רקע
חנניה ריכמן
אַגָּדָה עַל בַּת־הַמֶּלֶךְ וְשִׁבְעַת הַגִּבּוֹרִים
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: יוסף שרברק; תש"ל 1970

הַשַּׁלִּיט יָצָא לַדֶּרֶךְ

בְּעִנְיַן־מַלְכוּת רַב־עֵרֶךְ,

וְאִשְׁתּוֹ עַל־יַד חַלּוֹן,

מְחַכָּה לוֹ בָּאַרְמוֹן.

מִן הַבֹּקֶר עַד הַלַּיְלָה

הִיא צוֹפָה, אַךְ אַלְלַי לָהּ:

כְּבָר עֵינֶיהָ כּוֹאֲבוֹת –

וּבָאֹפֶק אֵין שׁוּם אוֹת.


שֶׁלֶג רַב יוֹם־יוֹם מִשַּׁחַר

מִתְעַרְבֵּל בְּסַעַר־צַחַר

עַל הָאָרֶץ הַרַבָּה –

וְהַמֶּלֶךָ טֶרֶם בָּא.


עֵת חוֹלֶפֶת, יֶרַח־יֶרַח;

כְּבָר עָבְרוּ תִּשְׁעָה, בְּעֵרֶךְ,

וְהִנֵּה בְּלֵיל־שַׁבָּת

הַמַּלְכָּה יוֹלֶדֶת בַּת.

עִם הַשַּׁחַר הַזּוֹרֵחַ

הָאַרְמוֹנָה בָּא אוֹרֵחַ:

אֶל אִשְׁתּוֹ מִמַּסָּעָיו

שָׁב סוֹף־סוֹף הַמֶּלֶךְ־אָב.

הִיא עֵינָהּ עָלָיו הֵעִיפָה;

הִתְרַגְּשׁוּת אוֹתָהּ הֵצִיפָה,

וּמֵעֹצֶם הַשִּׂמְחָה

נִשְׁמָתָהּ פִּתְאֹם פָּרְחָה.


הַשַּׁלִּיט הִרְבָּה בְּאֵבֶל,

אַךְ הַזְּמַן מַשְׁקִיט כָּל סֵבֶל;

הַשָּׁנָה חָלְפָה מַהֵר –

הוּא מָצָא זִוּוּג אַחֵר.

בֶּאֱמֶת זִמֵּן אֱלוֹהַּ

לוֹ מַלְכָּה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ:

לְבָנָה, גִּבְהַת־קוֹמָה,

נֶחְמָדָה וַחֲכָמָה;

אַךְ כְּנֶגֶד זֹאת – סוֹרֶרֶת,

קַנָּאִית וּמִתְגַּנְדֶּרֶת.


הִיא קִבְּלָה לַחֲתֻנָּה

חֵפֶץ־חֵן בְּמַתָּנָה:

זוֹ הָיְתָה מַרְאַת־תִּפְאֶרֶת –

מְנַחֶשֶׁת וְדוֹבֶרֶת.

וְשָׂמְחָה בָּהּ הַמַּלְכָּה,

מְאֻשֶּׁרֶת בְּחֶלְקָהּ,

מִתְלוֹצֶצֶת וְצוֹהֶלֶת –

וְתָמִיד אוֹתָהּ שׁוֹאֶלֶת:

"מַרְאָתִי, מַרְאַת־אֱמֶת,

הֲשִׁיבִינִי־נָא כָּעֵת:

כְּלוּם אֵינִי הַמְהֻלֶּלֶת

שֶׁבְּכָל יָפוֹת־הַחֶלֶד?"


וְהָרְאִי עוֹנֶה בְּקוֹל:

"כֵּן, הִנָּךְ יָפָה מִכָּל!

לְבָנָה וְנֶחְמָדָה אַתְּ –

וּמָשְׁלֵךְ אֵינִי יוֹדַעַת."


אַךְ שָׁמְעָה זֹאת הַמַּלְכָּה,

צָהֲלָה וְצָחֲקָה;

בְּעֵינָהּ הָיְתָה קוֹרֶצֶת,

בְּרִקוּד עַלִּיז פּוֹרֶצֶת –

וְשָׁעוֹת הִסְתּוֹבְבָה

מוּל הָרְאִי בְּגַאֲוָה.


וּבֵינְתַיִם בַּת־הַחֶמֶד,

הַנְּסִיכָה הַמְיֻתֶּמֶת,

הִתְבַּגְּרָה מִיּוֹם לְיּוֹם

וְיָפְתָה כְּבַחֲלוֹם.

הָעַלְמָה, מִלְּבַד הַיֹּפִי,

הִצְטַיְּנָה בְּחֵן־הָאֹפִי

וּבֶן־זוּג נָאֶה פָּגְשָׁה –

הוּא בֶּן־מֶלֶךְ אֱלִישָׁע.

