רקע
פאלק הלפרין
חַכְמֵי חֶלֶם
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: ת"א: יזרעאל; תשכ"ג

 

מפה ומשם

כֵּיצַד בָּאוּ חַכְמֵי חֶלֶם לָעוֹלָם

פַּעַם אַחַת נָתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה עַל הַלֵּדוֹת שְׁנֵי שַׂקִּים מְלֵאִים נִשְׁמוֹת בְּנֵי אָדָם לְזָרְעָן עַל הָאָרֶץ. בְּשַׂק אֶחָד הָיוּ נְשָׁמוֹת שֶׁל חֲכָמִים, וּבַשַּׂק הַשֵּׁנִי הָיוּ נְשָׁמוֹת שֶׁל טִפְּשִׁים. עָף הַמַּלְאָךְ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וְזָרַע אֶת הַנְּשָׁמוֹת: פִּזֵּר חֹפֶן אֶחָד שֶׁל נְשָׁמוֹת חֲכָמוֹת, וְאַחֲרָיו חֹפֶן שֶׁל נְשָׁמוֹת טִפְּשׁוֹת. נוֹלְדוּ בָּאָרֶץ חֲכָמים וְשׁוֹטִים בְּמִסְפָּר שָׁוֶה.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַמַּלְאָךְ אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ נִבְנְתָה אַחַר־כָּךְ הָעִיר הַמְּהֻלָּלָה חֶלֶם, נִתְקְלוּ כְּנָפָיו בְּהַר גָּבוֹהַּ נְטוּעַ עֵצִים וְשִׂיחִים. הַמַּלְאָךְ נָפַל, וּבַשַּׂק שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַחֲכָמוֹת נִתְקַע קוֹץ וְקָרַע בּוֹ קֶרַע רָחָב, וּמִתּוֹךְ הַשַּׂק נָפְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַחֲכָמוֹת. וְכָל הַנּוֹלָדִים בַּמָּקוֹם הַהוּא כֻּלָּם חֲכָמִים, כֻּלָם נְבוֹנִים, כֻּלָם בַּעֲלֵי מֹחַ חָרִיף.

בִּרְבוֹת הַיָּמִים גָּדְלוּ הַחֲכָמִים הָאֵלֶּה וְהָיוּ לַאֲנָשִׁים. אָמְרוּ:

– הָבָה נִבְנֶה לָנוּ עִיר, וְנִקְרָא אֶת שְׁמָהּ חֶלֶם. וַהֲרֵי זוֹהִי חֶלֶם, עִיר שֶׁל חֲכָמים, עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּבוֹנֶיהָ הֵם אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁל הַחֶלְמָאִים הַמְהֻלָּלִים בְּחָכְמָתָם בְּכָל רַחֲבֵי תֵּבֵל.

כֵּיצַד הוֹרִידוּ עֵצִים לְבִנְיַן הַבָּתִּים

נִגְּשׁוּ הַחֶלְמָאִים לִבְנוֹת אֶת עִירָם. הָלְכוּ אֶל הַיַּעַר לִכְרֹת עֵצִים. הַיַּעַר צָמַח עַל אוֹתוֹ הַר עַצְמוֹ, שֶׁעָלָיו נַעֲשָׂה קֶרַע בְּשַׂק הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַמַּלְאָךְ. לָקְחוּ הַחֶלְמָאִים גַּרְזִנִּים וּמַשּׂוֹרִים, עָלוּ עַל הָהָר וְכַרְתוּ עֵצִים בְּמִסְפָּר הַדָּרוּשׁ, וְעָשׂוּ מֵהֶם קוֹרוֹת. צָרִיךְ הָיָה לְהוֹרִיד אֶת הָעֵצִים מֵעַל הָהָר אֶל הַמִּישׁוֹר אֲשֶׁר לְרַגְלָיו, וְהַקּוֹרוֹת הָיוּ עָבוֹת וַאֲרֻכּוֹת וּמִשְקָלָן רַב מְאֹד. נָשְׂאוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים קוֹרָה אַחַת עַל גַּבֵּיהֶם מִן הָהָר אֶל הַשְּׁפֵלָה. הָעֲבוֹדָה הָיְתָה קָשָׁה וְנִמְשְׁכָה חֳדָשִׁים רַבִּים.

פַּעַם אַחַת עָבַר יְהוּדִי לִיטָאִי בַּמָּקוֹם, וְרָאָה שֶׁהַחֶלְמָאִים נוֹשְׂאִים קוֹרוֹת עַל גַּבָּם מֵעַל הָהָר. אָמַר לָהֶם: – מַדּוּעַ אַתֶּם כֹּה עֲמֵלִים לָשֵׂאת אֶת הַקּוֹרוֹת עַל גַּבֵּיכֶם מִן הָהָר אֶל הַשְּׁפֵלָה? מוּטָב שֶׁתְּגַלְגְּלוּ אוֹת הַקּוֹרוֹת מִלְּמַעֲלֵה לְמַטָּה.

אָמַר וְעָשָׂה. נִגַּשׂ אֶל אַחַת הַקּוֹרוֹת, דְּחָפָהּ בְרַגְלוֹ – וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא: זוֹ נִתְגַּלְגְּלָה וְהִגִּיעָה בְּכֹחוֹת עַצְמָהּ אֶל תַּחְתִּית הָהָר.

נִתְאַסְּפוּ הַחֶלְמָאִים לַאֲסֵפָה, כְּדֵי לִשְׁקֹל אֶת עֲצַת הַלִּיטָאִי. שָׁקְלוּ וְדָנוּ שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, וְהֶחְלִיטוּ שְׁתֵּי הַחְלָטוֹת: הָאַחַת, שֶׁגַּם בֵּין הַלִּיטָאִים יֶשְׁנָם בְּנֵי אָדָם חֲכָמִים, וְהַשְׁנִיָה, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת כַּעֲצַת הַלִּיטָאִי. כִּי בֶּאֱמֶת, לָמָה יִטְרְחוּ כָּל כָּךְ לָשֵׂאת אֶת הַקּוֹרוֹת עַל גַּבֵּיהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹרִידָן לְמַטָּה בִּדְחִיפָה אַחַת שֶׁל הָרֶגֶל.

הָלְכוּ הַחֶלְמָאִים, לָקְחוּ אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת שֶׁנָּשְׂאוּ קֹדֶם מֵעַל הָהָר לְמַטָּה, הֶעֱלוּ אוֹתָן לְמַעְלָה, וְאַחַר כָּךְ גִּלְגְּלוּ אוֹתָן לְמַטָּה בִּדְחִיפָה אַחַת שֶׁל הָרֶגֶל.

בִּנְיָן בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל

כְּשֶׁהָיְתָה הָעִיר חֶלֶם כְּבָר בְּנוּיָה, וְכָל הַחֶלְמָאִים יָשְׁבוּ בְּבָתֵּיהֶם אִישׁ וּבֵיתוֹ, הִתְחִילוּ מְכִינִים אֶת עַצְמָם לְבִנְיָן בֵּית מִדְרָשׁ גָּדוֹל, שֶׁיִּהְיֶה לְתִפְאֶרֶת לַקְּהִלָה הַחֲדָשָׁה. הָלְכוּ וְכָרְתוּ עֵצִים בַּיַּעַר, שֶׁהָיָה עַל אוֹתוֹ הַר שֶׁהִכַּרְנוּהוּ קֹדֶם, וְגִלְגְּלוּ אוֹתָם אֶל הַשְּׁפֵלָה בִּדְחִיפַת רַגְלַיִם. אַךְ הַבָּתִּים הַבְּנוּיִים חָסְמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ בִּפְנֵי הַקּוֹרוֹת וְלֹא נָתְנוּ לָהֶן לְהִתְגַּלְגֵּל עַד מְקוֹם בְּנִיַּת בֵּית הַמִּדְרָשׁ.

צָרִיךְ הָיָה לָשֵׂאת אֶת הַקּוֹרוֹת בַּיָּדַיִם כְּמִקֹדֶם, אֶלָּא שֶׁגַּם זֶה הָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי: הַחֶלְמָאִים נָשְׂאוּ אֶת הַקּוֹרוֹת לְרָחְבּוֹ שֶׁל הָרְחוֹב, וְהַקּוֹרוֹת הָיוּ אֲרֻכּוֹת מְּאֹד וְלֹא נִכְנְסוּ לָרְחוֹב.

הִתְאַסְּפוּ הַחֶלְמָאִים לַאֲסֵפָה, שָׁקְלוּ וְדָנוּ שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, וְהֶחְלִיטוּ לַהֲרֹס אֶת בָּתֵּי הָרְחוֹב, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה דֵּי מָקוֹם לְהַעֲבִיר בּוֹ אֶת הַקּוֹרוֹת לִמְקוֹם הַבְּנִיָּה.

וְכָךְ עָשֹׁוּ. וְאַחֲרֵי שֶׁהֶעֱבִירוּ אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת, שָׁבוּ וְהֵקִימוּ אֶת הַבָּתִּים הַהֲרוּסִים.

תַּקָּנַת בֵּית־הַקְּבָרוֹת

כְּשֶׁהָיְתָה הָעִיר חֶלֶם כְּבָר בְּנוּיָה, וּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל עוֹמֵד עַל תִּלּוֹ, נֶאֶסְפוּ הַחֶלְמָאִים לָדוּן בִּדְּבַר בֵּית הַקְּבָרוֹת, אֲשֶׁר נְחִיצוּתוֹ כֹּה גְּדוֹלָה לְכָל קְהִלָּה יְהוּדִית.

הֶחְלִיטוּ לְהַכְשִׁיר שֶׁטַח לְבֵית קְבָרוֹת מֵאֲחוֹרִי הָעִיר, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָדְעוּ מַה גֹּדֶל הַשֶּׁטַח שֶׁיֵּשׁ לְהַכְשִׁיר, שֶׁלֹּא יְהֵא גָּדוֹל מִדַּי וְלֹא קָטָן מִדַּי, אֶלָּא בַּמִּדָּה הַדְּרוּשָׁה בְּדִיּוּק.

יָשְׁבוּ הַחֶלְמָאִים שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, שָׁקְלוּ וְדָנוּ, עַד שֶׁהֶחְלִיטוּ: שֶׁתֵּצֵא כָּל הַקְּהִלָּה, הַגְּבָרִים, הַנָּשִׁים וְהַטַּף, אֶל מִחוּץ לָעִיר, אֶל הַמָּקוֹם הַמְיֻעָד לְבֵית הַקְּבָרוֹת, יִשְׁכְּבוּ שָׁם זֶה לְצַד זֶה, שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת לְפִי כְּבוֹדָם וּלְפִי יִחוּסָם וּמִינָם: הַמְכֻבָּדִים בַּמְּקוֹמוֹת הַמְשֻׁבָּחִים, וְהֶהָמוֹן הַפָּשׁוּט בַּמְּקוֹמוֹת הַפָּחוֹת מְשֻׁבָּחִים, הַנָּשִׁים בְּשׁוּרוֹת נִפְרָדוֹת וְהַיְלָדִים בַּצַּד, וִיגַדְּרוּ אֶת הַשֶּׁטַח הַתָּפוּס.

וְכָךְ עָשֹׂוּ, וּבֵית הַקְּבָרוֹת הַחֶלְמָאִי הָיָה לֹא גָּדוֹל מִדַּי וְלֹא קָטָן מִדַּי, אֶלָּא בַּמִּדָּה הַדְּרוּשָׁה בְּדִיּוּק.

בִּנְיַן בֵּית הַמֶּרְחָץ

נִמְלְכוּ הַחֶלְמָאִים בְּדַעֲתָּם, שֶׁאֵין עִיר מְתֻקֶּנֶת כַּהֲלָכָה, אִם אֵין בָּהּ בֵּית מֶרְחָץ מְתֻקָּן. הֶחְלִיטוּ לִבְנוֹת לָהֶם בֵּית מֶרְחָץ. בָּנוּ אֶת הַיְסוֹד, הֵקִימוּ אֶת הַקִּירוֹת, הֶעֱלוּ אֶת הַגַּג, הִתְקִינוּ מִסְגְּרוֹת לַחַלּוֹנוֹת וְלַפְּתָחִים – וְכָל הַמְּלָאכָה הַזֹּאת נֶעֶשְׂתָה כַּשּׁוּרָה. אַךְ בְּהַגִּיעָם אֶל הַתְקָנַת הָאִצְטַבָּאוֹת לַהַזָּעָה, נֶעֶצְרָה פִּתְאֹם הַמְּלָאכָה, כִּי נִתְקַשּׁוּ בְּדָבָר חָשׁוּב אֶחָד: לְהַקְצִיעַ אֶת קַרְשֵׁי הָאִצְטַבָּאוֹת שֶׁבְּבֵית הַמֶּרְחָץ – לֹא לְהַקְצִיעַ?

– אִם נַקְצִיעַ – יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יַחֲלִיקוּ הָאֲנָשִׁים מֵעֲלֵיהֶן וְיִנָּזְקוּ; וְאִם לֹא נַקְצִיעַ – יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יִשְׂרְטוּ הָעֵצִים אֶת הַשּׁוֹכְבִים עֲלֵיהֶם.

נֶאֶסְפוּ הַחֶלְמָאִים לַאֲסֵפָה, שָׁקְלוּ וְדָנוּ שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, וּלְבַסּוֹף הֶחְלִיטוּ:

יֵּשׁ לְהַקְצִיעַ אֶת הַקְּרָשִׁים מִצַדּ אֶחָד, וְלֹא לְהַקְצִיעַ אוֹתָם מִן הַצַּד הַשֵּׁנִי, וּלְהַנִּיחַ אוֹתָם כְּשֶׁהַצַּד הֶחָלָק לְמַטָּה.

מְאוֹר הָרְחוֹבוֹת

נִמְלְכוּ אַנְשֵׁי חֶלֶם בְּדַעֲתָּם, שֶׁאֵין עִיר מְתֻקֶּנֶת כַּהֲלָכָה, אִם אֵין רְחוֹבוֹתֶיהָ מוּאָרִים בַּלֵּילוֹת הָאֲפֵלִים. שַׁאֲלוּ:

– מַה נַעֲשֶׂה, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר בָּרְחוֹבוֹת גַּם בַּלֵּילוֹת הָאֲפֵלִים?

יָשְׁבוּ בַּאֲסֵפָה שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, שָׁקְלוּ וְדָנוּ וּמָצְאוּ תַּחְבּוּלָה:

כְּשֶׁעָמְדָה הַלְּבָנָה בִּמְלוֹאָהּ, הֶעֱמִידוּ בַּשּׁוּק כְּלִי מָלֵא מַיִם. נִשְׁתַּקְּפָה הַלְּבָנָה בְּתוֹךְ הַמַּיִם שֶׁבַּכְּלִי, וּפָרְשׂוּ עַל הַכְּלִי כַּמָה סְדִינִים וּמַחְצָלוֹת. קָשְׁרוּ אוֹתָם בַּחֲבָלִים וְחָתְמוּ אֶת הַקְּשָׁרִים בַּחוֹתַם הָרַב וְהַדַּיָּנִים.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ סוֹף הַחֹדֶשׁ, וְהַלֵּילוֹת הָיוּ אֲפֵלִים, נֶאֶסְפוּ כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר לְהוֹצִיא אֶת הַלְּבָנָה וְלִתְלוֹת אוֹתָהּ בַּשָּׁמַיִם, שֶׁתָּאִיר אֶת הָרְחוֹבוֹת. שָׁבְרוּ אֶת הַחוֹתָמוֹת, הִתִּירוּ אֶת הַקְּשָׁרִים, הֵסִירוּ אֶת הַסְּדִינִים וְאֶת הַמַּחְצָלוֹת מֵעַל הַכְּלִי…

וְכָל הַצִּבּוּר הַחֶלְמָאִי נֶחֱרַד: הַלְּבָנָה נֶעֶלְמָה מִן הַכְּלִי.

– נִגְנְבָה הַלְבָנָה, נִגְנְבָה! – נֶאֶנְחוּ הַחֶלְמָאִים.

וְאִלְמָלֵא נִגְנְבָה הַלְבָנָה, הָיָה אוֹר בְּכָל רְחוֹבוֹת הָעִיר חֶלֶם גַּם בַּלֵּילוֹת הָאֲפֵלִים שֶׁבְּסוֹף הַחֹדֶשׁ.

הַרְחָבַת גְבוּלוֹת הָעִיר חֶלֶם

וְהַחֶלְמָאִים פָּרוּ וְרָבוּ מְאֹד. מִסְפָּרָם נַעֲשָׂה עָצוּם וְלֹא הִסְפִּיק לָהֶם מִסְפַּר הַבָּתִּים שֶׁבָּנוּ בַּהַתְחָלָה. צָרִיךְ הָיָה לְהַרְחִיב אֶת הָעִיר וְלִבְנוֹת בָּתִּים חֲדָשִׁים, אַךְ אִי אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר, מִפְּנֵי שֶׁאוֹתוֹ הָהָר, שֶׁעָלָיו נִקְרַע הַשַּׂק הַמָּלֵא נְשָׁמוֹת חֲכָמוֹת, וְשֶּׁמֵּעָלָיו נָשְׂאוּ הַבּוֹנִים אֶת הַקּוֹרוֹת עַל גַּבֵּיהֶם אֶל הַשְּׁפֵלָה לְמַטֶּה, תָּפַס אֶת כָּל הַמָּקוֹם הַפָּנוּי, וְלֹא הָיָה מָקוֹם לִבְנוֹת אֲפִלּוּ בִּנְיַן אֶחָד.

נֶאֶסְפוּ הַחֶלְמָאִים לַאֲסֵפָה. שָׁקְלוּ וְדָנוּ שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, וּלְבַסּוֹף הֶחְלִיטוּ, שֶׁיֵּצְאוּ כָּל בְּנֵי הָעִיר, הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, הַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְיִדְחֲפוּ בִּידֵיהֶם אֶת הָהָר, כְּדֵי לְפַנוֹת מָקוֹם לְבִנְיַן בָּתִּים חֲדָשִׁים.

יָצְאוּ כָּל הַחֶלְמָאִים וְהִשְׁעִינוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל צִדֵּי הָהָר וְהִתְחִילוּ דּוֹחֲפִים אוֹתוֹ. דָּחֲפוּ וְדָחֲפוּ עַד שֶׁהַזֵּעָה כִּסְּתָה אֶת פְּנֵיהֶם. נִגְּבוּ אֶת הַזֵּעָה וְהִתְחִילוּ דּוֹחֲפִים שׁוּב. דָּחֲפוּ וְדָחֲפוּ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם חַם מְּאֹד, וְהֵם פָּשְׁטוּ אֶת מְעִילֵיהֶם מֵעֲלֵיהֶם וְהִנִּיחוּ אוֹתָם עַל הָאָרֶץ וְחִדְּשׁוּ אֶת הַדְּחִיפָה.

בְּאוֹתָהּ עֵת עָבְרוּ גַּנָּבִים בַּמָּקוֹם הַהוּא. רָאוּ עֲרֵמַת מְעִילִים, לָקְחוּ אוֹתָם וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם, בְּעוֹד הַחֶלְמָאִים דּוֹחֲפִים בִּשְׁקִידָה. דָּחֲפוּ וְדָחֲפוּ עַד שֶׁעָיְפוּ וְעָמְדוּ לָנוּחַ. הֵם הִבִּיטוּ לְאָחוֹר, לִרְאוֹת כַּמָה הִרְחִיקוּ כְּבָר אֶת הָהָר, וּמִפִּיהֶם פָּרְצָה קְרִיאַת שִׂמְחָה:

– רְאוּ עַד כַּמָּה הִרְחַקְנוּ לִדְחֹף! אֲפִלּוּ אֶת הַמְּעִילִים אִי אֶפְשָׁר עוֹד לִרְאוֹת.

וְהֵם הוֹסִיפוּ לִדְחֹף אֶת הָהָר בִּשְׁקִידָה כְּפוּלָה וּמַכֻפֶּלֶת.

הַשַּמָּש הַחֶלְמָאִי

וְהָעִיר חֶלֶם כְּבָר לֹא חָסַר בָּהּ דָּבָר: בֵּית קְבָרוֹת לָהּ, שֶׁאֵינוֹ גָּדוֹל מִדַּי וְאֵינוֹ קָטַן מִדַּי, אֶלָּא בַּמִּדָּה הַדְּרוּשָׁה בְּדִיּוּק, וּבֵית מִדְרָשׁ יָפָה וּמְפֹאָר לָהּ, וּבֵית מֶרְחָץ בַּעַל אִצְטַבָּאוֹת שֶׁהֵן מְהֻקְצָעוֹת וְגַם לֹא מְהֻקְצָעוֹת גַּם כֵּן יֵשׁ לָהּ, וְגַם יֶתֶר הַשִּׁכְלוּלִים שֶׁהִנְהִיגוּ בָּהּ פַּרְנָסֶיהָ הַמְחֻכָּמִים. אוֹ אָז הֶחְלִיטוּ הַחֶלְמָאִים לְמַנּוֹת לָהֶם שַׁמָּשׁ, שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ אֶת הַקְּהִלָּה וְיִדְּפֹּק עַל הַתְּרִיסִים בְּלֵילוֹת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים, לְעוֹרֵר אֶת הַתּוֹשָׁבִים לַאֲמִירַת סְלִיחוֹת.

מִנּוּ אָדָם הָגוּן לְשַׁמָּשׁ. רָאָה הַשַּׁמָּשׁ, שֶׁהַתַּנּוּר אֲשֶׁר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ יָפָה מֵאֵיִן כָּמוֹהוּ, וְחָשַׁשׁ, שֶׁמָּא יָבוֹאוּ גַּנָּבִים וְיִגְנְבוּ אוֹתוֹ. מֶה עָשָׂה? לָקַח סִיד וְרָשַׁם עַלָיו בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת:

זֶה הַתַּנּוּר שַׁיָּךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּחֶלֶם

רָאוּ הַחֶלְמָאִים אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה הַשַּׁמָּשׁ וְהִלְּלוּהוּ: – אָכֵן, זֶהוּ אִישׁ הָעוֹשֶׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ בֶּאֱמוּנָה.

זָכְרוּ לוֹ אֶת אֱמוּנָתוֹ וְאֶת חֲרִיצוּתוֹ כָּל הַיָּמִים, וְגַם הֵשִׁיבוּ לוֹ כִּגְמוּלוֹ:

לְעֵת זִקְנָתוֹ, כְּשֶׁנַּעֲשׂוּ רַגְלָיו כּוֹשְׁלוֹת, וְלֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לָלֶכֶת בְּלֵילוֹת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים לִדְפֹּק עַל תְּרִיסֵי הַבָּתִּים לְהָעִיר אֶת הַתּוֹשָׁבִים לַאֲמִירַת סְלִיחוֹת, הֵסִירוּ כָּל הַחֶלְמָאִים אֶת הַתְּרִיסִים מֵעַל הַחַלּוֹנוֹת וֶהֱבִיאוּם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, כְדֵי שֶׁיּוּכַל הַשַּׁמָּשׁ לִדְפֹּק עֲלֵיהֶם בְּמָקוֹם אֶחָד, וְלֹא יִהְיֶה צָרִיךְ לְכַתֵּת אֶת רַגְלָיו הַכּוֹאֲבוֹת בַּבֹּץ וּבָרֶפֶשׁ שֶׁל יְמוֹת הַסְּתָו.

סוֹפֵר הַקָּהָל הַחֶלְמָאִי

גַּם סוֹפֵר קָהָל הָיָה בְּחֶלֶם. וּכְמוֹ הַשַּׁמָּשׁ, וּכְמוֹ כָּל תּוֹשָׁבֵי חֶלֶם, הָיָה גַּם הוּא חָכָם וְחָרוּץ.

פַּעַם אַחַת מָצְאוּ אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב מִכְתָּב בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת כְּאוֹתִיּוֹת קִדּוּשׁ לְבָנָה. שְׁאֵלוּהוּ: – לָמָּה אַתָּה כּוֹתֵב בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה?

עָנָה הַסּוֹפֵּר:

– אֲנִי כּוֹתֵב אֶת הַמִּכְתָּב לְדוֹדִי, וְדוֹדִי חֵרֵשׁ הוּא, לֹא עֲלֵיכֶם.

הַתַיִשׁ הַחֶלְמָאִי

הָיֹה הָיָה מְלַמֵּד בָּעִיר חֶלֶם, וְלַמְלַמֵּד אִשָּׁה. חָלְתָה הָאִשָּׁה. הָלְכוּ הַמְלַמֵּד וְאִשְׁתּוֹ לִדְרֹשׁ בִּמְכַשְּׁפִים וּבִקֵּדָרִים וּבִיהוּדִים טוֹבִים. אָמַר לָהֶם קֵדָר אֶחָד:

– תִּשְׁתֶּה הָאִשָּׁה חֲלֵב עִזִּים וְתֵרָפֵא מִמַּחֲלָתָהּ.

לָוָה הַמְלַמֵּד עֲשָׂרָה זְהוּבִים, וְהָלַךְ אֶל אַחַד הַכְּפָרִים, שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם בְּעִזָּיו הַיָּפוֹת וְהַטּוֹבוֹת, לִקְנוֹת שָׁם עֵז חוֹלֶבֶת, שֶׁתּוּכַל אִשְׁתוֹ הַחוֹלָה לִשְׁתּוֹת מֵחֲלָבָהּ וּלְהֵרָפֵא מִמַּחֲלָתָהּ.

בָּא הַמְלַמֵּד אֶל הַכְּפָר הַמְפֻרְסָם בְּעִזָּיו הַיָּפוֹת וְהַטּוֹבוֹת וּקָנָה לוֹ עֵז יָפָה חוֹלֶבֶת.

לָקַח אֶת הָעֵז וְהוֹלִיכָהּ עִמּוֹ, וְלִבּו טוֹב עָלָיו, וְנַפְשׁוֹ מְלֵאָה גִּיל, שֶׁעֵז יָפָה וְטוֹבָה יֵשׁ לוֹ, כִּלְאֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי חֶלֶם. תִּשְׁתֶּה אִשְׁתּוֹ חָלָב עַזִּים וּתְרַפֵא מִמַּחֲלָתָהּ, וְשׁוּב תִּהְיֶה בְּרִיאָה וַחֲזָקָה, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה לְפָּנִים.

וְהִנֵּה נִקְרָה לוֹ פֻּנְדָּק בְּצַד הַדֶרֶךְ. אָמַר הַמְּלַמֵּד בְּלִבּו:

– הָבָה אֶכָּנֵס לַפֻּנְדָּק וַאֲשַׂמַּח אֶת לִבִּי בִּסְעֻדָּה יָפָה.

נִגַּשׂ הַמְלַמֵּד, הִכְנִיס אֶת הָעֵז לַדִּיר, קָשַׁר אוֹתָהּ בְּחֶבֶל אֶל עַמּוּד, וְהוּא עַצְמוֹ נִכְנַס אֶל הַפֻּנְדָּק, יָשַׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן, פָּתַח אֶת תַּרְמִילוֹ, הוֹצִיא אֶת לַחְמוֹ וְאֶת בְּצָלָיו וְהִתְחִיל סוֹעֵד.

וְהוּא פָּתַח בְּשִׂיחָה עִם הַפֻּנְדְּקַאי, וְסִפֵּר לוֹ, שֶׁבְּעֶזְרַת הַשֵּׁם קָנָה לוֹ עֵז כְּאֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי חֶלֶם, וּכְשֶׁתִּשְׁתֶּה אִשְׁתּוֹ הַחוֹלָה חֲלֵב עִזִּים, תֵּרָפֵא, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, מִמַּחֲלָתָהּ.

שָׁאַל הַפֻּנְדְּקַאי:

– הֲיָפָה הָעֵז?

חָפֵץ הַמְלַמֵּד לְהַרְאוֹת, שֶׁהוּא מֵבִין גָּדוֹל בְּעִזִּים, קָמַט אֶת מִצְחוֹ וְאָמַר:

– הַכֹּל טוֹב. גַּם זָקָן אָרֹךְ לָהּ. גַּם קַרְנַיִם אֲרֻכּוֹת לָהּ.

גַּם “מֶה” אָרֹךְ הִיא מְזַמֶּרֶת, אֶלָּא שֶׁזְּנָבָהּ הוּא קָצָר. בִּקַּשְׁתִּי לִי עֵז בַּעֲלַת זָנָב אָרֹך וְלֹא מָצָאתִי: אָמְרוּ לִי, שֶׁבְּשָׁנָה זוֹ נוֹלְדוּ כָּל הָעִזִּים עִם זָנָב קָצָר.

שָׁמַע הַפֻּנְדְּקַאי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהֵבִין, שֶׁאִישׁ שִׂיחוֹ הִנּוּ חֶלְמָאִי מִן הַחֶלְמָאִים הָאֲמִתִּיִּים. הָלַךְ אֶל הַדִּיר, לָקַח אֶת הָעֵז וְהֶעֱמִיד תַּיִשׁ בִּמְקוֹמָהּ.

וְהַמְלַמֵּד גָּמַר אֶת סְעֻדָּתוֹ, נִפְרַד לְשָׁלוֹם מִן הַפֻּנְדְּקַאי, נִגַּשׂ אֶל הַדִּיר, הִתִּיר אֶת הַתַּיִשׁ וְהוֹלִיכוּ אֶל בֵּיתוֹ. – הוֹי, אִשָּׁה! – קָרָא אֶל אִשְׁתּוֹ בְּשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה. – הֲרֵי הָעֵז עוֹמֶדֶת כְּבָר בֶּחָצֵר. לְכִי חִלְבִי אוֹתָהּ.

לָקְחָה הָאִשָּׁה סִיר חָדָשׁ וְיָצְאָה אֶל הֶחָצֵר לַחֲלֹב אֶת הָעֵז שֶׁהֵבִיא בַּעְלָהּ. וְהִנֵּה לֹא עֵז, אֶלָּא תַּיִשׁ לְפָנֶיהָ.

כָּעַס הַמְלַמֵּד עַל הַמּוֹכֵר שֶׁרִמָה אוֹתוֹ וְאָמַר:

– אֶל תִּקְרְאוּ לִּי עוֹד מְלַמֵּד, אִם לֹא יַחֲלִיף לִי הָרַמַּאי הָרָשָׁע אֶת הַתַּיִשׁ בְּעֵז.

לָקַח אֶת הַתַּיִשׁ עִמּוֹ וְהָלַךְ לָשׁוּב אֶל הַכְּפָר הַמְפֻרְסָם בְּעִזָּיו, לִכְפּוֹת עַל הַמּוֹכֵר לְהַחֲלִיף לוֹ אֶת הַתַּיִשׁ בְּעֵז. הָלַךְ וְלִבּו מָלֵא צַעַר עַל הָרַמָּאִים הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵין יֹשֶׁר בְּלִבָּם. רָאָה אֶת הַפֻּנְדָּק בְּצַד הַדֶּרֶךְ, וְאָמַר בְּלִבּו: – אִם כֹּה רַבָּה רִשְׁעַת בְּנֵי הָאָדָם, הֲרֵי לֹא יַחֲשֹׁב לִי אֶלֹהִים לְחֵטְא, אִם אֶכָּנֵס לַפֻּנְדָּק וְאֶסְעַד אֶת לִבִּי, כְדֵי שֶׁאוּכַל לָשֵׂאת אֶת צַעֲרִי.

נִגַּשׂ הַמְלַמֵּד, הִכְנִיס אֶת הַתַּיִשׁ לַדִּיר, קָשָׁר אוֹתוֹ בְּחֶבֶל אֶל עַמּוּד, וְהוּא עַצְמוֹ נִכְנַס אֶל הַפֻּנְדָּק, יָשַׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן, פָּתַח אֶת תַּרְמִילוֹ, הוֹצִיא אֶת לַחְמוֹ וְאֶת בְּצָלָיו וְהִתְחִיל סוֹעֵד.

וְהוּא פָּתַח בְּשִׂיחָה עִם הַפֻּנְדְּקַאי, וְסִפֵּר לוֹ, שֶׁבְּעֶזְרַת הַשֵּׁם קָנָה לוֹ עֵז כְּאֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי חֶלֶם, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁתֶּה אִשְׁתּוֹ חֲלֵב עִזִּים וְתֵרָפֵא מִמַּחֲלָתָהּ, אֶלָּא שֶׁבַּהֲבִיאוֹ אֶת הָעֵז הַבַּיְתָה, וְהִנֵּה לֹא עֵז הִיא אֶלָּא תָּיִשׁ.

– לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ עַכְשָׁו? – שָׁאַל אוֹתוֹ הַפֻּנְדְּקַאי.

– לְכְפּוֹת עַל הָרַמַּאי, שֶׁיַּחֲלִיף לִי אֶת הַתַּיִשׁ בְּעֵז – עָנָה הַמְלַמֵּד.

הָלַךְ הַפֻּנְדְּקַאי אֶל הַדִּיר, לָקַח אֶת הַתַּיִשׁ, וְהֶעֱמִיד אֶת הָעֵז בִּמְקוֹמוֹ.

וְהַמְלַמֵּד גָּמַר אֶת סְעֻדָּתוֹ, נִפְרַד לְשָׁלוֹם מִן הַפֻּנְדְּקַאי, נִכְנַס אֶל הַדִּיר, הִתִּיר אֶת הָעֵז וְהוֹלִיכָהּ אֶל הַמּוֹכֵר אֲשֶׁר בַּכְּפָר הַמְפֻרְסָם בְּעִזָּיו.

– הוֹי! לָמָּה רִמִּיתָ אוֹתִי? – קָרָא בְּהִכָּנְסוֹ אֶל בֵּיִת הַמּוֹכֵר. – אֲנִי קָנִיתִי מִמָּךְ עֵז, וְאַתָּה נָתַתָּ לִי תָּיִשׁ.

יָצָא הַמּוֹכֵר אֶל הֶחָצֵר, רָאָה אֶת הָעֵז וְאָמַר: – עֵז קָנִיתָ, וַהֲרֵי עֵז לִפָנֶיךָ.

אָמַר הַמְלַמֵּד:

– תֵּן לִי סִימָן שֶׁאֵינְךָ מְרַמֶּה אוֹתִי גַּם הַפַּעַם.

לָקַח הַמּוֹכֵר סִיר וְקְרָא לְאִשְׁתּוֹ. חָלְבָה הָאִשָּׁה מְלֹא הַסִּיר חָלָב מִן הָעֵז.

לָקַח הַמְלַמֵּד אֶת הָעֵז וְיָצָא לְדַרְכּוֹ הַבַּיְתָה. לִבּו הָיָה טוֹב עָלָיו וְנָפְשׁוּ מְלֵאָה גִּיל, שֶׁעַכְשָׁו אָמְנָם עֵז יֵשׁ לוֹ, וְיָפָה הִיא: בַּעֲלַת זָקָן וּבַעֲלַת קַרְנַיִם, וְגַם מְלֹא הַסִּיר חָלָב תִּתֵּן. וְאִם אָמְנָם זְנָבָהּ קָצָר קְצָת – מֵילָא… וּבְהַגִּיעוֹ אֶל הַפֻּנְדָּק שֶׁבְּצַד הַדֶרֶךְ, אָמַר בְּלִבּו:

– הָבָה אֶכָּנֵס עַל הַפֻּנְדָּק וַאֲשַׂמַּח אֶת לִבִּי בִּסְעֻדָּה יָפָה.

וְהוּא נִגַּשׂ וְקָשַׁר אֶת הָעֵז בְּחֶבֶל אֶל עַמּוּד בְּתוֹךְ הַדִּיר, וְהוּא עַצְמוֹ נִכְנַס אֶל הַפֻּנְדָּק, יָשַׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן, הוֹצִיא מִתַּרְמִילוֹ אֶת לַחְמוֹ וְאֶת בְּצָלָיו וְהִתְחִיל סוֹעֵד.

וְהוּא פָּתַח בְּשִׂיחָה עִם הַפֻּנְדְּקַאי, וְסִפֵּר לוֹ, שֶׁבְּעֶזְרַת הַשֵּׁם קָנָה לוֹ עֵז כְּאֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי הָעִיר חֶלֶם, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁתֶּה אִשְׁתּוֹ הַחוֹלָה חֲלֵב עַזִּים וְתֵרָפֵא מִמַּחֲלָתָהּ. אֶלָּא שֶׁבַּהֲבִיאוֹ אֶת הָעֵז הַבַּיְתָה מָצָא, כִּי לֹא עֵז הִיא אֶלָּא תַּיִשׁ. הָלַךְ וְהֶחֱלִיף אֶת הַתַּיִשׁ בְּעֵז, וְעַכְשָׁו הוּא בָּטוּחַ, שֶׁעֵז הוּא מֵבִיא הַבַּיְתָה, וְהָרְאָיָה: לְעֵינָיו חָלְבוֹ אוֹתָהּ, וְהִיא נָתְנָה מְלֹא הַסִּיר חָלָב.

הָלַךְ הַפֻּנְדְּקַאי, לָקַח אֶת הָעֵז וְהֶעֱמִיד אֶת הַתַּיִשׁ בִּמְקוֹמָהּ. וְהַמְלַמֵּד גָּמַר אֶת סְעֻדָּתוֹ, נִפְרַד לְשָׁלוֹם מִן הַפֻּנְדְּקַאי, נִכְנַס אֶל הַדִּיר, הִתִּיר אֶת הַתַּיִשׁ וְהָלַךְ אֶל בֵּיתוֹ.

– הוֹי, אִשָּׁה! – קְרָא בְּבוֹאוֹ הַבַּיְתָה. – הִנֵּה הָעֵז עוֹמֶדֶת בֶּחָצֵר. עַכְשָׁו עֵז הִיא, אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, וְהָרְאָיָה: לְעֵינַי חָלְבוּ אוֹתָהּ, וְהִיא נָתְנָה מְלֹא הַסִּיר חָלָב.

לָקְחָה הָאִשָּׁה אֶת הַסִּיר הֶחָדָשׁ, יָצְאָה אֶל הֶחָצֵר לַחֲלֹב אֶת הָעֵז שֶׁהֵבִיא בַּעְלָה. וְהִנֵּה לֹא עֵז, אֶלָּא שׁוּב תַּיִשׁ לְפָנֶיהָ.

שָׁמַע הַמְלַמֵּד אֶת הַדָּבָר וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ. אָמַר:

– אַל תִּקְרְאוּ לִי מְלַמֵּד, אִם לֹא יַחֲלִיפוּ לִי אֶת הַתַּיִשׁ בְּעֵז אֲמִתִּית. גַּם קְנָס יְשַׁלְּמוּ לִי, דְּמֵי צַעַר וּבוּשָׁה.

לָקַח אֶת הַתַּיִשׁ וְיָצָא בְּדַּרְכּוֹ אֶל הַמּוֹכֵר אֲשֶׁר בַּכְּפָר הַמְפֻרְסָם בְּעִזָּיו. וּבַדֶּרֶךְ נִתְעַגְּמָה עָלָיו נַפְשׁוֹ, עַל שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם רַמָּאִים וְנוֹכְלִים כָּאֵלֶּה, שֶׁמּוֹכְרִים עִזִּים, וְהֵן – תְּיָשִׁים.

וּבְהַגִּיעוֹ אֶל הַפֻּנְדָּק שֶׁבְּצַד הַדֶּרֶךְ אָמַר בְּלִבּו:

– אִם כֹּה רַבָּה רִשְׁעַת הָרְשָׁעִים, שֶׁמְּצַעֲרִים אֶת בְּנֵי־הָאָדָם, לֹא יַחֲשֹׁב לִי אֱלֹהִים לְחֵטְא, אִם אֶכָּנֵס לַפֻּנְדָּק וְאֶסְעַד אֶת לִבִּי, כְדֵי שֶׁאוּכַל לָשֵׂאת אֶת צַעֲרִי.

וְהוּא נִגַּשׂ אֶל הַדִּיר וְקָשַׁר אֶת הַתַּיִשׁ בְּחֶבֶל אֶל עַמּוּד, וּבְעַצְמוֹ נִכְנַס אֶל הַפֻּנְדָּק, יָשַׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן, הוֹצִיא מִתַּרְמִילוֹ אֶת לַחְמוֹ וְאֶת בְּצָלָיו וְהִתְחִיל סוֹעֵד.

וְהוּא פָּתַח בְּשִׂיחָה עִם הַפֻּנְדְּקַאי, וְסִפֵּר לוֹ, שֶׁבְּעֶזְרַת הַשֵּׁם קָנָה לוֹ עֵז כְאֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי חֶלֶם, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁתֶּה אִשְׁתּוֹ הַחוֹלָה חֲלֵב עַזִּים וְתֵרָפֵא מִמַּחֲלָתָה. הֵבִיא אֶת הָעֵז הַבַּיְתָה וּמָצָא, כִּי לֹא עֵז הִיא, אֶלָּא תַּיִשׁ. הָלַךְ וְהֶחֱלִיף אֶת הַתַּיִשׁ בְּעֵז, שֶׁלֹּא הָיָה סָפֵק בָּהּ כִּי אָמְנָם עֵז הִיא, אֶלָּא שֶׁבַּהֲבִיאוֹ אוֹתָה הַבַּיְתָה, וְהִנֵּה גַּם הַפַּעַם לֹא עֵז הִיא, אֶלָּא תָּיִשׁ.

– לְאָן אֵפוֹא אַתָּה הוֹלֵךְ עַכְשָׁו? – שָׁאַל הַפֻּנְדְּקַאי.

– אֶל תִּקְרָא לִי מְלַמֵּד, אִם לֹא יַחֲלִיפוּ לִי אֶת הַתַּיִשׁ בְּעֵז אֲמִתִּית, וְגַם קְנָס יְשַׁלְּמוּ לִּי, דְּמֵי צַעַר וּבוּשָׁה.

נִגַּשׂ הַפֻּנְדְּקַאי אֶל הַדִּיר, לָקַח אֶת הַתַּיִשׁ וְהֶעֱמִיד אֶת הָעֵז בִּמְקוֹמוֹ.

וְהַמְּלַמֵּד, גָּמַר אֶת סְעֻדָּתוֹ, נִפְרַד לְשָׁלוֹם מִן הַפֻּנְדְּקַאי, נִגַּשׂ אֶל הַדִּיר, הִתִּיר אֶת הָעֵז וְהוֹלִיכָהּ אֶל הַכְּפָר הַמְפֻרְסָם בְּעִזָּיו.

– הוֹי, רַמַּאי נוֹכֵל! – קָרָא בְּבוֹאוֹ אֶל הַמּוֹכֵר. – אֲנִי קָנִיתִי מִמְּךְ עֵז, וְאַתָּה נַתַּתָּ לִי תָּיִשׁ פַּעֲמַיִם.

יָצָא הַמּוֹכֵר אֶל הֶחָצֵר, רָאָה אֶת הָעֵז וְאָמַר:

– זוֹ עֵז וְלֹא תָּיִשׁ.

אָמַר הַמְלַמֵּד:

– תֵּן לִי סִימָן שֶׁעֵז אֲמִתִּית הִיא.

לָקַח הַמּוֹכֵר סִיר, קָרָא לְאִשְׁתוֹ, וְזוֹ חָלְבָה מְלֹא הַסִּיר חָלָב מִן הָעֵז.

אָמַר הַמְלַמֵּד:

– זֶה לֹא סִימָן, גַּם בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת הָיָה הַסִּיר מָלֵא חָלָב. אָמַר הַמּוֹכֵר:

– אֵיזֶה סִימָן אַחֵר אֶתֵּן לְךָ? אָמַר הַמְלַמֵּד:

– יִתֵּן לִי הָרַב כְּתָב חָתוּם בְּעֶצֶם יָדוֹ, שֶׁעֵז הִיא וְלֹא תַּיִשׁ.

הָלְכוּ כֻּלָּם אֶל הָרַב. וִדֵּא הָרַב עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים, שֶׁעֵז הִיא זוֹ וְלֹא תַּיִשׁ, וְנָתַן לִמְלַמֵּד כְּתָּב חָתוּם בְּעֶצֶם יָדוֹ לְהוֹכָחַת הַדָּבָר.

לֶקַח הַמְלַמֵּד אֶת הָעֵז וְהָלַךְ בַּדֶרֶךְ לְבֵיתוֹ, וְלִבּו טוֹב עָלָיו וְנָפְשׁוֹ מְלֵאָה גִּיל, שֶׁסּוֹף סוֹף עֵז אֲמִתִּית לוֹ – בַּעֲלַת זָקָן וּבַעֲלַת קַרְנַיִם וּבַעֲלַּת כְּתָב מֵאֵת הָרַב. וְאִם זְנָבָהּ קָצָר קְצָת – מָה אִכְפַּת לוֹ?

וּבְהַגִּיעוֹ אֶל הַפֻּנְדָּק שֶׁבְּצַד הַדֶּרֶךְ אָמַר בְּלִבּו:

– עַכְשָׁו וַדַּאי שֶׁכְּדַאי לִי לְהִכָּנֵס אֶל הַפֻּנְדָּק וּלְשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב בִּסְעֻדָּה יָפָה.

וְשׁוּב קָשַׁר אֶת הָעֵז בַּדִּיר וְנִכְנַס פְּנִימָה. יָשַׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן, פָּתַח אֶת תַּרְמִילוֹ, הוֹצִיא אֶת לַחְמוֹ וְאֶת בְּצָלָיו וְהִתְחִיל סוֹעֵד.

וְשׁוּב פִּתַח בְּשִׂיחָה עִם הַפֻּנְדְּקַאי וְסִפֵּר לוֹ, שֶׁבְּעֶזְרַת הַשֵּׁם קָנָה לוֹ עֵז כְּאֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי חֶלֶם, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁתֶּה אִשְׁתּוֹ הַחוֹלָה חֲלֵב עִזִּים וְּתֵרָפֵא מִמַּחֲלָתָה. הוּא הֵבִיא אֶת הָעֵז הַבַּיְתָה וּמָצָא, כִּי לֹא עֵז הִיא אֶלָּא תַּיִשׁ. הָלַךְ וְהֶחֱלִיף אֶת הַתַּיִשׁ בְּעֵז, וּכְשֶׁהֵבִיא אוֹתָהּ אֶל בֵּיתוֹ, וְהִנֵּה שׁוּב לֹא עֵז הִיא אֶלָּא תַּיִשׁ. הָלַךְ שֶׁוֹּב לְהַחֲלִיף אֶת הַתַּיִשׁ בְּעֵז, וְעַכְשָׁו הוּא מוֹבִיל הַבָּיְתָה עֵז אֲמִתִּית, וְלוֹ כְּתָב חָתוּם מֵאֵת הָרַב, שֶׁלֹּא תַּיִשׁ הִיא.

שָׁמַע הַפֻּנְדְּקַאי אֶת הַדָּבָר, הָלַךְ וְלָקַח אֶת הָעֵז וְהֶעֱמִיד אֶת הַתַּיִשׁ בִּמְקוֹמָהּ.

וְהַמְלַמֵּד גָּמַר אֶת סְעֻדָּתוֹ, נִפְרַד לְשָׁלוֹם מִן הַפֻּנְדְּקַאי, נִגַּשׂ אֶל הַדִּיר, הוֹצִיא אֶת הַתַּיִשׁ, לָקַח אוֹתוֹ וְהָלַךְ אֶל בֵּיתוֹ.

– הוֹי, אִשָּׁה! קָרָא בְּהִכָּנְסוֹ אֶל חֲצַר בֵּיתוֹ. – הִנֵּה הָעֵז עוֹמֶדֶת בֶּחָצֵר. עַכְשָׁו וַדַּאי שֶׁהִיא עֵז, כִּי הָרַב נָתַן לִי כְּתָב חָתוּם בְּעֶצֶם יָדוֹ. צְאִי וְחִלָבִי אוֹתָהּ.

לָקְחָה הָאִשָּׁה אֶת הַסִּיר הֶחָדָשׁ, יָצְאָה אֶל הֶחָצֵר לַחֲלֹב אֶת הָעֵז שֶׁהֵבִיא בַּעְלָהּ הַמְלַמֵּד, וְהִנֵּה – שׁוּב תַּיִשׁ לְפָנֶיהָ.

אָמְרָה הָאִשָּׁה:

– תַּיִשׁ הוּא.

