רקע
צבי ארד
כְּשִׁיר יָשָׁן

הִיא אֶת לֹעוֹ שֶׁל הָאֲרִי

בִּפְקֻדָּתוֹ לָתוּר הוֹלֶכֶת.

לְהִתְבַּדֵּחַ הֶעֱרִים,

אַךְ מִקְטַרְתּוֹ אֵינָהּ דּוֹעֶכֶת.


הִפְטִיר בְּרָכָה וְהִסְתַּלֵּק.

הוֹלֶכֶת וְלִבָּהּ כָּבֵד.

פָּנָה. צוֹעֵק לָהּ מֵרָחוֹק,

אֶת הַצָּפוֹן לֹא לְאַבֵּד.


חָזְרָה. פּוּמִית קְסוּסָה. עָשָׁן.

עַל הַמִּבְצָע שִׂיחָה נָסַבָּה.

וְצִנָּתוֹ כְּשִׁיר יָשָׁן

מִלַּהַט שִׂפְתוֹתָיו שֶׁל אַבָּא.

המלצות קוראים
תגיות