הָאָבוֹת יָצְאוּ הַגְּבוּלָה

וְנָדָן יָפֶה קָבְעוּ לָהּ:

כָּךְ וְכָךְ עָרֵי־מִסְחָר

וְטִירוֹת לְאֵין מִסְפָּר.


הַמַּלְכָּה, לִקְרַאת הַנֶּשֶׁף,

הִסְתַּכְּלָה בִּרְאִי־הַכֶּשֶׁף,

הִתְיַפְּתָה וְשָׁאֲלָה

אֶת הָרְאִי כְּהֶרְגֵּלָהּ:

"כְּלוּם אֵינִי הַמְּהֻלֶּלֶת

שֶׁבְּכָל יְפוֹת־הַחֶלֶד?"


וּפִתְאֹם עָנָה הָרְאִי:

"אַתְּ נֶחְמֶדֶת – אַךְ רְאִי:

הַכַּלָּה, שֶׁאֵין בָּהּ דֹּפִי,

עַל הַכֹּל עוֹלָה בְּיֹפִי!"


אַךְ שָׁמְעָה זֹאת הַמַּלְכָּה,

חֲמָתָהּ כָּאֵשׁ דָּלְקָה;

בְּרַגְלָהּ רָקְעָה בְּכֹחַ –

וְלָרְאִי צָרְחָה צָרֹחַ:

"הוֹי זְגוּגִית מְעֻקָּמָה,

שַׁקְרָנִית לְאֵין דֻּגְמָה!

מָה אָמַרְתְּ? אֲנִי אַרְאֶה לָךְ

אֵיךְ לַחְנֹוף לְבַת־הַמֶּלֶךְ,

וְגַם לָהּ, לַחֲצוּפָה,

אֲחַלֵּק מָנָה יָפָה.

הַאֻמְנָם הִנָּהּ חוֹלֶמֶת

כִּי עָלְתָה עָלַי בְּחֶמֶד?


הוֹי חִזְרִי בָּךְ, רַמָּאִית,

הִתְּוַדִּי־נָא כִּי טָעִית

וְחִנָּם עָנִית בִּי דֹּפִי –

הֵן אֲנִי מַלְכַּת־הַיֹּפִי!"


אַךְ, בְּלִי שֶׁמֶץ חֲרָטָה,

שׁוּב עוֹנָה לָהּ מַרְאָתָהּ:

"הַנְּסִיכָה טוֹבַת־הָאֹפִי

גַּם מִמֵּךְ הִפְלִיאָה יֹפִי!"


הַמַּלְכָּה בָּהּ גָּעֲרָה,

וְחֵמָה בָּהּ בָּעֲרָה.


וְצִוְּתָה אוֹתָה מִרְשַׁעַת

לְשִׁפְחָה אַחַת נִכְנַעַת

שֶׁתּוֹלִיךְ אִתָהּ מִיָּד

אֶת הַבַּת לְיַעַד־עַד

וּבַסְּבָךְ, בּוֹ קֶרֶן־אוֹר אֵין,

תִּקְשְׁרָהּ אֶל גֶּזַע־אֹרֶן:

תִּכָּפֵת וְתֵעָזֵב,

מַאֲכָל לְפִי הַזְּאֵב!


מִי יִשְׂרֶה עִם הַמִּרְשַׁעַת?

הַשִּׁפְחָה צִיְּתָה בְּרַעַד


הִיא יָצְאָה עִם הַנְּסִיכָה

וְכָל־כָּךְ רָחוֹק הָלְכָה,

שֶׁהַהִיא סוֹף־סוֹף הֵבִינָה

וְאָמְרָה לָהּ: "רַחֲמִי־נָא!

אַל תָּרֵעִי לִי בִּכְדִי

וְהֵיטִיבִי עִמָּדִי,

וּבִזְכוּת רֹאשִׁי לַכֶּתֶר –

לָךְ אֶגְמֹל בְּחֶסֶד־יֶתֶר!"


הַשִּׁפְחָה שֶׁבְּלִבָּהּ

לָעַלְמָה רָחְשָׁה חִבָּה,

לֹא קָשְׁרָה אוֹתָהּ אֶל אֹרֶן,

לֹא שָׁלְחָה בָּהּ גַּם צִפֹּרֶן,

רַק אָמְרָה: “הָאֵל יָחֹן!”

וְחָזְרָה אֶל הָאַרְמוֹן.


הַמַּלְכָּה לַחְקוֹר הִתְחִילָה:

“הֶעָשִׂית כִּפְקֻדָּתִי לָהּ?”

וְקִבְּלָה תְּשׁוּבַת־כָּזָב:

"כֵּן, מִלֵּאתִי אֶת הַצַּו,

אֶל עֵץ־אֹרֶן אֲסַרְתִּיהָ

וּבַיַּעַר הִשְׁאַרְתִּיהָ.

בְּוַדַּאי אוֹתָהּ סוֹף־סוֹף

שָׁם חַיָּה רָעָה תִּטְרוֹף."


