב

לְהִתְפָּאֵר בְּמַעֲשָׂיו:


"בָּרְכֵנִי, סַבָּא, כִּי נָחַלְתִּי

הַצְלָחָתִי הָרִאשׁוֹנָה:

בִּשְׁנֵי יָמִים חַסֵּל חִסַּלְתִּי

מִשְׁפַּט מַחְלֹקֶת נוֹשָׁנָה,

שֶׁדַּשְׁתָּ בּוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה!"


– “אֲבוֹי!” – הֵרִים הַסָּב תִּצְרַחַת:

"הֵן הוּא הוּרַשׁ לְךָ – לִהְיוֹת

הַכְנָסָתְךָ הֲכִי־מֻבְטַחַת

לְכָל חַיֶּיךָ, אִידִיּוֹט!"

 

לְמַעַן הַדִּיּוּק

צַלָּם צִלֵּם סַפְסָר יָדוּעַ

בִּמְלוֹא תִּפְאֶרֶת טִפּוּסוֹ;

הָאִישׁ חִיֵּךְ חִיּוּךְ צָנוּעַ

כְּשֶׁיָּדוֹ בְּתוֹךְ כִּיסוֹ.


הֵעִיר פְּלוֹנִי: "טָעוּת־מַצְלֶמֶת!

לְשֵׁם שְׁמִירַת דִּיּוּק מֻחְלָט,

יֵשׁ לְצַלֵּם אֶת אִישׁ־הַחֶמֶד

כְּשֶׁיָדוֹ בְּכִיס־זוּלָת".

 

הֶכֵּרוּת מִקְצוֹעִית

פְּרַקְלִיט אֶחָד טִיֵּל בָּרְחוֹב

עִם זוּגָתוֹ הַמְכֹעֶרֶת.

פִּתְאֹם חִיְכָה לוֹ מִקָּרוֹב

עַלְמָה יָפָה וּמְגֻנְדֶּרֶת.


– “מַה זֹּאת?” – הִקְפִּידָה בַּת־זוּגוֹ:

“וַדַּאי, יֶשְׁנָם דְּבָרִים בְּגוֹ”.


הָאִישׁ הִרְגִּישׁ מַחְנָק בַּלֹּעַ:

"חָלִילָה, מֹתֶק, אַתְּ טוֹעָה:

זוֹ הֶכֵּרוּת שֶׁבַּמִּקְצוֹעַ…"


– מִקְצוֹעֲךָ אוֹ מִקְצוֹעָהּ?"

 

הַפְּרַקְלִיט וְהַקַּצָּב

קַצָּב נִרְגָּז פָּרַץ לְחֶדֶר

לִשְׁכַּת פְּרַקְלִיט (דַּלְתּוֹ שֶׁל זוֹ

הָיְתָה סְמוּכָה לְאִטְלִיזוֹ):

"לַמְּדֵנִי פֶּרֶק חֹק וָסֵדֶר!

מַה דִּין הַכֶּלֶב־הַגַּנָּב:

כְּלוּם לֹא אַחְרַאי לוֹ אֲדוֹנָיו?"


– “כֵּן, אֲדוֹנִי!”

– "אִם כָּךְ, הַתִּירָה

לִתְבּוֹעַ נֵזֶק: כַּלְבְּךָ

גָּנַב מִמֶּנִּי חֲתִיכָה

שֶׁל קֹתֶל־שׁוֹר.

שָׁוְיוֹ הוּא לִירָה!"


– כֵּן, זֹאת רַשַּׁאי אַתָּה לִדְרוֹשׁ" –

סָח הַפְּרַקְלִיט בְּחֵן־שְׂפָתַיִם:

"וּבְכֵן, שַׁלֵּם לִי לִירָתַיִם –

שְׂכַר עֲצָתִי עוֹלֶה שָׁלֹשׁ!"

 

רֶמֶז שָׁקוּף

“שְׂכַר נִתּוּחִי הוּא אֶלֶף קְרוֹן” –

אָמַר חִירוּרְג לִ’גְבִיר'.