אָמַר הַמְלַמֵּד:

– לֹא יִתָּכֵן! הַפַּעַם הוּא חַיָּב לִהְיוֹת עֵז כְּתָב יֵשׁ לִי.

חִלְבִי, אִשָּׁה!

אָמְרָה אִשְׁתוֹ:

– וּמָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִהְיוֹת עֵז?

אָמַר הַמְלַמֵּד:

– אִם כֵּן, הֲרֵינִי לוֹקֵחַ אוֹתוֹ אֶל הָרַב שֶׁלָּנוּ לְדִין תּוֹרָה. לָקַח אֶת הַתַּיִשׁ וְאֶת הַכְּתָב וְהָלַךְ אֶל הָרַב הַחֶלְמָאִי, וְסִפֵּר לוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד סוֹפוֹ.

– וְעַכְשָׁו, – סִיֵם הַמְלַמֵּד אֶת סִפּוּרוֹ, – הָרֵי הַכְּתָב, שֶׁהוּא חָתוּם בְּעֶצֶם יָדוֹ שֶׁל רַב הַכְּפָר הַהוּא. יִשְׁפֹּט נָא הָרַב בֵּינִי וּבֵין הַתַּיִשׁ.

קָרָא הָרַב הַחֶלְמָאִי לַדַּיָּנִים, בָּדְקוּ אֶת הַכְּתָב, וְהִנֵּה אֵין בּוֹ שׁוּם זִיּוּף. בָּדְקוּ אֶת הַבְּהֵמָה, וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת תַּיִשׁ הוּא. חָשְׁבוּ וְחָשְׁבוּ, שָׁקְלוּ וְדָנוּ, וְלֹא יָכְלוּ לְהַחְלִיט. הִזְמִינוּ אֶת הַגַּבָּאִים, שֶׁיַּעַזְרוּ לְבָרֵר אֶת הָעִנְיָן. יַשְּׁבוּ הָרַב וְהַדַּיָּנִים וְהַגַּבָּאִים, חָשְׁבוּ וְחָשְׁבוּ, שָׁקְלוּ וְדָנוּ, וְלֹא יָכְלוּ לְהַחְלִיט. לְפִיכָךְ הֶחְלִיטוּ לִקְרֹא לַאֲסֵפָה אֶת כָּל חַכְמֵי חֶלֶם. הִגִּיעוּ כָּל חַכְמֵי חֶלֶם לַאֲסֵפָה, דָּנוּ בַּדָּבָר שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, שָׁקְלוּ וְדָנוּ, חָשְׁבוּ וְחָשְׁבוּ, וּלְבַסּוֹף הֶחְלִיטוּ:

הַמְלַמֵּד זָכָה בַּמִּשְׁפָּט, שֶׁהֲרֵי קָנָה עֵז וְלֹא תַּיִשׁ, אֶלָּא שֶׁגָם הַתַּיִשׁ צָדַק, מִפְּנֵי שֶׁכַּנִּרְאֶה טֶבַע הָעִיר חֶלֶם הוּא: עֵז שֶׁבָּאָה לָעִיר חֶלֶם, מִיָּד הִיא נַעֲשֵׂית תַּיִשׁ.

גֶּצְל הַחֶלְמָאִי שׁהלך לורשה

הָיָה חֶלְמָאִי סַקְרָן אֶחָד, וּשְׁמוֹ גֶּצְל. שָׁמַע גֶּצְל, שֶׁבְּנֵי הָאָדָם מַרְבִּים לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָה שֶׁל הָעִיר וַרְשָׁה: וַרְשָׁה עִיר גְּדוֹלָה, וַרְשָׁה עִיר יָפָה. נִכֱנַס חֵשֶׁק גָּדוֹל בְּלִבּוֹ שֶׁל גֶּצְל ללכת ולראות, אִם בֶּאֱמֶת יָפָה וּגְדוֹלָה הָעִיר וַרְשָׁה כְּמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִים עָלֶיהָ. הוּא לֹא יָכֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, לָקַח צֵידָה לַדֶּרֶךְ, נִפְרַד לְשָׁלוֹם מֵאִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, מִקְרוֹבָיו וידידיו, נָטַל אֶת מַקְלוֹ וְאֶת תַּרְמִילוֹ – ןְהָלַךְ.

גֶּצְל הַחֶלְמָאִי יָצָא מִבֵּיתוֹ בַּבֹּקֶר, וְעַד הַצָּהֳרַיִם הָלַךְ בְּלִי מְנוּחָה. הוּא עָיַף מֱאֹד, וְגַם הָרָעָב הֵחֵל לְהָצִיק לוֹ. יָשַׁב עַל הָאָרֶץ, הוֹצִיא לֶחֶם וְנֵתַח גְּבִינָה יְבֵשָׁה, וְסָעַד אֶת לִבּוֹ. אָז הִתְחִיל מַרְגִּישׁ, שׁעֵינָיו נֶעֱצָמוֹת מִתּוֹךְ תְּנוּמָה. אָמַר גֶּצְל בְּלִבּוֹ: וַרְשָׁה לֹא עוֹף פּוֹרֵחַ הִיא וְלֹא תָּעוּף מִמְּקוֹמָה. וּמָה אִכְפַּת לִי, אִם אֶרְאֶהָ שָׁעָה מְאֻחָר יוֹתֵר? הָבָה אֲנַמְנֵם קְצָת וְאַחֲלִיף כֹּחַ.

וּבְטֶרֶם שָׁכַב הִתְחִיל חוֹשֵׁש, שֶמָּא יִתְעַרְבְּבוּ אֶצְלוֹ בִּשְׁנָתוֹ רוּחוֹת הַשַּׁמִים וְיִשְׁכַּח אֶת הַכִּוּוּן שֶׁבּוֹ הוֹלְכִים לְוַרְשָׁה, וְיָשׁוּב לְחֶלֶם. עָמַד וְחָשַׁב וּמָצָא תַּחְבּוּלָה מְחֻכֶּמֶת: חָלַץ אֶת נְעָלָיו וְהִצִּיב אוֹתָן בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, כְּשֶׁעִקְבֵיהֶן מֻפְנִים לְכִוּוּן חֶלֶם וְחַרְטוֹמֵיהֶן לְכִוּוּן וַרְשָׁה. לִכְשֶיָּקִיץ מִשְׁנָתוֹ יֵדַע, כִּי הַכִּוּוּן שֶׁאֵלָיו פּוֹנִים חַרְטוֹמֵי הַנַּעֲלַיִם – הוּא הֹכִּוּוּן לְוַרְשָה. שָׂמַחְ ְהַחֶלְמָאִי עַל הָעֵצָה הַמְחֻכֶּמֶת, עָצַם אֶת עֵינָיו וְנִרְדָּם.

וּבִשְׁנָתוֹ עָבְרָה עֲגָלָה טְעוּנָה עַנְפֵי עֵצִים בַּדֶּרֶךְ, וְהָעֲנָפִים עוֹדְפִים וְנִגְרָרִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. נֶאֱחַז עָנָף אֶחָד בִּנְעָלָיו שֶׁל גֶּצְל הַחֶלְמָאִי, מְשָכָן וַהֲפָכָן – עִקְבֵיהֶן לְכִוּוּן וַרְשָׁה וְחַרְטוֹמֵיהֶן לְכִוּוּן חֶלֶם. וְהָעֲגָלָה נָסְעָה לְדַרְכָּהּ, וְגֶצְל הַחֶלְמָאִי לֹא שָׁמַע וְלֹא הִרְגִּיׁשׁ שֶׁנֶּהֶפְכוּ נְעָלָיו, אֶלָּא הוֹסִיף לִנְחֹר מִתּוֹךְ שֵׁנָה מְתוּקָה.

לְבַסּוֹף הֵקִיץ הַחֶלְמָאִי מִשְּנָתוֹ, שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו וְנִזְכַּר שֶׁבַּדֶּרֵךְ לְוַרְשָׁה הוּא. הוּא זָכַר אֶת הַסִּימָן הַמֻּבְהָק שֶׁעָשָׂה לוֹ, וְשָׂמַח עַל חָכְמָתוֹ, שֶהִצִּילָה אוֹתֹו מִסְְּפֵקוֹת וּמִפִּקְפּוּקִים. עָלָיו לָקוּם אֵיפוֹא וְלָלֶכֶת אֶל הַכִּוּוּן שֶׁאֵלָיו מֻפְנִים חַרְטוּמֵי נְעָלָיו. קָם גֶּזְל עַל רַגְלָיו, הֶעֱמִיס אֶת תַּרְמִילוֹ עַל שִׂכְמוֹ, לָקַח אֶת מַקְלוֹ בְּיָדוֹ, הִתְנַעֵר, נָעַל אֶת נְעָלָיו, וְיָצָא לְדַרְכּוֹ בְּלֵב שָׂמֵחַ, כִּי בִּמְהֵרָה יִרְאֶה אֶת הָעִיר וַרְשָׁה, שֶׁהַכֹּל מַרְבִּים לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָהּ.

אַחֲרֵי שֶׁהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ, הָיָה כֹּחוֹ שֶׁל גֶּזְל הַחֶלְמָאִי רַב וְרַעֲנָן. גַּם שָׂבֵעַ הָיָה. עַל כֵּן הָיְתָה הֲלִיכָתוֹ קַלָּה וּנְעִימָה. הוּא הָלַךְ שָׁעָה, שְׁעָתַיִם, עַד שֶׁלִּפְנֵי שְׁעַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הֵרִים אֶת עֵינָיו וְהִנֵּה עִיר נִצֶּבֶת מוּלוֹ. שָׂמַח הַחֶלְמָאִי: הִנֵּה וַרְשָׁה!

וְשִׂמְחָתוֹ הָיְתָה גְּדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר, שֶׁכָּל כְָּךְ מַהֵר עָבַר אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַכְּרַךְ הַנָּאֶה הַזֶּה. נִכְנַס אֶל הָעִיר, וְהִבִּיט עַל רְחוֹבוֹתֶיהָ וְעַל בָּתֶּיהָ, וְהִנֵּה – פֶּלֶא פְּלָאִים! וַרְשָׁה זוֹ דּוֹמָה לְחֶלֶם עִירוֹ מַמָּשׁ כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת מַיִם. וְהַדָּבָר מָצָא חֵן בְּעֵינָיו מְאֹד. אָמַר: – עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין, מַדּוּעַ מְשַׁבְּחִים וּמְהַלְלִים כָּל כָּךְ אֶת וַרְשָׁה.

וּכְכָל שֶׁהוֹסִיף גֶּזְל הַחֶלְמָאִי לְטַיֵּל בְּחוּצוֹת הָעִיר, כֵּן הָלַך וְגָדַל הַדִִּמְיוֹן שֶׁבֵין הָעִיר וַרְשָׁה וּבֵין הָעִיר חֶלֶם. אָמַר הַחֶלְמָאִי:

– צָרִיךְ לָשִׂים לֵב, אִם גַֹם בֵּית הַכְּנֶסֶת הַוַּרְשָׁאִי דּוֹמֶה לָזֶה שֶׁבְּחֶלֶם.

הָלַךְ אֶל רְחוֹב בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְשִׂמְחָה גְְּדוֹלָה הָיְתָה בְּלִבּוֹ בְּרְאוֹתוֹ, שֶׁגַּם בֵּית הַכְּנֶסֵת דּוֹמֶה לָזֶה שֶׁבְּחֶלֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶהַחַזָּן הַוַּרְשָׁאִי שֶׁעָבַר לִפְנֵי הַתֵּבָה בִּתְפִלַּת מִנְחָה, וְהַשַּמָּשׁ הַוַּרְשָאִי שֶׁעָמַד עַל הַבִּימָה, גַּם הֵם דוֹמִים לַחַזָּן וְלַשַׁמָּש שֶל חֶלֶם.

אָמַר גֶּצְל הַחֶלְמָאִי בְּלִבּוֹ:

– אִם כֵּן הַדָּבָר, כְּדַאי לִרְאוֹת אִם יֵש בְּוַרְשָׁה גַם רְחוֹב כְּמוֹ הָרְחוֹב אֲשֶׁר בּוׁ בֵּיתִי, וְאִם יֵשׁ בְּאוֹתוֹ רְחוֹב בַּיִת כּמוֹ הָרְחוֹב שֶׁאֲנִי גָּר בּוֹ.

יָצָא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְהָלַךְ וּמָצָא גַּם אֶת הַרְחוֹב הַדּוֹמֶה לָרֱחוֹב אֲשֶׁר בּוֹ בֵּיתוֹ, וּבְאוֹתוֹ רְחוֹב מָצָא גַּם בַּיִת כְּמוֹ הַבַּיִת שֶׁבוֹ הוּא גָּר. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁלִּפְנֵי פֶּתַח הַבַּיִת מָצָא יְלָדִים, שֶׁהָיוּ מִשַׂחֲקִים בְּמִשְׂחַק “הַזְּאֵב וְהַכֶּבֶש” – מַמָּשׁ כִּילָדָיו. וְאִשָּׁה עוֹמֶדֶת בְּפֶתַח הַבַּיִת וְקוֹרֵאת לַיְלָדִים, שֶׁיִכָּנְסוּ לֶאֱכֹל אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, מַמָּשׁ כְּיֶנְטֶה אִשְׁתּוֹ שֵׁנְשְׁאֲרָה בְּבֵיתוֹ בְּחֶלֶם.

רָאָה גֶּזְל הַחֶלְמָאִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְנִדְהַם. הוּא נִצַּב שָׁם בְּפֶה פָּעוּר, וְלֹא יָכֹל לְהוֹצִיא הֶגֶה מְרֹב הִשְׁתּוֹמְמוּת. אַךְ אוֹתָהּ יֶנְטֶה שֶׁעָמְדָה עַל הִַמִּפְתָּן רָאֲתָה אוֹתוֹ, מִהֲרָה לִקְרָאתוֹ וּמָשְׁכָה אוֹתוֹ בְּשַרְווּלוּ.

– הִנֵּה סוֹף סוֹף בָּאתָ, גְֶּצְל. מַהֵר הַבַּיתָה! הָאֹכֶל כְּבָר עַל הַשֻּלְחָן!

נִפְעַם גֶּצְל הַחֶלְמָאִי, אַך מִפְּנֵי שֶּהָיָה חָכָם הֵבִין מֵיָּד, כִּי לֹא רַק הִיא דוֹּמָה לְיֶנְטֶה שֶׁלוֹ, אֶלָּא שֶׁגַּם גֶּׁצְל שֶׁל יֶנְטֶה זוֹ דּוֹמֶה לוֹ, לְגֶצְל הַחֶלְמָאִי.

וּבְגֶצְל הַחֶלְמָאִי עָלְתָה תַּאֲוָה עַזָּה לִרְאוֹת אֶת גֶּצְל הַוַּרְשָׁאִי הַדּוֹמֶה לוֹ, וְהוּא הִחְלִיט בְּלִבּוֹ לַעֲשׁוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא גֶּזְל הַוַּרְשָאִי, עַד שֶׁיָּשׁוּב הַלָּה וְיִזְכֶּה לִרְאוֹתוֹ.

נִשְׁאַר גֶּצְל הַחֶלְמָאִי בְּבַיִת זֶה שֶׁהָיָה דוֹמֶה לְבֵיתוֹ שֶׂבְּחֶלֶם יָמִים רַבִּים. גֶּצְל הַוַּרְשָׁאִי לֹא שָׁב עוֹד אֶל בֵּיתוֹ, וְסַקְרָנוּתוֹ שֶׁל גֶּצְל הַחֶלְמָאִי אֵינָה נוֹתֶנֶת לוֹ לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת וְלָשׁוּב אֶל הָעִיר חֶלֶם. הוּא פּוֹחֵד, שֶׁמָּא סוֹף סוֹף יַכִּירוּ בּוֹ הַוַּרְשָׁאִים וִיגָרְשׁוּהוּ בְּחֶרְפָּה, וְגַם מִתְגַּעְגֵּעַ הוּא אֶל חֶלֶם עִירוֹ, אֶל יֶנְטֶה שֶׁלּוֹ וְאֶל יְלָדָיו שֶׁבְּחֶלֶם. אַךְ תַּאֲוָתוֹ לִרְאוֹת אֶת גֶּצְל הַוַּרְשָׁאִי הַדּוֹמֶה לוֹ הִיא כָּל כַּךְ עַזָּה, עַד שֶׁהִיא גּוֹבֶרֶת עַל גַּעְגּוּעָיו, וְלָכֵן עוֹד מְחַכֶּה גֶּצְל הַחֶלְמָאִי לְשׁוּבוֹ שֶׁל גֶּצְל הַוַּרְשָׁאִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

המגיד שהמליט עגל

מַגִּיד הָיָה בְּחֶלֶם, עִיר שֶׁל חֲכָמִים.

הָיָה אוֹתוֹ מַגִּיד דוֹרֵשׁ יָמִים רַבִּים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַחֶלְמָאִי. הָיָה דוֹרֵשׁ בְּשַׁבָּת, הָיָה דוֹרֵשׁ בְּחַג, הָיָה דוֹרֵשׁ גַּם בִּימוֹתֹ הַחוֹל. וְהַחֶלְמָאִים שׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת דְּרָשׁוֹתָיו הַמְחֻכָּמוֹת כְּנֹפֶת צוּפִים, וּמְשַׁבְּחִים וּמְהַלְלִים אֶת שְׁמוֹ. וְתָמִיד הָיָה הַמַּגִּיד בָּרִיא וְחָזָק, וְשָׁלוֹם לוֹ וּלְכָל הָעִיר.

לְפֶתַעַַ פִּתְאֹם חָלָה הַמַּגִּיד בְּמַחֲלָה קָשָׁה וְחָדַל מִלִּדְרֹש אֶת דְּרָשׁוֹתָיו.

הִתְעַצְּבוּ תְּוֹשָׁבֵי חֶלֶם אֶל לִבָּם, וְנָבוֹכוְּ, כִּי לֹא ְיָדְעְוּ מַה מַּחֲלָתוֹ. הֲיֵשׁ לָהּ תְּרוּפָה? הֲיָקְוּם הַמַּגִּיד מֵחָלְיוֹ, אוֹ לַנֶצַח לֹא יִזְכּוּ עוֹד לִשְׁמֹעַ אֶת אִמְרוֹתָיו הַמְּתוּקות וְלֵהָנוֹת מֵהֶן?

נֶאֶסְפוּ כָּל תּוֹשָׁבֵי חֶלֶם לַאֲסֵפָה. שָׁקְלוּ שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת. זֶה אוֹמֵר: הַמַּחֲלָה – קַדַּחַת, וְזֶה אוֹמֵר: הַמַּחֲלָה – סַפַּחַת. זֶה אוֹמֵר כֹּה וְזֶה אוֹמרֵ כֹּה, עַד שֶׁהֶחְלִיטוּ לְהָבִיא אֶת הַחוֹלֶה אֶל רוּפֵא מֻמְחֶה בָּעִיר הַגְּדוֹלָה.

אָמְרוּ וְעָשׂוּ. שָׂכְרוּ עֲגָלָה וְהוֹשִׁיבוּ בָּהּ אֶת הַמַּגִּיד הַחוֹלֶה. הוֹשִׁיבוּ לִימִינוֹ אֶת הַשַּׁמָּשׁ הַחֶלְמָאִי, שֶיִּשְׁמֹר וְיִסְעַד אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ וְשֶׁיְּשׂוֹחֵחַ עִם הָרוֹפֵא בֵּעִיר.

הִגִּיעוּ לָעִיר וְנִכְנְסוּ אֶל הָרוֹפֵא. סִפֵּר הַשַּׁמָּשׁ לָרוֹפֵא: – יָמִים רַבִּים דָּרַשׁ הַמַּגִּיד שֶׁלָנוּ בְּשַׁבָּת וּבֶחָג וְגַם בִּימוֹת הַחוֹל, וְתָמִיד הָיָה בָּרִיא וְחָזָק, וּלְפֶתַע פִּתְאֹם חָלָה, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַהִי מַחֲלָה זוֹ.

בָּדַק הָרוֹפֵא אֶת הַמַּגִּיד וְאָמַר:

– צָרִיךְ לָקַחַת אוֹתוֹ לִכְפָר, שֶׁיֵּשֵב בַּאֲוִיר צַח וּבְְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׂדוֹת רַעֲנַנִּים.

שָׁבוּ הַחוֹלֶה וְהַשַּׁמָּשׁ מִן הָעִיר וְהַחֶלְמָאִים נֶאֶסְפוּ לַאֲסֵפָה, לִשְׁמֹעַ אֶת הַיְדִיעוֹת שֶהֵבִיא הַשַּׁמָּש מֵאֵצֶל הָרוֹפֵא.

סִפֵּר לָהֶם הַשַּׁמָּשׁ:

כָּךְ אָמַר הָרוֹפֵא: צָרִיךְ לָקַחַת אֶת הַמַּגִּיד הַחוֹלֶה לִכְפָר, שֶׁיֵּשֵׁב בַּאֲוִיר צַח וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׂדוֹת רַעֲנַנִּים.

הִתְפַּלְאוּ הַחֶלְמָאִים:

– כְּשֶׁמַּשְׁקִים אֶת הַחוֹלֶה שֶׁמֶן קִיק, סִימָן שֶׁהוּא חָשׁ בְּמֵעָיו; כְּשֶׁלוֹחֲשִׁים לוֹ נֶגֶד עַיִן הָרָע – סִימָן שֶׁהוּא חָשׁ בְּרֹׁאשׁוֹ; אֲבָל כְּפָר וַאֲוִיר צַח וּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׂדוֹת רַעֲנַנִּים – תְּרוּפָה לְאֵיזוֹ מַחֲלָה הִיא?

יָשְׁבוּ הַחֶלְמָאִים בַּאֲסֵפָה שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, שָׁקְלוּ וְדָנוּ, וְשׁוּב זֶה אוֹמֵר: קַדַּחַת, וְזֶה אוֹמֵר: סַפַּחַת. זֶה אוֹמֵר כֹּה וְזֶה אוֹמֵר כֹּה. וְדָבָר לֹא הֵבִינוּ וְדָבָר לֹא יָדְעוּ וְדָבַר לֹא הֻבְרַר לָהֶם, עַד שֶׁקָּם הַמִלַמֶּד הַחֶלְמָאֵי וְדָפַק עַל הַשּוּלְחָן.

– רַבּוֹתַי! – אָמַר הַמְלַמֵּד, – עַתָּה נִזְכַּרְתִּי: הַשָּׂדוֹת שֶׁבַּכְּפָר הֵם סְגוּלָה לְעֵגֶל שֶׁבַּבֶּטֶן. אֲנִי זוֹכֵר, שֶׁכְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל פָּרָתִי הַשְּׁחוֹרָה לָלֶדֶת עֵגֶל, אָמְרוּ שֶׁאָבִיא אוֹתָה לִכְפָר, לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׂדוֹת רַעֲנַנִּים וִּמִרְעֶה דָּשֵׁן. כְּלוֹמַר,הַמַּגִּיד שֶׁלָּנוּ עָתִיד לָלֶדֶת עֵגֶל.

הִשְׁתּוֹמְמוּ הַחֶלְמָאִים עַל חָכְמָתוֹ הָרַבָּה שֶׁל הַמְלַמֵּד, וְנֶהֱנוּ הֲנָאָה מְשֻׁנָּה, שֶהִנֵּה יִזְכּוּ לְעֵגֶל מֵהַמַּגִּיד הֶחָבִיב שֶׁלָּהֶם.

יָשְׁבוּ בַּאֲסֵפָה עוֹד שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, שָׁקְלוּ וְדָנוּ, וּלְבַסּוֹף הֶחְלִיטוּ: שֶׁיִּשְׁלְחוּ מֵהַיוֹם וָהָלְאָה אֶת כָּל הַיְלָדִים הַחֶלְמָאִים אֶל הַחֶדֶר שֶׁל הַמְלַמֵּד הַזֶּה, וְיִלְמְדוּ אֶצְלוֹ לִהְיוֹת חֲכָמִים כְּמוֹתוֹ; וְאֶת הַמַּגִיד הַחוֹלֶה יִׁשְׁלְחוּ אֶל הַכְּפָר שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הָעִיר חֶלֶם, שֶׁיֵּשֵׁב שָׁם בְּבֵית הַיְּהוּדִי הַפֻּנְדְּקַאי, בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׂדוֹת רַעֲנַנִים וּמִרְעֶה דָּשֵן, עַד שֶׁיֵּלֵד אֶת הָעֵגֶל. וְהָעִיר חֶלֶם צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.

שָׂכְרוּ עֲגָלָה, הוֹשִיבוּ בָּה אֶת הַמַּגִּיד הַחוֹלֶה, הוֹשִׁיבוּ אֶת הַשַּׁמָּשׁ הַחֶלְמָאִי לִימִינוַ, שֶׁיִּסְעַד אֶת הַחוֹלֶה עַד בּוֹא הַיּוֹם הַגָּדוֹל, שֶׁבּוֹ יִוָּלֵד הָעֵגֶל לְמַזָל טוֹב, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הַיּוֹם הַגָּדוֹל, שֶׁיָּבִיא אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה הָעִירָה, אֶל הַחֶלְמָאִים.

הִגִּיעוּ אֶל הַכְּפָר. הִתְחִיל הַמַּגִּיד רוֹעֶה בַּשָּׂדוֹת הָרַעֲנַנִּים וּבַמִּרְעֶה הַדָּשֵן, וְהַשַּׁמָּש מַשְׁגִּיחַ עָלָיו מְחַכֶּה לְבוֹא הַיּוֹם הַגָּדוֹל.

הַמַּגִּיד נַעֲשָׂה עָגֹל וְשָׁמֵן, פָּנָיו מַבְהִיקִים וּכְרֵסוֹ עוֹלָה, וְהַשַּׁמָּשׁ רוֹוֶה נַחַת וּמְחַכֶּה בְּאֹרֶךְ רוּחַ. – לְבַסּוֹף הִגִּיעַ הַיּוֹם הַגָדוֹל.

בֹּקֶר אֶחָד הֵקִיץ הַשַּׁמָּש מִשְׁנָתוֹ, פָּקַח אֶת עֵינָיו, שִׁפְשִף אוֹתָן בְּאֶגְרוֹפוֹ, וְהִבִּיט אֶל הַמַּגִּיד, שֶׁשָּׁכַב מוּלוֹ בְּתוֹךְ גַל שֶׁל כָּרִים וּכְסָתוֹת, שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה מְתוּקָה שֶׁל שַׁחֲרִית. וְהִנֵּה ­ – שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן! לְיַד מִשְׁכָּבוֹ שֶׁל הַמַגִּיד, עַל רִצְפַּת הַחֵמָר, רוֹבֶצֶת עֶגְלָה אֲדֻמָּה בַּעֲלַת כֶּתֶם לָבָן עַל רֹאשָׁה, כְּסִימָן לַמָּקוֹם שֶׁעָלָיו מַנִיחַ הַמַּגִּיד תְּפִלִּין. וְהָעֶגְלָה – זֶה עַתָּה יָצְאָה לְאֲוִיר הַעוֹלָם. עֵינֶיהָ מְמַצְמְצוֹת, כִּי לֹא הִתְרַגְּלָה עֲדַיִן לָאוֹר, וְהִיא כֻּלָה רוֹעֶדֶת, כִּי לֹא הִתְרַגְּלָה עֲדַיִן לַאֲוִיר הָעוֹלָם הַקָּרִיר. וְהִיא מַבִּיטָה אֶל הַמַּגִּיד הַיָּשֵׁן בְּמַבָּט רַךְ כָּל כָּך, וְגוֹעָה “מֶה” בְּנֶפֶשׁ עוֹרֶגֶת כָּל כָּךְ…

הַשַּׁמָּשׁ הֵבִין תֵּכֶף אֶת כָּל הַמַּחֲזֶה הַזֶּה. הוּא קָפַץ בְּחִפָּזוֹן מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ. בְּרֶגַע אֶחָד לָבַשׁ אֶת “אַרְבַּע הַכְּנָפוֹת” עַל כְּתֵפָיו, וְאֶת הַמִכְנָסַיִם עַל רַגְלָיו, וְאֶת הַנַּעֲלַיִם חָטַף בְּיָדָיו, כִּי לֹא רָצָה לְאַבֵּד זְמַן כְּדֵי לִנְעֹל אוֹתָן, וְרָץ דָּחוּף וּמְבֹהָל הָעִירָה לְבַשֵּׂר אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטוֹבָה.

– מַזָּל טוֹב! – קָרָא בְּנוֹפְפוֹ בִּנְעָלָיו כִּבְדֶגֶל לִקְרַאת הַחֶלְמָאִים שֶבְּחוּצוּת הָעִיר חֶלֶם. – מַזָּל טוֹב! הַמַּגִּיד הִמְלִיט כְּבָר בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת אֶת הָעֶגֶל! מַזָּל טוֹב! וְהַשְּׁמוּעָה פָּשְׁטָה תֵּכֶף בְּכָל הָעִיר. הָיָה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בְּכָל הַבָּתִּים וְהַחֲנֻיּוֹת. הַמְלַמְדִים שָׁלְחוּ לַחָפְשִׁי אֶת הַתַּלְמִידִים מִן הַחֲדָרִים, הַנָּשִים הֵכִינוּ מַטְעַמִּים שֶׁל חַג, וְכָל הַתּוֹשָבִים מִהֲרוּ אֶל הָרַב וְאֶל הַגַּבָּאִים לְבָרְכָם בְּמַזָּל טוֹב.

הִתְאַסְפוּ כָּל חֲשׁוּבֵי הַעִיר וְהַגַּבָּאִים וְהָרַב בְּבֵית הַקָּהָל הַחֶלְמָאִי, וְשָׁלְחוּ לְהָבִיא יַיִן לִכְבוֹד הַשִּׂמְחָה. שָׁתוּ וּבֵרְכוּ אֶת הַמַּגִּיד הַיּוֹלֵד וְאֶת הָעֶגְלָה הָרַכָּה וְהִתְחִילוּ דָּנִים מַה לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו.

הַפַּעַם לֹא הִרְבּוּ בְּדִיּוּנִים, כִּי הַזְּמָן הָיָה קָצָר, וְהִחְלִיטוּ: מִכֵּיוָן שֶׁהַמַּגִּיד הִמְלִיט כְּבָר אֶת הָעֶגְלָה לְמַזָּל טוֹב, וְהַכֹּל בָּא עַל מְקוֹמוֹ, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, בְּשָׁלוֹם, עַל כֵּן יַעֲשׂוּ סְעֻדָּה גְּדוֹלָה עֲבוּר כָּל הַקָּהָל. וְהָרַב וְהַגַּבָּאִים וְחֲשׁוּבֵי הָעִיר יִסְעוּ לְהָבִיא אֶת הַמַּגִּיד עִם הָעֶגְלָה הָעִירָה בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת וּבְשִׂמְחָה רַבָּה, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ גַּם הֵם בַּסְּעֻדָּה.

לָבְשׁוּ הָרַב וְהַגַּבָּאִים וְחֲשׁוּבֵי הָעִיר בִּגְדֵי שַׁבָּת וְחַג, לָקְחוּ אֶת לַהֲקַת הַכְּלֵי־זֶמֶר עִמָּהֶם וְיָצְאוּ אֶל הַכְּפָר. בָּאוּ אֶל בֵּית הַפֻּנְדְּקַאי הַכַּפְרִי. וְהַמַּגִּיד פָּנָיו מַבְהִיקִים מִן הַמִּרְעֶה הַדָּשֵׁן. וְהָעֶגְלָה הָאֲדֻמָּה – מְן הַבֹּקֶר עַד בּוֹא הַקָּהָל מִן הָעִיר, כְּבָר הִסְפִּיקָה לֶאֱזֹר כֹּח וּלְהִסְתַּגֵּל אֶל עוֹלָמֵנוּ: עָמְדָה יְצִּיבָה עַל רַגְלֶיהָ, הִפְשִׁילָה אֶת זְנָבָה, קָפְצָה בְּרֹאשׁ מֻטֶּה וְדָהֲרָה כְּעֵגֶל מַמָּשׁ.

רָאוּ הַחֶלְמָאִים אֶת הַמַּגִּיד וְאֶת הָעֶגְלָה וְשָמְחוּ מְאֹד. הֵם שָׁתוּ “לְחַיִּים” וְקָרְאוּ “מַזָּל טוֹב” וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה עַד מְאֹד.

לְבַסוֹף הִגִִּיעָה הָעֵת לָשׁוּב הָעִירָה. אָסְפוּ אֶת חֲפָצָיו שֶׁל הַמַּגִּיד שָׂמוּ אוֹתָם בָּעֲגָלָה, וְהוֹשִׁיבוּ אֶת הַמַּגִּיד עַל הַחֲבִילוֹת. אַחַר כָּךְ כָּפְתוּ אֶת רַגְלֵי הָעֶגְלָה הָאֲדֻמָּה בַּחֲבָלִים וְהִנִִּיחוּ אוֹתָהּ לְרַגְלֵי הַמַּגִּיד.

וְהָרַב עוֹמֵד בְּיַרְכְּתֵי הָעֲגָלָה מֵאֲחוֹרֵי הַמַּגִּיד וּמְנַצֵּחַ עַל הַמְּלָאכָה. וְהַגַּבָּאִים נִצָּבִים בְּצִדֵּי הָעֲגָלָה וּמַשְׁגִּיחִים עַל הַתַּהֲלוּכָה. הַ“כְּלֵי־זְמָרִים” הִסְתַּדְּרוּ לִפְנֵי הָעֲגָלָה, בִּידֵיהֶם הַכִּנוֹרוֹת וְהַחֲלִילִים וְהַתֻּפִּים, כָל הַקָּהָל מִסָּבִיב.

סְעוּ! – פָּקַד הָרַב.

הַתַּהֲלוּכָה כְּבָר היתָה מוּכָנָׂה לָצֵאת. פִּתְאֹם קָפַץ הַפֻּנְדְּקַאִי מִן הַבַּיִת:

– שׁוֹדְדִים! אֶת עֶגְלָתִי אַתֶּם גּוֹזְלִים!

צָחֲקוּ הַחֶלְמָאִים, כִּי חָשְׁבוּ שֶׁנִּטְרְפָה עָלָיו דַּעְתוֹ מִשִּׂמְחָה וּמִפְּנֵי שֶׁשָּׁתָה עִם הַקָּהָל.

אֲבָל הוּא בְּשֶׁלּוֹ:

אֶת עֶגְלָתִי הָשִׁיבוּ!

שָׁאלַ אוֹתוֹ הָרַב:

– כַּפְרִי בּוּר, הֵיכָן יֵשׁ לְךָ פֹּה עֶגְלָה?

אַָמַר הַפֻּנְדְּקַאִי:

– זוֹ שֶׁמֻּטֶּלֶת כְּפוּתָה בָּעֲגַלָה.

הִסְתָּעֵר עָלָיו כָּל הַקָּהָל:

– זוֹ שֶהִמְלִיט הַמַּגִּיד שֶׁלָּנוּ, שֶׁיִּחְיֶה?

וְהַגַּבָּאִים לּא רָצוּ להִתְעַסק אִתּוֹ עוֹד.

– הוֹי, עֶגְלוֹן! דְּפֹק אֶת הַסּוּס! מַהֵר!

הַסּוּס כְּבָר הִתְחִיל לְנַעֲנֵעַ בְּאָזְנָיו וּלְהָנִיף אֶת זְנָבוֹ. וְהִנֵּה גַּם פַּשַׁט אֶת צַוָּארוֹ, וְכִמְעַט גַּם הֵרִים פַּרְסָה וּמָשַׁךְ אֶת הָעֱגָלָה.

רָאָה הַפֻּנְדְּקַאי שֶׁרַע מַצָּבוֹ, תָּפַס בְּאוֹפַן הָעֲגָלָה שֶׁלֹא תָּזוּז מִמְּקוֹמָה, וְקָרָא לַפֻּנְדְקָאִית שֶׁתָּבוֹא לְעֶזְרָתוֹ. בָּאָה הָאִשָּׁה, רָאֲתָה תָּפְסָה בָּאוֹפַן הַשֵּׁנִי שֶׁל הָעֲגלָה קָרְאָה לַבָּנוֹת, שֶׁתָּבֹאנָה לְעֶזְרָתָהּ. בָּאוּ הַבָּנוֹת, רָאוּ אֶת כָּל הַנַּעֲשֶׂה, תָּפְשׂוּ בָּאוֹפַנִּים הַנוֹתָרִים שֶׁל הָעֲגָלָה וְהִתְחִילוּ לִצְעֹק וְלִצְוֹחַ.

נִבְהֲלוּ הַחֶלְמָאִים מִצַּעֲקוֹת הַבָָּנוֹת, הִפְשִׁילוּ אֶת כַּנְפוֹת מְעִילֵיהֶם וֹּבָרְחוּ. נִשְׁאֲרוּ רַק אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בָּעֲגָלָה: הַמַּגִּיד בָּאֶמְצַע, הָרַב מֵאֲחוֹרָיו, הַגַּבָּאִים בַּצְּדָדִים וְהָעֶגְלָה הָאֲדֻמָּה לְרַגְלֵיהֶם.

רָאָה הָרַב הַחֶלְמָאִי שֶׁצָּרִיך לְהִתְפַּשֵּׁר עִם הַפֻּנְדְּקַאי בְּדֶרֶךְ שֶׁל שָׁלוֹם, וְאָמַר לוֹ:

– אֱמֹר מַה בְּפִיךָ וְנִשְׁמַע.

אָמַר הַפֻּנְדְּקַאי:

– הָשִׁיבוּ אֶת הָעֶגְלָה וּסְעוּ לָכֶם.

אָמַר הָרַב:

– אֵיזוֹ זְכוּת יֵשׁ לְךָ עַל עֶגְלָה זוֹ שֶהֵמְלִיט הַמַּגִּיד שֶׁלָּנוּ, שֶׁיֵּחְיֶה?

אָמַר הַפֻּנְדְּקַאי:

– לֹא הַמַּגִּיד אֶלָּא פָּרָתִי הַנְקֻדָּה הִמְלִיטָה אוֹתָהּ.

עָמְדוּ הַפֻּנְדְּקַאי וּמִשְׁפַּחְתּוֹ מִצַּד זֶה, וְהַחֶלְמָאִים מִצַּד זֶה.

אֵלֶֶּה טוֹעֲנִים: הַפָּרָה הִמְלִיטָה אִת הָעֶגְלָה, וְאֵלֶּה טוֹעֲנִים: לֹא! הַמַּגִּיד שֶׁלָּנוּ, שֶׁיִּחְיֶה, הִמְלִיט אֶת הָעֶגְלָה.

וְאִישׁ לֹא זָז מִדַּעְתּוֹ.

קָרְאוּ לִשְׁנֵי בּורְרִים, שֶׁיְּתַוְּכוּ בֵּין הָרָבִים. גַּם

הַבּוֹרְרִים הָאֵלֶּה הָיוּ מִבְּנֵי בְּנֵיהֶם שֶׁל הַחֶלְמָאִים, וְעָל כֵּן הָיְתָה חָכְמָתָם רַבָּה מְאֹד. אָמְרוּ:

– לִבּוֹ שֶׁל הָעֵגֶל נִמְשַׁךְ תָּמִיד אַחַר אִמּוֹ. לְפִיכָךְ יֵשׁ לְהַעֲמִיד אֶת הַפָּרָה הַנְּקֻדָּהּ בְּצִדָּה הָאֶחָד שֶׁל הֶחָצֵר, וְאֶת הַמַּגִּיד, שֶׁיִּחְיֶה, בְּצִדָּהּ הָאַחֵר שֶׁל הֶחָצֵר. נַתִּיר אֶת רַגְלֵי הָעֶגְלָה הָאֲדֻמָּה וְנַעֲמִיד אוֹתָה מִמּוּלָם בִּקְצֵה הֶחָצֵר. אִם תָּרוּץ אֶל הַפָּרָה, הֲרֵי זֶה סִימָן שׁהַפָּרָה הִמְלִיטָה אוֹתָהּ. וְאִם תָּרוּץ אֶל הַמַּגִּיד – הֲרֵי הַמַּגִּיד, שֶׁיִּחְיֶה, הִמְלִיט אוֹתָהּ.

שָׁמְעוּ הָרַב וְהַגַּבָּאִים אֶת פְּסַק דִּינָם שֶׁל הַבּוֹרְרִים וְהִתְפּלְאוּ עַל חָכְמָתָם שֶׁל בְּנֵי זֶרַע הַחֶלְמָאִים. וְהֵם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין.

הוֹרִידוּ אֶת הַמַּגִּיד מֵעַל הָעֲגָלָה וְהֶעֱמִידוּ אוֹתוֹ מִיָמִין. הוֹצִיאוּ אֶת הַפָּרָה הַנְּקֻדָּה מִן הָרֶפֶת וְהֶעֱמִידוּ אוֹתָה מִשְּׂמֹאל. וְאֶת הָעֶגְלָה הֶעֱמִידוּ מִמּוּל, בִּקְצֵה הֶחָצֵר, וְהִצְלִיפוּ עַל גַּבָּהּ בְּשׁוֹט כְּדֵי שֶׁתָּרוּץ.

הִפְשִׁילָה הָעֶגְלָה אֶת זְנָבָהּ, כָּפְפָה אֶת מִצְחָהּ, וְקָפְצָה יָשָׁר מוּל אוֹתָהּ פִּנָּה שֶׁבָּהּ עָמַד הַמַּגִּיד הַחֶלְמָאִי.

אָז נוֹכְחוּ הַכֹּל לָדַעַת, שֶׁאָמְנָם הַמַּגִּיד הִמְלִיט אֶת הָעֶגְלָה. נוֹכְחוּ גַם הַפֻּנְדְּקַאי וְאִשְׁתּוֹ וּבְנוֹתָיו. יָשְׁבוּ כֻּלָּם בָּעֲגָלָה עִם הַמַּגִּיד וְעִם הָרַב וְעִם הַגַּבָּאִים וְעִם הָעֶגְלָה הָאֲדֻמָּה. הִגִיעוּ כֻּלָם הָעִירָה וְיָשְׁבוּ לִסְעֹד.

אָכְלוּ וְשָׁתוּ כָּל הַלַּילָה וְשִׁבְּחוּ וְהִלְלוּ אֶת חָכְמַת הַחֶלְמָאִים וְאֶת גְּדֻלַּת הַמַּגִּיד, שֶׁהִמְלִיט עֶגְלָה אֲדֻמָּה לְמַזָּל טוֹב.

מַעֲשֶֹה בִּלְבִיבוֹת שֶׁל שָׁבוּעוֹת

מַעֲשֶׂה נוֹרָא אֵרַע בָּעִיר חֶלֶם, מַעֲשֶׂה בִּמְלַמֵּד וְאִשְׁתּוֹ וּבִלְבִיבוֹת שֶׁל שָׁבוּעוֹת.

הָיֹה הָיָה מְלַמֵּד בָּעִיר חֶלֶם. הָיָה הַמְלַמֵּד תָּמִיד יוֹצֵא וּבָא בְּבָתֵּי הַגְּבִירִים הַחֶלְמָאִים. רָאָה שֶׁהַגְּבִירִים אוֹכְלִים לְבִיבוֹת מְמֻלָּאוֹת בִּגְבִינָה וּמְטֻגָּנוֹת בְּחֶמְאָה בְּחַג הַשָּׁבוּעות. הֵבִין הַמְלַמֵּד, שֶׁמַּאֲכָל זֶה עָרֵב וְטָעִים מְאֹד, הִתְאַוָּה גַּם הוּא לֶאֱכֹל אוֹתוֹ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְהָלַךְ וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ, שֶׁגַּם הִיא מִתְאַוָּה לֶאֱכֹל אוֹתוֹ הַמַּאֲכָל. אָמַר לָהּ הַמְלַמֵּד:

– אִם כֵּן, לְכִי הָכִינִי אוֹתוֹ.

עָנְתָה לוֹ הָאִשָּׁה:

– לְהָכִין אֵין זוֹ בְּעָיָה כְּלָל וּכְלָל, אֲבָל מֵאַיִן אֶקַח קֶמַח סֹלֶת וּגְבִינָה וְחֶמְאָה? אֵין פְּרוּטָה בַּבַּיִת.

הֵבִין הַמְלַמֵּד, שֶׁאִשְׁתּוֹ צָדְקָה מִמֶּנּוּ, אַךְ הַתַּאֲוָה לֶאֱכֹל לְבִיבוֹת לֹא רָפְתָה בְּלִבּוֹ, וְהֵם יָשְׁבוּ וְנוֹעֲצוּ יַחְדָּו, דָּנוּ וְחָשְׁבוּ וְהֶחְלִיטוּ:

– בְּשָׁנָה זוֹ, מִכֵּיוָן שֶאֵין פְּרוּטָה בַּבַּיִת, יִתְגַּבְּרוּ עַל תַּאֲוָתָם, אֲבָל, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁל הַשָּׁנָה הַבָּאָה תָּכִין הָאִשָּׁה לְבִיבוֹת שֶׁל קֶמַח סֹלֶת מְמֻלָּאוֹת בִּגְבִינָה וּמְטֻגָּנוֹת בְּחֶמְאָה. לְתַכְלִית זוֹ יַחְסְכוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה פְּרוּטוֹת מֵאֲרוּחוֹת הַבֹּקֶר שֶׁלָּהֶם. הַמְלַמֵּד פְּרוּטָה אַחַת לְיוֹם מֵאֲרוּחַת הַבֹּקֶר שֶׁלּוֹ, וְהָאִשָּׁה פְּרוּטָה אַחַת לְיוֹם מֵאֲרוּחַת הַבֹּקֶר שֶּׁלָּהּ. אֶת הַכֶּסֶף יָשִׂימוּ בְּכָל יוֹם לְתוֹךְ הָאַרְגָּז הַגָּדוֹל בַּעַל הַגַּלְגַּלִּים, שֶׁהִכְנִיסָה הָאִשָּׁה בִּנְדוּנְיָה לְבַעֲלָהּ הַמְלַמֵּד. לְמַטָּרָה זוֹ יוֹצִיאוּ אֶת כָּל הַכֵּלִים מִתּוֹךְ הָאַרְגָּז, יִסְגְּרוּ אוֹתוֹ בְּמַנְעוּל, וְיַחַרְצוּ שְׁנֵי סְדָקִים בְּמִכְסֵהוּ מִשְׁנֵי צִדָּיו. סֶדֶק אֶחָד בִּשְׁבִיל הַמְלַמֵּד, וְסֶדֶק אֶחָד בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ. בְּעֶרֶב שָׁבוּעוֹת בַּשָּׁנָה הַבָּאָה יוֹצִיאוּ אֶת הַכֶּסֶף מִן הָאַרְגָּז וְיִקְנוּ קֶמַח סֹלֶת וּבֵיצִים וּגְבִינָה וְחֶמְאָה וְכָל הַדָּרוּשׁ. תָּכִין הָאִשָּׁה לְבִיבוֹת שֶׁל קֶמַח סֹלֶת מְמֻלָּאוֹת בִּגְבִינָה וּמְטֻגָּנוֹת בְּחֶמְאָה וְיֹאכְלוּ וְיֶהֱנוּ כְּאַחַד הַגְבִירִים.

וּכְשֶׁגָּמְלָה הַהַחְלָטָה בְּלִבָּם הָיוּ שְׂמֵחִים וּמְלֵאִים תִּקְוָה לִקְרַאת חַג הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁל הַשָּׁנָה הַבָּאָה.

הִתְחִילוּ הַמְלַמֵּד וְאִשְׁתּוֹ בְּמַעֲשֵׂה הַחִסָּכוֹן. בַּבֹּקֶר הָרִאשׁוֹן חָסַךְ הַמְלַמֵּד פְּרוּטָה מִסְּעֻדָּתוֹ, וְגַם אִשְׁתּוֹ חָסְכָה פְּרוּטָה מִסְּעֻדָּתָהּ. שָׂם הַמְלַמֵּד אֶת הַפְּרוּטָה בַּסֶּדֶק שֶׁלּוֹ, וְהָאִשָׁה שָׂמָה אֶת הַפְּרוּטָה בַּסֶּדֶק שֶׁלָּהּ.

