רקע
שלמה אבן גבירול
שְׁבִיָּה עֲנִיָּה
mנחלת הכלל [?]
tשירה

1

שְׁבִיָּה עֲנִיָּה / בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה

לְקוּחָה לְאָמָה / לְאָמָה מִצְרִיָּה2

מִיּוֹם עֲזַבְתָּהּ / לְךָ הִיא צוֹפִיָּה3

הָשֵׁב שְׁבוּתָהּ, / רַב הָעֲלִילִיָּה4,

וְאֹם עֲשִׂירִיָּה5 / תִּהְיֶה שְׁלִישִׁיָּה6,

וְחִישׁ7 קַל מְהֵרָה / וּבַשְּׂרָהּ בְּאֵלִיָּה:8

  רָנִּי, בַּת־צִיּוֹן, הִנֵּה מְשִׁיחֵנוּ –

  לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ?


לְכָל תִּכְלָה9 יֵשׁ / קֵץ ואֵין קֵץ לְפִרְצִי,

כָּלוּ שְׁנוֹתַי / וְאֵין מְתֹם10 לְמַחֲצִי,

שָׁכַנְתִּי בְגָלוּת / טְבוּעָה בְּבֻצִּי

וְאֵין תּוֹפֵשׂ מָשׁוֹט / אֳנִיָּה לְהוֹצִיא

עַד אָנָה יְיָ, / תַּאֲרִיךְ קִצִּי11?

מָתַי קוֹל הַתּוֹר12 / יִשָּׁמַע בְּאַרְצִי?

  שִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא13 אַל תַּנִּיחֵנוּ –

  לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ?


מְחוּצִים וּלְחוּצִים / סוֹבְלֵי מַעֲמָס14,

בְּזוּזִים וּגְזוּזִים / נְתוּנִים לְמִרְמָס

עַד אָנָה יְיָ, / אֶזְעַק חָמָס –

וּלְבָבִי־בְקִרְבִּי / הִמֵּס יִמָּס.

זֶה כַמָּה שָׁנִים / עוֹבְדִים לְמַס,

יִשְׁמָעֵאל כְּאַרְיֵה / וְעֵשָׂו כְּתַחְמָס15

  זֶה יַנִּיחֵנוּ וְזֶה יִקָּחֵנוּ16

  לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ?


הֲקוֹלֵךְ17 זֶה הַקּוֹל, / גּוֹלַת אֲרִיאֵל18?

עִלְזִי וְצַהֲלִי, / בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל,

לְעֵת הָרָשׁוּם / בְּסֵפֶר דָּנִיּאֵל.

וּבָעֵת הַהִיא19 / יַעֲמֹד מִיכָאֵל

וְיִקְרָא עַל הָר: / “וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל”

אָמֵן וְאָמֵן20 / כֵּן יַעֲשֶׂה הָאֵל.

  כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ כֵּן תְּשַּׂמְּחֵנוּ

  לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ?


  1. גם שיר זה שיך לסוג שירי הגאולה. והיו אומרים אותו ביוצר לשבת א‘ אחרי הפסח. בראש ד’ הבתים השם “שלמה” (ש‘ביה, ל’כל, מ‘חוצים, ה’קולך). גם הוא שיחה בין הקב“ה ובין כנסת ישראל. שלשת הבתים הראשונים דברי ישראל; הרביעי דברי ה'. בסוף כל בית חוזר הפסוק ”למה לנצח תשכחנו".  ↩

  2. לאמה, לאמה מצריה: כמו עבד לעבדים, ופרושו עם ישראל לקוח להיות לשפחה לישמעאל בן הָגָר שפחת שרה.  ↩

  3. צופיה: מצפה ומקוה.  ↩

  4. רב העליליה: גדל המעשה, היינו ה' העושה גדולות ונפלאות.  ↩

  5. ואם עשיריה: לאם שנשאר ממנו רק החלק העשירי.  ↩

  6. שלישיה: חשובה כולד השלישי לבטן, כמו שנאמר: עגלה שלישיה".  ↩

  7. וחיש: לשון צווי.  ↩

  8. ובשרה באליה וכו' ובשר אותה באליהו אשר יבשר לאמור: “רני בת ציון הנה משיחנו”.  ↩

  9. תכלה: וכו' לכל דבר שמקוים שיבוא לו סוף.  ↩

  10. מתם: רפואה המשלימה את החסר.  ↩

  11. קצי: קץ הגלות.  ↩

  12. התור: זמן הגאולה.  ↩

  13. שמך וכו' פסוק בירמיהו.  ↩

  14. מעמס: משא שהאויב מעמיס עליהם.  ↩

  15. תחמס: עוף טורף.  ↩

  16. זה ינחנו וזה יקחנו: כשישמעאל מניח אותו לוקח אותו עשו וכשעשו מניחו לוקח אותו ישמעאל ואין לו מנוחה לרגע.  ↩

  17. הקולך וכו‘: מכאן עד “גואל” דברי ד’.  ↩

  18. אריאל: כנוי לישראל.  ↩

  19. ובעת ההיא וכו': רומז על זמן הגאולה שאז יקום המלאך מיכאל “השר” כמספר בספר דניאל פרק י"ב א.  ↩

  20. אמן ואמן וכו' עד הסוף דברי ישראל.  ↩

המלצות קוראים
תגיות