רקע
דוד בן־גוריון
לשכת עבודה
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות

מתוך הרצאה בועידה החמישית של “אחדות־העבודה”


מדי פעם מופיעות לפנינו הצעות מ“ימין” ומ“שמאל” להוציא את הלשכה מידינו וליסד לשכה “נייטרלית”, ממשלתית או עירונית, כלשה בכל הארצות. אילו היה לנו מעמד קיים, משק בנוי ומדינה עומדת על תלה, היינו בוודאי מסכימים למסור מכשלה זו של הדאגה למחוסרי עבודה ותיווּך העבודה לממשלה ולעיריות; אוּלם במצבנו כיום בארץ אין אנו יכולים ורשאים לסלק מעל עצמנו את הדאגה הזאת, הדאגה לקליטת העולים, למחוסרי־עבודה ולחלוקה צודקת של העבודה בארץ. התיווּך וסידור העבודה בידי עצמנו ושלטוננו על שוק העבודה הוא תנאי הכרחי לקיוּמו של הפועל בארץ, כי מבלעדינו אין כוח המעוּנין בהקלטת העולה והפועל העברי בעבודה והמוכשר לעשות זאת בתנאים הקשים של שוּק העבודה בארץ. בלי לשכת העבודה שלנוּ ובלי משק פועלים עצמי לא נחדור לעבודה במשק ההון הפרטי. לא היינוּ מסוּגלים לחדור באלפינו למושבה, כמו שחדרנוּ השנה, אילוּלא משקינוּ החקלאיים; ולא היינוּ חודרים לעבודת־הבנין הפרטית כאשר חדרנו, אילוּלא משקנוּ השיתוּפי בקבלנות הבנין, והוּא הדין בלשכה. יש אולי מקום אחד, ששם יש לדבר על מוסד עירוני לתיווּך העבודה – זהו תל־אביב, וגם זה בתנאי אם יהיה בידי העיריה לחייב את כל נותני־העבודה לקבל פועלים רק דרך הלשכה שלה; אבל לא ייתכן סידור לשכה נייטרלית בידי הקהילה, ועוד פחות מזה בידי העיריה, בחיפה או בירושלים. הקהילה אין לה כל שליטה על שוק העבודה; והעיריה, שאינה כולה עברית, לא תוכל לספק את צרכי העבודה העברית, התלויה עכשיו כמעט רק בשוק־העבודה העברי, אשר תנאיו שונים מתנאי שוק־העבודה הערבי. אם רוצים נותני־העבודה להשתתף בלשכת העבודה – אין לנו כל יסוד להתנגד לכך, אוּלם בתנאי אחד: שיתקשרו את ההסתדרוּת בחוזי־עבודה.

החזקת לשכת העבודה היא לא זכות ויתרון כי אם חובה ומעמסה להסתדרוּת, אבל אין ההסתדרוּת יכולה להשתחרר מחובה זו, כל זמן שאין גוף אחר אשר יטיל אותה על עצמו.


כ“ג חשון תרפ”ז.

המלצות קוראים
תגיות