רקע
גרשום שופמן
שני הזקנים
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה

מפקדי הדיויזיות הגרמניות באו מבוהלים אל המפקד העליון גודריאן כנבוכדנצר בשעתו לאחר שראה בתוך כבשן האש את הרביעי, וסיפרו כי בנסיגתם ברוסיה דרך יאסנאיה פּוֹליאנה ראו את הזקן קם מקברו, וּכמוֹת שהוא, בחולצתו ובחגורתו ובמגפיו, נכנס לשורה הראשונה של צבאות ארצו ופניו הולכים בקרב. ועתה מי יעמוד נגדם?!

המפקד העליון הירהר רגע והרגיע: – אין דבר. יחדרו נא לפרוסיה המזרחית ויקרבו אל שערי בירתה – אז יצא לקראתו הזקן מקניגסברג, הזקן שלנו, ויתמודד עמו. זקן זה שלנו חזק מ“הבוֹלשביק” הזקן שלהם, והוא יוכל לו.

ובאמת, אך קרבו הרוסים אל פרברי קניגסברג, קם מקברו בנה הגדול, הזקן בן השמונים, בקפלט וב“סיוּרטוּק” השׁחוּק והמהוה, כאילו זה עתה ירד מעל גבי הקתדרה, ופסע בנחת לקראת הזקן מיאסנאיה פּוֹליאנה, בן השמונים ושתים, שהציץ עליו בחיוך לא טוב וכמכיר אותו משכבר הימים. – אני איני מכיר אותך… – תהה הזקן מקניגסברג. – אינך יכול להכירני – ענה הזקן מיאסנאיה פוליאנה – הלא כאשר נולדתי כבר שכבת אתה בקבר עשרים וארבע שנה. אבל אני מכיר אותך. יותר מדי אני מכיר אותך. אתה נפעמת משנים: מהכוכבים ממעל לך ומהחוק המוּסרי בקרבך, ואני – משלושה: מהכוכבים ממעל לי ומהחוק המוסרי בקרבי ו…ממך. ולא עוד אלא שהחוק המוסרי הזה, שאתה גילית אותו, האבן הראשה הוא לתורתי אני.

והנה הביטה וראה, מה עוללו בני עמך, עצמך ובשרך, לחוק זה שלך! אתה אמרת: חוק. חוק הטבע, חוק האיתנים – כחוק הכוכבים במסילותם. היכן החוק, עמנואל?! מהורהר מאוד הסתכל הזקן מקניגסברג בפני הזקן מיאסנאיה פוליאנה, נתן לו לעבור – וחזר לקברו. ממכונו, מרחוק, הביט במשקפתו המפקד העליון גודריאן, עקב בחרדה אחרי הפגישה הזאת, ראה את סוֹפה וקרא נואשות: – עתה אבדנו!


המלצות קוראים
תגיות