¹

המלחמה ההוֹמיה והשוֹקקת נסתיימה. ויהיה אשר יהיה פּרצוּפה הציבּוּרי של המוֹעצה החדשה – אין לקפּח את ערך מהלך-הבּחירוֹת ואין לזלזל בּכבוֹדה וּביפיה של העיר העברית, המקוּפחת והעשוּקה, בּיוֹם-דין זה. לאחר הכּל ולמרוֹת הכּל: עם בּן-תרבּוּת תחזינה עיניך. עם היוֹדע לכלכּל את סדריו. עם שאינוֹ זקוּק להטפת-מוּסר נגד מעשׂי-אַלָמות ולא לשיעוּרי דרך-ארץ מפּי פּקידים בּריטיים. העיר, אשר קיפּוּח-זכוּיוֹתיה הוּצדק אך זה על ידי מיניסטר בּריטי, המזוּין בּאינפוֹרמַציה מפּי הסיעוֹת “הלאוּמיוֹת” שלנוּ, הראתה גם בּעָניה מה הם הכּוֹחוֹת הציבּוּריים הספוּנים בּאוּכלוֹסינוּ. וגם הטלאים המכוֹערים המַכתימים את תמוּנת הבּחירוֹת: “הקדישים השׂכירים”, המַשׂכּירים את עצמם על פּת לחם נגד מַצפּוּנם והכּרתם; ילדי המזרח, המוּצאים לשׂדה-הקרב להשתוֹלל ולעשׂוֹת העוָיוֹת לטוֹבת “מי שישלם” וּמי שיתן “פּרנסה” – גילוּיי קלוֹן אלוּ אינם מיוּחדים לתל-אביב בּלבד, אלא חזיוֹנוֹת “טבעיים” הם בּכל מקוֹם אשר “הזהב קוֹנה את הכּל”, לרבּוֹת גם את מצפּוּנוֹ של האדם. וּלעוּמתם ראינוּ כּאן מאוֹת אנשים – בּני גילים שוֹנים – העוֹבדים עבוֹדת התנדבוּת, בנאמנות וּבהתלהבוּת, מתוֹך הכּרה עמוּקה, להנחיל נצחוֹן לתנוּעתם וּלמשׂא-נפשם. ואשר לעיוּנים הראשוֹנים העוֹלים מתוֹך תוֹצאוֹת הבּחירוֹת:

א. נצחוֹן עצוּם, כּמוּתי וּמוּסרי, נחלה רשימת ההסתדרוּת: שלוֹשת אלפים קוֹל לה לעצמה (יחד עם חבריה התימנים), מחוּץ לעדָפים אחרים, שלא נהנתה מהם. לאחר כּל עוֹשק-הזכוּיוֹת, לאחר כּל תחבּוּלוֹת ה“הבה נתחכּמה” של “הגוּש המאוּחד”, לאחר שאין בּית פּוֹעל שאין בּוֹ מקוּפח-זכוּיוֹת, והעיקר – לאחר השַמוֹת הנוֹראוֹת שעשׂתה מצוּקת המשבּר בּפּוֹעלי תל-אביב – הוֹכיח ציבּוּר הפּוֹעלים כּי כּוֹחוֹ לא בּגד בּוֹ, כּי נאמן הוּא עם עצמוֹ, כּי מאמין הוּא בּעצמוֹ, כּי לא נִפתה ללכת אחרי תעמוּלת הרֶנֶגטיוּת ואחרי השיסוּי המשתלח בּוֹ בּמשך כּל שנוֹת המצוּקה. גם הגזירוֹת, גם השיסוּי וגם זהב-התעמוּלה לא יכלוּ לטשטש את העוּבדה, כּי תל-אביב של היוֹם היא בּיסוֹדה עיר של עוֹבדים. וכל גידוּל בּריא של העיר עוֹד עתיד להגבּיר בּה את כּוֹח העוֹבד. בּפני עוּבדה זוֹ יצטרכוּ להרכּין ראשם – אם יאבוּ ואם ימאנוּ – כּל “שליטי” העיר.

ב. מארבּעת האִרגוּנים (“הפּוֹעל המזרחי”, “פּוֹעלי-ציוֹן” התאוֹמים² והרשימה הפּרוֹלטרית) שנוֹעדוּ מטבע בּרייתם “לקַצוֹת” בּהסתדרוּת וּלזַנב את הנחשלים – לא זכתה אף אחת לציר. יתר על כּן, כּוּלם יחד בּהצטרפם לא הגיעוּ כּדי ציר שלם. כּל מקסם האוֹפּוֹזיציה הנצחית, הנבנית מכּשלוֹנוֹתיו של הפּוֹעל, לא עמד להם. כּל המרץ העצוּם שהוּשקע מצד “שברי-הכּלים” הללוּ הוּצא לבטלה. קוֹלוֹתיהם של “הפּוֹעל המזרחי” הוּצאוּ לבטלה, וההגנה על הדת, כּביכוֹל, שבּשמה בּאה התבּדלוּתוֹ של “הפּוֹעל המזרחי” מכּלל הפּוֹעלים – נשארה למר גיזוּנדהייט³ מ“המזרחי”, שפּרדסוֹ זכה לשם: הפּוֹעל העברי שוֹמר שם את השבּת בּמשך כּל ימי השבוּע.