– “זֶה רַב מִדַּי!” – "וּבְכֵן, אָדוֹן,

יֵשׁ עוֹד רוֹפְאִים בָּעִיר;


אֶצְלָם תִּמְצָא סִפּוּק שָׁלֵם:

הַרְבֵּה אֵינָם דּוֹרְשִׁים –

וְגַם אֶת זֹאת לֹא תְּשַׁלֵּם:

יִגְבּוּ מִן הַיּוֹרְשִׁים!"

 

הָרוֹפֵא וְהַחוֹלֶה

הָרוֹפֵא: "… וְאִם אֶקְבַּע

צֹרֶךְ בְּנִתּוּחַ,

הֲתִתֵּן לִי עֲרֻבָּה

לְתַשְׁלוּם בָּטוּחַ?"


הַחוֹלֶה: "וְאִם הוֹנִי

לֹא כָּל־כָּךְ בָּטוּחַ,

הֲתִמְצָא עוֹד, אֲדוֹנִי,

צֹרֶךְ בְּנִתּוּחַ?"

 

סַכִּין לֹא־מְסֻכָּן

רוֹפֵא נִכְנַס לִבְדּוֹק חוֹלָה.

פִּתְאֹם יוֹצֵא הוּא חִישׁ

מִן הַחוֹלָה אֶל בַּעֲלָהּ

וּמְבַקֵּשׁ… פַּטִּישׁ.


“לְמַה נִדְרַשׁ כָּזֶה צִיוּד?” –

שָׁאַל עַצְמוֹ הָאִישׁ;

אַךְ צַו־רוֹפֵא טָעוּן צִיוּת –

וּבְכֵן, הוּבָא פַּטִּישׁ.


הֵד הַמַּכָּה הַחֲזָקָה

הִגִּיעַ לַטְּרַקְלִין.

שָׁב הָרוֹפֵא בְּעוֹד דַּקָּה

וּמְבַקֵּשׁ… סַכִּין.


“סַכִּין???” – כָּאן בַּעַל־הָאִשָּׁה

זָעַק מֵחִיל וּדְוַי:

"מַה מְעוֹלֵל אַתָּה, רָשָׁע,

לְאֵשֶׁת־נְעוּרַי?"


צָחַק הַדּוֹקְטוֹר: "לֹא בֻּלַּע

לַגְּבֶרֶת הַכְּבוּדָה:

פָּשׁוּט חִפַּשְׂתִּי תַּחְבּוּלָה

לִפְתּוֹחַ מִזְוָדָה!"

 

תַּרְגּוּם חָפְשִׁי

רוֹפֵא אָמַר לְאֵשֶׁת־גְּבִיר:

"אַמְבָּט פּוֹשֵׁר יוֹם־יוֹם,

וְהָעִקָּר – צַחוּת־אֲוִיר

וּבֶגֶד קַל בְּחֹם!"


– “נוּ, מָה אָמַר לָךְ הַרוֹפֵא?” –

הֵאִיץ בָּהּ בַּעֲלָהּ.

אַחַר שִׁקּוּל־בָּזָק יָפֶה,

הֵשִׁיבָה הַ’חוֹלָה':


"צִוָּה לָצֵאת לְחוֹף־הַיָּם

שֶׁבְּקִרְבַת הָרִים –

וְגַם לִתְפּוֹר לַזְּמַן הַחַם

תְּרֵיסַר בְּגָדִים קְרִירִים!"

 

הַרְגָּעָה

"אֱמוֹר לִי, דוֹקְטוֹר חֲבִיבִי,

מַה מַּצָּבוֹ שֶׁל לְבָבִי?"


חִיֵּךְ הַדּוֹקְטוֹר הַוָּתִיק:

"אַל תִּתְרַגֵּשׁ נָא, אֶחָא,

וּסְמוֹךְ עָלַי: לִבְּךָ יַסְפִּיק

לְכָל יְמֵי חַיֶּיךָ!"

 

דוֹקְטוֹרַיִם

בָּאֳנִיַּת־נוֹסְעִים אַחַת

הִפְלִיג לְאֵיזֶה אִי אַטְלַנְטִי

מַר שֶׁפֶר, דוֹקְטוֹר לְמִשְׁפָּט,

אָדָם צָעִיר וְאֶלֶגַנְטִי.