בֶּהָלָה בָּאָרֶץ קָמָה:

בַּת־הַמֶּלֶךְ נֶעֱלָמָה!

הַשַּׁלִּיט־הָאָב בָּכָה,

וַחֲתַן־הַנְּסִיכָה

בִּתְפִלָּה כָּרַע עַל בֶּרֶךְ

וְיָצָא מִיָּד לַדֶּרֶךְ

לְחִפּוּשׂ הָאֲבוּדָה –

כַּלָּתוֹ הַחֲמוּדָה.


בּוֹ בַּזְּמַן, בִּבְכִי וָצַעַר,

נָדְדָה הִלְּכָה בַּיַּעַר,

נָדְדָה וְתָעֲתָה

עַד שֶׁבַּיִת רָאֲתָה.


לִקְרָאתָהּ נָבַח שָׁם כֶּלֶב,

אַךְ מִיָּד חָזַר לַשֶּׁלֶוֹ.

הִיא נִכְנֶסֶת לֶחָצֵר:

שֶׁקֶט־נֹעַם בָּהּ שׂוֹרֵר.

וְהַכֶּלֶב רָץ קָדִימָה

וּמַרְאֶה לָהּ דֶּרֶך פְּנִימָה.

הַעַלְמָה אִתּוֹ עוֹלָה

אֶל הַדֶּלֶת הַגְּדוֹלָה.


הִיא נִכְנֶסֶת אֶל הַחֶדֶר;

בּוֹ עֲרוּךְ הַכֹּל בְּסֵדֶר:

סַפְסָלִים מְרֻפָּדִים

בִּשְׁטִיחִים וּמַרְבַדִּים;

אֵין אָבָק עַל שׁוּם שָׁטִיחַ,

הַתַּנּוּר נָקִי מִפִּיחַ.

הִיא רוֹאָה כִּי פֹּה שׁוֹכְנִים

אֲנָשִׁים מְהֻגָּנִים.

זֶה נָעַם לָהּ – אַךְ עֲדַיִן

אֵין שׁוּם אִישׁ נִרְאֶה לָעַיִן.

הִיא עָבְרָה אַתְּ הַדִּירָה,

סֵדֶר־יֶתֶר בָּהּ סִדְּרָה,

לְבַסּוֹף גַּם אֵשׁ הִדְלִקָה,

הַתַּנּוּר הֵיטֵב הִסִּיקָה,

וְעָלְתָה לַעֲלִיָּה –

וְשָׁכְבָה בְּצִפִּיָּה.


בָּאָה עֵת־הַצָּהֳרַיִם,

וְנִשְׁמַע מִשְׁעַט־רַגְלַיִם.

נִכְנְסוּ שִׁבְעָה בָּנִים

יְפֵיפִים וּגְבַרְתָּנִים.


הִסְתַּכֵּל הַבְּכוֹר בַּחֶדֶר:

"אֵיזֶה פֶּלֶא! נוֹי וָסֵדֶר!

מִי אוֹתָנוּ פֹּה זִכָּה

וְחַדְרֵנוּ כֹּה נִקָּה?

הוֹי אוֹרֵחַ, צֵא־נָא הֵנָּה,

הִגָּלֵה וְהֵרָאֵה נָא:

אִם זָקֵן אַתָּה וָשָׂב –

נְכַבֵּד אוֹתְךָ כְּאָב; אִם צָעִיר עוֹד כְּכֻלָּנוּ –

אָח רָצוּי תִּהְיֶה פֹּה לָנוּ.

אִם זְקֵנָה אַתְּ – אָז כְּאֵם

אֶת פָּנַיִךְ נְקַדֵּם;

אִם עַלְמָה אַתְּ – בְּבֵיתֵנוּ

תִּשְׁכְּנִי כַּאֲחוֹתֵנוּ!"


הַנְּסִיכָה מִיָּד יָרְדָה

וּבִקְּשָׁה מִתּוֹךְ קִדָּה

סְלִיחָתָם עַל הַהֶכְרֵחַ,

שֶׁאִלְּצָהּ לְהִתְאָרֵחַ

וְלָנוּחַ בְּבֵיתָם

בְּלִי קַבֵּל אֶת רְשׁוּתָם.


נִמּוּסֶיהָ חִישׁ רָמָזוּ

לְרוֹאֶיהָ, מִי עַלְמָה זוֹ.

הֵם בִּקְּשׁוּ בְּרֹב כָּבוֹד

שֶׁתּוֹאִיל אִתָּם לִסְעוֹד

וְכִבְּדוּ אוֹתָה בְּיַיִן

וְעוּגָה – חֶמְדָּה לָעַיִן.

מִן הַיַּיִן הָעַלְמָה

הִסְתַּלְּקָה וְלֹא לָגְמָה –

וְעוּגָה אָכְלָה כְּזַיִת

וּבִקְּשָׁהּ מִבְּנֵי־הַבַּיִת

רְשׁוּת לָנוּחַ בְּמִטָּה,

לְהָפִיג עֲיֵפוּתָהּ.

