רקע
אלישע פורת
שַׁבָּת שֶׁל קָצִיר
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: תל־אביב: יבנה

עֶרֶב שַׁבָּת אֶחָד, עִם הָחֵל עוֹנַת קְצִיר־הַשַׁחַת, אָמַר לִי אַבָּא:

– מַה דַעְתְּךָ, בֵּן, לָבוֹא אִתָּנוּ מָחָר אֶל קְצִיר הַשַׁחַת?

שָׂמַחְתִּי מִיָד שִׂמְחָה גְדוֹלָה. הַנְסִיעָה עִם אַבָּא וְעִם כָּל הַקוֹצְרִים בַּטְרַקְטוֹר הָאָדֹם וְהַגָדוֹל, הָרְכִיבָה עַל גַבֵּי הַמַקְצֵרָה הַמְטַרְטֶרֶת הַנוֹסַעַת וְקוֹצֶרֶת פַּסִים אֲרֻכִּים בְּתוֹךְ הַשָׂדֶה הָרֵיחָנִי; וְיוֹתֵר מֵהַכֹּל – הַיְשִׁיבָה בִּמְרוֹמֵי הָעֲגָלוֹת טְעוּנוֹת הֶחָצִיר, הַרְחֵק בַּגְבָהִים, כְּשֶׁרוֹאִים מִסָבִיב אֶת כָּל הָאָרֶץ, וְאֶפְשָׁר לַעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם וְלַחֲלֹם שֶׁזוֹ אֵינָהּ בִּכְלָל נְסִיעָה אֶלָא מִין טִיסָה שֶׁכָּזֹאת. – – –

– בְּשִׂמְחָה רַבָּה, בְּשִׂמְחָה רַבָּה! – עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי.

– בְּסֵדֶר גָמוּר – אָמַר אַבָּא – אִם כָּךְ אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְכּוֹנֵן. נַעֲלַיִם גְבוֹהוֹת! כֵּן, וְגַם כּוֹבַע רְחַב־שׁוּלַיִם דַוְקָא! וְהָעִקָר: שֶׁתָּקוּם בַּזְמַן וְשֶׁלֹא תְּאַחֵר!

– כַּמוּבָן – אָמַרְתִּי – אֲנִי אֶדְאַג לַכֹּל, אַבָּא.

רַק דְאָגָה אַחַת קְטַנָה הָיְתָה לִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְאַבָּא:

– שֶׁלֹּא תִּבְרְחוּ לִי מָחָר בַּבֹּקֶר! גַם אִם לֹא אֶתְעוֹרֵר בַּזְמַן!

אַבָּא צָחַק, חִבֵּק אֶת כְּתֵפַי וְאָמַר:

– הַבְטָחָה זוֹ הַבְטָחָה! אִם אָמַרְתִּי, אֲקַיֵם! אֶלָא מָה אַתָּה בְּכָל זֹאת תִּשְׁתַּדֵל לָקוּם בַּזְמַן! הַלַיְלָה שֶׁבֵּין שִׁשִׁי לַשַׁבָּת הַהִיא הָיָה לִי לֵיל־נְדוּדִים. כָּל כַּמָה שָׁעוֹת הִתְעוֹרַרְתִּי בְּבֶהָלָה, לִרְאוֹת אִם עוֹד לֹא עָלָה הַשַׁחַר. אִם לֹא בָּרְחָה לִי שַׁיֶרֶת־הַקוֹצְרִים.

הִתְעוֹרַרְתִּי בְּבֶהָלָה, אַבָּא עָמַד מֵעָלַי וְצָחַק: – מַה קָרָה, גִבּוֹר קָטָן שֶׁלִי? הֲרֵי הִבְטַחְתָּ לָקוּם בַּזְמַן?! קַמְתִּי מִמִטָתִי וְקָרָאתִי:

– מָה, אַבָּא, הַשַׁיָרָה יָצְאָה כְּבָר?

– לֹא – אָמַר אַבָּא – אֲנִי תֵּאַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאַתָּה תִּישַׁן. לָכֵן הִקְדַמְתִּי וּבָאתִי אֵלֶיךָ. עַכְשָׁו קוּם בִּזְרִיזוּת וּמַהֵר אֶל חֲדַר־הָאֹכֶל! עוֹד מְעַט תֵּצֵא הַשַׁיָרָה! יַאלְלַהּ – הִזְדָרֵז!

