רקע
ברל כצנלסון
אל יהדוּת רוּסיה
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות

1

(בּשידוּר הישוּב אל יהדוּת רוּסיה, ו' בּתשרי תש"ב)2


אחים יהוּדים!

שנים רבּוֹת נכספנוּ לשמוֹע את קוֹלכם. עתה שמַענוּהוּ תוֹך כּדי התקפת-הדמים של הצוֹרר, מעל חרבוֹת של ישוּבים יקרים שהפכוּ ל“אדמה חרוּכה”, עם שֵמע הגבוּרוֹת וּמסירת-הנפש של מגינים אמיצים.

והיה לנוּ קוֹלכם כּקוֹל ממעמקי ההיסטוֹריה העברית הקוֹרא “בּדמַיִך חיי!”, כּקוֹל אבוֹתינוּ אשר מעל מדוּרוֹת-האש היוּ שרים וּמבשׂרים את בּטחוֹנם כּי ממשלת הזדוֹן מַגר תמוּגר.

ויש לנו צוֹרך נפשי רב לענוֹת לכם תשוּבת-אחים. ותקוה לנוּ שקוֹלנוּ יגיע אליכם, כּי תשמעוּהוּ ותכּירוּהוּ.

גוֹרל יהוּדי אחד מאַחד אוֹתנוּ מעל ארצוֹת ודוֹרוֹת. האוֹיב שלנוּ אינוֹ מכּיר בּשוּם הבדלים ואין עמלק פּוֹטר שוּם קיבּוּץ יהוּדי משבט-זדוֹנוֹ. נזכּוֹר ואַל נשכּח. נזכּוֹר זה את זה, נרגיש זה את זה, אַל נתנכּר ואַל נתרחק.

שמעוּ קוֹלנוּ, קוֹל הענף הצעיר בּגזע העם העתיק, הענף אשר יהוּדים יוֹצאי רוּסיה היוּ בּין ראשוֹני נוֹטעיו בּאדמת-ישׂראל. קוֹל הישוב העברי, בּן למעלה מחצי המיליוֹן, השתוּל בּקרקע, אשר זכה לשמש מקלט לרבבוֹת יהוּדים קרבּנוֹת האַנטישמיוּת והנַאציזם, פּליטי כּל ארצוֹת הרדיפוֹת, כּוֹבשי חוֹפש וּבוֹני חיים חדשים. קוֹל יהוּדים עוֹבדים ובוֹנים, חקלאים וחרָשתנים, נהגים וּמוֹבילי טרקטוֹרים, חיילים ועוֹבדי-ים. אחים לצרה וּלמלחמה, אִתכם אנחנוּ בּכל מה שעבר עליכם, לבּנוּ שוֹתת דם עם כּל ידיעה המגיעה על יסוּריכם וּמתגאה על גבוּרוֹתיכם, בּחזית וּבעוֹרף.

זאת הפּעם הראשוֹנה בּתוֹלדוֹת המלחמוֹת, מאז גָלינוּ מארצנוּ, שכּל העם היהוּדי בּאשר הוּא מפוּזר ומפוֹרד עוֹמד בּמחנה אחד מוּל האוֹיב. כּי האוֹיב בּטרם הכריז מלחמה על מדינה מן המדינוֹת פּתח בּמלחמת-הַשמֵד, בּמלחמה בּסטיאַלית-טוֹטאלית, על העם היהוּדי בּאשר הוּא.

אוּלם בּמלחמה הזאת מוֹפיע היהוּדי לא רק כּקרבּן, הוּא גם לוֹחם, לוֹחם אשר אין לפניו דרך נסיגה, לוֹחם הנוֹתן את כּל החיים שבּוֹ למען הנצחוֹן על האוֹיב. כּי נצחוֹן האוֹיב הוּא בּשבילוֹ כּלָיה וחרפּת-עוֹלם.

וּבמלחמה הזאת אתם עוֹשׂים את שלכם ואנחנוּ עוֹשׂים ונעשׂה את שלנוּ, בּעוֹרף וּבחזית. פוֹרמַציוֹת צבאיוֹת יהוּדיוֹת, מיהוּדי ארץ-ישׂראל, נלחמוּ בּחזיתוֹת השוֹנוֹת – בּיון, בּכרתים, בּחַבּש וּבטוֹבּרוּק – בּיבּשה וּבים וּבתעוּפה. פוֹרמַציוֹת יהוּדיוֹת משתתפוֹת בּהגנת הארץ.