הֵם אִחְלוּ שֵׁנָה טוֹבָה לָהּ

וְלִוּוּ אוֹתָה לְמַעְלָה,

הִכְנִיסוּהָ לְקִיטוֹן

וְהִנִּיחוּ לָהּ לִישׁוֹן.


הַיָמִים חוֹלְפִים בַּיַּעַר,

הַנְּסִיכָה חַיָּה בְּלִי צַעַר

בַּמָּעוֹן שֶׁבּוֹ דָרִים

הָאַחִים הַגִּבּוֹרִים.

בֹּקֶר־בֹּקֶר מִן הַבַּיִת

הָאַחִים יוֹצְאִים לְצַיִד –

צֵיד חַיּוֹת אוֹ צִפֳּרִים,

אוֹ, כְּדֶרֶךְ אַבִּירִים.

מַזְמִינִים לִקְרָב בְּלִי מֹרֶךְ

גִּבּוֹרִים עוֹבְרֵי־הָאֹרַח…

וּבַבַּיִת, לְבַדָּהּ,

הַנְּסִיכָה הַחֲמוּדָה

מְכִינָה הַכֹּל בֵּינְתַיִם,

לִסְעוּדַת־הַצָּהֳרַיִם.

כָּךְ חַיִּים הֵם בְּשַׁלְוָה,

בְּרֵעוּת וְאַחֲוָה.


הָאַחִים בְּחֹם הַנֹּעַר

אָהֲבוּ יְפַת־הַתֹּאַר.

פַּעַם בָּאָה אֶל חַדְרָהּ

יַחַד כָּל הַחֲבוּרָה.


סָח הַבְּכוֹר לָהּ: "אַתְּ יוֹדַעַת,

לְכֻלָּנוּ חֲמוּדָה אַתְּ;

כָּל אֶחָד הָיָה הוֹלֵךְ

לִקְצֵה־אֶרֶץ בִּשְׁבִילֵךְ.

אַךְ מוּבָן כִי שִבְעָתֵנוּ

בְּאַחַת לֹא יִתְחַתֵּנוּ:

נָא בַּחְרִי בַּמְאֻשָּׁר

וְתִהְיִי אָחוֹת לַשְּׁאָר!

אַךְ הַגִּידַי מִשּׁוּם־מָה אַתְּ

כָּךְ בָּרֹאשׁ מְנַעֲנַעַת:

שֶׁמָּא לֹא לְפִי כְּבוֹדֵךְ

שֶׁאֵלַיִךְ נִשְׁתַּדֵּךְ?"


–“הוֹי אַחַי” – לָהֶם אוֹמֶרֶת

הָעַלְמָה כְּמִצְטַעֶרֶת:

"הַאֲמִינוּ, חֲבִיבִים,

לְפָנַי כֻּלְּכֶם שָׁוִים:

כָּל אֶחָד מִכֶּם פִּקֵּחַ,

גַּם אַמִּיץ וְגַם שָׂמֵחַ,

אֹהַבְכֶם בְּכָל הַלֵּב –

אַל לָכֶם לְהֵעָלֵב!

אֵין אֲנִי בָּכֶם מוֹאֶסֶת,

אַךְ הֲרֵינִי מְאֹרֶסֶת,

כִּי נוֹעַדְתִּי לְאִשָּׁה

לְבֶן־מֶלֶךְ אֱלִישָׁע!"


כָּל שִׁבְעַת רֵעֶיהָ יַחַד

בִּשְׁתִיקָה גֵּרְדוּ פַּדַּחַת.

סַח הַבְּכוֹר, בָּחוּר נָבוֹן:

"שְׁאֵלָה אֵינָהּ עָווֹן!

תִּסְלְחִי־נָא בְּרֹב חֶסֶד!"

–“לֹא, אַחִים, אֵינִי כּוֹעֶסֶת” –

מִלְמְלָה הַנְּסִיכָה –

“וְאִתְּכֶם הִיא הַסְּלִיחָה!”


הָאַחִים הֶחְווּ קִדָּה לָהּ

וְיָרְדוּ כֻּלָּם מִלְמַעְלָה.

וְחָזְרוּ חַיֵּי־שַׁלְוָה

בְּרֵעוּת וְאַחֲוָה.


הַמִּרְשַׁעַת, אֵם חוֹרֶגֶת,

נִצְחוֹנָהּ הָיְתָה חוֹגֶגֶת.

מִתְּחִלָּה מֵרֹב רֻגְזָהּ

אֶת הָרְאִי שֶׁלָּה גָּנְזָה;

לֹא יָכְלָה חֶטְאוֹ לִסְלוֹחַ

וְעֶלְבּוֹן יָפְיָהּ לִשְׁכּוֹחַ,

אַךְ בַּסּוֹף הִיא נִתְפַּיְּסָה

וְחָזְרָה מִכַּעֲסָהּ.