וַאֲנִי הִזְדָרַזְתִּי, אֶת כָּל נַפְשִׁי נָתַתִּי כְּדֵי לְהִתְלַבֵּשׁ בִּמְהִירוּת, לָעוּף אֶל חֲדַר־הָאֹכֶל וּלְהִתְיַצֵב אֵצֶל הַקוֹצְרִים. הִגַעְתִּי לְשָׁם חֲסַר נְשִׁימָה, מְבֹהָל. אֲבָל כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁהַטְרַקְטוֹרִים עֲדַיִן עוֹמְדִים וְהַמַקְצֵרוֹת עוֹדָן בִּמְקוֹמָן, וְהַקוֹצְרִים עוֹדָם מְדַשְׁדְשִׁים פֹּה וָשָׁם, מִתְאַרְגְנִים לָהֶם הִתְאַרְגְנוּת אַחֲרוֹנָה – נָשַׁמְתִּי לִרְוָחָה!..

בַּדֶרֶךְ יָשַׁבְתִּי אֵצֶל אַבָּא, בְּעֶגְלַת הַשַׁחַת הָרֵיקָה. אַבָּא שָׂמַח שֶׁהַשַׁבָּת הִיא בְּהִירָה וְיָפָה, שֶׁאֵין שָׁרָב וְלֹא יוֹתֵר מִדַי חַם, וְהָעִקָר: שֶׁנִהְיָה פְּטוּרִים הַיוֹם מִמַכַּת הַבַּרְחַשׁ הַמַרְגִיזָה.

– יֵשׁ יָמִים – אָמַר לִי אַבָּא – בְּיִחוּד בִּימֵי הַקָצִיר, שֶׁהַבַּרְחַשׁ מַמָשׁ מְמַלֵא אֶת כָּל הָאֲוִיר! לַעֲבֹד בְּיָמִים כָּאֵלֶה, זֶהוּ מַמָשׁ עִנוּי מֵצִיק!

הַטְרַקְטוֹרִים הִתְגַלְגְלוּ לָהֶם עַל הַכְּבִישִׁים הָרֵיקִים, הָרוּחַ הַקַלָה נָשְׁבָה בַּפָּנִים, וְאַבָּא הֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל הַגְבָעוֹת שֶׁמִסָבִיב וְהִסְבִּיר לִי בָּאֲרִיכוּת: – הִנֵה, כָּאן, בֵּן, נִגְמֶרֶת חֲדֵרָה. כֵּן, אַל תִּתְפַּלֵא, חֲדֵרָה בְּסַךְ הַכֹּל אֵינֶנָה מוֹשָׁבָה גְדוֹלָה כָּל כָּךְ וְהִנֵה מִמוּל, מִתּוֹךְ הָאֹפֶק הַכָּחֹל, צוֹמֵחַ וְעוֹלֶה לוֹ הַר הַכַּרְמֶל. מֵאֲחוֹרֵי הַסְלָעִים, הִנֵה שָׁם, וּמֵאֲחוֹרֵי הַנְשָׁרִים הַמְעוֹפְפִים לָהֶם שָׁם לְמַעְלָה, יוֹשֶׁבֶת הַמוֹשָׁבָה זִכְרוֹן־יַעֲקֹב. וְשָׁם גַם הַיֶקֶב… – הַיֶקֶב? – קָרָאתִי. – כֵּן – אָמַר אַבָּא – מָה אַתָּה כָּל כָּךְ מִתְפַּלֵא? הַיֶקֶב. לֹא שָׁמַעְתָּ עַל הַיֶּקֶב שֶׁל זִכְרוֹן־יַעֲקֹב? לֹא – אָמַרְתִּי – לֹא שָׁמַעְתִּי. – וּבְכֵן, הַיֶקֶב זֶהוּ כְּבָר סִפּוּר אַחֵר – אָמַר אַבָּא – בְּסוֹף הַקַיִץ, בְּעוֹנַת הַבָּצִיר, אֶקַח אוֹתְךָ גַם אֶל הַיֶּקֶב. אֵיךְ זֶה שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ עַל הַיֶּקֶב? – אַבָּא הִשְׁתּוֹמֵם מְעַט, הִבִּיט בִּי, צָחַק מְעַט, וְאַחַר כָּךְ הִמְשִׁיךְ:

– כָּאן, בֵּן, מִשְׂמֹאלֵנוּ, אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַחוֹלוֹת הַבְּהִירִים שֶׁל שְׂפַת־הַיָם? וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם, הַכָּחֹל הַזֶה, הַמַבְרִיק הַזֶה, שֶׁמֵעָלָיו מִתַּמֶרֶת כְּמוֹ כִּפַּת אֵדִים תְּכַלְכַּלָה, כֵּן כֵּן. זֶהוּ…

– הַיָם! – קָרָאתִי פִּתְאֹם – אַבָּא, הֲרֵי זֶהוּ הַיָם!

