רקע
חיים לנסקי
שִׁיר עֶרֶשׂ
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: עם עובד; 1986

נוּמָה, נוּמָה, שִׁמְשֶׁ’לִי,

יֶלֶד־שַׁעֲשׁוּעִים שֶׁלִּי,

קַשׁ גַּגֵּנוּ גְּשׁוּם שֶׁהָמִים,

כּוֹכָבִים כְּשֻׁמְשְׁמִין,

גִּצֵּי שֹׁהַם בְּלִי מִנְיָן.

בֵּן יָחִיד לִי, שִׁמְשֶׁ’לִי,

שֶׁמֶשׁ תַּנְחוּמִים שֶׁלִּי.

נוּמָה, בְּנִי, וִישַׁן,

נוּמָה, בְּנִי, וִישַָׁן!


מִשְׁכָּבְךְ הֲרֵי לֹא כְּמוֹ

מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה –

גִּבּוֹרִים סְבִיבָהּ שִׁשִּׁים,

לַיְלָה־לַיְלָה חֲדָשִׁים.

אַךְ הַפַּחַד הוּא נוֹשָׁן,

אַל תִּגַּשׁ אֶל שִׁמְשֶׁ’לִי –

פֹּה אֲנִי וְשָׁם צִלִּי…

נוּמָה, בְּנִי, וִישַׁן,

נוּמָה, בְּנִי, וִישַָׁן!


אַל תִּירָא מֵאַשְׁמְדַאי,

עַל פִּתְחֵנוּ שֵׁם שַׁדַּי,

מִימִינֵנוּ מִיכָאֵל,

מִשְּׂמֹאלֵנוּ גַּבְרִיאֵל.

קְרָא “אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן.”

בֹּקֶר הוּא יִקְרָא: “קוּם בְּנִי!”

תַּעַן לוֹ: “מוֹדֶה אֲנִי.”

וְכָעֵת יְשַׁן,

וְכָעֵת – יְשָׁן!

המלצות קוראים
תגיות