רקע
זאב ז'בוטינסקי
לאורי־צבי גרינברג
mנחלת הכלל [?]
wמכתבים

 

ווארשה 23/10/1936

אדוני הנכבד ואורי־צבי היקר,

מאוד שמחתי להסכמת אדוני לבוא. אבל אני רוצה יותר שיבוא להשתקע לווארשה, בירת תבל, וניצור יחד עיתון יומי או אפילו שניים. קצה, קצה נפשי בסמרטוטים שנשתעבדנו להם עד עתה. כולנו רוצים פה לעשות התאמצות שגעונית ולהפקיר את הכל ולברוא עיתון. בתנאי: אורי־צבי. זוהי דעת כולנו.

בקשתי: ראשונה, שיחליט בלבו כי מווינה יסע הנה; שנית–שיארוז למטרה זו במזוודתו את כל מה שנחוץ לו בווארשה. שלישית: ה' דרויינוב, ה' רבניצקי, בן־ציון כץ–לקבל כל סופרי המחנה הצה"רי עצמו.

כסף? אין. על־כן אינני יכול עדיין להציע הצעות מדויקות. אבל יהיה כסף. כמובן לא יספיק; כמובן נסבול. אין דבר. ואני הקטן אתן רומן חדש ופיליטונים כבימי נעורי ו… ו…–אבל התנאי הוא אורי־צבי.

שלו

ז. ז’בוטינסקי


 

לונדון 24/2/1937

אדון אורי צבי היקר,

אודה־נא לו על מתן ספרו. בדרכי לאפריקה הדרומית אקרא בו, ודרך המלים אחוש באישיות המחבר, ארגיש את טפּת העסיס ההיוּלי־העולמי שמה נשמת אורי צבי גרינברג. ומי יתן ועוד אזכה לעבוד אתו יחד.

מוקירו

ז. ז’בוטינסקי


המלצות קוראים
תגיות