– כֵּן, אֱמֶת. הַיָם. וּמִכָּאן הוּא נִמְשָׁךְ הַרְחֵק צָפוֹנָה, עַד מִפְרַץ חֵיפָה.

– וְלַדָרוֹם, אַבָּא – שָׁאַלְתִּי – עַד לְאָן מַגִיעַ הַיָם בַּדָרוֹם?

– בַּדָרוֹם – אָמַר אַבָּא – מַגִיעַ הַיָם עַד נְמַל תֵּל־אָבִיב. בִּנְמַל תֵּל־אָבִיב כְּבָר הָיִיתָ?

– לֹא – אָמַרְתִּי – לֹא בִּנְמַל תֵּל־אָבִיב וְלֹא בְּשׁוּם נָמֵל אַחֵר.

– יָפֶה – חִיֵךְ אַבָּא – יָפֶה מְאֹד. בַּחֹרֶף, בְּעוֹנַת הַתַּפּוּזִים נִסַע לְטַיֵל לַנָמֵל. בֶּאֱמֶת, אֵיךְ זֶה שֶׁלֹא רָאִיתָ עוֹד שׁוּם נָמֵל?

– כָּכָה – אָמַרְתִּי – לֹא רָאִיתִי. אַתָּה לֹא לָקַחְתָּ אוֹתִי וַאֲנִי לֹא רָאִיתִי. וְאֶצְלֵנוּ כְּבָר הַרְבֵּה יְלָדִים בִּקְרוּ גַם בַּנָמֵל וּבִקְרוּ גַם…

– אֵין דָבָר – הִרְגִיעַ אוֹתִי אַבָּא – עוֹד תַּסְפִּיק, עוֹד תַּסְפִּיק. הֲרֵי אַתָּה בְּסַךְ הַכֹּל בָּחוּר צָעִיר עֲדַיִן…

פִּתְאֹם נֶעֶצְרָה כָּל הַשַׁיָרָה עַל הַכְּבִישׁ. אַבָּא נִרְכַּן לְפָנִים וְשָׁאַל אֶת הַנֶהָג:

– מַה קָרָה? לָמָה עוֹמְדִים? מָה הָעֲצִירָה הַזֹאת?

הַנֶהָג הִבִּיט כֹּה וָכֹה וְגַם יָרַד מִן הַטְרַקְטוֹר לִשְׁאֹל, וְאַחַר כָּךְ חָזַר אֵלֵינוּ וְאָמַר:

– זֶה בִּגְלַל הַמַחְסוֹם. הִגַעְנוּ לְפַסֵי־הָרַכֶּבֶת וְהַמַחְסוֹם מוּרָד. עוֹד מְעַט תַּעֲבֹר כָּאן הָרַכֶּבֶת.

– רַכֶּבֶת? – קָפַצְתִּי מִמְקוֹמִי, נִרְגָשׁ כֻּלִי – רַכֶּבֶת, בֶּאֱמֶת?

– מַה זֶה אִתְּךָ הַיוֹם? – הִתְפַּלֵא אַבָּא – גַם רַכֶּבֶת עוֹד לֹא רָאִיתָ? אֵיזֶה מִין יֶלֶד אַתָּה בִּכְלָל?

וְהוּא קָפַץ מִן הָעֲגָלָה וְקָרָא אֵלַי:

– קְפֹץ, בֵּן, בּוֹא נִגַשׁ אֶל הַפַּסִים.

קָפַצְתִּי יָשָׁר לִזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל אַבָּא וּמִהַרְנוּ אֶל הַמַחְסוֹם. וְאַבָּא אָמַר לִי:

– הָרַכֶּבֶת אֵינֶנָה מְמַהֶרֶת. וּבֵינָתַיִם, תִּרְאֶה! הַכְּבִישׁ מִתְמַלֵא בִּכְלֵי רֶכֶב וּבְנֶהָגִים רַבִּים. אִם הָרַכֶּבֶת לֹא תְּמַהֵר, יִתְעַצְבְּנוּ הַנֶהָגִים וְתֵכֶף יִהְיֶה פֹּה שָׂמֵחַ! תִּרְאֶה!

אַחַר כָּךְ חָלַף אַבָּא עַל פְּנֵי הַמַחְסוֹם, כָּרַע לְיַד הַמְסִלָה, הִנִיחַ אֶת רֹאשׁוֹ עַל פַּס־הַבַּרְזֶל וְקָרָא אֵלַי:

– בּוֹא הֵנָּה, בֵּן, מַהֵר!