בַּבֹּקֶר הַשֵּׁנִי אָמַר הַמְלַמֵּד בְּלִבּוֹ: הֲרֵי אֲנִי עוֹבֵד בְּזֵעַת אַפַּי, וְאִם אֶחְסֹךְ מִסְּעֻדָּתִי וְאֶרְעַב, לֹא יִהְיֶה לִי כֹּחַ לַעֲבֹד. תַּחֲסֹךְ אִשְׁתִּי לְבַדָּהּ, וְגַם מַה שֶּׁתַּחֲסֹךְ הִיא יַסְפִּיק לָנוּ לְהָכִין לְבִיבוֹת לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת.

לֹא חָסַךְ הַמְלַמֵּד מִסְּעוּדוֹתָיו כְּלוּם וּלְאִשְׁתּוֹ לֹא אָמַר, אֶלָּא הָיָה עוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ יוֹם יוֹם כְּאִלּוּ שָׂם פְּרוּטָה לְתוֹךְ הָאַרְגָּז.

וְגַם הָאִשָּׁה אָמְרָה בַּבֹּקֶר הַשֵּׁנִי בְּלִבָּה: הֲרֵי אֲנִי מְנִיקָה אֶת הַתִּינוֹק. אִם אֶחְסֹךְ מִסְּעֻדָּתִי, לֹא יִהְיֶה לִי חָלָב, וְהַתִּינוֹק עָלוּל לַחֲלוֹת, חַס וְחָלִילָה. יַחְסֹךְ בַּעֲלִי לְבַדּוֹ מִסְּעֻדָּתוֹ, וְגַם מַה שֶׁיַּחֲסֹךְ הוּא יַסְפִּיק לָנוּ לְהָכִין לְבִיבוֹת לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת.

לֹא חָסְכָה גַּם הָאִשָּׁה מִסְּעֻדָּתָהּ כְּלוּם, וְלַמְלַמֵּד לֹא אָמְרָה, וּבְכָל יוֹם הָיְתָה עוֹשָׂה אֶת עַצְמָהּ כְּאִלּוּ הִיא שָׂמָה אֶת פְּרוּטָתָהּ לְתוֹךְ הָאַרְגָּז.

וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם מְרַמִּים זֶה אֶת זֶה. זֶה נִגָּשׁ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ שָׂם פְּרוּטָה לְתוֹךְ הַסֶּדֶק, וְזוֹ נִגֶּשֶׁת בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעוֹשָׂה אֶת עַצְמָהּ כְּאִלּוּ שָׂמָה פְּרוּטָה לְתוֹךְ הַסֶּדֶק. זֶה מַסְתִּיר סוֹדוֹ מִמֶּנָּה, וְזוֹ מַסְתִּירָה סוֹדוֹ מִמֶּנּוּ.

וּשְׁנֵיהֶם מִתְאַוִּים לֶאֱכֹל לְבִיבוֹת מְמֻלָּאוֹת בִּגְבִינָה וּמְטֻגָּנוֹת בְּחֶמְאָה, וּשְׁנֵיהֶם מְקַוִּים, כִּי בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הַבָּא יָבוֹאוּ עַל סִפּוּקָם. הַמְלַמֵּד אָמַר: עַל חֶשְׁבּוֹנָה שֶׁל אִשְּׁתִּי, וְאִשְׁתּוֹ אָמְרָה: עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל בַּעֲלִי.

עָבְרָה הַשָּׁנָה וְהִגִּיעַ עֶרֶב שָׁבוּעוֹת שֶׁל הַשָּׁנָה הַבָּאָה. הָיוּ גַּם הַמְּלַמֵּד וְגַם אִשְׁתּוֹ שְׂמֵחִים וּמְאֻשָּׁרִים: הִנֵּה סוֹף סוֹף יִתְגַּשֵּׁם חֲלוֹמָם הַטּוֹב וְיֹאכְלוּ לְבִיבוֹת מְמֻלָּאוֹת וּמְטֻגָּנוֹת כְּאַחַד הַגְּבִירִים הַחֶלְמָאִים.

נִגְּשׁוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הָאַרְגָּז, הֵסִירוּ אֶת הַמַּנְעוּל, פָּתְחוּ אֶת הַמִּכְסֶה וְהִבִּיטוּ אֶל תּוֹךְ הָאַרְגָּז. וְהִנֵּה – אוֹי וַאֲבוֹי! מִתַּחַת לְסִדְקוֹ שֶׁל הַמְלַמֵּד מֻנַּחַת רַק פְּרוּטָה אַחַת יְחִידָה, וְגַם מִתַּחַת לְסִדְקָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה מֻנַּחַת רַק פְּרוּטָה אַחַת יְחִידָה. כָּעֲסוּ שְׁנֵיהֶם כַּעַס גָּדוֹל. קָרָא הַמְלַמֵּד:

– רַמָּאִית אַתְּ! לֹא שַׂמְתְּ אֶת פְּרוּטוֹתַיִךְ לְתוֹךְ הָאַרְגָּז!

וְהָאִשָּׁה עָנְתָה:

– רַמַּאי אַתָּה! לֹא שַׂמְתָּ אֶת פְּרוּטוֹתֶיךָ לְתוֹךְ הָאַרְגָּז! אָמַר הַמְלַמֵּד:

– אֲנִי עוֹבֵד בְּזֵעַת אַפַּי. לוּ חָסַכְתִּי מִסְּעֻדָּתִי, לֹא הָיָה בִּי כֹּחַ לַעֲבֹד.

אָמְרָה הָאִשָּׁה:

– אַתָּה שִׁקַּרְתָּ וְלֹא אָמַרְתָּ לִי.

הִתְחִילוּ לָרִיב וּלְהִתְקוֹטֵט. נִסְתַּבְּכוּ אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה בִּזְקָנוֹ שֶׁל הַמְלַמֵּד, וְאֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁל הַמְלַמֵּד נִסְתַּבְּכוּ בְּשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ. הִתְחִילוּ מִתְאַבְּקִים עַד שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ הָאַרְגָּז הַפָּתוּחַ שֶׁלִּפְנֵיהֶם. מֵעָצְמַת נְפִילָתָם נָפַל הַמִּכְסֶה וְסָגַר עַל הַמְלַמֵּד וְעַל אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הָאַרְגָּז.

וְאַף בִּהְיוֹתָם בְּתוֹךְ חֶשְׁכַת פְּנִים הָאַרְגָּז לֹא שָׁכְחָה חֲמַת הַמְלַמֵּד וְהָאִשָּׁה וְלֹא חָדְלוּ מִלָּרִיב וּמִלְּהֵאָבֵק. וְהָאַרְגָּז שֶׁהֵבִיאָה הָאִשָּׁה בִּנְדוּנְיָה לְבַעֲלָהּ נִצַּב עַל גַּלְגַּלִּים, וּמֵעָצְמַת הִתְאַבְּקוּתָם הֵחֵל הָאַרְגָּז לְהִתְגַּלְגֵּל עַל אַרְבַּעַת גַּלְגַּלָּיו הֵנָּה וָהֵנָּה, שׁוּב וָסֹב.

דֶּלֶת הַבַּיִת הָיְתָה פְּתוּחָה, כִּי הֲרֵי הָיָה זֶה בְּעֶרֶב שָׁבוּעוֹת, עֵת הָאָבִיב. וְהָאַרְגָּז הִתְגַּלְגֵּל וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לַפֶּתַח, וְיָצָא בִּנְסִיעָה דֶּרֶךְ הַפֶּתַח הַחוּצָה. וְהַמְלַמֵּד וְאִשְׁתּוֹ שֶׁבָּאַרְגָּז לֹא הִרְגִּישׁוּ וְהוֹסִיפוּ לָרִיב וּלְהֵאָבֵק. וְהָאַרְגָּז הִתְגַּלְגֵּל עַל גַּלְגַּלָיו וְיָצָא לָרְחוֹב. וְאוֹתוֹ רְחוֹב בְּמוֹרָדוֹ שֶׁל הַר הָיָה, וּבִקְצֵה שִׁפּוּעוֹ חֲצַר בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַגָּדוֹל. הִתְגַּלְגֵּל הָאַרְגָּז בְּחִפָּזוֹן מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה וְהִגִּיעַ אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ.

וְגַם פִּתְחוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ הָיָה פָּתוּחַ, כִּי גַּם בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת הָיָה עֶרֶב שָׁבוּעוֹת וְעֵת הָאָבִיב. הִתְגַּלְגֵּל הָאַרְגָּז עַל גַּלְגַּלָּיו יָשָׁר לְתוֹךְ בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַט, כִּי הַמְלַמֵּד וְאִשְׁתּוֹ שֶׁבְּתוֹכוֹ לֹא הִשְׁלִימוּ, וְהוֹסִיפוּ לְהֵאָבֵק וְלִדְחֹף אֶת הָאַרְגָּז, שֶהִתְגַּלְגֵּל מִן הַדְּחִיפוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה, מֵהַפֶּתַח אֶל הַתַּנּוּר וּמֵהַתַּנּוּר אֶל הַבִּימָה וּמֵהַבִּימָה אֶל הַתֵּבָה וּמֵהַתֵּבָה אֶל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְשׁוּב אֶל הַפֶּתַח וְחוֹזֵר חָלִילָה.

וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ הִתְפַּלְלוּ אָז הַחֶלְמָאִים תְּפִלַּת שַׁחֲרִית. רָאוּ הַמִּתְפַּלְלִים שֶׁאַרְגָּז נוֹסֵעַ וּבָא בְּעַצְמוֹ, מִתְגַּלְגֵּל מֵאֵלָיו וְנִכְנַס לְתוֹךְ בֵּית הַמִּדְרָשׁ – וְהֵם נִבְהֲלוּ מְאֹד, וְקָפְצוּ וְעָמְדוּ עַל הַסַּפְסָלִים וְעַל הַשֻּׁלְחָנוֹת וְהִתְחִילוּ צוֹעֲקִים:

– הַצִּילוּ! הוֹשִׁיעוּ! שֵׁדִים! רוּחוֹת! מַזִּיקִים!

נֶחְפְּזוּ הָרַב וְהַדַּיָּנִים לְבוֹא לְקוֹל הַצְּעָקָה. רָאוּ גַּם הֵם שֶׁאַרְגָּז מִתְגַּלְגֵּל מֵאֵלָיו לְכָל אָרְכּוֹ וּלְכָל רָחְבּוֹ וּלְכָל אַרְבַּע הָרוּחוֹת שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְאֵימָה גְּדוֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם. קָפְצוּ וְעָמְדוּ גַּם הֵם עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת וְהִתְחִילוּ צוֹעֲקִים בְּיַחַד עִם כָּל הַחֶלְמָאִים.

שָׁמְעוּ הַנָּשִׁים הַחֶלְמָאִיּוֹת אֶת הַצְּעָקוֹת שֶׁבְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וּמִהֲרוּ לְעֶזְרַת בַּעֲלֵיהֶן. בָּאוּ בִּמְרוּצָה, עָמְדוּ בְּפֶתַח בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְרָאוּ שֶׁאַרְגָּז מִתְגַּלְגֵּל מֵאֵלָיו הֵנָּה וָהֵנָּה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָחֲזָה אוֹתָן חֲרָדָה וְנָפְלוּ מִתְעַלְּפוֹת בַּפֶּתַח. וּלְאַחַר שֶׁשָּׁבָה אֲלֵיהֶן רוּחָן הִתְחִילוּ צוֹעֲקוֹת גַּם הֵן בִּבְכִי וּבִילָלָה. שָׁמְעוּ הַיְלָדִים שֶׁאִמּוֹתֵיהֶן מְיַלְלוֹת, וְגַם הֵם בָּכוּ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת. צָעֲקָה וְיִלְלָה כָּל הָעִיר חֶלֶם.

וְהַמְלַמֵּד וְאִשְׁתּוֹ שֶׁבְּתוֹךְ הָאַרְגָּז לֹא שָׁמְעוּ, כִּי הָיוּ עֲסוּקִים וּטְרוּדִים מְאֹד בְּרִיבָם, וְהִמְשִׁיכוּ לְהֵאָבֵק וְלִדְחֹף אֶת הָאַרְגָּז, וְהָאַרְגָּז הָלַךְ וְהִתְגַּלְגֵּל הֵנָּה וָהֵנָּה לְתִמְהוֹנָם שֶׁל הַחֶלְמָאִים שֶׁבְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשֶׁמִּחוּץ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְאֵינוֹ פּוֹסֵק אַף לְרֶגַע אֶחָד.

רָאָה הָרַב שֶׁהָאַרְגָּז אֵינוֹ יוֹצֵא מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ מֵאֵלָיו, וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ עַצְמוֹ אֵינוֹ שׁוֹקֵט אַף לְרֶגַע וְאֵין לַדָּבָר סוֹף, וְהֶחְלִיט, כִּי יֵשׁ לַעֲשׂוֹת דְּבַר מָה לְטוֹבַת הָעִנְיָן. הוּא הִתְיָעֵץ עִם הַדַּיָּנִים, וְהֶחְלִיטוּ שֶׁצָּרִיךְ לִקְרֹא תְּהִלִּים.

הִתְחִילוּ לִקְרֹא תְּהִלִּים בְּקוֹל וּבִבְכִי, וְהָאַרְגָּז לֹא אִכְפַּת לוֹ, כְּאִלּוּ לֹא לוֹ נוֹגֵעַ הַדָּבָר.

רָאָה הָרַב, שֶׁקְּרִיאַת הַתְּהִלִּים לֹא הוֹעִילָה, הִתְיָעֵץ עִם הַדַּיָּנִים, וְהֶחְלִיטוּ לִקְרֹא “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל” שֶׁבַע פְּעָמִים רְצוּפוֹת.

קָרָא כָּל הַקָּהָל “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל” שֶׁבַע פְּעָמִים רְצוּפוֹת, וְהָאַרְגָּז לֹא אִכְפַּת לוֹ, כְּאִלּוּ לֹא לוֹ נוֹגֵעַ הַדָּבָר.

רָאָה הָרַב שֶׁגַּם “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל” לֹא הוֹעִיל, הִתְיָעֵץ עִם הַדָּיָּנִים, וְהֶחְלִיטוּ לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר, כִּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה.

צִוּוּ עַל הַשַּׁמָּשׁ לְהַדְלִיק נֵרוֹת וּלְהָבִיא אֶת הַשּׁוֹפָר.

הִסְתַּכֵּן הַשַּׁמָּשׁ וּפָסַע מִסַּפְסָל לְסַּפְסָל וּמִשֻּׁלְחָן לְשֻׁלְחָן וְהֶעֱלָה נֵרוֹת עַל הָעַמּוּד וְעַל הַבִּימָה, הוֹצִיא אֶת הַשּׁוֹפָר מֵאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ וְנָתַן אוֹתוֹ לָרַב.

צִוָּה הָרַב, שֶׁיֹּאמַר הָעָם “לַמְנַצֵּחַ” שֶׁבַע פְּעָמִים. אָמָר כָּל הָעָם “לַמְנַצֵּחַ” שֶׁבַע פְּעָמִים בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים.

אַחַר כָּךְ תָּקַע הַתּוֹקֵעַ בַּשּׁוֹפָר תְּקִיעָה־שְׁבָרִים־תְּרוּעָה כִּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאֵימַת מָוֶת נָפְלָה עַל כָּל הָעִיר חֶלֶם.

וְהָאַרְגָּז מִתְרוֹצֵץ לוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ רָצוֹא וָשׁוֹב, הֵנָּה וָהֵנָּה, וְלֹא אִכְפַּת לוֹ כְּלוּם, כְּאִלוּ לוֹ לֹא נוֹגֵעַ הַדָּבָר.

רָאָה הָרַב, שֶׁגַּם הַשּׁוֹפָר לֹא הוֹעִיל, הִתְיָעֵץ שׁוּב עִם הַדַּיָּנִים וְהֶחְלִיטוּ, שֶׁחַיָּב אֶחָד מִן הַקָּהָל לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בָּרַבִּים וּלְסַכֵּן אֶת נַפְשׁוֹ, לְהַחֲזִיק בָּאַרְגָּז שֶׁיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם אֶחָד, וְלִפְתֹּחַ אֶת מִכְסֵהוּ, וּלְגָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁד מִתּוֹכוֹ. וְלֹא נִמְצָא בֵּין הַחֶלְמָאִים אָדָם אַמִּיץ, וְהֶחְלִיטוּ לְהַפִּיל גּוֹרָל. נָפַל הַגּוֹרָל עַל הַגַּבַּאי.

עָמַד הַגַּבַּאי וְהִתְוַדָּה עַל חֲטָאָיו, מָסַר צַוָּאָה לְבֵיתוֹ בִּפְנֵי עֵדִים, יָרַד מֵעַל הַסַּפְסָל, נִגַּשׁ בְּחַלְחָלָה אֶל הָאַרְגָּז, הֵרִים בִּמְהִירוּת אֶת מִכְסֵהוּ, וְהִנֵּה – – – הַמְלַמֵּד וְאִשְׁתּוֹ, קְרוּעֵי בְּגָדִים וּפְרוּמֵי שֵׂעָר, קָפְצוּ מִתּוֹךְ הָאַרְגָּז, רָבִים וּמַחֲזִיקִים זֶה בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ שֶׁל זוֹ וְזוֹ בִּזְקָנוֹ שֶׁל זֶה.

נִדְהֲמוּ הַחֶלְמָאִים מִכָּל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם, וְהָרַב הִשְׁבִּיעַ אֶת הַמְלַמֵּד בְּכָל הַקָּדוֹשׁ, שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ אֶת הָאֱמֶת, כֵּיצַד נִכְנַס לְתוֹךְ הָאַרְגָּז. הָיָה הַמְלַמֵּד מֻכְרָח לְסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל הַדָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ עַד סוֹפוֹ. שָׁמַע הָרַב וְצִוָּה שֶׁכָּל הַחֶלְמָאִים יְבָרְכוּ בִּרְכַּת “הַגּוֹמֵל”, שֶׁנִּצְּלוּ מֵהָאַסוֹן.

וְאַחֲרֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת נֶאֶסְפוּ הַחֶלְמָאִים לַאֲסֵפָה, שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת שָׁקְלוּ וְדָנוּ, וּלְבַסּוֹף הֶחְלִיטוּ לְתַקֵּן אַרְבַּע תַּקָּנוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁנוּ עוֹד מְאֹרָעוֹת כָּאֵלֶּה בָּעִיר חֶלֶם.

וְאֵלֶּה הֵן הַתַּקָּנוֹת:

תַּקָּנָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ גַּלְגַּלִּים לְאַרְגְּזֵי הַנְּדוּנְיָה.

תַּקָּנָה שְׁנִיָּה, שֶׁלֹּא יִבָּנוּ בָּתִּים בְּלֹא מִפְתָּן.

תַּקָּנָה שְׁלִישִׁית, שֶׁלֹּא יָגוּר מְלַמֵּד בִּרְחוֹב בֵּית הַמִּדְרָשׁ.

תַּקָּנָה רְבִיעִית, שֶׁאָסוּר לִמְלַמֵּד שֶׁיַּחְפֹּץ לֶאֱכֹל לְבִיבוֹת מְמֻלָּאוֹת בִּגְבִינָה וּמְטֻגָּנוֹת בְּחֶמְאָה בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת.

וְאֶת אַרְבַּע הַתַּקָּנוֹת הָאֵלֶּה כָּתְבוּ לְזִכָּרוֹן בְּפִנְקַס הָעִיר חֶלֶם, לְהוֹרוֹת לַבָּנִים וְלַבָּנוֹת עַד אַחֲרִית הַיָּמִים.

מַעֲשֶׂה נוֹרָא בֶּחָתוּל הַחֶלְמָאִי

מִשֶּׁנִּתְרַבּוּ אֻכְלוּסֵי הָעִיר חֶלֶם, רַבּוּ בָּהּ גַּם הָעַכְבָּרִים וְהֵצִיקוּ לַחֶלְמָאִים מְאֹד. לֶחֶם וּבָשָׂר וּגְבִינָה וְכָל דָּבָר הַנִּתָּן לְמַאֲכָל וּלְכִרְסוּם, שֶׁהָיוּ עַקְרוֹת הַבַּיִת מַחֲזִיקוֹת בְּבָתֵּיהֶן, הָיוּ הָעַכְבָּרִים בָּאִים וְאוֹכְלִים וּמְכַרְסְמִים אוֹתָם וּמְבִיאִים בָּהֶם מִאוּס וּפִגּוּל. כָּל הָאֲרוֹנוֹת וְהַמְּזָוִים מָלְאוּ בָּהֶם. כָּל מַנְעוּל וְכָל כְּלִי סָגוּר לֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנַּעֲשׂוּ הָעַכְבָּרִים כָּל כָּךְ חֲצוּפִים, עַד שֶׁגַּם לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי הָאָדָם הָיוּ עֵרִים וְנִמְצָאִים בַּבַּיִת, הָיוּ יוֹצְאִים מֵחוֹרֵיהֶם וּמְטַיְּלִים לָהֶם בַּחֲדָרִים וְעַל הַסַּפְסָלִים וְעַל הַשֻּׁלְחָנוֹת בְּלִי דֶּרֶךְ אֶרֶץ כְּלָל. הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כָּךְ, שֶׁהָיוּ חוֹטְפִים אֶת הַמַּאֲכָל מִידֵי הָאֲנָשִׁים בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה.

וְלֹא יָדְעוּ הַחֶלְמָאִים תְּרוּפָה כְּנֶגֶד הָעַכְבָּרִים. פַּעַם אַחַת בָּא לִיטָאִי לָעִיר חֶלֶם. הִזְמִינוּ אוֹתוֹ הַחֶלְמָאִים לִסְעֻדָּה. רָאָה שֶׁשָׂמִים לִפְנֵי כָּל אֶחָד מֵהַמְסֻבִּים כַּף וּמַזְלֵג וּצְרוֹר שֶׁל שְׁבָטִים מִן הַמַּטְאֲטֵא. אָמַר הַלִּיטָאִי:

– מֵבִין אֲנִי, כִּי הַכַּף לַמָּרָק וְהַמַּזְלֵג לַבָּשָׂר, אַךְ לְשֵׁם מָה הַשְּׁבָטִים?

אָמְרוּ לוֹ הַחֶלְמָאִים:

– כְּדֵי לְגָרֵשׁ בָּהֶם אֶת הָעַכְבָּרִים.

אָמַר לָהֶם הַלִּיטָאִי:

– אֶצְלֵנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּחָתוּל לְצֹרֶךְ זֶה.

שָׁאֲלוּ הַחֶלְמָאִים:

– מַהוּ חָתוּל?

סִפֵּר לָהֶם הַלִּיטָאִי עַל אוֹדוֹת הֶחָתוּל וּגְבוּרוֹתָיו בַּמִּלְחָמָה עִם הָעַכְבָּרִים.

אָמְרוּ לוֹ הַחֶלְמָאִים:

– הֲבֵא אֵלֵינוּ חָתוּל, וּנְשַׁלֵּם לְךָ כָּל מְחִיר שֶׁתִּרְצֶה.

הֵבִיא הַלִּיטָאִי חָתוּל לַחֶלְמָאִים, וְהַחֶלְמָאִים שִׁלְּמוּ לַלִּיטָאִי מָמוֹן רָב.

וְהֶחָתוּל הֵחֵל בְּמִלְחַמְתּוֹ נֶגֶד הָעַכְבָּרִים. שָׁקַד הֶחָתוּל עַל הַמְּלָאכָה בַּחֲרִיצוּת רַבָּה. הָיָה טוֹרֵף אוֹתָם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. הָיָה טוֹרֵף אוֹתָם לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים. נָפְלוּ הַרְבֵּה עַכְבָּרִים חֲלָלִים בַּבָּתִּים וּבַמְּזָוִים, בָּרְפָתוֹת וּבַחֲצֵרוֹת, וְאֵלֶּה שֶׁנִּצְּלוּ מִצִּפָּרְנָיו, הִתְחַבְּאוּ בַּחוֹרִים וּבַסְּדָקִים, מֵאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּרִים וּמִתַּחַת לָרְצָפוֹת, וְלֹא הֵעֵזּוּ עוֹד לְהוֹצִיא אֶת חָטְמָם מִמַּחֲבוֹאֵיהֶם. וּבָאָה הָרְוָחָה לַחֶלְמָאִים. שִׁבְּחוּ וְהִלְלוּ אֶת הֶחָתוּל כָּל הָעֵת.

אַךְ עַד מְהֵרָה הִתְחִיל הֶחָתוּל עַצְמוֹ מְצַעֵר אֶת הַחֶלְמָאִים. הוּא הָיָה חוֹדֵר לְכָל הַמְּזָוִים וְאֶל כָּל הָאֲרוֹנוֹת וַאֲפִלּוּ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר שֶׁבַּכִּירַיִם וְהָיָה חוֹטֵף וְאוֹכֵל, מְרַסֵּק וּמְשַׁבֵּר, מְחַבֵּל וּמַזִּיק, עַד שֶּׁקָּצוּ כָּל הַחֶלְמָאִים בְּחַיֵּיהֶם מִפָּנָיו.

רָצוּ הַחֶלְמָאִים לְהִפָּטֵר מִן הֶחָתוּל הַמַּזִּיק הַזֶּה. נֶאֶסְפוּ הָרַב וְהַדַּיָּנִים וְהַגַּבָּאִים לַאֲסֵפָה. יָשְׁבוּ בָּאֲסֵפָה שְׁלוֹשָׁה יָמִים וּשְׁלוֹשָׁה לֵילוֹת, שָׁקְלוּ וְדָנוּ עַד שֶּׁנִּמְנוּ וְגָמְרוּ לְהַעֲלוֹת אֶת הֶחָתוּל אֶל הָעֲלִיָּה מִתַּחַת לְגַג בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּלְסַלֵק אֶת הַסֻּלָּם מִן הָעֲלִיָּה כְּדֵי שֶׁלֹא יוּכַל הֶחָתוּל לָרֶדֶת, וְיִשָׁאֵר שָׁם, וְלֹא יַזִּיק עוֹד לִבְנֵי הָעִיר.

שָׂמְחוּ הַחֶלְמָאִים מְאֹד עַל הַתַּחְבּוּלָה הַמְחֻכֶּמֶת שֶׁחִבְּלוּ הָרַב וְכָל גְּדוֹלֵי הָעִיר, חָטְפוּ אֶת הֶחָתוּל וְהֶעֱלוּ אוֹתוֹ בִּתְרוּעָה וְשִׂמְחָה אֶל עֲלִיַּת הַגָּג שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת. מִהֲרוּ וְלָקְחוּ אֶת הַסֻּלָּם מִשָׁם, שֶׁלֹּא יוּכַל הֶחָתוּל לָרֶדֶת. וּכְבָר בֵּרְכוּ הַחֶלְמָאִים: “בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנוּ מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה”, אַךְ פִּתְאֹם רָאוּ שֶׁהֶחָתוּל טִפֵּס וְיָרַד מִן הָעֲלִיָּה וּבָרַח, וְהָלַךְ אֶל הַבָּתִּים וְאֶל הַמְּזָוִים, הוֹלֵךְ וּמְחַבֵּל כְּמִקֹּדֶם.

נוֹכְחוּ הַחֶלְמָאִים, שֶׁהָעֲלִיָּה אֵינָהּ סְגֻלָּה כְּנֶגֶד הֶחָתוּל הַמַּזִּיק. נֶאֶסְפוּ הָרַב וְהַדַּיָּנִים וְהַגַּבָּאִים לַאֲסֵפָה, וְהִזְמִינוּ גַּם אֶת גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הַחֶלְמָאִים. יָשְׁבוּ חֲמִשָּׁה יָמִים וַחֲמִשָּׁה לֵילוֹת, שָׁקְלוּ וְדָנוּ, עַד שֶׁנִּמְנוּ וְגָמְרוּ, שֶׁחָתוּל זֶה חַיָּב מִיתָה. וְעַל כֵּן יַעֲלוּהוּ עַל גַּג בֵּית הַכְּנֶסֶת וְיִזְרְקוּ אוֹתוֹ מִן הַגָּג אַרְצָה כְּדֵי שֶׁיִּפֹּל וְיֵהָרֵג.

שָׂמְחוּ הַחֶלְמָאִים עַל הַתַּחְבּוּלָה הַמְחֻכֶּמֶת שֶׁמָּצְאוּ גְּדוֹלֵיהֶם וְכַחְמֵיהֶם. חָטְפוּ אֶת הֶחָתוּל וְהֶעֱלוּהוּ עַל גַּג בֵּית הַכְּנֶסֶת וְזָרְקוּ אוֹתוֹ מִשָּׁם לְמַטָּה.

אָמְרוּ הַחֶלְמָאִים:

– עַכְשָׁיו בֶּאֱמֶת יֵשׁ לְבָרֵךְ “בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנוּ”.

אַךְ פִּתְאֹם רָאוּ שֶׁהֶחָתוּל עָמַד עַל רַגְלָיו בְּהַגִּיעוֹ לָאָרֶץ, וְרָץ חַי וְחָזָק בָּרְחוֹבוֹת, וְהוּא הוֹלֵךְ וּמַזִּיק כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד.

רָאוּ הַחֶלְמָאִים שֶׁלֹא יָכְלוּ לֶחָתוּל גַּם הַפַּעַם. נֶאֶסְפוּ לַאֲסֵפָה הָרַב וְהַדַּיָּנִים וְהַגַּבָּאִים וְהַחֲכָמִים, וְהִזְמִינוּ גַּם אֶת חֲשׁוּבֵי הָעִיר. יָשְׁבוּ בָּאֲסֵפָה שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, שָׁקְלוּ וְדָנוּ, זֶה אוֹמֵר כֹּה זֶה אוֹמֵר כֹּה, עַד שֶׁנִּמְנוּ וְגָמְרוּ:

הֱיוֹת שֶׁהֶחָתוּל הַמַּזִּיק עוֹמֵד עַל רַגְלָיו כְּשֶׁזוֹרְקִים אוֹתוֹ מֵעַל הַגַּג וְהוֹלֵךְ לוֹ, עַל כֵּן יִתְּנוּ אוֹתוֹ בִּידֵי הַשַּׁמָּשׁ הַחֶלְמָאִי וְיִזְרְקוּ אוֹתָם יַחְדָּו אַרְצָה, כְּדֵי שֶׁיִּפֹּל הַשַּׁמָּשׁ עַל הֶחָתוּל וְלֹא יִתֵּן לוֹ לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו, וְיֵהָרֵג הֶחָתוּל.

שָׂמְחוּ הַחֶלְמָאִים מְאֹד עַל הַתַּחְבּוּלָה הַמְחֻכֶּמֶת שֶׁחִבְּלוּ גְּדוֹלֵיהֶם וְחַכְמֵיהֶם, וַחֲשׁוּבֵי עִירָם, וְאָמְרוּ:

– עַכְשָׁו וַדַּאי יֵשׁ לְבָרֵךְ “בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנוּ”.

חָטְפוּ אֶת הֶחָתוּל וְנָתְנוּ אוֹתוֹ בִּידֵי הַשַּׁמָּשׁ הַחֶלְמָאִי.

הֶעֱלוּ אֶת שְׁנֵיהֶם עַל גַּג בֵּית הַכְּנֶסֶת וְזָרְקוּ אֶת שְׁנֵיהֶם לְמַּטָּה. הַשַּׁמָּשׁ נֶהֱרַג הֶחָתוּל עָמַד עַל רַגְלָיו חַי וְחָזָק כְּמִקֹּדֶם.

רָאוּ הַחֶלְמָאִים שֶׁהֶחָתוּל הַמַּזִּיק מְסֻכָּן מְאֹד, שֶׁהָעֲלִיָּה אֵינָהּ עוֹמֶּדֶת כְּנֶגְדוֹ, וְהִתְעַצְּבוּ אֶל לִבָּם. נִתְאַסְּפוּ לַאֲסֵפָה הָרַב וְהַדַּיָּנִים וְהַגַּבָּאִים, הִזְמִינוּ גַּם אֶת הַחֲכָמִים וְאֶת הָאֶזְרָחִים הַפְּשׁוּטִים. יָשְׁבוּ בָּאֲסֵפָה תִּשְׁעָה יָמִים וְתִשְׁעָה לֵילוֹת, שָׁקְלוּ וְדָנוּ, זֶה אוֹמֵר כֹּה וְזֶה אוֹמֵר כֹּה, וְהֶחְלִיטוּ: צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ אֶת הֶחָתוּל לְתוֹךְ הַנָּהָר הַחֶלְמָאִי, שֶׁיִּטְבַּע שָׁם.

שָׂמְחוּ הַחֶלְמָאִים עַל הָעֵצָה הַמְחֻכֶּמֶת הַחֲדָשָׁה, וְאָמְרוּ:

– עַכְשָׁו אֵין עוֹד סָפֵק שֶׁיֵּשׁ לְבָרֵךְ “בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנוּ”.

חָטְפוּ אֶת הֶחָתוּל וְהִשְׁלִיכוּהוּ מֵעַל הַגֶשֶׁר אֶל תּוֹךְ הַמַיִם. וְהַחֲבָטָה הָיְתָה כֹּה גְּדוֹלָה, עַד שֶׁנִּתְּזוּ טִפּוֹת עַל הַגֶּשֶׁר.

פִּתְאֹם רָאוּ הַחֶלְמָאִים שֶׁהֶחָתוּל פָּשַׁט אֶת רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת וְהָאֲחוֹרִיּוֹת, הֵחֵל לִשְׂחוֹת וְיָצָא אֶל גְּדַת הַנָּהָר הַשְּׁנִיָּה וּבָרַח.

לֹא הֶאֱמִינוּ הַחֶלְמָאִים לְמַרְאֶה עֵינֵיהֶם: גַּם הָעֲלִיָּה וְגַם טְבִיעָה לֹא יִצְלְחוּ לְהָמִית אֶת הֶחָתוּל הַמַּזִּיק. נֶאֶסְפוּ לָאֲסֵפָה הָרַב וְהַדַּיָּנִים וְהַגַּבָּאִים וְהַחֲכָמִים וְהָאֶזְרָחִים הַפְּשׁוּטִים, וְהִזְמִינוּ אֶת כָּל הַקָּהָל הַחֶלְמָאִי. יָשְׁבוּ בָּאֲסֵפָה עוֹד שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, חָקְרוּ וְדָרְשׁוּ וְהִתְחַכְּמוּ עַד שֶׁנִּמְנוּ וְגָמְרוּ:

– הֱיוֹת שֶׁהֶחָתוּל פּוֹשֵׁט אֶת רַגְלָיו וְשׂוֹחֶה וְיוֹצֵא מִן הַמַּיִם, עַל כֵּן יִתְּנוּ אוֹתוֹ בִּידֵי הַגַּבַּאי וְיַשְׁלִיכוּ אֶת שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו אֶל הַמַּיִם, וְלֹא יִתֵּן הַגַּבַּאי לֶחָתוּל לִשְׂחוֹת וְלָצֵאת. אָז יִטְבַּע הֶחָתוּל וְהַגַּבַּאי יֵצֵא בְּשָׁלוֹם.

לֹא פִּקְפְּקוּ עוֹד הַחֶלְמָאִים, שֶׁעַכְשָׁו יַצְלִיחוּ בִּמְזִימָתָם, וּבֵרְכוּ “בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנוּ” מֵרֹאשׁ.

חָטְפוּ אֶת הֶחָתוּל וְנָתְנוּ אוֹתוֹ בִּידֵי הַגַּבַּאי. הֵבִיאוּ אוֹתָם אֶל הַגֶּשֶׁר וְהֵטִילוּ אוֹתָם אֶל הַמַּיִם. הָיְתָה הַחֲבָטָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה, עַד שֶׁגַּל הַמַּיִם שֶׁהִתְרוֹמֵם בִּגְלָלָהּ, כִּסָּה אֶת כָּל הַחֶלְמָאִים שֶׁעָמְדוּ עַל הַחוֹף.

אַךְ פִּתְאֹם רָאוּ הַחֶלְמָאִים שֶׁהַגַּבַּאי הַשָּׁמֵן וְהַכָּבֵד צָלַל בַּמַּיִם וְטָבַע, וְהֶחָתוּל נֶחֱלַץ מִיָּדָיו, פָּשַׁט אֶת רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת וְהָאֲחוֹרִיּוֹת, שָׂחָה וְעָלָה אֶל גְּדַת הַנָּהָר הַשְּׁנִיָּה, הִתְנַעֵר וּבָרַח.

רָאוּ הַחֶלְמָאִים שֶׁאֵין עֵצָה וְאֵין תְּבוּנָה כְּנֶגֶד הֶחָתוּל הָרַע. שֶׁשְׁתֵּי נְפָשׁוֹת כְּבָר הִקְרִיבוּ אֶת חַיֵּיהֶן בַּמִּלְחָמָה עִם הַמַּזִּיק הַזֶּה, וְהוּא חַי וְחָזָק וְהוֹלֵךְ וּמַזִּיק כְּמִקֹּדֶם. נֶאֶסְפוּ לַאֲסֵפָה הָרַב וְהַדַּיָּנִים וְהַגַּבָּאִים וְהַחֲכָמִים וְהַחֲשׁוּבִים וְהָאֶזְרָחִים הַפְּשׁוּטִים וְכָל הַקָּהָל הַחֶלְמָאִי. יָשְׁבוּ עוֹד שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, חָרְשׁוּ מְזִמּוֹת וְחִבְּלוּ תַּחְבּוּלוֹת, שָׁקְלוּ וְדָנוּ, זֶה אוֹמֵר כֹּה וְזֶה אוֹמֵר כֹּה, עַד שֶׁנִּמְנוּ וְגָמְרוּ:

– מִכֵּיוָן שֶׁגַּם הָעֲלִיָּה וְגַם טְבִיעָה לֹא יִצְלְחוּ לְהָמִית אֶת הֶחָתוּל, עַל כֵּן יִשְׂרְפוּ אוֹתוֹ בָּאֵשׁ: יַעֲלוּ מְדוּרָה גְּדוֹלָה בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת, יִזְרְקוּ אֶת הֶחָתוּל לָאֵשׁ וְיִשָּׂרֵף וְלֹא יַזִּיק עוֹד.

שָּׂמְחוּ הַחֶלְמָאִים עַל חָכְמָתָם, שֶׁהַפַּעַם עָמְדָה לָהֶם לְלֹא סָפֵק, וּבֵרְכוּ “בָּרוּךְ שְׁפְּטָרַנוּ” בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה – כָּךְ הֶאֱמִינוּ.

הָלְכוּ וְאָסְפוּ בָּעִיר אֶת כָּל הַקּוֹרוֹת הַמּוּכָנוֹת לְבִנְיָן וְאֶת כָּל הָעֵצִים הַמּוּכָנִים לְהַסָּקָה, וֶהֱבִיאוּם לַחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת. עָרְמוּ עֲרֵמָה גְּדוֹלָה וְהִדְלִיקוּ אוֹתָהּ. חָטְפוּ אֶת הֶחָתוּל וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת אֶל הַמְּדוּרָה וְשָׁם זָרְקוּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ הָאֵשׁ.

פִּתְאֹם רָאוּ שֶׁהֶחָתוּל קָפָץ וְדָלַג מִקּוֹרָה לְקוֹרָה וּמִבּוּל עֵץ לְבוּל עֵץ וְיָצָא מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וּבָרַח חַי וְחָזָק כְּמוֹ שֶׁהָיָה.

אָמְרוּ הַחֶלְמָאִים:

– אִם גַּם הַפַּעַם לֹא נוּכַל לֶחָתוּל – אָבוֹד אָבַדְנוּ.

נֶאֶסְפוּ לַאֲסֵפָה הָרַב וְהַדַּיָּנִים וְהַגַּבָּאִים וְהַחֲכָמִים וְכָל קְהַל הַגְּבָרִים, וְהִזְמִינוּ גַּם אֶת הַנָשִׁים. יָשְׁבוּ עוֹד שִׁבְעָה יָמִים שִׁבְעָה לֵילוֹת, חָרְשׁוּ מְזִמּוֹת וְחִבְּלוּ תַּחְבּוּלוֹת, בִּקְשׁוּ עֵצוֹת וְהִתְחַכְּמוּ, עַד שֶׁנִּמְנוּ וְגָמְרוּ: לְהַעֲלוֹת אֶת הַמְּדוּרָה בְּתוֹךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת, לִזְרֹק אֶת הֶחָתוּל לְתוֹךְ הָאֵשׁ וּלְמַהֵר וְלִסְגֹּר תֵּכֶף אֶת הַדֶּלֶת, שֶׁלֹּא יוּכַל הֶחָתוּל לִבְרֹחַ עוֹד.

הוֹדוּ הַחֶלְמָאִים לַה' עַל הָעֵצָה הַמְחֻכֶּמֶת שֶׁמָּצְאוּ הַפַּעַם, וּבֵרְכוּ כֻּלָּם “בָּרוּךְ שֶׁגְּאָלַנוּ”, כִּי הָיוּ בְּטוּחִים, שֶׁהַפַּעַם וַדַּאי שֶׁיְנַצְּחוּ אֶת הֶחָתוּל.

אַךְ עֵצִים לֹא הָיוּ עוֹד בְּחֶלֶם, כִּי נִשְׂרְפוּ כֻּלָּם בַּמְּדוּרָה הָרִאשׁוֹנָה. אָסְפוּ הַחֶלְמָאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת אֶת כָּל כְּלֵי הָעֵץ שֶׁהָיוּ בְּבָתֵּי הָעִיר וְאֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וְאֶת הַסַּפְסָלִים, אֶת הָאֲרוֹנוֹת וְאֶת הַמִּטּוֹת. מִלְּאוּ אֶת כָּל בֵּית הַכְּנֶסֶת כְּלֵי עֵץ וְהִצִּיתוּ שָׁם אֵשׁ. חָטְפוּ אֶת הֶחָתוּל וְזָרְקוּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ הָאֵשׁ וְסָגְרוּ בִּמְהִירוּת אֶת הַדְּלָתוֹת, שֶׁלֹּא יוּכַל הֶחָתוּל לִבְרֹחַ.

אַךְ פִּתְאֹם רָאוּ הַחֶלְמָאִים שֶׁהֶחָתוּל הַמַּזִיק שָׁבַר אֶת שִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן, קָפַץ וּבָרַח, וּבֵית הַכְּנֶסֶת עוֹלֶה כֻּלּוֹ בָּאֵשׁ.

הָיוּ הַחֶלְמָאִים שְׁרוּיִים בְּצַעַר גָּדוֹל: גַּם הַשַּׁמָּשׁ אָבַד, גַּם הַגַּבַּאי טָבַע, גַּם בֵּית הַכְּנֶסֶת עָלָה בָּאֵשׁ, וְהֶחָתוּל חַי וְקַיָּם, וְאֵין עֵצָה וְאֵין תְּבוּנָה כְּנֶגְדוֹ. גַּם לַאֲסֵפָה לֹא נֶאֶסְפוּ עוֹד, גַּם לְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת חָדְלוּ, כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ עוֹד שֶׁאֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ אֶת הֶחָתוּל. יָשְׁבוּ וְהִתְאַבְּלוּ.

נִזְדַּמֵּן אָז לְחֶלֶם אוֹתוֹ הַלִּיטָאִי שֶׁהֵבִיא אֶת הַמַּזִּיק אֲלֵיהֶם. רָאָה שֶׁהַחֶלְמָאִים הוֹלְכִים נוּגִים וַעֲצוּבִים. שָׁאַל אוֹתָם:

– מָה הַדָּבָר?

סִפְּרוּ לוֹ הַחֶלְמָאִים.

אָמַר לָהֶם הַלִּיטָאִי:

– מַה תִּתְּנוּ לִי וְאַצִּיל אֶתְכֶם מִידֵי הֶחָתוּל?

– כָּל דָּבָר שֶׁתִּרְצֶה, – אָמְרוּ לוֹ.

יָעַץ לָהֶם הַלִּיטָאִי:

– חִטְפוּ אֶת הֶחָתוּל וְקִשְׁרוּ אוֹתוֹ בְּחֶבֶל אֶל רֶגֶל שֶׁל מִטָּה וְלֹא יוּכַל עוֹד לְהִתְרוֹצֵץ וּלְהַזִּיק.

וְלַחֶלְמָאִים הָיוּ חֲבָלִים דַּי וְהוֹתֵר, אֶלָּא שֶׁמִטּוֹת לֹא נִמְצְאוּ בָּעִיר, כִּי כֻּלָּן עָלוּ בָּאֵשׁ יַחַד עִם בֵּית הַכְּנֶסֶת. נֶאֶסְפוּ הַחֶלְמָאִים לַאֲסֵפָה נִמְנוּ וְגָמְרוּ לִשְׁלֹחַ שְׁנֵי שְׁלִיחִים לָעִיר הַגְּדוֹלָה לְהָבִיא מִטָּה לְחֶלֶם.

נָסְעוּ הַדַּיָּן וְהַחַזָּן לָעִיר הַגְּדוֹלָה וְהֵבִיאוּ מִטָּה.

הֶעֱמִידוּ הַחֶלְמָאִים אֶת הַמִּטָּה בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת, חָטְפוּ אֶת הֶחָתוּל וְקָשְׁרוּ אוֹתוֹ בְּחֶבֶל אֶל אַחַת מַרַגְלֶיהָ.

רָאוּ הַחֶלְמָאִים, שֶׁבֶאֱמֶת עֵצָה טוֹבָה יָעַץ לָהֶם הַלִּיטָאִי: הֶחָתוּל עוֹמֵד וּמִסְתּוֹבֵב לְיַד הַמִּטָּה, וּלְהִתְרוֹצֵץ בָּרְחוֹבוֹת אֵינוֹ יָכוֹל, וְלָגֶשֶׁת אֶל הַכִּירַיִם וְאֶל הַקְּדֵרוֹת נִבְצָר מִמֶּנּוּ.

שָׂמְחוּ כֻּלָּם עַל הַחָכְמָה הָרַבָּה שֶׁנָּתַן אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ שֶׁל הַלִּיטָאִי, עָמְדוּ וּבֵרְכוּ:

– בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לְבָשָׂר וָדָם.

וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה עוֹמֵד הֶחָתוּל קָשׁוּר בְּחֶבֶל לְרַגְלֵי הַמִּטָּה בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֲשֶׁר בְּחֶלֶם, וְהַחֶלְמָאִים אֵינָם יְרֵאִים אוֹתוֹ עוֹד.

המלך החלמאי ונעלי הזהב שלו

לְפָנִים הָיָה מֶלֶךְ בָּעִיר חֶלֶם. הָיָה הַמֶּלֶךְ מְטַיֵּל בְּחוּצוֹת הָעִיר כְּשֶׁהוּא נָעוּל נַעֲלֵי עוֹר פְּשׁוּטוֹת כְּכָל שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם, וְלֹא יָדְעוּ הַבָּאִים לִקְרָאתוֹ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ וְלֹא הָיוּ חוֹלְקִים לוֹ כָּבוֹד.

חָשְׁבוּ לָהֶם הַחֶלְמָאִים לְבִזָּיוֹן, שֶׁמְּזַלְזְלִים בַּמֶּלֶךְ שֶׁלָּהֶם. נֶאֶסְפוּ לַאֲסֵפָה וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ, כִּי מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה יִנְעַל מַלְכָּם נַעֲלֵי זָהָב, וְכָךְ יֵדַע כָּל הַבָּא לִקְרָאתוֹ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ וְיַחֲלֹּק לוֹ כְּבוֹד מְלָכִים.

אָסְפוּ הַחֶלְמָאִים אֶת כָּל עֲדָיֵי הַזָּהָב שֶׁהָיוּ לָהֶם, לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנוֹתֵיהֶם, וּנְתָנוּם לְצוֹרֵף הַזָּהָב, שֶׁיַּעֲשֶׂה מֵהֶם נַעֲלֵי זָהָב בִּשְׁבִיל הַמֶּלֶךְ. נָעַל הַמֶּלֶךְ אֶת נַעֲלֵי הַזָּהָב וְיָצָא לְטַיֵּל בְּחוּצוֹת הָעִיר חֶלֶם.