פִּתְאֹם שָׁמַע: "בּוֹא, דוֹקְטוֹר, חִישׁ,

לִבְדּוֹק רַגְלָהּ הַמְחֻבֶּלֶת

שֶׁל הַנּוֹסַעַת גְּבֶרֶת קִישׁ:

הִיא נִתְקְלָה בְּסַף־הַדֶּלֶת!"


הוּא רָץ כַּחֵץ: בִּסְפִינָתָם

הִיא נֶחְשְׁבָה מַלְכַּת־הַיֹּפִי.

אַךְ כְּבָר קָדַם לוֹ דוֹקְטוֹר קְרַם –

מִן הַמָּכוֹן… הַפִילוֹסוֹפִי.

 

הַצָּעָה נְדִיבָה

“עֲקוֹר לִי שֵׁן! מַה שְּׂכַר־הַטֹּרַח?”

– “עֶשְׂרִים זָהוּב”.

– "מָמוֹן שֶׁל קֹרַח!

מְחִיר כָּזֶה הוּא חַמְסָנִי

בִּשְׁבִיל טִרְחָה שֶׁל דַּקָּתַיִם!"

– "אוּלַי, רָצוּי לַאֲדוֹנִי

שֶׁאֶעֶקְרֶנָּה שְׁעָתַיִם?"

 

שִׂיא פִּזּוּר־הַדַּעַת

פְּלוֹנִי, פְּרוֹפֶסוֹר מְפֻזָּר,

בִּקְצֵה הַתָּא הִצְנִיעַ שֶׁבֶת.

אֶל הַקָּרוֹן לְפֶתַע סָר

הַמְבַקֵּר שֶׁל הָרַכֶּבֶת.


לַשָּׁוְא פִּשְׁפֵּשׁ הָאִישׁ בַּכִּיס…

רִחֵם עָלָיו הַמְפַקֵּחַ:

"אַל תְּחַפֵּשׂ אֶת הַכַּרְטִיס:

בְּיָשְׁרְךָ אֲנִי בּוֹטֵחַ".


– “לֹא בִּשְׁבִילְךָ אֲנִי עָמֵל” –

הַמְפֻזָּר אוֹתוֹ שִׁסֵּעַ:

"אֵיךְ בְּלִי כַּרְטִיס, לַעֲזָאזֵל,

אֵדַע לְאָן אֲנִי נוֹסֵעַ?"

 

נֵס

יֶשְׁנָם נִסִּים מִן הַשָּׁמַיִם.

פְּרוֹפֶסוֹר מְפֻזָּר אֶחָד

שָׁכַח לַחְלוֹץ הַנַּעֲלַיִם

בְּהִכָּנְסוֹ אֶל הָאַמְבָּט.


בְּדֶרֶךְ־נֵס, הַנַּעֲלַיִם

לֹא נִרְטְבוּ. אֵינִי מַגְזִים:

הַנֵּס הָיָה שֶׁבֵּינָתַיִם

שָׁכַח לִפְתּוֹחַ הַבְּרָזִים.

 

הוֹצָאָה “מְמֻלַּחַת”

ג’וֹן, מַלָּח צָעִיר, שׂוֹחֵחַ

עִם רֵעוֹ בְּבֵית־מַרְזֵחַ

וְסִפֵּר בְּהַרְחָבָה

עַל עִסְקֵי הָאַהֲבָה:


"רוֹשְׁשָׁה אוֹתִי הַפֶּתִי

זוֹ הַבְּלוֹנְדִית הַדַּקָּה:

שְׂכַר־חָדְשַׁיִם כְּבָר הוֹצֵאתִי

רַק לִכְתֹבֶת־קַעֲקַע!"

 

הַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמַּטְבֵּעַ

לְמָחֳרַת שְׁבִיתַת־הַנֶּשֶׁק

בִּקְשָׁה לְפֶתַע בַּחוּרָה

הַמְנַהֶלֶת אֶת הַמֶּשֶׁק

שֶׁיַּעֲלוּ לָהּ אֶת שְׂכָרָהּ.