הִתְקָרַבְתִּי אֵלָיו בְּרִיצָה וְהוּא אָמַר לִי:

– שִׂים גַם אַתָּה אֶת רֹאשְׁךָ עַל הַפַּס, וְהַקְשֵׁב!

כָּרַעְתִּי גַּם אֲנִי לְיַד הַמְסִלָה, מַמָשׁ כְּמוֹ אַבָּא, וְהִקְשַׁבְתִּי. הַפַּס הֵחֵל לְזַמְזֵם זִמְזוּם גוֹבֵר וְהוֹלֵךְ, וְיָכֹלְתִּי מַמָשׁ לְהַרְגִישׁ אֵיךְ הַבַּרְזֶל מְרַטֵט.

– אֲנִי שׁוֹמֵעַ, אַבָּא!

וְאַבָּא קָם, מָשַׁךְ גַם אוֹתִי אִתּוֹ וְאָמַר:

– זֶהוּ זֶה! כָּכָה מַקְשִׁיבִים לְרַכֶּבֶת מִתְקָרֶבֶת. עַכְשָׁו בּוֹא נִסְתַּלֵק מִחוּץ לַמַחְסוֹם. הָרַכֶּבֶת כְּבָר קְרוֹבָה.

פִּתְאֹם, בְּלִי שֶׁנַרְגִישׁ בִּכְלָל, נִשְׁמְעָה מִכִּווּן הַמַחְצָבוֹת שֶׁלְרַגְלֵי הָהָר צְפִירָה אֲרֻכָּה וְחַדָה. וַאֲנִי עָמַדְתִּי מַמָּשׁ מִתַּחַת לְקֶרֶשׁ־הַמַחְסוֹם.

אַבָּא בָּא אֵלַי וּמַמָשׁ חָטַף וְהֵרִים אוֹתִי מִן הַכְּבִישׁ.

– בּוֹא, עֲלֵה עַל הָעֲגָלָה. הַשַׁיָרָה כְּבָר נוֹסַעַת!

אֲנִי לֹא חָשַׁבְתִּי כְּלוּם. מַרְאֵה הָרַכֶּבֶת הָמַם אוֹתִי וְלֹא יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר. כֵּיוָן שֶׁלֹא עָנִיתִי, תָּפַס אוֹתִי אַבָּא בְּמָתְנַי וּמַמָשׁ הֵרִים וְזָרַק אוֹתִי אֶל תּוֹךְ הָעֲגָלָה.

נָסַעְנוּ הָלְאָה.

כְּבָר נִרְאוּ מֵרָחוֹק שְׂדוֹת הַשַׁחַת שֶׁהִתְחִילוּ לְהַצְהִיב. הֵם צָמְחוּ מַמָשׁ לְרַגְלֵי הָהָר. וְהָהָר כְּאִלוּ צָמַח וְיָצָא מִתּוֹכָם.

– אַבָּא – שָׁאַלְתִּי – כָּכָה זֶה כָּל הַזְמַן כָּאן?

– מָה? – שָׁאַל אַבָּא – מַה כָּל הַזְמַן?

– הָרַכָּבוֹת – אָמַרְתִּי – חוֹלְפוֹת וְעוֹבְרוֹת כָּכָה כָּל הַיוֹם? אַבָּא הִצְטַחֵק.

– כֵּן, אֲבָל מִי פָּנוּי לְהַבִּיט בָּהֶן? לְמִי יֵשׁ זְמַן בְּאֶמְצַע הָעֲבוֹדָה לְהִסְתַּכֵּל בָּרַכָּבוֹת?

– לְאָן נוֹסַעַת הָרַכֶּבֶת?

– נוּ, זֶה בָּרוּר – אָמַר אַבָּא – אִם הִיא בָּאָה מִדָרוֹם לְצָפוֹן, סִימָן שֶׁהִיא נוֹסַעַת לְחֵיפָה!

– וּלְהֶפֶךְ, אַבָּא? לְאָן זֶה לְהֶפֶךְ?

– אִם הִיא בָּאָה מִצָפוֹן – אָמַר אַבָּא – זֶה סִימָן, שֶׁהִיא נוֹסַעַת לִירוּשָׁלַיִם!

– לִירוּשָׁלַיִם? – קָרָאתִי – הוֹי, אַבָּא! גַם אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ בָּרַכֶּבֶת לִירוּשָׁלַיִם!

עַכְשָׁו צָחַק אַבָּא צְחוֹק גָדוֹל.