הִתְלַכְלְכוּ הַנַּעֲלַיִם בַּרֶפֶשׁ שֶׁכִּסָּה אֶת רְחוֹבוֹת הָעִיר חֶלֶם. לֹא נִרְאָה הַזָּהָב, וְלֹא הִכִּירוּ הַבָּאִים לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא נָעוּל נַעֲלֵי זָהָב, וְלֹא יָדְעוּ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ, וְלֹא חָלְקוּ לוֹ כְּבוֹד מְלָכִים.

הִצְטַעֲרוּ הַחֶלְמָאִים וְנֶאֶסְפוּ שׁוּב לַאֲסֵפָה. וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ לְהַנְעִיל אֶת מַלְכָּם נַעֲלֵי עוֹר עַל גַבֵּי נַעֲלֵי הַזָּהָב שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ נַעֲלֵי הַזָּהָב, וְיַכִּירוּ הַבָּאִים לִקְרָאתוֹ שֶׁהֵן שֶׁל זָהָב, וְיֵדְעוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ לִפְנֵיהֶם, וְיַחְלְקוּ לוֹ כְּבוֹד מְלָכִים.

הוֹרוּ לַסַּנְדְּלָר לִתְפֹּר נַעֲלֵי עוֹר גְּדוֹלוֹת, שֶׁיִּנְעַל אוֹתָן הַמֶּלֶךְ עַל גַּבֵּי נַעֲלֵי הַזָּהָב. תָּפַר הַסַּנְדְּלָר נַעֲלֵי עוֹר גְּדוֹלוֹת. נָעַל אוֹתָן הַמֶּלֶךְ עַל גַּבֵּי נַעֲלֵי הַזָּהָב וְיָצָא לְטַיֵּל בְּחוּצוֹת הָעִיר חֶלֶם.

כִּסָּה הַעוֹר אֶת הַזָּהָב וְלֹא נִרְאָה עוֹד בְּרָקוֹ. לֹא יָדְעוּ הַבָּאִים לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ שֶׁנַּעֲלֵי זָהָב לוֹ מִתַּחַת לְנַעֲלֵי הַעוֹר, וְלֹא הִכִּירוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְלֹא חָלְקוּ לוֹ כָּבוֹד.

הִצְטַעֲרוּ הַחֶלְמָאִים מְאֹד וְנֶאֶסְפוּ שׁוּב לַאֲסֵפָה, וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ לַעֲשׂוֹת חוֹרִים גְּדוֹלִים בְּנַעֲלֵי הַעוֹר, שֶׁיִרְאוּ אֶת הַזָּהָב בַּעֲדָם, וְיֵדְעוּ הַבָּאִים לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ וְיַחְלְקוּ לוֹ כָּבוֹד.

הָלְכוּ אֶל הַסַּנְדְּלָר, וְהַלָּה עָשָׂה חוֹרִים גְּדוֹלִים בְּנַעֲלֵי הַעוֹר הַגְּדוֹלוֹת מִלְפָנִים וּמֵאָחוֹר וּבַצְּדָדִים. נָעַל הַמֶּלֶךְ אֶת הַנַּעֲלַיִם בַּעֲלוֹת הַחוֹרִים עַל גַּבֵּי נַעֲלֵי הַזָּהָב שֶׁלּוֹ, וְיָצָא לְטַיֵּל בְּחוּצוֹת הָעִיר חֶלֶם.

וְהָרֶפֶשׁ הָיָה כֹּה רַב בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, עַד שֶׁנִּתְלַכְלְכוּ נַעֲלֵי הָעוֹר יַחַד עִם הַזָּהָב שֶׁנִּשְׁאַר מְגֻלֶּה מִבַּעַד לַחוֹרִים. לֹא רָאוּ הַבָּאִים לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ אֶת הַזָּהָב, וְלֹא יָדְעוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ לִפְנֵיהֶם וְלֹא חָלְקוּ לוֹ כָּבוֹד.

נֶאֶסְפוּ הַחֶלְמָאִים שׁוּב לַאֲסֵפָה וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ לִסְתֹּם אֶת הַחוֹרִים שֶׁבַּנַּעֲלַיִם הַגְּדוֹלוֹת בְּתֶבֶן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַכְלֵךְ הַזָּהָב הַמְּגֻלֶּה, וְיֵדְעוּ הַבָּאִים לִקְרָאתוֹ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ, וְיַחְלְקוּ לוֹ כָּבוֹד.

קָנוּ תֶּבֶן וְסָתְמוּ אֶת הַחוֹרִים. נָעַל הַמֶּלֶךְ נַעֲלֵי זָהָב וְעַל גַּבֵּיהֶן נַעֲלֵי עוֹר גְּדוֹלוֹת, שֶׁחוֹרֵיהֶן סְתוּמִים בְּתֶבֶן, וְיָצָא לְטַיֵּל בְּחוּצוֹת הָעִיר חֶלֶם.

לֹא נִרְאָה הַזָּהָב מִבַּעַד לַתֶּבֶן, וְלֹא יָדְעוּ הַבָּאִים לִקְרָאתוֹ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ, וְלֹא חָלְקוּ לוֹ כָּבוֹד.

נֶאֶסְפוּ הַחֶלְמָאִים שׁוּב לַאֲסֵפָה וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ שֶׁיִּשָּׂא הַמֶּלֶךְ אֶת נַעֲלֵי הַזָּהָב בְּיָדָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ בְּרֶפֶשׁ, וְיִרְאוּ הַבָּאִים לִקְרָאתוֹ אָת נַעֲלֵי הַזָּהָב, וְיֵדְעוּ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ וְיַחְלְקוּ לוֹ כְּבוֹד מְלָכִים.

נָעַל הַמֶּלֶךְ עַל רַגְלָיו אֶת נַעֲלֵי הָעוֹר הַגְּדוֹלוֹת בַּעֲלוֹת הַחוֹרִים, סָתַם אֶת הַחוֹרִים בְּתֶבֶן, לָקַח בְּיָדָיו אֶת נַעֲלֵי הַזָּהָב וְיָצָא לְטַיֵּל בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר חֶלֶם. רָאוּ כָּל הַבָּאִים לִקְרָאתוֹ אֶת נַעֲלֵי הַזָּהָב בְּיָדָיו וְיָדְעוּ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ וְחָלְקוּ לוֹ כְּבוֹד מְלָכִים.

החלמאים שהלכו לבקש אוצרות

יְהוִּדי פֻּנְדְּקַאִי אֶחָד, שֶׁלֹּא מִזֶּרַע הַמְּלָכִים, יָשַב בִּכְפָר סָמוּךְ לָעִיר חֶלֶם. הָיָה יְהוּדִי זֶה עָנִי, כִּי הָיוּ הוֹלְכֵי הַדְּרָכִים מְעַטִּים, וּבְנֵי בֵּיתוֹ הָיוּ מְרֻבִּים, וְלֹא הָיָה לוֹ בַּמֶּה לְפַרְנְסָם. הָיוּ הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ רְעֵבִים לְלֶחֶם.

אָמַר הַיְּהוּדִי בְּלִבּוֹ: הָבָה אֶעֱשֶׂה מִסְחָר עִם הַחֶלְמָאִים, אוּלַי אַצְלִיחַ וְאַרְוִיחַ לְפַרְנָסַת בֵּיתִי.

לָקַח הַיְּהוּדִי אֶת סוּסוֹ הַזָּקֵן וְכַמָּה מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף, וְיָצָא בְּדַרְכּוֹ אֶל חֶלֶם. הוּא בָּא הָעִירָה לִפְנוֹת בֹּקֶר, הֶעֱמִיד אֶת סוּסוֹ בַּשּׁוּק, פִּזֵּר לְרַגְלָיו אֶת הַמַּטְבְּעוֹת וְחִכָּה שֶׁתָּקִיץ הָעִיר מִשְּׁנָתָהּ. עַד מְהֵרָה נִפְתְּחוּ תְּרִיסֵי הַחַלּוֹנוֹת, וְהַחֶלְמָאִים יָצְאוּ מִבָּתֵּיהֶם לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית. רָאָה הַיְּהוּדִי הַכַּפְרִי שֶׁחֶלְמָאִים הוֹלְכִים בַּשּׁוּק, וְהִתְחִיל לֶאֱסֹף אֶת הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁפִּזֵּר.

רָאוּ הַחֶלְמָאִים, שֶׁהַיְּהוּדִי מְלַקֵּט מַטְבְּעוֹת לְרַגְלֵי סוּסוֹ, נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְשָׁאֲלוּ:

– מַה הֵם הַמַּטְבְּעוֹת הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה?

אָמַר לָהֶם הַיְּהוּדִי:

־ אֵלֶּה הֵם מַטְבְּעוֹת שֶׁסּוּסִי מֵטִיל לִי. אֲנִי נוֹתֵן לוֹ מִסְפּוֹא וְהוּא מֵטִיל לִי מַטְבְּעוֹת כְּשֶׁהוּא מִתְעַטֵּשׁ.

בָּאוּ הַחֶלְמָאִים לְבֵית הַמִּדְרָש וְסִפְּרוּ מָה שֶׁרָאוּ. פָּשְׁטָה הַשְּׁמוּעָה עַל אוֹדוֹת הַיְּהוּדִי וְסוּסוֹ הַנִּפְלָא בְּכָל בֵּית הַכְּנֶסֶת.

וְקֻפַּת הַקָּהָל הַחֶלְמָאִית הָיְתָה רֵיקָה בַּיָּמִים הָהֵם, וְלַקְּהִלָּה לֹא הָיָה כֶּסֶף לְהוֹצָאוֹתֶיהָ. אָמְרוּ הָרַב וְהַגַּבַּאי:

– צָרִיךְ לִקְנוֹת מֵהַיְּהוּדִי אֶת סוּסוֹ, כְּדֵי שֶׁיָּטִיל לָנוּ מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף קְטַנִּים, וְיִהְיֶה מָקוֹר לְפַרְנָסַת הַקְּהִלָּה. הָלְכוּ הָרַב וְהַגַּבָּאִים אֶל הַשּׁוּק וְאָמְרוּ לַיְּהוּדִי: – מְכֹר לָנוּ אֶת סוּסְךָ. אָמַר לָהֶם הַיְּהוּדִי: – הַמְּשֻׁגָּע אֲנִי שֶׁאֶמְכֹּר אוֹצָר יָקָר שֶׁכָּזֶה? הֲרֵי הוּא מֵטִיל לִי מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף תָּמִיד, וְאֵין לִי דַּאֲגוֹת פַּרְנָסָה כְּלָל!

הִתְחִיל הָרַב מוֹכִיחַ לוֹ וּמְדַבֵּר עַל לִבּוֹ, שֶׁהוּא חַיָּב לִמְסֹר אֶת הַסּוּס לַקְּהִלָּה לְטוֹבַת הָרַבִּים, וּבִשְׂכַר זֶה יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא, וְגַם בָּעוֹלָם הַזֶּה יָבוֹא עַל שְׂכָרוֹ, כִּי יִתְּנוּ לוֹ בִּמְחִיר הַסּוּס כְּכָל אֲשֶׁר יִרְצֶה.

אָמַר הַיְּהוּדִי הַכַּפְרִי:

– לְטוֹבַת הָרַבִּים וּלְשֵׁם מִצְוָה אֶמְכֹּר לָכֶם אֶת הַסּוּס בִּמְחִיר שְׁלשׁ מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף.

שָׂמְחוּ הָרַב וְהַגַּבָּאִים, שִׁלְּמוּ לַיְּהוּדִי תֵּכֶף אֶת הַכֶּסֶף, לָקְחוּ אֶת הַסּוּס, וְהַיְּהוּדִי הַכַּפְרִי הָלַך לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

הֶעֱמִידוּ הַחֶלְמָאִים אֶת הַסּוּס בָּאֻרְוָה, שָׂמוּ לְפָנָיו מִסְפּוֹא, וְהִתְחִילוּ לְחַכּוֹת שֶׁיִּתְעַטֵּשׁ וְיָטִיל מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף מִנְּחִירָיו. אָכַל הַסּוּס אֶת כָּל הַמִּסְפּוֹא וְהִתְעַטֵּשׁ עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא הֵטִיל אַף מַטְבֵּעַ אֶחָד. רָאוּ הַחֶלְמָאִים שֶׁהַיְּהוּדִי הַכַּפְרִי רִמָּה אוֹתָם. נֶאֶסְפוּ לַאֲסֵפָה וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ לִשְׁלֹחַ אֵלָיו אֶת הָרַב וְאֶת הַגַּבָּאִים, שֶׁיִּכְפּוּ עָלָיו לְהָשִׁיב אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר קִבֵּל בִּמְחִיר הַסּוּס. וְהַיְּהוּדִי הַכַּפְרִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ, וְהוּא וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וְנֶהֱנִים. פִּתְאֹם רָאָה בְּעַד הַחַלּוֹן, כִּי הָרַב וְהַגַּבָּאִים מִתְקָרְבִים אֶל פֻּנְדָּקוֹ בַּעֲגָלָה, וְהֵבִין לָמָּה הֵם בָּאִים.

חָטַף שְׁנֵי אַרְנָבִים שֶׁהָיוּ לוֹ בַּבַּיִת, אֶחַד לָקַח לְעַצְמוֹ וְאֶחָד נָתַן לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ:

– כְּשֶׁיָּבוֹאוּ הַחֶלְמָאִים הַבַּיְתָה, אִמְרִי לָהֶם, שֶׁאֲנִי הָלַכְתִּי אֶל הַיַּעַר, וּכְשֶׁיִּבַקְשׁוּ לִקְרֹא לִי, תִּשְׁלְחִי אֵלַי אֶת הָאַרְנָב הַזֶּה.

וּמִיָּד קָפַץ בְּעַד הַחַלּוֹן וּבָרַח אֶל הַיַּעַר.

וְהַחֶלְמָאִים נִכְנְסוּ אל הֶחָצֵר, יָרְדוּ מֵעַל הָעֲגָלָה, הִתְנַעֲרוּ מִן הָאָבָק וְנִכְנְסוּ הַבַּיְתָה, כְּשֶׁהֵם מְלֵאִים חֵמָה וָכַעַס. שָׁאֲלוּ:

– הֵיכָן בַּעַל הַבַּיִת?

– הָלַךְ אֶל הַיַּעַר, – עָנְתָה אִשְׁתּוֹ.

אָמְרוּ הַחֶלְמָאִים:

– מַהֲרִי וְקִרְאִי לוֹ לָשׁוּב.

לָקְחָה הָאִשָּׁה אֶת הָאַרְנָב וְאָמְרָה לוֹ:

– לֵךְ נָא, אַרְנָבִי חֲבִיבִי, לֵךְ מַהֵר אֶל הַיַּעַר, אֶל בַּעֲלִי, וְאֶמֹר לוֹ, שֶׁאוֹרְחִים חֲשׁוּבִים בָּאוּ מִחֶלֶם וְהֵם מְחַכִּים לוֹ. אֱמֹר לוֹ, שֶׁיָּשׁוּב מִיָּד הַבַּיְתָה.

וְהִיא שָׁלְחָה אֶת הָאַרְנָב בְּעַד הַחַלּוֹן. רָץ הָאַרְנָב אֶל עֵבֶר הַיַּעַר. וְהַחֶלְמָאִים עוֹמְדִים וּמִשְׁתָּאִים, תְּמֵהִים וִּמְתְפַּלְּאִים וְאֵינָם מַאֲמִינִים לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם.

עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים וְהַפֻּנְדְּקַאי נִכְנַס הַבַּיְתָה נוֹשֵׂא אַרְנָב עַל זְרוֹעוֹתָיו.

– אוֹרְחִים חֲשׁוּבִים, שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם! – אָמַר וְלִטֵּף אֶת הָאַרְנָב

עַל גַּבּוֹ. הוּא מִהֵר לָרוּץ, כְּדֵי לִקְרֹא לִי, וְעָיַף מְאֹד, הַמִּסְכֵּן!

רָאוּ הַחֶלְמָאִים, שֶׁהַאָרְנָב הִנּוֹ שָׁלִיחַ חָרוּץ שֶׁכָּזֶה, וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה:

– אִם הָיָה לָנוּ אַרְנָב שֶׁכָּזֶה, הָיִינוּ פְּטוּרִים מִלְּהַחֲזִיק שַׁמָּשׁ שֶׁל קָהָל, וּפַחֲתוּ הוֹצָאוֹת הַקְּהִלָּה. חַיָּבִים אָנוּ לִקְנוֹת אֶת הָאַרְנָב הַזֶּה.

אָמְרוּ לַפֻּנְדְּקַאי:

– אָנוּ סוֹלְחִים לְךָ שֶׁרִמִּיתָ אוֹתָנוּ וּמָכַרְתָּ לָנוּ סוּס פָּשׁוּט בִּמְקוֹם סוּס מֵטִיל מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף, אִם אַתָּה מוֹכֵר לָנוּ אֶת הָאַרְנָב הַזֶּה.

אָמַר לָהֶם הַפֻּנְדְּקַאי:

– אֵיךְ אֶמְכֹּר לָכֶם אֶת שְׁלִיחִי הַנֶּאֱמָן, וְהוּא יְחִידִי אֶצְלִי?

הִתְחִיל הָרַב לְהוֹכִיחַ לַפֻּנְדְּקַאי וּלְדַבֵּר עַל לִבּוֹ, שֶׁעָלָיו לִמְכֹּר לַקְּהִלָּה אֶת הָאַרְנָב לְשֵׁם מִצְוָה וּלְטוֹבַת הַכְּלָל, וּבִשְׂכַר זֶה יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בָּעוֹלָם הַבָּא וְגַם יְשַׁלְּמוּ לוֹ כֶּסֶף טוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה.

אָמַר הַפֻּנְדְּקַאי:

– לְשֵׁם מִצְוָה וּלְטוֹבַת הַכְּלָל אֲנִי מוֹכֵר לָכֶם אֶת הָאַרְנָב בִּמְחִיר חֲמֵשׁ מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף.

שִׁלְּמוּ הַחֶלְמָאִים לַפֻּנְדְּקַאי חֲמֵשׁ מֵאוֹת שֶׁקֶל וְלָקְחוּ אֶת הָאַרְנָב עִמָּם. נִפְרְדוּ לְשָׁלוֹם מִן הַפֻּנְדְּקַאי וְשָׁבוּ לְחֶלֶם.

הֶחֱזִיקוּ הַגַּבָּאִים אֶת הָאַרְנָב בְּבֵית הַקָּהָל, וְאֶת שַׁמָּש הַקָּהָל פִּטְּרוּ.

צָרִיךְ הָיָה לִקְרֹא כַּמָּה מֵחֲשׁוּבֵי הָעִיר לַאֲסֵפָה. לָקַח גַּבַּאי אֶחָד אֶת הָאַרְנָב וְאָמַר לוֹ:

– רוּץ נָא, אַרְנָבִי, אֶל ר' עוֹזֵר ור' תַּנְחוּם ור' נָחוּם ור' שְׁלוּמִיאֵל ור' לֶמֶךְ וֶאֱמֹר לָהֶם שֶׁיָּבוֹאוּ לְבֵית הַקָּהָל לַאֲסֵפָה.

וְהוּא שָׁלַח אֶת הָאַרְנָב בְּעַד הַחַלּוֹן הַחוּצָה. רָץ הָאַרְנָב לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב וְנֶעֱלַם. חִכּוּ הַגַּבָּאִים לְבוֹא הַקְּרוּאִים. חִכּוּ שָׁעָה, שְׁעָתַיִם, שָׁלשׁ שָׁעוֹת, חִכּוּ כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה, וְהָאַרְנָב לֹא שָׁב וְהַחֲשׁוּבִים הַמֻּזְמָנִים לֹא הוֹפִיעוּ. הָלְכוּ הַגַּבָּאִים אֶל הַקְּרוּאִים לִרְאוֹת מַדּוּעַ לֹא בָּאוּ, וְהַלָּלוּ אָמְרוּ לָהֶם, שֶׁהָאַרְנָב כְּלָל לֹא הָיָה אֶצְלָם. הֵחֵלּוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הָאַרְנָב וְלֹאֹ מָצְאוּ אוֹתוֹ, כִּי בָּרַח אֶל הַשָׂדֶה.

הֵבִינוּ הָרַב וְהַגַּבָּאִים הַחֶלְמָאִים, שֶׁהַפֻּנְדְּקַאי רִמָּה אוֹתָם גַּם הַפַּעַם. נִתְאַסְּפוּ לַאֲסֵפָה וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ לִנְסֹעַ שׁוּב אֶל הַפֻּנְדְּקַאי וְּלהוֹכִיחוֹ עַל תַּרְמִיתוֹ כָּרָאוּי לוֹ, וְלִכְפּוֹת עָלָיו לְהָשִׁיב גַּם אֶת הַכֶּסֶף שֶׁקִּבֵּל בְּעַד הַסּוּס שֶׁאֵינוֹ מֵטִיל מַטְבְּעוֹת, וְגַם בְּעַד הָאַרְנָב שֶׁאֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת שְׁלִיחוּתוֹ.

וְהַפֻּנְדְּקַאי שֶׁבַּכְּפָר אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ וְטוֹב לוֹ. פִּתְאֹם רָאָה בְּעַד הַחַלּוֹן, שֶׁהָרַב וְהַגַּבָּאִים מִתְקָרְבִים אֶל הַפֻּנְדָּק בַּעֲגָלָה. הֵבִין לַמָּה הֵם בָּאִים, קָם מִיָּד וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ:

– הִשְׁתַּטְּחִי עַל הָאָרֶץ – וַעֲשִׂי אֶת עַצְמֵךְ כְּמֵתָה, וְכַאֲשֶׁר אֶדְפֹּק בְּבֵיצָה עַל מִצְחֵךְ תָּקוּמִי וְתַעַמְדי עַל רַגְלַיִךְ, כְּאִלּוּ קַמְתְּ לִתְחִיָּה.

הַחֶלְמָאִים בָּאוּ אֶל הֶחָצֵר, יָרְדוּ מֵעַל הָעֲגָלָה, הִתְנַעֲרוּ מִן הָאָבָק וְנִכְנְסוּ הַבַּיְתָה, מְלֵאִים חֵמָה וָכַעַס. רָאוּ שֶׁהוּא מְיַבֵּב וּמוֹחֶה אֶת דִּמְעוֹתָיו, וְהַאִשָּׁה שׁוֹכֶבֶת מֵתָה עַל הָאָרֶץ, חָלַף כַּעְסָם מִתּוֹךְ רַחֲמִים עַל הָאָסוֹן שֶׁקָּרָה לַפֻּנְדְּקַאי, וְהַלָּז מִסְפִּיד אֶת אִשְׁתּוֹ:

– אוֹיָה! אִשָּׁה צָדִיקָה כָּזוֹ, אִשָּׁה לְבַעֲלָהּ, אֵם לִילָדֶיהָ! אוֹיָה! עַל מָה עָזַבְתְּ אוֹתָנוּ בְּמֵיטַב שְׁנוֹתַיִךְ? אוֹי!

וּפִתְאֹם פָּסַק לְיַלֵּל וּלְהַסְפִּיד וְקָרָא:

– הַאֶפְשָׁר שֶׁאֱהְיֵה אַלְמָן עָזוּב וְנִדְכָּא? הַאֶפְשָׁר שֶׁהַיְּלָדִים יִשָּׁאֲרוּ בְּלִי אֵם? הָיֹה לֹא יִהְיֶה! אֲנִי אָשִׁיב לַיְלָדִים אֶת אִמָּם! אֲנִי אָשִׁיב לָךְ אֶת חַיַּיִךְ!

הוּא נִגַּשׁ אֶל הַמִּזְנוֹן, הוֹצִיא בֵּיצַת תַּרְנְגֹלֶת, נִגַּשׁ אֶל הָאִשָּׁה, דָפַק עַל מִצְחָהּ שָׁלשׁ פְּעָמִים וְאָמַר:

– קוּמִי לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, קוּמִי לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, קוּמִי לִתְחִיַּת הַמֵּתִים!

קָמָה הָאִשָּׁה מִן הָאָרֶץ חַיָּה וּבְרִיאָה.

וְהַחֶלְמָאִים רוֹאִים, וְהֵם נִרְעָדִים וְנִרְעָשִׁים מִן הַמַּחֲזֶה.

הֵחֵלּוּ מְשׂוֹחֲחִים זֶה עִם זֶה:

– אִם הָיְתָה לָנוּ בֵּיצָה שֶׁכָּזוֹ, הַמְּחַיָּה מֵתִים, נִצַּלְנוּ מִמַּלְאַךְ הָמָּוֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. צָרִיךְ לִקְנוֹת אֶת הַבֵּיצָה מִן הַפֻּנְדְּקַאי.

אָמְרוּ אֶל הַפֻּנְדְּקַאי:

– מְכֹר לָנוּ אֶת בֵּיצָתְךָ, וְנִסְלָח לְךָ עֲבוּר הָרַמָּאוּיוֹת.

אָמַר לָהֶם הַפֻּנְדְּקַאי:

– אֵיךְ אוּכַל לִמְכֹּר לָכֶם אֶת הַבֵּיצָה, וַאֲנִי חַי בִּכְפָר, מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ רוֹפְאִים, וְלִי יְלָדִים קְטַנִּים הַחוֹלִים תָּמִיד?

וְשׁוּב הוֹכִיחַ אוֹתוֹ הָרַב וְדִבֵּר עַל לִבּוֹ, וְהַפֻּנְדְּקַאי הִסְכִּים לִמְכֹּר אֶת הַבֵּיצָה לַחֶלְמָאִים בִּמְחִיר אֶלֶף שֶׁקֶל כֶּסֶף.

נָתְנוּ לוֹ הַחֶלְמָאִים אֶת הַכֶּסֶף, לָקְחוּ אֶת הַבֵּיצָה, יָשְׁבוּ בַּעֲגָלָה וְנָסְעוּ לְחֶלֶם.

שָׂמוּ הָרַב וְהַגַּבָּאִים אֶת הַבֵּיצָה בְּקֻפְסָה שֶׁל אֶתְרוֹג וְשָׁמְרוּ אוֹתָהּ מִכָּל מִשְׁמָר.

בְּאוֹתָהּ הָעֵת חָלְתָה הָרַבָּנִית, וְהָרַב וְכָל הַקָּהָל שָׂמְחוּ: – לֹא כְלוּם, תֶּחֱלֶה לָהּ, וְאִם תָּמוּת – נָשִׁיב אוֹתָהּ לִתְחִיָּה בְּרֶגַע אֶחָד.

וְלֹא קָרְאוּ לְרוֹפֵא וְלֹא נָתְנוּ לָהּ שׁוּם סַמִּים לְמַרְפֵּא.

שָׁכְבָה הָרַבָּנִית עַל עֶרֶשׂ דְּוָי שָׁבוּעַ תָּמִים עַד שֶׁמֵּתָה.

לָקַח הָרַב אֶת הַבֵּיצָה, דָּפַק שָׁלשׁ פְּעָמִים עַל מִצְחָהּ וְאָמַר: – קוּמִי לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, קוּמִי לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, קוּמִי לִתְחִיַּת הַמֵּתִים!

אַךְ הָרַבָּנִית לֹא קָמָה אֶלָּא נִשְׁאֲרָה מֵתָה כְּמִקֹּדֶם.

הֵבִינוּ הָרַב וְהַגַּבָּאִים, שֶׁהַפֻּנְדְּקַאי רִמָּה אוֹתָם גַּם הַפַּעַם. קָבְרוּ אֶת הַמֵּתָה וְהִסְפִּידוּהָ. אַחַר כָּךְ נֶאֶסְפוּ לַאֲסֵפָה וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ לִשְׁלֹחַ שְׁלִיחִים לַפֻּנְדְּקַאי, לֶאֱסֹר אוֹתוֹ בַּחֲבָלִים, לַהֲבִיאוֹ הָעִירָה וְּלהַעֲמִידוֹ לְדִין. וְהַפֻּנְדְּקַאי אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ וְהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. פִּתְאֹם רָאָה בְּעַד הַחַלּוֹן שֶׁהָמוֹן חֶלְמָאִים הוֹלְכִים וּקְרֵבִים לְבֵיתוֹ. הוּא הֵבִין לָמָּה הֵם בָּאִים וְאָמַר אֶל אִשְׁתּוֹ:

– הַפַּעַם אָבַדְתִּי! הַחֶלְמָאִים לֹא יִסְלְחוּ עוֹד עַל אַשְמָתִי.

נָשַׁק לָאִשָּׁה וְלַיְלָדִים וְיָצָא אֶל הַחֶלְמָאִים. כָּפְתוּ אוֹתוֹ הָחֶלְמָאִים וֶהֱבִיאוּהוּ הָעִירָה לְהַעֲמִידוֹ לְדִין.

נֶאֶסְפוּ הַחֶלְמָאִים לָדוּן אֶת הַפֻּנְדְּקַאי הָרַמַּאי וְהֶחֱלִיטוּ לְהַטְבִּיעַ אוֹתוֹ בְּמֵי הַנָּהָר הַחֶלְמָאִי. שָׂמוּ אוֹתוֹ בְּשַׂק וְסָחֲבוּ אוֹתוֹ אֶל הַנָּהָר.

וְהַיָּמִים יְמֵי חֹרֶף, וְכָל הַנָּהָר מְכֻסֶּה קֶרַח עָבֶה. צָרִיךְ הָיָה לִשְׁבֹּר אֶת הַקֶּרַח בְּקַרְדֹּם וְלַעֲשׂוֹת בּוֹ חוֹר, כְּדֵי לִזְרוֹק בּוֹ אֶת הַשַּׂק. הָלְכוּ הַחֶלְמָאִים הָעִירָה לָקַחַת קַרְדֻּמִּים, וְאֶת הַשַּׂק עִם הַפֻּנְדְּקַאי הִשְׁאִירוּ עַל חוֹף הַנָּהָר.

שָׁמַע הַפֻּנְדְּקַאי עֶגְלַת חֹרֶף נוֹסַעַת בִּשְׁרִיקָה עַל הַשֶּׁלֶג. הִתְחִיל לִצְעֹק:

– לֹא יִתָּכֵן! לֹא יִתָּכֵן! לֹא יִתָּכֵן!

וּבַעֲגָלָה יָשַׁב הַגְּבִיר הַחֶלְמָאִי. הוּא שָׁמַע שֶׁבֶּן אָדָם קוֹרֵא מִן הַשַּׂק “לֹא יִתָּכֵן”, יָרַד מֵעַל הָעֲגָלָה וְנִגַּש אֶל הַשַּׂק. שָׁאַל:

– מִי בַּשַּׂק וּמַה הַדָּבָר שֶׁאֵינְךָ רוֹצֶה?

אָמַר לוֹ הַפֻּנְדְּקַאי מִן הַשַּׂק:

– הַחֶלְמָאִים חָפֵצִים לַעֲשׂוֹת אוֹתִי מֶלֶךְ עַל הָעִיר, וַאֲנִי אֵינִי רוֹצֶה. הִכְנִיסוּ אוֹתִי לַשַּׂק וְהִנִּיחוּ אוֹתִי כָּאן עַד שֶׁאֹמָר: רוֹצֶה אֲנִי.

הַחֶלְמָאִי הַגְּבִיר, שֶׁהָיָה גַּאַוְתָן, הִתְאַוָּה לִהְיוֹת מֶלֶךְ וְאָמַר:

– אִם אַתָּה רוֹצֶה, שֵׁב בְּעֶגְלָתִי וַאֲנִי אֵשֵׁב בַּשַּׂק בִּמְקוֹמְךָ.

הִסְכִּים הַפֻּנְדְּקַאי. פָּתַח הַגְּבִיר הַחֶלְמָאִי אֶת הַשַּׂק, הוֹצִיא מִתּוֹכוֹ אֶת הַפֻּנְדְּקַאי וְנִכְנַס בִּמְקוֹמוֹ. יָשַׁב הַפֻּנְדְּקַאי בַּעֲגָלָה וּבָרַח מַהֵר.

וְהַחֶלְמָאִים הֵבִיאוּ קַרְדֻּמִּים, שָׁבְרוּ אֶת הַקֶּרַח, לָקְחוּ אֶת הַשַּׂק וְהִשְׁלִיכוּהוּ הַמַּיְמָה.

וְהַפֻּנְדְּקַאי נָסַע לְעִיר אַחֶרֶת, מָכַר שָׁם אֶת הַסּוּס וְהַעֲגָלָה, וְשָׁב אֶל בֵּיתוֹ. נָח מִן הַדֶּרֶךְ וּמִכָּל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו וְחַי חַיִּים טוֹבִים עִם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו.

פַּעַם הִצְטָרֵךְ לָבוֹא לְחֶלֶם. רָאוּ אוֹתוֹ הַחֶלְמָאִים, חֲטְפוּהוּ וֶהֱבִיאוּהוּ אֶל הָרַב. שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב: – כֵּיצַד יָצָאתָ מִן הַמַּיִם?

עָנָה לוֹ הַפֻּנְדְּקַאי:

– כְּשֶׁזָּרְקוּ אוֹתִי הַמַּיְמָה, יָרַדְתִּי אֶל הַמְּצוּלָה, וְשָׁם נִפְתְּחָה הַקַּרְקָעִית לְפָנַי, וְהִנֵּה כִּכָּר רַחֲבַת יָדַיִם מְלֵאָה עַפְרוֹת זָהָב וָכֶסֶף. בָּאוּ מַלְאָכִים וְהִתִּירוּ אֶת הַשַּׂק וְהוֹצִיאוּנִי וֶהֱבִיאוּנִי לְהֵיכָלָם. נָתְנוּ לִי מַטְעַמִּים וּמַמְתַּקִּים וּמִגְדָּנוֹת וּמִלְּאוּ אֶת הַשַּׂק זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְהוֹצִיאוּנִי מִן הַכִּכָּר לְמַעְלָה, אֶל הַאֲדָמָה, בְּסֻלָּם, וְהֶרְאוּ לִי אֶת הַדֶּרֶךְ לְבֵיתִי. וְעַתָּה, עָשִׁיר גָּדוֹל אֲנִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ עוֹד עֹנִי.

שָׁמְעוּ הַחֶלְמָאִים אֶת הַדָּבָר, נֶאֶסְפוּ לַאֲסֵפָה וְהֶחֱלִיטוּ לְהָטִיל לְתוֹךְ הַנָּהָר שְׁנַיִם מֵהַגַּבָּאִים, שֶׁיִּתְּנוּ לָהֶם הַמַּלְאָכִים מַטְעַמִּים וּמַמְתַּקִּים וּמִגְדָּנוֹת וִימַלְּאוּ אֶת הַשַׂקִּים זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת בִּשְׁבִיל הַקָּהָל.

לָקְחוּ אֶת הַמְּכֻבָּדִים שֶׁבְּגַבָּאֵי הָעִיר חֶלֶם, שָׂמוּ אוֹתָם בְּשַׂקִּים וּזְרָקוּם לְתוֹךְ הַנָּהָר.

וּמֵאָז מְחַכִּים הַחֶלְמָאִים לְשׁוּב גַבָּאֵיהֶם, שֶׁיָּבִיאוּ שַׂקִּים מְלֵאִים זָהָב וָכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת בִּשְׁבִיל כָּל הַקָּהָל הַחֶלְמָאִי.

הסוס שבבית הכנסת

מַגֵּפָה הָיְתָה בָּעִיר חֶלֶם וְרַבִּים מֵתוּ. הָיְתָה הָעִיר שְׁרוּיָה בְּצַעַר גָּדוֹל. הִתְאַסְּפוּ הַחֶלְמָאִים לְטַכֵּס עֵצָה: מַה יַּעֲשׂוּ שֶׁתֶּחְדַּל הַמַּגֵּפָה? שָׁקְלוּ וְדָנוּ וְהֶחְלִיטוּ, שֶׁיָקוּמוּ בְּנֵי הָעִיר לִפְנוֹת בֹּקֶר וְיַקְדִּימוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לַאֲמִירַת תְּהִלִּים.

אַך הַחֶלְמָאִים הָיוּ יַשְׁנָנִים מֻפְלָגִים, וְהָיוּ שׁוֹכְבִים בְּמִטּוֹתֵיהֶם עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת וְלֹא הִקְדִּימוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְלֹא קָרְאוּ תְּהִלִּים, וְהַמַּגֵּפָה לֹא חָדְלָה. הָיְתָה הָעִיר בְּצָרָה גְּדוֹלָה.

הִתְאַסְּפוּ הַחֶלְמָאִים שוּב כְּדֵי לְטַכֵּס עֵצָה: מַה יַּעֲשׂוּ שֶׁתֶּחְדַּל הַמַּגֵּפָה? שָׁקְלוּ וְדָנוּ וְהֶחְלִיטוּ, שֶׁהַחֶלְמָאִים חַיָּבִים לְהַקְדִּים לַאֲמִירַת תְּהִלִּים לִפְנוֹת בֹּקֶר. אֶלָּא מָה? הַחֶלְמָאִים יַשְׁנָנִים מֻפְלָגִים הֵם? עַל כֵּן צָרִיךְ לִשְׂכֹּר שַׁמָּשׁ, שֶׁיֵּלֵךְ אֶל כָּל בָּתֵּי חֶלֶם וְיָעִיר אֵת הַיְשֵׁנִים עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר.

וְכָךְ עָשׂוּ. שָׂכְרוּ שַׁמָּשׁ, שֶׁעָבַר בִּרְחוֹבוֹת חֶלֶם וְהִגִּיעַ אֶל כָּל בָּתֵּי הַחֶלְמָאִים וְהֵעִיר אוֹתָם לַאֲמִירַת תְּהִלִּים לִפְנוֹת בֹּקֶר.

אַךְ הַשַׁמָּשׁ בָּא אֶל הָרַב וְהַגַּבָּאִים וְהִתְאוֹנֵן בִּבְכִי, שֶׁקַּר לוֹ בַּלַּיְלָה, וְהוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יִתְקָרֵר, יֶחֱלֶה וְיָמוּת.

הִתְאַסְּפוּ הַחֶלְמָאִים שׁוּב לַאֲסֵפָה לְטַכֵּס עֵצָה: מַה יַּעֲשׂוּ שֶׁתֶּחְדַּל הַמַּגֵּפָה? שָׁקְלוּ וְדָנוּ וְהֶחְלִיטוּ, שֶׁחֹק בַּל יַעֲבֹר הוּא, שֶׁיָּקוּמוּ הַחֶלְמָאִים לִפְנוֹת בֹּקֶר וְיַקְדִּימוּ לַאֲמִירַת תְּהִלִּים. אֶלָא מָה? יַשְׁנָנִים הֵם? עַל כֵּן צָרִיךְ לִשְׂכֹּר שַׁמָּשׁ, שֶׁיָּעִיר אֶת הַיְשֵׁנִים. וְאִם תֹּאמַר: הַשַּׁמָּשׁ מִתְאוֹנֵן בִּבְכִי, שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יִתְקָרֵר, יֶחֱלֶה וְיָמוּת? הֲרֵי צָרִיךְ לִקְנוֹת בִּשְׁבִילוֹ פַּרְוָה. יִלְבַּשׁ הַשַּׁמָּשׁ אֶת הַפַּרְוָה, יִהְיֶה לוֹ חַם וְלֹא יָמוּת. וְכָךְ עָשׂוּ.

שָׂמְחוּ הַחֶלְמָאִים, וְחָשְׁבוּ שֶׁבָּאָה הָרְוָחָה.

אַךְ הַגַּבַּאי הַזָּקֵן בָּא אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְעִכֵּב אֶת הַקְּרִיאָה: טַעֲנָה וּתְבִיעָה יֵשׁ לוֹ! עַד הַיּוֹם הָיָה הוּא הַיָּחִיד שֶׁלָבַשׁ פַּרְוָה בָּעִיר חֶלֶם, וְכָל בְּנֵי הָעִיר יָדְעוּ שֶׁהוּא הַגַּבַּאי הַזָּקֵן. עַכְשָׁו, שֶׁלּוֹבֵשׁ גַּם הַשַׁמָּשׁ פַּרְוָה, מִי יוּכַל לְהַבְדִּיל בֵּין הַשַׁמָּשׁ וּבֵין הַגַּבַּאי?

הֶחְלִיטוּ הַחֶלְמָאִים שֶׁהַשַׁמָּשׁ יִלְבַּשׁ אֶת פַּרְוָתוֹ כְּשֶהִיא הֲפוּכָה, הָעוֹר לְמַטָה וְהַשֵּׂעָר לְמַעְלָה, וּכְשֶׁיִּרְאוּ הַחֶלְמָאִים אֶת הַפַּרְוָה הַשְׂעִירָה וְאֶת הַפַּרְוָה הַחֲלָקָה, יֵדְעוּ לְהַבְדִּיל בֵּין הַשַּׁמָשׁ לְבֵין הַגַּבַּאי הַזָּקֵן.

עָשׂוּ כֵן. אֶלָּא שֶׁלְּמָחֳרַת הַבֹּקֶר בָּא הַשַּׁמָּשׁ לִפְנֵי הָרַב וְהַגַּבָּאִים וְהִתְאוֹנֵן בִּיְלָלָה חֲדָשָׁה: מִכֵּיוָן שֶׁהוּא לוֹבֵשׁ אֶת הַפַּרְוָה הַשֵּׂעָר לְמַעְלָה וְהָעוֹר לְמַטָּה, חָשְׁבוּ הַכְּלָבִים שֶׁהוּא זְאֵב, הִתְנַפְּלוּ עָלָיו וְנָשְכוּ אוֹתוֹ.

וְהָעִיר חֶלֶם נָבוֹכָה שׁוּב. נֶאֶסְפוּ הַחֶלְמָאִים לַאֲסֵפָה גְּדוֹלָה לְטַכֵּס עֵצָה: מַה יַּעֲשׂוּ שֶׁלֹּא יִשְּׁכוּ הַכְּלָבִים אֶת הַשַּׁמָּשׁ? שָׁקְלוּ וְדָנוּ וְהֶחְלִיטוּ, שֶׁיֵש לְהַרְכִּיב אֶת הַשַּׁמָּשׁ עַל סוּס, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכְּלָבִים שֶׁלֹא זְאֵב הוּא וְלֹא יִשְּׁכוּ אוֹתוֹ עוֹד.

וְכָךְ עָשׁוּ.

אֶלָּא שֶׁאָז עָלְתָה וְצָצָה בְּעָיָה חֲדָשָׁה:

לִפְנוֹת בֹּקֶר הוֹלֵךְ הַסוּס וּמַרְכִּיב אֶת הַשַּׁמָּשׁ עַל גַּבּוֹ, אֲבַל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה הֵיכָן יִהְיֶה?

נֶאֶסְפוּ הַחֶלְמָאִים לַאֲסֵפָה חֲדָשָׁה, שָׁקְלוּ וְדָנוּ וְהֶחְלִיטוּ, שֶׁיַעֲמֹד הַסוּס בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת.

עָשׂוּ כֵן. בָּאוּ הַנָּשִׁים לְבֵּית הַכְּנֶסֶת, רָאוּ שֶסּוּס עוֹמֵד בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים, הִתְחִילוּ לִצְעֹק שֶׁהֵן פּוֹחֲדוֹת לְהִתְפַּלֵּל כְּשֶׁהַסּוּס עִמָּן, שֶׁמָּא יִבְעַט בָּהֶן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה.

הָיְתָה הָעִיר חֶלֶם בְּצָרָה צְרוּרָה.

נֶאֶסְפוּ הַחֶלְמָאִים לַאֲסֵפָה וְהֶחְלִיטוּ להַעֲמִיד אֶת הַסּוּס בְּעֶזְרַת הַגְּבָרִים, כִּי הֵם אֵינָם חוֹשְׁשִׁים פֶּן יִבְעַט בָּהֶם הַסּוּס בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה.

עָשׂוּ כֵן. אַךְ כְּשֶׁבָּאוּ הַגְּבָרִים לְהִתְפַּלֵּל, הָיָה כָּל אֶחָד דּוֹחֵף אֶת הַסּוּס מִמְּקוֹמוֹ, וְלֹא הָיָה לוֹ מָקוֹם לַעֲמֹד. חָזְרָה שׁוּב הַשְּׁאֵלָה הַיְשָׁנָה: אֵיפֹה יַעֲמֹד הַסּוּס?

נֶאֶסְפוּ לַאֲסֵפָה שׁוּב, שָׁקְלוּ וְדָנוּ וְהֶחְלִיטוּ, שֶיַעֲמֹד הַסּוּס לִפְנֵי הָעַמּוּד. נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה שׁוּב: אֵיפֹה יַעֲמֹד הַחַזָּן? הֵשִׁיבוּ: יַעֲבֹר הַחַזָּן לִפְנֵי הַתֵּבָה כְּשֶׁהוּא רָכוּב עַל הַסּוּס. נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה חֲדָשָׁה: אִם יַעֲמֹד הַסּוּס לִפְנֵי הָעַמּוּד, וְהַחַזָּן יִתְפַּלֵּל כְּשֶהוּא יוֹשֵׁב רָכוּב עַל הַסּוּס, כֵּיצַד יִפְסַע לְאָחוֹר בַּפָּסוּק “עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו?” אָז נֶאֶסְפוּ לַאֲסֵפָה כָּל תּוֹשָׁבֵי חֶלֶם, דָּרְשׁוּ וְחָקְרוּ וְשָׁקְלוּ וְדָנוּ עַד שֶׁהֶחְלִיטוּ:

וַדַּאי שֶׁצָרִיךְ לְהַקְדִּים לִקְרִיאַת תְּהִלִּים לִפְנוֹת בֹּקֶר, כְּדֵי שֶׁתֵּעָצֵר הַמַגֵּפָה, אֶלָּא מָה – יַשְׁנָנִים הֵם אַנְשֵׁי חֶלֶם? יִשְׂכְּרוּ אֵפוֹא שַׁמָּשׁ, שֶׁיָּעִיר אֶת הַיְשֵׁנִים. וְאִם תֹּאמַר: הַשַּׁמָּשׁ יָרֵא שֶׁמָּא יִתְקָרֵר, יֶחֱלֶה וְיָמוּת? הֲרֵי יִלְבַּשׁ פַּרְוָה וְיִהְיֶה לוֹ חַם וְלֹא יָמוּת. וְאִם יִתְאוֹנֵן הַגַּבַּאי הַזָּקֵן, שֶׁלֹּא יַבְדִּילוּ עוֹד בֵּין הַשַּׁמָּשׁ וּבֵין הַגַּבַּאי, כִּי שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד לְבוּשִׁים פַּרְווֹת – יִלְבַּשׁ הַשַּׁמָּשׁ אֶת הַפַּרְוָה הֲפוּכָה, הָעוֹר לְמַטָּה וְהַשֵּׂעָר לְמַעְלָה. אֶלָא מָה? הַכְּלָבִים יַחְשְׁבוּ אוֹתוֹ לְזְאֵב וְיִשְּׁכוּהוּ? יִרְכַּב אֵפוֹא עַל הַסּוּס. וְהַסּוּס אֵיפֹה יַעֲמֹד בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, כְּשֶׁהַשַּׁמָּשׁ אֵינוֹ זָקוּק לוֹ? בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לִפְנֵי הָעַמּוּד, וְהַחַזָּן יֵשֵׁב עָלָיו. וּבִקְרִיאַת הַפָּסוּק “עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו” יִמְשֹׁךְ הַגַּבַּאי אֶת הַסּוּס בִּזְנָבוֹ כְּדֵי שֶׁיִפְסַע לְאָחוֹר…

וְכָךְ עָשׂוּ. וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם נִהְיָה הַדָּבָר לְחֹק בְּחֶלֶם: כְּשֶׁרוֹאִים גַּבַּאי מוֹשֵׁךְ סוּס בִּזְנָבוֹ, הֲרֵי בָּרוּר, שֶׁהִגִּיעוּ כְּבָר לְ“עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו”.