“דַּוקָה עַכְשָׁו?” – תָּמְהָה הַגְּבֶרֶת:

"עִם תֹּם הַדְּחָק הַמִּלְחַמְתִּי

הֲרֵי יֵקַל לִמְצוֹא עוֹזֶרֶת!"

– “וְגַם לִמְצוֹא חָתָן, גְּבִרְתִּי!”

 

בְּקִצּוּר נִמְרָץ

“הַרְבֵּה אֵינֶנִּי מְדַבֶּרֶת” –

הִסְבִּירָה גְבֶרֶת לָעוֹזֶרֶת:

"זִכְרִי: נִפְנוּף כָּזֶה בַּיָּד –

הֲרֵיהוּ אוֹת לָךְ: “גְּשִׁי מִיָּד!”


– “כָּךְ גַּם אֲנִי נוֹהֶגֶת, גְּבֶרֶת” –

עָנְתָה בְּנַחַת הָעוֹזֶרֶת:

"כָּזֶה מִין קֹרֶץ בּעֵינַי –

הֲרֵיהוּ אוֹת לָךְ: “אֵין לִי פְּנַאי”.

 

אַחְרָאִית

עַלְמָה בִּקְשָׁה לְהִתְמַנּוֹת

לַעֲבוֹדָה בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת.

הַמְנַהֵל שֶׁל הַמִּשְׂרָד

הִבִּיט עָלֶיהָ בַּחֲשָׁד.


"סִלְחִי לִי גְבֶרֶת: מִי יָעִיד

כִּי אַתְּ עוֹבֶדֶת אַחְרָאִית?"

עָנְתָה: "יָעִיד עַל הַדָּבָר

מְנַהֲלִי לְשֶׁעָבַר:


בְּכָל מִקְרֵי הִסְתַּכְסְכוּת

בֵּין סַךְ־חוֹבָה לְסַךְ־זְכוּת

מְנַהֲלִי אָמַר תָּמִיד:

אַתְּ, גְּבֶרֶת בַּתְיָה, אַחְרָאִית”.

 

וֶתֶק מִשְׂרָדִי

מַזְכִּיר כָּעַס עַל עִרְבּוּבְיָה:

"כְּלוּם נְיָרוֹת הֵם עֵדֶר?

כָּל תִּיק וָתִיק בְּתִיקִיָּה

צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּסֵדֶר!"


אַךְ הַפָּקִיד הָרַשְׁלָנִי

מִיָּד עַצְמוֹ הִצְדִּיק:

"תִּיק זֶה – הֲרֵיהוּ, אֲדוֹנִי,

חָדָשׁ וְלֹא וָתִיק!"

 

וִכּוּחַ

בֵּין אַנְשֵׁי־מִקְצוֹעוֹת קָם וִכּוּחַ חָרִיף:

מִי עָדִיף?

סָח הוֹגֵה־הַדֵּעוֹת: "לִי יִתְרוֹן מִכֻּלְּכֶם:

רַק אֲנִי מוֹצֵא שְׁבִיל בֵּין תִּלֵּי פִּלְפּוּלְכֶם".


– “הַס!” – קָרָא הַשּׁוֹטֵר: "לִי יִתְרוֹן מִכֻּלְּכֶם –

כִּי מַשְׁלִיט אֲנִי חֹק בְּחַיֵּי־בִּלְבּוּלְכֶם!"


– “שְׁטוּת!” – אָמַר הַחַקְלַאי: "לִי יִתְרוֹן מִכֻּלְּכֶם –

כִּי אֲנִי, בִּמְחִילָה, מְגַדֵּל יְבוּלְכֵם".


– “לֹא!” – הִרְעִים הַחַיָּל: "לִי יִתְרוֹן מִכֻּלְּכֶם:

אִם לֹא זְרוֹעַ־עֻזִּי, מִי יָגֵן עַל גְּבוּלְכֶם?"


כָּךְ טָעַן כָּל אֶחָד וְתָבַע לוֹ יִתְרוֹן –

עַד שֶׁקָּם לְבַסּוֹף שַׂחֲקַן־תֵּאַטְרוֹן.


הוּא חִיֵּךְ וְאָמַר: "רַב גְּמוּלִי מִגְּמוּלְכֶם –

כִּי יָכוֹל אָנֹכִי לְשַׂחֵק אֶת כֻּלְּכֶם!"