– זֶה נֶחְמָד – אָמַר מִתּוֹךְ הַצְחוֹק – בְּחַיַי שֶׁזֶה נֶחְמָד מְאֹד. יָצָאנוּ לִקְצִיר הַשַׁחַת וְעוֹד לֹא הִגַעְנוּ, וְאַתָּה כְּבָר מְטַיֵל לְךָ בְּכָל הָאָרֶץ! זֶה בֶּאֱמֶת נֶחְמָד…

אֲבָל אֲנִי דָבַקְתִּי מִשׁוּם־מָה בְּמַרְאֵה הָרַכֶּבֶת הַחוֹלֶפֶת וּבְמַרְאֵה הַקְסָמִים שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם הָרְחוֹקָה, שֶׁעוֹד לֹא רָאִיתִי אוֹתָהּ אַף פַּעַם, וְחָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי לְאַבָּא:

– מָה אִכְפַּת לְךָ, אַבָּא, בּוֹא נִסַע לִירוּשָׁלַיִם. בּוֹא, נֵרֵד כָּאן מִן הָעֲגָלָה, נְחַכֶּה עַל יַד הַמַחְסוֹם, נְבַקֵשׁ מֵהַשׁוֹמֵר שֶׁיַעֲצֹר אֶת הָרַכֶּבֶת וְנִסַע אִתָּהּ. עוֹד הַיוֹם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַגִיעַ לִירוּשָׁלַיִם. עוֹד הַיוֹם! בֶּאֱמֶת אַבָּא, מָה אִכְפַּת לְךָ…

אַבָּא לֹא הֵשִׁיב. הוּא הִשְׁתַּתֵּק מְאֹד כְּאִלוּ שָׁקַע פִּתְאֹם בְּהִרְהוּרִים מִשֶׁלוֹ. הוּא הִבִּיט בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל, בַּנְשָׁרִים הַמְרַחֲפִים מֵעָלָיו, בַּסְלָעִים הָרְחוֹקִים, וְשָׁתַק. וַאֲנִי חָזַרְתִּי וְהִפְצַרְתִּי בּוֹ, מַמָשׁ הִתְחַנַנְתִּי:

– עוֹד לֹא נָסַעְתִּי אַף פַּעַם בָּרַכֶּבֶת, אַבָּא. וְגַם בִּירוּשָׁלַיִם עוֹד לֹא בִּקַרְתִּי אַף פַּעַם…

– חֲדַל – אָמַר אַבָּא – חֲדַל כְּבָר. עַכְשָׁו אַתָּה בֶּאֱמֶת כְּבָר מְדַבֵּר שְׁטֻיוֹת.

הַשַׁיָרָה הִנֵה הִנֵה הִגִיעָה אֶל תּוֹךְ הַשָׂדֶה. הַנְהָגִים כְּבָר יָרְדוּ מִן הַטְרַקְטוֹרִים, פָּרְקוּ אֶת הָעֲגָלוֹת, הֵכִינוּ אֶת הַמַקְצֵרוֹת וּמִסָבִיב הֵחֵלָה תְּכוּנָה גְדוֹלָה לִקְרַאת הַקָצִיר.

בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מַמָשׁ עִם חֲשֵׁכָה, פָּנְתָה הַשַׁיָרָה לַחֲזֹר. יָשַׁבְתִּי לִי עִם אַבָּא בְּרֹאשׁ עֲרֵמַת־הַשַׁחַת, קָרוֹב לַשָׁמַיִם, וְעוֹד יוֹתֵר קָרוֹב לַכּוֹכָבִים שֶׁכְּבָר הֵחֵלוּ לְהִתְגַלוֹת.

מִלְמַעְלָה, מִגָבְהֵי הָעֲגָלָה, כִּמְעַט וְלֹא נִשְׁמַע רַעַשׁ הַטְרַקְטוֹרִים וְגַם תְּנוּדוֹת הָעֲגָלָה לֹא הֻרְגְשׁוּ. יָשַׁבְנוּ לָנוּ כְּמוֹ עַל מִזְרָן שֶׁל יֶרֶק רַךְ, אֲפוּפִים בַּנִיחוֹחַ הַמְשַׁכֵּר שֶׁל הַשַׁחַת. אַבָּא הָיָה עָיֵף וְגַם אֲנִי כִּמְעַט וְהִתְנַמְנַמְתִּי לִי כָּכָה.

– אֵיזוֹ שַׁבָּת עִם מַזָל – אָמַר אֵלַי אַבָּא פִּתְאֹם וְלִטֵף אֶת רֹאשִׁי – אֵיזֶה מַזָל שֶׁלֹא הָיָה לָנוּ בַּרְחַשׁ הַיוֹם!..


המלצות קוראים
תגיות