רקע
חיים לנסקי
סְטַךְ
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: עם עובד; 1986

רוּחַ־נִיר נוֹחָה נוֹשֶׁבֶת.

אִילָנוֹת רְטֻבֵּי־גֶזַע.

זֹאת הָרוּחַ מְדוֹבֶבֶת:

“עֵת לִזְרֹעַ קוּמָה, סְטַךְ!”

קָם, זָרַק תּוֹךְ לֵיל הַכֶּסֶא

אֶת רוֹבֵהוּ וַיִּבְרַח.


בֵּן סִבְכֵי לִבְנִים עַל שְׁתַּיִם,

עַל אַרְבַּע – בִּקְצֵה הַיַּעַר.

מִשֶּׁבָּא אֶל עֵין הַמַּיִם

רָץ עַל רֶגֶל עַל אַחַת,

גַּיְא יֵרֶד וְגֶבַע יַעַל,

אֶת אֵתוֹ בַּיָד יֹאחֵז.


קַרְקָעוֹ עִדֵּר בַּבֹּקֶר,

הַמְעֻדָּר תִּלֵּם בָּעֶרֶב,

עוֹד בִּקֵּשׁ עֲדֹר עַד בֹּהַר

שַׁחֲרִית הַיּוֹם הַבָּא –

אֲחָזַתּוּ יָד בָּעֹרֶף:

“הִדְבַּקְנוּךָ, בֶּן־כַּלְבָּה!”


“טֹל אֵתְךָ!” – עָקַר מִתֶּלֶם,

עַל כָּתֵף טָעַן וַיֵּלֶךְ.

עֲקֵבוֹ מִדְרָס לְטֶלֶף

סוּסֵיהֶם שֶׁל שַׁבָּאָיו,

מַכְאוֹבוֹ מִפְגָּע לְמֶלַח

לִגְלוּגָם שֶׁל שַׁבָּאָיו:


“אֵת יֶשְׁנוֹ, קַרְקַע יָמֹדּוּ!”

כָּךְ הֲוָה. בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר

עֵת בְּכָאִים לַיְאוֹר יִמּוֹטוּ

צַו לִסְטַךְ נִתַּן: “חֲפֹר!”

רָם הוֹלֵךְ וָאוֹר הַשַּׁחַק,

מֶה עָמֹק וְצַר הַבּוֹר!..


כַּדּוּרִים שְׁלֹשָׁה פָּרָחוּ:

הָאֶחָד נִנְעַץ בָּרֶגֶל –

“גְּמוּל בְּרִיחָה!” – עוֹרְבִים צָרָחוּ.

הַשֵּׁנִי בָּרֹאשׁ פָּגַע:

“עֹנֶשׁ הַבְּגִידָה בַּדֶּגֶל!”

הַשְּׁלִישִׁי בַּלֵּב נִתְקַע:

“שְׂכַר חִבָּה אֶל הַקַּרְקַע.”

1934

המלצות קוראים
תגיות