רקע
איסאק באבל
מותו של דולגושוב
איסאק באבל
תרגום: אברהם שלונסקי (מרוסית)

חלוצי-הקרב נסעו וקרבו העירה. לעת-צוהריים דהר ועבר על פנינו באדרת-לבָדים שחורה קוֹרוֹצ’אָייב – המי“ם-דל”ת 4 – המנודה, העושה מלחמה ביחידות ומבקש את המוות. הוא קרא לי, תוך כדי דהירתו:

– קווי-התחבורה שלנו נוּתקו, ראדזיבילוב וברודי אחוזות-אש…

ואץ לדרכו – פרוע, כולו שחור, ואישוניו פחם.

במישור, החלק כקרש, שׂידדו החטיבות את מערכותיהן. גלגל-החמה נתפלש באבק חכלילי. הפצועים סעדו לבּם בתעלות. האחיות הרחמניות שכבו על-גבי הדשא ופזמו בשפל-קול. סייריו של אַפוֹנקא נתשוטטו בשדה, בתוּרם אחרי מתים ותחמושת. אפוֹנקא עבר על פני, במרחק פסיעותַיים ממני, וסח לי בלי הטיית-ראש:

– תקיעה גדולה תקעו בפרצופנו. כּנַכוֹן היום. יש הרהור של דופי אחרי המי“ם-דל”ת, מסלקים אותו. מרפרף לבם של הלוחמים…

הפולנים קרבו אל היער, כשיעור ג' פרסאות ממקום חנייתנו, והציבו מקלעיהם אי-שם, בקירבת מקום. הכדורים מייללים ומייבבים. קובלנותיהם גוברות עד אין נשוא. הכדורים פוצעים את האדמה ומשגשים בה ברעידה של קוֹצר-רוח. וויטיאַגאַיצִ’נקוֹ, המַגָ"ד, שנחר בעיצומה-של-חמה, נצטעק מתוך שנתו והקיץ. הוא רכב על סוסו ונסע אל האסכּדרון הראשי. פניו היו ממועכות ברצועות של סוֹמק מחמת שינה שאינה נוחה, וכיסיו גדושים שזיפים.

– ממזר-הכּלבים, – אמר בכעס וברקיקה פלט את הגלעין מפיו, – הרי לך שהייה-וּפהייה של מיאוּס! טימוֹשקא, הנף דגל!

– נלך, משמע? – שאל טימוֹשקא, בשלפו מן הארכּוף את מוט הדגל, ופרס את היריעה המגוללה, שעליה צויר כוכב ונכתב פסוק בעניין האינטרנציונאל השלישי.

– נגיע ונראה, – אמר וויטיאַגאַיצ’נקו ופתאום הצריח צריחת-אימים: – בתולות, רכבו על הסוסים! הזעיקו האנשים, מפקדי-אסכּדרונים!..

החצוצרנים תרעו תרועה-של-אזעקה. האסכדרונים נערכו בשדרה. מן התעלה הגיח אחד הפצועים, האהיל בכף-ידו על עיניו ואמר לוויטיאַגאַיצ’נקו:

– טאראס גריגורייביץ', אני משוּלח אני. ניכרים הדברים, שנשַׁאֵר בכאן…

– תהדפו ההתקפה… – הרטין וויטיאגאיצ’נקו וזקף את סוסו קוממיות.

– ואנו, הרהור של ספק בלבנו, טאראס גריגורייביץ', כי לא נהדוף, – קרא אחריו הפצוע.

– אל תגנח, – החזיר וויטיאַגאַיצ’נקו את פניו, – אל תירא, לא אעזוב לאנחות, – ופקד לאחוז במושכות.

ומיד נצטלצל קולו הנשיי, הבכייני, של ידידי, אפונקא בידא:

– אל תַּרהיטֵם מניה-וביה, טאראס גריגורייביץ', עוד לנו מרוצת חמש פרסאות עד אותו מקום. והיאך תמחץ אויב, וסוסינו מיוגעים… אל בחיפזון – עוד תהא שהות בידך לקצץ בנטיעות…

– במפסיע! – פקד וויטיאַגאַיצ’נקו ולא זקף עיניו.

הגדוד נסתלק.

– אם הרהוּר-של-אמת מהרהרים אחרי המי“ם-דל”ת, – לחש אפונקא אגב השתהות, – אם מסלקים, הרי התר הרצועה והך הכפתור. סוף-פסוק.