 

ר' יוֹסֵף לוֹקְש

יֵשׁ עִיר קְטַנָּה בְּמְדִינַת פּוֹלִין, דְּרַזְ’נָה שְׁמָהּ. וְהָיָה בָּעִיר דְּרַזְ’נָה רַב גָּדוֹל, חָרִיף וְחָכָם מֻפְלָג. רַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ שְׁמוֹ.

וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ לוֹקְשׁ?

שִׁמְעוּ מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

הַמַּעֲשֶׂה קָרָה כְּשֶׁנִּתְמַנָּה רַבִּי יוֹסֵף לְרַב הָעִיר דְּרַזְ’נָה. בִּקְשׁוּ אַנְשֵׁי הָעִיר, שֶׁהָרַבָּנִית שׁוֹשָה תָּכִין לָהֶם סְעוּדָה. הָלְכָה הָרַבָּנִית וְקָנְתָה אַוָּזִים מְפֻטָּמִים, צָלְתָה אוֹתָם הֵיטֵב, וְעַד שֶׁיִּתְאַסְּפוּ הַקְּרוּאִים לַסְּעוּדָה, הִנִּיחָה אוֹתָם תַּחַת הַסַּפְסָל.

גַּם עִסָּה לָשָׁה הָרַבָּנִית שׁוֹשָה. רִדְּדָה אוֹתָהּ הֵיטֵב בְּמַעֲרוֹךְ, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה עָלֶה דַּק וְיָפֶה. הִיא הִנִּיחָה אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן כְּדֵי שֶׁיִּיבַשׁ וְתוּכַל לִפְרֹס מִמֶּנוּ אִטְרִיּוֹת (לוֹקְשִׁים) עֲבוּר הַמָּרָק.

בָּא רַבִּי יוֹסֵף מִבֵּית הַמִּדְרָש כְּשֶׁהוּא עָיֵף מִתַּלְמוּדוֹ וְשָכַב קְצָת לִישׁוֹן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּא שַׁמַּשׁ בֵּית הַדִּין אֶל הָרַב וְהֵעִיר אוֹתוֹ מִשְּׁנָתוֹ.

  • רַבִּי, חֲתֻנָּה בָּעִיר. גַּשׁ נָא לְשָׁם מַהֵר לַעֲרֹךְ אֶת הַקִּדּוּשִׁין!

מִהֵר רַבִּי יוֹסֵף לִנְעֹל אֶת סַנְדָּלָיו, שֶׁהֶעֳמִיד תַּחַת הַסַּפְסָל. תָּקַע אֶת רַגְלָיו לְכָאן וּלְכָאן, עַד שֶׁנִּתְקְעוּ לְתוֹךְ גּוּפוֹת שְׁנֵי אַוָּזִים צְלוּיִים, מֵאֵלּוּ שֶׁהֵכִינָה הָרַבָּנִית לַסְּעוּדָה. בָּדַק הָרַב בְּכִיסוֹ אִם יֵש בּוֹ מִטְפַּחַת, לָתֵת לֶחָתָן וְלַכַּלָּה לְקַבָּלַת־קִנְיָן. וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא מָצָא אֶת מִטְפַּחְתּוֹ בְּתּוֹךְ הַכִּיס, מִשְׁמֵשׁ סָבִיב עַל הַסַּפְסָל וְעַל הַשֻׁלְחָן, וְהִרְגִּישׁ אֵיזֶה דָּבָר חָלָק מִתַּחַת לְאֶצְבְּעוֹתָיו. הָיָה זֶה עֲלֵה הַבָּצֵק שֶׁהֵכִינָה הָרַבָּנִית לַעֲשׂוֹת מִמֶּנוּ אִטְרִיּוֹת. חָטַף הָרַב אֶת הֶעָלֶה, הִכְנִיסוֹ לְכִיסוֹ וְיָצָא אֶל הַחֲתֻנָּה.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל קַבָּלַת־קִנְיָן, הוֹצִיא רַבִּי יוֹסֵף אֶת הֶעָלֶה וְהוֹשִׁיטוֹ לֶחָתָן וְלַכַּלָּה.

רָאָה הַשַׁמָּשׁ אֶת הַדָּבָר, לָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הֶעָלֶה וְהֶחֱלִיף לוֹ בְּמִטְפַּחַת. אוּלָם הַקָּהָל, שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד, הֶחְלִיט לִתְלוֹת אֶת עֲלֵה הַבָּצֵק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לְיַד נֵר הַתָּמִיד לְזִכָּרוֹן עַד דּוֹר אַחֲרוֹן. וְלָרַב קָרְאוּ מֵאָז רַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ, וְזֶה שְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

האוזים והכלבים

וּמְאֹרְעוֹת הָעֶרֶב הַהוּא עוֹד לֹא תַּמּוּ בֶּעָלֶה שֶׁל הָאִטְרִיּוֹת שֶׁעָלָיו סֻפַּר בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם. שִׁמְעוּ נָא מַה שֶּקָּרָה.

אַחֲרֵי הַחֻפָּה פָּנָה רַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ לָשׁוּב אֶל בֵּיתוֹ לְבַד, לְלֹא לִוּוּי. הוּא מִהֵר אֶל הָרַבָּנִית שׁוֹשָה לַעֲזֹר לָהּ בַּהֲכָנוֹתֶיהָ לַסְּעוּדָה. וּבַחוּץ חֹשֶךְ וַאֲפֵלָה. לֹא רָאָה הָרַב דָּבָר, וְהוּא גִּשֵּׁשׁ כְּעִוֵּר. פִּתְאֹם נִתְקְעָה רַגְלוֹ הַשְׂמָאלִית בְּבוּל עֵץ גָּדוֹל, וְגוּפַת הָאַוָּז נִקְרְעָה לִגְזָרִים. גֵּרֵד הָרַב אֶת פַּדַּחְתּוֹ: כֵּיצַד יֵלֵךְ הָלְאָה כְּשֶׁרֵגְלוֹ הָאַחַת יְחֵפָה? אֶלָּא שֶׁעַד מְהֵרָה מָצָא פִּתְרוֹן נָאֶה: הוֹצִיא אֶת הַמִּטְפַּחַת שֶׁנָּתַן לוֹ הַשַּׁמָּשׁ, עָטַף בָּהּ אֶת הָרֶגֶל וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. וְהִנֵּה בָּא כֶּלֶב לִקְרָאתוֹ, וְעָלָה בְּאַפּוֹ רֵיחוֹ שֶׁל הָאַוָּז הַשֵּׁנִי, שֶׁהָיָה נָעוּל עַל רַגְלוֹ הַיְמָנִית שֶׁל הָרַב. קָפַץ הַכֶּלֶב אֶל הָרַב וְהִתְחִיל מוֹשֵׁךְ אֶת הָאַוָּז מֵעַל רַגְלוֹ.

הֵחֵל רַבִּי יוֹסֵף לִצְעֹק:

־ הוֹי, כֶּלֶב רַע, כֶּלֶב שׁוֹטֶה! אֲנִי הָרַב, אֲנִי רַב הָעִיר! סוּר מִפֹּה! בְּרַח לְךּ! אַל תִּגַּע בְּרַגְלִי!

וְהַכֶּלֶב לֹא שָׂם לֵב לִדְבָרָיו. כַּנִּרְאֶה, שֶׁלֹא הֵבִין אֶת לְשׁוֹנוֹ. עָמַד וְאָכַל עַד שֶׁבָּלַע אֶת כָּל הָאַוָּז, הַבָּשָׂר וְהָעֲצָמוֹת.

וְרַבִּי יוֹסֵף עָמַד נִרְעָשׁ וְנִפְחָד, וְהֵחֵל קוֹרֵא לְעֶזְרָה. אֲבָל עַד שֶׁבָּאוּ לְעֶזְרָתוֹ, כְּבָר גָּמַר הַכֶּלֶב אֶת סְעוּדָתוֹ וּבָרַח.

וְאַנְשֵׁי הָעִיר מָצְאוּ אֶת רַבִּי יוֹסֵף מִתְעַלֵּף מִפַּחַד, יָצְקוּ עָלָיו מַיִם קָרִים לַהֲעִירוֹ מֵעֶלְפוֹנוֹ, וֶהֱבִיאוּהוּ אֶל הָרַבָּנִית שׁוֹשָה.

– אוֹיָה, שׁוֹשָה נֶאֱנַח הָרַב, ־ הַצִּילִי, הַצִּילִי!

נִבְהֲלָה הָרַבָּנִית:

– מַה לְּךָ, רַבִּי הַיָּקָר?

– אוֹיָה, שׁוֹשָה, – יִבֵּב הָרַב, – נִבְהַלְתִּי!

– מַה? מִי? מָתַי? אוֹי, רַבִּי הַיָּקָר! – סָפְקָה הָרַבָּנִית אֶת כַּפֶּיהָ.

– הַצִּילִי אוֹתִי, שׁוֹשָה, קִרְעִי אֶת כֻּתָּנְתִּי!

מִהֲרָה הָרַבָּנִית שׁוֹשָה, הִשְׁכִּיבָה אֶת הָרַב עַל הַמִּטָּה כִּסְגֻלָּה נֶגֶד הַפַּחַד שֶׁהִבְהִיל אֶת הָרַב.

שָׁכַב הָרַב שָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁשָּׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ, וְאָז קָרָא לָרַבָּנִית וְסִפֵּר לָהּ:

– יָצָאתִי בְּדַרְכִּי חֲזָרָה הַבַּיְתָה מִן הַחֲתֻנָּה, וְהִנֵּה נִתְקְלָה רַגְלִי הַשְּׂמָאלִית בְּבוּל עֵץ גָּדוֹל. הַכְּאֵב הָיָה חָזָק וְהַסַּנְדָּל הַשְּׂמָאלִי נִקְרַע וְנָפַל מֵעַל הָרֶגֶל. עָטַפְתִּי אֶת הָרֶגֶל בְּמִטְפַּחַת וְהִמְשַׁכְתִּי בְּדַרְכִּי. פִּתְאֹם בָּא רוּחַ בִּדְמוּת כֶּלֶב לִקְרָאתִי, וְהִתְחִיל לִזְלֹל אֶת הַסַּנְדָּל שֶׁעַל רַגְלִי הַיְמָנִית. אוֹיָה שׁוֹשָׁה, כַּמָה נִבְהַלְתִּי! הִתְחַלְתִּי לִצְעֹק לְעֶזְרָה, וְהַרוּחַ לֹא שָׁמַע וְלֹא שָׂם לֵב, עַד שֶׁטָּרַף אֶת כָּל הַסַּנְדָּל.

הִתְפַּלְּאָה הָרַבָּנִית לְשֵׁמַע דְּבָרָיו, אַךְ הָלְכָה לַעֲסֹק בַּהֲכָנוֹת לַסְּעוּדָה, כִּי כְּבָר קָרְבָה שְׁעַת הֵאָסֵף הַקְּרוּאִים. הִבִּיטָה אֶל מִתַּחַת לַמִּטָּה לִרְאוֹת אֶת הָאַוָּזִים שֶׁהִנִּיחָה שָּם, וְהִנֵּה סַנְדְּלֵי הָרַב פֹּה. הִיא הִשְׁתּוֹמְמָה עוֹד יוֹתֵר וְהֶרְאֲתָה אוֹתָם לָרַב. הִתְבּוֹנֵן הָרַב בַּסַּנְדָּלִים וְאָמַר:

– אָמְנָם כֵּן, שׁוֹשָׁה. אֵלֶּה הֵם סַנְדָּלַי. אוּלָם – מִי הֵבִיא אוֹתָם הֵנָּה? אִם תֹּאמַר: הַרוּחַ? הֲרֵי טָּרַף רַק סַּנְדָּל אֶחָד, וּפֹה יֵשׁ שְׁנַיִם. וְאִם תֹּאמַר: בּוּל הָעֵץ? הֲרֵי גַּם הוּא טָּרַף רַק סַּנְדָּל אֶחָד וּפֹה שְׁנַיִם. אֶלָּא מָה – הָרוּחַ וּבוּל הָעֵץ הֵבִיאוּ שְׁנֵיהֶם אִישׁ אִישׁ אֶת סַנְדָּלוֹ? וְכֵיצַד קָרָה שֶׁנִדְבְּרוּ יַחַד, וּמֵאַיִן הֵם מַכִּירִים זֶה אֶת זֶה?

בֵּינְתַיִם הָלְכָה שׁוֹשָה לִרְאוֹת אֶת הָאַוָּזִים, וְהִנֵּה שְּנֵי אַוָּזִים חֲסֵרִים. סָפְקָה כַּפֶּיהָ וְקָרְאָה:

– אוֹי, רַבִּי הַיָקָר. שְׁנֵי אַוָּזִים חֲסֵרִים לִי. וַדַּאי הוּא, שֶׁאַתָּה נָעַלְתָּ אוֹתָם עַל רַגְלֶיךָ בִּמְקוֹם הַסַּנְדָּלִים.

חָכַךְ הָרַב אֶת מִצְחוֹ וְהֶעֱמִיק לַחֲשֹׁב, וּלְבַסּוֹף אָמַר: – כַּנִּרְאֶה שֶׁאַתְּ צוֹדֶקֶת, שׁוֹשָה. כִּי בֶּאֱמֶת, אֵיפֹה נִשְׁמַע כַּדָּבָר הַזֶּה, שֶׁכְּלָבִים יֹאכְלוּ סַנְדָּלִים?

קָפְצָה שׁוֹשָה הָרַבָּנִית וְגָעֲרָה בּוֹ:

– וּמָה אָשִׂים עַתָּה לִפְנֵי הָאוֹרְחִים? אוֹי וַאֲבוֹי לִי! וְרַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ הֵחֵל לְדַבֵּר עַל לִבָּהּ וּלְהַרְגִּיעָהּ: – נוּ, אַל תִּכְעֲסִי! הֵרָגְעִי, רַבָּנִית שׁוֹשָה שֶׁלִי. הֲרֵי גַּם הַכֶּלֶב לֹא זָר הוּא, אֶלָּא מִיּוֹשְׁבֵי הָעִיר דְּרַזְ’נָה, וּמִן הַדִּין שֶׁיֵּהָנֶה גַּם הוּא מִן הַסְּעוּדָה.

הרְחִיצה בנהר

בְּאַחַת הַשָּׁנִים הָיָה הַחֹם גָּדוֹל מְאֹד בְּחֹדֶשׁ תַּמּוּז. אָמַר הָרַב רַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ לְשַׁמָּשׁוֹ עֲקִיבָא “תְּקַע”:

  • הָבָה וְנֵלֵךְ לִרְחֹץ בְּנָּהָר.

הָלַךְ הַשַּׁמָּשׁ עִם הָרַב אֶל הַנָּהָר, שֶׁזָּרַם לֹא הַרְחֵק מֵהָעִיר. הִגִּיעוּ הַשְּׁנַיִם אֶל הַנָּהָר, פָּשְׁטוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַמַּיִם. פָּסַע הָרַב פְּסִיעוֹת אֲחָדוֹת בַּמַּיִם, וּלְפֶתַע נִתְקְלָה רַגְלוֹ בְּאֶבֶן וְנָפַל. רָאָה הַשַּׁמָּשׁ אֶת הַמַּעֲשֶׂה, מִהֵר אֵלָיו וְהוֹצִיאוֹ אֶל הַחוֹף. נִבְהַל רַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ מְאֹד, חָטַף אֶת בְּגָדָיו בְּיָדָיו וְרָץ לְבֵיתוֹ.

רָאֲתָה הָרַבָּנִית שׁוֹשָׁה, שֶׁהָרַב בָּא בִּמְרוּצָה, עֵרוֹם, חִוֵּר כַּסִּיד וְרוֹעֵד כֻּלּוֹ מִפַּחַד, סָפְקָה כַּפֶּיהָ וְקָרְאָה:

  • אוֹיָה לִי, רַבִּי הַיָּקָר! מָה קָּרָה לְךָ?

וּמִכֵּיוָן שֶׁנָּקְשׁוּ שִׁנֵּי הָרַב בְּפִיו, כִּמְעַט לֹא יָכֹל לְהוֹצִיא הֶגֶה, וְהוּא גִּמְגֵּם בִּרְעָדָה:

  • אוֹי, שׁוֹשָׁה טָ… טָ… טָבַעְתִּי!
  • הֵרָגַע, רַבִּי הַיָּקָר, אַתָּה חַי, – אָמְרָה שׁוֹשָׁה, – לֹא טָבַעְתָּ.

הִבִּיט בָּהּ רַבִּי יוֹסֵף וְאָמַר:

  • הַבְּטוּחָה אַתְּ שֶׁלֹּא טָבַעְתִּי? הֲתוּכְלִי לְהִשָּׁבַע עַל כָּךְ?

אָמְרָה הָרַבָּנִית:

  • אֲנִי נִשְׁבַּעַת.

וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הֶאֱמִין לָהּ רַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ, עַד שֶׁהֵבִיאָה לוֹ שְׁלֹשָׁה מֵחֲשׁוּבֵי הָעִיר שֶׁהֵעִידוּ בִּפְנֵי הַדַּיָּנִים, שֶׁהָרַב חַי וְלֹא טָבַע.

רַק אָז חָלַף פַּחְדּוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ, הֶאֱמִין כִּי חַי הוּא, וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו.

מַעֲשֶׂה בִּירִיָה

פַּעַם אַחַת יָצָא הָרַב מִבֵּיתוֹ בַּבֹּקֶר. פִּתְאֹם רָאָה, שֶׁצַּיָּד אֶחָד מְכַוֵּן אֶת קְנֵה רוֹבֵהוּ לִירוֹת, וּמִיָּד נִשְׁמַע קוֹל הַיְרִיָּה. נִבְהַל הָרַב וְרָץ בַּחִפָּזוֹן, וְשָׁב הַבַּיְתָה, וְנָפַל עַל הַמִּטָּה וְקָרָא:

— אוֹי שׁוֹשָׁה! אוֹי!

  • מָה לְךָ, רַבִּי הַיָּקָר? – מִהֲרָה אֵלָיו הָרַבָּנִית.
  • אוֹי, שׁוֹשָׁה, – עָנָה לָהּ הָרַב בְּפַחַד, – לֹא טוֹב, לֹא טוֹב, אָסוֹן גָּדוֹל קָרָה!
  • אֵיזֶה אָסוֹן? – נִבְהֲלָה גַּם שׁוֹּשָׁה. – אֱמֹר לִי, רַבִּי הַיָּקָר.
  • לֹא טוֹב, שׁוֹשָׁה, – לֹא חָדַל הָרַב מִלְּהֵאָנַח, – יָרוּ!
  • מִי יָרָה וּבְמִי? סַפֵּר לִי! – קָרְאָה שׁוֹשָׁה.
  • יָרוּ, יָרוּ, שׁוֹשָׁה, – עָנָה הָרַב בְּקוֹל רוֹעֵד, – זֶה בָּרוּר שֶׁיָּרוּ, אֶלָּא שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ בְּמִי יָרוּ: בִּי אוֹ בַּבַּרְוָז. הוֹצִיאִי אֶת הַכַּדּוּר!

נִצְטַמְרְרָה שׁוֹשָׁה הָרַבָּנִית, הִתְעַטְּפָה חִישׁ בְּמִּטְפַּחַת, וְרָצָה אֶל חֲשׁוּבֵי הָעִיר. בָּאוּ הַחֲשׁוּבִים וְקָרְאוּ לְרוֹפֵא. לָקַח הָרוֹפֵא שְׁנֵי בְּצַלְצָלִים בְּיָדוֹ הָאֶחָת, וּבַשְּׁנִיָּה אִזְמֵל חַד. דִּגְדֵּג אֶת הָרַב עַל בִּטְנוֹ וְעַל גַּבּוֹ בְּנִצָּב הָאִזְמֵל, הֶרְאָה לוֹ אֶת הַבְּצַלְצָלִים וְאָמַר:

  • הִנֵּה הוֹצֵאתִי אֶת הַכַּדּוּר, וְעַכְשָׁו אַתָּה בָּרִיא, רַבִּי. הוֹדָה רַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ לָרוֹפֵא וְשָּׂמַח מְאֹד.

וּמִן הַבְּצַלְצָלִים צִוָּה לַעֲשׂוֹת עֲגִילִים לָרַבָּנִית שׁוֹשָׁה, שֶׁתַּעְדֶּה אוֹתָם בַּשַּׁבָּתוֹת וּבְחַגִּים.

כֻּלָּם צוֹדְקִים

פַּעַם אַחַת בָּאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְדִין תּוֹרָה אֶל רַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ. אָמַר לָהֶם הָרַב:

  • הַרְצוּ אֶת טַעֲנוֹתֵיכֶם.

הִרְצָה אֶחָד מֵהֶם אֶת טַעֲנוֹתָיו, שָׁמַע הָרַבִּי, חָשַׁב וְאָמַר:

  • אַתָּה צוֹדֵק.

הֵחֵל הַשֵּׁנִי לְהַרְצוֹת אֶת הַטְּעָנוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ כְּנֶגֶד בַּעַל דִּינוֹ.

שָׁמַע הָרַב אֶת דְּבָרָיו עַד תֻּמָם וְאָמַר גַּם לוֹ:

  • אַתָּה צוֹדֵק.

שָׁמְעָה הָרַבָּנִית שׁוֹשָׁה, שֶׁהָרַב מַצְדִּיק אֶת שְׁנֵיהֶם, נִגְּשָׁה אֵלָיו וְאָמְרָה:

  • אוֹי וַאֲבוֹי לְךָ, רַבִּי. הֲרֵי אִם שְׁנֵיהֶם צוֹדְקִים, מִי הוּא הַחַיָּב בַּדִּין אֲשֶׁר יְשַׁלֵּם לְךָ תְּמוּרַת שִׁבְתְּךָ בַּדִּין? וְאִם לֹא יְשַׁלְּמוּ – מָה נֹּאכַל?

חָשַׁב הָרַב וְחָשַׁב, קָמַט אֶת מִצְחוֹ, וּלְבַסּוֹף אָמַר:

  • שׁוֹשָׁה, גַּם אַתְּ צוֹדֶקֶת.

השעון

שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל רַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ לְדִין־תּוֹרָה. טָעַן הָאֶחָד כְּנֶגֶד חֲבֵרוֹ:

  • רַבִּי, אִישׁ זֶה גָנַב מִמֶּנִּי שָׁעוֹן.

שָׁאַל רַבִּי יוֹסֵף:

  • מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא גָּנַב?

עָנָה הָאִישׁ:

—בָּדְקוּ וּמָצְאוּ אֶת הַשָּׁעוֹן חָבוּי מִתַּחַת לְחֻלְצָתוֹ.

שָׁאַל רַבִּי יוֹסֵף עוֹד;

  • אֵיזֶה שָׁעוֹן זֶה הָיָה: שְׁעוֹן כִּיס אוֹ שְׁעוֹן קִיר?

פַּרְפֶּרֶת שֶׁל בֵּיצִים

הָרַבָּנִית שׁוֹשָׁה הָיְתָה מְכִינָה תָּמִיד פַּרְפֶּרֶת שֶׁל בֵּיצִים לְשַׁבָּת, וְרַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ הָיָה אוֹכֵל אוֹתָהּ אַחֲרֵי שֶׁהָיָה מְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס, בְּשׁוּבוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר.

פַּעַם אַחַת הִתְיַקְּרוּ הַבֵּיצִים, וְהָרַבָּנִית שׁוֹשָׁה לֹא הֵכִינָה אֶת הַפַּרְפֶּרֶת. שָׁב רַבִּי יוֹסֵף מִבֵּית הַכְּנֶסֶת בְּשַׁבָּת אַחֲרֵי תְּפִלַּת הַבֹּקֶר, בֵּרֵךְ עַל הַכּוֹס, חִפֵּשׂ אֶת הַפַּרְפֶּרֶת וְלֹא מָצָא אוֹתָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן

  • שׁוֹשָׁה, אֵיפֹה הַפַּרְפֶּרֶת? – שָׁאַל.
  • לֹא הֲכִינוֹתִי וְלֹא אָפִיתִי, – עָנְתָה שׁוֹשָׁה.
  • מַדּוּעַ? – שָׁאַל רַבִּי יוֹסֵף.

סִפְּרָה לוֹ שׁוֹשָׁה:

  • הִגִּיעַ הַחֹרֶף, וְהַתַּרְנְגוֹלוֹת הִפְסִיקוּ לְהַטִיל בֵּיצִים. עַד הַיּוֹם עָלְתָה בֵּיצָה פְּרוּטָה, וְעַכְשָׁו עוֹלָה בֵּיצָה – שָׁלשׁ פְּרוּטוֹת.

אוֹרוּ פָּנָיו שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ וְאָמַר:

  • אַתְּ רוֹאָה, שׁוֹשָׁה. כַּמָּה חֲכָמוֹת הֵן הַתַּרְנְגוֹלוֹת הַלָּלוּ?

בִּשְׂכָר פְּרוּטָה אַחַת אֵין הֵן מְטִילוֹת בֵּיצָה, וּבִשְׂכַר שָׁלשׁ פְּרוּטוֹת הֵן כֵּן מְטִילוֹת בֵּיצָה…

דִּין תּוֹרָה

שְׁנֵי סוֹחֲרִים שָׂכְרוּ סְפִינָה בַּשֻׁתָּפוּת, לְהוֹבִיל חִטִּים לְעִיר רְחוֹקָה. הִטְעִינוּ אֶת הַסְּפִינָה וֶהֱשִׁיטוּהָ בַּיָּם. נִקְרָה סֶדֶק בַּסְּפִינָה, וְעַד שֶׁהִגִּיעָה אֶל הַחוֹף נִרְטְבוּ קְצָת מִן הַחִטִּים וְנִתְקַלְקְלוּ.

הִתְחִילוּ הַסּוֹחֲרִים לָרִיב. זֶה אוֹמֵר: הַחִטִּים שֶׁלְּךָ נִתְקַלְקְלוּ. וְזֶה אוֹמֵר: לֹא, הַחִטִּים שֶׁלְּךָ נִתְקַלְקְלוּ. לֹא יָכְלוּ לְהִתְפַּשֵּׁר. אָמְרוּ: נֵלֵךְ לְדִין־תּוֹרָה.

בָּאוּ אֶל רַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ, וְשָׁטְחוּ לְפָנָיו אֶת הָעִנְיָן. שָׁמַע הָרַב אֶת דִּבְרֵיהֶם, עִיֵּן בַּגְּמָרָא וּבַפּוֹסְקִים. חָשַׁב וְחָשַׁב וְלֹא יָכֹל לִתְפֹּס אֶת עִנְיַן הָאֳנִיָּה.

אָמַר לְבַעֲלֵי הַדִּין:

  • לֹא בָּרוּר לִי הַדָּבָר. הָבִיאוּ אֶת הַסְּפִינָה לְכָאן.

חֲבִית הַיַּיִן

הַקְּהִלָּה הַדְּרַזְ’נָאִית הֶחְכִּירָה לְרַבִּי יוֹסֵף אֶת מְכִירַת יֵין הַפֶּסַח, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה רַבָּה יוֹתֵר.

וְהָרַבָּנִית שׁוֹשָׁה הָיְתָה מְכִינָה בְּעַרְבֵי פְּסָחִים כַּמָּה חָבִיּוֹת שֶׁל יֵין צִמּוּקִים, וְהֶעֱמִידָה אוֹתָן בַּמַּרְתֵּף. פַּעַם אַחַת יָרְדָה אֶל הַמַּרְתֵּף לָשִׂים עַיִן עַל הַיַּיִן. פָּתְחָה חָבִית אַחַת, וְהִנֵּה נִפְחֲתָה עַד הַחֵצִי.

קָרְאָה לְרַבִּי יוֹסֵף, שֶׁיִּרְאֶה מָה הַדָּבָר. בָּא רַבִּי יוֹסֵף, בָּחַן וּבָדַק וְהִשְׁתּוֹמֵם:

  • תּוֹהֶה אָנֹכִי, מֵאַיִן בָּא פְּחָת זֶה!

הִתְחִילָה הָרַבָּנִית שׁוֹשָׁה בּוֹחֶנֶת וּבוֹדֶקֶת וּמָצְאָה נֶקֶב בְּתַחְתִּית הֶחָבִית. אָמְרָה:

  • עַכְשָׁו מוּבָן הַדָּבָר: הַיַּיִן נָזַל מִן הַנֶּקֶב.

צָחַק רַבִּי יוֹסֵף עַל תְּמִימוּתָהּ שֶׁל שׁוֹשָׁה וְאָמַר:

  • אוֹי שׁוֹשָׁה, מָה עִנְיָנוֹ שֶׁל נֶקֶב לִפְחַת הַיַּיִן? הַנֶּקֶב הוּא מִלְּמַטָּה, וְהַיַּיִן נִפְחַת מִלְּמַעְלָה…

רבי יוֹסף מבקש פרנסה

זְמַן רָב לֹא בָּאוּ תּוֹשָׁבֵי דְּרַזְ’נָה אֶל רַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ לְדִין, וּלְשׁוֹשָׁה לֹא הָיָה כֶּסֶף לְאַחְזָקַת הַבַּיִת. הֵטִּיחָה הָרַבָּנִית דְּבָרִים כְּלַפֵּי בַּעֲלָהּ:

  • מָה יִּהְיֶה הַסּוֹף, רַבִּי? אֵין לִי כֶּסֶף לְהוֹצָאוֹת.

נִגַּשׁ רַבִּי יוֹסֵף אֶל הַחַלּוֹן וְצִפָּה לְבַעֲלֵי דִּין שֶׁיָּבוֹאוּ לְפָנָיו. רָאָה שְׁנֵי אֲנָשִׁים הוֹלְכִים וּמְנַעְנְעִים בִּידֵיהֶם וּמְדַבְּרִים בַּהִתְלַהֲבוּת, כְּאִלּוּ הֵם רָבִים זֶה עִם זֶה. שָׁלַח רַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ אֶת הָרַבָּנִית שׁוֹשָׁה הַחוּצָה, שֶׁתִּקְרָא לַאֲנָשִׁים לְהִכָּנֵס אֶל בֵּיתוֹ. נִכְנְסוּ הָאֲנָשִׁים.

אָמַר לָהֶם רַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ:

  • שִׁפְכוּ טַעֲנוֹתֵיכֶם, וְאֶשְׁפֹּט בֵּינֵיכֶם.

אָמְרוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים:

  • רַבִּי, אַתָּה טוֹעֶה, אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה, וְאֵין לָנוּ טְעָנוֹת אִישׁ עַל חֲבֵרוֹ.

אָמַר לָהֶם רַבִּי יוֹסֵף:

  • אִם־כֵּן, אֶכְתֹּב לָכֶם פְּסַק־דִּין שֶׁאֵין לָכֶם טְעָנוֹת אִישׁ עַל חֲבֵרוֹ, וּתְשַׁלְּמוּ לִי דְּמֵי־פְּסָק.

 

רַבִּי יַעֲקֹב וְרַבִּי שְׁמוּאֵל

שְׁנֵי סוֹחֲרִים שֻׁתָּפִים הָיוּ בָּעִיר דְּרַזְ’נָה. שֵׁם הָאֶחָד רַבִּי יַעֲקֹב, וְשֵׁם הַשֵּׁנִי רַבִּי שְׁמוּאֵל. רַבִּי יַעֲקֹב הָיָה הֶעָשִׁיר, וְרַבִּי שְׁמוּאֵל – בָּקִי בְּמִסְחָר. וְהָיָה רַבִּי יַעֲקֹב נוֹתֵן אֶת הַכֶּסֶף, וְרַבִּי שְׁמוּאֵל עוֹבֵר וְנוֹסֵעַ בֶּעָרִים, קוֹנֶה וּמוֹכֵר. סָחֲרוּ בַּשֻּׁתָּפוּת יָמִים רַבִּים וְהִצְלִיחוּ בְּעִסְקֵיהֶם.

פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי שְׁמוּאֵל צָרִיךְ לָצֵאת לְדֶּרֶךְ לְמִסְחָרוֹ, נִפְרַד לְשָׁלוֹם מֵאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּמִיַּעֲקֹב שֻׁתָּפוֹ וְנָסַע.

נִמְלַךְ רַבִּי יַעֲקֹב בְּלִבּוֹ: זֶה יָמִים רַבִּים אָנוּ סוֹחֲרִים בְּשֻּׁתָּפוּת, וּמֵעוֹלָם לֹא בָּחַנְתִּי אֶת שֻׁתָּפִי, אִם נְכוֹנִים הַחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁהוּא מֵבִיא לִי מִן הַדֶּרֶךְ. רַבִּי שְׁמוּאֵל יָצָא לַדֶּרֶךְ בַּבֹּקֶר, וּבְאוֹתוֹ יוֹם צִוָּה רַבִּי יַעֲקֹב לִרְתֹּם גַּם אֶת עֶגְלָתוֹ לִשְׁנֵי סוּסִים, וְנָסַע גַּם הוּא בְּעִקְבוֹת שֻׁתָּפוֹ.

בְּלַיְלָה נִכְנַס אֶל פֻּנְדָּק דְּרָכִים, וְשָׁאַל אֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת:

  • הַאִם הָיָה פֹּה הַיּוֹם רַבִּי שְׁמוּאֵל מִדְּרַזְ’נָה? אָמְרָה לוֹ בַּעֲלַת הַבַּיִת:
  • הָיָה, אָכַל וְשָׁתָה, וְנָסַע הָלְאָה.

שָׁכַב רַבִּי יַעֲקֹב לִישֹׁן, וּבַבֹּקֶר צִוָּה אֶת מְשָׁרְתוֹ לִרְתֹּם אֶת הַסּוּסִים, וְהֵם נָסְעוּ בְּעִקְבוֹת רַבִּי שְׁמוּאֵל.

לְעֵת עֶרֶב הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם עָבִים, וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף נִתַּךְ אַרְצָה.

נִכְנַס רַבִּי יַעֲקֹב לַפֻנְדָּק שֶׁבַּדֶּרֶךְ, בִּקֵּשׁ לוֹ חֶדֶר וּמִטָּה לָנוּחַ, צִוָּה לְהַתִּיר אֶת הַסּוּסִים וְלָתֵת לָהֶם מִסְפּוֹא, וְלוֹ וְלִמְשָׁרְתוֹ צִוָּה לְהָכִין אֲרוּחָה. אַחֲרֵי שֶׁאָכַל וְשָׁתָה, שָׁאַל אֶת הַפֻּנְדְּקַאי:

  • הַאִם הָיָה פֹּה רַבִּי שְׁמוּאֵל מִדְּרַזְ’נָה?

אָמַר לוֹ הַפֻּנְדְּקַאי:

  • פֹּה הוּא. הוּא הִגִּיעַ מֻקְדָּם, אֶלָּא שֶׁבִּגְלַל הַגֶּשֶׁם הַשּׁוֹטֵף נִשְׁאַר לָלוּן פֹּה הַלַּיְלָה.

אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב לִמְשָׁרְתוֹ, שֶׁיְּעִירֵהוּ בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם כְּדֵי שֶׁיַּמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם אַחֲרֵי רַבִּי שְׁמוּאֵל.

וְרַבִּי שְׁמוּאֵל קָם בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, יָצָא אֶל הֶחָצֵר, וְרָאָה שֶׁעֶגְלָתוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב וְגַם סוּסָיו עוֹמְדִים בֶּחָצֵר. הָלַךְ וְשָׁאַל אֶת הַפֻּנְדְּקַאי:

  • מִי הָאִישׁ שֶׁבָּא הֵנָּה בָּעֶרֶב?
  • אֵינִי מַכִּיר אוֹתוֹ, אַךְ הוּא שָׁאַל עַל אוֹדוֹתֶיךָ, – עָנָה לוֹ הַפֻּנְדְּקַאי.

הֵבִין רַבִּי שְׁמוּאֵל, שֶׁשֻׁתָּפוֹ נוֹסֵעַ אַחֲרָיו לְנַסּוֹתוֹ.

יָצָא אֶל הֶחָצֵר וְהָפַךְ אֶת עֶגְלָתוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב כְּשֶׁפָּנֶיהָ אֶל הַצַּד שֶׁמִּשָּׁם בָּאָה, רָתַם אֶת הָעֲגָלָה שֶׁלּוֹ וְנָסַע.

לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה קָם גַּם הַמְשָׁרֵת וְהֵעִיר אֶת רַבִּי יַעֲקֹב.

הוֹרָה לוֹ רַבִּי יַעֲקֹב לִרְתֹּם אֶת הָעֲגָלָה. וְהַמְשָׁרֵת עוֹד מֵאֶתְמוֹל הֵכִין אֶת הָעֲגָלָה כְּשֶׁפָּנֶיהָ לְצַד הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, וּמִכֵּיוָן שֶׁחֹשֶׁךְ הָיָה, לֹא רָאָה הַמְּשָׁרֵת שֶׁהָפְכוּ אֶת עֶגְלָתוֹ, רָתַם אוֹתָהּ, הִתְיַשֵּׁב רַבִּי יַעֲקֹב בַּעֲגָלָה, וְנָסְעוּ.

הִצְלִיף הַמְּשָׁרֵת בַּסּוּסִים, וְהִנֵּה, לִפְנוֹת בֹּקֶר, רוֹאִים הֵם אֶת הָעִיר דְּרַזְ’נָה לִפְנֵיהֶם. הֵבִין רַבִּי יַעֲקֹב, שֶׁזֶּהוּ מַעֲשֶׂה שֻׁתָּפוֹ שֶׁהֵתֵל בּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסַּע אַחֲרָיו. אָמַר לִמְשָׁרְתוֹ:

  • אַל תְּסַפֵּר לְאִישׁ עַל אוֹדוֹת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָה לָנוּ.

וּבְלִבּוֹ חָשַׁב: אָשִׁיב לַשֻּׁתָּפִי כִּגְמוּלוֹ.

בָּא רַבִּי יַעֲקֹב אַל בֵּיתוֹ וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ שֻׁתָּפוֹ, וְהוֹסִיף:

  • הוּא הִתֵּל בִּי, וַאֲנִי אֲהַתֵּל בּוֹ. סִגְרִי אוֹתִי בַּחֶדֶר שָׁבוּעַ שָׁלֵם, וְתֹאמְרִי לְכָל מִי שֶׁיִּשְׁאַל עָלַי, כִּי יָצָאתִי לַדֶּרֶךְ עִם רַבִּי שְׁמוּאֵל שֻׁתָּפִי.
  • בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ יָצָא מִן הַהֶסְגֵּר הַחוּצָה. נוֹדַע הַדָּבָר בָּעִיר דְּרַזְ’נָה, שֶׁרַבִּי יַעֲקֹב שָׁב מִן הַדֶּרֶךְ. הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה גַּם אֶל אֵשֶׁת רַבִּי שְׁמוּאֵל, וְהִיא בָּאָה אֵלָיו לִדְרשׁ בִּשְׁלוֹם בַּעֲלָהּ.

הֶרְאָה לָהּ רַבִּי יַעֲקֹב פָּנִים עֲצוּבִים וְלֹא עָנָה. נִבְהֲלָה הָאִשָּׁה מְאֹד. אָמְרָה לוֹ:

  • אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, שֶׁתֹּאמַר לִי אֶת הָאֱמֶת. מָה קָּרָה לְבַעֲלִי?

הִתְחִיל רַבִּי יַעֲקֹב לִדְחוֹת אוֹתָהּ בְּקַשׁ. אָמְרָה הָאִשָּׁה:

  • אֲנִי מְבִינָה שֶׁאָסוֹן קָרָה לוֹ, שֶׁאִם לֹא כֵן, הָיִיתָ אוֹמֵר דְּבָרִים בְּרוּרִים.

אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב:

  • לֹא אוּכַל עוֹד לְהַסְתִּיר אֶת הַדָּבָר מִפָּנַיִךְ. בֶּאֱמֶת קָרָה אָסוֹן לְבַעֲלֵךְ. הוּא חָלָה וָמֵת.

וּכְשֶׁשָּׁמְעָה הָאִשָּׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִתְחִילָה לִבְכּוֹת וּלְיַלֵּל. הִיא הָלְכָה לְבֵיתָהּ, וּבָכוּ עִמָּהּ בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ. הִתְחִילוּ הַבָּנִים לוֹמַר קַדִּישׁ אַחֲרֵי אֲבִיהֶם,

וְהָאִשָּׁה חָשְׁבָה אֶת עַצְמָהּ לָאַלְמָנָה וְאֶת בָּנֶיהָ לִיתוֹמִים.

וְכָךְ גַּם חָשְׁבוּ כָּל בְּנֵי הָעִיר.

עָבְרוּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, וְהִגִּיעוּ הַיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי עֶרֶב הַפֶּסַח. רַבִּי שְׁמוּאֵל הִשְׁתַּדֵּל לִגְמֹר אֶת עֲסָּקָיו בֶּעָרִים שֶׁעָבַר בָּהֶן, כְּדֵי לְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה לֶחָג. הוּא נָסַע בָּעֲגָלָה וְלִבּוֹ שָׂמֵחַ, שֶׁסּוֹף סוֹף יָנוּחַ בְּקֶרֶב בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. הִגִּיעָה הָעֲגָלָה לְבֵיתוֹ, וְהַשָּׁעָה הָיְתָה אָז שְׁעַת חֲצוֹת הַלַּיְלָה. בַּחוּץ הָיָה קֹר גָּדוֹל, וְהָרֶפֶשׁ עָמֹק, וְגֶשֶׁם מְטַפְטֵף. יָרַד רַבִּי שְׁמוּאֵל מֵעַל עֶגְלָתוֹ וְדָפַק עַל תְּרִיסֵי בֵּיתוֹ, שֶׁהָיוּ כְּבָר סְגוּרִים.

  • פִּתְחוּ לִי!

הֵקִּיצָה אִשְׁתּוֹ מִשְּׁנָתָהּ וְשָׁאֲלָה:

  • מִי פֹּה?

עָנָה לָהּ רַבִּי שְׁמוּאֵל:

  • אֲנִי. הַאִם לֹא הִכַּרְתְּ אֶת קוֹלִי?

הִכִּירָה הָאִשָּׁה אֶת קוֹל בַּעְלָהּ, נִבְהֲלָה מְאֹד וְהֵחֵלָה לִצְעֹק מִפַּחַד.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל מֵאֲחוֹרֵי הַחַלּוֹן:

  • מָה קָרָה לָךְ? מָה אַתְּ צוֹעֶקֶת? אֲנִי בַּעֲלֵךְ שְׁמוּאֵל.

בָּאתִי, רַק עַתָּה שַׁבְתִּי מִדַּרְכִּי! – אַךְ הָאִשָּׁה פָּחֲדָה מִפְּנֵי בַּעֲלָהּ הַמֵּת וְקָרְאָה:

  • שׁוּב לַעֲפָרְךָ! שׁוּב לִמְנוּחָתְךָ!

וְהִיא לֹא פָּתְחָה לוֹ אֶת הַדֶּלֶת.

וְהַקֹּר גָּדוֹל בַּחוּץ, וְהַגֶּשֶׁם מְטַפְטֵף וְחוֹדֵר עַד לַעֲצְמוֹתָיו. כָּעַס רַבִּי שְׁמוּאֵל, שֶׁאֵין פּוֹתְחִים לוֹ, וְהִתְחִיל דּוֹפֵק בְּיֶתֶר עֹז.

קָרְאָה הָאִשָּׁה:

  • אַל נָא תַּפְחִיד אוֹתִי! לְמַעַן יְלָדֶיךָ הַקְּטַנִּים – שׁוּב לַעֲפָרְךָ!

הֵבִין רַבִּי שְׁמוּאֵל, שֶׁאִשְׁתּוֹ חוֹשֶׁבֶת אוֹתוֹ לְמֵת, אֶלָּא שֶׁאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַדּוּעַ. אָמַר בְּלִבּוֹ: אֵלֵךְ אֶל בִּתִּי הַנְּשׂוּאָה, הַגָּרָה בָּרְחוֹב הַסָּמוּךְ, וְאָלוּן הַלַּיְלָה בְּבֵיתָהּ, וּמָחָר אֶחֳקֹר בָּעִנְיָן.

הָלַךְ רַבִּי שְׁמוּאֵל אֶל בֵּית בִּתּוֹ וְדָפַק בַּדֶּלֶת. הֵקִּיצָה בִּתּוֹ מִשְׁנָתָהּ וְשָׁאֲלָה:

  • מִי פֹּה?
  • אֲנִי, אָבִיךְ, – אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל. – שַׁבְתִּי, וְאִמֵּךְ לֹא פָּתְחָה לִי אֶת הַדֶּלֶת. פִּתְחִי לִי אֶת הַדֶּלֶת וְאָלוּן בְּבֵיתְךָ הַלַּיְלָה.

וּכְאִמָּהּ כֵּן פָּחֲדָה גַּם הַבַּת מִפְּנֵי אָבִיהָ וְהִתְחִילָה מִתְחַנֶּנֶת אֵלָיו מִן הַבַּיִת בִּבְכִי:

  • חוּס עָלַי וְעַל עוֹלָלַי, אָבִי הַיָּקָר. אַל תַּפְרִיעַ אֶת מְנוּחָתֵנוּ. שׁוּב נָא לַעֲפָרְךָ.

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּלִבּוֹ: עַכְשָׁו בָּרוּר הַדָּבָר, שֶׁמִּישֶׁהוּ הִתֵּל בִּי. הָבָה אֵלֵךְ אֶל בְּנִי, שֶׁהוּא לֹא אִשָּׁה וְהוּא וְלֹא יִפְחַד, וְיִפְתַּח לִי.

אַךְ גַּם בְּנוֹ נִבְהַל כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת קוֹל אָבִיו.

  • אָבִי הַיָּקָר! – אָמַר הַבֵּן, – מָה רַע עָשִׂיתִי לְךָ, שֶׁאַתָּה בָּא לְהַפְחִידֵנִי מִקִּבְרְךָ? הֲלֹא יָשַׁבְתִּי אַחֲרֶיךָ שִׁבְעַת יְמֵי אֵבֶל, וְגַם מַקְפִּיד אֲנִי לִקְרֹא אַחֲרֶיךָ “קַדִּישׁ” יוֹם יוֹם. שׁוּב לַעֲפָרְךָ!

רָאָה רַבִּי שְׁמוּאֵל, שֶׁאֵין אִישׁ פּוֹתֵחַ לוֹ אֶת הַדֶּלֶת, וְהוּא קָפוּא כְּבָר מִקֹּר וְרָטֹב כֻּלּוֹ מִמֵּי הַגֶּשֶׁם, וְהָלַךְ לְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם לָלוּן. עָבַר עַל פְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב רַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ, רָאָה אוֹר מֵצִיץ מִבַּעַד לַבְּקִיעִים שֶׁבִּתְרִיסֵי הַחַלּוֹן, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: הָבָה אֶכָּנֵס אֶל בֵּית הָרַב, וְאָלוּן הַלַּיְלָה בְּבֵיתוֹ, וּמָחָר אֲבָרֵר אֶת כָּל הָעִנְיָן.

נִגַּשׁ וְדָפַק עַל דֶּלֶת בֵּית הָרַב. וְהָרַב יָשַׁב וְלָמַד בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כִּי מִהֵר לִגְמֹר אֶת הַמַּסֶּכְתָּא שֶׁהָיָה עָסוּק בָּהּ, שֶׁיַּסְפִּיק לְסַיְּמָהּ עַד הַפֶּסַח. שָׁמַע אֶת הַקּוֹל וְשָׁאַל:

  • מִי דּוֹפֵק?
  • אֲנִי, שְׁמוּאֵל, שֻׁתָּפוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב, – עָנָה רַבִּי שְׁמוּאֵל.

נִבְהַל הָרַב מְאֹד. וּבַלַּיְלָה הַהוּא נִשְׁאַר הַשַּׁמָּשׁ עֲקִיבָא “תְּקַע” לָלוּן בְּבֵית הָרַב בִּגְלַל הַגֶּשֶׁם. קָרָא רַבִּי יוֹסֵף:

  • עֲקִיבָא, מֵת דּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת. תְּקַע בְּשּׁוֹפָר וְיָסוּר מֵעָלֵינוּ.

