רקע
גרשום שופמן
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה

שם בנכר, בארצות נדודיו, עם כל שינוי משטר, עם כל “קוּרס” חדש, החרידוהו קודם כל התקנות והגזירות החדשות אשר לעניני מסחר, מטבע חוץ וכו'. אם הסוחרים הנוצרים נבהלו, מה יעשה הוא, הסוחר היהודי?! ומרוב חרדה נלכד ברשת באמת, נסתבך, נתבלבל, רץ אל עורכי־דין. “לפחד עינים גדולות” – והוא איבד את תאבונו, לא ישן בלילות, חש חולשה ברגליו, עד שפעם אחת תר לו מקום נוח על שפת הנהר המקומי, ששם, בבוא הרגע האחרון, ישליך עצמו המימה.

ברם, כוחות החיים העצומים, הרעננים, שתססו בו אז, מזה, וארץ הפדות, אשר רמזה לו, מזה, סייעו לו לצלוח את כל התהומות ולהינצל מאבדון. והוא שינס את מתנו, התפרץ וחתר וחתר… מתי, מתי יגיע עד החוף הנכסף?!

סוף סוף בא היום! כאן פיתח והרחיב את עסקיו ביתר מעוף. באוירה של חירות וללא שבט נוגשׂ. בתוך עמו, פחדים וחרדות, אַיכם? מתוקה־מתוקה שנתו בלילות.

והנה קמה המדינה ועמה תקנות וגזירות חדשות אף היא. כן, אף היא. ומהן אותן הגזירות עצמן. מה זה – גם כאן?! שוב נכשל, נסתבך, נתבלבל, רץ אל עורכי־דין. חזרו וניעורו הזעזועים הישנים – כעין רצידיב של מחלה מסוכנת. כל כמה שהוסבר לו שבעצם אין חטאוֹ חטא, שהוא רואה את צל ההרים כהרים, שאין זה אלא פחד שוא – הוא לא יכול להירגע. ההגיון לחוד וה“עצבים” לחוד. ולהיות עבריין בעיני בני עמו הלא קשה שבעתים מלהיות כזה בעיני הנכרים בגולה, דכאונו החלישוֹ, הכריעוֹ, השמיט את הקרקע מתחת רגליו, עד שתוצאות הדפּרסיה הכבדה התחילו להדאיגוֹ יותר מעצם סיבתה, בחינת “פן יחדל אבי מן האתונות ודאג לנו”. תמוטה מוחלטת – ואין מציל.

כלום יהא יושב ומחכה עד ששוטר – גם שוטר ישראלי שוטר הוא! – יבוא ויוליכהו אל בית־הסוהר ושכנתוֹ־אוֹיבתו הארסית רוֹאָה?!!

וכמו על שפת הנהר שם, התחיל תועה כאן… על שפת הים.


המלצות קוראים
תגיות