עיניו שיגרו דמעות. זקפתי באפונקא מבט של תימהון. הוא נסתחרר תחתיו כסביבון, אחז במצנפתו, הצריד, הִקְהֵק ונסתלק בדהירה.

גרישצ’וק בטאצ’אנקה העלובה שלו ואני – נותרנו יחידים ועד הערב נתלבטנו בין חומות-האש. מטה הדיביזיה נעלם. יחידות אחרות סירבו לספחנו. הגדודים נכנסו לברודי ונהדפו בהתקפה-שכנגד. קרבנו אל בית-העלמין העירוני. מאחורי תִּלי-הקברים זנקו סיירי-משמר פולנים ובתנופת הרובים החלו לירות בנו. גרישצ’וּק הפך ידיו. הטאצ’אנקה שלו זעקה בכל ארבעת גלגליה.

– גרישצ’וק! – פלחה קריאתי את השרַקָה והרוח.

– מעשה-קונדסים, – השיב הלה בעצבות.

– אבדנו, – זעקתי, אחוז התלהבות של אבדון, – אבדנו, אבא!

– על שום מה היגיעות שמתייגעות הנשים, – השיב הלה ביתר עצבות, – על שום מה השידוּכין, הנישואין, על שום מה הילוּלי המחותנים במשתה הכלוּלות…

בשמיים הבהיק זנב ורוֹד וכבה. נתיב-החלב בצבץ בין הכוכבים.

– תמיהני, – אמר גרישצ’וּק בעגמת-נפש והורה בשוטו כלפי אדם, שישב בצידה של הדרך, – תמיהני, על שום מה היגיעות שמתייגעות הנשים…

האדם, שישב בצידה של הדרך, היה דוֹלגוּשוֹב, הטלפוֹנאי. הוא ישב בפישוק-רגליים ונעץ בנו את עיניו.

– אני, כלומר, – אמר דולגושוב, כשקרבנו אליו, – בא קצי… בּרור?

– בּרור, – אמר גרישצ’וּק, בעצרו את הסוסים.

– כדור יש לבזבז עלי, – אמר דולגושוב.

הוא ישב שעון על עץ. מגפיו נשתרבבו במפוּשק. בלי המיש עיניו ממני חפת בזהירות את כותנתו. בטנו היתה רטושה, המעיים גלשו אל ברכיו, ופעימות-לבו נראו לעין.

– תשיגני השליאכטה – תתקלס בי. הנה תעודה, איגרת תריץ לאמא, איך ומה…

– לא, – ענינתי ודירבנתי את סוסי.

דולגושוב שיטח על הארץ את פיסות-ידיו הכחולות וסקרן בחשד.

– בורח אתה? – מלמל והיה צונח והולך. – בְּרַח, שֶׁרץ…

הזיעה זחלה על גופי. המיקלעים החישו נקישותיהם בעקשנות היסטרית. מעוטר הילה של שקיעה, דהר אלינו אפונקא בידא.

– סורקים אנו קמעא-קמעא, – קרא בגילת-נפש. – מה היריד הזה לכם.

הוריתי לו כלפי דולגושוב ונסתלקתי.

הם שוחחו בקיצור, – לא שמעתי את דבריהם. דולגושוב הושיט למי“ם-מי”ם את פנקסו. אפונקא טמנו במגפו וירה לתוך פיו של דולגושוב.

– אפוניא, – אמרתי בחיוך עלוב וקרבתי אל הקאזאק, – ואני, הנה לא נתנני לבי.

– כלך לך, – השיב הלה והיה מחוויר והולך, – אהרוג! חסים אתם, ממוּשקפים שכמותכם, על אנשי-שלומנו, כחתול שחס על עכבר…

וכונן את ההדק.

נסעתי במפסיע, בלי החזיר פני לאחורי, בחושי בגבי צינה ומוות.

– הרף, – נצטעק גרישצ’וק מאחור, – אל תשתטה! – ואחז בידו של אפונקא.

– דם של שרצים! – קרא אפונקא. – מידי לא יימלט…

גרישצ’וק הדביקני במיפנה-הדרך. אפונקא לא היה עמו. הוא פנה לעבר אחר.

– הנה רואה אתה, גרישצ’וּק, – אמרי, – היום איבּדתי את אפונקא, את הטוב בידידי…

גרישצ’וק הוציא מתחת לכר-המושב תפוח קמוט-פנים.

– אכול – אמר לי, – אכול, בבקשה ממך…


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!