חָטַף עֲקִיבָא אֶת הַשּׁוֹפָר וְהִתְחִיל תּוֹקֵעַ. תָּקַע תְּקִיעָה, וְהַמֵּת אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת לֹא סָר, וּמַמְשִׁיךְ לִקְרֹא:

  • פִּתְחוּ לִי אֶת הַדֶּלֶת!

קָרָא רַבִּי יוֹסֵף:

  • עֲקִיבָא! תְּקַע “תְּרוּעָה”!

תָּקַע עֲקִיבָא תְּרוּעָה, וְהַמֵּת בְּאַחַת:

  • פִּתְחוּ לִי אֶת הַדֶּלֶת!
  • עֲקִיבָא! תְּקַע “שְׁבָרִים”! – קָרָא רַבִּי יוֹסֵף כְּשֶׁהוּא רוֹעֵד מִפַּחַד.

תְּקַע עֲקִיבָא “שְׁבָרִים”.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֵקִּיצָה הָרַבָּנִית שׁוֹשָׁה מִשְׁנָתָהּ. הִיא שָׁמְעָה אֶת הַתְּרוּעָה וְהַשְּׁבָרִים, וְחָשְׁבָה שֶׁהָעֵז פּוֹעָה.

מִהֲרָה וְיָצְאָה הַחוּצָה לִרְאוֹת, שֶׁמָּא בָּא גַּנָּב לִגְנֹב אֶת הָעֵז. קָפַץ רַבִּי שְׁמוּאֵל לְתוֹךְ הַמִּסְדְּרוֹן וְסָגַר אֶת בְּרִיחַ הַדֶּלֶת מֵאֲחוֹרָיו, הִתְגַנֵּב אֶל הַחֶדֶר, נִכְנַס לְתוֹךְ מִטַּת הָרַבָּנִית, וְהִתְכַּסָּה בִּשְׂמִיכָה לְהִתְחַמֵּם.

וְהָרַבָּנִית חָפְצָה לָשׁוּב הַבַּיְתָה, וְהִנֵּה הַדֶּלֶת סְגוּרָה. נִגְּשָׁה אֶל הַחַלּוֹן וְהִתּחִילָּה דּוֹפֶקֶת:

  • רַבִּי הַיָּקָר! פְּתַח לִי.

אָמַר הָרַב בִּרְעָדָה:

  • שׁוֹמֵעַ אַתָּה, עֲקִיבָא? הִנֵּה שִׁנָּה הָרוּחַ, אֶת קוֹלוֹ לְקוֹלָהּ שֶׁל הָרַבָּנִית. תְּקַע בַּשּׁוֹפָר, וְיָשׁוּב הָרוּחַ לְעֲפָרוֹ.

תָּקַע עֲקִיבָא עוֹד בַּשּׁוֹפָר, וְהָרַבָּנִית דּוֹפֶקֶת וְדוֹפֶקֶת.

רָאֲתָה שֶׁאֵין אִישׁ פּוֹתֵחַ לָהּ, וְדָפְקָה עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן. פָּתְחוּ לָהּ. סִפְּרָה לָהֶם מָה שֶׁאֵרַע לָהּ, שֶׁיָּצְאָה לְרֶגַע מִן הַבַּיִת, וּבְשׁוּבָהּ מָצְאָה אֶת הַדֶּלֶת סְגוּרָה וְאֵין פּוֹתְחִים לָהּ. נִגַּשׁ הַשָּׁכֵן אֶל בֵּית הָרַב וְדָפַק גַּם הוּא:

  • רַבִּי, פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת! רַבִּי!

שָׁמַע רַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ אֶת הַקּוֹל, וְאָמַר:

  • עֲקִיבָא, שׁוֹמֵעַ אַתָּה? הִנֵּה שִׁנָּה הָרוּחַ אֶת קוֹלוֹ. עַתָּה הוּא מְדַבֵּר בְּקוֹל שְׁכֵנֵנוּ ר' פֶּסַח. תְּקַע בַּשּׁוֹפָר!

הִתְחִיל עֲקִיבָא תּוֹקֵעַ שׁוּב בַּשּׁוֹפָר. וְהַשָּׁכֵן ר' פֶּסַח דָּפַק וְדָפַק עַד שֶׁנּוֹאַשׁ, הִכְנִיס אֶת הָרַבָּנִית שׁוֹשָׁה אֶל בֵּיתוֹ, עַד הַמָּחֳרָת, שֶׁאָז יִתְבָּרֵר הָעִנְיָן.

וְאָמְנָם בַּבֹּקֶר הֻבְרַר כָּל הָעִנְיָן. רַבִּי שְׁמוּאֵל בָּא אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְסִפֵּר מָה שֶׁקָּרָה לוֹ. נוֹדַע, שֶׁרַבִּי יַעֲקֹב הוּא שֶׁהֵפִיץ אֶת הַשְּׁמוּעָה עַל דְּבַר מוֹתוֹ שֶׁל שֻׁתָּפוּ כְּעֹנֶשׁ עַל שֶׁהִתֵּל בּוֹ ר' שְׁמוּאֵל. עָנְשׁוּ אֶת ר' יַעֲקֹב, שֶׁיְּשַׁלֵּם קְנָס לַעֲקִיבָא, שֶׁתָּקַע כָּל הַלַּיְלָה, פְּרוּטוֹת כְּמִנְיַן “תְּקַע”, וּלְרַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ – כְּמִנְיַן “תּשׁרת”.

בַפְּרוּטוֹת הָאֵלֶּה הָאֵלֶּה תָּפְרוּ סַנְדָּלִים חֲדָשִׁים לְרַבִּי יוֹסֵף לוֹקְשׁ.

הֶחָתָן

לָקְחָה הָרַבָּנִית אֶל בֵּיתָה יְתוֹמָה, שֶׁלֹּא הָיוּ לָהּ אָב וָאֵם, וְהָיְתָה לָהּ כְּבַת. מָלְאוּ לַיְתוֹמָה עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהִיא עוֹדֶנָּה רַוָּקָה. שׁוֹטָה וּמְכֹעֶרֶת הָיְתָה, וְנוֹסָף עַל זֶה לְבוּשָׁה קְרָעִים תָּמִיד, כִּי לֹא הִשִּׂיגָה יַד הָרַב לְהַלְבִּישָׁה בְּגָדִים נָאִים. וְלֹא נִמְצָא חָתָן בִּשְׁבִילָהּ. עִוֵּר לֹא הָיָה בָּעִיר, וּפִקֵּח לֹא חָפֵץ בָּהּ. עָבְרוּ עוֹד עֶשֶׂר שָׁנִים, וְהַנַּעֲרָה נֶעֶשְׂתָה בַּת שְׁלֹשִים. הִתְחִילוּ נְשִׁי הָעִיר מְרַנְּנוֹת אַחֲרֵי הָרַבָּנִית, שֶׁאֵינָהּ יוֹצֵאת יְדֵי חוֹבָתָהּ לְמַעַן הַיְתוֹמָה. הָלְכָה הָרַבָּנִית וְסִפְּרָה לָרַב. אָמַר לָהּ הָרַב:

− אָמְנָם כֵּן הוּא. קְחִי אֶת עֲדָיַיִךְ וְאֶת גֻּלַּת הַכֶּסֶף שֶׁל מַטִּי וְאֶת קֻפְסוֹת הַכֶּסֶף שֶׁל הַתְּפִלִּין שֶׁלִּי, תְּנִי לַמַּלְוֶה בְּמַשְׁכּוֹן, וּקְחִי מִמֶּנוּ כֶּסֶף לְהוֹצָאוֹת הַנִּשּׂוּאִין.

עָשְׂתָה הָרַבָּנִית כָּךְ. לָוְתָה מֵאָה וַחֲמִשִּׁים זוּז, תָּפְרָה לַנַּעֲרָה בְּגָדִים חֲדָשִׁים בַּחֲמִשִּׁים זוּז, וּמֵאָה הִפְקִידָה בִּידֵי הָרַב לִנְדוּנְיָה וּלְהוֹצָאוֹת הַחֲתוּנָה.

אָסַף הָרַב אֶת חֲשׁוּבֵי הָעִיר וְאֶת חֲכָמֶיהָ לְבַקֵּשׁ יַחְדָּו חָתָן בִּשְׁבִיל הַנַּעֲרָה.

הֶחָתָן

בְּעִיר קְטַנָּה אַחַת הָיָה רַב, שֶׁהָיָה גַּם צַדִּיק וִיהוּדִי טוֹב בִּמְקוֹמוֹ. וְהָיָה הָרַב לוֹבֵשׁ מְעִיל לָבָן וְנוֹשֵׂא מַטֶּה בַּעַל גֻּלַּת כֶּסֶף בְּיָדוֹ, וּפְעָמִים הָיָה נוֹתֵן סְגֻלּוֹת לְחוֹלִים וּמְקַבֵּל פִּדְיוֹנוֹת. אַךְ תַּם וְיָשָׁר הָיָה בֶּאֱמֶת וְעָנִי גָּדוֹל.

 

רבי שמחה פלאכטי

בְּאוֹתָהּ עִיר עַצְמָהּ גָּר אִישׁ אֶחָד כְּבֶן אַרְבָּעִים, שִׂמְחָה שְׁמוֹ, וּמִשוּם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ תָּמִיד עֵרוֹם וְיָחֵף, וְרַק סְמַרְטוּט אֶחָד מְכַסֶּה אֶת בְּשָׂרוֹ, קָרְאוּ לוֹ “שִׂמְחָה פְּלַאכְטִי”, כְּלוֹמַר: “שִׂמְחָה סְמַרְטוּט”. הוּא הָיָה לֹא חָכָם גָּדוֹל וְלֹא טִפֵּשׁ קָטָן. בִּשְׂכַר שִׁשָּׁה דְּלָיִים שֶׁל מַיִם הָיָה מְקַבֵּל פְּרוּסַת לֶחֶם קְטַנָּה. בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת וְחַגִּים הָיָה עוֹזֵר לִמְשָׁרְתוֹת בְבָתֵּי הַגְּבִירִים לְנַקּוֹת אֶת כְּלֵי הַנְּחשֶׁת וּלְמָרֵק אֶת הַמְּנוֹרוֹת, וְלַחֲתֻנּוֹת שֶׁבָּעִיר הָיָה בָּא לִשְׁאֹב מַיִם וְלַחֲטֹב עֵצִים. בִּשְׂכַר זֶה הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ לְלַקֵּק אַחַר הַסְּעוּדָה אֶת הַשִּׁירַיִם שֶׁבַּקְעָרוֹת, הוּא הָיָה יָכוֹל לֶאֱכֹל הַרְבֵּה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ, וְהָיָה סוֹבֵל רָעָב וּמַחְסוֹר.

הֶחְלִיטוּ חֲשׁוּבֵי הָעִיר בַּאֲסֵפָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַשִּׂיא אֶת הַנַּעֲרָה הַיְתוֹמָה לְשִׂמְחָה.

שָׁלַח הָרַב לִקְרֹא לְשִׂמְחָה. בָּא שִׂמְחָה אֶל הָרַב נוֹשֵׂא אֶת הַדְּלָיִים עַל שִׁכְמוֹ. יָצְאָה הָרַבָּנִית לִקְרָאתוֹ וְאָמְרָה לוֹ, שֶׁיַּשְׁאִיר אֶת דְּלָיָיו בַּמִּסְדְּרוֹן. אָמַר לָהּ שִׂמְחָה:

− שׁוֹטָה, וּמָה אִם יִגְנְבוּ אוֹתָם? הֲרֵי זֶהּ כָּל הוׂנִי.

נִכְנַס לַחֲדַר הָרַב כְּשֶׁהַדְּלָיִים עַל שִׁכְמוֹ. קִבֵּל אוֹתוֹ הָרַב בְּכָבוֹד וְאָמַר לוֹ: − שִׂמְחָה יַקִּירִי, בֶּן אַרְבָּעִים אַתָּה וְהִגִּיעָה שַׁעְתְּךָ לָשֵׂאת אִשָּׁה.

עָנָה לוֹ שִׂמְחָה:

− חָשַׁבְתִּי שֶׁחָכָם אַתָּה, רַבִּי, כִּי כֵּלִים נָאִים לְךָ, אֲבָל עַכְשָׁו ֹרוֹאֶה אָנֹכִי שֶׁהִנְּךָ שׁוֹטֶה. כִּי אֵיזֶה נַעֲרָה תַּסְכִּים לְהִנָּשֵׂא לְעָנִי שֶׁכְּמוֹתִי!

אָמַר לוֹ הָרַב:

− הִנֵּה יֵשׁ לִי בִּשְׁבִילְךָ שִׁדּוּךְ הָגוּן: נַעֲרָה יְשָׁרָה עִם מַלְבּוּשִׁים חֲדָשִׁים, וְגַּם נְדוּנְיָה יֵש לָהּ.

רָמַז הָרַב לָרַבָּנִית שֶׁתַּכְנִיס אֶת הַכַּלָּה לַחֶדֶר. הָלְכָה הָרַבָּנִית וְקָרְאָה לָהּ. נִכְנְסָה הַכַּלָּה לְבוּשָׁה בְּגָדִים חֲדָשִׁים וּמִטְפַּחַת אֲדֻמָּה עַל רֹאשָׁהּ. וְהָרַב פָּתַח אֶת הָאַרְגָּז וְהֶרְאָה לְשִׂמְחָה, שֶׁהָאַרְגָּז מָלֵא מַטְבְּעוֹת נְחשֶׁת – מֵאָה זוּז, הַנְּדוּנְיָה שֶׁל הַכַּלָּה.

כְּשֶׁרָאָה שִׂמְחָה אֶת הַבְּגָדִים הַנָּאִים שֶׁעַל הַכַּלָּה וְאֶת הַהוֹן הֶעָצוּם שֶׁבָּאַרְגָּז, קָרָא אֶל הָרַב:

− רַבִּי! אֲנִי רוֹצֶה לָקַחַת אוֹתָהּ לְאִשָּׁה. הָבָה נֵלֵךְ אֶל הַחֻפָּה.

אָמַר לוֹ הָרַב:

− בְּנִי, צָרִיךְ לִכְתֹּב תְּנָאִים וּלְהַלְבִּישְׁךָ בְּגָדִים נָאִים קֹדֶם, וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה הַחֲתֻנָּה.

החתונה

− לֹא, רַבִּי, – אָמַר שִׂמְחָה, – אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְחַכּוֹת. תֵּכֶף נֵלֵךְ אֶל הַחֻפָּה, וְאֶת הַתְּנָאִים נִכְתֹּב בְּפַעַם אַחֶרֶת.

הִתְחִיל הָרַב נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִם שִׂמְחָה, שֶׁיַסְכִּים לְחַכּוֹת,

וְשִׂמְחָה הִתְעַקֵּשׁ, כִּי חָשַׁשׁ פֶּן יִתְחָרֵט הָרַב. נוֹעַץ הָרַב בָּרַבָּנִית וְהֶחְלִיטוּ לְמַלֵּא אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁל שִׂמְחָה, כִּי חָשְׁשׁוּ פֶּן יִתְחָרֵט הוּא. גָּמְרוּ, שֶׁהַיּוֹם יִהְיוּ הַתְּנָאִים.

וְהַחֲתֻנָּה תִּהְיֶה מָחָר. יָצְאוּ הָעִירָה וְקִבְּצוּ מִן הַתּוֹשָׁבִים בְּגָדִים יְשָׁנִים וְהִלְבִּישׁוּ אֶת שִׂמְחָה.

וְלַמָּחֳרָת עָשׂוּ אֶת הַחֻפָּה. בָּאוּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָעִיר אֶל הַחֲתֻנָּה וְהֵבִיאוּ מַתָּנוֹת לֶחָתָן וְלַכַּלָה: מְעַט פּוֹלִים, מְעַט קִטְנִיּוֹת, מְעַט גְּרִיסִים, מְעַט תַּפּוּחֵי אֲדָמָה, מְעַט קֶמַח. וְנִמְצְאוּ גַּם שֶׁהֵבִיאוּ כְּלֵי בַּיִת – קְדֵרוֹת וּקְעָרוֹת וּמַחֲבָתוֹת, וְהָיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁנָּתְנוּ גַּם כֶּסֶף בִּמְזֻמָּן: רֶבַע הַזּוּז, חֲצִי הַזּוּז וְזוּז שָׁלֵם. וְאֶחָד הִזְמִין אֶל בֵּיתוֹ אֶת הַזּוּג הַצָּעִיר לַחֲצִי שָּׁנָה.

הִתְיַשֵּׁב הַזּוּג הַצָּעִיר בְּדִירָתוֹ וְחַי חַיִּים נְעִימִים: מִן הַמַּתָּנוֹת נֶאֱסַף אֶצְלָם מָזוֹן וְכֶסֶף לְשִׁשָׁה חֳדָשִׁים שְׁלֵמִים.

חיי הזוג הצעיר

אַחֲרֵי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה אָמַר שִׂמְחָה פְּלַאכְטִי לְאִשְׁתּוֹ:

− אִשְׁתִּי הַיְקָרָה, כָּל מַה שֶׁבְּבֵיתֵנוּ מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי מְאֹד, מִחוּץ לְדָבָר אֶחָד: הַסִּירִים וְהַקְּדֵרוֹת וְהַמַּחֲבָתוֹת שֶׁלָּנוּ לֹא לְמַעַנֵנוּ הֵם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל יְלָדִים קְטַנִּים.

צְרִיכִים אָנוּ לִקְנוֹת גְּדוֹלִים מֵאֵלֶּה.

הָלְכָה אֵשֶׁת פְּלַאכְטִי וְקָנְתָה קְדֵרוֹת חֲדָשוֹת גְּדוֹלוֹת כְּחָבִיּוֹת וְהִתְחִילָה מְבַשֶּׁלֶת שְׁתַּיִם־שָׁלשׁ קְדֵרוֹת בְּבַת אַחַת. שְּׁנֵיהֶם יָכְלוּ לֶאֱכֹל הַרְבֵּה וְלֹא קִלְקְלוּ אֶת קֵבָתָם.

וּכְשֶׁהָיוּ גוֹמְרִים סְעוּדָה אַחַת, הָיוּ מְכִינִים תֵּכֶף סְעוּדָה אַחֶרֶת. כָּךְ הָיוּ מְכִינִים לְעַצְמָם סְעוּדוֹת חָמֵשׁ, שֵׁש, שֶׁבַע פְּעָמִים בְּיוֹם; וְכָךְ תַּם בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ אֶחָד כָּל הַמָּזוֹן, שֶׁקִּבְּלוּ בְּמַתָּנָה בִּשְׁעַת חֲתֻנָּתָם. הִתְחִילוּ קוֹנִים מָזוֹן בַּכֶּסֶף הַמְזֻמָּן שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם וְשֶׁהָיָה לָהֶם מִן הַנְּדוּנְיָה, וְעַד־מְהֵרָה הוֹצִיאוּ גַּם אֶת כָּל הַכֶּסֶף.

אָמְרָה אֵשֶׁת פְּלַאכְטִי לְבַעֲלָהּ:

− הִנֵּה הַמָּזוֹן נִגְמַר, וְגַּם הַכֶּסֶף תַּם. קַח אֶת דְּלָיֶיךָ וְלֵךְ לַעֲבֹד וּלְהִשְׂתַּכֵּר, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֶּסֶף לְמִחְיָה.

אָמַר פְּלַאכְטִי לְאִשְׁתּוֹ: − אִשְׁתִּי הָאֲהוּבָה, הַרְבֵּה שָׁאַבְתִּי מַיִם וְעָבַדְתִּי עַד חֲתֻנָּתִי. אֵין לִי כֹּחַ עוֹד לָשֵׁאת אֶת הַדְּלָיִים עַל כְּתֵפַי. עַתָּה אֲנִי רוֹצֶה לָנוּחַ מִן הָעֲבוֹדָה.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ:

− כָּל בְּנֵי הָאָדָם עוֹבְדִים. עֲבֹד גַּם אַתָּה. אָמַר לָהּ פְּלַאכְטִי:

− לוּ יָדַעְתִּי שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹד גַּם אַחֲרֵי הַחֲתֻנָּה, לֹא הָיִיתִי הוֹלֵךְ אֶל הַחֻפָּה.

פְּלַאכְטִי נעשה צדיק

רָאָה שִׂמְחָה פְּלַאכְטִי, שֶׁתַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה הָאַחֲרוֹנִים כֶָּלִים מִן הַשַּׂק, וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ:

− הֲרֵי גַּם הָרַב, שֶׁבְּבֵיתוֹ גָּדַלְתְּ, אֵינוֹ עוֹבֵד, וְהוּא אֵינוֹ רַעֵב. מָה הוּא עוֹשֶׂה?

− הוּא צַדִּיק, – אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ. – לוֹבֵשׁ מְעִיל לָבָן וְחוֹגֵר מִטְפַּחַת עַל מָתְנָיו, וּמַטֶּה בְּיָדוֹ, וּשְׁטְרַיְמִיל עַל רֹאשׁוֹ, וְהוּא יוֹשֵב וּמִתְנוֹעֵעַ עַל גַבֵּי סִדּוּר גָּדוֹל, לָכֵן בָּאִים יְהוּדִים וְנוֹתְנִים לוֹ כֶּסֶף. וְאַתָּה, בַּעֲלִי הַיָּקָר, אֵינְךָ צַדִּיק, וּלְךָ לֹא יִתְּנוּ כֶּסֶף.

אָמַר שִׂמְחָה: − אִם כֵּן, אֶלְבַּשׁ גַּם אֲנִי מְעִיל לָבָן וְאֶחְגֹּר מִטְפַּחַת עַל מָתְנַי, וְאֶקַּח מַטֶּה בְּיָדִי, וְאֶחְבּשׁ שְׁטְרַיְמִיל לְרֹאשִׁי, וְאֵשֵׁב וְאֶתְנוֹעֵעַ עַל גַּבֵּי סִדּוּר גָּדוֹל, וְאֶהְיֶה גַּם אֲנִי צַדִּיק. לְכִי נָא, אִשְׁתִּי הָאֲהוּבָה, אֶל בֵּית הָרַב, וְהַשִּׂיגִי לִי אֶת כָּל הַחֲפָצִים הָאֵלֶּה.

הָלְכָה אֵשֶׁת פְּלַאכְטִי אֶל בֵּית הָרַב, עָלְתָה אֶל הָעֲלִיָּה וּמָצְאָה אֶת הַמְּעִיל הַיָּשָׁן וְאֶת הַשְׁטְרַיְמִיל הַיָּשָן שֶׁל הָרַב, לָקְחָה גְּמָרָא מִתּוֹך אֲרוֹן הַסְּפָרִים שֶׁל הָרַב וְהֵבִיאָה לְבַעֲלָהּ. לָבַשׁ שִׂמְחָה פְּלַאכְטִי אֶת הַמְּעִיל וְחָגַר מִטְפַּחַת עַל מָתְנָיו, חָבַשׁ אֶת הַשְׁטְרַיְמִיל הַיָּשָן עַל רֹאשׁוֹ, הוֹצִיא אֶת הַמַּקֵּל מִן הַמַּטְאֲטֵא, צִפָּה אוֹתוֹ בְּפַח בַּרְזֶל וּלְקָחוֹ בְּיָדוֹ, יָשַׁב אֶל הַֻשׁלְחָן וְהִתְחִיל מִתְנוֹעֵעַ עַל גַבֵּי “הַסִּדּוּר הַגָּדוֹל” – כְּלוֹמַר: הַגְּמָרָא.

יָשַׁב וְהִתְנוֹעֵעַ, יָשַׁב וְהִתְנוֹעֵעַ כָּל הַיּוֹם, וְאִישׁ לֹא הֵבִיא לוֹ כֶּסֶף.

אָמַר שִׂמְחָה לאִשְׁתּוֹ:

− פֹּה אֵין אִישׁ ֹרוֹאֶה אוֹתִי, עַל כֵּן אֵין יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי צַדִּיק, וְאֵין מְבִיאִים לִי כֶּסֶף. אֵלֵךְ מָחָר אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, אֶתְנוֹעֵעַ שָׁם, וְיֵדְעוּ שֶׁצַּדִּיק אֲנִי.

אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְשָׁכְבוּ לִישׁוֹן. וּבַבֹּקֶר קַם שִׂמְחָה, לָבַשׁ אֶת הַמְּעִיל, חָבַשׁ אֶת הַשְּׁטְרַיְמִיל, לָקַח אֶת הַמַטֶּה בְּיָדוֹ הַיְמָנִית וְאֶת הַגְּמָרָא עִם שַׂק הַטַּלִּית בְּיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית, וְהָלַךְ אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ.

− רַק אַל נָא תֹּאכְלִי לְבַדֵּךְ אֶת כָּל תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה עַד בּוֹאִי. הַשְׁאִירִי לִי אֶת חֶלְקִי, שֶׁמָּא אֶרְעַב – הִזְהִיר אֶת אִשְׁתּוֹ לִפְנֵי צֵאתוֹ מִן הַבַּיִת.

פְּלַאכְטִי בּורח היערה

רָאוּ הַקּוּנְדֵסִים שֶׁבַּחוּץ אֶת שִׂמְחָה פְּלַאכְטִי וְהִנֵּה הוּא לָבוּש כְּאַחַד הַצַּדִּיקִים וּגְמָרָא עָבָה בְּיָדוֹ, וְנִרְאָה הַדָבָר מְגֻחָךְ בְּעֵינֵיהֶם מְאֹד, כִּי יָדְעוּ שֶׁעַם הָאָרֶץ הוּא. הִתְחִילוּ לָרוּץ אַחֲרָיו וְלִקְרֹא:

− רַבִּי שִׂמְחָה פְּלַאכְטִי! רַבִּי שִׂמְחָה פְּלַאכְטִי!

בָּרַח מֵהֶם שִׂמְחָה. הִקִּיפוּהוּ הַנְּעָרִים וְהִשְׁלִיכוּ עָפָר לְעֻמָּתוֹ. וְשִׂמְחָה חָפֵץ לְהִנָּצֵל מֵהֶם, וְסָר אֶל רְחוֹב אַחֵר.

רְָדְפוּ אַחֲרָיו הַקּוּנְדֵסִים גַּם פֹּה. בָּרַח מִפְּנֵיהֶם אֶל הַשָּׂדֶה. רְָדפוּ אַחֲרָיו הַקּוּנְדֵסִים גַּם בַּשָּׂדֶה. רָאָה שִׂמְחָה שֶׁאֵין מָנוֹס מִפְּנֵי הַקּוּנְדֵסִים, הֵרִים אֶת רַגְלָיו וְרָץ בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֶל הַיַּעַר, וְשָׁם הִסְתַּתֵּר בֵּין הָעֵצִים וְהַשִּׂיחִים. חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ הַקּוּנְדֵסִים וְלֹא מְצָאוּהוּ, וְשָׁבוּ הָעִירָה.

וְשִׂמְחָה אָמַר בְּלִבּוֹ: אֲחַכֶּה פֹּה עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ הַנְּעָרִים הָעִירָה, וְאַחַר כָּךְ אָשׁוּב גַּם אֲנִי. בֵּינְתַיִם אֶתְפַּלֵּל, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לֶאֱכֹל תֵּכֶף בְּשׁוּבִי הַבַּיְתָה, שֶׁלֹּא יִצְטַנְּנוּ תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה.

וְהוּא הוֹצִיא אֶת הַטַּלִּית וְאֶת הַתְּפִלִּין וְהִתְחִיל מִתְפַּלֵּל. וּבֵינְתִיִם יָצָא אִישׁ לָבוּשׁ כְּאַחַד הַפָּרִיצִים מִבֵּין הַשִּׂיחִים.

וְהָאִישׁ הַזֶּה הָיָה הַגְּרָף אֲדוֹנֵי הַיַּעַר וְהַשָּׂדוֹת וְהָעֲיָרָה, שֶׁשִּׂמְחָה גָּר בָּהּ. הוּא הָלַךְ לְחַפֵּשׂ אֶת סוּסוֹ הָאָהוּב, שְׁבָּרַח מִן הָאֻרְוָה בַּלַּיְלָה וְנֶעְלַם.

רָאָה הַגְּרָף שֶָאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּיַּעַר וְהוּא לָבוּשׁ כְּאַחַד הַצַַּדִּיקִים הַיְּהוּדִים, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: אוּלַי יוּכַל זֶה לְהַגִּיד לִי הֵיכָן נִמְצָא סוּסי?

נִגַּשׁ הַגְּרָף אֶל שִׂמְחָה וְשָׁטַח לְפָנָיו אֶת בַּקָּשָׁתוֹ.

ושִׂמְחָה נִבְהַל מְאֹד בְּשָׁמְעוֹ אֶת שְׁאֵלַת הַגְּרָף. הוּא אָמַר בְּלִבּוֹ: מֵאַין אֵדַע הֵיכָן סוּסוֹ? כְּלוּם נָבִיא אֲנִי? וְהוּא שָׁתַק וְלֹא עָנָה.

אָמַר לוֹ הַגְּרָף:

− רוֹאֶה אֲנִי בְּךָ, שֶׁצַּדִּיק אַתָּה, ויכול אַתָּה לְהַרְאוֹת נִפְלָאוֹת. אִם תְּגַלֶּה לִי אֶת הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם סוּסִי, אֶתֵּן לְךָ מַתָּנָה יָפָה.

אָמַר שִׂמְחָה בְּלִבּוֹ: אוֹמַר לוֹ מַה שֶׁיַּעֲלֶה עַל לְשׁוֹנִי וְיֵלֵךְ. אָז אֶבְרַח. וְהוּא אָמַר:

− סוּסְךָ עוֹמֵד בִקְצֵה הַיַּעַר מִיָּמִין תַּחַת אַלּוֹן גָּדוֹל, וּשְׁנֵי זְאֵבִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ, וְהוּא נִלְחָם בָּהֶם בְּפַרְסוֹתָיו, אֲבָל כֹּחַ אֵין לוֹ עוֹד. מַהֵר לְעֶזְרָתוֹ, פֶּן יִטָּרֵף.

הוֹדָה לוֹ הַגְּרָף וּמִהֵר אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהֶרְאָה לוֹ שִׂמְחָה פְּלַאכְטִי. וְאָמְנָם כָּךְ הָיָה, כְּפִי שֶׁאָמַר לוֹ הַצַּדִּיק: אָמְנָם הַסּוּס עוֹמֵד בַּמָּקוֹם הַהוּא תַּחַת עֵץ אַלּוֹן, וּשִׁנֵי זְאֵבִים סְבִיבוֹ. הוֹצִיא הַגְּרָף אֶת רוֹבֵהוּ וְיָרָה בַּזְּאֵבִים, אֶת הָאֶחָד הָרַג, וְהַשֵּׁנִי בָּרַח. אָז נִגַּשׁ אֶל הַסּוּס, לְקָחוֹ וְהוֹבִילוֹ הַבַּיְתָה.

וְהַגְּרָף הֶאֱמִין, שֶׁהָאִישׁ אֲשֶׁר רָאָה בַּיַּעַר בֶּאֱמֶת אִישׁ אֱלֹהִים בַּעַל מוֹפֵת הוּא, וְרָצָה לָתֵת לוֹ מַתָּנָה. חָזַר וְחִפֵּשׂ אוֹתוֹ, אַךְ לֹֹא מְצָאוֹ.

שִׂמְחָה מצליח

וְשִׂמְחָה בָּרַח מִן הַיַּעַר, כִּי פָּחַד פֶּן יָשׁוּב הַגְּרָף וְיַעֲנִישׁ אוֹתוֹ עַל שֶׁשִּׁקֵּר לוֹ. בָּא אֶל בֵּיתוֹ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ:

− הַסְתִּירִינִי, אִשְׁתִּי הָאֲהוּבָה. אֲנִי חוֹשֵׁשׁ פֶּן יָבוֹא הַגְּרָף וְיַכֶּה אוֹתִי.

הִסְתִּירָה אוֹתוֹ הָאִשָּׁה מִתַּחַת לַמִּטָּה וְנָתְנָה לוֹ שָׁמָּה אֶת חֶלְקוֹ מִתַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה.

והַגְּרָף, שֶׁלֹא מָצָא אֶת שִׂמְחָה בַּיַּעַר, הָלַךְ לְחַפְּשׂוֹ בָּעִיר. בָּא אֶל הָרַב וְשָׂאַל: − הֵיכָן הַצַּדִּיק אִישׁ הָאֱלֹהִים וּבַעַל הַמּוֹפֵת שֶׁהִתְפַּלֵּל בַּיַּעַר?

לֹא יָדַע הָרַב מִי הוּא הַצַּדִּיק. הִכְנִיס לְבֵיתוֹ אֶת כָּל תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים שָׁבְּעִיר אֶחָד אֶחָד, וְהֶרְאָה אוֹתָם לַגְּרָף.

− אֵין בֵּינֵיהֵם הַצַּדִּיק שֶׁאוֹתוֹ אֲנִי מְחַפֵּשׂ. – אָמַר הַגְּרָף. אָמַר הַשַׁמָּשׁ לָרַב:

− הַיּוֹם הִתְחַפֵשׂ שִׂמְחָה פְּלַאכְטִי וְלָבַשׁ בְּגָדִים שֶׁל יְהוּדִי טוֹב, אַךְ הַקּוּנְדֵסִים שֶׁבַּחוּץ גֵּרְשׁוּ אוֹתוֹ אֶל הַיַּעַר. אוּלַי שִׂמְחָה הוּא הָאִישׁ שֶׁהַגְּרָף מְחַפֵּשׂ.

שָׁלְחוּ לִקְרֹא לְשִׂמְחָה. נִבְהֲלָה הָאִשָּׁה מְאֹד, וְאָמְרָה לְשִׂמְחָה:

− לֵךְ, פֶּן יָבוֹא הַגְּרָף לְכָאן.

הָלַךְ שִׂמְחָה אֶל בֵּית הָרַב.

כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַגְּרָף, שָׂמַח מְאֹד, הִשְׁתַּחֲוָה לְפָנָיו וְהוֹדָה לוֹ, עַל שֶׁגִּלָּה אֶת מְקוֹם הַסּוּס, וְאָמַר:

− אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאִישׁ־אֱלֹהִים אַתָּה, עַל־כֵּן כָּל מַחֲסוֹרְךָ עָלַי מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה.

הָלַךְ הַגְּרָף וְשָׂכַר עֲבוּר שִׂמְחָה דִּירָה יָפָה בְּשוּק הָעִיר, וְשָׁלַח לוֹ מְזוֹנוֹת לְבֵיתוֹ. נָתַן לוֹ תַרְנְגוֹלוֹת, שֶׁיָטִילוּ בֵּיצִים וּפָרוֹת חוֹלְבוֹת, וּמְשָרְתִים וּמְשָׁרְתוֹת מֵעֲבָדָיו וּמִשִּׁפְחוֹתָיו. מִלֵּא אֶת הַבַּיִת כָּל טוּב, וְגַּם כֶּסֶף רַב נָתַן לוֹ, שֶׁיִתְפֹּר בְּגָדִים חֲדָשִׁים וְנָאִים לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ.

אָז הִתְחִילוּ חַיִּים טוֹבִים. בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הֶחָדָשׁ רַבִּי שִׂמְחָה פְּלַאכְטִי. כָּל הַיּוֹם הָיוּ הַטַּבָּחוֹת אוֹפוֹת וּמְבַשְּׁלוֹת, אוֹפוֹת וּמְבַשְּׁלוֹת. רַבִּי שִׂמְחָה צִוָּה לִקְנוֹת קְדֵרוֹת גְּדוֹלוֹת עוֹד יוֹתֵר, וְהָיוּ מְבַשְּׁלִים עֶשֶׂר קְדֵרוֹת בְּפַעַם אֶחָת. וְהיוּ שִׂמְחָה ואִשְׁתּוֹ מִתְעַנְּגִים עַל רֹב נַחַת, גּוֹמְרִים סְעוּדָה וּמַתְחִילִים סְעוּדָה חֲדָשָׁה – מִן הַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה.

גנבת הקפסא

וְהַגְּרָף חִבֵּב מְאֹד אֶת שִׂמְחָה פְּלַאכְטִי וְכִבְּדוֹ, וְמְאֻשָׁר הָיָה, כִּי הוּא מַחֲזִיק אוֹתוֹ וְאֶת בֵּיתוֹ עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ.

וְשִׂמְחָה יוֹצֵא בָּרְחוֹבוֹת לָבוּשׁ מְעִיל חָדָשׁ שֶׁל מֶשִׁי, וּשְׁטְרַיְמִיל חָדָשׁ שֶׁל עוֹרוֹת תְּחָשִׁים בְּרֹאשׁוֹ וּמַטֶּה שֶׁל סוּף בַּעַל גֻּלַּת כֶּסֶף בְּיָדוֹ, וְהַקּוּנְדֵסִים חוֹשְׁשִׁים לָגַעַת בּוֹ, פֶּן יֶחֱרֶה בָּהֶם אֶת הַגְּרָף, שֶׁהוּא שוֹמֵר עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל אִישׁ הָאֱלֹהִים שֶׁלּוֹ. וְרַבִּי שִׂמְחָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְיָשֵׁן, וּבֵין אֲכִילָה לַאֲכִילָה הָיָה מִתְנוֹעֵעַ עַל גַבֵּי הַסִּדּוּר הַגָּדוֹל.

וְהִנֵּה קָרָה מִקְרֶה, וּמִבֵּית הַגְּרָף נִגְנְבָה קֻפְסָה, שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת – כָּל הוֹנוֹ שֶׁל הַגְּרָף. חִפֵּשׂ אוֹתָהּ הַגְּרָף וְלֹא מָצָא. הוּא הָיָה בָּטוּחַ, שֶׁרַבִּי שִׂמְחָה פְּלַאכְטִי יַגִּיד לוֹ תֵּכֶף הֵיכָן הַקֻּפְסָה וּמִי הַגַּנָּב, אֶלָּא שֶׁלֹּא חָפֵץ לְהַטְרִיחַ אֶת אִישׁ הָאֱלֹהִים, וְנִסָּה לְמָצְאָה בְּעַצְמוֹ. חִפֵּשׂ בִּכְלֵי כָּל עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו, וּבְבָתֵּי כָּל הָאִכָּרִים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בַּאֲחֻזָּתוֹ, וְרַק כְּשֶׁנּוֹכַח, שֶׁאֵין עוֹד סִכּוּי לִמְצֹא אֶת הַגְּנֵבָה, הֵעֵז לִפְנוֹת אֶל רַבִּי שִׂמְחָה.

שָׁלַח הַגְּרָף מֶרְכָּבָה לְהָבִיא אֶת שִׂמְחָה אֶל אֲחֻזָּתוֹ, וְסִפֵּר לוֹ עַל אוֹדוֹת הַגְּנֵבָה, וּבִקְשָׁהוּ לְגַלּוֹת אֶת הַגַּנָּב.

נָפַל לֵב רַבִּי שִׂמְחָה עָלָיו. וְהוּא חָשַׁב בְּלִבּוֹ: מֵאַיִן אֵדַע מִי הַגַּנָּב וְהֵיכָן הַגְּנֵבָה? כְּלוּם נָבִיא אָנֹכִי? וְהוּא פָּחַד, שֶׁמָּא הַפַּעַם יִתְגַּלֶּה הַדָּבָר, שֶׁהוּא שִׁקֵּר גַּם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וְיַעֲנִישׁ אוֹתוֹ הַגְּרָף עֹנֶש קָשֶׁה, תַּחַת כָּל הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה לוֹ עַד הֵנָּה.

הוּא בִּקֵּשׁ לוֹ שְׁהוּת שֶׁל זְמָן וְאָמַר בְּלִבּוֹ: הָבָה אֶדְחֶה לְיָמִים אֲחָדִים אֶת הָרֶגַע, שֶׁבּוֹ תִּגָּלֶה תַּרְמִיתִי. וְהוּא אָמַר אֶל הַגְּרָף:

− בְּעוֹד שְׁלוֹשָׁה יָמִים אֲגַלֶּה אֶת הַגַּנָּב וְאָשִיב לְךָ אֶת הַקֻּפְסָה.

הַמוֹפֵת הַשֵנִי

הוֹשִׁיב הַגְּרָף אֶת רַבִּי שִׂמְחָה בְּבֵית הַמּוֹכְסָן הַיְּהוּדִי, צִוָּה לְהַאֲכִילוֹ וּלְהַשְׁקוֹתוֹ מּכָּל הַטּוֹב וְהַמְשֻׁבָּח שֶׁנִּמְצָא בְּבֵיתוֹ וּבְכָל הַכְּפָר. אַךְ רַבִּי שִׂמְחָה לֹא טָעַם מִן הָאֹכֶל וְהַמַּשְׁקֶה, כִּי נַפְשׁוֹ מָרָה וְגַם שְׁנָתוֹ נָדְדָה.

וְהַגְּרָף שָׂמַח מְאֹד. הוּא הָיָה בָּטוּחַ, שֶָבְּעוֹד שְׁלשָׁה יָמִים תָּשׁוּב הַגְּנֵבָה אֵלָיו וְהוּא סִפֵּר זֹאת לְכָל שְׁכֵנָיו וְלְכָל תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָר. נוֹדַע הַדָּבָר בְּכָל הַסְּבִיבָה, וְגַם לַגַּנָּב, שֶׁגָּר בְּאוֹתוֹ הַכְּפָר. נִבְהַל הַגַּנָּב מְאֹד. הוּא פָּחַד שֶׁמָּא יְגַלֶּה אוֹתוֹ אִישׁ הָאֱלֹהִים הַיְּהוּדִי וְתִהְיֶה אַחֲרִיתוֹ מָרָה. אָמַר בְּלִבּוֹ: אֵלֵךְ וְאֶתְוַדֶּה לְפָנָיו. וּבַלַּיְלָה, כְּשֶֹרַבִּי שִׂמְחָה פְּלַאכְטִי מִתְהַפֵּךְ עַל מִשְׁכָּבוֹ, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לִישׁוֹן מֵרֹב צַעַר, דָּפַק מִישֶׁהוּ עַל חַלּוֹן חַדְרוֹ. יָרַד שִׂמְחָה מֵעַל מִטָּתוֹ וּפָתַח אֶת הַחַלּוֹן, וְהִנֵּה אִישׁ רוֹמֵז לוֹ שֶׁיִּשְׁתֹּק.

− צֵא אֵלַי, – אָמַר לוֹ הָאִישׁ בְּלַחַשׁ. – דָּבָר נָחוּץ לִי אֵלֶיךָ.

יָצָא אֵלָיו רַבִּי שִׂמְחָה חֶרֶשׁ בְּעַד הַחַלּוֹן. סִפֵּר לוֹ הָאִישׁ:

− אֲנִי גָּנַבְתִּי אֶת הַקֻּפְסָה. בָּאתִי לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ וּלְבַקֶּשְׁךָ שֶׁתִּסְלַח לִי וְלֹא תְּגַּלֶּה לַגְּרָף אֶת אַשְׁמָתִי פֶּן יַהַרְגֵנִי.

הִבְטִיחַ לוֹ שִׂמְחָה, שֶׁלֹּא יַגִּיד לַגְּרָף, וְהַגַּנָּב הֶרְאָה לוֹ אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁבּוֹ הִסְתִּיר אֶת הַקֻּפְסָה.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּא הַגְּרָף אֶל שִׂמְחָה. אָמַר לוֹ שִׂמְחָה:

− לֹא מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם הוּא, כִּי אִם יְדֵי הַשֵׁדִים הָיוּ בַּגְּנֵבָה. אַךְ אֶת מְקוֹם הַקֻּפְסָה אֲנִי יוֹדֵעַ. בּוֹא אַחֲרַי וּקְרָא לַעֲבָדֶיךָ, שֶׁיֵּלְכוּ גַּם הֵם אִתָּנוּ.

הָלְכוּ כֻּלָּם אַחֲרֵי שִׂמְחָה פְּלַאכְטִי. הֵבִיא אוֹתָם אֶל הַמָּקוֹם הַיָּדוּעַ לוֹ וְצִוָּה לַחְפֹּר שָׁם בָּאֲדָמָה. חָפְרוּ עַבְדֵי הַגְּרָף וּמָצְאוּ אֶת הַקֻּפְסָה.

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גָּדַל עוֹד יוֹתֵר כְּבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי שִׂמְחָה בְּעֵינֵי הַגְּרָף. גַּם רַבִּים מֵהַיְּהוּדִים הִתְחִילוּ מְכַבְּדִים אוֹתוֹ כְּבַעַל־מוֹפֵת. כִּי הַמּוֹכְסָן, שֶׁלֹּא יָדַע עַל דְּבַר בּוֹא הַגַּנָּב בַּלַּיְלָה, הֵעִיד וְנִשְׁבַּע שֶׁהוּא רָאָה בְּעֵינָיו, כֵּיצַד גִּלָּה רַבִּי שִׂמְחָה אֶת הַגְּנֵבָה.

וְהַגְּרָף סִפֵּר לְכָל מַכִּירָיו עַל אוֹדוֹת הָאִישׁ הַקָּדוֹשׁ הַגָּר בְּעִירוֹ. נוֹדַע הַדָּבָר גַּם בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ. בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת הַגְּרָף שֶׁיָּבִיא אֵלָיו אֶת רַבִּי שִׂמְחָה, כְּדֵי לְנַסּוֹתוֹ, אִם בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת הוּא.

הֵבִיא הַגְּרָף אֶת רַבִּי שִׂמְחָה אֶל חֲצַר הַמֶּלֶךְ וְהִצִּיג אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

אָמַר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו:

− מָחָר תָּבוֹא אֵלַי וְאֲנַסֶּה אוֹתְךָ אִם בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ אַתָּה כָּל נִסְתָּר.

שָׁמַע רַבִּי שִׂמְחָה אֶת הַדָּבָר וְנִבְהָל:

הַאִם נָבִיא אָנֹכִי, שֶׁאֵדַע כָּל נִסְתָּר? וְהוּא הִתְעַצֵּב מְאֹד:

עַתָּה וַדַּאי יִתְגַּלֶּה כָּל הַדָּבָר, וְהַמֶּלֶךְ יַעֲנִישֵׁנִי עֹנֶשׁ כָּבֵד.

יָצָא רַבִּי שִׂמְחָה מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ עָצוּב וְנוֹאָשׁ. הוּא לֹא יָכֹל לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת מֵחֲמַת דְּאָגָה רַבָּה. יָשַׁב כָּל הַלַּיְלָה וְחָשַׁב מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת. הֶחְלִיט, שֶׁיִּתְוַדֶּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עַל כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, כְּדֵי שֶיִּהְיֶה עָנְשׁוֹ קַל.

המופת השלישי

וּבַבֹּקֶר אָסַף אֵלָיו הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל שָׂרָיו לְטַכֵּס עֵצָה, בַּמֶּה יְנַסּוּ אֶת בַּעַל הַמוֹפֵת. הֶחְלִיטוּ לָשִׂים צִפּוֹר קְטַנָּה בִּכְלוּב וְלִסְגֹּר אֶת הַכְּלוּב בְּאָרוֹן, וּלְהָבִיא אֶת רַבִּי שִׂמְחָה, שֶיַּגִּיד מֶה עָשׂוּ פֹּה.

הֵבִיאוּ צִפּוֹר קְטַנָּה וְחָפְצוּ לְהַכִנִיסָה לַכְּלוּב. נִשְׁמְטָה הַצִּפּוֹר מִידֵיהֶם וְעָפָה לָהּ. תְּפָשׂוּהָ וְנִשְׁמְטָה שֵׁנִית מִידֵיהֶם. חָטְפוּ אוֹתָהּ בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, וְהַפַּעַם לֹא יָכְלָה לְהִשָּׁמֵט עוֹד. הִכְנִיסוּהָ לַכְּלוב, וְאֶת הַכְּלוּב סָגְרוּ בָּאָרוֹן. אָז קָרְאוּ לְרַבִּי שִׂמְחָה שֶיִכָּנֵס וְיַגִּיד מֶה עָשׂוּ פֹּה.

נִכְנַס רַבִּי שִׂמְחָה וְעָמַד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאָמַר:

– אַל תִּשְׁאַל אוֹתִי כְּלוּם, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ. אֲנִי בְּעַצְמִי אַגִּיד אֶת הַכֹּל: שְׁתֵּי פְּעָמִים נֶחְלְצָה הַצִּפּוֹר מִיָּד, וּבַפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית הִנֵּה נִלְכְּדָה.

מַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁל רַבִּי שִׂמְחָה הָיְתָה: שְׁתֵּי פְּעָמִים עָלָה בְּיָדוֹ לְהוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת בְּנֵי הָאָדָם, וְעַתָּה, בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, לֹא יִנָּצֵל עוֹד מֵעֹנֶשׁ.

אַךְ הַמֶּלֶךְ לֹא נָתַן לוֹ לִגְמֹר אֶת דְּבָרָיו, כִּי חָשַׁב, שֶׁרַבִּי שִׂמְחָה מְדַבֵּר עַל אוֹדוֹת הַצִּפּוֹר שֶׁשָּׂמוּ בַּכְּלוּב, וּבְכֵן – הִנֵּה יָדַע אֶת הַנִּסְתָּר, וּבַעַל־מוֹפֵת הוּא וְאִישׁ קָדוֹשׁ בֶּאֱמֶת.

חָלַק לוֹ­ הַמֶּלֶךְ כָּבוֹד גָּדוֹל, נָתַן לוֹ אוֹצְרוֹת זָהָב וָכֶסֶף, וּשְׁלָחוֹ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם.

וּמִנִּי אָז יָדְעוּ כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה, שֶרַבִּי שִׂמְחֶה פְּלַאכְטִי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ וּבַעַל־מוֹפֵת הוּא.

לָבַשׁ רַבִּי שִׂמְחָה כָּל יָמָיו מְעִיל לָבָן, וּשְׁטְרַיְמִיל שֶׁל עוֹר תְּחָשִׁים, וְנָשָׂא בְּיָדוֹ מַטֶּה בַּעַל גֻלַּת כֶּסֶף, וְהִתְנוֹעֵעַ עַל גַּבֵּי הַסִּדּוּר הַגָּדוֹל, וְהַטַּבָּחוֹת בִּשְּׁלוּ לוֹ קְדֵרוֹת רַבּוֹת וּגְדוֹלוֹת. עָשׂוּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ סְעֻדּוֹת רַבּוֹת יוֹם יוֹם עַד יוֹם מוֹתָם.

 

בֶּנִי טִפֵּשׁ

בֶּנִי וְהַתַּרְנְגֹלֶת

בֶּנִי טִפֵּשׁ הָיָה מְשָׁרֵת בְּבֵית אֲדוֹנוֹ. פַּעַם אַחַת אָמְרָה לוֹ גְּבִרְתּוֹ:

– לֵךְ, בֶּנִי, אֶל הָאִטְלִיז וּקְנֵה לִי תַּרְנְגֹלֶת.

לָקַח בֶּנִי אֶת הַכֶּסֶף בְּיָדוֹ וְהָלַךְ אֶל הָאִטְלִיז. הִתְחִיל בֶּנִי בּוֹדֵק לִבְרֹר לוֹ תַּרְנְגֹלֶת יָפָה וּשְׁמֵנָה. אָמַר לוֹ הַקַּצָּב:

– לְחִנָּם אַתָּה בּוֹדֵק. כָּל הַתַּרְנְגוֹלוֹת יָפוֹת הֵן, כֻּלָּן כְּמוֹ שֻׁמָּן טָהוֹר.

אָמַר בֶּנִי בְּלִבּוֹ: אם הַקַּצָּב אוֹמֵר, שֶׁהַתַּרְנְגֹלֶת דּוֹמָה לְשֻׁמָּן סִימָן שֶׁשֻּׁמָּן טוֹב מִתַּרְנְגֹלֶת. אֵלֵךְ אֵפוֹא וְאֶקְנֶה שֻׁמָּן.

הָלַךְ בֶּנִי אֶל הַחֲנוּת וּבִקֵּש לָתֵת לוֹ שֻׁמָּן. הֶרְאָה לוֹ הַחֶנְוָנִי אֶת הַשֻּׁמָּן וְאָמַר:

– רְאֵה שֻׁמָּן מְשֻׁבָּח זֶה. הוּא בָּהִיר כַּשֶּׁמֶן.

אָמַר בֶּנִי בְּלִבּוֹ: החֶנְוָנִי מְשַׁבֵּחַ אֶת שֻׁמָּנוֹ וְאוֹמֵר, שֶׁהוּא בָּהִיר כַּשֶּׁמֶן. סִימָן שֶׁהַשֶּׁמֶן יָפֶה מִן הַשֻּׁמָּן. אֵלֵךְ אֵפוֹא וְאֶקְנֶה שֶׁמֶן.

הָלַךְ בֶּנִי אֶל חֲנוּת שֶׁל שֶׁמֶן וּבִקֵּשׁ לָתֵת לוֹ שֶׁמֶן. שִׁבַּח הַחֶנְוָנִי אֶת הַשֶּׁמֶן וְאָמַר:

– הֲרֵי לְפָנֶיךָ שֶׁמֶן יָפֶה, צָלוּל כַּמַּיִם.

אָמַר בֶּנִי בְּלִבּוֹ: החֶנְוָנִי אוֹמֶר, שֶׁהַשֶּׁמֶן צָלוּל כַּמַּיִם. סִימָן, שֶׁהַמַּיִם יָפִים מִן הַשֶּׁמֶן.

הָלַךְ אֶל הַבְּאֵר, שָׁאַב וְהֵבִיא לִגְבִרְתּוֹ דְּלִי מָלֵא מַיִם.

 

בֶּנִי וְהַגַּפְרוּרִים

פַּעַם אַחֶרֶת אָמְרָה הַגְּבֶרֶת לְבֶּנִי: – לֵךְ, בֶּנִי, אֶל הַחֲנוּת וּקְנֵה לִי גַּפְרוּרִים. אֲבָל תִּבְדֹּק אוֹתָם אִם הֵם נִצֶּתִים הֵיטֵב.

לָקַח בֶּנִי אֶת הַכֶּסֶף, הָלַךְ אֶל הַחֲנוּת וְקָנָה קֻפְסַת גַּפְרוּרִים. אָז רָצָה לִבְחֹן אוֹתָם, אִם הֵם נִצָּתִים הֵיטֵב.

הוֹצִיא גַּפְרוּר אֶחָד וְהִצִּיתוֹ; גַּפְרוּר שֵׁנִי וְהִצִּיתוֹ; גַּפְרוּר שְׁלִישִׁי וְהִצִּיתוֹ; וְכָךְ הִצִּית אֶת כָּל הַגַּפְרוּרִים, הֶחֱזִיר אֶת הַקֵּיסָמִים לַקֻּפְסָה וְהֵבִיא לִגְבִרְתּוֹ. הוֹצִיאָה הַגְּבֶרֶת גַּפְרוּר אֶחָד, חִכְּכָה אוֹתוֹ וְחִכְּכָה אוֹתוֹ וְלֹא נִצַּת. זָרְקָה אוֹתוֹ, וְהִתְחִילָה לְהַצִּית גַּפְרוּרִים אֲחֵרִים, וְגַם הֵם הֵם לֹא נִצְּתוּ. אָמְרָה הַגְּבֶרֶת לְבֶּנִי בְּכַעַס:

– שׁוֹטֶה, הַאִם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁתִּבְדֹּק אֶת הַגַּפְרוּרִים תְּחִלָּה?

עָנַה בֶּנִי:

– אָמְנָם כָּךְ עָשִׂיתִי. בָּדַקְתִּי אֶת כָּל הַגַּפְרוּרִים, וְכֻלָּם נִצְּתוּ הֵיטֵב.

בֶּנִי מְדַיֵּק בְּתַפְקִידוֹ

פַּעַם אַחַת צָרִיךְ הָיָה אֲדוֹנוֹ שֶל בֶּנִי לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם. אָמַר לְבֶּנִי:

– בֶּנִי, הֲעִירֵנִי בְּשָׁעָה חָמֵשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֲאַחֵר אֶת הָרַכֶּבֶת.

– טוֹב, – עָנָה בֶּנִי, – אָעִיר אוֹתְךָ בְּחָמֵשׁ.

עָלָה הָאָדוֹן עַל מִטָּתוֹ וְשָכַב לִישׁוֹן.

בְּשָׁעָה שָׁלשׁ נִגַּשׁ בֶּנִי לְמִטָּתוֹ שֶׁל אֲדוֹנוֹ וּמָשַׁךְ בְּשַׁרְווּל כֻּתָּנְתּוֹ:

– קוּם, אֲדוֹנִי, הִתְעוֹרֵר…

הֵקִיץ הָאָדוֹן וְקָפַץ מֵעַל מִטָּתוֹ. הִבִּיט בַּשָּׁעוֹן וְרָאָה, שֶׁרַק שָׁעָה שָׁלשׁ הִגִּיעָה. רָגַז עַל בֶּנִי וְאָמַר לוֹ: – שׁוֹטֶה, הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁתְּעִירֵנִי בְּשָׁעָה חָמֵשׁ, וְלֹא בְּשָׁעָה שָׁלשׁ. לָמָּה הֵעַרְתָּ אוֹתִי?

אָמַר לוֹ בֶּנִי:

– אַל תִּכְעַס, אֲדוֹנִי. אֲנִי בְּכַוָּנָה הֵעַרְתִּי אוֹתְךָ, כְּדֵי לְהַגִּיד לְךָ, שֶׁלֹּא הִגִּיעָה עוֹד שָׁעָה חָמֵשׁ, וְכִי אַתָּה יָכוֹל לִישׁוֹן עוֹד.

בֶּנִי וְהַסַּנְדָּלִים

אָמַר הָאָדוֹן לְבֶּנִי: – לֵךְ, בֶּנִי, וְהָבֵא לִי אֶת סַנְדָּלַי מֵחֲדַר הַמִּטּוֹת.

הָלַךְ בֶּנִי וְהֵבִיא סַנְדָּל אֶחָד וְנַעַל אַחַת.

כָּעַס בַּעַל הַבַּיִת וְאָמַר לוֹ:

– שׁוֹטֶה! סַנְדָּל וְנַעַל – הַאִם זוּג הוּא?

הָלַך בֶּנִי אֶל חֲדַר הַמִּטּוֹת, וּמִיָּד שָׁב וְאָמַר:

– גַּם שָׁם נִשְׁאֲרוּ סַנְדָּל אֶחָד וְנַעַל אַחַת. זוּג אֵין לְךָ כְּלָל, אֲדוֹנִי.

בֶּנִי מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת

פַּעַם אַחַת חָזַר בֶּנִי לְבֵית אֲדוֹנוֹ בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת. הַדֶּלֶת כְּבָר הָיְתָה סְגוּרָה, וְהוּא לֹא יָכֹל לְהִכָּנֵס. דָּפַק בֶּנִי עַל הַדֶּלֶת. הִתְעוֹרְרָה הַמְבַשֶּׁלֶת, נִגְּשָׁה אֶל הַדֶּלֶת וְשָׁאֲלָה:

– זֶה אַתָּה, בֶּנִי?

נִעְנַע בֶּנִי בְּרֹאשׁוֹ לְחִיּוּב.

רָאֲתָה הַמְבַשֶּׁלֶת שֶאֵין עוֹנִים, חָזְרָה וְשָׁכְבָה עַל מִטָּתָהּ.

רָאָה בֶּנִי שֶׁאֵין פּוֹתְחִים לוֹ אֶת הַדֶּלֶת, וְדָפַק עוֹד פַּעַם.

יָרְדָה הַמְבַשֶּׁלֶת שׁוּב מֵעַל מִטָּתָהּ, נִגְּשָׁה אֶל הַדֶּלֶת וְשָׁאֲלָה:

– מִי זֶה דּוֹפֵק? אַתָּה, בֶּנִי?

וְשׁוּב נִעְנַע בֶּנִי בְּרֹאשׁוֹ.

רָאֲתָה הַמְבַשֶּׁלֶת שֶׁאֵין עוֹנִים, חָזְרָה וְשָׁכְבָה עַל מִטָּתָהּ.

רָאָה בֶּנִי שֶׁאֵין פּוֹתְחִים לוֹ, הִתְיָשֵּׁב עַל הַמִּפְתָּן וְהִתְנַמְנֵם.

בַּבֹּקֶר פָּתְחָה הַמְבַשֶּׁלֶת אֶת הַדֶּלֶת וְרָאֲתָה אֶת בֶּנִי יָשֵׁן עַל הַמִּפְתָּן. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ:

– מַדּוּעַ לֹא נִכְנַסְתָּ הַבַּיְתָה?

אָמַר לָהּ בֶּנִי:

– דָּפַקְתִּי לֹא פָּתַחְתְּ לִי.

אָמְרָה הַמְבַשֶּׁלֶת:

– מַדּוּעַ לֹא עָנִיתָ כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי מִי דּוֹפֵק?

עָנָה בֶּנִי:

– לֹא עָנִיתִי? הֲלֹא נִעְנַעְתִּי בְּרֹאשִׁי!

 

יִשּׁוּבָאִים מִן הַכְּפָר

הַסֵּדֶר

הִגִּיעַ עֶרֶב פֶּסַח. בְּבֵית הַיְּהוּדִי הַיִּשּׁוּבַאי הָיָה הַכֹּל מוּכָן וְכָשֵׁר לְפֶסַח. הַכֵּלִים מְצֻחְצָחִים, הַפָּמוֹטִים עַל הַשֻּׁלְחָן, וְנֵרוֹת דּוֹלְקִים בָּהֶם. גַּם מַצּוֹת מֻנָּחוֹת מִתַּחַת לְמַפָּה לְבָנָה. וְגַם יַיִן אָדֹם מַזְהִיר בְּבַקְבּוּק לִפְנֵי הָאֵשׁ. גַּם בַּעַל־הַבַּיִת וְאִשְׁתּוֹ לְבוּשִׁים בְּגָדִים חֲדָשִׁים, אֶלָּא שֶׁאֵין הֵם יוֹשְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן, כִּי לֹא יָדְעוּ כֵּיצַד עוֹרְכִים אֶת הַסֵּדֶר.

בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה הָיָה אֶצְלָם אוֹרֵחַ, בָּחוּר מִן הַיְשִׁיבָה, שֶׁהוֹרָה לָהֶם מַה לַּעֲשׂוֹת, וּבְשָׁנָה זוֹ אֵין מִי שֶׁיּוֹרֶה לָהֶם. קָמַט הַיִשּׁוּבַאי אֶת מִצְחוֹ, חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת, הִבִּיט בַּהַגָּדָה כֹּה וָכֹה, הָפַךְ דַּף לְכָאן וְדַף לְכָאן – וּמְאוּם לֹא הֵבִין וּמְאוּם לֹא יָדַע.

שָׁאַל הַיִּשׁוּבַאי אֶת אִשְׁתּוֹ:

– אוּלַי אַתְּ זוֹכֶרֶת כֵּיצַד נֶעֱרַךְ הַסֵּדֶר בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה?

עָנְתָה הָאִשָּׁה:

– גַּם אֲנִי שָׁכַחְתִּי.

הִתְיָעֲצוּ מַה לַּעֲשׂוֹת וְהֶחְלִיטוּ, שֶׁהָאִשָּׁה תֵּלֵךְ וְתַעֲמֹד מֵאֲחוֹרֵי חַלּוֹן בֵּית הַיְּהוּדִי הַיִּשּׁוּבַאי הַשֵּׁנִי הַגָּר בַּכְּפָר, וְתִרְאֶה מַה שֶּׁזֶּה עוֹשֶׂה, וְיַעֲשׂוּ כָּמוֹהוּ. הָלְכָה הָאִשָּׁה וְעָמְדָה מֵאֲחוֹרֵי חַלּוֹן הַיְּהוּדִי הַשָּׁכֵן, וְהִסְתַּכְּלָה לִרְאוֹת מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בִּפְנִים הַבַּיִת.

רָאֲתָה וְהִנֵּה הַיִּשּׁוּבָאִית הַשְּׁכֵנָה עוֹמֶדֶת בּוֹכָה לִפְנֵי בַּעֲלָהּ, וְהוּא מַצְלִיף עַל גַּבָּהּ בַּחֲבָלִים שֶׁל מוֹשְׁכוֹת הָעֲגָלָה, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַר כָּךְ תָּפַס בִּשְׂעַר רֹאשָׁהּ וְסָחַב אוֹתָהּ עַל הָרִצְפָּה בְּכָל הַחֶדֶר הֵנָּה וָהֵנָּה, וְכָל מַכָּה וּמַכָּה לִוָּה בַּהֲטָפָה:

– הֲרֵי לָךְ פֶּסַח, וַהֲרֵי לָךְ סֵדֶר, וַהֲרֵי לָךְ חַג.

אַחַר כָּךְ יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַשֻּׁלְחָן, אָכְלוּ כֻּפְתָּאוֹת וְהָלְכוּ לִישׁוֹן. חָשְׁבָה הָאִשָּׁה, שֶׁכָּךְ עוֹרְכִים אֶת הַסֵּדֶר.

שָׁבָה הַיִּשּׁוּבָאִית אֶל בֵּיתָהּ אֲבֵלָה וַחֲפוּיַת רֹאשׁ, נֶעֶמְדָה בְּקֶרֶן זָוִית וְלֹא אָמְרָה כְּלוּם, כִּי פָּחֲדָה מִפְּנֵי הַמַּכּוֹת.

שָׁאַל אוֹתָהּ הַיִּשּׁוּבַאי:

– מָה רָאִית אֶצֶל הַשָּׁכֵן?

שָׁתְקָה הָאִשָּׁה וְלֹא אָמְרָה.

שָׁאַל הַיִּשּׁוּבַאי שֵׁנִית:

– הֲלֹא תַּגִּידִי מָה רָאִית שֶׁעוֹשִׂים שָׁם?

שָׁתְקָה הָאִשָּׁה וְלֹא אָמְרָה.

כָּעַס הַיִּשּׁוּבַאי עַל אִשְּׁתּוֹ, שֶׁהִיא שׁוֹתֶקֶת וְאֵינָהּ עוֹנָה, וְאָמַר לָהּ:

– אִם לֹא תַּעֲנִי, יְהֵא סוֹפֵךְ רַע וָמַר.

הָלַךְ וְהֵבִיא אֶת מוֹשְכוֹת הָעֲגָלָה מִן הָרֶפֶת. רָאֲתָה הָאִשָּׁה אֶת הַמּוֹשְׁכוֹת בְּיָדוֹ וְהִתְחִילָה לִבְכּוֹת, אַךְ לֹא אָמְרָה דָּבָר.

הֵחֵל הַיִּשּׁוּבַאי לְהַצְלִיף עַל גַּבָּהּ בַּחֲבָלִים וְלִמְשֹׁךְ בְּשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ וְלִסְחֹב אוֹתָהּ עַל הָרִצְפָּה. וְעַל כָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהוּא מַכֶּה אוֹתָהּ, הוּא מוֹסִיף:

– הֲרֵי לָךְ פֶּסַח, וַהֲרֵי לָךְ סֵדֶר, וַהֲרֵי לָךְ חַג.

כְּשֶׁנִּלְאָה הַיִּשּׁוּבַאי מִלְּהַכּוֹתָהּ וְעָזַב אוֹתָהּ, נִגְּבָה הַיִּשּׁוּבָאִית אֶת הַדְּמָעוֹת מֵעַל עֵינֶיהָ וְאָמְרָה:

– אִם יָדַעְתָּ בְּעַצְמְךָ כֵּיצַד עוֹרְכִים אֶת הַסֵּדֶר, לָמָּה שָׁלַחְתָּ אוֹתִי עוֹד לְכַתֵּת אֶת רַגְלַי בַּבֹּץ וְלִרְאוֹת מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַשָּׁכֵן?

הַיִּשּׁוּבַאי וַהֲתָנִין

יִשּׁוּבַאי אֶחָד רָצָה לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם. הָלַךְ הָעִירָה, נִכְנַס אֶל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה וְאָמַר לוֹ: – תֵּן לִי חָתָן לְבִתִּי, שֶׁיִּהְיֶה לַמְדָן וּמֻשְׁלָם בְּכָל הַמַּעֲלוֹת.

וְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה יָדַע, שֶׁהַיִּשּׁוּבַאי עָשִׁיר גָּדוֹל, וְהַבָּחוּר אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ לְחָתָן יִתְעַנֵּג בְּבֵיתוֹ עַל כָּל טוּב. הָלַךְ וּבָחַר מִכָּל בְּנֵי הַיְשִׁיבָה אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבַּלַּמְדָנִים וּבַמַּתְמִידִים, וְהוֹעִיד אוֹתוֹ לְחָתָן לְבַת הַיִּשּׁוּבַאי.

הִזְמִין הַיִּשּׁוּבַאי אֶת הֶחָתָן לְבֵיתוֹ. יָשַׁב הַבָּחוּר בַּכְּפָר וְלָמַד אֶת הַתּוֹרָה בְּנִגּוּן יָפֶה כָּל הַיּוֹם. מָצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינֵי הַיִּשּׁוּבַאי.

הָיָה מִנְהָג בַּכְּפָר, שֶׁחַתְנֵי הַיְּהוּדִיִּים הַיִּשּׁוּבָאִים יָבִיאוּ דּוֹרוֹן לַפָּרִיץ, אֲדוֹן הַכְּפָר. נָתַן הַיְּהוּדִי לֶחָתָן חֲצִי עֵגֶל שָׁחוּט, וְשָׁלַח אוֹתוֹ אֶל אַרְמוֹן הַפָּרִיץ.

בַּדֶּרֶךְ הִקִּיפוּ כְּלָבִים אֶת הֶחָתָן. נִבְהַל הַבָּחוּר, זָרַק מִיָּדוֹ אֶת הַבָּשָׂר וּבָרַח.

אָכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת הַבָּשָׂר, וְהֶחָתָן הִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַפָּרִיץ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.

שָׁאַל אוֹתוֹ הַפָּרִיץ:

– הֵיכָן הַדּוֹרוֹן שֶׁהֵבֵאתָ?

אָמַר לוֹ הַבָּחוּר בְּקוֹל רוֹעֵד מִפַּחַד:

– הַכְּלָבִים אָכְלוּ אֶת הַדּוֹרוֹן בַּדֶּרֶךְ.

כָּעַס הַפָּרִיץ עַל הֶחָתָן וְגֵרֵש אוֹתוֹ.

כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לַיִּשּׁוּבַאי, כָּעַס עַל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה: – לַמְדָן נָאֶה הוּא, שֶׁלֹּא יָדַע לְגָרֵשׁ אֶת הַכְּלָבִים!

צִוָּה לִרְתֹּם אֶת הָעֲגָלָה, הוֹשִׁיב בָּהּ אֶת הַבָּחוּר וְהֵבִיאוֹ הָעִירָה אֶל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה.

– בָּחוּר זֶה אֵינוֹ מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי, – אָמַר הַיִּשּׁוּבַאי אֶל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. – תֵּן לִי חָתָן אַחֵר, טוֹב מִמֶּנּוּ.

הִשְׁתּוֹמֵם רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וְהֵחֵל לַחֲקֹר מַדּוּעַ. סִפֵּר לוֹ הַיִּשּׁוּבַאי מַה שֶּׁקָּרָה וְהוֹסִיף:

– אֲנִי רוֹצֶה בְּלַמְדָן, שֶׁלֹּא יִפְחַד מִפְּנֵי הַכְּלָבִים.

הָלַךְ רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה וְהֵבִיא אֶת הַבָּחוּר, שֶׁשִּׁמֵּשׁ כְּעוֹזֵר לַשַּׁמָּשׁ, בָּחוּר בּוּר וְעַם הָאָרֶץ, הִצִּיגוֹ לִפְנֵי הַיִּשּׁוּבַאי וְאָמַר לוֹ:

– הֲרֵי לְךָ חָתָן שֶׁלֹּא יִפְחַד מִפְּנֵי הַכְּלָבִים.

הִזְמִין הַיִּשּׁוּבַאי אֶת הֶחָתָן הֶחָדָשׁ לְבֵיתוֹ. שָׁלַח אוֹתוֹ לְהָבִיא דּוֹרוֹן חֲצִי עֵגֶל שָׁחוּט לַפָּרִיץ. הֶעֱמִיס הַבָּחוּר אֶת הַבָּשָׂר עַל שִׁכְמוֹ, לָקַח בְּיָדוֹ מַקֵּל חָזָק וְהָלַךְ.

בַּדֶּרֶךְ הִקִּיפוּהוּ כְּלָבִים. הִכָּה אוֹתָם הַבָּחוּר בְּמַקְלוֹ שׁוֹק עַל יָרֵךְ וְהֱנִיסָם. בָּא הַבָּחוּר אֶל הָאַרְמוֹן וּמָסַר אֶת הַדּוֹרוֹן לַפָּרִיץ.

נָתַן לוֹ הַפָּרִיץ בְּמַתָּנָה שַׂק שֶׁל חִטִּים. הֵבִיא הַבָּחוּר אֶת הַשַּׂק אֶל בֵּית הַיִּשּׁוּבַאי. רָאָה הַיִּשּׁוּבַאי שֶׁחָתָן זֶה אֵינוֹ פּוֹחֵד מִפְּנֵי הַכְּלָבִים וְיָדַע שֶׁהוּא לַמְדָן אֲמִתִּי.

שָׂמַח עָלָיו מְאֹד, עָרַך חֻפָּה וְהִשִּׂיא לוֹ אֶת בִּתּוֹ, וְגַם נָתַן לוֹ נְדוּנְיָה כֶּסֶף רַב.

בִּשְׁעַת “כּוֹרְעִים”

יִשּׁוּבַאי אֶחָד נִתְקשָּׁה כָּל יָמָיו: מָה עוֹשִׂים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּשְׁעַת “כּוֹרְעִים”? שָׁאַל אֶת כָּל מַכָּרָיו בָּעִיר, וְאֵין אוֹמְרִים לוֹ. רַק צוֹחֲקִים וְעוֹנִים: לֹא כְלוּם. הֵבִין שֶׁסּוֹד הוּא, וְאֵין רוֹצִים לְגַלּוֹת לוֹ.

פַּעַם אַחַת עָבַר הֵלֶךְ, תַּלְמִיד חָכָם, דֶּרֶךְ הַכְּפָר. סָר אֶל בֵּית הַיִּשּׁוּבַאי לְבַקֵּשׁ נְדָבָה. אָמַר לוֹ הַיִּשּׁוּבַאי: – אֶתֵּן לְךָ כַּמָּה שֶׁתְּבַקֵּשׁ, רַק אֱמֹר לִי: מָה עוֹשִׂים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּשְׁעַת “כּוֹרְעִים”?

אָמַר לוֹ הַהֵלֶךְ:

– בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּשְׁעַת “כּוֹרְעִים” אוֹכְלִים פּוֹלִים, שֶׁמְּכִינִים מִבְּעוֹד יוֹם בְּכַנְפוֹת הַטַּלִּית.

שָׂמַח הַיִּשּׁוּבַאי, שֶׁסּוֹד הַכּוֹרְעִים יָדוּעַ לוֹ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, אָמַר לְאִשְׁתּוֹ לְבַשֵׁל לוֹ פּוֹלִים.

וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּשֶׁכָּרְעוּ כָּל הַמִּתְפַּלְּלִים כָּרַע גַּם הַיִּשּׁוּבַאי, שָׁכַב שָׁטוּחַ עַל הָאָרֶץ, וְלָעַס. כָּל הַמִּתְפַּלְּלִים קָמוּ כְּבָר, וְהוּא עוֹד שׁוֹכֵב.

הֵחֵלּוּ מוֹשְׁכִים אוֹתוֹ הַמִּתְפַּלְּלִים בְּטַלִּיתוֹ:

– רַבִּי יְהוּדִי, קוּם, לָמָּה תִּשְׁכַּב עוֹד? דַּי!

הָפַךְ הַיִּשּׁוּבַאי אֶת פָּנָיו אֲלֵיהֶם וְאָמַר:

– אַשְׁרֵיכֶם, שֶׁשִּׁנֵּיכֶם טוֹבוֹת וּפוֹלֵיכֶם רַכִּים, וַאֲנִי – מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁשִּׁנַּי רָעוֹת וּפוֹלַי קָשִׁים?…

הַזּוֹלֵל

יִשּׁוּבָאִית אַחַת, שֶׁהָיְתָה בַּעֲלַת פֻּנְדָּק בַּכְּפָר, יָשְׁבָה בְּפֻנְדָּקָהּ. נִכְנַס אוֹרֵחַ וּבִקֵּשׁ לֶאֱכֹל. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַיִּשּׁוּבָאִית:

– מָה אַתָּה רוֹצֶה לֶאֱכֹל?

הֵשִׁיב הָאוֹרֵחַ:

– בָּשָׂר וְדָגִים.

– אֵין לָנוּ דָּגִים, – עָנְתָה הַיִּשּׁוּבָאִית, – כִּי אֵין פֹּה נָהָר בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְגַם בָּשָׂר אֵין, כִּי אֵין לָנוּ שׁוֹחֵט בַּכְּפָר.

אָמַר הָאוֹרֵחַ:

– אִם כֵּן, תְּנִי לִי חֶמְאָה, זִבְדָּה, גְּבִינָה.

נֶאֶנְחָה הַיִּשּׁוּבאִית:

– אֵין. הַפָּרוֹת חָדְלוּ לָתֵת חָלָב.

– אִם אֵין – אֵין מַה לַעֲשׂוֹת, – אָמַר הָאוֹרֵחַ. – תְּנִי לִי אֵפוֹא דָּג מָלוּחַ.

– אוֹי, גַּם דָּג מָלוּחַ אֵין, – עָנְתָה הַיִּשּׁוּבָאִית. – בַּעֲלִי צָרִיךְ לְהָבִיא דָּגִים מְלוּחִים מִן הָעִיר, אֲבָל רַק עַכְשָׁו נָסַע לְשָׁם, וְלֹא יָשׁוּב בִּמְהֵרָה.

רָאָה הָאוֹרֵחַ שֶׁאֵין כְּלוּם וְשָׁאַל:

– וְלֶחֶם יֵשׁ לָךְ?

הִבִּיטָה הַיִּשּׁוּבָאִית עָלָיו בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת וְאָמְרָה: – הַכֹּל הוּא מְבַקֵּשׁ: בָּשָׂר וְדָגִים, חֶמְאָה וְזִבְדָּה וּגְבִינָה, דָּגִים מְלוּחִים וְלֶחֶם! מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי עוֹד יְהוּדִי זוֹלֵל שֶׁכָּזֶה!

חֲלִיפִין שֶׁל אֲבָנִים בַּעֲצָמוֹת

בְּעֵת אַחַת הָיוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם בִּשְׁתֵּי עָרִים רְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ, שֶׁבֵּינֵיהֶן נִמְצְאָה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר בָּהּ הָיָה נֶעֱרָךְ מִדֵּי פַּעַם הַיָּרִיד הַגָּדוֹל. בְּאַחַת מֵהֶן חַי אַבְרֵךְ צָעִיר, וּבַשְּׁנִיָּה – מְלַמֵּד.

הָאַבְרֵךְ הָיָה בָּחוּר מִן הַיְשִׁיבָה. לָקַח אוֹתוֹ אִישׁ אֶחָד לְבִתּוֹ, נָתַן לוֹ נְדוּנְיָה וְדִירָה בְבֵיתוֹ, וְהֶאֱכִילוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ כָּל הַיָּמִים עַד שֶׁיִּהְיֶה לְרַב.

וְהַמְלַמֵּד הָיָה קֹדֶם עוֹזֵר לִמְלַמֵּד אַחֵר, וְלָקַח אוֹתוֹ הַגְּבִיר כְּחָתָן לַמְבַשֶּׁלֶת אֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ, נָתַן לוֹ אֶת הַקַּפּוֹטָה הַיְשָׁנָה שֶׁלּוֹ וְעָשָׂה אוֹתוֹ לִמְלַמֵּד.

חָיוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים זֶה בְּעִירוֹ וְזֶה בְּעִירוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁחַיִּים בְּנֵי אָדָם: הָאַבְרֵךְ אָכַל בָּשָׂר וְשָׁתָה יַיִן, עִיֵּן בְּסֵפֶר וְסִלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ; וְהַמְלַמֵּד – מְלַמֵּד יְלָדִים, אוֹכֵל עֲצָמוֹת וְשׁוֹתֶה מַיִם, וְרוֹצֶה לִהְיוֹת עָשִׁיר.

פַּעַם אַחַת אָמַר חוֹתְנוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ:

– עֶשֶׂר שָׁנִים הָיִיתִי מְפַרְנֵס אוֹתְךָ וְאֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת יְלָדֶיךָ. עַתָּה הִנֵּה הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁתִּהְיֶה לְרַב. וְאִם לֹא – לֵךְ וּפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתְּךָ בְּכֹחוֹת עַצְמְךָ.

אָמַר הָאַבְרֵךְ בְּלִבּוֹ: לֹא דָּבָר גָּדוֹל הוּא. אֶתְפַּרְנֵס בְּעַצְמִי. אֵלֵךְ וְאֶהְיֶה סוֹחֵר. זוֹהִי מְלָאכָה קַלָּה: קוֹנִים בְּזוֹל וּמוֹכְרִים בְּיֹקֶר.

יָצָא לַשּׁוּק וְרָאָה חֲנוּת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת. שָׁאַל לִמְחִיר אֶבֶן טוֹבָה. אָמְרוּ לוֹ, כִּי מְחִירָהּ אֶלֶף שֶׁקֶל. הָלַךְ הָלְאָה. רָאָה חֲנוּת שֶׁל בַּדֵּי מֶשִׁי. שָׁאַל לִמְחִיר הָאַמָּה, וְאָמְרוּ לוֹ, כִּי מְחִירָה מֵאָה שֶׁקֶל. הָלַךְ וְחָשַׁב: אֶלֶף שֶׁקֶל סְכוּם עָצוּם הוּא, וְגַם מֵאָה שֶׁקֶל סְכוּם רַב. אֵלֵךְ וַאֲחַפֵּשׂ סחוֹרָה אַחֶרֶת בְּזוֹל. הָלַךְ וְאָסַף עֲגָלָה מְלֵאָה אֲבָנִים.

וְהַמְלַמֵּד גַּם הוּא הֶחְלִיט בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִהְיוֹת סוֹחֵר, כִּי הַמְלַמְּדוּת אֵינָהּ מְבִיאָה עשֶׁר. אָמַר בְּלִבּוֹ: לָמָּה אֵשֵׁב עִם הַיְלָדִים וְאֶשְׂתַּכֵּר פְּרוּטוֹת? הָבָה אֵצֵא לִסְחֹר, כִּי הַמִּסְחָר שְׂכָרוֹ בְּצִדּוֹ וּמְלָאכָה קַלָּה הִיא, וְאֵין לִי צֹרֶךְ אֶלָּא בִּמְעַט עַרְמוּמִיּוּת וּמְעַט מַזָּל.

הִתְחִיל לְחַפֵּשׂ בְּבֵיתוֹ דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לְמָכְרָם, שֶׁהֲרֵי בְּלִי סְחוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לִסְחֹר. חִפֵּשׂ וְחִפֵּשׂ, עַד שֶׁמָּצָא בְּקֶרֶן זָוִית גַּל שֶׁל עֲצָּמוֹת, שֶׁנִּצְבְּרוּ אֶצְלוֹ בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים שֶׁהָיָה מְלַמֵּד, מֵאֲרוּחוֹת הָעֲצָמוֹת.

שָׂמַח הַמְלַמֵּד עַל הַמְּצִיאָה, וְהֵחֵל לַחֲשֹׁב כֵּיצַד יַתְחִיל בְּמִסְחָר. אָמַר בְּלִבּוֹ: אֵיזֶה מְחִיר יִתְּנוּ לִי בְּעַד הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת הָאֵלֶּה? צָרִיךְ לִמְכֹּר אוֹתָן בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יֵדַע הַקּוֹנֶה מַה הוּא לוֹקֵחַ.

אַף הָאַבְרֵךְ חָשַׁב מַה יַּעֲשֶׂה עִם הָאֲבָנִים אֲשֶׁר אָסַף. אָמַר בְּלִבּוֹ: בְּעַד הָאֲבָנִים יִתְּנוּ לִי מְחִיר מֻעָט, שֶׁלֹּא יַסְפִּיק לִי לְפַרְנָסַת בֵּיתִי. צָרִיךְ לִמְכֹּר אוֹתָן בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יֵדְעוּ הַלָּקוֹחוֹת מַה הֵם קוֹנִים.

הָלַךְ וְכִסָּה אֶת הָאֲבָנִים בְּמַחְצָלוֹת וּבִסְדִינִים, קָשַׁר אוֹתָן בַּחֲבָלִים וְנָסַע אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה לַיָּרִיד הַגָּדוֹל, לְמָכְרָן שָׁם בְּלִי שֶׁיִּרְאֶה הַקּוֹנֶה אֶת הַסְּחוֹרָה.

וְגַם הַמְלַמֵּד שָׂם אֶת הָעֲצָמוֹת שֶׁלּוֹ בַּעֲגָלָה, עֲטָפָן בְּמַחְצָלוֹת וּבִסְמַרְטוּטִים, קָשַׁר אוֹתָן בַּחֲבָלִים וְנָסַע אֶל הָעִיר הַגּדוֹלָה לַיָּרִיד הַגָּדוֹל, לְמָכְרָן שָׁם מִבְּלִי שֶׁיִּרְאֶה הַקּוֹנֶה אֶת הַסּחוֹרָה.

וּבַיָּרִיד הַגָּדוֹל שֶׁבָּעִיר הַגְּדוֹלָה נִפְגְּשׁוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים עִם הַסְּחוֹרָה שֶׁבְּעֶגְלוֹתֵיהֶם: הָאַבְרֵךְ בַּעַל הָאֲבָנִים, וְהַמְלַמֵּד בַּעַל הָעֲצָמוֹת. עָמְדוּ שְׁנֵיהֶם בְּמָקוֹם אֶחָד בְּכִכַּר הַשּׁוּק, וְגוֹרָל אֶחָד הָיָה לִשְׁנֵיהֶם: בְּנֵי הָאָדָם מָשְׁכוּ בְּכִתְפֵיהֶם וְצָחֲקוּ, בְּשָׁמְעָם, שֶׁהַסּוֹחֲרִים אֵינָם חֲפֵצִים לְהַרְאוֹת אֶת סְחוֹרָתָם וְלוֹמַר מַה הִיא. עָמדוּ שׁנֵיהֶם וְחִכּוּ לְקוֹנִים – וָאָיִן!

אַךְ לֵב הַמְלַמֵּד לֹא נָפַל. הוּא הִתְבּוֹנֵן סָבִיב, רָאָה אֶת הָאַבְרֵךְ הָעוֹמֵד עַל יַד עֶגְלָתוֹ, שֶׁהוּא לָבוּשׁ יָפֶה, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: וַדַּאי עָשִׁיר הוּא. פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר:

– אַבְרֵךְ צָעִיר, אוּלַי תִּקְנֶה אֶת סְחוֹרָתִי כְּמוֹת שֶׁהִיא – בְּלִי לָדַעַת מַהִי?

הֵשִׁיב לוֹ הָאַברֵךְ:

– אַף אַתָּה קנֵה אֶת הַסְּחוֹרָה שֶׁלּי בְּלִי לָדַעַת מַה הִיא.

הִרְהֵר הַמְלַמֵּד בְּלִבּוֹ: הַאִם יָכוֹל לִהיוֹת, שֶׁצָּעִיר זֶה יִהְיֶה עָרוּם כָּמוֹנִי? וַדַּאי לֹא. נַנִּיחַ, שֶׁסְּחוֹרָתוֹ דַּלָּה – לְמָשָׁל קֶמַח דָּגָן. הֲרֵי גַּם עֲגָלָה מְלֵאָה קֶמַח שָׁוְיָהּ גָּדוֹל פִּי כַּמָּה מִן הָעֲצָמוֹת שֶׁלִּי.

אָמַר לָאַבְרֵךְ:

– הָבָה נִתְחַלֵּף בִּסְחוֹרוֹתֵינוּ, אִם רְצוֹנֵךָ בְּכָךְ.

הִרְהֵר גּם הָאַבְרֵךְ בְּלִבּוֹ: וַדַּאי מְלַמֵּד זֶה שׁוֹטֶה הוּא, וְלֹא יַעֲרִים כָּמוֹנִי. וְנַנִּיחַ, שֶׁסְּחוֹרָתוֹ דַּלָּה. לְמָשָׁל:

צִמּוּקִים כְּבוּשִׁים. הֲרֵי גַּם עֲגָלָה מְלֵאָה צִמּוּקִים שָּׁוְיָהּ גָּדוֹל פִּי כַּמָּה מִן הָאֲבָנִים שֶׁלִּי.

הֵשִׁיב לַמְלַמֵּד:

– מַסְכִּים.

הֶחֱלִיפוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, הַמְלַמֵּד וְהָאַבְרֵךְ, אֶת עֶגְלוֹתֵיהֶם זוֹ בְזוֹ וְנָסְעוּ לְבָתֵּיהֶם, זֶה לְעִירוֹ וְזֶה לְעִירוֹ, שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל הָעֲסָקִים שֶׁעָשׂוּ. וְרַק כְּשֶׁהֵסִיר הַמְלַמֵּד אֶת מַעֲטֶפֶת הָעֲגָלָה וּמָצָא בְּתוֹכָהּ אֶת הָאֲבָנִים, אָמַר לְאִשְׁתּוֹ:

– וַי, וַי! עַרְמוּמִיּוּת הָיְתָה לִי, אֶלָּא שֶׁמַּזָּל חָסַר לִי. וְאַף הָאַבְרֵךְ, כְּשֶׁהֵסִיר אֶת מַעֲטֶפֶת עֶגְלָתוֹ וּמָצָא בְּתוֹכָהּ אֶת הָעֲצָמוֹת, אָמַר לְאִשְׁתּוֹ:

– לֹא הִצְלַחְתִּי הַפַּעַם. בְּזוֹל קָנִיתִי, אַךְ בְּיֹקֶר לֹא מָכַרְתִּי.

וּמֵאָז יֵאָמֵר: חֲלִיפִין שֶׁל אֲבָנִים בַּעֲצָמוֹת.

 

הֶרְשֶׁלִי אוֹסְטְרוֹפּוֹלֶר

אֶבֶן שֹׁהַם כְּבֵיצַת תַּרְנְגֹלֶת

אַיְזִיק הַגְּבִיר וְאִשְׁתּוֹ רָחֵל הַגְּבִירָה הָיוּ קַמְצָנִים שֶׁאֵין דֻּגְמָתָם. עַל עַצְמָם הָיוּ מְבַזְבְּזִים מָמוֹן הַרְבֵּה:

יָשְׁבוּ בְּדִירָה נָאָה, אָכְלוּ מַמְתַּקִּים וּמַעֲדַנִּים, לָבְשׁוּ מַחֲלָצוֹת וְשָׂכְרוּ לָהֶם מְשָׁרְתִים וּמְשָׁרְתוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹּא נָתְנוּ מִימֵיהֶם פְּרוּטָה אוֹ פְּרוּסַת לֶחֶם לְעָנִי.

פַּעַם אַחַת בָּא הֶרְשֶׁלִי אוֹסְטְרוֹפּוֹלֶר לָעִיר, שֶׁבָּהּ יָשְׁבוּ אַיְזִיק וְאִשְׁתּוֹ. שָׁמַע הֶרְשֶׁלִי עַל דְּבַר עָשְׁרָם וְעַל דְּבַר קַמְצָנוּתָם. אָמַר בְּלִבּוֹ:

– הָבָה אֲנַסֶה אֲנִי אֶת כֹּחִי. אוּלַי יַעֲלֶה בְּיָדִי לְהַשִּׂיג מֵהֶם דּבַר מָה.

וְהַגְּבִיר הָיָה תָּמִיד נוֹסֵעַ בַּדְּרָכִים, לְרֶגֶל עֲסָקָיו הַמְרֻבִּים בְּמֶרְכָּבָה רְתוּמָה לִשְׁנֵי סוּסִים, וְרַכָּב בַּעַל זָקָן עָב וּמְגֻדָּל וּבַעַל כְּתֵפַיִם רְחָבוֹת, שֶׁכַּפְתּוֹרֵי כֶּסֶף נוֹצְצִים עֲלֵיהֶן, נוֹהֵג אֶת הַסּוּסִים. רָאָה הֶרְשֶׁלִי, שֶׁהַגְּבִיר יָשַׁב בַּמֶּרְכָּבָה, וְהַסּוּסִים טָסוּ כַּנְּשָׁרִים לְאֹרֶךְ הָרְחוֹב, הַמּוֹבִיל אֶל מִחוּץ לָעִיר – מִהֵר וְלָבַשׁ קַפּוֹטָה שֶׁל שַׁבָּת, סִלְסֵל אֶת פֵּאוֹתָיו, סָרַק אֶת זְקָנוֹ וּבָא אֶל בֵּית הַגְּבִיר.

– מָה חֶפְצְךָ? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ הַגְּבִירָה. שֶׁיָּצְאָה לִקְרָאתוֹ אֶל הַמִּסְדְּרוֹן עֲדוּיָה אֲבָנִים יְקָרוֹת וּלְבוּשָׁה בִּגְדֵי מֶשִׁי.

אָמַר הֶרְשֶׁלִי:

– אֶת הָאָדוֹן הַגְּבִיר אֲנִי מְבַקֵשׁ לִרְאוֹת.

אָמְרָה הַגְּבִירָה:

– תּוּכַל לְהַגִּיד לִי אֶת מַטְּרַת בּוֹאֲךָ, כִּי אֵין בַּעֲלִי שׁוֹמֵר סוֹד מִפָּנַי.

אָמַר הֶרְשֶׁלִי:

– לֹא, רַק עִם הַגְּבִיר אֲנִי רוֹצֶה לְדַבֵּר, כִּי עֵסֶק חָשׁוּב יֵשׁ לִי בִּשְׁבִילוֹ.

אָמְרָה הָאִשָּׁה:

– כְּשֶׁאֵין בַּעֲלִי בַּבַּיִת, מְנַהֶלֶת אֲנִי אֶת הָעֲסָקִים פֹּה.

תּוּכַל לוֹמַר לִי בַּמֶּה הָעִנְיָן, כִּי בַּעֲלִי יָצָא זֶה עַתָּה לַדֶּרֶךְ וְלֹא יָשׁוּב עַד עֶרֶב שַׁבָּת.

עִקֵּם הֶרְשֶׁלִי אֶת פָּנָיו בְּצַעַר וְאָמַר:

– חֲבָל, חֲבָל שֶׁהַגְּבִיר אֵינֶּנוּ. שָׁמַעְתִּי, שֶׁהוּא מֻמְחֶה לְעִנְיְנֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת. וְהָעִקָּר שֶׁאִישׁ יָשָׁר הוּא וְאֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עָלָיו שֶׁלֹּא יְרַמֶּה. לָכֵן רָצִיתִי לְהַצִּיעַ לְפָנָיו אֶת הָעֵסֶק שֶׁיֵּשׁ לִי. מֻבְטְחַנִי, שֶׁהָעֵסֶק יַכְנִיס רְוָחִים רַבִּים.

אֲבָל הֲרֵי אֵין הַגְּבִיר בְּבֵיתוֹ. חֲבָל.

וְהוּא פָּנָה אֶל הַדֶּלֶת וְאָמַר:

– שָׁלוֹם, גְּבִרְתִּי.

אַךְ הַגְּבִירָה, בְּשָׁמְעָה שֶׁיֵּשׁ עֵסֶק בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, הַמַּבְטִיחַ רְוָחִים רַבִּים, קָרְאָה:

– אַל נָא, רַבִּי יְהוּדִי. לָמָּה זֶה אַתָּה נֶחְפַּז כָּכָה? הִכָּנֵס נָא לַחֶדֶר, תָּנוּחַ מִן הַדֶּרֶךְ וּנְשׂוֹחֵחַ.

וְְהֶרְשֶׁלִי עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ כִּמְפַקְפֵּק:

– אֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר עַל אוֹדוֹת הָעֵסֶק רַק עִם הַגְּבִיר בְּעַצְמוֹ, וְהוּא אֵינֶנוּ.