שׁוּב הִבִּיטָה מִתְגַּנְדֶּרֶת,

בַּמַּרְאָה הַמְדַבֶּרֶת,

וְחִיְּכָה לָהּ וְקָרְאָה:

"הוֹי הַגִּידִי לִי, מַרְאָה:

כְּלוּם אֵינִי הַמְהֻלֶּלֶת

שֶׁבְּכָל יְפוֹת־הַחֶלֶד?"


וְהָרְאִי עָנָה: "וַדַּאי,

אַתְּ נֶחְמֶדֶת לְמַדַּי,

אַךְ נֶחְבֵּאת בְּלֵב הַיַּעַר,

בַּנָּוֶה נְעוּל־הַשַּׁעַר,

הַיָּפָה מִכָּל אִשָּׁה –

כַּלָּתוֹ שֶׁל אֱלִישָׁע!"


הַמַלְכָּה בְּחִיל וָרֶטֶט,

חִישׁ קָרְאָה לַמְשָׁרֶתֶת:

"הוֹי, בּוֹגֶדֶת, רַמָּאִית,

הִתְוַדִּי־נָא מֶה עָשִׂית?"

הַשִּׁפְחָה הוֹדְתָה עַל “פֶּשַׁע”,

וְגָּזְרָה מַלְכַּת־הָרֶשַׁע:

"אִם עַלְמָה זוֹ לֹא תּוּמַת,

בִּמְקוֹמָהּ תָּמוּתִי אַתְּ!"


יוֹם אֶחָד אוֹתָהּ בַּת־מֶלֶךְ

מוּל חַלּוֹן טָוְתָה בְּפֶלֶךְ;

וּפִתְאֹם אוֹתָה עוֹרֵר

קוֹל הַכֶּלֶב בֶּחָצֵר.

הִיא רוֹאָה: מִתּוֹךְ הַיַּעַר

קַבְּצָנִית קְרֵבָה לַשַּׁעַר

וְהוֹדֶפֶת בְּמַקֵּל

אֶת כַּלְבָּם הַמִּתְנַפֵּל.

הִיא פַּת־לֶחֶם חִישׁ הֵכִינָה

וְקָרְאָה: "חַכִּי, חַכִּי־נָא,

אֲגָרֵשׁ אֶת הַנַּבְחָן,

וְתוּכְלִי לָבוֹא לְכָאן!"


–הוֹי, בַּת־חֶמֶד!" –לָהּ זוֹעֶקֶת

הַזְּקֵנָה הַנֶּאֱבֶקֶת:

"בּוֹאִי הֵנָּה, כִּי אָגוּר

מִן הַכֶּלֶב הָאָרוּר.

אֵיךְ נוֹבֵחַ הוּא, הַבִּיטִי!

שֵׁד כָּזֶה עוֹד לֹא רָאִיתִי."


הַנְּסִיכָה מִיָּד יָרְדָה –

וְהַכֶּלֶב רָץ נֶגְדָהּ,

מְלַקֵּק לָהּ אֶת הַבֶּרֶךְ

וְחוֹסֵם לָהּ אֶת הַדֶּרֶךְ

וְנוֹבֵחַ בְּחֵמָה.

הָעַלְמָה הִשְׁתּוֹמְמָה:

“מַה זֶה, פֶּתִי? בְּלוֹם אֶת פִּיךָ!”

וּבְאָמְרָהּ זֹאת, הִיא הִשְׁלִיכָה

לַזְּקֵנָה הַנִּבְעָתָה

אֶת הַלֶּחֶם – נִדְבָתָהּ.


הַזְּקֵנָה שַׁחַת־הַשֶּׁכֶם,

חִישׁ תָּפְסָה אֶת פַּת־הַלֶּחֶם:

"לוּ יִגְמוֹל לָךְ אֵל שַׁדַּי,

וּבֵינְתַיִם הֵא לָךְ שַׁי!

הוּא נָאֶה וְהוּא יָאֶה לָךְ" –

וְיָשָׁר אֶל בַּת־הַמֶּלֶךְ

עָף תַּפּוּחַ נֶהֱדָר…

שׁוּב כַּלְבָּהּ נוֹבֵח מַר…

אַךְ הַבַּת תָּפְסָה בֵּינְתַיִם

אֶת הַפְּרִי בִּשְׁתֵּי יָדַיִם.


"לִבְרִיאוּת, בַּת־חֶמֶד, קְחִי

וְאִכְלִי אֶת תַּפּוּחִי!"

כָּךְ אָמְרָה הַיְשִׁישָׁה לָהּ

וּפָנְתָה מִשָּׁם וָהָלְאָה.

וְהַכֶּלֶב בִּנְבִיחָה

רָץ אַחְרֵי הַנְּסִיכָה,

לְלֹא־הֶרֶף הוּא נוֹבֵחַ,

מִתְחַנֵּן וּמִתְיַפַּח

כְּרוֹצֶה לְהַזְהִירָהּ:

“הוֹי, זִרְקִי תַּפּוּחַ רָע!”

