רקע
צבי ארד
אֶל נִגּוּן שֶׁלֹּא בָּא
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה

כְּנֵסִיּוֹת צוֹתְתוּ דּוּמִיָּה לְהַלְמוּת עִנְבָּלִים מְהַדְהֶדֶת.

צַיְלָנִים הִצְטַלְּבוּ בְּיִרְאָה וּרְחוֹב־הַיְּהוּדִים הִתְכַּוֵּץ.

מִימֵי הַגֵּרוּשׁ עַד הַיּוֹם עוֹד שָׂרְדָה הַבְּכִיָּה הַיּוֹקֶדֶת.

הָאֶחָד יְגַלְגֵּל אִישׁוֹנָיו, הַשֵּׁנִי יִתְעַוֶּה, יְנָאֵץ.


וְאַתָּה מִסְתָּעֵר אֶל פְּסַנְתֵּר, אֶל לִבְנַת הַקְּלִידִים הַנּוֹשֶׁמֶת,

וְחֶפְזוֹן אֶצְבָּעוֹת בַּעֲוִית, וְדִשְׁדּוּשׁ מַרְפְּקִים בַּמַּכְאוֹב,

לְהַחֲרִישׁ אֶת מִקְהֶלֶת הַפְּלִיז! וְהַיָּד מִתְלַחֶנֶת, פּוֹזֶמֶת,

וְהַיָּד מִדַּנְדֶּנֶת, רוֹטֶנֶת, וְהַיָּד מְזַעֶקֶת בַּתֹּף.


אָז יֻתַּק פַּעֲמוֹן מִמְּרִישׁוֹ וְיֵצֵא לְבַדּוֹ בִּמְחוֹלוֹת.

מִדְרָכוֹ הַמְסֻמָּר מְהַמֶּה בִּזְגוּגִית הַחַלּוֹן הַנִּפְעֶמֶת.

צָנְחָה יָד וְנִטְרַק הַפְּסַנְתֵּר.


בִּכְדִי פִּלְּלוּ אָז עֵינַי אֶל יָד מְעֻלֶּפֶת, נִכְלֶמֶת.

“אֶל נִגּוּן שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹלָם לוּ יָדַעְתִּי לִפְשׂק אֶצְבָּעוֹת”,

וְקוֹלְךָ כְּנִפְרָד, כִּמְוַתֵּר.

המלצות קוראים
תגיות