רקע
בנימין זאב הרצל
צאֶפֶּלין וקרֶאס

1

(1900)

גרמניה תמיד בראש. הבט אל אשר תביט, תמיד תמצא עתה את גרמניה בשורה הקדמית. היא מקדימה ברעיון, או במעשה; בשגריר, גם אם הוא נרצח;2 בספינת־אוויר, גם אם אי אפשר עדיין להנחותה בשלמות. מכל מקום, הרושם שמרץ תוסס זה בכל השטחים מעורר בך הוא עצום. רוצים הם להיות ראשונים ביבשה, בקרוב גם בים ובעתיד – אפילו באוויר. המראתו של גראף צאֶפּאֶלין מחופו של בּוֹדאֶנזאֶ היה מעשה רב שעורר תשומת לב בכל העולם.

אפשׁר שׁבעתיד יכנו את ספינת־האוויר של הגראף היַזָם צאֶפּאֶלינאֶ3 כשם שכינו את הכדור הפורח המוקדם של מוֹנטגוֹלפיאֶ בשם מוֹנטגולפיאֶר. מפלצת אוויר מוזרה כזו מחייבת כרגיל שם עממי. הצאֶפּאֶלנאֶ המגושמת, שנתגלה כי היא כמעט מונחית, אף היא ממשפחת המוֹנטגוֹלפיאֶר. ודאי, נאמר כאן “כמעט!” ללמדך גם על היפוכו של דבר. שכן אם אי אפשר יהיה להנחותה בשלמות, אפשר גם להכריז על הצאֶפּאֶלנאֶ הטובה שהיא כמעט לא־מונחית.

האנשים שהלכו אל חוף בּוֹדאֶנזאֶ, כדי לראות במסע מתוכנן ראשון של נוסעים באוויר, חזרו אפוא במידה מסויימת, ריקם. ספינת־הקיטור הקטנה ביותר, אף סירת המשוטים הצנועה ביותר, הם לעת־עתה עדיין אמצעי־תעבורה בטוח יותר מצפור־ענק זו. ואף על פי כן, אין להקל בחשיבותה של הצאֶפּאֶלינאֶ. מכלי־רכב אווירי זה אפשר היה להעיף מבט על פני גרמניה נהדרת. מספרים מחכימים גראף צאֶפּאֶלין נזקק כמעט למיליון למען הכדור הפורח שלו. הוא קיבלו. אמנם גם הוא עצמו תרם כנראה סכום ניכר מאמצעיו לצורך זה, אולם החלק האחר עדיין היה גדול למדי: אין גרמניה נותנת עצמה ללעג כשהמדובר הוא במפעלים מרקיעי־שחקים. הנה כי כן, יכול היה הגראף בן־השבעים, לאחר שלושים שנה של עבודה עתירת־חזון, לעלות על ספינתו הצלחה, העמוסה הזיות, למסע מופלא ביותר, אף אם לא קבוע לחלוטין. אמת, חשיבותו של מסע האוויר הקצר פחותה משל המראֶה, אשר אדמתה הפּוֹריה של גרמניה ועָשְׁרָהּ באנשׁים חרוּצים ובכוחות מוּכנים מגלים לנו בהזדמנות זו. רצונכם באנשים שופעי מרץ, נלהבים? הנה הם, בהם גם שהלבינו שערותיהם. רצונכם במיליון בשביל נסיון מעניין? הרי הוא כאן. בשעתו נאמר La France est assez riche pour payer sa gloire4 פתגם זה מיתרגם עתה לגרמנית.

ובינתיים מהלך כאן בווינה אדם ושמו קראֶס. אף הוא כבר בעל זקן שיבה, אף הוא ספן־אויר, כמו אבא של הצאֶפּאֶלינאֶ, והוא מחפש ומחפש. מה מחפש הוא? פתרון לבעיית הטיסה? לא, הפתרון כבר בידו, מכל מקום כך הוא טוען, ושורה של אנשם בקיאים במקצוע, המומחים הראשונים והרציניים ביותר שלנו, מניעים ראשיהם לאות הסכמה. סבורים הם, שהגיע סמוך לפתרון, אם לא מצאו כבר. מה, אם כן, מחפש הוא? הה, משהו נדיר יותר, שקשה יותר להתקינו. ספינת־האויר המונחית היא משחק, דבר של מה בכך, לעומתו. אכן, הוא מחפש עשרת אלפים גולדן ואין בידו למצאם. בסכום אגדי זה אין האדון קראֶס מבקש לקנות לעצמו סוכריות, אלא מנוע חזק, הפועל בקביעות. את המנוע הזה רצונו להתקין בדאון שלו המוכן מזמן, ולהתחיל, בעזרת השם, במסע האווירי. כלי־הרכב של האדון קראָס מחכה זה ימים ושנים ליד האגם הקטן בטולנאֶרבאך5 למנוֹע הגואל, אשר יסיענו לעננים. ואולם שבוע רודף שבוע וירח רודף ירח, והמנוע מסרב לבוא, משל היה נסיך שבאגדה.

