רקע
צבי ארד
כְּהֹלֶם לֵב

הָיִינוּ לָךְ יַרְקוּת פְּרוּעָה,

אַרְנָב שֶׁל שֶׁמֶשׁ בְּעֵינַיִךְ.

מוּל תְּקִיעוֹתַיִךְ – הַתְּרוּעָה,

מוּל קִינוֹתַיִךְ – פֶּרֶק פַּיִט.


הַקֵּן נָפוּל וּמִתְאַבֵּךְ.

כָּרְעוּ אַחֵינוּ בַּמַּחְתֶּרֶת.

שָׁלוֹם לַזֶּמֶר, הַהוֹלֵךְ

הֲדוּק שְׂפָתַיִם אֶל הַהֶרֶג.


הָיִינוּ לָךְ, הָעִיר וָאֵם,

כְּהֹלֶם לֵב, כִּוְרִיד תּוֹפֵחַ.

מַשָּׁב בַּטֶּבַע הַדּוֹמֵם.

לִילָךְ רָמוּס וְלֹא כּוֹרֵעַ.

המלצות קוראים
תגיות