הִיא נִסְּתָה בְּרֹב יָגִיעַ

אֶת הַכֶּלֶב לְהַרְגִּיעַ,

אֶל הַבַּיִת שׁוּב חָזְרָה

וְסָגְרָה דַּלְתוֹת חַדְרָהּ.

הִיא חִכְּתָה לַצָּהֳרַיִם,

אַךְ עֵינָהּ פָּזְלָה בֵּינְתַיִם

לַתַּפּוּחַ הַנָּעִים.

הוּא נִרְאָה כָּל־כָּךְ טָעִים,

כֹּה טָרִי וְכֹה פּוֹרֵחַ,

כֹּה מָלֵא עָסִיס וָרֵיחַ!

רַק בְּקֹשִׁי רַב עָצְרָה

בַּת־הַמֶּלֶךְ בְּיִצְרָהּ.

לְבַסּוֹף, בְּקֹצֶר־רוּחַ,

שׁוּב הִבִּיטָה בַּתַּפּוּחַ

הַיָּפֶה וְהַנֶּחְמָד –

וְלָקְחָה אוֹתוֹ בַּיָּד.

וְנָגְסָה בּוֹ בַּת־הַמֶּלֶךְ

וּבָלְעָה מִמֶּנּוּ פֶּלַח…

וּפִתְאֹם מִתּוֹך כַּפָּהּ

הוּא נָפַל עַל הַרִצְפָּה.


הִיא פָּשְׁטָה יָדָהּ לְמַטָּה –

כִּסְחַרְחֹרֶת אֲחָזַתָּה,

אַחַר־כָּךְ לְאַט צָנְחָה –

וַאֲפִילוּ לֹא גָּנְחָה.


הָאַחִים בַּזְּמַן הַהוּא

בְּמַסָּע רָחוֹק שָׁהוּ.


וְהִנֵה חוֹזְרִים הֵם יַחַד –

וּמוּלָם, רוֹעֵד מִפַּחַד,

רָץ כַּלְבָּם בְּנֶבַח רָם

וּמוֹשְׁכָם אֶל חֲצֵרָם.


הָאַחִים מְאֹד תָּמָהוּ:

“אוֹת כָּזֶה לֹא לְטוֹבָה הוּא!”

בָּאוּ – פַּחַד־אֱלֹהִים!

לִפְנֵיהֶם מַרְאֶה מַדְהִים.


וְכַלְבָּם כְּחֵץ שָׁלוּחַ

הִתְנַפֵּל עַל הַתַּפּוּחַ –

וּמִיָּד נָפַל דּוּמָם:

כִּי הָיָה הוּא מְסֻמָּם.


אֲחוּזֵי תּוּגָה קוֹדֶרֶת

מוּל גּוּפָהּ שֶׁל הַנִּפְטֶרֶת,

הָאַחִים הִרְכִּינוּ רֹאשׁ,

בְּלַחְשָׁם פָּסוּק קָדוֹשׁ.

אַחַר־כָּךְ, בִּכְאֵב וָשֶׁבֶר,

כְּבָר רָצוּ לִכְרוֹת לָהּ קֶבֶר –

וְחָזְרוּ בָּם: בְּיָפְיָהּ

הִיא שָׁכְבָה כָּל־כָּךְ חָיָּה

שֶׁנִּדְמָה כִּי הִיא נוֹשֶׁמֶת

וְהִנָּה רַק מְנַמְנֶמֶת.


בְּתוֹחֶלֶת לֵב תָּמִים

הֵם חִכּוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים.

הִיא לֹא זָעָה. אָז הֵם קָמוּ

וְגוּפָהּ בְּעֶצֶב שָׂמוּ

בְּאָרוֹן שֶׁל בְּדֹלַח זַךְ

וְהָלְכוּ כֻּלָּם בַּסָּךְ

לְמָסְרָהּ בְּיַד אֱלוֹהַּ

בְּנִקְרָה שֶׁל הַר גָּבוֹהַּ.

שָׁם אֶל שֵׁשָׁת עַמּוּדִים,

בְּכַבְלֵי־בַּרְזֶל כְּבֵדִים,

הֵם רִתְּקוּ אֲרוֹן־הַהֶדֶר

וּסְבִיבוֹ הֵקִימוּ גֶּדֶר.

וְנָשָׂא הָאָח הַבְּכוֹר

הֶסְפְּדוֹ הַמַּר לֵאמוֹר:


"נוּחִי כָּאן, בְּקֶבֶר־בְּדֹלַח:

רֶשַׁע גַּס הֶרְאָה יָדוֹ לָךְ.

הוּא לֹא חָס עַל זִיו יָפְיֵךְ –

אֵל בְּעֵדֶן יְחַיֵּךְ!

