רקע
חנניה ריכמן
זַ'ן וּפִינוֹ
xמוגש ברשות פרסום [?]
vעיון

פִינוֹ וְזַ’ן, קְטַנִּים זְרִיזִים,

חִפְּשׂוּ בַּיַּעַר אֱגוֹזִים.

“אֱגוֹז!” – קָרָא פִינוֹ בְּעֹז;

וְזַ’ן – תָּפַס אֶת הָאֱגוֹז.


“הַנַּח בִּן־רֶגַע – הוּא שֶׁלִּי!”

– “שֶׁלְּךָ? מַדּוּעַ? הוּא שְׁלָלִי!”

– “הֵן לְפָנֶיךָ רְאִיתִיו!”

– “אַךְ לְפָנֶיךָ הֵרַמְתִּיו!”


מִן הַפֻּלְמוֹס “שֶׁלִּי – שֶׁלְּךָ”

פָּרְצָה תִּגְרָה כַּהֲלָכָה.

פִּתְאֹם נִרְאָה בִּשְׂדֵה־הַקְּרָב

רוֹעֵה־הַכְּפָר – הוּא זַ’ק הַסָּב.


“הוֹ סַבָּא זַ’ק, הֱיֶה דַיָּן!”

שָׁמַע הַסָּב אֶת הָעִנְיָן,

שָׁקַל פְּרָטָיו בְּמַחְשָׁבָה,

נָטַל אֱגוֹז־הַמְּרִיבָה,

פִּצַּח אוֹתוֹ לַחֲצָאִין –

וּבִמְנוּחָה הוֹצִיא פְּסַק־דִּין:


"חֲצִי־קְלִפָּה לְכָל נִשְׁפָּט –

וְלִי הַתּוֹךְ כִּשְׂכַר־מִשְׁפָּט!

לִמְדוּ־נָא לֶקַח, זוּג חָבִיב:

שָׁלָל עָתִיד חַלְּקוּ בְּלִי רִיב!"

המלצות קוראים
תגיות