מהלך־העניינים יש בו באמת משהו מן האגדה. מונח לפני כרוז שתאריכו מארס 1898, חתום בידי ההופראטים6 לטכניקה והפרופסורים של האוניברסיטה המפורסמים שלנו. מיוצגים כאן כל מה שיש לנו מן התארים. הפרופסורים מאַך וראַדינגאָר גם הם בכלל, ועליהם מפקד המכון האווירונאוטי־הצבאי האלוף פוֹן ווּיך, מפקד הקורסים המקצועיים הטכניים של הצבא. אדונים אלה תבעו מן הציבור. במארס 1898, עשרים אלף גולדן למען הדאוֹן של קראָס. בעמל ובדוחק נאספה המחצית, ועשרת אלפים גוּלדן מחפש בעל האמצאה הישיש לשווא עד היום. דומה, אין הוא בעל־תכניות מטורף, אלא אדם בעל שכל בריא. השערה זו מותרת, לפחות, על סמך חוות־הדעת של מספר כה רב של הוֹפראטים ופרופסורים. כן, אבל עד היכן הגענו, אם הודעה פומבית של מספר כה גדול של אנשים רציניים אין בה כוח משיכה עוד? האם אין מאמינים לבעלי־הסמכות, כשהם אומרים דבר? בלשון הגסה במקצת של המספרים פירושו של דבר במקרה זה לערך כך, שמאמינים להם רק למחצה. עשרים אלף מבקשים המומחים־לדבר בשביל קראָס, אולם הציבור נתן אך עשרת אלפים. האם סימן הוא של התרוששות כללית, או למה זולת זאת משמש הדבר סימן?

אפשר שהעניין הוצג בכרוז שלא כהלכה. הטיסה עדיין אינה מתקבלת כיום על דעתם של רבים. כן. אילו המדובר היה בזחילה! זה נראה בחוגים רחבים כמועיל ביותר. אילו גילה אדם משהו זחלני,7 ובקיאים־בדבר היו ממליצים עליו לפני הציבור. או אז היו התרומות זורמות ובאות. או אילו היה בו במפעל חוֹד מופנה כנגד מישהו. ואילו מכשיר, שאין להכניסו כראוי במסגרת מפלגה, אומה או אמונה, ספק רב אם יש לו תקווה לעורר התעניינות עמוקה. בעד מי, או כנגד מי, תמריא ספינת־האוויר הזאת? אלו שאלות אשר להן אפשר היה, מכל מקום, להתלהב ואף להלהיב שכבות רחבות בעם.

עשרת אלפים גולדן! במירוץ אחד בשדה מירוץ־הסוסים מוטל כרגיל יותר על כף המאזנים, ואין צריך לומר פרסי־המדינה שזוכה בהם בעל סוס מהיר. כאשר יתברר פעם, אילו סכומים עצומים נתגלגלו במחזור היום־יומי שלנו, וכי למען טכנאי־אוויר אשר המומחים המהימנים ביותר המליצו עליו, אי אפשר היה לאסוף עשרת אלפים גולדן – לא יהא בכך משום תו נאה בתמונה ההיסטורית של ימינו המפוקפקת למדי בלאו הכי. רבים האנשים המוציאים עשרים אלפים למען תואר, למען רקדנית באלט או לשם בילוי בחברה מכובדת. למען ספן־האוויר המבקש את הכסף כדי לרסק אולי בניסויו את עצמותיו הזקנות – אין סכום רב כזה. מי יודע. אולי אחוות־אדם היא הפועלת מאחורי כל אלה. אין רוצים, שהאדון קראֶס יפקיר עצמו לסכנות אוויריות. אילו היה לוליין, לא היו חוששים לכך והוא היה מקבל מכל צד תרומות בצורה של דמי־כניסה. ובלבד שיהא החבל מתוח בגובה ראוּי.