כְּאָחוֹת אוֹתָךְ הוֹקַרְנוּ,

לִבְחִירֵךְ אוֹתָךְ שָׁמַרְנוּ –

לֹא נִתַּתְּ לְאַף אֶחָד,

אַךְ לְקֶבֶר קַר בִּלְבָד."


שׁוּב אוֹתָהּ מַלְכָּה מִרְשַׁעַת

נִסְתָּרוֹת בִּקָּשָׁה לָדַעַת

וּבְעֶרְגַּת־לִבָּה קָרְאָה:

"הוֹי הַגִּידִי לִי מַרְאָה:

כְּלוּם אֵינִי הַמְּהֻלֶּלֶת

שֶׁבְּכָל יְפוֹת־הַחֶלֶד?"

וְהָרְאִי מִיָּד עָנָה:

"כֵּן, הִנָּךְ הָרִאשׁוֹנָה:

לְךָ כָּעֵת אֵינָה קַיֶּמֶת

יְרִיבָה לְנוֹי וָחֶמֶד!"


וּבֵינְתַיִם בְּחִפּוּשׂ,

בֶּן־הַמֶּלֶךְ הָאָרוּס

מִתְיַגֵּעַ וְטוֹרֵחַ,

מִתְרוֹצֵץ וּמִתְיַפֵּחַ.

הִיא אֵינֶנָּה! וְלַשָּׁוְא

הוּא שׁוֹאֵל עוֹבֵר וָשָב:

זֶה אוֹטֵם אֶת הָאָזְנַיִם,

זוֹ מוֹשֶׁכֶת בַּכְּתֵפַיִם.

וּפָנָה אָז הַצָּעִיר

אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הַבָּהִיר:

"הוֹי שִׁמְשִׁי! אַתָּה מַבְקִיעַ

מִדֵּי־יוֹם אֶל רוּם־רָקִיעַ

וְרוֹאֶה בְּכָל מָקוֹם

אֶת כֻּלָּנוּ מִמָּרוֹם.

גְּמוֹל לִי חֶסֶד וְחָנֵּנִי!

הֲרָאִיתָ פֹּה, עֲנֵנִי,

בַּת־הַמֶּלֶךְ הָעַלְמָה –

כַּלָּתִי שֶׁנֶּעֶלְמָה?"


–לֹא נָסִיךְ יַקִּיר" – עָנָה לוֹ

שֶׁמֶשׁ חַם וָטוֹב מִלְמַעְלָה:

"יִתָּכֵן כִּי הָעַלְמָה

כְּבַר הָלְכָה לְעוֹלָמָהּ.

אַךְ שְׁאַל גַּם פִי יָרֵח,

שֶׁבַּלַּיְלָה פֹּה זוֹרֵחַ!


נֶעֱצָב וּמִתְאַבֵּל,

אֱלִישָׁע חִכָּה לַלֵּיל.

הוּא זִנֵּק לִקְרַאת יָרֵחַ

כְּדוֹלֵק אַחַר בּוֹרֵחַ:


"סַהַר, סַהַר, קֶרֶן־פָּז,

יְדִידִי הַטּוֹב מֵאָז!

לַיְלָה־לַיְלָה קוֹם תָּקוּמָה

לְהָבִיא אוֹרְךָ יְקוּמָה

וּבְחֶדְוָה מִשְׁתַּחֲוִים

לְפָנֶיךָ כּוֹכָבִים.

גְּמוֹל לִי חֶסֶד וְחָנֵּנִי!

הֲרָאִיתָ פֹּה, עֲנֵנִי,

בַּת־הַמֶּלֶךְ הָעַלְמָה –

כַּלָּתִי שֶׁנֶּעֶלְמָה?"


–“לֹא נָסִיךְ חָבִיב” – עָנָה לוֹ

סַהַר צַח וָטוֹב מִלְמַעְלָה:

"וְאוּלָם עַל מִשְׁמָרִי

אֶעֱמֹד רַק בְּתוֹרִי,

וְאֶפְשָׁר שֶׁהִיא עָבְרָה לָהּ

בִּהְיוֹתִי מִזֶּה וָהָלְאָה."


בֶּן־הַמֶּלֶךְ נֶאֱנַח –

וְהִמְשִׁיךְ הַסַּהַר כָּךְ:

"אֵין דָּבָר יוֹתֵר בָּטוּחַ

מִלִּשְׁאוֹל אֶת פִּי הָרוּחַ.

הוּא יַחְמוֹל עַל לֵב נִדְכֶּה,

לֵךְ אֵלָיו וְאַל תִבְכֶּה!"


אֱלִישָׁע מִבְּלִי לָנוּחַ,

רָץ כָּרֶגַע אֶל הָרוּחַ:

"רוּחַ, רוּחַ־אֵיתָנִים,

הַמּוֹשֵׁל בָּעֲנָנִים!

נוֹד תָּנוּד לְלֹא מָנוֹחַ,

יָם כָּחֹל תַּסְעִיר בְּכֹחַ,

לֹא תִּפְחַד מֵאַף אֶחָד,

אַךְ מֵאֵל עֶלְיוֹן בִּלְבָד.

