לקט ראשון זה מן המכתבים הפוליטיים של זאב ז’בוטינסקי, הניתן בכרך זה, נערך מתוך אלפי המכתבים שנאספו עד הנה במכון ז’בוטינסקי, בתל אביב. המכון ממשיך לחפש ולאסוף את המכתבים הרבים, הפזורים על פני כל ארצות־תבל. בו בזמן נמשכת במכון עבודה רבת־היקף של סידור ומיון המכתבים הללו, אשר נכתבו בלשונות רבות, נשלחו לאנשים אין־ספור והדנים בשלל־בעיות, שהעסיקו את זאב ז’בוטינסקי.
אולם המו"לים החליטו לבלי לחכות עד שיירכז כל החומר, אלא להתחיל בהוצאת מבחר ראשון של המכתבים, מבלי להצטמצם בנושא מיוחד.
הלקט המתפרסם בזה הוא כעין פסיפס של שמות, זמנים ונושאים, והוא נותן לקורא רק מושג כללי על חליפת־המכתבים הרב־גוֹנית והעצומה שז’בוטינסקי ניהל בשנות פעולתו המדינית, הציבורית והספרותית. אך גם החומר המוגש כאן פותח פתח להבנת קשריו של ז’בוטינסקי עם מדינאים בישראל ובעולם, עם עסקני ציבור, אנשי־עט ואמנות.
בחירת המכתבים נעשתה על־ידי מר י. שנארי, בעזרתו המתמדת של ד"ר י. פעמוני, מנהל המכון שהודות לו רוכזו ונשמרו המכתבים.
המכתבים הללו – מהם כתובים עברית במקורם, ומהם מתורגמים מלשונות שונות. תרגומם נעשה בידי מר חנניה רייכמן, מר דוד סיון, מר יוסף אור ומר בצלאל אליצדק.
המערכת השתדלה לכלול מספר רב ככל האפשר של מכתבים לאנשים שונים מבין ידידיו ובני־דורו של ז’בוטינסקי. רק בכמה מקרים ניתנה סידרת־מכתבים שלמה לאדם אחד, המאפשרת את הארתה המלאה של התקופה והאישיות הנידונה.
רוב ההערות למכתבים נכתבו על־ידי מר ש גפשטיין וחלקם ע"י מר א. רמבה. המכתבים ערוכים לפי האלפא־ביתא של המוענים.
לכל עובדי מכון ז’בוטינסקי, שהגישו את מלוא עזרתם בהכנת כרכי ז’בוטינסקי לדפוס, ניתנת תודת המו“לים, והכרה מיוחדת לש. גפשטיין, מר י. שנארי ומר פריידיס, אשר השגיחו על מיון המכתבים ותרגומם, כפי שטיפלו בכרכים, “נכר”, “אספרטקוס”, “רשימות” ו”זכרונות בני דורי", שהופיעו גם בסידרה זו.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.