תופעות טכניות רבות של השנים האחרונות הצמיחו את האמונה, שאנו מתקרבים למוּנחיותה8 של ספינת־האוויר. הנסיונות באופניים ובמכונית פתחו אפקים של בניית כלים בעלי קלות ויציבות שלא היו ידועים מעולם, או שהיו אך בהשערה גרידא. גם המנועים נעשים מיום ליום חזקים יותר עם שהיקפם ומשקלם פוחתים והולכים. נוסעים בכביש בכוח התפוצצויות קטנות שנבלמו בתבונה. ומדוע לא יסעו גם באוויר? התפתחותו של צילום־הרגע הניחה אפשרות לחקר יסודי של מעוף הצפרים. כל זה מעורר אותנו להשערה, כי לחץ הנסיבות מכל צד דוחק לפתרון בעיית הטיסה.

איזה חלק במכונת־הטיס של קראֶס הוא משלו, קניינו הרוחני, ואיזה חלק הוא נחלת קודמיו ושותפיו־לשאיפה – דבר זה אינו חשוב כלל לענייננו. עובדה אחת בעינה עומדת שהדגמים הקטנים שהוא בנה טסים, טסים באמת. ובכיוון שנקבע. מטוס הרוטור, הדאוֹן וכדור הפורח המונחה אשר לו המריאו לעיני עדים, והבקיאים־בדבר אומרים, כי מכשירי־הנסיון של קראָס יכולים להמריא ממישור שטוח בלא נקיטת אמצעים נוספים, ולהמשיך טיסתם במגמה אפקית, או באלכסון כלפי מעלה, כרצונו של בעל־הנסיונות. על־ידי כוונון־ההגה אפשר להניעם בקו ישר או בעיגול כל שהוא, במהירות עצמית כמעט יציבה, עד שיכלה כוח־המנוֹע שלהם. אולם על אילו מנועים עלובים, קטנים ושחפנים, הוטל להפעיל את ספינות־האוויר הזעירות? מנוע־ההפעלה עשוי קאוּצ’וק9 ממותח. כדי שמכשיר זה, שלפי מיטב המומחים שלנו איננו צעצוע, יהיה לדבר רציני – חסר הסכום של עשרת אלפים גוּלדן. סירת־הכנפיים הגדולה מוטלת בלא תנועה בצריף שליד האגם בטוּלנאֶרבך. אכן, בקאוּצ’וּק ממותח אין להטיסה למרומים.

“מכשירי־הטייס של קראֶס – טוענים המומחים, וזו לשונם – חסרים דבר אחד בלבד, הם נבנו בממדים קטנים מדי בשביל תכלית ממשית.”

והנה בנה את המכשיר במתכונת גדולה יותר, אולם גם את המנוע, שהוא nervus rerum,10 כפי שאמרו בתקופה שלפני טכניקת הטייס את עשרת אלפים הגוּלדן – אין הוא יכול להשיג; הוא, האיש אשר חבר הידענים משבחו, שהשתלט כליל על הכללים הטכניים ונוסחאות־החשוב החדישות של המבנים שלו. מתוך הידיעות הללו בתוספת זריזות מעשית־מיכאנית צומח ועולה בו בטחונו המפתיע בבנייה.

זו דעתם של בני־סמכא על קראֶס, שלא היה בידו למן מארס 1898 ועד יולי 1900 לכנס באוסטריה עשרת אלפים גוּלדן למען ספינתו המעופפת. האין זה כתם על כבוד הכלל? האין זו אחת המוזרות שבדראמות־הממציאים המתחוללת לעינינו? אכן, במגוחך שבחיפוש אחר הכסף ובגוון המקומי אשר לעניין כולו, הרי זה כמעט מהתלה. בגרמניה היה קול־הקורא של האישים המוסמכים מכניס מזמן את האמצעים. באמריקה היה וילהלם קראֶס, קרוב לוודאי, נבנה חיש מהר. היו מקימים לו מעבדה מפוארת בתוך גן נהדר. אילו היה נזקק לבריכה בשביל המראת־הברווז שלו מן המים, היו חופרים למענו בריכה, אגם. או שהיו מקימים את המפעל כולו ליד רמת־מישיגן. מנוע מבקש הוא? איזו מסכנות! בית חרושת שלם למנועים היו מקימים למענו ומעמידים לרשותו. אין זו גוזמה של היתול. כך ממש מתרחשים הדברים. שכן יודעים עמים אחרים, שאין לך מתנת־אלהים יקרת־ערך יותר מכשרונו של הממציא. מאות מיליוני חנוונים, פקידים ואנשים סתם החסרים עשרת אלפים גולדן – איננה אלא צרה שאפשר לשאת בה. ולמי אין חסרים עשרת אלפים גוּלדן? – יוסיף החכם, לא כן הדבר, כשאדם שהוא בעל “בטחון בנייה מפתיע” מתייגע לשווא בציד אחר סכום מגוחך מאד בהשוואה לעניין. האפשרות שמישהו אחר בארץ אחרת יקדימו, ייתכן שיש לראותה כדאגתו האישית. במידה שרעיון אֶגוֹאיסטי הוא, אין אנו חייבים לגלות עניין בו, קל וחומר לטרוח בו. גם אם אחר ימצא זאת, הרי בסופו של דבר האנושות תפיק תועלת. אולם טבועות בו, בטכנאי־הטיסה הבא־בימים קראָס, סגולות שאינן מצויות אלא במקרים נדירים מופלאים. יהיה בכך עוול וגם חרפה, אם הסגולות הללו ימוגו עם הקץ הטבעי השמור לכולנו, לפני שיגיעו לכלל מעשה.11