גְּמוֹל לִי חֶסֶד וְחָנֵּנִי!

הֲרָאִיתָ פֹּה, עֲנֵנִי,

בַּת־הַמֶּלֶךְ הָעַלְמָה –

כַּלָּתִי שֶׁנֶּעֶלְמָה?"


וְעָנָה הָרוּחַ כָּכָה:

"אִם תִּפְנֶה מִפֹּה מִזְרָחָה,

הַר תִּמְצָא אַחַר נָהָר

וְנִקְרָה בְּתוֹךְ הָהָר.

שָׁם בָּאֹפֶל רַב־הָעֶצֶב

שַׁרְשְׁרוֹת נָעוֹת בְּקֶצֶב;

עֲלֵיהֶן, בֵּין עַמּוּדִים,

מִתְנוֹדֵד אֲרוֹן־מֵתִים.

הוּא מִבְּדֹלַח זַךְ – וְשָׁמָּה

כַּלָּתְךָ שֶׁנֶּעֱלָמָה!"


לְדַרְכּוֹ הָרוּחַ רָץ –

הַנָּסִיךְ בִּבְכִי פָּרַץ.

כְּמֻכֶּה פִּתְאֹם בְּרַעַם,

הוּא הָלַךְ לִרְאוֹת עוֹד פַּעַם

בְּיָגוֹן וְדוּמִיָּה

כַּלָּתוֹ הַיְּפֵהפִיָּה.


מָה שּׁוֹמֵם סָבִיב הַשֶּׁטַח!

לְפָנָיו הַר רָם עִם פֶּתַח.

הוּא נִכְנַס לַמְּעָרָה –

וְלִבּו מָלֵא מוֹרָא.


שָׁם, בָּאֹפֶל רַב־הָעֶצֶב,

מִתְנוֹדֵד אָרוֹן בְּקֶצֶב;

בּוֹ, בַּבְּדֹלַח הַשָּׁקוּף –

כַּלָּתוֹ קְפוּאַת־הַגוּף.


הוּא נִצְמַד בִּבְכִי לַקֶּבֶר –

וּפִתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל שֶׁבֶר:

צֶלַע־בְּדֹלַח נִשְׁבְּרָה –

הַעַלְמָה נִתְעוֹרְרָה.


הִיא פָּקְחָה עֵינֵי־הַחֶמֶד

וְהִבִּיטָה כְּחוֹלֶמֶת –

וְאָמְרָה בְּתִמְהוֹנָהּ:

“מָה הִרְבֵּיתִי בְּשֵׁנָה!”


וּמִיָּד שְׁנֵיהֶם גַּם־יַחַד,

חֲבוּקִים, בָּכוּ מִנַּחַת.

וְהוֹצִיא מֵאֲפֵלָה

הֶחָתָן אֶת הַכַּלָּה

וְדָהַר אֶל בֵּית אָבִיהָ.

וּשְׁמוּעָה פִּתְאֹם הִתְמִיהָה

אֶת הָעָם כֻּלּוֹ: חָיָּה

הַנְּסִיכָה הַיְּפֵיפִיָה!


וּבֵינָתַיִם הַמִּרְשַׁעַת

שׁוּב הָיְתָה מִשְׁתַּעֲשַׁעַת

בָּאַרְמוֹן בְּמַרְאָתָהּ:

"מַה בְּפִיךְ לוֹמַר עַתָּה?

כְּלוּם אֵינִי הַמְהֻלֶּלֶת

שֶׁבְּכָל יְפוֹת־הַחֶלֶד?"

וְהִנֵּה עוֹנֶה הָרְאִי:

"אַתְּ נֶחְמֶדֶת – אַךְ רְאִי:

בַּת־הַמֶּלֶךְ שֶׁתִּרְדֹּפִי

גַּם מִמֵּךָ הִפְלִיאָה יֹפִי!"


הַמַּלְכָּה מִיָּד קָפְצָה,

אֶת הָרְאִי בְּעֹז נִפְּצָה,

אַךְ בְּרֶגַע זֶה הוֹפִיעָה

בַּת־הַמֶּלֶךְ בְּמַפְתִּיעַ –

וּמִפֶּגַע כֹּה נִמְרָץ

הַמַּלְכָּה קִבְּלָה שָׁבָץ.


וּמִיָּד עָרְכוּ בַּקֶּרֶת

חֲתֻנָּה רַבַּת־תִּפְאֶרֶת,

וְנָשָׂא לוֹ אֱלִישָׁע

בַּת־הַמֶּלֶךְ לְאִשָּׁה.

וּמִשְׁתֶּה כָּזֶה עֲדַיִן

לֹא זָכְתָה לִרְאוֹת שׁוּם עַיִן.

שָׁם הִטְבַּלְתִּי גַּם אֲנִי

אֶת שְׂפָמִי בְּכוֹס יֵינִי.


המלצות קוראים
תגיות