ארגוּן “הפּוֹעלים” היחידי שהשׂיג את “מטרתוֹ” הוּא “גוּש העבוֹדה” הרביזיוֹניסטי⁴. אלה מכרוּ את בּכוֹרתם העמלנית-הרביזיוֹניסטית בּעד נזיד העדשים של ספק-כּסא למר וַיינשל, אם לא מתוֹך אהבה שאינה תלוּיה בּדבר ל“הוֹד מעלתה הבּוּרגנוּת”. לא כּמוּתוֹ וכוֹחוֹ של “גוּש” זה, ואף לא ניבּוּל-הפּה שלוֹ כּלפי כּלל הפּוֹעלים ויצירתם – מתבּקשים לציוּן, אלא העוּבדה המענינת, שבּמשך עשׂרים וחמש שנים של קיוּם תנוּעת הפּוֹעלים בארץ זהוּ המקרה הראשוֹן של “צהיבוּת” בּתוֹך ציבּוּר הפּוֹעלים, העוֹשׂה את עצמה סוֹכנוּת לבּוּרגנוּת בּרֵיש גָלי. אל הדגל הצהוֹב הזה נקלטו כּל מיני פּליטי הסתדרוּת מהגרים ורנגטים, אנשים שטינה בּלבּם וקצף על שׂפתיהם. ואין לפקפּק: הם שסייעוּ בּמידה ניכּרת להגבּרת הרשימה השחוֹרה, העדוּיה בעדי הגנוּב של א'⁵. יזָקף נא הדבר לזכוּתם. הם יפקחוּ את עיני הציבּוּר להכּיר את מַערוּמיו הסוֹציאליים של הרביזיוֹניזם ושל “אגף-העבוֹדה” שלוֹ מתחת למחלצוֹת “האַבּירוּת” המדינית.

ג. קלסתר-פּניה של הבּוּרגנוּת התל-אביבית נצטייר כּהלכה בּבּחירוֹת הללוּ.

גָברא רַבּא מתוֹכה הִסְהִיד עליה את עדוּתוֹ הקלסית: “שלוֹשה קיבּוּצים אזרחים אשר בּהם זוּלת מלחמה אישית בּין המוּעמדים אין למצוֹא הבדל בּפּרוֹגרמוֹת אף מבּעד לזכוּכית מַגדלת”. “ההתאחדוּת הדמוֹקרטית”⁶, הקבוּצה האזרחית היחידה שאפשר היה לצפּוֹת ממנה נאמנוּת כּל-שהיא ליסוֹדוֹת לאוּמיים ודמוֹקרטיים, נפלה בּנוֹפלים. רשימת בּעלי-הבּתים, זוֹ ששׂמה בּמשך שנים את העיר כּמרקחה, שסחבה את העיריה לערכּאוֹת, שהחרימה את הבּחירוֹת הדמוֹקרטיוֹת, ועשׂתה הכּל להוֹריד את תל-אביב למדרגת רַמלה וג’נין – לא קיבּלה אמנם קוֹלוֹת אף כּדי ציר אחד, אוּלם מלאכתה המעמדית ו“הלאוּמית” נעשׂית בּהצלחה – עוֹד מימי “הגוּש המאוּחד” – על ידי אחרים, הדוֹגלים בּשם “הציוֹנוּת הכּללית”.

ד. פּרצוּפוֹ הסוֹציאלי של “רוֹב” העיריה – בּרוּר מראש. כּי אנוּ עוֹמדים עכשיו בּפני התנקשוּיוֹת חדשוֹת בּזכוּיוֹת תוֹשבי תל-אביב וּבפני התנַכּלוּיוֹת להמוֹני העוֹבדים והסתדרוּתם – בּזה אין לפקפּק. לשׂים לאַל את ההתנקשוּיוֹת הללוּ – זה יהיה תפקידה של סיעת הפּוֹעלים. הפּוֹעלים בּארץ אינם מרַדפי-אוֹפּוֹזיציה, אינם מבקשים לעצמם את המצב הנוֹח של מבקרים ורוֹגנים. הבּוּרגנות הארץ-ישׂראלית, שעינה צרה בּעבוֹדת היצירה וּבהכּרת היצירה של הּפּוֹעלים, חוֹתרת בּכל כּוֹח לדחוֹק את הפּוֹעל למצב זה. בּעזרת “הבה נתחַכּמה”, בּעזרת הפַּניקה בּארץ-ישׂראל וּבחוּץ-לארץ, בּעזרת פּקידי הממשלה, בּעזרת המַשבּר והמצוּקה, עלה הדבר בּידם. הפּוֹעל הוּבא למצב של אוֹפּוֹזיציה. אוּלם – לא אוֹפּוֹזיציה נימוּשית וּמפוֹררת, אלא אמיצה, מאוּחדת ומלוּכּדת.

יש להאמין כּי אוֹפּוֹזיציה זוֹ, הנשענת על המוֹני העוֹבדים המאוּחדים בּרוּחם וּבהסתדרוּתם, תדע לפעוֹל למען העיר וּלמען המוֹני תוֹשביה יוֹתר מכּל קוֹאַליציה כּוֹזבת.

טבת תרפ"ט.