לטוס! ואם יעלה הדבר בידנו ביום מן הימים, האם ישופר בכך המין האנושי שיפור מהותי – שאלה היא. לנוכח הנסיונות שהיו לנו עד כה אין ודאי לשום אדם האומץ להשיב בחיוב. לא חסרו פלאי־תחבורה בימינו, ותוצאותיהם במידות ובמוסר של הכלל אינן לפי שעה מצויינות דווקא. תפקידנו הראשון בתנאי־התחבורה שנשתנו הוא, כרגיל, להציל ולקיים במצב החדש את ליקויינו וחולשותינו, את עקותינו ואת דעותינו הקדומות. וכך יהיה הדבר גם כאשר קראֶס או צֶאפֶּלין או אחר יחתור בבטחה את האוויר. על האפשרויות הללו, שרובן מהמין המבדח, לא נעמוד כלל. הן מהיום למחר לא יתרחש הדבר בשום פנים! אולם ראוי הוא, היום ומחר וכל הימים, שנצטער על שהיה אדם והלך, בלא שהיה בידו להעניק במידה המקווה מפרי כשרונו, כי בא ואין איש.


  1. הרוזן פרדינאנד פן צאֶפאֶלין (1838–1917), קצין⁻צבא גרמני וממציא ספינת⁻אוויר הקרויה על שמו. ב⁻1900 ערך בה נסיון⁻טיסה ראשון ליד בודאָנזאֵ. וילהאֶלם קראָס (1836–1913), אוסטרי, מראשוני הממציאים בשדה⁻הטיסה. בארכיון הרצל מצויים פרוספקטים על המצאותיו של קראֶס וכן מכתב תודה אל הרצל על פירסום פיליטון זה. על התעניינותו של הרצל בבעיית המטוס המונחה ר' גם את הסיפור הפילוסופי “ספינת⁻האוויר המונחית” לעיל,  ↩

  2. הרמז ודאי לציר גרמניה בסין, קלאֶמאֶנס פון קאָטאָלאָר, שנרצח שם בעת מרד הבוכסרים, ב⁻20 ביוני 1900.  ↩

  3. למעשה קראו אחר⁻כך לספינות⁻אוויר אלה בשם “צאֶפּאֶלין”.  ↩

  4. צרפתית: צרפת די עשירה כדי לשלם בעד תהילתה.  ↩

  5. מצפון⁻מערב לווינה  ↩

  6. הופראט (יועץ⁻החצר) – תואר כבוד ליועצים מקצועיים רשמיים ולמלומדים.  ↩

  7. במקור משחק מלים. Kriechen פירושו זחילה וגם התחסדות חנופה. Krieeherisch – זחלני, היינו חנפן ומתחסד  ↩

  8. במקור: Kenkbarkeit  ↩

  9. גומי.  ↩

  10. לטינית: עצב⁻הדברים, היינו: העיקר שבדברים – משל עתיק לכסף, שהשתמשו בו הרבה, בייחוד גם המלך פרדריך הגדול של פרוסיה.  ↩

  11. עוד ב⁻1900 צייד קראָס את אווירונו במנוע בעל 70 כוחות⁻סוס, אך המוטור היה כבד מדי והאווירון לא יכול היה להתרומם.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47978 יצירות מאת 2674 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!