– בְּכָל זֹאת, – הִפְצִירָה בּוֹ הַגְּבִירָה, – הֲלֹא תִּכָּנֵס. אָנָּא, אָנָּא.

וְהִיא פָּתְחָה אֶת דֶּלֶת חֲדַר הָאוֹרְחִים לִרְוָחָה וְחִיְּכָה אֵלָיו בְּחֵן.

הֶרְשֶׁלִי נִכְנַס. בִּקְשָׁה אוֹתוֹ הַגְּבִירָה לָשֶׁבֶת, וְהוּא יָשַׁב. קָרְאָה הַגְּבִירָה לַמְשָׁרֶתֶת וְצִוְּתָה לָשִׂים עַל הַשֻּׁלְחָן לַחְמָנִיּוֹת וּמַשְׁקֶה.

– אָנָּא, טְעַם נָא, – הִפְצִירָה הַגְּבִירָה. הֶרְשֶׁלִי שָׁתָה וְאָכַל; וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִילָה הַגְּבִירָה מַפְצִירָה בּוֹ שֶׁיְּגַלֶּה אֶת סוֹד הָעֵסֶק.

אָמַר לָהּ הֶרְשֶׁלִי:

– הִשָׁבְעִי לִי, שֶׁלֹּא תְּגַלִּי לְאִישׁ זָר.

נִשְׁבְּעָה הַגְּבִירָה. אָז גָּחַן אֵלֶיהָ הֶרְשֶׁלִי וְלָחַשׁ: – הֲרָאִית מִיָּמַיִךְ אֶבֶן שֹׁהַם גְּדוֹלָה כְּבֵיצַת תַּרְנְגֹלֶת?

הֲיוֹדַעַת אַתְּ מַה שָּׁוְיָהּ שֶׁל אֶבֶן שֹׁהַם גְּדוֹלָה כְּבֵיצַת תַּרְנְגֹלֶת?

הָאִשָּׁה נִפְעֲמָה, בְּשָׁמְעָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה: אֶבֶן שֹׁהַם גְּדוֹלָה כְּבֵיצַת תַּרְנְגֹלֶת, הֲרֵי זֶה הוֹן עָצוּם!

וְהֶרְשֶׁלִי הוֹסִיף:

– אָמְרוּ לִי שֶׁיֵּשׁ פֹּה בָּעִיר אִישׁ אַחֵר, שֶׁגַּם הוּא יָשָׁר וְאֶפְשָׁר לִסְמְֹך עָלָיו, אֶלָּא שֶׁבַּעֲלֵךְ יֵשׁ לוֹ יוֹתֵר הֲבָנָה, וְהוּא יָשָׁר יוֹתֵר.

וְהוּא קָם מֵעַל הַכִּסֵּא כְּעוֹמֵד לָצֵאת.

הָאִשָּׁה נִבְהֲלָה מְאֹד. הִיא הָיְתָה לְהוּטָה כָּל כָּךְ אַחֲרֵי הוֹן, וּפָחֲדָה שֶׁמָּא יַעֲבֹר הָעֵסֶק הַמְשֻׁבָּח הַזֶּה בְּאֶבֶן הַשֹׁהַם לְאִישׁ אַחֵר, וְיַרְוִיחַ הוּא, וְלֹא בַּעֲלָהּ. וְהִיא הֶחְלִיטָה בְּלִבָּהּ, שֶׁלֹּא לָתֵת לְהֶרְשֶׁלִי לַעֲזֹב אֶת בֵּיתָהּ וִיהִי מָה. אָמְרָה לוֹ:

– יוֹדֵעַ אַתָּה, חֲבִיבִי, רַעְיוֹן צָץ בְּמֹחִי: הֵן בֵּיתִי רְחַב יָדַיִם. דֵּי מָקוֹם יִמָּצֵא בּוֹ בִּשְׁבִילְךָ. שֵׁב אֵפוֹא בְּבֵיתִי עַד שֶׁיָּשׁוּב בַּעֲלִי הַבַּיְתָה.

עָנָה לָהּ הֶרְשֶׁלִי:

– תּוֹדָה רַבָּה לָךְ, גְּבִרְתִּי, אַךְ עָלַי לְמַהֵר לִגְמֹר אֶת הָעִסְקָה, כִּי הֲרֵי יֵשׁ לִי אִשָּׁה וּבָנִים וְצָרִיך לְפַרְנְסָם.

הַכֶּסֶף נָחוּץ לִי תֵּכֶף לִשְׁלֹחַ לְאִשְׁתִּי.

אָמְרָה הָאִשָּׁה:

– הִנֵּה אֲנִי אֶתֵּן לְךָ קְצָת כֶּסֶף לִשְׁלֹחַ לְאִשְׁתְּךָ. הִיא נָתְנָה לוֹ חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים, וְהֶרְשֶׁלִי הָלַךְ אֶל בֵּית הַדֹּאַר, שָׁלַח אֶת הַכֶּסֶף לְבֵיתוֹ, שָׁב אֶל בֵּית הַגְּבִיר וְיָשַׁב בּוֹ שָׁבוּעַ תָּמִים. אָכַל וְשָׁתָה וְהִתְעַנֵּג עַל כָּל טוּב. מִטָּה הִצִּיעוּ לוֹ בְּחֶדֶר מְיֻחָד, וְהַמְשָׁרְתִים עָמְדוּ תָּמִיד הָכֵן לְשָׁרְתוֹ. וְהַגְּבִירָה בָּאָה תָּמִיד לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּעֲמֵם עַד שוּבוֹ שֶׁל הַגְּבִיר. בְּקִצּוּר, הֶרְשֶׁלִי אוֹסְטְרוֹפּוֹלֶר חַי כְּאַחַד הַגְּבִירִים.

בְּעֶרֶב שַׁבָּת, עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה, שָׁב הַגְּבִיר רַבִּי אַיְזִיק לְבֵיתוֹ.

סִפְּרָה לוֹ הַגְּבִירָה עַל אוֹדוֹת הָאוֹרֵחַ שֶׁבַּבַּיִת וְעַל אוֹדוֹת הָעֵסֶק הֶחָשׁוּב שֶׁיֵּשׁ לוֹ. שָׂמַח הַגְּבִיר שִׂמְחָה רַבָּה וְאָמַר לַגְּבִירָה:

– אַל תְּסַפְּרִי לְאִישׁ. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֲדַבֵּר עִמּוֹ.

עָרַך אֶת הַשַּׁבָּת בְּרֹב פְּאֵר. אֶת הֶרְשֶׁלִי הֶאֱכִילוּ וְהִשְׁקוּ בִּכְבוֹד מַלְכוּת. כְּשֶׁהִגִּיעַ מוֹצָאֵי שַׁבָּת, הִצִּיגוּ אֶת הַמֵּחָם עַל הַשֻּׁלְחָן, וְהִנִּיחוּ מִינֵי מְתִיקָה. הַגְּבִיר רַבִּי אַיְזִיק הִצִּית סִיגָר מֵפִיץ רֵיחַ נָעִים, וְסִיגָר שֵׁנִי נָתַן לְהֶרְשֶׁלִי. עִשְּׁנוּ שְׁנֵיהֶם, שָׁתוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם, וְשׂוֹחֲחוּ. מֵעִנְיָן לְעִנְיָן הִגִּיעוּ לְעִנְיַן אֲבָנִים טוֹבוֹת. אָמַר הַגְּבִיר:

– הַרְאֵה נָא לִי אֶת אֶבֶן הַשֹׁהַם שֶׁלְּךָ.

אָמַר הֶרְשֶׁלִי:

– הַאִם אָמַרְתִּי, שֶׁיֵּשׁ לִי אֶבֶן שֹׁהַם?

נִפְעֲמוּ הַגְּבִיר וְהַגְּבִירָה וְקָרְאוּ:

– וּמָה אֵפוֹא אָמַרְתָּ?

– אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי, שֶׁיֵּשׁ לִי אֶבֶן שֹׁהַם. הָעִנְיָן כָּךְ הוּא:

אֲנִי סוֹבֵב בַּכְּפָרִים וְקוֹנֶה מִכָּל הַבָּא לַיָּד. יָכוֹל לִהְיוֹת, שֶׁתָּבוֹא לְיָדִי אֶבֶן שֹׁהַם גְּדוֹלָה כְּבֵיצַת תַּרְנְגֹלֶת. אוֹ אָז אָבִיא אוֹתָהּ, בְּלִי נֵדֶר, לְרַבִּי אַיְזִיק וְלֹא לְאַחֵר. אֶלָּא אֱמֹר נָא לִי, רַבִּי אַיְזִיק, כַּמָּה עָלַי לְשַׁלֵּם בַּעְדָּהּ?

מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁהַגְּבִיר כָּעַס עַל הֶרְשֶׁלִי, עַל אִשְׁתּוֹ וְעַל עַצְמוֹ, וְכָל הַשִּׂמְחָה שֶׁבַּבַּיִת הָפְכָה לְעֶצֶב. אַךְ הֶרְשֶׁלִי אֶת שֶׁלּוֹ עָשָׂה, וְקִבֵּל כֶּסֶף וּמְזוֹנוֹת שָׁבוּעַ תָּמִים בְּבֵית הַגְּבִיר הַקַּמְצָן רַבִּי אַיְזִיק.

מֶה עָשָׂה אַבָּא

עוֹד מַעֲשֶׂה בַּעֲשִׁירִים קַמְצָנִים. הַדָּבָר הָיָה בִּימֵי הַחֹרֶף.

הֶרְשֶׁלִי אוֹסְטְרוֹפּוֹלֶר הָלַךְ כָּל הַיּוֹם בַּדֶּרֶךְ. הַקֹּר הָיָה גָּדוֹל, וְתַרְמִילוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלִי רֵיק, אֵין בּוֹ שׁוּם דָּבָר הָרָאוּי לְמַאֲכָל, וְאַכְסַנְיָה אֵין בַּדֶּרֶךְ. הָיָה הֶרְשֶׁלִי קָפוּא מִקֹּר וְרָעֵב כְּכֶלֶב.

לְעֵת עֶרֶב הִגִּיעַ הֶרְשֶׁלִי עַד אַכְסַנְיָה יְהוּדִית שֶׁעָמְדָה בַּכְּפָר. שָׂמַח הֶרְשֶׁלִי מְאֹד, נִכְנַס פְּנִימָה, הִתְחַמֵּם קְצָת לְיַד הַתַּנּוּר, וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לֶאֱכֹל. הִבִּיטוּ הַפֻּנְדְּקָאִים עַל בְּגָדָיו הַקְּרוּעִים, וְהֵבִינוּ שֶׁאִישׁ עָנִי הוּא וְלֹא יְשַׁלֵּם. אָמְרוּ לוֹ:

– אֵין לָנוּ אֹכֶל.

אָמַר הֶרְשֶׁלִי:

– תְּנוּ פְּרוּסַת לֶחֶם, כִּי רָעֵב אָנֹכִי מְאֹד.

עָנוּ לוֹ:

– גַּם לֶחֶם אֵין בַּבַּיִת.

רָאָה הֶרְשֶׁלִי, שֶׁהַבַּיִת אֵינוֹ דוֹמֶה לְבֵית עֲנִיִּים כְּלָל וּכְלָל, אֶלָּא שֶׁיּוֹשְׁבָיו אֲנָשִׁים רָעִים וְקַמְצָנִים. אָמַר בְּלִבּוֹ: הַמְתִּינוּ, וַאֲלַמֵּד אֶתְכֶם לֶקַח. הִתְחִיל מִתְהַלֵּךְ בַּחֶדֶר הָלוֹךְ וָשׁוֹב וּמַבִּיט בְּפָנִים זוֹעֲפִים וּמְדַבֵּר בְּקוֹל לְעַצְמוֹ:

– אִם כֵּן, אֶהְיֶה מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אַבָּא. אִם כֵּן, אֶהְיֶה מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אַבָּא.

נִבְהֲלוּ בַּעֲלֵי הַבַּיִת, מַבָּטוֹ הַזּוֹעֵם שֶׁל הָאוֹרֵחַ וּדְבָרָיו הַסְּתוּמִים עוֹרְרוּ חֲשָׁד בְּלִבָּם: מִי יוֹדֵעַ מִי הָאִישׁ הַזֶּה, וּמִי יוֹדֵעַ מָה שֶּׁעָלָה עַל דַּעֲתּוֹ לַעֲשׂוֹת.

וְהֶרְשֶׁלִי לֹא שָׂם לֵב אֲלֵיהֶם, רַק מוֹדֵד בִּפְסִיעוֹתָיו אֶת הַחֶדֶר, הָלוֹךְ וָשׁוֹב, וּמְדַבֵּר בְּזַעַף:

– וַדַּאי שֶׁאֶהְיֶה מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אַבָּא. כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אַבָּא!

נִגְּשָׁה הַפֻּנְדְּקָאִית אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ:

– רַבִּי יְהוּדִי, הוֹאֶל נָא לְהַגִּיד לִי, מֶה עָשָׂה אַבָּא שֶׁלְךָ. הִבִּיט עָלֶיהָ הֶרְשֶׁלִי בְּכַעַס וְעָנָה:

– אֵינֶנִּי יָכוֹל לְדַבֵּר כְּשֶׁאֲנִי רָעֵב. וַדַּאי, שֶׁאֶהְיֶה מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אַבָּא.

מִהֲרָה הַפֻּנְדְּקָאִית, עָרְכָה אֶת הַשֻּׁלְחָן, הִנִּיחָה עָלָיו לֶחֶם וּגְבִינָה וְשַׁמֶּנֶת וְעוֹד מַאֲכָלִים, וְהִזְמִינָה אֶת הֶרְשֶׁלִי לִסְעֹד.

כְּשֶׁסָּעַד הֶרְשֶׁלִי, אָמְרָה:

– עַכְשָׁוּ תֹּאמַר לִי, רַבִּי יְהוּדִי, מֶה עָשָׂה אַבָּא שֶׁלְּךָ, וּמַה תִּהְיֶה מֻכְרָח אַתָּה לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ?

עָנָה הֵרְשֶׁלִי וְאָמַר לָהּ:

– אַף אַבָּא שֶׁלִי אִישׁ עָנִי הָיָה, וּכְשֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מַה לֶּאֱכֹל בָּעֶרֶב, הָיָה שׁוֹכֵב לִישׁוֹן כְּשֶׁהוּא רָעֵב. אִלְמָלֵא נְתַתֶּם לִי עַכְשָׁו לֶאֱכֹל, הָיִיתִי מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ.

חָבִית הַיַּיִן

כְּשֶׁעָיַף רַבִּי הֶרְשֶׁלִי אוֹסְטְרוֹפּוֹלֶר מִנְּדוּדָיו, חָפֵץ לָשֶׁבֶת בְּבֵיתוֹ כְּכָל הָאֲנָשִׁים שֶׁבְּעִירוֹ, וְלֹא הָיָה לוֹ בַּמֶּה לְפַרְנֵס אֶת בֵּיתוֹ.

וּלְהֶרְשֶׁלִי מַכָּר, אִישׁ עָשִׁיר סוֹחֵר בְּיַיִן. בָּא הֶרְשֶׁלִי אֶל הַסּוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: – תֵּן לִי בְּהַקָּפָה חָבִית יַיִן וְאֶמְכֹּר קִמְעָה־קִמְעָה, כְּדֵי שֶׁאַרְוִיחַ לְפַרְנָסָה, וְאֶת הַחוֹב אֲשַׁלֵּם לְךָ מִן הַפִּדְיוֹן.

נָתַן לוֹ הַסּוֹחֵר חָבִית־יַיִן קְטַנָּה וְאָמַר לוֹ:

– רַק הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּתֵּן אֶת הַיַּיִן לַקּוֹנִים, אִם לֹא יִתְּנוּ כֶּסֶף תֵּכֶף, שֶׁמָּא לֹא יְשַׁלְּמוּ לְךָ אֶת הַחוֹבוֹת, וְלֹא תּוּכַל לְשַׁלֵּם לִי, וְגַם לְפַרְנָסָתְךָ לֹא תַּרְוִיחַ.

לָקַח הֶרְשֶׁלִי אֶת הַיַּיִן וְהָלַךְ אֶל בֵּיתוֹ.

– הִנֵּה יֵשׁ לָנוּ עַכְשָׁו עֵסֶק, בָּרוּך־הַשֵּׁם, – אָמַר אֶל אִשְׁתּוֹ שָׂמֵח, – רַק הִזָּהֲרִי שֶׁלֹּא תִּתְּנִי יַיִן לְאִישׁ, אִם לֹא יְשַׁלֵּם תֵּכֶף אֶת מְחִירוֹ, כְּדֵי שֶׁנוּכַל לְשַׁלֵּם לַסּוֹחֵר וְגַם לְפַרְנָסָתֵנוּ נַרְוִיחַ.

בַּבֹּקֶר הָלַךְ הֶרְשֶׁלִי לְבֵית־הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל. אַחַר הַתְּפִלָּה שָׁב הַבַּיְתָה וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ:

– מִכֵּיוָן שֶׁהִגַּעְנוּ, בְּעֶזְרַת־הַשֵּׁם, לְפַרְנָסָה יָפָה, הֲרֵי לֹא לְחֵטְא יֵחָשֵׁב לִי, אִם אֶשְׁתֶּה כּוֹס יַיִן לִפְנֵי הַסְּעֻדָּה.

מִזְגִי לִי.

אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ:

– הֲרֵי אַתָּה בְּעַצְמְךָ הִזְהַרְתָּ אוֹתִי, שֶׁלֹּא אֶתֵּן יַיִן לְאִישׁ, אִם לֹא יְשַׁלֵּם תֵּכֶף אֶת מְחִירוֹ.

אָמַר לָה הֶרְשֶׁלִי:

– מוֹדֶה אֲנִי לָךְ שֶׁהִזְכַּרְתְּ לִי אֶת אַזְהָרַת הַסּוֹחֵר. צָדַקְתְּ, אִשְׁתִּי, עַל כֵּן אֲשַׁלֵּם לָךְ אֶת מְחִיר הַיַּיִן תֵּכֶף.

הוֹצִיא מִכִּיסוֹ מַטְבֵּעַ שֶׁל שָׁלֹשׁ אֲגוֹרוֹת וְנָתַן לְאִשְׁתּוֹ.

מָזְגָה לוֹ כּוֹס יַיִן וְשָׁתָה. וְהָאִשָּׁה הִתְאֲוְּתָה גַּם הִיא לִטְעֹם מִן הַיַּיִן, לָקְחָה אֶת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁנָּתַן לָהּ הֶרְשֶׁלִי וְאָמְרָה:

– הֲרֵי, הֶרְשֶׁלִי, כֶּסֶף, וּמְזֹג לִי כּוֹס יַיִן.

מָזַג לָהּ הֶרְשֶׁלִי וְשָׁתְתָה.

וְהַיַּיִן הָיָה בֶּאֱמֶת טוֹב מְאֹד. הִתְחִילוּ מוֹזְגִים שְׁנֵיהֶם:

הֶרְשֶׁלִי לָאִשָּׁה, וְהָאִשָּׁה לְהֶרְשֶׁלִי. פְּעָמִים רַבּוֹת בַּיּוֹם הָיָה הֶרְשֶׁלִי נוֹתֵן לָהּ אֶת הַמַּטְבֵּעַ, וְהִיא נוֹתֶנֶת לוֹ כּוֹס יַיִן. אַחַר כָּךְ הִיא חוֹזֶרֶת וְנוֹתֶנֶת אֶת הַמַּטְבֵּע לוֹ, וְהוּא נוֹתֵן לָהּ כּוֹס יַיִן.

לֹא עָבְרוּ יָמִים מֻעָטִים, וְהֶחָבִית הִתְרוֹקְנָה. לָקַח הֶרְשֶׁלִי אֶת הֶחָבִית וְאֶת הַמַּטְבֵּעַ בֶּן שָׁלֹשׁ הַפְּרוּטוֹת, הֵבִיא אֶל הַסּוֹחֵר וְאָמַר:

– הֲרֵי הֶחָבִית וַהֲרֵי כֶּסֶף הַפִּדְיוֹן.

הִשְׁתּוֹמֵם הַסּוֹחֵר:

– וְכִי רַק שָׁלֹשׁ פְּרוּטוֹת הֵן כָּל הַפִּדְיוֹן בְּעַד הַיַּיִן? וַדַּאי נָתַתָּ לְקוֹנִים בְּלִי כֶּסֶף וְלֹא שִׁלְּמוּ?

אָמַר לוֹ הֶרְשֶׁלִי:

– אֲנִי נִשְׁבַּע לְךָ בְּהֵן צֶדֶק, שֶׁלֹּא נָתַתִּי אֲנִי, וְגַם אִשְׁתִּי לֹא נָתְנָה אֲפִלּוּ כּוֹס אַחַת לְאִישׁ מִבְּלִי לְקַבֵּל אֶת הַמְּחִיר מֵרֹאשׁ וְשָׁלֹשׁ הַפְּרוּטוֹת הֵן הִנָּן כָּל הַפִּדְיוֹן.

הַגַּנָּבִים

בַּלַּיְלָה בָּאוּ גַּנָּבִים אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלִי אוֹסְטְרוֹפּוֹלֶר. פָּתְחוּ אֶת הַדֶּלֶת בַּלָּאט וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַחֲדָרִים. הִתְחִילוּ לְחַפֵּשׂ מַה לִּגְנֹב. חִפְּשׂוּ בָּאָרוֹן וּבָאַרְגָּז וְלֹא מָצְאוּ. חִפְּשׂוּ, אוּלַי יִמְצְאוּ עַל הַקִּירוֹת בְּגָדִים תְּלוּיִים אוֹ מְנוֹרוֹת, וְלֹא מָצְאוּ.

בְּעוֹד הֵם מְחַפְּשִׂים בַּחשֶׁךְ, הֵקִיצָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלִי. שָׁמְעָה שָׁאוֹן, שֶׁבְּנֵי אָדָם מִתְהַלְּכִים בַּחֲדָרִים. נִבְהֲלָה מְאֹד וְהֵעִירָה אֶת בַּעֲלָהּ:

– הֶרְשֶׁלִי! הֶרְשֶׁלִי! – אָמְרָה בְּלַחַשׁ. – אַתָּה שׁוֹמֵעַ? גַּנָּבִים בַּבַּיִת!

– שִׁתְקִי, שִׁתְקִי, אִשָּׁה! גַּם אֲנִי שׁוֹמֵעַ, אֶלָּא שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת עַצְמִי כְּאִלּוּ אֵינִי שׁוֹמֵעַ, כִּי אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ, שֶׁבְּנֵי אָדָם יִטְרְחוּ כָּל כָּךְ בִּשְׁבִילִי, וְעַכְשָׁו יֵצְאוּ מִבֵּיתִי בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.

רֹאשׁ־חֹדֶשׁ וְיוֹם־טוֹב

פַּעַם אַחַת נָסַע רַבִּי הֶרְשֶׁלִי אוֹסְטְרוֹפּוֹלֶר עִם חֲבוּרַת חֲסִידִים. הַחֲסִידִים נָסְעוּ אֶל הָרַבִּי, וְלָכֵן הָיוּ שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב, וְלֹא פָּסְחוּ עַל שׁוּם פֻּנְדָּק שֶׁבַּדֶּרֶךְ. עָמְדוּ מִדֵּי פַּעַם לִשְׁתּוֹת כּוֹס יַיִן לְחַיֵּי הָרַבִּי.

מִתּוֹך חֶדְוָה אָמְרוּ הַחֲסִידִים:

– תָּמִיד מְשַׁטֶּה הֶרְשֶׁלִי בָּנוּ. הָבָה נְשַׁטֶּה אָנוּ בּוֹ הַיּוֹם.

וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לַפֻּנְדָּק הַקָּרוֹב, עָמְדוּ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַת מִנְחָה. הֵחֵלּוּ הַחֲסִידִים דּוֹפְקִים עַל הַשֻּׁלְחָן וְקוֹרְאִים לְהֶרְשֶׁלִי:

– יַעֲלֶה וְיָבוֹא! יַעֲלֶה וְיָבוֹא!

הִפְנָה הֶרְשֶׁלִי אֶת פָּנָיו אֲלֵיהֶם בִּתְמִיהָה. צָעֲקוּ כֻּלָּם:

– הֲלֹא רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַיּוֹם, רֹאשׁ חֹדֶשׁ! כְּלוּם שָׁכַחְתָּ?

נָבוֹךְ הֶרְשֶׁלִי וְאָמַר “יַעֲלֶה וְיָבוֹא”. הִתְפָּרֵץ צְחוֹק אַדִּיר מִפִּיּוֹת כָּל הַחֲסִידִים וְלָעֲגוּ לוֹ.

חָרָה לְהֶרְשֶׁלִי מְאֹד, שֶׁשָּׂמוּ אוֹתוֹ לִצְחוֹק. אָמַר בְּלִבּוֹ:

הִנֵּה אָשִׁיב לָכֶם כִּגְמוּלְכֶם. אַתֶּם עוֹד תְּשַׁלְּמוּ בְּעַד לֵיצָנוּתְכֶם!

וְהוּא עָזַב אֶת הַחֲסִידִים וְהָלַךְ יְחִידִי.

וּכְשֶׁיָּצְאוּ הַחֲסִידִים לְדַרְכָּם, כְּבָר הִסְפִּיק הֶרְשֶׁלִי לַעֲבֹר כִּבְרַת דֶּרֶך גְּדוֹלָה וְהִגִּיעַ אֶל פֻּנְדָּק אַחֵר. וְהוּא יָדַע שֶׁלֹא יִפְסְחוּ הַחֲסִידִים גַּם עַל פֻּנְדָּק זֶה. נִכְנַס פְּנִימָה וְאָמַר אֶל הַפֻּנְדְּקַאי:

– הִנֵּה חֲבוּרַת חֲסִידִים נוֹסַעַת וְעוֹד מְעַט יָבוֹאוֹ הֵנָּה. וְהֵם שְׂמֵחִים מְאֹד, כִּי נֵס אֵרַע לָהֶם: גְּדוּד שֶׁל שׁוֹדְדִים הִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם בַּדֶּרֶך. רָצוּ הַשּׁוֹדְדִים לַהֲרֹג אוֹתָם, וְהָיָה הַשֵׁם בְּעֶזְרָתָם וְנִצְּלוּ. עַכְשָׁו הֵם חֲפֵצִים לָחֹג אֶת הַצָּלָתָם בְּיָד רְחָבָה בְּפֻנְדָּק זֶה. אוֹתִי שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶם, לְהַגִּיד לְךָ שֶׁתָּכִין אֶת כָּל הַדָּרוּשׁ: בָּשָׂר, דָּגִים, יַיִן וְכָל מִינֵי מַאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת. אַךְ מַהֵר, אַל תַּעֲמֹד, כִּי הַחֲסִידִים אֵינָם רוֹצִים לְחַכּוֹת, וְהֵם יְשַׁלְּמוּ לְךָ בְּמֵיטַב כַּסְפָּם.

שָׁמַע הַפֻּנְדְּקַאי אֶת הַדָּבָר, וְשָׂמַח עַל הָרֶוַח הַמְצַפֶּה לוֹ, וְהוּא מִהֵר וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ לְהַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר, וְהוּא וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו עָרְכוּ שֻׁלְחָן בַּחֶדֶר הַגָּדוֹל, כִּסּוּ אוֹתוֹ בְּמַפָּה לְבָנָה, הִנִּיחוּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם סֹלֶת וְכָל מִינֵי לַחְמָנִיּוֹת, וְיַיִן וְשֵׁכָר וְכָל מִינֵי מַשְׁקָאוֹת. וּבַמִטְבָּח בִּשְּׁלוּ, צָלוּ, אָפוּ וְטִגְּנוּ כָּל מִינֵי מַטְעַמִּים.

וְרַבִּי הֶרְשֶׁלִי חָזַר בֵּינְתַיִם לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַחֲסִידִים.

כְּשֶׁפָּגַשׁ אוֹתָם אָמַר:

– הֶאָח, רַבּוֹתַי! הַצְלִיפוּ בַּסּוּסִים! בִּזְכוּת הָרַבִּי אֵרַע נֵס לַפֻּנְדְּקַאי, שֶׁאֶל בֵּיתוֹ אַתֶּם קְרֵבִים עַכְשָׁו. שׁוֹדְדִים קָמוּ עָלָיו לַהֲרֹג אוֹתוֹ וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ וְלָקַחַת אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ. בְּדֶרֶךְ נֵס נִצַּל מִיָּדָם. עַכְשָׁו הוּא שָׂמֵחַ וּמְכַבֵּד אֶת כָּל עוֹבְרֵי הַדֶּרֶךְ בַּאֲרוּחַת חִנָּם. מַהֲרוּ, הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וְכָל טוּב מָלֵא בַּבַּיִת!

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַחֲסִידִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שָׂמְחוּ מְאֹד.

הִצְלִיפוּ בַּסּוּסִים וְשָׁרוּ בְּקוֹל. וּבִתְרוּעַת שִׂמְחָה קָרְבוּ אֶל הַפֻּנְדָּק, נִכְנְסוּ פְּנִימָה, וְהַפֻּנְדְּקַאי וְאִשְׁתּוֹ קִבְּלוּ אֶת הָאוֹרְחִים בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וּבִקְשׁוּ אוֹתָם לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ. הַחֲסִידִים לֹא סֵרְבוּ. מִיָּד נָטְלוּ אֶת יְדֵיהֶם, הִתְיַשְּׁבוּ מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן וְהֵחֵלוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמֵיטִיבִים אֶת לִבָּם. וְהַפֻּנְדְּקַאי מְשָׁרֵת אוֹתָם וּמַפְצִיר בָּהֶם:

– אִכְלוּ, שְׁתוּ, לְחַיֵּיכֶם! אוּלַי רוֹצִים אַתֶּם עוֹד דְּבַר־מָה?

הֵם מְבַקְשִׁים עוֹד וְהוּא נוֹתֵן.

כְּשֶׁגָּמְרוּ אֶת הַסְּעֻדָּה, הֵחֵלּוּ מְזַמְּרִים, וְאַחַר כָּךְ יָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת. וְהֵם שָׁרוּ וְרָקְדוּ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָיָה בַּפֻּנְדָּק.

וְהֶרְשֶׁלִי הִתְגַּנֵּב בַּלָאט וְיָצָא מִן הַפֻּנְדָּק, וְהִמְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ עַד הַפֻּנְדָּק הַקָּרוֹב וְנִכְנַס פְּנִימָה.

שָּׁם כְּבָר יָשְׁנוּ כֻּלָם. הוּא הֵעִיר אֶת הַמְשָׁרֶתֶת הַזְּקֵנָה, שֶׁיָּשְׁנָה עַל הַתַּנּוּר עֲטוּפָה בְּפַרְוָה יְשָׁנָה, וְאָמַר לָהּ: – הַרְאִי לִי מָקוֹם לָלוּן.

אָמְרָה לוֹ:

– אֵין מָקוֹם אַחֵר. שְׁכַב עַל הַשֻּׁלְחָן.

אָמַר לָהּ:

– בַּמֶּה אֶתְכַּסֶּה?

אָמְרָה לוֹ:

– אֵין שְׂמִיכָה. הִתְכַּסֵּה בְּבִגְדְּךָ.

אָמַר לָהּ הֶרְשֶׁלִי:

– הָנִיחִי לִי אֶת מְקוֹמֵךְ עַל הַתַּנוּר וּתְנִי לִי אֶת הַפַּרְוָה שֶׁלָּךְ, וְאַתְּ תִּשְׁכְּבִי עַל הַשֻּׁלְחָן וְתִתְכַּסִּי בְּבִגְדִּי. אִם תַּסְכִּימִי – אֲשַׁלֵּם לָךְ עֶשֶׂר פְּרוּטוֹת.

הִסְכִּימָה הַמְשָׁרֶתֶת. נִשְׁכְּבָה עַל הַשֻּׁלְחָן וְהִתְכַּסְּתָה בְּבִגְדּוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלִי. וְהֶרְשֶׁלִי נִשְׁכַּב עַל הַתַּנּוּר עָטוּף בְּפַרְוָתָהּ הַיְשָׁנָה שֶׁל הַזְּקֵנָה.

וְהַחֲסִידִים גָּמְרוּ לִשְׁתּוֹת וְלִרְקֹד, וְחָפְצוּ לָלֶכֶת לְדַרְכָּם. אָמַר לָהֶם הַפֻּנְדְּקַאי:

– עֲלֵיכֶם לְשַׁלֵּם לִי!

אָמְרוּ לוֹ הַחֲסִידִים:

– הֲרֵי הֶרְשֶׁלִי סִפֵּר עַל אוֹדוֹת נֵס שֶׁאֵרַע לְךָ, וְכִי אַתָּה מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה חִנָּם…

אָמַר לָהֶם הַפֻּנְדְּקַאי:

– אַף לִי סִפֵּר הֶרְשֶׁלֶה עַל אוֹדוֹת נֵס שֶׁאֵרַע לָכֶם, וְשֶׁלִּכְבוֹדוֹ אַתֶּם רוֹצִים לַעֲרוֹךְ מִשְׁתֶּה כְּיַד הַמֶּלֶךְ.

הֵבִינוּ הַחֲסִידִים שֶׁהֶרְשֶׁלִי הִתְעַלֵּל בָּהֶם, וְלֹא הָיְתָה לָהֶם כָּל בְּרֵירָה, אֶלָּא לְשַׁלֵּם לַפֻּנְדְּקַאי כַּמָּה שֶׁדָּרַש.

וְהֵם נָסְעוּ הָלְאָה לְדַרְכָּם מְלֵאֵי חָרוֹן וְתַאֲוָה לְהִתְנַקֵּם בְּהֶרְשֶׁלִי, שֶׁבִּגְלָלוֹ הוֹצִיאוּ סְכוּם כֶּסֶף רַב.

וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לַפֻּנְדָּק הַשֵּׁנִי, אָמְרוּ:

– צָרִיךְ לְהִכָּנֵס וְלִרְאוֹת אוּלַי הֶרְשֶׁלִי פֹּה, וְנָשִׁיב לוֹ כִּגְמוּלוֹ.

נִכְנְסוּ וְרָאוּ אָדָם שׁוֹכֵב עַל הַשֻּׁלְחָן מְכֻסֶּה בְּבִגְדּוֹ שֶׁל הֶרְשֶׁלִי. קָרְאוּ בְּשִׂמְחָה:

– הִנֵה הוּא! הַכּוּ בְּלִי חֶמְלָה!

הֵסִירוּ אֶת סַנְדְּלֵיהֶם מֵעַל רַגְלֵיהֶם וְהֵחֵלּוּ לְהַכּוֹת אֶת הַזְּקֵנָה בַּסַּנְדָּלִים. הֵרִימָה הַזְּקֵנָה קוֹל צְעָקָה.

נִבְהֲלוּ הַחֲסִידִים מְאֹד, בִּרְאוֹתָם שֶׁהֵם מַכִּים אֶת הַזְּקֵנָה וְחָדְלוּ מֵהַכּוֹתָהּ.

קָרָא לָהֶם הֶרְשֶׁלִי מֵעַל הַתַּנּוּר:

– הַכּוּ עוֹד! נָתַתִּי לָהּ עֶשֶׂר פְּרוּטוֹת תְּמוּרַת זֹאת. אָמְרוּ לוֹ הַחֲסִידִים:

– מֶה עָשִׂיתָ לָנוּ?

אָמַר לָהֶם:

– אַתֶּם עֲשִׂיתֶם לִי רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שִׁלַּמְתִּי לָכֶם בְּיוֹם־טוֹב!

שַיְקֶה פַיפֶר

בִּשְׁכֵנוּתוֹ שֶׁל שַׁיְקֶה פַיְפֶר חַי אִישׁ עָשִׁיר מְאֹד. וְהָאִישׁ הָיָה קַמְצָן וְרַע לֵב, וּמֵעוֹלָם לֹא הִשְׁאִיל לִשְׁכֵנָיו שׁוּם חֵפֶץ. פַּעַם אַחַת בָּא שַׁיְקֶה פַיְפֶר לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּשְׁאִיל לוֹ קְעָרָה. לֹא נָתַן לוֹ הֶעָשִׁיר. יָצָא שַׁיְקֶה פַיְפֶר מִבֵּיתוֹ בְּיָדַיִם רֵיקוֹת. פַּעַם אַחֶרֶת בָּא לְבַקֵּשׁ לוֹ כַּף – וְלֹא נָתַן לוֹ הֶעָשִׁיר גַּם הַפַּעַם.

חָרָה לְשַׁיְקֶה פַיְפֶר מְאֹד. הֵחֵל לָבוֹא אֶל בֵּית הֶעָשִׁיר מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם, עַד שֶׁפַּעַם אַחַת הִשְׁאִיל לוֹ הֶעָשִׁיר, בִּהְיוֹת לִבּוֹ טוֹב עָלָיו, מַטְאֲטֵא.

לַמָּחֳרַת הֵשִׁיב לוֹ שַׁיְקֶה אֶת הַמַּטְאֲטֵא שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ וְעוֹד מַטְאֲטֵא אֶחָד קָטָן.

שָׁאַל הֶעָשִׁיר:

– מָה הַמַּטְאֲטֵא הַשֵּׁנִי שֶּהֵבֵאתָ לִי?

עָנָה לוֹ שַׁיְקֶה:

– מַטְאַטְאֲךָ יָלַד בְּבֵיתִי מַטְאֲטֵא קָטָן.

לָקַח הֶעָשִׁיר אֶת שְׁנֵי הַמַּטְאַטְאִים וְלֹא אָמַר דָּבָר.

אַחֲרֵי יוֹמַיִם שׁוּב בָּא שַׁיְקֶה פַיְפֶר אֶל הֶעָשִׁיר, וּבִקֵּשׁ שֶׁיַּשְׁאִיל לוֹ קְעָרַָה.

אָמַר הֶעָשִׁיר בְּלִבּוֹ: נִסִּים קָרוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל זֶה. מַטְאֲטֵא יָלַד מַטְאֲטֵא. אוּלַי תֵּלֵד גַּם הַקְּעָרָה בְּבֵיתוֹ? אֶתֵּן לוֹ. נָתַן הֶעָשִׁיר לְשַׁיְקֶה קְעָרָה.

לַמָּחֳרָת הֵשִׁיב שַׁיְקֶה לֶעָשִׁיר אֶת הַקְּעָרָה וְהֵבִיא עִמָּה שְׁתֵּי קַעֲרִיּוֹת קְטַנּוֹת.

שָׁאַל הֶעָשִׁיר:

– שְׁתֵּי קַעֲרִיּוֹת אֵלּוּ – לְשֵׁם מָה?

אָמַר לוֹ שַׁיְקֶה:

– הַקְּעָרָה יָלְדָה בְּבֵיתִי אֶת שְׁתֵּי הַקַּעֲרִיּוֹת, וַהֲרֵי הֵן שֶׁלָּךְ!

שָׂמַח הֶעָשִׁיר עַל הָרֶוַח שֶׁהָיָה לוֹ, לָקַח אֶת הַקְּעָרָה וְאֶת הַקַּעֲרִיּוֹת, וְלֹא אָמַר כְּלוּם.

אַחֲרֵי יָמִים מֻעָטִים שׁוּב בָּא שַׁיְקֶה פַיְפֶר אֶל בֵּית הֶעָשִׁיר.

– אָנָּא, – אָמַר אֶל הֶעָשִׁיר, – הוֹאֵל נָא בְּטוּבְךָ לְהַשְׁאִיל לִי אֶת הָאַדֶּרֶת הַחֲדָשָׁה שֶׁלְּךָ, כִּי מֻזְמָן אֲנִי אֶל בֵּית עֲשִׁירִים לְשִׂמְחָה וְאֵין לִי מַה לִּלְבּשׁ. מָחָר אֲשִׁיבֶנָּה לְךָ כָּרָגִיל.

אָמַר הֶעָשִׁיר בְּלִבּוֹ: לָזֶה מֻתָּר לְהַשְׁאִיל, כִּי תָּמִיד הוּא מֵבִיא רְוָחִים. נָתַן לְשַׁיְקֶה אֶת הָאַדֶּרֶת.

עָבְרוּ יָמִים אֲחָדִים, עָבַר שָׁבוּעַ תָּמִים וְשַׁיְקֶה לֹא הֵשִׁיב אֶת הָאַדֶּרֶת. בָּא הֶעָשִׁיר אֶל בֵּיתוֹ מָלֵא חָרוֹן:

– כֵּיצַד לֹא תֵּבוֹשׁ? זֶה שָׁבוּעַ תָּמִים שֶׁלָּקַחְתָּ אֶת אַדַּרְתִּי הַחֲדָשָׁה וְלֹא הֲשִׁיבוֹתָ לִי!

אָמַר לוֹ שַׁיְקֶה עָצוּב:

– סְלַח לִי אֲדוֹנִי, לֹא בִּי הָאָשָׁם. אַדַּרְתְּךָ חָלְתָה וָמֵתָה.

כָּעַס הֶעָשִׁיר וְקָרָא:

– שַׁקְרָן! אֵיפֹה רָאִיתָ שֶׁאַדֶּרֶת תָּמוּת?

אָמַר לוֹ שַׁיְקֶה:

– וְאַתָּה אֵיפֹה רָאִיתָ שֶׁמַּטְאֲטֵא וּקְעָרָה יֵלְדוּ? כְּשֵׁם שֶׁיָּלְדָה הַקְּעָרָה, כָּךְ מֵתָה הָאַדֶּרֶת.

הַיּוֹרֵשׁ הֶחָכָם

אִישׁ אֶחָד נָסַע לְאֶרֶץ זָרָה וְחָלָה שָׁם. רָאָה, שֶׁהוּא עוֹמֵד לָמוּת. קָרָא לְבַעַל בֵּית הַמָּלוֹן שֶׁבּוֹ הִתְאַכְסֵן וְאָמַר לוֹ: – קַח אֶת כַּסְפִּי לְפִקָּדוֹן, עַד שֶׁיָּבוֹא בְּנִי. וּכְשֶׁיָּבוֹא, אַל תִּתֵּן לוֹ אֶת הַיְרוּשָׁה עַד שֶׁתִּרְאֶה שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי חָכְמָה נַעֲשִׂים עַל יָדוֹ.

וְהָאִישׁ מֵת. וּבַעַל בֵּית הַמָּלוֹן אָמַר לְאַנְשֵׁי עִירוֹ:

– אַל תַּרְאוּ לְאִישׁ זָר אֶת בֵּיתִי.

אַחַר כָּךְ בָּא בֶּן הַמֵּת וְשָׁאַל אֶת בְּנֵי הָעִיר:

– הֵיכָן בֵּיתוֹ שֶׁל בַּעַל בֵּית הַמָּלוֹן?

אַךְ הֵם לֹא הֶרְאוּ לוֹ.

מֶה עָשָׂה? הָלַךְ וְקָנָה עֵצִים וְאָמַר לְסַבָּלִים: – קְחוּ וַהֲבִיאוּם לְבַעַל בֵּית הַמָּלוֹן.

וְהוּא הָלַךְ אַחֲרֵי הַסַּבָּלִים וְהִגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. אָמַר:

– אֲנִי בֶּן הַמֵּת, וּבָאתִי לָקַחַת אֶת יְרוּשַׁת אָבִי.

אָמַר לוֹ הַמְּלוֹנַאי:

– מִי הֶרְאָה לְךָ אֶת בֵּיתִי?

סִפֵּר לוֹ הַנַּעַר.

אָמַר הַמְּלוֹנַאי בְּלִבּוֹ: הֲרֵי דְּבַר חָכְמָה אֶחָד.

אָמַר הַמְּלוֹנַאי:

– תֹּאכַל עִמָּנוּ אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם.

יָשְׁבוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן הַמְּלוֹנַאי, אִשְׁתּוֹ, שְׁנֵי בָּנָיו וּשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו, וְהַנַּעַר הַזָּר עִמָּהֶם. שָׂמוּ עַל הַשֻּׁלְחָן חָמֵשׁ תַּרְנְגוֹלוֹת צְלוּיוֹת. אָמַר הַמְּלוֹנַאי לָאוֹרֵחַ: – חַלֵּק בֵּין הַמְּסֻבִּים, שֶׁתְּהֵא הַחֲלוּקָה צוֹדֶקֶת. לָקַח הָאוֹרֵחַ תַּרְנְגֹלֶת אַחַת, נָתַן לְבַעַל הַבַּיִת וּלְאִשְׁתּוֹ, וְאָמַר:

– הֲרֵי אַתֶּם שְׁלוֹשָׁה עִם הַתַּרְנְגֹלֶת.

נָתַן תַּרְנְגֹלֶת לִשְׁנֵי הַבָּנִים וְאָמַר:

– הֲרֵי גַּם אַתֶּם שְׁלוֹשָׁה עִם הַתַּרְנְגֹלֶת.

נָתַן תַּרְנְגֹלֶת לִשְׁתֵּי הַבָּנוֹת וְאָמַר:

– הֲרֵי גַּם אַתֶּן שָׁלֹשׁ עִם הַתַּרְנְגֹלֶת.

וּלְעַצְמוֹ לָקַח שְׁתֵּי תַּרְנְגוֹלוֹת וְאָמַר:

– הֲרֵי גַּם אָנוּ שְׁלוֹשָׁה עִם הַתַּרְנְגוֹלוֹת.

צָחַק בַּעַל בֵּית הַמָּלוֹן בְּלִבּוֹ וְאָמַר: הֲרֵי דְּבַר חָכְמָה שֵׁנִי.

אַחֲרֵי הַסְּעֻדָּה אָמַר הָאוֹרֵחַ:

– עַכְשָׁו תֵּן לִי אֶת יְרוּשָׁתִי וְאֵלֵךְ.

אָמַר הַמְּלוֹנַאי:

– תֹּאכַל עִמָּנוּ עוֹד בָּעֶרֶב.

וְלִסְעֻדַּת הָעֶרֶב שָׂמוּ עַל הַשֻּׁלְחָן אַוָּזָה צְלוּיָה אַחַת. אָמַר בַּעַל הַבַּיִת לַנַּעַר:

– חַלֵּק שֶׁתְּהֵא הַחֲלוּקָה צוֹדֶקֶת.

לָקַח הָאוֹרֵחַ אֶת רֹאשׁ הָאַוָּזָה, נָתַן לְבַעַל הַבַּיִת וְאָמַר:

– הֲרֵי אַתָּה רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה – לְךָ הָרֹאשׁ.

לָקַח אֶת קִרְבֵי הָאַוָּזָה, נָתַן לְבַעֲלַת הַבַּיִת וְאָמַר:

– הֲרֵי אַתְּ אֵם הַמִּשְׁפָּחָה וּמִקְרָבַיִךְ יָצְאוּ הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת – לָךְ הַקְּרָבַיִם.

נָתַן אֶת רַגְלֵי הָאַוָּזָה לִשְׁנֵי הַבָּנִים וְאָמַר:

– יֵלְכוּ הַבָּנִים בְּדַרְכֵי אֲבִיהֶם – לָכֶם הָרַגְלַיִם.

נָתַן אֶת כַּנְפֵי הָאַוָּזָה לִשְׁתֵּי הַבָּנוֹת וְאָמַר:

– תָּעֹפְנָה הַבָּנוֹת לְבָתֵּי בַּעֲלֵיהֶן – לָכֶן הַכְּנָפַיִם.

וּלְעַצְמוֹ לָקַח אֶת גּוּף הָאַוָּזָה וְאָמַר:

דּוֹמֶה גּוּף זֶה לִסְפִינָה. בִּסְפִינָה בָּאתִי וּבִסְפִינָה אָשׁוּב לְבֵיתִי – לִי הַגּוּף.

רָאָה בַּעַל בֵּית הַמָּלוֹן, כִּי הַנַּעַר הוּא הַיּוֹרֵשׁ הָאֲמִתִּי, כִּי הֶרְאָה שְׁלוֹשָׁה דִּבְרֵי חָכְמָה. נָתַן לוֹ אֶת כַּסְפּוֹ אֲשֶׁר הָיָה מֻפְקָד בְּיָדָיו וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ לְשָׁלוֹם.

המלצות קוראים
תגיות