רקע
תקוה שריג
הַמַּלְבִּישׁ כָּל אִישׁ וָאִישׁ
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה

בְּאַחַד הַיָּמִים, יָצָא רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי לְדֶרֶךְ רְחוֹקָה.

נִתְקַל כְּנַף בִּגְדוֹ בְּעָנָף וְנִקְרַע.

דָּפַק עַל דַּלְתּוֹ שֶׁל בַּיִת אֶחָד וְיָצְאָה אִשָׁה לִקְרָאתוֹ.

שָׁאֲלָה אוֹתוֹ:

– מִי אַתָּה, אֲדוֹנִי, וּמַה בַּקָּשָׁתְךָ?

אָמַר לָהּ:

מְשׁוֹרֵר אֲנִי וְעַל בַּקָּשָׁתִי אָחוּד לָךְ חִידָה:

מַהוּ עִוֵּר, עֵינוֹ בְּרֹאשׁוֹ,

וּבוֹ צֹרֶךְ לְכָל אָדָם;

כִּי יַעֲמֹל כָּל חַיָּיו לְהַלְבִּישׁ,

בִּמְלֹא תֵּבֵל, כָּל אִישׁ וָאִישׁ?

צָחֲקָה הָאִשָּׁה וְאָמְרָה:

–הֲלֹא הִיא מַחַט!

שֶׁאֶחָד וְיָחִיד קוֹפָהּ (הַחוֹר) שֶׁל מַחַט בְּרֹאשָׁהּ, רָאֹה

תִּרְאֶה בָּהּ וּמְשַׁמֶּשֶׁת הִיא מֵאָז וּמֵעוֹלָם לִתְפִירַת לְבוּשׁ

לָאָדָם בִּמְלֹא תֵּבֵל.

המלצות קוראים
תגיות