 

טַעַם פָּשׁוּט

אָמַר בְּרֹגֶז מְחַבֵּר

לְקוֹמִיקָן יָדוּעַ:

"בִּצּוּעֲךָ הָיָה חִוֵּר –

וְלֹא אָבִין מַדּוּעַ.


הֵן בַּחַיִּים אַתָּה מַפְלִיא

בְּעֶלֶז מְבַדֵּחַ –

וּבַקּוֹמֶדְיָה שֶׁלִּי

קוֹלְךָ אֵינוֹ שָׂמֵחַ".


עָנָה הָאִיש לַמְחַבֵּר:

"לְכָךְ יֵשׁ טַעַם, אֶחָא:

"הֵן בַּחַיִּים אֲנִי אוֹמֵר

דְּבָרַי וְלֹא דְבָרֶיךָ!"

 

שִׂיא־הַמְּהִירוּת

נֶהָג פָּזִיז יָכוֹל לִדְהוֹר

בְּמֶשֶׁךְ דַּקָּתַיִם

כָּל־כָּךְ רָחוֹק – שֶׁיַּחֲזוֹר

רַק כַּעֲבוֹר שְׁנָתַיִם.

 

שֶׁלֶט קוֹלֵעַ

בַּכְּרַךְ תּוֹלִים שְׁלָטִים גְּדוֹלִים:

“סַע לְאִטְּךָ – כָּאן בֵּית־חוֹלִים!”


אֵי־שָׁם בִּכְפָר נִדָּח אֶחָד

הִמְצִיאוּ נֹסַח מְיֻחָד.


גַּם בּוֹ הָיוּ אַרְבַּע מִלִּים:

“סַע לְאִטְּךָ – אֵין בֵּית־חוֹלִים!”

 

כִּבּוּד־גּוֹמְלִין

בְּעֵינֵי נֶהָג נוֹסֵעַ, הַצָּרָה – “בַּטְלָן פּוֹסֵעַ”;


בְּעֵינֵי אָדָם פּוֹסֵעַ, הַצָּרָה – “קַטְלָן נוֹסֵעַ”.

 

חִידוֹת לַנּוֹסֵעַ וְלַפּוֹסֵעַ

אֵיזֶה רָץ

עוֹבֵר עַל הַמְּהִירוּת הַמֻּתֶּרֶת?

רַצְ־חָן.

*

אֵיזֶה אָח

דָּרוּשׁ לְכָל נֶהָג?

אַחְ־רָיוּת.

*

אֵיזוֹ רוּת

תִּשְׁמוֹר מִכָּל אָסוֹן?

זְהִי־רוּת.

*

אֵיזֶה פָּז

אֵינוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה?

נֶחְ־פָּז.

*

אֵיזֶה זַן

נִקְטָף בְּאִבּוֹ?

פַּחְ־זָן.

 

הַדְרָכָה מִקְצוֹעִית

גַּלָּב שָׂכַר שׁוּלְיָה חָדָשׁ,

נָתַן לוֹ תַּעַר וְלָחַשׁ:


"הִנֵּה לְמַד־נָא לְגַלֵּחַ

עַל פַּרְצוּפוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ!

אַךְ הִזָּהֵר כַּהֲלָכָה –

וְאַל תַּחְתּוֹךְ אֶצְבָּעֲךָ!"

 

סִמַּן־הֶכֵּר

אָדָם נִכְנַס לְהִתְגַּלֵּחַ.

נָתַן עֵינָיו בּוֹ הַסַּפָּר:

"הוֹ, אֶת ‘אוֹרְחַי’ אֵינִי שׁוֹכֵחַ:

כְּבָר גִּלַּחְתִּיךָ בֶּעָבָר!"


– “לֹא!” – הֱשִׁיבוֹ הָאִישׁ: "טָעִיתָ!

כָּאן לֹא הָיִיתִי מֵעוֹדִי!

זוֹ הַצַּלֶּקֶת שֶׁרָאִיתָ –

אוֹת־מִלְחָמָה הִיא, יְדִידִי!"

המלצות קוראים
תגיות