רקע
זאב ז'בוטינסקי
ליצחק גרינבוים

 

פאריס 14/2/1925    🔗

גרינבוים היקר,

תודה על התשובה,

כותבים, שמלאו 25 שנים לפעולתך. אני לוחץ בחזקה את ידך. אני החסיד הגדול שלך, למרות מה וכו'. יתן לך אלוהים כוחות הרבה וארץ יותר טובה בעתיד. מסוֹר למאריה סרגייבנה את ברכותי הלבביות.

ממאמרך על “ראזסוויט” אין אני מתפעל. חירפתי וגידפתי בסקירת העיתונות. האומנם זה הכל מה שאפשר היה וכדאי היה לומר? ואין אני יכול להאמין, שאתה חושב באמת, כי על היהדות הרוסית אפשר לדבר מבחינת העבר בלבד. בלא לדבר על העתיד – הרי יש ל“ראזסוויט” המון קוראים בפולניה ובחבלי־הספר; ובארץ־ישראל, אומרים, הוא הנפוץ ביותר מכל כתבי העת, המתקבלים מחוץ־לארץ.

היית עושה את הדבר הנבון ביותר אילו היית כותב מאמר בשביל “הראזסוויט” על איזה נושא שהוא, שאתה רוצה בו.

כל טוב.

שלך

ז. ז’בוטינסקי


 

פאריס 27/4/1927    🔗

ידידי היקר,

את מכתבך קראתי, באותו ערב התייעצתי עם החברים, ולמחרת כתבתי לסוֹלוֹבייטשיק בזה הנוסח: אנחנו מסכימים, רק מבקשים לחתום על ההזמנות את שני עורכי ה“ראזסוויט” (אותי ואת ברכין שהוא הלא העורך האמיתי), וגם את עורך “הצפון” אברהם וינשל. – חוץ מזה שאלתי, אם לא תסכימו להתאסף ביום ט"ו בפאריס במקום ברלין, היות ואחדים מכם תשובו מלונדון, ולשאר – למשל לסוֹלוֹ1 בעצמו – “נוח” יותר לנסוע פאריסה מאשר לקבצנים כטיומקין וכמוני לנסוע ברלינה; אך כמובן אין זו דרישה, רק בקשה.

אקוה גם אנוכי, שיצא מהתחלה זו דבר הראוי להזכר יחד עם מעשי וילנה והלסינגפורס. קשה עלי הפירוד שבא בינינו, אנשי דור אחד ותלמידי מסורת אחת; דברים טובים נעשו בעולם כאשר עבדנו יחד – מי יתן וישובו עוד ימים כאלה ומסקנות כאלה.

מסור־נא את ברכותי למריה סרגייבנה ולבניק2, וגם לחבריך – ביחוד להרטגלס ולמשפחתו.

ידידך הנאמן

ז. ז’בוטינסקי.


 

מוּנקאץ' 25/6/1927    🔗

גרינבוים היקר,

איני יודע, אם זוהי אכזבה בשבילך לאור השנאה המקשרת אותנו, ואולם מכיון שהבטחתי לך לבוא ועכשיו אין אני מקיים את הבטחתי, הרי אני מוצא, שחובתי היא לבקש סליחה. הסיבה של אי־קיום הבטחתי היא מפנה בענינַי הכספיים, ועם זה המפנה – הוא חמור וכבד כל־כך, שאפילו אני לא נתנסיתי עוד עד עכשיו בשינוי חמור כזה במצבי. איני יכול לעשות כאן כלום, אבל –

ברכתי הלבבית לך ולידידיך. אני מאחל הצלחה בכּל.

שלך

ז. ז'.


  1. ד"ר סוֹלוֹבייצ'יק.  ↩

  2. הגברת גרינבוים ובנם.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47917 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!