אנחנוּ נלחמים לא תחת שבט נוֹגשׂ וּמצַוה. אנחנוּ נלחמים מרצוֹננוּ, מהתנַדבוּתנוּ. אנחנוּ יוֹדעים כּי זאת המלחמה היא מלחמתנוּ. כּי אין תקוה לישׂראל בּעוֹלם שהיטלר עוֹשׂה בּוֹ כּרצוֹנוֹ. אנחנוּ יוֹדעים כּי מלחמה זוֹ היא מלחמת העוֹלם על הצלה מבּרבּריוּת, מלחמת העוֹלם על מוֹצא לחירוּת.

היסוּרים שהביא עלינוּ היטלר בּכל מקוֹם שידוֹ מַגעת עוֹלים על יסוּרי מסעי-הצלב וּפרעוֹת חמֶלניצקי. אך גם אנחנוּ לא נבייש את אבוֹתינוּ בּהכּרת צדקתנוּ, בּרצוֹן-הבּרזל של חיים, בּידיעה כּי נעלים אנוּ על האוֹיב הצוֹרר, בּרצוֹן החיים שבּנוּ.

אנחנוּ בּוֹטחים בּנצחוֹן. אנחנוּ מקַוים כּי הבּרית של הדמוֹקרטיוֹת הגדוֹלוֹת עם בּרית המוֹעצוֹת תשמיד את ההיטלריזם מעל פּני האדמה ותפתח פּרק חדש בּתוֹלדוֹת העוֹלם. ואנחנוּ נעשׂה כּל מה שבּידינוּ כּדי שפּרק זה יהיה גם פּרק חדש בּתוֹלדוֹת עמנוּ.

אנחנוּ רוֹצים בּחיים. ולא בּחיי שפלוּת ועבדוּת, כּי אם בּחיי כּבוֹד וחירוּת.

איננוּ רוֹצים בּמיתה, בּשוּם פּנים ואוֹפן, ואפילוּ לא בּמיתת-נשיקה. סיסמתנוּ: וּבחַרת בּחיים!

אנחנוּ מקוים כּי מַעינוֹת האַחוה היהוּדית אשר פּרצוּ בּעצם ימי המלחמה האיוּמים לא יסתתמוּ עוֹד. כּי לא נתנַכּר ולא נתרחק. נעשׂה כּל מה שבּידנוּ כּדי לאַחוֹת את הקרעים, לקָרב לבבוֹת.

“עַם אחד הננוּ, ועַם אחד נהי” – אמר המשוֹרר. ועם אחד נוֹסיף להיוֹת מעל לכל מחיצוֹת.

הפּוֹטנציאַל היהוּדי, כּל כּמה שמשחיתים בּוֹ, עוֹד לא דלל. עמוּקים המַעינוֹת של היהדוּת הרוּסית ועוֹד ישאבוּ מהם כּוֹחוֹת עצוּמים של יצירה וחידוּש חיים.

ההיסטוֹריה הגדוֹלה שלנוּ, רבּת-היסוּרים ורבּת-התוֹכן, לא נחתמה. ושוּם צוֹרר לא יצליח לחתוֹם אוֹתה אם אנוּ לא נתן זאת. עוֹד נזכּה לראוֹת בּמַפּלתוֹ של היטלר הרשע. עוֹד נזקוֹף קוֹמה ונחיה כּעם בּן-חוֹרין בּמשפּחת עמים בּני-חוֹרין, עם של עבוֹדה, תרבּוּת וצדק.


  1. “דבר”, גליוֹן 4933, ז' בּתשרי תש"ב, 28.9.1941.  ↩

  2. בּשידוּר השתתפוּ: מ. מ. אוּסישקין, הרב הראשי י. הרצוֹג, ש. טשרניחוֹבסקי, י. בּן–צבי, י. גרינבּוֹים, בּ. כּצנלסוֹן, מ. סמילנסקי וחנה רוֹבינה.  ↩

המלצות קוראים
תגיות